השמנת יתר אצל ילדים: כל העצות כיצד להתמודד איתה

מאת: יעל דרור

השמנת יתר אצל ילדים הוא אחד הנושאים הבריאותים החשובים הנמצאים על סדר היום העולמי. הבעיה מחמירה עם השנים ולמרות שהממשל האמריקאי מודע לגודל הבעיה, עדין לא קיים בשטח הפיתרון הרצוי. בשנים האחרונות מישל אובמה הפנתה לנושא זה משאבים רבים ויצאה בכמה קמפיינים חינוכיים רחבי היקף במטרה לעודד את המודעות לאכילה בריאה מגיל צעיר.

למרות שבקליפורניה המודעות לבריאות, תזונה טובה ופעילות גופנית גבוהים בהשוואה לארה"ב כולה, עדין נושא ההשמנה של הילדים מדאיג הורים רבים. אנו מרגישים שאנו חיים בתקופה בה יש שפע תזונתי, אך איכות המזון לפעמים בסימן שאלה. מי שהגיע בשנים האחרונות מהארץ, חש בהבדלי איכות המזון (לחם, מוצרי חלב עם תאריכי תפוגה מאד רחוקים, מוצרים מאד מתוקים או מאד מלוחים ועוד), והחשש מחוסר אכילה מודעת ובריאה, עולה בעיקר עבור הגילאים הצעירים. גם תרבות הבילוי באכילה בחוץ, סופי השבוע הארוכים ובילויים רבים שסובבים סביב אוכל, לא מקלים על ההתמודדות עם הסיכון להשמנה מגיל צעיר.

בכתבה הבאה אתמקד באותם עקרונות חשובים שההורה צריך לקחת בחשבון כאשר הוא שוקל לסייע לילדו לאכול יותר בריא ולאפשר ירידה במשקל במידת הצורך. אין הכתבה הזו "מדריך לדיאטה להורים שרוצים ילדים רזים". זו כתבה שנותנת זווית נוספת להסתכלות על תהליך זה של שינוי תזונתי ותפיסת האוכל בחיי הילד והמשפחה בכלל ובעת החיים בסיליקון וואלי.

השמנה בגיל צעיר, סיכון בריאותי מידי

קיים קשר ישיר בין משקל גוף גבוה בגיל הילדות הנובע מתזונה לא בריאה וחוסר פעילות גופנית, לבין סיכון בריאותי מידי ובטווח הרחוק. כולנו רוצים לעזור לילדים שלנו להיות בריאים, אך לא יודעים לפעמים איך לעשות זאת נכון. נושא התזונה הוא נושא רגיש במיוחד עבור כל בני המשפחה. לפני שמתחילים לנסות לשנותו, חייבים להבין כמה עקרונות חשובים ב"שינוי הרגלי אכילה בילדים". לפעמים הגדרת הציפיות ושינויים קטנים, יכולים לעשות שיפור משמעותי שישמר לשנים. זאת במקום ללחוץ על הילד להגיע לתוצאות מהירות של שינוי המשקל העלולות לא להחזיק מעמד לאורך זמן ואף ליצור תסכול רב.

