אל תפספסו את אירוע ה-Trolley Dances שייערך בסוף השבוע

מאת: איתי שמי

בכל שנה בסוף השבוע השלישי של  אוקטובר נערך בסן פרנסיסקו ארוע מקסים בשם Trolley Dances. לפני יותר מעשר שנים, כשעוד היינו ממש טריים באזור, עוד עם הכיסוי של הניילונים, התגלגלנו די במקרה לארוע המדליק הזה ומאז אותו ביקור, כל שנה אנחנו מסמנים ביומן ומשתדלים לא להחמיץ אותו. לפני שנה התכוונו להגיע אליו אחרי שצעדנו את צעדת התקווה על גשר הזהב בניצוחן של ״נשים עושות שלום״, אלא שלמזג האויר היו תכניות אחרות, ארובות השמים נפתחו וגשם עז הכה בנו. אני לא יודע אם זה היה מסר מלמעלה שהעולם עדיין לא מוכן לשלום, אבל מה שבטוח זה שכרגע אנחנו זקוקים למבול הזה יותר מתמיד כדי שישים כבר סוף לאש המשתוללת סביבנו. בכל מקרה, נרטבנו מהגשם עד לשד עצמותינו, והיות ולא התארגנו עם בגדי החלפה והארוע נערך ברובו בחוץ, נאלצנו לוותר מתוך ידיעה שנשוב בשנה הבאה. לא הספקנו להגיד ג׳ק רובינזון (ולמה שמישהו בכלל יטרח להגיד ג׳ק רובינזון?) והנה חלפה לה שנה.

אז מה זה הטרולי דאנס? מדובר באוסף של ריקודים קצרים שהם site specific כלומר כל ריקוד מתאים את עצמו לחלל בו הוא מתקיים או שהחלל נבחר, באותה שכונה ספציפית, בהתאם לאופי הריקוד. כל שנה נקודת המפגש היא בשכונה אחרת ובערך כל חצי שעה יוצאת קבוצה (עם סרטים על היד ומדריכים מלווים) לסיור בעיר שכולל כששה-שבעה קטעי מחול קצרים ומאוד מגוונים. זה יכול להיות מופע קאפאוורה בכנסייה, מחול מודרני בחלל משרדים שננטש לסוף השבוע, דמויות מחופשות שנעות בתוך חלון ראווה או קטע קאברטי על אי תנועה ברחוב סואן. פעם אחת אפילו ראינו מופע אופרה תוך כדי ירידה בסנפלינג מבניין גבוה ופעם אחרת מופע שחייה צורנית בבריכה במתנ"ס סטייל אסתר וויליאמס. הארוע כולל גם מעבר בתחבורה ציבורית (MUNI או BART) לשכונה אחרת בה נערך החלק השני של הריקודים/מופעים/מיצגים או איך שאתם רוצים לקרוא לזה.

באחת הפעמים נפגשנו ליד חנות ירקות מקומית בNoe Valley, ראינו חבורת בנות לבושות שחור שעשו מופע במגרש כדורסל של ביה"ס מקומי וניצלו בעיקר את קיר הבטון בשיפולי המגרש. משם עברנו למופע ריקודים קובני חושני ברחוב כשהזוגות הרוקדים יוצאים מחצר בית עם גדר מעוטרת בציורים צבעוניים.

אח"כ צפינו במופע שנערך כך שהקבוצה נמצאת בפינת רחוב אחת והרקדנים מהצד השני של הצומת ובאמצע עוברות מכוניות והולכי רגל אקראיים שלא מבינים לאן הם נקלעו. לקחנו את החשמלית לאזור אחר בעיר ובתוך קולג' מקומי ראינו חבורת סטודנטים שניצלה את המדשאה של הקמפוס ורקדה לצלילי להקה מקומית, רקדניות פלמנקו, ולסיום מופע בכריאוגרפיה של מפיקת הארוע – קים אפיפני ובו זיהינו כמה רקדנים מהשנים הקודמות כולל רקדן שחום עור וגבוה שלמרות היותו חרש יש לו חוש קצב מדהים. בסוף קים סחפה את הקהל לרקוד עם להקת הרקדנים.

כל הארוע הזה הוא פרוייקט של אשה אחת שיום אחד החליטה לעשות מעשה. קים אפיפני ביקרה בסן דייגו וראתה ארוע דומה שנערך על קרונות הtrolley המפורסמים והחליטה להתאים את הקונספט לסן פרנסיסקו. היא שילבה את אהבתה למחול עם אהבתה לעיר ובזכותה אנחנו נפגשים לא רק עם אמנים שלא היה שום סיכוי שהיינו פוגשים אחרת, אלא גם עם שכונות מעניינות בעיר שלא נמצאות על מפת התיירות הסטנדרטית. כל הארוע הוא חינם ומבוסס על התנדבות הרקדנים, שותפות עם הקהילה המקומית וכמובן זמנה, מרצה וכשרונה של קים.

אז אל תשכחו לתרום להם בסוף המופע כשהרקדנים עוברים עם הכובע….

בקיצור חויה מאוד סן-פרנסיסקואית ומומלצת לכל המשפחה.

 

שבת שלום.