סיכום הטיול של משפחת שחם בגרנד טיטון וילוסטון

משפחת שחם- דני, דגנית, נעם, טל, עמית ויערה- טיילו באיזור הילוסטון וגרנד טיטון הבחודש יולי למשך 10 ימים. את הטיול עשו עם ארבעת ילדיהם שהיו בגילאים 5.5 עד 14.

הגעה: מטעמי חסכון בזמן החלטנו לטוס ולא לנסוע עם הרכב ומטעמי חיסכון בכסף החלטנו לטוס לסולט לייק סיטי ולא לעיר קרובה יותר.

לינה: החלטנו ללון בתוך הפארקים על מנת לחסוך בזמני נסיעה. הזמנו לינה באוקטובר, כמעט 10 חודשים לפני החופשה וכבר אז היה קשה למצוא… כדאי לבצע את ההזמנה הרבה זמן מראש. למעט הלילה האחרון בילוסטון, כל שאר הלילות בפארקים ישנו בבקתות. הבקתות מאוד פשוטות אבל נקיות ומרווחות מספיק.

בשני הפארקים ישנם אזורים שנקראים Villages הכוללים מרכז מבקרים, מקומות לינה (מלון, בקתות,

אזור קמפינג), מסעדות וחנות מזכרות. בכל מקום כזה אפשר לדבר עם הריינג'רים, לקבל מפות ולהתייעץ. אל תסמכו על ניווט בנייד כי אין קליטה בפארק, כדאי להוריד מפות מראש לטלפון או לנווט עם המפות שמקבלים במרכזי המבקרים.

עומס: בתקופה שהיינו הפארקים היו מאוד עמוסים. זה אומר תורים במסעדות, בחניונים, פקקים בכבישים והרבה אנשים בכל מסלול. המשמעות היא שצריך סבלנות, אל תבואו למסעדה מתים מרעב כי תצטרכו לחכות, אל תתייאשו אם אין חניה, תחכו, עוד מעט מישהו יצא… סבלנות…

אוכל: אפשרויות האוכל בפארקים לא מדהימות בכלל. בכל ה-Villages יש מקומות לאכול הכוללים בדרך כלל את כל מגוון ה-Fast Food האמריקאי האפשרי. הילדים היו מאושרים עם היצע המבורגר/נקניקיה/מק אנד צ'יז שיש בכל מקום. בבתי המלון יש מסעדות המציעות אוכל קצת יותר סביר אבל גם יקר מאוד. ביום הראשון נכנסנו לוולמארט, קנינו צידנית ואוכל לארוחות בוקר וצהריים. זה היה סידור מצוין ונח ואכלנו במסעדות השונות בפארק רק בארוחות ערב. תתכוננו נפשית- אוכל בפארקים האלה הוא בעייתי.

ציוד חשוב ביותר: ספריי נגד דובים (אפשר לרכוש בכל מרכזי המבקרים והחנויות בפארקים), חומר נגד יתושים חובה!!

המסלול

יום 1: נחתנו בסולט לייק סיטי בצהריים ולאחר שאספנו את הרכב עצרנו בוולמארט להצטיידות בצידנית ואוכל לארוחות בוקר וצהריים. לאחר מכן נסענו לישון בבסט ווסטרן בעיירה Logan במרחק שעה וחצי נסיעה.

יום 2: מ-Logan נסענו שלוש וחצי שעות לעיירה ג׳קסון, עצרנו בג׳קסון למנוחה וארוחת צהרים והמשכנו עוד שעה נסיעה ל-Grand Teton.

לינה: את הלילה העברנו ב-Colter Bay Village, הכפר נמצא על שפת אגם ג׳קסון, מאוד יפה. יש שם מרכז מבקרים ושתי מסעדות. הבקתה היתה פשוטה מאוד, אבל הספיקה לנו.

Hidden Falls at Grand Teton. Photo by iStock/bukki88

יום 3: נסענו לג׳ני לייק ועשינו מסלול ל-Hidden Falls. יש שלוש אפשרויות להגיע למפלים: אפשר לחצות את האגם הלוך-חזור בסירה וללכת חצי מייל למפלים, אפשר להקיף את האגם במסלול של 5.4 מייל או להקיף מהצד השני במסלול של 5.2 מייל. אנחנו בחרנו באפשרות השלישית. המסלול מאוד יפה, חלקו עובר לאורך האגם ואז מטפס בתוך היער ובסופו מגיעים למפלים שהם מאוד יפים. לאחר שעלינו ל-Point Inspiration שנמצא ליד המפלים, ירדנו למעגן וחזרנו עם הסירה. עצרנו לפיקניק צהריים ב-Lake String ולאחר מכן עלינו לתצפית ב-Mountain Signal .ההגעה לשם דרך road mountain signal ,הדרך מאוד יפה וגם התצפית.

לינה: ב- Colter Bay Village.

יום 4: בבוקר נסענו ל-Bend Oxbow, זה אמור להיות מקום טוב לראות בעלי חיים, אנחנו לא זכינו אבל בכל מקרה המקום מאוד יפה. לאחר מכן עשינו הייק קצר (7.1 מייל) ב- point view grand ,מסלול מאוד נחמד ביער עם תצפית מדהימה בסוף.

Old Faithful. Photo by iStock/BigshotD3

נפרדנו מגרנד טיטון ונסענו לילוסטון, בכניסה לילוסטון עצרנו ב-Lewis Falls ולאחר מכן נסענו לגייזר ה- Old Faithful המפורסם.

