מתכוני שום

מצאנו כתוב ומצאנו רשום

עשרה דברים נאמרו על השום

מסמיק פנים, מאיר עיניים,

הורג כינים בבני המעיים…

(מתוך המחזמר ״אלוף בצלות ואלוף שום״ ע״פ חיים נחמן ביאליק)

אני מודה ומתוודה, יש לי בעיה רצינית, כי חוש הריח שלי מאוד, אבל מ-א-ו-ד מפותח. ריחות משפיעים עלי, לטובה או לרעה, באופן מיידי, בלתי אמצעי ובלתי ניתן לשליטה. ניחוחות שונים מזכירים לי נשכחות ומעוררים בי מערכת שלמה של זכרונות מן העבר הרחוק. לעתים הם אף מזמנים געגוע עמוק לאנשים, טעמים ומקומות שנחרטו בזכרוני, ולא משנה היכן אני; בשוק, על שפת הים, במסעדה או ברחוב, משב של ריח מוכר יחזיר אותי בזמן למחוזות רחוקים. זה כשלעצמו, הוא תופעה די ידועה, אך הרגישות שלי לריחות מתנגשת חזיתית ובמלוא העוצמה עם אהבתי הגדולה ל…שום. אין עוד ירק כל כך שנוי במחלוקת כמו השום. אין איש שאל השום הוא אדיש; או שאתה שונא אותו שנאת מוות ונלחם בו ובאוהדיו בחורמה ובתיעוב או שפשוט אתה לא יכול בלעדיו. אצלינו בבית, חיים אנשים מהזן השני. לשום בביתנו, יש מקום של כבוד בערכת ה״עזרה הראשונה״, וכשאחד מאיתנו מתחיל להרגיש שהנה ההצטננות כבר בדרך, מיד אנחנו נערכים אלי קרב: האיש היקר מכניס לתנור פיצה ביתית, בעוד אני פורסת שיני שום בשרניות ו״מטביעה״ אותן בשמן זית. כשהפיצה יוצאת מהתנור חמה ומהבילה, אנחנו מעמיסים על כל משולש כמה שיותר פרוסות שום, טורפים וקמים בבוקר כמו חדשים!. אינני יכולה לספור כמה פעמים נוסה כבר הפטנט הזה בביתנו ואף בטיולים שלנו ברחבי העולם, והוא אף פעם לא הכזיב. במיוחד בעונה הזו של השנה, כשמזג האוויר מתעתע וכולם מסביב מתחילים להתעטש ולהשתעל, זה בדיוק הזמן להצטייד בהמון ראשי שום חינניים. תקראו לזה תרופות סבתא, לא אכפת לי, אני עם הצלחה לא מתווכחת. ובשורה התחתונה, שום דבר לא ישווה לשום! אין מה לעשות, טעמו אכן דומיננטי ביותר, אבל כל מי שצורך אותו בעקביות במשך שנים רבות יספר לכם, שמחלות, וירוסים ושאר מרעין בישין אינם דבקים בו.

ועם כל זאת, אני יודעת ששום דבר לא יעזור. סרבני השום, לעולם יעמדו בסירובם. כמה מחברותי הטובות ביותר, נהגו לשגר את בעליהן לישון בסלון משום שחטאו ונגסו בירק האסור או בכל דבר מאכל ״נגוע״. ואף על פי כן, במטבח של היום, כמעט ואין תבשיל או מאכל שלא מוסיפים לו שום. ישנם מתכונים כה רבים עם שום, עד שקשה לי עד מאוד לבחור מתוכם אחד ויחיד. אז החלטתי לפרסם הפעם שני מתכונים; אחד לעוף קלי-קלות עם שיני שום שלמות, ובמתכון השני לעשות חסד עם הקישואים, שנראו לי אפעס קצת מוזנחים. זהו מתכון נפלא לאנטיפסטי קישואים, מרענן ומושלם לעונה עם ניחוח של מנטה, שמן זית, חומץ בלסמי וכמובן, שום! אז הנה לכם שני מתכונים במחיר של אחד:

עוף עם שיני שום שלמות (המכונה בביתנו עוף-סוף)

מה צריכים?

2 ראשי שום

6 כרעיים של עוף חצויים או 6 פולקעס

1/4 כוס שמן זית

30 גרם חמאה, רכה וחתוכה לקוביות

מלח ופלפל שחור, טחון טרי

2 גבעולי רוזמרין (עלים בלבד)

2 גבעולי טימין (עלים בלבד)

מה עושים?

מפרקים את ראשי השום לשיניים, אך לא קולפים. מחממים תנור לחום בינוני (350 מעלות פרנהייט). שמים בתבנית חסינת חום את נתחי העוף ומפזרים ביניהם את שיני השום. יוצקים על הכול את שמן הזית, ומערבבים היטב. מפזרים מעל את קוביות החמאה. ממליחים ומפלפלים, ומניחים על הכול את הרוזמרין והטימין. אני נוהגת להוסיף גם תפוחי אדמה קטנים בקליפתם, כדי שתהיה כבר גם תוספת. אופים כשעה, ובעת הצלייה יוצקים מידי פעם על העוף מהנוזלים שהצטברו בתחתית התבנית. בתום האפיה, אני אוהבת להשאיר את התבנית בתנור כדי להשחים את העוף ותפוחי האדמה.

אנטיפסטי קישואים עם שום ומנטה

מה צריכים?

6 קישואים קטנים וטריים

שמן לטיגון עמוק

1/4 כוס שמן זית משובח

1/4 כוס חומץ בלסמי או חומץ בן יין

2 שיני שום טרי (**) לבנות מבהיקות ובשרניות, פרוסות דק

מלח ופלפל שחור, טחון טרי

1 כף עלי מנטה טריים, קצוצים

מה עושים?

קוטמים את קצוות הקישואים וחוצים אותם לאורכם. חותכים כל מחצית שוב לאורך לשלושה חלקים שווים. מטגנים את הקישואים בשמן עמוק וחם כ-3 דקות. מוציאים, מסננים היטב ומצננים מעט. שמים בקערה גדולה את הקישואים, ממליחים ומפלפלים. מוסיפים את שמן הזית, החומץ, השום והמנטה ומערבבים היטב. מכסים ושומרים במקרר שעתיים לפחות לפני ההגשה.

** איך בוחרים שום טרי? ככל שהשום קשה יותר כך הוא טרי יותר ובעל איכויות גבוהות יותר.

כתבה זו מוקדשת באהבה רבה ללימי חברתי הטובה, שחרף היותה אנטישומית גדולה, חסרה לי כאן יום-יום ושעה-שעה.

 עוף, תפוחי אדמה וסלט והנה יש לכם ארוחה לשבת.

שיהיה סופשבוע רגוע ומבושם בניחוחות נפלאים של שום.

בתאבון!

דלית