ריזוטו דלעת

מכל החגים האמריקאיים, חג ההודיה (או חג מתן תודה כפי שהוא מכונה במחוזותינו) הוא החג האהוב עלי ביותר. המסר שלו כל כך פשוט, חכם ואוניברסלי. בקלות אתה מוצא את עצמך מצטרף למליוני אמריקאים הלוקים רגעית בזכרונם באשר לעוול ההסטורי, הגזל והצביעות, וחוגג עם בני משפחה וחברים סביב שולחן ערוך, שופע כל טוב בכיכובו של תרנגול הודו שחום ומפוטם. ציניות בצד, אם מתעלמים לרגע מהעובדות, חג ההודיה מזכיר לכולנו את הערך של הכרת הטוב, שכידוע, הוא בכלל לא המצאה אמריקאית, שהרי המשפט הראשון שאנו אמורים לומר כאשר אנו פוקחים את עינינו בבוקר, הוא "מודה אני". וברור לכול, שלהגיד תודה, זה הרבה יותר מסתם נימוס. ממחקרים רבים מסתבר שהכרת תודה מגבירה באופן משמעותי את אושרינו ורווחתינו. ועל מה עלינו לומר תודה? על כל מה שאפשר בערך. החל מהדברים הפשוטים, היומיומיים והכאילו מובנים מאליהם, דרך זיהוי הטוב שבחיינו (המשפחה, החברים, העבודה), ועד הכרת תודה אפילו על קושי ואתגר – מהם אפשר (וחשוב) לצמוח ולגדול.

למרות (ואולי בגלל) הנטייה הטבעית שלנו להתמקד במה שאין לנו ולא במה שיש, מומלץ וחשוב להזכיר לעצמינו על בסיס יומי שהחיים יפים (תודה, שרוני!), ושעלינו להודות על כל הטוב שיש בעולמינו. מידי יום, כל דבר קטן שמסב לנו הנאה בחיים הוא משהו ששווה להתעכב עליו; מהקפה של הבוקר, דרך פגישה מהנה עם חברה, הקופאי החייכן שעזר לנו לארוז, מזג האוויר הנאה או פרויקט שהצלחנו לסיים לשביעות רצוננו. ומהדברים הקטנים הללו אפשר לטפס אל הדברים הגדולים יותר: האנשים בחיינו. החברים שתמיד אפשר לסמוך עליהם, בני המשפחה הבריאים, ילדינו שגדלים וצומחים להיות אנשים טובים. את האושר אפשר לשאוב ממיליון דברים קטנים: מחוכמה של ילד, מחיבוק מעודד, ממחמאה, מרעיון חדש, מיופיו של הטבע, מארוחה מפנקת, מספר טוב או שיר שמעוררים השראה, מרגעים של שלווה, רגעים של יצירתיות ורגעים של אהבה. כל יום יכול להיות חג הודיה קטן אם רק נזכור לעשות את ספירת המלאי ולהשתאות: החיים שלנו הרבה יותר טובים ממה שחשבנו.

כמובן, שהמאכל המזוהה ביותר עם חג ההודיה האמריקני הוא תרנגול ההודו הממולא. אך לפני שנצלול אל מעי התרנגול, רציתי הפעם להתמקד דווקא בדלעת. כידוע, בארוחת חג ההודיה מגישים מנות שונות המכילות דלעת, ולאחרונה, גיליתי מתכון לתבשיל ביתי, חם ומפנק. ומה יכול להיות יותר מושלם לערבי הסתיו הקרירים ממנת ריזוטו דלעת קרמית ועשירה בטעמים? בטכניקת הבישול של הריזוטו משתמשים באורז בעל גרגרים עגולים, שמוסיפים לו נוזלים חמים תוך כדי בישול. שכבת העמילן שעוטפת את גרגרי האורז נמסה תוך כדי הבישול ומלכדת את הגרגרים לתבשיל קטיפתי, בשעה שכל גרגר שומר על צורתו ועדיין נותר נגיס. נכון, הריזוטו היא לא מנה שמתקתקים בכמה דקות, אבל אם בכל זאת בא לכם להשקיע, כדאי שתפנו חצי שעה מזמנכם, תכינו הרבה גבינת פרמזן מגוררת ותתחילו לערבב.

אז מה צריכים? 

שלוש כוסות של קוביות דלעת ( 450 גרם נטו)

שתי כוסות אורז ארבוריו לריזוטו

בערך שני ליטר ציר עוף או ירקות

בצל בינוני קצוץ דק

חמישים גרם חמאה

ארבע כפות פרמז'ן מגורדת ועוד להגשה

רבע כפית אגוז מוסקט

רבע כוס יין לבן יבש

מה עושים?

בסיר בינוני, מרתיחים את ציר העוף או ירקות ומשאירים על להבה נמוכה. ממיסים שלושים גרם חמאה בסיר או מחבת רחבה בעלת תחתית עבה ומטגנים את הבצל עד לשקיפות. מוסיפים את קוביות הדלעת ומטגנים שתיים – שלוש דקות. מוסיפים את האורז ומערבבים היטב עד שאורז יצופה בשכבה דקה של חמאה. מוסיפים את היין וממתינים עד שכל הנוזלים יתאדו. מוסיפים תוך בחישה, ארבע מצקות מלאות בציר החם ומערבבים את האורז בעדינות. כאשר הנוזלים מתאדים, מוסיפים כל פעם מצקת אחת מהציר החם. טועמים ומתבלים בפלפל שחור ומלח במידת הצורך ובאגוז המוסקט.

כאשר האורז מוכן (אל-דנטה), מוסיפים לסיר עשרים גרם חמאה ואת הפרמז'ן. מכסים וממתינים חמש עשרה דקות. מגישים עם גבינת פרמז'ן מגורדת מעל.

״הכרת תודה היא מהדברים הפשוטים אך רבי העוצמה שבני אדם יכולים להפנות אלה אל אלה״. (רנדי פאוש ״ההרצאה האחרונה״ 2007) ואני אומרת, אף אל עצמינו. בקיצור, עשו לעצמכם טובה – תגידו תודה!

שיהיה סופשבוע נפלא וחג שמח,

דלית