פרשת בראשית: שש הבטחות שהבטחתי לתורה לרגל התחלתה מבראשית

מאת: טובה בירנבאום

הכי אני אוהבת שבשיחות מיותרות (ששלוש דקות לאחר שהן מתחילות אני מתחרטת נורא, אך יודעת שאין דרך חזרה) על מהי "היהדות הנכונה", מוטחת בפני הטענה שזה יפה מאוד שאני וחברי משתעשעים בטקסטים ויוצרים לעצמינו חגים וטקסים, אך אנו חסרים מרכיב מרכזי וחשוב מאין כמוהו, והוא- המחויבות. ההנחה שעומדת בבסיסה של טענה זו היא שחופש בחירה וחירות יצירתית אל מול התרבות שלי עומדות בסתירה אל מול מחויבות אליה, ומחויבות לתרבות היהודית משמעה קבלה מוחלטת של כולה, על כל מה ש"מתאים" ו"לא מתאים" לי באופן אישי, וכוללת, כמובן, קיום תרי"ג מצוות ואמונה באלוהים.

מובן שזה מעייף ולא מעניין להראות לבן או בת שיחי שגם הוא או היא בוחרים בכל יום ובכל רגע מה כן ומה לא, ושקיימת היררכיה אינטואיטיבית ולא הילכתית בין המצוות השונות; וכמובן שישנן גם סתירות פנימיות בין הטקסטים, שלא מאפשרות קבלה מוחלטת של הכול. כאמור, מעייף, משעמם ובטח שלא ישכנע אף אחד.

tova slide1במקום זה, אני מתעכבת על המושג מחויבות ועונה, בעיקר לעצמי, שאני מחויבת לתרבות היהודית בכל מאודי, ובדיוק משום כך אני עושה ככל יכולתי לפתוח בה דלתות, חלונות ושערים, דרכה אוכל אני ויוכלו גם אחרים להציץ, להיכנס ולפגוש את העושר התרבותי ששייך לנו. ניסיון חסר סיכוי לקַבע אותה, מה שנתפס אצל חלקינו כמחויבות- בעיני הוא אסון לעתידה של התרבות שלנו.

סוגיית המחויבות שָבה וניצבה בפני השנה בחג שמחת התורה: מאז שעזרא הסופר תיקן קריאה של פרשיות התורה במחזור קבוע, מתכנסים יהודים בשבת, שני וחמישי, ושבים בכל שנה אל המילים העתיקות שמספרות את הסיפור שלנו (לפחות את חלקו, לפחות איך שאנחנו מספרים אותו לעצמינו, אם לא באופן היסטורי). הסיום וההתחלה של התורה, הצמודים זה לזה בשמחת תורה תמיד הקסימו וריגשו אותי, אבל השנה הבנתי שזה לא מספיק להתרגש. דרושה מחויבות מחודשת ומחודדת.

ולכן, לקראת שבת בראשית ופתיחתו של מחזור נוסף של קריאת התורה, אני מקבלת על עצמי, תורה יקרה שלי, להשתדל השנה ככל יכולתי:

  1. להפוך אותך לתורת חיים

אני מתחייבת לקרוא בך ולעשות ככל יכולתי להפוך אותך לתורת חיים; לוודא שתהיי רלוונטית, מעוררת השראה ובעלת משמעות ויכולת השפעה על חיי ועל חיי אחרים במאה ה21. העושר שגלום בך עשוי להישאר חתום אם לא יימצא חיבור לנקודות שנוגעות בנו ולשאלות שמעסיקות אותנו ביום יום. אני מתחייבת להמשיך ולבדוק כיצד המילים שלך מהדהדות בי וצפות בהקשרים השונים של חיי, החל משאלות קיומיות זהותיות, דרך סוגיות של יחסים בין אנשים וכינונה של חברה, ועד לשאלות פרקטיות מעשיות שלעיתים אינן נותנות מנוח.