בכל מרכז מבקרים או מסעדה בדרך יגידו לכם מתי ההתפרצות הבאה שלו אז אפשר לתכנן את הזמן בהתאם. לאחר שצפינו בו מתפרץ, עשינו סיבוב בין הגייזרים שבאזור, ראינו גם את ה- Grand Geyser מתפרץ, הוא מאוד מרשים, שווה לחכות. כל האזור מאוד יפה, אפשר להסתובב בין הגייזרים כמה שרוצים.

לאחר מכן נסענו לכיוון קניון וילג׳, בדרך עברנו בדרך נוף יפה Firehol River Drive.

לינה: Canyon Lodge & Cabins

Mammoth Hot Springs

יום 5: בבוקר נסענו ל-Lamar Valley, בדרך ראינו המון ביזונים וכמה אנטילופות. עשינו מסלול של 5.1 מייל שנקרא Trout Lake, המסלול עובר ביער ואז מסביב לאגם החמוד הזה. לאחר מכן נסענו ל- Mammoth Hot Springs. ביציאה מלאמר ואלי לכיוון ממות׳ ראינו את הדוב הראשון שלנו לטיול זה, דב שחור קטן, סך הכל בדרך הלוך-חזור מממות׳ ראינו 7 דובים שחורים, כולל אמא ושני גורים קטנים! בכל מקום שתראו לצד הדרך התקהלות של הרבה אנשים, כדאי לעצור. יש סיכוי גבוה שיש שם דב…

ב- Mammoth Hot Springs עשינו מסלול קצר ב Upper Terrace .בדרך חזרה עצרנו לתצפית על ה-Tower fall ולאחר מכן נסענו ל-Grand Canyon from Yellowstone .עצרנו בתצפית על ה- Upper Falls וב- Artist Point לתצפית על ה- Lower Falls. בערב נסענו לאורך ה-North rim ועצרנו ב- Grand View.

לינה: לילה נוסף ב- Canyon Lodge & Cabins

יום 6: בבוקר ירדנו ל-Brink of the Lower Falls ,שביל קצר ותלול שמוביל להתחלה של המפלים, מראה מדהים.

לאחר מכן עשינו את מסלול ה-Red Rock המוביל לתצפית יפה על המפלים מרחוק. לאחר מכן נסענו ל- Norris Geyser Basin, לא היתה חניה אז נסענו ל-Artist paintpoint ,אזור מקסים שנראה כמו לוח צבע של ציירים. חזרנו ל-Norris Geyser Basin ועשינו שם שני מסלולים קצרים ויפים מאוד בין הגייזרים.

לינה:  Lake Lodge Cabin

יום 7: נסענו דרך ה-Fishing Bridge לאורך האגם. עלינו לתצפית יפה על האגם ולמטה ראינו דובת גריזלי. לאחר מכן נסענו ל-Mud volcano ,אזור עם מעיינות חמים ובוץ מבעבע. לאחר מכן עשינו את מסלול ה-Elephant Back Mountain Trail שתחילתו היתה ממש מאחורי הבקתה שלנו, מסלול יפה של 3 מייל.

לינה: לילה נוסף ב-Lake Lodge Cabin

יום 8: עלינו ל-Mount Washburn .הייק יפה מאוד של 5.3 מייל לכל כיוון. בדרך רואים פריחה מדהימה, ערימות שלג, למעלה חיכו לנו עזי הרים עם הגורים שלהם, הייק ממש שווה. למעלה יש תצפית עם הסברים על האזור, מקום נחמד לפקניק לפני הירידה חזרה למטה. ההייק הכי יפה ושווה בפארק.

לינה: לילה נוסף ב-Lake Lodge Cabin

Grand Prismatic Spring Photo by iStock/daniloforcellini

יום 9: בבוקר נסענו ל-West Thumb, אגן גייזרים יפה שהייחוד שלו שהוא צמוד לאגם ילוסטון. מאוד יפה לראות את הגייזרים בתוך מי האגם. לאחר מכן נסענו ל-Biscuit Basin Geyser, אגן גייזרים מאוד יפה שבקצהו יש טרייל ל-Mistic Falls, סה"כ 5.3 מייל מעגליים. המפלים מדהימים, הכי יפים בפארק ואפשר לרדת למטה, להיכנס למים. מצאנו מקום שבו מעיין חם זורם לתוך הנחל וטמפרטורת המים היתה מושלמת. לאחר מכן נסענו על Firehole Lake Road ,דרך מאוד יפה עם הרבה גייזרים, עצרנו ב-Fountain Geyser וב-Firehole Lake ,שניהם מאוד יפים. לסיכום עצרנו ב-Grand Prismatic ,הבריכה מאוד יפה אבל כנראה בשביל לראות אותה בצורה מרשימה יותר צריך לעלות לתצפית בשביל שעולה למעלה, כבר לא היה לנו כח לעלות.

לינה: Old Faithful Snow Lodge

לסיכום: 7 דובים שחורים, 2 דובי גריזלי, עדר של elk ,כמה אנטילופות, המוני ביזונים, מליון גייזרים, מעיינות חמים ובוץ מבעבע, בהחלט מקום מיוחד.

סוף שבוע ארוך בלאסן ושסטה

סוף שבוע ארוך בלאסן ושסטה

מאת: שירלי צפלוביץ

לפני שהגענו לקליפורניה לא שמעתי מעולם על לאסן ושסטה, אבל חיפשתי מקום שיהיה יפה מצד אחד ולא תיירותי באופן מטורף מצד שני. את הטיול עשינו בסופ"ש של הממוריאל דיי, טיילנו בחלקים מהנתיב הגעשי The Volcanic Legacy Byway שמשתרע בין צפון קליפורניה לאורגון ונוצר על ידי הרי געש שהיו פעילים באיזור בעבר והשאירו הרים, אגמים ונופים מרהיבים.