הכללים החשובים שכל הורה צריך לדעת כאשר מעוניין לעזור לילדו לרדת במשקל

  1. האם זה בא מהילד? הורים רבים מרגישים שעודף המשקל מפריע לילד והם רוצים לעשות שינוי. למשל כי מציקים לו בבית ספר, כי חשש לפגיעה בדימוי הגופני, כבדות וסרבול בתנועה ועוד. אבל השאלה החשובה היא האם הצעד של השינוי באמת מגיע מהילד או מהמשפחה. לא תמיד העובדה שהמשקל מפריע לילד בסיטואציות מסוימות, הוא סימן שהילד מוכן לעשות שינוי. אם זה עדין לא בא מהילד, אם הוא עדין לא יוזם ומבקש לעשות שינוי, יכול להיות שהוא עדין לא במקום נכון של תהליך השינוי. חשוב לפעול בחוכמה ולא ליצור מצב שיגרום לילד להתנגד ובפועל ליצור תוצאה הפוכה. השלב הראשון כהורה, הוא להבין האם הרצון לשינוי באמת בא מהילד או שזה רצון של ההורה והסביבה המשפחתית.
  2. האם הילד בשל לקחת אחריות על השינוי התזונתי? מתן הנחיות וסיוע לירידה במשקל בגיל הילדות חייב להתאים לגיל הילד ולבשלות שלו. לא כל הילדים יודעים לדחות סיפוקים בגיל צעיר ולכן הגישה הטיפולית חייבת להיות שונה ומתאימה לבשלות של הילד. מחקרים מראים כי ילדים אמורים להיות מסוגלים לדחות סיפוקים הקשורים לאוכל בסביבות גיל 9, אך כל ילד הוא שונה. עבדתי בעבר עם ילדים בני 6-7 שהיו מאד בשלים ולקחו אחריות על התזונה שלהם באופן מאד בוגר, ולעומתם בני 14-15 שעדין לא היו מספיק בשלים. במידה והילד איננו בשל לקחת אחריות לשינוי הרגלי האכילה, הדרך הנכונה היא שההורה יקבל הדרכה תזונתית לשינוי ההרגלים בבית. חושב מאד גם לקבל הדרכה  לגבי הדרך הנכונה להתמודד עם התסכולים שעולים תוך כדי התהליך מצד הילד והמשפחה כולה. כל הורה צריך להכיר את ילדו ולנסות להבין מה הדרך הנכונה עבורו בהתאם לשלב ההתפחות בו הוא נמצא.
  3. בילדות אין בהכרח קשר מידי בין שינוי הרגלי אכילה לירידה במשקל- גוף הילד גדל ומשתנה כל הזמן. החשיבות של לימוד הרגלי אכילה בריאים והסתכלות נכון על תפקיד המזון בסדר היום, חשובה מעין כמוהה. עם זאת, אין בהכרח קשר ישיר ומידי בין שמירה על תזונה וירידה במשקל בילדות.. כן, הדבר עלול לתסכל מאד בהתחלה ולגרום לשבירה של ההורה ושל הילד כאשר מצפים כל הזמן לראות שינוי במשקל ובהקפים. אל תכנסו לפינה הזו. הפסיקו לשפוט את התהליך הבריא אותו אתם רוצים להנחיל לילדכם רק על ידי מדדים מספרים של המשקל. אם אתם רואים שהילד משנה התנהגות ומתמיד בזה, זו כבר הצלחה! לפעמים המשקל ירד בהמשך ולא מיד כאשר מבצעים את השינוי. תנו לזה זמן.
  4. סבלנות והורדת ציפיות-  לדעת מראש שלא מדובר בקצב ירידה מהירה. כן, אנחנו חיים בסביבה של "עמק הסיליקון" בה הכל רץ מהר וגם הציפיה לראות תוצאות היא מידית ובלי פשרות. כמבוגרים אנחנו יודעים שבתחילת דיאטה יש בדרך כלל ירידה מהירה במשקל כפונקציה של ביצוע השינויים התזונתיים. אצל ילדים ובני נוער זה לא בהכרח יהיה כך ולכן צריך להבין ולשדר לילד שאנו כאן לתהליך שימשך לאורך זמן וצריך סבלנות ולא להתאכזב כאשר אין תוצאות מידיות. כן, הורים נושא הציפיות מהשינוי וקצב ההגעה לתוצאות, הוא משהו שגם אתם צריכים לעבוד על עצמכם, כדי שתוכלו להתמיד עם הילד בתהליך.
  5. שינויים הורמולים של גיל ההתבגרות מעכבים ירידה- גיל הילדות וההתבגרות היינו גיל של שינויים גופניים שלא תמיד מאפשרים ירידה במשקל. במיוחד בגיל ההתבגרות, השינויים ההורמונאליים עלולים לעכב מאד ירידה במשקל, למרות שמבחינת האכילה עושים הכל נכון. למשל, מחזור לא סדיר אצל בנות, קפיצה בהורמונים האנבולים אצל נערים שבאה בשילוב עם עליה חדה בתאבון, שינויים טבעיים במבנה הגוף (התעגלות) אצל בנות כחלק משינויי הגיל, הופעת סימני המין המשניים, גדילה לא פרופורציונלית של חלק מאברי הגוף ועוד. לכן, חשוב להבין שלהורמונים של גיל ההתבגרות יש השפעה רבה על תהליך הירידה וצריך למצוא את הדרך להצליח בתהליך ולא ללכת נגדם. כן, הילד יכול לשנות הרגלי אכילה ועדין לעלות במשקל כפונקציה של ההורמונים וגדילת הגוף. לכן חשוב מאד גם לעקוב אחרי הגובה ולא רק אחרי המשקל.
