פותחים את הקיץ עם המלצות חמות

מאת: דלית גבירצמן

צילום: אביתר דיין

שלום. אני נוסעת. אני לא רוצה שתלוו אותי הלאה. לא שיש לי אשליות בקשר לתל אביב. היא באמת לא מחכה לי. אני כבר מכירה אותה היטב. בתחילה, היא תפנה לי כתף חמה, מיוזעת ודביקה, כאילו אומרת לי וואלה יופי, עכשיו נזכרת? איפה היית? מה, את חושבת שאני לא יודעת מה עשית כל השנה? ישבת לך שם, בקצה העולם, נהנית ממזג אוויר מלטף, מרחב אישי ומנעמי החיים, וחשבת שתגיעי כשבא לך ואפרוס לכבודך שטיח אדום?! תשכחי מזה, מותק! לא, לא, לא, ואל תעשי לי את הפרצוף הזה עם הראש הנטוי ותסתכלי עלי עם העיניים היפות האלה שלך… זה לא עובד עלי יותר, את שומעת?! בכל שנה את מגיעה לכאן, מפלרטטת איתי, מתלהבת ממני, מחמיאה לי, נהנית עד טרוף חושים ומסוחררת מכל הדברים המגניבים שיש לי להציע, אומרת לי שאין כמוני בכל העולם, ואז אחרי כמה שבועות את נעלמת כמו איזה מאהב לילי. תשכחי מזה, בובה! אני את הריקוד הזה איתך לא עושה יותר. החיים כאן ממשיכים, את יודעת. טוב, חלאס עם המבט הזה. אני יודעת שאת אוהבת אותי. אבל אל תחשבי שלא קראתי את כל הבלוגים המתלהבים שלך על סן פרנסיסקו. קראתי גם קראתי! כל הכתבות על בתי הקפה המצוינים, המאפיות הקטנות והמשגעות, המסעדות המפונפנות – הכול קראתי! אז מה עכשיו? כמו תמיד, הנה חזרת, למרות הכול. טוב, בסדר, לא צריך ליילל. גם ככה מייללים פה כל הזמן. על הפקקים, על החנייה, ומה לא? טוב בואי, תביאי חיבוק. רוצה איזה הפוך קטן? אני יודעת, את אוהבת אותו חזק, בלי סוכר ועם מעט חלב. אני זוכרת, את רואה? לא כמו הקפה המעאפן הזה שיש לכם שם. תגידי, שמעת על המאפייה החדשה שנפתחה ב… וכך שוב אמצא את עצמי מוקפת בזרועותיה החמות והכל כך מוכרות, מריחה את בתי השחי המיוזעים שלה, מבחינה בסימני המתיחה ובקמטים החדשים שנוספו לה, רואה אותה במלוא כיעורה ומאוהבת בה כאילו לא עזבתי מעולם.

אבל שנייה לפני שאני נוסעת, החלטתי להשאיר לכם חבילה קטנה על יד הדלת, חבילת שי לאות ידידות. אחרי ארבע שנים של שיתוף, ארבע שנים של נאמנות וגילוי לב, אני מרגישה שנוצרה בינינו איזו קירבה. איתכם גדלתי, איתכם חלקתי רגעים מרגשים, ימי הולדת, ימי נישואים, חגים, חוויות וטיולים. איתכם נפרדתי משני ילדים שהלכו לקולג׳ וחגגתי טקס סיום מרגש אחד, בדיוק לפני שנה. איתכם עשיתי שינוי בחיי ועברתי מהפרבר לעיר הגדולה. מזה ארבע שנים, בכל יום שישי, בדיוק באותה השעה, הופעתי בתיבת הדואר שלכם, כדי שתהיו ״בעניינים״. אז באווירת סיכומי השנה, מסיבות הסיום ולציון ארבע שנים לקשר הזה בינינו, רציתי להגיש לכם השבוע סל הפתעות והמלצות חמות לקיץ הקרוב. דברים מדליקים ומקומות שווים שגיליתי, וכמו תמיד, משתפת איתכם באהבה.