יום 1 – סכר שאסטה Shasta Dam

Shasta Dam. Photo by iStock/photoquest7

יצאנו מאיזור סאניוויל, גוגל אמר כארבע ורבע שעות נסיעה והגענו תוך חמש שעות בכבישים המהירים עם קצת פקקים והפסקה לארוחה מהירה אצל ג'ק בקופסה.

לטעימה מיופיו של האיזור התחלנו בביקור בסכר שאסטה (Shasta Dam). הדרך לסכר עוברת בכביש 151. גוגל Maps יציע לכם בשלב כלשהו לפנות ימינה כדי לנסוע בדרך המהירה ביותר, אל תקשיבו לו ותצמדו לכביש 151 לדרך עם נוף יפיפייה. חצינו את הסכר עצמאית ברגל וצילמנו קצת תמונות. הנופים פשוט מרהיבים!

סכר שאסטה Shasta Dam

סביב האגם יש חופי רחצה, ספורט ימי, דייג ואפשרות לשכור סירה ללינה (House Boat). אם היינו קצת יותר מגניבים, אולי זה באמת מה שהיינו עושים, אבל העדפנו ללון במוטל על הקרקע Thundirbird Lodge בעיר רדינג. המוטל בסיסי למדי, אבל נקי מאד וכולם היו מאד נחמדים. ארוחת הבוקר בסיסית גם היא (מאפים, פירות, יוגורטים, דגני בוקר, שתיה) והעלות היתה צנועה גם היא, במיוחד בהתחשב שזה בסוף שבוע של חג.

מוטל Thunderbird Lodge

חזרנו לעיירה שאסטה לייק לארוחת ערב במסעדה בשם Old Mill Eatery & Smokehouse. המסעדה ממוקמת בסוג של אי תנועה ונראית פשוטה למדי אבל האוכל היה מצויין. העיירה קצת שכוחת אל ומאובקת, ונראית כמו בסרטים על הצד הכפרי והנחשל יותר של אמריקה, אבל כולם נורא נחמדים.

יום 2  – פארק לאסן Lassen Volcanic National Park

הקושי בביקור בפארק לאסן בסוף מאי בשנה גשומה הוא שרובו עדיין מכוסה שלג ולא פתוח לתנועת מכוניות. אם רוצים לטעום אותו ביום אחד זה דורש קצת ויתורים, וקצת הרבה נסיעות. מי שיכול ורוצה אפשר להגיע לכל מקום ברגל עם ציוד מתאים.

כדי לחצות את הפארק כולו במכונית צריך להגיע ביולי אוגוסט. נסענו מרדינג כשעה עד לכניסה הצפונית של הפארק. שילמנו בכניסה, חנינו במרכז המבקרים ואז הקפנו רגלית את האגם Manzanita Lake. זהו מסלול קל ונינוח שלוקח בערך שעה. אפשר עם ילדים קטנים, לא עגלות. יש מקום לשכור סירה או קייאק. ראינו אנשים שטים בסירות, דייגים במים והמון אצטרובלים. הנופים פשוט עוצרי נשימה ויש נקודה לצילום נפלא של האגם עם ההר המושלג ברקע.

המשכנו עם האוטו תוך עצירה במספר תחנות תצפית קטנות בדרך. בדיעבד הסתבר לנו שאפשר להוריד לטלפון הדרכה קולית אודות הפארק, חבל שלא ידענו!

Lassen Subway Cave

יצאנו מהפארק והמשכנו צפונה לאורך כביש 89 עד למערה תת קרקעית,Lassen Subway Cave , שנוצרה מזרם לבה עתיק. המערה חשוכה לגמרי וצריך פנסים ולא, האור של הטלפון לא באמת מספיק כמו שאמר לנו הבחור הנחמד במרכז המבקרים בלאסן. אז הזדנבו מאחורי משפחה מאורגנת יותר שהיתה עם פנסים חזקים. אין איזה משהו מרתק לראות במערה, פשוט הולכים דרכה ויוצאים מצד שני. קריר ונעים בפנים, וזו הפוגה מגניבה מהחום שבחוץ.

מערת לבה תת קרקעית Lassen Subway Cave

עם הרכב אפשר להגיע עד לנקודה שנקראת Devastated Area שם חנינו, והמשכנו בהליכה בשלג. ההליכה בשלג מעייפת והיו לנו עוד תוכניות אז חזרנו לאוטו והמשכנו. מי שזמנו בידו ויש לו נעלי הליכה אטומות למים ומקלות הליכה (מומלץ אבל לא חובה), יכול להתקדם ולהמשיך לטייל.

פארק הר הגעש לאסן  Lassen Volcanic Park

הסבר קולי להורדה  Audio Guide

היה עוד לא נורא מאוחר אז החלטנו לנסוע לכניסה הדרומית של הפארק, סיפור של שעה וחצי נסיעה בערך, דרך העיירות Shingletown ואז Manton ואיזורים כפריים וחקלאיים.

נכנסנו שוב לפארק, הפעם מהכניסה הדרומית (אין צורך לשלם שוב, פשוט הראינו את הקבלה) והמשכנו עם האוטו עד כמה שאפשר עד Sulphur Works . כנראה שהר געש שמכבד את עצמו צריך בורות מבעבעים של בוץ בריח גופרית (ביצה סרוחה) ואדים שעולים מהסלעים. ומסביב שלג. מחזה סוריאליסטי למדי.