  6. ההורה אחראי על מה שנכנס לבית-האחריות של ההורה היא קודם כל למה שנכנס הביתה. זה אומר שלילד יש השפעה חלקית בלבד על אפשרויות בחירת המזון שלו. אם אתם רוצים לעזור לילד להצליח בתהליך, חשוב בשלב ראשון לא להכניס הביתה מאכלים שעלולים להוות פיתוי גדול עבורו. במקביל, חשוב להצטייד במזונות שיקלו על הילד את הבחירות, כאשר הוא פותח את המקרר או את הארונות בבית. כן, חשוב ביחד עם הילד לבחור מזונות יותר בריאים שיהיו נגישים עבורו ועבור כל בני המשפחה. למרות תרבות הנשנוש הבלתי פוסק כאן של צ'יפסים, טורטיה-צ'יפס וחטיפים מלוחים, אל תקנו אותם הביתה. העדיפו פירות טריים כנישנוש זמין וגם את "ערמות חטיפי השוקולד" שנמכרים בשקיות משפחתיות עדיף לא להכניס הביתה (למרות מחירם הזול במיוחד).
  7. אין תחליף לדוגמה אישית של ההורה– אי אפשר לבקש מהילד לאכול בצורה מסוימת, להימנע ממאכלים שאוהב, להקפיד על כמויות ולהיות מודע למה שמכניס לפה כאשר ההורה נוהג אחרת. אם אתם דורשים משהו מילדכם, עליכם לתת דוגמה אישית וליישם את הכללים. אי אפשר לדרוש מהילד להפסיק לשתות מיצים ולהמשיך להחזיק במקרר קוקה קולה או מיצים אחרים "עבור אבא". אי אפשר לבקש מהילד לאכול יותר ירקות כאשר שאר בני הבית לא נוגעים בסלט. חישבו היטב מה אתם משדרים לילד סביב השולחן המשפחתי, והתאימו את ההתנהגות להנחיות התזונתיות שאתם מבקשים מהילד לשמור.
  8. שינוי הרגלים עבור כל המשפחה-אם יש לכם ילדים נוספים שהם רזים, חשוב להבין שהרגלי אכילה נכונה חשובים לכולם. אין סיבה שילדים רזים יאכלו ממתקים וג'אנק פוד בכמות גדולה. שינויים שאתם מכניסים לבית, תופסים עבור כל בני המשפחה. למשל, בנסיעות ארוכות של סופי שבוע או/ו חופשים, תכננו שכל המשפחה תוכל לנשנש אוכל בריא במכונית ולוודא שלא יהיו חטיפים מלוחים, שוקולדים ועוגיות.
  9. פחות אכילה בחוץ- מאד קשה לילד לדחות סיפוקים ולהימנע מאוכל טעים כאשר יוצאים לאכול במסעדה. מחקרים אף הראו כי ארוחה בחוץ מכילה בממוצע כ-60% יותר קלוריות בהשוואה לארוחה בבית. סופי השבוע הארוכים כאן מאפשרים יציאה מרובה למסעדות, וגם המחירים היחסית נמוכים מאפשרים לכל המשפחה לאכול מספר פעמים בשבוע מחוץ לבית. לכן, אם אתם נוהגים לצאת לאכול הרבה בחוץ כחלק מהארוחות המשפחתיות או במסגרת בילויים, שווה לשקול להפחית את זה ולנסות לאכול יותר בבית ופחות במסעדות. אפשרות נוספת היא לבחור ביחד עם הילד מסעדות בהן יש אפשרות לבחור מנות שיותר מתאימות לתהליך בו הילד נמצא. אין בעיה להיכנס מראש לתפריטים הנמצאים online וביחד עם הילד לבחור לפני שמגיעים למסעדה.
  10. יציאה חברתית עם עוד ילדים לאכול בחוץ- חלק בלתי נפרד מהבילויים של הילדים ובני הנוער בוואלי הוא לצאת לאוכל ביחד בחוץ. יש היוצאים לסטארבקס (לפני בית הספר, אחרי בית הספר, בסופי שבוע ועוד), גם מסעדות של מזון מהיר מאד פופולריות כאן בוואלי כמו פנדה-אקספרס, IN-AND-OUT, מקומות של פיצה, אוכל מקסיקני (למשל צ'יפוטלה לאחר "הצופים" בימי ראשון) ועוד. חשוב להכיר את המקומות אליהם הילד יוצא עם חבריו, ולעזור לו לבחור מראש מה אפשר להזמין מהתפריט כחלק מהבילוי החברתי. למשל, לבחור רק את ההמבורגר ולא את צ'יפס בארוחה, או להוריד את החלק העליון של הלחמניה בהמבורגר ולוותר על המיונז והרטבים השמנים. בבתי הקפה לעבור איתם ביחד על תפריט המשקאות (אפשר online) ולבחור מראש משקה סביר ולא משקאות עשירים בקצפות, סירופ שוקולד ושאר תוספות שמקפיצות את המשקה קרוב ל-500 קלוריות. כמובן אפשר לנסות להציע עוד מקומות ליציאה עבור הילד וחבריו בהם אתם יודעים שאפשרויות הבחירה התזונתית רחבות יותר (כמובן תלוי לשיקול הדעת החברתי של הילדים, אבל תמיד אפשר להציע)