סיורים של ה-San Francisco City Guides

קודם כל, אחד הדברים המרגשים ביותר שגיליתי בעיר בשנה האחרונה, דבר שלא ידעתי עלי במשך כל שש עשרה שנותי בעמק, פשוט כי אף אחד לא היה שם בשביל לגלות לי, הם הסיורים של ה-San Francisco City Guides. מזה כשלושים שנה, מובילים למעלה מ-300 מתנדבים שאוהבים את העיר הזאת וגאים בהיסטוריה הייחודית שלה בין עשרה לעשרים סיורים שונים ברחבי העיר, מידי יום, וכולם ב-ח-י-נ-ם! כן, שמעתם נכון! זהו ארגון ללא מטרות רווח הנתמך בעיקר מתרומות של יחידים ומוסדות כמו הספריה הציבורית. הסיורים, כאמור, מתקיימים מידי יום והם אורכים בין שעה לשעה וחצי. המדריך או המדריכה, הלבושים על פי רוב בג׳קט אדום, יספרו לכם סיפורים ואנקדוטות על השכונה, יצביעו על הארכיטקטורה של הבנינים, יתנו לכם סקירה הסטורית קצרה ויחלקו איתכם טיפים שאין שום דרך אחרת לגלות. במהלך השנה האחרונה, לקחתי עשרות סיורים ובמיוחד התרגשתי מהסיור בבית העיריה המרשים ביופיו ובו צעדנו ממש סמוך למקום הרצחו של הארווי מילק, גיליתי כמה גוונים נוספים של אפור בסיור מסקרן ברחוב Folsom והתרשמתי מהבתים המפוארים ורשימת הדיירים בשדרת הבליונרים שבשכונת pacific heights. ביחד עם אורחים שמגיעים לביקור, עם חברה ביום כיף, ואפילו לבד, תמיד אני שמחה לצאת לסיור בעיר המרתקת ומלאת ההפתעות הזאת שכל שכונה בה שונה, ייחודית ומיוחדת. חוויה! בידקו את רשימת הסיורים המתקיימים כל הקיץ בלינק הזה.

מסעדת Delage שבאוקלנד

בשבוע שעבר, בעקבות המלצה של השפית המקסימה מיקה טלמור ממסעדת Ba-Bite, יצאנו האיש היקר ואני לארוחת ערב שהייתה חוויה גסטרונומית יוצאת דופן מבלי להשאיר מאחור משכורת חודשית. אל תכתבי על זה, לחש לי האיש, כי לא נצליח להשיג אחר כך מקום…  אבל אני, אתם כבר יודעים, נהנית ומיד רצה לספר לחבר׳ה. ולמה לא, בעצם? וכי מי מאיתנו לא אוהב לקבל המלצה טובה על מקום שווה? וזה, חברים, מקום כל כך שווה שלא ברור לי עד עכשיו איך הם מצליחים לשמור על רמת הקפדה ואיכות גבוהה שכזאת במחירים כל כך סבירים, יחסית. לאחרונה, הסתבר לי שהעיר אוקלנד טומנת בחובה כמה אוצרות קולינריים שממש שווה לחקור מקרוב. אוקלנד היא אחותן הצעירה והמחוספסת-משהו של סן פרנסיסקו המפורסמת והזוהרת וברקלי הסוררת והזרוקה. מסעדת Delage היא מסעדת סושי בסגנון omakase, משמע השף בוחר עבורך את המנות. תמורת 65 דולרים בלבד התענגנו על תשע מנות מסחררות ביופיין וטעימות להפליא שהשאירו אותנו פעורי פה, ועם הרבה טעם של עוד! מומלץ ביותר!