הכביש חסום למכוניות אבל חלקו כבר נקי משלג ואפשר להמשיך ברגל. אם היינו רציניים, כנראה שהיינו ממשיכים אבל זה בעליה, ואנחנו לא רציניים. אז הלכנו קצת, חזרנו לאוטו וחזרנו למלון (כשעה וחצי נסיעה).

מסלול אופניים Sacramento River Trail

נחנו קצת החלפנו בגדים ונסענו לרכב על שביל לאורך נהר הסקרמנטו, אחד ממגוון גדול של שבילים למטיילים באיזור. אנחנו הבאנו אופניים מהבית, אבל בטח אפשר לשכור. השביל סלול עם אספלט לאורכו ומאד נעים לרכיבה, הוא הולך לאורך הנהר ומתחיל מגשר שעון השמש Sundial Bridge המפורסם של רדינג.

Sacramento River Trail

רכבנו לאורך כ-15 קילומטר ולקח לנו כשעה ועשרים. אפשר לעשות את המסלול גם ברגל או עם עגלת ילדים, וכמובן שלא חייבים את כולו. הנוף פשוט מקסים ואפילו פגשנו צבאים בדרך! אפשר להגיע ברכיבה עד סכר שאסטה אבל התחיל להחשיך ולא רצינו להתקע על המסלול בלילה (הוא לא מואר).

מסלולי הטבע של רדינג (יש המון!)

מסלול  Sacramento River Trail

עלות: חינם

אכן, לא בדיוק אופניים. זה נקרא Me-Mover

יום 3  – יום של מפלים ואגמים

Burney Falls. Photo by iStock/ Byung_J_Roe

התחלנו את היום בנסיעה של כשעה למפלי ברני Burney Falls. חנינו ליד מרכז המבקרים והלכנו לראות את המפל. יפה ונחמד מאד. הרבה יותר גדול ממה שחשבנו. עשינו סיבוב רגלי במסלול סביב המפל Falls Loop Trail – המסלול לא מאד ארוך או קשה, ומוצל ברובו, אבל חלקו הראשון בירידה, מה שאומר שחלקו השני בעליה.

בפארק יש גם איזור לקמפינג ובקתות עץ קטנות שאפשר לשכור ללינה. יש גם ירידה (קצת תלולה וצרה) עם המכונית לאגם בריטון Lake Britton. האגם יפיפיה, יש בו חוף רחצה ואפשרות לשכור ציוד שייט. אם היינו רציניים היינו עוצרים פה ונשארים כמה שעות למנוחה ולסטלבט. למי שמגיע עם סירה מהבית אפשר להוריד אותה למים.

פארק המפלים Burney Falls

יצאנו מהשמורה והמשכנו צפונה לאורך כביש 89 עד למסלולה ההליכה הקליל והמקסים לאורך נהר ומפלי מקלאוד McCloud River Falls Trail. פה לא מדובר במפל בודד גדול אלא במספר מפלים קטנים לאורך הנהר היפה. נסענו לפי השלטים ל MIddle Falls ושם חנינו והתחלנו במסלול. לא עשינו את המסלול במלואו (לא הגענו ל- Lower Falls) אבל מאד נהנינו מהקטע שכן עשינו. חלקו של המסלול סלול וחלקו שביל שקצת צר בחלקים מסוימים, אבל הוא ממש לא קשה. ראינו הרבה משפחות וגם טיילים עם כלבים. מסלול נעים וכיפי. וכל הזמן הנוף המהמם מסביב.

מסלול המפלים

McCloud River Falls Trail

המשכנו לכיוון העיר מאונט שסטה Mount Shasta (לא לבלבל עם לייק שאסטה). לארוחת צהרים נכנסו למסעדה בשם בלק בר דיינר Black Bear Diner. אנחנו מכירים את הרשת אבל לא ידענו שבמאונט שאסטה נמצאת המסעדה המקורית! היה מאד טעים, במיוחד הפאי האמריקאי לקינוח.

לאורך כל הנסיעה באיזור שסטה, אפשר לראות מרחוק את ההר הנושא את השם. הוא גבוה, הוא ענק והוא מושלג ורואים אותו מכל מקום. אחרי ארוחת הצהרים טיפסנו בדרך הנוף Everitt Memorial Highway עם המכונית עד לנקודה הגבוהה ביותר אליה אפשר להגיע עם האוטו – Bunny Flat. החניה היתה עמוסה, והאתר המושלג היה מלא במשפחות עם ילדים צוהלים, אז צילמנו רק כמה תמונות וירדנו חזרה. הנוף פשוט מדהים! בדרך חזרה עצרנו בכניסה למסלול הליכה קצר Sand Flat שהיה מושלג גם הוא, הלכנו קצת בשלג בשביל האווירה וחזרנו למטה.

Siskiyou Lake. Photo by iStock/michaelschober

המשכנו לכיוון האגם Siskiyou Lake, ירדנו לחוף של האגם, הכנסנו את כפות הרגליים למים… קפוא! יש במקום אפשרות לשכור סירות וציוד ימי, והיו לא מעט ילדים במים, אבל עבורנו זה היה קפוא ממש.

חזרנו למלון (כשעה נסיעה), נחנו קצת ויצאנו לארוחת ערב במבשלת בירה מקומית Woody's Brewing Company. הלכנו ברגל למבשלה, והכל סביבנו היה נטוש לגמרי. לא בדיוק איזור שנעים להסתובב בו. עדיף לנסוע.

