מגוון סוגי לביבות

מאת: דלית גבירצמן

יום חמישי,

השעה שלוש אחר הצהריים,

אני מתייצבת באולם החגיגי במרכז המורשת שבמרכז הקהילתי של העיר קמבל,

מרימה את יד ימיני ונשבעת אמונים

למדינה שהפכה להיות ביתי בשלוש עשרה השנים האחרונות.

משהו בי נע בחוסר נוחות כשאני מדקלמת את השבועה,

בעוד משהו אחר בכל זאת חש התרגשות והכרת תודה.

חלק גדול ממני עדיין מתקשה להאמין.

אני יושבת באולם הגדוש פטריוטיזם אמריקאי במלוא הדרו, ומביטה מסביבי בלמעלה משלוש מאות אזרחים טריים שהגיעו במקור מחמישים וחמש מדינות שונות בעולם, והפכו ברגע להיות עמיתיי האמריקאים. אך בעיקר, אני בוחנת את עצמי, משקיפה על עצמי קצת מהצד, ממששת את הדופק הלאומי ומנסה לראות האם משהו השתנה בי. וכן, אני מוצאת שאני די נרגשת מן המעמד, ולעתים אף מחניקה דמעה, אלא שאיפה שהוא עמוק בלב ישנה גם איזו תחושה תת-עורית מציקה, איזה טעם לוואי של בגידה. ואפילו שלא נטשתי, לא ברחתי, לא נרדפתי, פשוט רק משום שהתעייפתי. ועם כל אהבתי הגדולה, קמתי ועזבתי בית, משפחה חמה ואוהבת, חברויות של שנים, שורשים עמוקים ותרבות שפורטת עד היום על כל נים בנשמתי. מה גרם לנו לארוז שמונה מזוודות ושני פעוטות ולטוס לארץ זרה עד היום לא נהיר לי. רצינו שינוי, רצינו מרחב, רצינו הזדמנויות חדשות ואת כל אלה קיבלנו כאן בשפע, ועל כך תמיד אהיה אסירת תודה. אבל תמיד נותר הגעגוע למולדת ולמשפחה, למוכרות והשייכות, לשפה ולתרבות, והמשכתי להשתעשע ברעיון שעוד נחזור. מתישהוא. כל מי שעשה כמונו את הצעד וחצה את הגבול, הפיזי כמו גם המנטלי, חי עם הדילמה הזו – מי יותר ומי פחות בשלום. כל ביקור מציף ומעלה מחדש את השאלות, וכל חזרה מעוררת את הצורך לגשר בין שני העולמות. וכמו כל דבר אחר בחיים, הפתרון טמון כנראה, באיחוד ובגישור ולא בהפרדה ובהנגדה. ועם כל זה שחג החנוכה מאופין יותר מכל חג יהודי אחר בהפכים שבו; חושך ואור, פה ושם, מעטים מול רבים, הייתי רוצה להציע הפעם פתרון מפויס יותר, הרמוני במהותו, הקורא להתרכז במיוחד השנה בשבח ובהודיה. על הניסים ועל הנפלאות שארעו לכל אחד מאיתנו בימים ההם, אבל בעיקר – בזמן הזה. השנה, יותר מתמיד, באה לידי ביטוי הדואליות הזו ומבקשת לאתגר אותנו בצורה כל כך ממשית, כשכולנו מתכוננים לחגוג ולציין את חג החנוכה בד בבד עם חג ההודיה האמריקאי. מי שלא חי בצד הזה של האוקינוס קצת מתקשה להבין על מה כל המהומה, אבל בפני רבים מבני עמנו ניצב השבוע אתגר לוגיסטי ומנטלי לא פשוט: איך לחגוג את שניהם? מה להגיש קודם? לביבה או תרנגול הודו ממולא? שמות רבים ומוזרים הומצאו לתופעה המתרחשת פעם בשבעים אלף שנה; ט׳נקסגיבוכה, חנוכודיה ומה לא?! וכמו תמיד, אם רק חושבים על זה קצת יותר לעומק, מוצאים שרב הדומה על השונה, שהרי אין חג שמגלם ומביע שבח והודיה יותר מחג החנוכה. אז בואו וניקח את האירוע הנדיר הזה ונלך איתו עד הסוף, ננסה שילובים חדשים ומיוחדים (לביבה ברוטב חומציות, מישהו?), נהיה יצירתיים ונהנה מהזדמנות כפולה ומכופלת להגיד – תודה!