  11. להפסיק להיות שוטר- הורידו את "כובע השוטר" בנושא האוכל. אתם ביחד איתו בתהליך הזה ולא נגדו! שנו את הטון ותנו לו תחושה שבסדר גם להיכשל לפעמים, כל עוד יודעים איך לחזור ולהמשיך את התהליך לאורך זמן.
  12. חשיבות המסגרת המקצועית התומכת לשינוי התזונתי- כדי להפסיק להיות "השוטר", מומלץ להעזר באיש מקצועי בתחום התזונה שיכול לתת את הכלים והכוונה המקצועית איך נכון לעשות את השינוי. לפעמים הדיאטן/תזונאי יגיד בדיוק את אותם הדברים שאתם אומרים, אבל כאשר משהו חיצוני אומר את זה, זה הרבה יותר משפיע על הילד ומוריד לחץ וחיכוכים בבית. כן, גם אם אתם מרגישים שאתם מכירים היטב את עולם התזונה ועשיתם בעצמכם המון דיאטות, עדין ישנה חשיבות מאד גדולה בשל גילו של הילד, להתייעץ עם איש מקצועי המתמחה בתזונת ילדים ומכיר את הרגלי התזונה והמאפיינים של הילדים והנוער במקום בו אנו חיים.
  13. להפסיק לתגמל עם אוכל- הוציאו את האוכל ממערך התגמול המשפחתי. לא צריך לקנות ממתק כאשר מקבלים זריקה  (מזל שב-PAMF הוציאו מסמך רשמי שכבר לא נותנים סוכריה אחרי שמקבלים חיסונים אלא רק מדבקות!) וגם לא חובה לצאת למסעדה כאשר מקבלים ציון טוב במבחן. שימו לב זה משהו שמושרש בנו מאד עמוק ולא קל לשנות את צורת החשיבה. הקפידו שהאוכל יהיה מוגדר רק עבור שעות האכילה, ותפקידו לספק את צרכי הגוף והגדילה. חשוב שהאוכל לא יבוא לענות על צורך רגשי או להיות פרס על הצלחה.
  14. לחזק תכונות אישיות של הילד- הילד צריך להרגיש שהוא מוצלח בלי קשר להצלחה או אי ההצלחה לרדת במשקל. חזקו כל הזמן תכונות אחרות מוצלחות של הילד כמו ריקוד, ציור, הצלחה בלימודים, קריאה, עיסוק ספורטיבי ועוד. אל תתנו את המחמאות והשבחים רק על מידות הגוף או לפיי מידות הבגדים שקונים. רבים מילדנו נמצאים בבית ספר מאד הישגיים בהם המרדף אחרי ציונים גבוהיים והצלחה בלימודים נחשבים לערך עליון. אבל דווקא בגלל זה, חשוב לעודד עוד תכונות ויכולות של הילד מעבר לספסל הלימודים.
  15. חיזוקים חיוביים על הצלחות קטנות- גם ירידות קטנות במשקל חשובות! גם הסתפקות במשולש פיצה אחד כאשר בעבר היו אוכלים 3 זו הצלחה. גם להצליח לא לבקש פרוסה שניה של עוגה זו הצלחה. זכרו לתגמל על דברים קטנים וגדולים כאחד. החיזוק הזה חשוב מאד להמשכיות התהליך.
  16. תהליך לכל החיים, ההתגייסות לשינוי היא לא לזמן קצר- זכרו כי המטרה היא לשנות הרגלים כדי שיישארו לאורך שנים. לכן, גם אם קשה בהתחלה "להתניע" את התהליך. אל תתייאשו! המשיכו בדרך שאתם מאמינים בה, וזכרו כי המטרה היא להצליח בשינוי לאורך זמן.
  17. המסר החשוב: אני אוהב אותך בלי קשר למשקל- זה אולי הכלל הכי חשוב בכתבה הזו. אסור שהילד ירגיש או יקבל את הרושם שהאהבה שלכם אליו מותנת במשקל גופו או בהרגלי האכילה שלו. הביטחון של הילד שתאהבו אותו ותקבלו אתו בכל משקל ובכל מצב חשוב מאד להתפתחותו הרגשית שלו.. שום דיאטה או שינוי תזונתי בעולם אסור שיפגעו בזה! חשבו על המסרים, המילים ושפת הגוף בהם אתם משתמשים כאשר אתם מדברים עם הילד על נושא המשקל והתזונה. הורידו את מידת ה"טון התקיף" כאשר אתם מדברים איתם על אכול. תנו תחושה שזה חלק מהחיים ולא "משימה שצריך להתמקד ולהשיג". בשום פנים ואופן אל תתנו הרגשה שאתם מתנים את האהבה, הערכה והקבלה שלכם במשקל אליו יגיע או במזונות שיבחר לאכול.

 

* הכותבת יעל דרור הינה דיאטנית קלינית ובעלת תואר שני בפיזיולוגיה M.Sc