הר שאסטה Mount Shasta

https://visitmtshasta.com

חומרים על מסלולים, מסעדות, מוטלים, אטרקציות ועוד בהר שאסטה תמצאו כאן.

יום 4 – מערת שסטה Shasta Cavern

ליום האחרון בטיולון שלנו השארנו אטרקציה חביבה ומסודרת – המערה באגם שאסטה.

הזמנתי מראש באתר כרטיסים לשעת הפתיחה 9. נסענו כחצי שעה עם האוטו, כשהחלק האחרון של הנסיעה צר ומפותל. במשרד המרתי את הכרטיסים הוירטואלים (צריך להציג אותם לסריקה, ולא היתה מי יודע מה קליטה אז מזל שעשיתי צילום מסך!) בכרטיס ממשי והתחלנו במסע למערה.

כדי להגיע למערה חוצים קודם כל את האגם בסירה. עקב חורף גשום ומושלג במיוחד, האגם מלא עד כדי 96% מקיבולתו. במידה ויחרוג יש אפשרות לפתוח את הסכר כדי לשחרר מים בצורה מבוקרת. חברים שביקרו באגם בשנה שחונה סיפרו שהיה צורך בנסיעה בג'יפ כדי להגיע למקום עגינת הסירות. מתחנת העגינה בצידו השני של האגם נוסעים באוטובוס מאורגן בדרך צרה ומפותלת עד לפתח המערה. בדרך שמענו הסברים על האיזור והאתר.

Shasta Caverns near Redding. Photo by iStock/RJohn97

המערה עצמה יפה מאד, לא ענקית. יש הרבה מדרגות בפנים אז לא נגיש. בפנים קריר ונעים והכל מואר ומסודר. המסלול בהליכה עצמית כשבכל אולם יש מדריך שמספר על האתר ועונה על שאלות.

בסיום חוזרים עם אוטובוס וסירה לנקודת ההתחלה. כל הסיפור לקח כשעתיים. מאד נהנינו. מומלץ!

מערת שאסטה Lake Shasta Caverns

בסיום הביקור במערה נפרדנו מהאגם היפה והתחלנו את הדרך חזרה הביתה. עשינו עוד עצירה קטנה לארוחת צהרים מהירה ורכישת שמנים בחנות אוליב פיט Olive Pit. בדרך אפשר לראות את מטעי הזיתים מהם מופקים השמנים. עצירה נחמדה מאד ובול בזמן.

מסעדה ומעדניה – אוליב פיט Olive Pit

תם ונשלם סוף שבוע של טעימות מאיזור שאסטה. יש בו המון מקומות לתייר, המון מסלולים רגליים, קמפינג, שייט, דייג ונופים מקסימים. בהחלט נרצה לחזור!

פרשת חוקת: מהפרה האדומה למחאה השחורה

פרשת חוקת: מהפרה האדומה למחאה השחורה

מאת: נרי לייף-חומה

זו הפעם השניה שאני ניגשת לכתיבת פרשנות עכשווית ואישית לפרשת השבוע. כמו בפעם הראשונה, גם הפעם אני צריכה להתאמץ כדי להמשיך בקריאה כשהבטן שלי מתהפכת ואני רוצה לסגור ולעזוב.
בפרשת חוקת, כבר בפסוק השלישי מישהי מתה. לא מתה – נשחטה. לא מישהי – פרה, ולא סתם פרה – אדומה.

Photo by iStock/bluejayphoto

ואני, להזכירכם, קוראת את הפרשה בעיצומה של מחאה שקשורה בצבע העור, בעיצומה של מגיפה והתמודדות   עם מאות אלפי מתים. המחאה של ובעבור השחורים היא על עוול שנעשה לאחר רק בשל צבע עורו. עוול שמתאפשר בחסות האמונה שיש שווים יותר ושווים פחות. ואני תוהה אם זה התחיל בפרה אדומה והתגלגל הלאה? 

הפרה האדומה מוצאת אל מחוץ למחנה, נשחטת, ולאחר השחיטה נשרפת עד היותה אפר. ועל מה ולמה נשחטה הפרה? כדי ללמדנו מנהגי היטהרות לאחר מגע עם המת. בעולם עם קוד תרבותי פגאני, דם של מת או דם של יולדת לאחר לידה הוא דם מטמא, ודם של פרה הוא דם מטהר. אתם מוצאים פה הגיון? כי אני לא. 

הסופר המקראי ציוונו במצוות "לא תרצח", אבל בהקשר אחר הוא מלמדנו דיני טוהרה בעזרת שחיטה של פרה תמימה. זה מסתדר לו לגמרי. שינוי במונח המילולי מאפשר לו את המוסר הכפול ומרגיע את מנוחת הקורא -'רצח'  לעומת 'שחיטה'. ואנחנו הקוראים סופגים בהיסח הדעת את תחושת העליונות של בני האדם על פני כל צורות החיים האחרות. אנחנו, שנוצרנו ביום האחרון לבריאת העולם, חיים כאן בתחושת זכאות (Entitlement). כאילו כל צורות החיים שהיו פה לפנינו נוצרו עבורינו ועבור מאוויינו. אין זאת אלא כי קיים אצל רובנו עיוורון מוחלט לעובדה שכל צורות החיים מחוברות לריקמה נושמת אחת. עיוורון שמסביר את השואה האקולוגית שאנחנו מביאים על עצמנו. 

