בורקס חצילים וגבינת פטה

שישי אחר הצהריים. שקט יורד על הרחובות, ומדירת השכנים עולה ריח אפייה מתוק. אני מנסה לנחש איזו עוגה אפו שם לשבת. בבקה שוקולד? עוגת תפוחים עם קינמון? ואולי דווקא טארט לימון? שבת בבוקר, השעות האהובות עלי. לא צריך למהר לשום מקום, אפשר להתפנק עם כוס קפה ועיתון סופשבוע, אחר כך לחתוך סלט קטן, לשלוף מהתנור מגש של בורקס חמים ולהזמין חברים לבראנץ׳ נינוח שגולש לשעות הצהריים. נר ראשון של חנוכה. הילד חזר מהגן עם כתר קרטון על הראש, אוחז בגאווה חנוכייה מעשה ידיו. צלחת הסופגניות שזה עתה הגיחו מהשמן כבר מחכה על השולחן, וברור ששום דיאטה לא תעמוד בפני המאפה הזהוב והעסיסי. אפשר להמשיך כך עוד ועוד… כך נפתח ספרו החדש של האמן-קונדיטור המצוין מיקי שמו ״שבתות וחגים״ שפשוט ״תפור״ עלי, ומי אם לא חברתי הטובה עינת, שדואגת לשגר אותו אלי ברגע שהוא רק עולה על המדפים.

כל ביקור שלי בארץ מתחיל דרך קבע במאפיה הנפלאה של שמו (המכונה בביתנו ימח שמו! על שום הקילוגרמים הרבים שאני מעלה בעטיו בכל פעם). הסניף התל אביבי הממוקם בלב ליבה של שכונת נווה אביבים, מציע שפע מאפים, שפשוט מעביר אותי על דעתי. כל בוקר מתחיל בצעידה אל החנות הקטנה והמטריפה, שם אני מצטיידת בשקית אחת קטנה ובה בורקס חלומיים ומאפים מלוחים קטנטנים במילוי גבינה, תרד, דלעת או עגבניות מיובשות, ולצידה שקית תופינים ומאפים מתוקים (רוגלעך, גביניות, פרג, ומה לא?). וכך, חמושה בשתי שקיות הפלא אני פוסעת לבית הקפה השכונתי, ושם אני מתחילה את היום עם הקפה של הבוקר והעיתון. שם אני נפגשת עם כל חברותי הטובות ששומרות לי אמונים אפילו אחרי כל כך הרבה שנים בניכר. שם אני מרגישה הכי בבית.

בדיוק כמו מיקי שמו, השבתות והחגים הם הזמנים האהובים עלי ביותר בשנה. אני נוצרת בליבי זכרונות מסופי שבוע וחגים בהם בילינו כולנו ביחד כמשפחה. מעל לראשי, מרחפת הידיעה שבשנה הבאה תפרוס הגוזלית כנפיים והבית יתרוקן כליל והלב איתו. אז נכון שהם מרגיזים, מבולגנים, מדאיגים, ולעיתים אף מתישים. אך כשהם עוזבים – השקט מחריש אוזניים והגעגוע למהומה שהם מחוללים גובר על הכל. הגעגוע מפלח את הלב עם הפרידה מהם, והוא צובט בכל פעם מחדש כאילו מישהו החדיר את כף ידו לבית החזה שלך והוא מוחץ לך את הלב ולא מרפה. וכן, אני יודעת שזו דרכו של עולם ושעזיבתם מעידה על כך שעשינו את מלאכתנו נאמנה, אבל למה לעזאזל זה כל כך קשה?!

איזה כיף, שעוד מעט מגיעה חופשת החורף ואיתה האפשרות להתאחד ולבלות ביחד. אז בין אם ילדיכם עדיין מעירים אתכם בלילות, זקוקים להשגחתכם הצמודה ולשירותי אמרגנות והפקת אירועים על בסיס יומי, ובין אם הם מתבגרים מבולבלים ותובעניים – חבקו אותם. ובין ערב שבת לחג, הביטו באור הנרות הנשקף מעיניהם היפות וניצרו את הרגע הזה בליבכם. כרגע זה נראה כל כך רחוק, אבל השנים במחיצתם, כשהם ספונים תחת קורת הגג שלכם ובמרחק נגיעה חולפים כהרף עין. ורק כשהם חוזרים לביקור קצר, את מבינה עד כמה השנים הללו חמקמקות ומתעתעות. נדמה לך שלנצח לא תוכלי לבלות ערב שקט עם בן הזוג או לשבת במסעדה שבה לא מגישים עם התפריט גם צבעים… אבל זה קורה. המתכון הבא מוקדש באהבה לכל חברותי שגם עבורן החלה הספירה לאחור, וכל שבת וחג הם הזדמנות לבלות, אולי בפעם האחרונה, בהרכב מלא.

אני מדפדפת בספר, ומתקשה, כמובן, לבחור במתכון אחד ויחיד. הכול נראה כל כך מפתה. אבל אם אתם כמוני, ואחרי שבוע ארוך של עבודה, ריצות וסידורים, גם אתם מחפשים מתכון למשהו קל, פשוט, חמים וטעים – אז הנה המתכון בשבילכם. זהו מתכון קלאסי לשבת בבוקר ואפילו לארוחה קלילה בשישי בערב. תוספת של מרק נחמד לחמם את הלב והקרביים ובורקס חמים וטריים ישר מהתנור יעשו לכם את השבת – בדוק! לבורקס האלה יש מלית משגעת של חציל שרוף וגבינת פטה. חשוב לסנן היטב את בשר החציל ולייבש את גבינת הפטה, כדי שהמלית לא תהיה נוזלית.

בורקס חצילים וגבינת פטה

מה צריכים?

1 ק״ג בצק עלים מופשר (יש עכשיו בטריידר ג׳ו בצק עלים נפלא במחלקת הקפואים)

2 חצילים בינוניים

125 גרם גבינת פטה מגוררת גס (ושוב, ״עדן״ הישראלית בטריידר ג׳ו מנצחת!)

1 שן שום קצוצה

1 כף שמן זית

מלח ופלפל שחור גרוס

1 ביצה טרופה, לציפוי

שומשום

מה עושים?

מכינים את המלית: קולים את החצילים על להבת כיריים גלויה כמה דקות מכל צד עד שהם מתרככים (אצלינו בבית, האיש היקר קולה אותם בחוץ על הגריל). חוצים לאורך ומוציאים את בשר החצילים למסננת בעזרת כף. משהים 10 דקות ומעבירים לקערה. מוסיפים גבינה, שום, שמן זית ומעט מלח ופלפל ומערבבים. טועמים ומתקנים תיבול. מחממים תנור ל-190 מעלות ומרפדים 2 תבניות בנייר אפיה.

מעצבים, ממלאים ואופים: פורשים את הבצק על משטח מעט מקומח ומחלקים ל-20 ריבועים בגודל 10 ס״מ. מניחים כף מלית על כל ריבוע בצק, סוגרים למשולש ומהדקים. מניחים בתבנית, מברישים בביצה וזורים מעט שומשום. אופים 20-25 דקות עד להזהבה. מגישים חם או מאחסנים בכלי אטום במקפיא עד שבועיים. להפשרה מחממים כמה דקות ב-170 מעלות.

גיוונים: 

מוסיפים למלית כף עירית קצוצה דק (לא ניסיתי, אבל נשמע לי אחלה!)

מוסיפים למלית כף עגבניות מיובשות קצוצות דק

שבת שלום ובתיאבון!

דלית