http://www.delageoakland.com/

שלושה ספרים וסרט

אחד התענוגות הכי גדולים שמזמנת חופשת הקיץ היא קריאה. רשימת הספרים שלי לקיץ 2017 כבר מוכנה, ורציתי לספר לכם על כמה ספרים מצוינים שאני ממליצה שתוסיפו לרשימה שלכם. האחד הוא הספר ״המורה״. בגיל 66 פרץ פרנק מק׳קורט אל הזירה הספרותית עם הספר ״האפר של אנג׳לה״, שזכה בפרסים רבים ואף הפך לסרט מצליח. בספרו השלישי, מתאר מק׳קורט את חוויותיו כמורה במערכת החינוך הציבורית בניו יורק, על כל האתגרים הכרוכים בדבר. שיטות ההוראה הלא קונבנציונליות, הכישרון, האומץ והמקוריות שניחן בהם עזרו לו לרכוש את לב תלמידיו חסרי הרסן ונטולי המוטיבציה, ולהטביע עליהם רושם בל יימחה. בכישרון ובהומור שוזר מק׳קורט את חוויותיו ביד אמן. זהו ספר חובה לכל הורה, מורה ולכל מי שאי פעם נתן את דעתו על חינוך. ספר מעורר מחשבה והשראה!

הספר השני שרציתי להמליץ לכם עליו גרם לי לצחוק בקול רם ממש, מה שלא קרה לי כבר הרבה זמן. זהו ספרו  של טרוור נואה Trevor Noah- Born a crime. נואה, שנולד בדרום אפריקה לאימא דרום-אפריקאית שחורה ולאב לבן, מגולל את סיפור ילדותו בתקופה שבה נישואי תערובת שכאלה נחשבו ללא חוקיים. בהומור, בשנינות ובכישרון יוצא דופן הוא מעלה ומתמודד עם סוגיות קשות של אפלייה, גזענות ואלימות. הספר המצחיק עד דמעות הוא מבחינתי המרענן הרשמי של הקיץ!

הספר השלישי הוא פשוט ספר מקסים, והוא נקרא ״סיפורי חייו של מר פיקרי״ מאת גבריאל זווין. מר פיקרי הוא בעל חנות ספרים בודד ומדוכדך באליס איילנד, אלמן שחייו משתנים לבלי הכר כשהוא מוצא ילדה קטנה בשם מאיה ומחליט לאמץ אותה. זהו ספר נפלא, מלא שנינות ואהבת ספרים. פנינה וממתק לכל חובב ספרות באשר הוא!

לגבי סרטים חדשים אומר לכם רק שתי מילים וונדר וומן. וכי צריך להוסיף?!

מתכון למקלות פרמזן

ולסיום, מתכון קליל ומושלם לקיץ מתוך ספרה החדש של קרין גורן חצי חצי למקלות פרמזן כמה פשוטים-ככה טעימים!

מה צריכים?

קילו בצק עלים, מופשר

2 חלמונים

כף מים

2 כוסות פרמזן, מגורר (220 גרם)

2 כפות שטוחות קמח (15 גרם)

מה עושים?

מחממים תנור לחום של 350 מעלות, מומלץ על תוכנית טורבו. פותחים את גליל הבצק על משטח מקומח. מערבבים בקערה את החלמונים עם המים. בקערה נפרדת מערבבים את הגבינה המגוררת והקמח. מברישים את החצי הימני של הבצק בחלמונים, מפזרים מעל חצי מתערובת הגבינה. מהדקים בידיים כדי שהגבינה תידבק טוב לבצק. הופכים לצד השני, מברישים בחלמונים ומפזרים את שאר הגבינה. חותכים את הבצק לרצועות ברוחב 3 ס״מ ומסובבים כל רצועה סביב עצמה. מניחים נייר אפייה בתבנית ומסדרים את המקלות במרווח. אופים 30 דקות להשחמה. אפשר להקפיא לפני האפייה ולאפות ישר מהמקפיא. ממכר!

 

שיהיה לכם קיץ פנטסטי, מלא חוויות מרגשות!

שלכם,

דלית