מבלי להיסחף לצדקנות או לקיצוניות, פרשת חוקת באמת מציגה דילמה: על מה נשענת תחושת העליונות של אדם על חיה או אדם אחר, או עליונות של קהילה אחת על שכנתה, או של בני מקום אחד על בני מקום אחר? יתרה מזו, האם תחושת עליונות מתירה פגיעה בזה שנתפס כפחות שווה? אני מרגישה כאילו קיים סולם ערכים שאינו אחיד. כל אחד.ת מאיתנו ,או בני תרבויות שונות ועמים שונים, מחליטים כלפי מי הם חשים עליונות וריחוק שמאפשרים אטימות רגשית ומי השווים להם שזכאים לחמלה שלנו, לקרבה ולאחריות הדדית.   

בפסוק עשרים נראה כאילו מסתיימת בלי שום פואנטה פרשת הפרה האדומה ומתחילה ללא קשר אליה שורה של מיתות ופרידות: ראשונה מתה מרים, ובמותה היא לוקחת עמה את באר המים שהחייתה את בני ישראל במדבר. לאחריה נאספים גם משה ואהרון, שלא זכו להוביל את העם אל הארץ המובטחת כי נענשו על שכשלו באמונתם  בפרשת מי המריבה. לאחר מכן אנחנו נפרדים גם מחלק גדול מהעם שגם הוא מומת כעונש על אובדן האמונה באלוהים: "וַיְדַבֵּ֣ר הָעָ֗ם בֵּֽאלֹהִים֮ וּבְמֹשֶׁה֒ לָמָ֤ה הֶֽעֱלִיתֻ֙נוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לָמ֖וּת בַּמִּדְבָּ֑ר כִּ֣י אֵ֥ין לֶ֙חֶם֙ וְאֵ֣ין מַ֔יִם וְנַפְשֵׁ֣נוּ קָ֔צָה בַּלֶּ֖חֶם הַקְּלֹקֵֽל׃ וַיְשַׁלַּ֨ח יְהוָ֜ה בָּעָ֗ם אֵ֚ת הַנְּחָשִׁ֣ים הַשְּׂרָפִ֔ים וַֽיְנַשְּׁכ֖וּ אֶת־הָעָ֑ם וַיָּ֥מָת עַם־רָ֖ב מִיִּשְׂרָאֵֽל". 

ומה עלה בגורלם של אלה שנישארו? 

אלו נידונים להמשיך ולעבור מתחנה לתחנה ולהילחם את ספר מלחמות אדוניי "עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר בְּסֵ֖פֶר מִלְחֲמֹ֣ת יְהוָ֑ה אֶת־וָהֵ֣ב בְּסוּפָ֔ה וְאֶת־הַנְּחָלִ֖ים אַרְנֽוֹן". בקיצור, הם מכים ויורשים את כל העמים שבדרכם אל הארץ המובטחת. תוסיפו מילה חדשה ללקסיקון: להכות. " וַיַּכּ֨וּ אֹת֤וֹ וְאֶת־בָּנָיו֙ וְאֶת־כׇּל־עַמּ֔וֹ עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־ל֖וֹ שָׂרִ֑יד וַיִּֽירְשׁ֖וּ אֶת־אַרְצֽוֹ".

מכאן אני מבינה שפרשת פרה אדומה לא באמת הסתיימה והיא מתחברת להנחות שאנחנו עושים לעצמנו כשאנחנו מצדיקים פגיעה באחר לפי סולם ערכים כלשהו – צבע, אמונה, גזע או העדפה מינית. הסופר המקראי עצמו לוקה בחוסר מודעות לפערים הערכיים שהטקסט מציג – היתרי שחיטה מול איסורי רצח, והיתרי הריגה ללא  השארת שריד לצורך מטרות 'צודקות' כמו כיבוש הארץ המובטחת. ואנחנו נוהגים לחשוב על הטקסט המקראי כמקור היסטורי ראשוני להסדרת מערכות יחסים בין אדם לאדם, אדם למזונו ובין קהילות ועמים. אז כדאי לזכור שכמו כל טקסט אחר, אפילו מדעי, הסופר והחוקר יהיו מוטים הטייה ערכית, מוסרית או תרבותית אם אינם מודעים לקודים בני זמנם שמשתתפים בערבוביה במסקנותיהם.  

בפרשת חוקת אנחנו נפרדים מדור של עבדים שגם מנהיגיו היו עבדים. מי שממשיך הלאה, גם הם היו עבדים.  אולי זה יכול להסביר את הכהות הריגשית שלהם כלפי העוול שהם גורמים לעמים האחרים ולסבלם. מי שחי על פונקציית ההישרדות וסבל סבל רב מעליונות של עם אחר, אם לא החלים וריפא את הטראומה יש סיכוי שינהג בדיוק כך באחרים. 

אני חושבת על ימי הקורונה ותוהה על טבעו של הדור שאנחנו נפרדים ממנו עכשיו. רוב המתים הם בני שמונים ומעלה. בארץ, הרבה מהם ניצולי שואה אחרונים ודור שני לשואה. אלה אנשים שסבלו מעליונות של אחרים. אולי זה מסביר את הכהות הריגשית שלהם לסבל שהכיבוש גורם? בארה"ב זה הדור של ילדי הפרחים. דור של היפים שבשנות העשרים שלו הקים קומונות כדי להשתחרר מקודים חברתיים כובלים ולקבל חופש מוחלט, ובאותה העת פירק את הערבות ההדדית, את מוסד הנישואים ואת התאגידים.

