מי יופיע השנה בפסטיבל ה-Hardly Strictly Bluegrass?

מאת: איתי שמי

Photo by Julene Harrison

בסן פרנסיסקו יש הרבה ארועים שכבר הפכו לחלק בלתי נפרד מה DNA של העיר כמו מצעד הגאווה או מרוץ ה Bay to Breaker. אחד מהם הוא אירוע חדש יחסית, שדי מהר הפך להיות אחד מסימני ההיכר התרבותיים של העיר המדליקה הזאת, פסטיבל ה Hardly Strictly Bluegrass או בקיצור (ואמריקאים מתים על קיצורים) HSB.

מדובר בפסטיבל חינמי שנערך בסוף השבוע הראשון של אוקטובר (שישי, שבת, ראשון) בגולדן גייט פארק המביא ארסנל מכובד למדי של אמנים המופיעים על מספר במות במקביל ברחבי הפארק. כל העיר ולהקתו מגיעים לשם (מעריכים כי בסביבות 750,000 איש מבקרים בשלושת ימי הפסטיבל) עם שמיכות, סלסילות פיקניק, בקבוקי יין או בירה וכמובן שאי אפשר להתעלם מניחוחות העשן הכחלחל שבאוויר…

הכל החל כשיזם מצליח ובעל ממון בשם Warren Hellman החליט שהעיר צריכה פסטיבל איכותי חינמי, חף ממסחריות. הוא הפעיל את קשריו, נעזר באנשים הנכונים והפסטיבל קרם עור וגידים ונערך לראשונה ב 2001. בהתחלה הלמן תכנן להביא בעיקר אמני בלו-גרס. הוא למשל היה נחוש להביא את זמרת הבלו-גרס Hazel Dickens, שאכן הופיעה בפסטיבל מהשנה הראשונה ועד מותה ב 2011 (באותה שנה הפסטיבל הוקדש לזכרה).

Lucinda Williams. Photo by David McSpadden

אז קודם כל, מה זה בכלל בלו-גרס? הז׳אנר המוזיקלי בלו-גרס הוא מעין אחיו הקטן של הקאנטרי. הסגנון התפתח בהרי האפלצ׳ים במאה ה-18 בידי המתיישבים הבריטים והאירים ואכן מושפע ממוזיקת הפולק האירית והבריטית. בד״כ זוהי מוזיקה מהירה וקיצבית, סוג של קאנטרי על סטרואידים… כלי נגינה אופייניים לז׳אנר הם בנג׳ו, מנדולינה, כינור וקונטרבס.

האמת היא שדי מהר מנעד הז'אנרים התרחב, ב 2004 הוספה המילה "Hardly" לשם הפסטיבל, וכיום יש מגוון מוזיקלי מרשים. בקיצור אל תתנו לשם לבלבל אתכם כי זה ממש לא פסטיבל בלו-גרס.

אז מי מופיע השנה?

אל תצפו לכוכבי איצטדיונים בסדר גודל של ביונסה, ברוס ספריגסטין ופול מקארתני אבל יש יופי של מוזיקאים גם אם הם מוכרים קצת פחות. לא שאני מכיר את כולם, אבל יש לא מעט שלא כדאי לפספס. הנה הבחירות שלי:

Billy Bragg

ביום שישי הייתי ממליץ על הטרובדור הבריטי הנהדר Bragg Billy (כתבתי כאן בעבר על פרויקט שירי רכבות שעשה עם ג'ו הנרי). Conor Oberst, הידוע גם כנער הפלא מ – Bright Eys, המגיע לפסטיבל כבר כמה שנים ברציפות, מארח הפעם רבים וטובים ביניהם צמד האחיות השוודיות First Aide Kit ולהקת Big Thief בה מנגן מקס, בנו של אלון אולארצ'יק. הייתי גם ממליץ על Chuck Prophet, יליד העיר, Terri Hendrix (שום קשר לג'ימי)  ו- T-bone Burnett הוותיק.

בשבת לא כדאי לפספס את זמרת הפולק קאונטרי והאמריקנה Gillian Welch (לפני שנה היא הופיעה עם בעלה David Rollings והשנה היא תופיע לבד). Dan Aurbach שהוא חצי מהצמד המפורסם The Black keys מופיע גם הוא. יהיו גם Steve Earle ו  Petty Griffin. עוד יוצר בריטי אקסצנטרי שאני מאוד אוהב הוא Robyn Hitchcock ואם רציתם דוגמה לעד כמה ההופעה יכולה להיות רחוקה מבלו-גרס, לכו לראות את הרוקיסט הכסאחיסט Henry Rollins.

ביום ראשון תוכלו לראות את Lucinda Wiliams, את Lukas Nelson (הבן של ווילי) ולהקתו Promise of the Reel. לא כדאי לפספס את Hot Tuna המורכבת מפליטי ה- Jefferson Airplane.  מי עוד? Randy Newman ,Dave Alvin, Emmylou Harris ולהקת הרוק הוותיקה מאילינוי Cheap Tricks.

יגיע גם Jello Biafra , סולנה המחורפן של להקת הפאנק Dead Kennedies , צמד אחיות מאלבמה עם יופי של הרמוניות קוליות בשם The Secret Sisters ותוכלו לראות גם שיתוף פעולה נפלא בין הרוקיסטית האוסטרלית Courtney Barnet ו- Kurt Vile.

באופן אישי, היום המועדף עלי הוא יום שישי (גם אם זה מצריך לקיחת יום חופש) מכיוון שזהו היום הכי פחות צפוף, ניתן להתמקם קרוב לבמות ולחוות את המופעים בצורה יותר אינטימית. חניה באזור הגולדן גייט פארק, שיכולה להיות בעייתית גם בסוף שבוע רגיל, בעייתית עד אחת כמה וכמה ב HSB, אז רצוי להיערך בהתאם. פרטים על חניה, תחבורה ציבורית, אלו רחובות נסגרים בזמן הפסטיבל וכו' ניתן למצוא באתר הבית של HSB.

כתושב הפרברים אני מרגיש לפעמים קנאה כלפי תושבי העיר הגדולה מצפון. נכון, נח וקל בערי השינה, יש לנו חניה בשפע, בתי הספר טובים ומזג האוויר ידידותי יותר מבעיר הגדולה, אבל אין תחליף למבחר התרבותי ולמגוון האנושי של החיים בכרך. ה HSB הוא תרוץ מצוין לצאת קצת מהשיממון הפרברי. ת'כלס הגולדן גייט פארק לא כל כך רחוק, ומלבד מוזיקה טובה תקבלו גם חוויה מאוד סן-פרנסיסקואית, וזה אפילו לא עולה כסף…