והנה שני רעיונות נפלאים, עכשוויים וקצת שונים ללביבות, הלקוחים מתוך הספר החדש והמענג של מיקי שמו ״שבתות וחגים״, שאקדיש לו כתבה מיוחדת וחגיגית בשבוע הבא.

לביבות כרישה, גבינות ויין לבן  

מה צריכים?

25 גרם חמאה

1 גבעול כרישה (Leek) בינוני חתוך לטבעות דקות (החלק הלבן והירוק בהיר)

60 מ״ל (1/4 כוס) יין לבן חצי יבש

ביצה

150 גרם שמנת חמוצה

1/4 כוס גבינת פרמזן מגוררת דק

1/4 כוס גבינת פטה מגוררת גס

1 כף עירית (Chives) קצוצה דק

1 תפוח אדמה קלוף, מגורר גס על פומפייה וסחוט היטב

2 כפות קמח (שמו מציע ללא גלוטן)

מלח ופלפל שחור גרוס

שמן קנולה או חמניות לטיגון

מה עושים?

ממיסים את החמאה במחבת גדולה על להבה בינונית, מוסיפים כרישה ומאדים כ-5 דקות תוך כדי בחישה עד שהכרישה מתחילה להתרכך. מוסיפים יין לבן, מערבבים ומביאים לרתיחה. מבשלים כ-5 דקות תוך כדי בחישה עד שהיין מתאדה והכרישה רכה. מצננים היטב. טורפים את הביצה בקערה. מוסיפים שמנת חמוצה, גבינות, עירית, תפוח אדמה מגורר, קמח, מלח, פלפל ואת הכרישה המאודה ומערבבים היטב. מחממים מחבת גדולה בעלת ציפוי מונע הדבקות על להבה בינונית עם שמן בגובה 1/2 ס״מ. מטגנים לביבה קטנטנה כדי לבדוק תיבול, טועמים ומתקנים במדת הצורך. יוצקים לשמן כף גדושה ומטגנים כ-3 דקות עד הזהבה. מעבירים לנייר סופג.

גיוונים (כי זה כל הרעיון!)

*במקום פרמזן אפשר להשתמש בקשקבל

**במקום עירית אפשר להשתמש בבצל קטן קצוץ דק

***אפשר להוסיף אגוז מוסקט מגורר טרי

לביבות תפוחי אדמה ושמיר (שוב שילוב של מתכון מסורתי עם תוספת שמשדרגת אותו פלאים)

מה צריכים?

2 ביצים גדולות

2 תפוחי אדמה גדולים, קלופים, מגוררים דק וסחוטים היטב

3 כפות קמח רגיל

1 כף גדושה שמיר קצוץ

מלח ופלפל

שמן קנולה או חמניות לטיגון

מה עושים?

טורפים ביצים בקערה. מוסיפים תפוחי אדמה, קמח, שמיר, מלח ופלפל ומערבבים היטב. מחממים מחבת גדולה בעלת ציפוי מונע הדבקות על להבה בינונית עם שמן בגובה 1/2 ס״מ. מטגנים לביבה קטנטנה כדי לבדוק תיבול, טועמים ומתקנים במידת הצורך. יוצקים לשמן כף גדושה לכל לביבה ומטגנים כ-3 דקות מכל צד עד הזהבה. מעבירים לנייר סופג. האיש היקר מתעקש לייבש את הלביבות על רשת כדי שישמרו על פריכותן. שלא תגידו שלא אמרתי…

גיוונים 

*מוסיפים בצל קטן מגורר דק

**במקום בשמיר משתמשים בתימין או ברוזמרין

שיהיה חג שמח ואסיר תודה במיוחד לכולם!

בתאבון,

דלית