לאיזה 'ארץ', או עולם, המתים עכשיו לא זוכים להיכנס? ואלו שכן ייכנסו – לאילו כישורים יידרשו ומה הסדר שיכוננו? 

שבת שלום

חוזרים לארץ! נפרדים ממשפחות יקרות ששבות לישראל

חוזרים לארץ! נפרדים ממשפחות יקרות ששבות לישראל

מאת: שלומית סאם-אקרמן

הקיץ הגיע ועוד גל של פרידות מלווה אותו. לא ברור אם זו הקורונה או גל געגועים ששטף את קהילתינו אבל נראה שהקיץ נאלץ להיפרד מהרבה משפחות יקרות מהקהילה. אז דיברנו עם ארבע מהן – משפחת לנד, משפחת לכיש, משפחת צ'צ'יק-שריר ומשפחת נח, שמספרות על הסיבות לחזרה, על הדברים שאהבו ולא אהבו בארה"ב, על הדברים שיקחו איתם מכאן ועל המקום שבחרו לגור בו בארץ.

משפחת לכיש

מי אנחנו? זיו (44), נטע (43), אור (11), קורן (8), תמיר (6).

כמה שנים אתם גרים בארה״ב? אנחנו חיים באיזור המפרץ כ-5 שנים. בשנה הראשונה גרנו בבלמונט, ובארבע השנים האחרונות גרים בפוסטר סיטי.

במה עסקתם כאן ואיפה תעבדו בישראל? זיו עובד כסניור פרודקט מנג'ר בחברת Imperva, ושם גם ימשיך לעבוד בישראל. נטע עובדת כמורה לעברית ודרמה בעברית בבית הספר וורניק שבפוסטר סיטי, וכמנחת קבוצת תיאטרון הפלייבק "הינשופים". בישראל נטע חוזרת לקבוצת תיאטרון הפלייבק "קרטושקס" אותה עזבה לפני חמש שנים, והשאר עוד לא ידוע…

היכן תגורו בישראל ולמה זה היעד הנבחר? למרות ששנינו מגבעתיים במקור ושם גם גרנו לפני המעבר לארה"ב, החלטנו לגור אחרי החזרה לארץ בשכונת "פסגת אונו" שבקרית אונו. בחרנו את היעד הזה כיון שהשכונה בנויה באופן קהילתי, רחוב בצורת U סביב פארק גדול, עם בית ספר טוב וקאנטרי קלאב עשיר בפעילויות בתוך השכונה. אנחנו מקווים ומצפים להתערות בחיי החברה והתרבות של השכונה.

מה למדתם או מה אתם לוקחים אתכם מהשהות כאן? למדנו הרבה בשהייתנו כאן. הדבר העיקרי הוא שהעולם הוא גדול, רב תרבויות ורבדים. למדנו שאפשר תמיד להתחיל מחדש ולהמציא הכל מהתחלה, ושכל מה שעשית בעבר הופך לחלק ממי שאתה בלי קשר להיכן תהיה ומה תעשה. למדנו שהחיים דינאמיים, ולמדנו איך להיות דינאמיים בעצמינו יחד עם הנוף והתרבות המשתנים.

למדנו להתגעגע למשפחה ולדבר בסקייפ וזום. למדנו לטייל ולנסוע על פני שעות ומרחבים. למדנו מה זה להיות מהגרים, מה זה להבין את המילים, אבל לא להבין מה עומד מאחורי המילים ולאט לאט למדנו לדבר ולחשוב בתרבות אחרת. למדנו לקנות אונליין ולחיות עם גראז' וחצר. למדנו לשתות מים מהברז, לאכול סושי טוב, למדנו על כל סוגי הפרפוצ'ינו ושאין דבר כזה יותר מידי סוכר. למדנו לא לדעת. למדנו ללמוד. למדנו להרגיש חופשיים ולהינות מהחיים. למדנו על חברים טובים שלא רוצים לעזוב. למדנו אחד על השני, על עצמינו, על החלטות. למדנו על playdate ו- sleepover, ועל טרמוס לארוחת צהריים.

הכל אנחנו לוקחים איתנו, גם מה שנשאר מאחור. ואם נהיה מנומסים יותר? ימים יגידו…

מה אהבתם ומה לא אהבתם בארה״ב? ה-Structure כאן הוא מעורר השתאות ומושרש בכל תחומי החיים. לפעמים זה הדבר שהכי אהבנו והערכנו, ולפעמים חוסר הגמישות, חוסר החשיבה העצמאית וחוסר הראייה האישית היו הדבר שהכי לא אהבנו. אהבנו את הטבע ואת המרחב, אהבנו את החברים שרכשנו ואת הקהילה הישראלית החמה.

מדוע אתם חוזרים לארץ? מראש תכננו רילוקיישן לכמה שנים, כך שהחזרה תמיד הייתה אופציה שמחכה לקרות. היו כמה שיקולים לחזור בתזמון הזה והגיל היה אחד השיקולים העיקריים. הבנים שלנו עדיין צעירים מספיק כדי לחוות את השינוי העצום בחזרה לישראל יחסית בקלות, הבת שלנו תיכנס לכיתה ו', כך שתהיה לה שנה של הסתגלות לפני הקפיצה הגדולה לחטיבת הביניים, ההורים שלנו ממש לא נהיים צעירים יותר ואנחנו בעצמינו, אם אנחנו רוצים שוב להתחיל מחדש בישראל אז עדיף לחזור לישראל כשאנחנו עדיין רלוונטיים ופעילים בשוק העבודה.