  1. להרחיב אותך

אני מתחייבת לקרוא בך אבל לא רק בך. רצף היצירה היהודית מתחיל אמנם בך, בתורה, אך ממשיך על פני דורות רבים דרך הנביאים, חז"ל, פרשני ימי הביניים, הוגי דעות, סופרים, מוזיקאים, יוצרי תיאטרון, קולנוע ושירה. משה רבינו, יהודה עמיחי, דבורה הנביאה, רחל המשוררת, רש"י, רמב"ם, אחד העם, מרטין בובר, לאה גולדברג, ביאליק, אתגר קרת ורונה קינן- כולם כולם הם חלק ממך, ספוגים במילותייך וממשיכים ליצור אותך ולהרחיב אותך ואת ארון הספרים היהודי. לימוד תורה שלא כולל נציגים מדורות ותקופות שונות הוא צר וחסר, ועל כן אני מתחייבת להרחיב ולהעמיק אותך בעזרת כותבות וכותבים מכל אורכה של שרשרת הדורות.

  1. להיות נאמנה, אבל לא רק לך

אני מתחייבת לקרוא בך אבל לא רק בך. לעמים ולתרבויות האחרות ישנן תורות מרתקות ומעוררות השראה, ועל כן אלמד אותך לצד מקורות תרבותיים נוספים שמעשירים ומרחיבים את הלימוד בך. כן, יש חכמה בגויים ויש תורה בגויים והגבלַת מרחבי הידע אך ורק להקשר אחד מצומצם אינה מגינה עליך אלא להפך- היא חוטאת לעצם המושג לימוד.

  1. להיות סובלנית יותר

הנה הבטחה מאתגרת: אני מתחייבת להתייחס בכבוד ולהיות סובלנית כלפי מי שקורא בך אחרת ממני. אני בוחרת לקרוא בך בגישה שאינה רואה בך מקור סמכות, ואינה רואה בך תיאור היסטורי, אלא מקור השראה שמעשיר את חיי ומתחבר עמוק אל תוך נבכי זהותי. יחד עם זאת, לכל אחד ואחת ישנה הזכות לראות בך את בבואתו ואת בבואת השקפת עולמו, ולייחס למילים שלך משמעויות על פי אמונותיו ונטיית ליבו. על כן עלי לכבד, להכיל ולאהוב את כל מי שאת יקרה לליבו, ולקבוע עיתים לתורה גם עם אלה שקוראים בך אחרת ממני.

  1. לעשות ולא רק לשמוע

המדרש חוגג על הביטוי "נעשה ונשמע" שאומרים ישראל במדבר, ורואה בו צייתנות מעוררת כבוד וקבלה טוטאלית של עול מלכות שמים. הקדמת העשיה להבנה נתפסת כמעלה יתירה אולי גם משום שלפעמים יש לנו נטייה לרצות קודם כל ללמוד ולהבין לפני שנתחייב לעשייה; הבעיה היא שלעיתים אנו "נתקעים" בשלב האינטלקטואלי ולא מפשילים שרוולים. אני מתחייבת שלא להשאיר את הלימוד בין כתלי בית המדרש, אלא להחיל אותו על החיים; אני מתחייבת לעסוק לא רק בעקרונות והערכים שבך, אלא אף לאתגר את עצמי לתרגם את המצוות המעשיות שבך למעשים בשטח שמשקפים ונושאים את הערכים בהם אני מאמינה.

  1. לעטוף אותך בקהילה

"הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ" אומר משה לכהנים לפני מותו, ומלמד אותם כי התורה מתקיימת באופן הנכון ביותר בתוך קהל וקהילה. אני מתחייבת ללמוד אותך, לא רק אַת, אני והלפטופ או הספר, אלא להשתדל להקהיל קהילות וללמוד אותך עם אנשים, נשים וטף, בחברותא מפרה ומשמחת, בה נוכל לשמוע ולהשמיע קולות שונים מפי אנשים שונים עם סיפורי חיים, אמונות, אסוציאציות ומקורות השראה מגוונים, ובכך להרחיב ולגוון אותך וליצור בתוכך חידושי תורה מרגשים ונוגעים.

שש הבטחות אני מבטיחה לך, תורה יקרה שלי. מקווה שאצליח במחויבות המחודשת הזו. רוצים להצטרף אלי ולעזור?

שבת שלום!