משפחת נח

מי אנחנו? משה (45) ליאת (43) איתי (15.5) אופיר (10.5) שחר (8.5)

כמה שנים בארה"ב? הגענו לעמק לפני כ-6 שנים ובחרנו להתמקם בסאניוויל בלב ״הקיבוץ״ ואנו שמחים על כך. יש לנו פה קהילה מדהימה, הכרנו חברים שהפכו למשפחה, חלקם עדיין כאן וחלקם כבר חזרו לישראל,החוויות המשותפות, ערבי שישי, החגים והדאגה הדדית הפכו את הקשר לעמוק, אמיתי ומשפחתי ואנחנו יודעים שזכינו בחברים לחיים.

העיסוקים שלנו- ההגעה לפה היתה בעקבות רכישת הסטארט אפ Wilocity שמשה עבד בו. החברה נרכשה ע״י Qualcomm ומשה הגיע לנהל את קבוצת הפיתוח.

לאחר 4 שנים בחברה עזב משה את Qualcomm והצטרף לסטארט אפ שנקרא Skylo, שם הוא משמש כ-VP Engineering בשנתיים האחרונות.

עם החזרה לישראל יפתח משה את מרכז הפיתוח של Skylo כחלק מאסטרטגיה לחזק את הזיקה לישראל וגיוס טאלנטים בישראל.

היכן תגורו בישראל ולמה זה היעד הנבחר? אנו חוזרים לגור ביקנעם עלית, העיר שהתגוררנו בה לפני המעבר לפה. החזרה למוכר והידוע היא חלק ממכלול השיקולים שלקחנו בחשבון על מנת לרכך את הנחיתה וההתאקלמות ולא לעשות שינוי כפול של חזרה למקום חדש לחלוטין.

אנחנו מודעים למצב שלא הכל נשאר אותו הדבר, לא המקום ולא אנחנו :), אך יש לנו שם משפחה וחברים שמתרגשים כמונו מהחזרה ומקיפים אותנו ודואגים לנו כבר מעכשיו.

מה אתם לוקחים אתכם מהשהות כאן? בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, חווינו המון חוויות, טיילנו, למדנו, נחשפנו, הכרנו, נקשרנו ונהננו מכל רגע. במיוחד למדנו להעריך את הזמן הפנוי, את זמן המשפחה והחברים וההזדמנויות הרבות לטיולים. הילדים נחשפו לתרבויות שונות, יצרו חברויות מגוונות וזכו בשפת אם נוספת. אנו ניקח איתנו את הזכרונות, החוויות, החברויות, ומהו איזון נכון בין פנאי לעבודה.

מה אהבתם ומה לא אהבתם בארה"ב? המקום פה מלא באנשים נפלאים ואכן זכינו בחברויות שימשיכו איתנו הלאה. אהבנו פה את הזמינות של כל דבר (Amazon, Costco) וכמובן את רמת את רמת השירות. מה שיותר הקשה עלינו זו תחושת חוסר השייכות והידיעה שהמקום הוא לא ״שלנו״, המרחק מהמשפחה המורחבת והתחלופה הגבוהה של החברים יצרה תחושת חוסר יציבות והשפיעה על הרגשת השייכות למקום. בנוסף, חוסר היכולת לצאת מהקופסא בכול הקשור לבקשה מיוחדת שהיא מחוץ לנוהל היא גם משהו שפחות התחברנו אליו כאן.

מדוע אתם חוזרים לארץ? עם ההגעה לכאן תמיד היה ברור לנו ולילדים שהשהייה פה היא זמנית, שאנחנו באים לחוויה של כמה שנים ובסופה חוזרים הביתה לישראל. ואכן, הרגע הנכון מבחינתנו הגיע, איתי בננו הבכור יעלה לכיתה י׳ וחשוב לנו שהוא ילמד בתיכון בישראל ומשם ימשיך לשרת בצבא.

תודה על הזכות שניתנה לנו להיות חלק מקהילה כה נפלאה, מיוחדת ומגובשת, עם ערבות הדדית ודאגה תמידית לאחר. פרק מיוחד בחיינו הסתיים ופנינו לפרק חדש בחיי המשפחה.

משפחת לנד

מי אנחנו? יואב, עינת, ליה (18), רומי (14) ועילאי (9)

כמה שנים גרתם בארה״ב? בסך הכל 15 שנה, מתוכן 8 שנים ברדמונד וושינגטון (ליד סיאטל) ו-7 שנים בעמק הסילקון, קליפורניה.

במה עסקתם כאן ואיפה תעבדו בישראל? עברנו לארה"ב בעקבות עבודתו של יואב במייקרוסופט, שם עבד כ-17 שנים. בארץ, התחיל לעבוד ב-AWS (הקלאוד של אמזון). עינת עבדה במשך 3 שנים ב-Wondermall וכ-3.5 שנים כמנהלת משאבי אנוש ב-JFrog בסניף בסאניוול. בארץ, אחרי ההתאקלמות של כולם תתחיל לחפש עבודה.

היכן תגורו בישראל ולמה זה היעד הנבחר? נחתנו בישראל לפני כשלושה שבועות ושכרנו דירה במגדל מעל TLV לתקופה הראשונה מתוך כוונה ליהנות מתל אביב עד שנתמקם. לאחר מכן נעבור לרמת השרון.

מה אתם לוקחים אתכם מהשהות כאן? למדנו להיות משפחה שהיא יחידה אחת, בה דואגים אחד לשני כי אין את המשפחה המורחבת שעוזרת. למדנו שכדי שהילדים ידברו עברית טובה זה תלוי רק בנו, ממש הכרחנו את הילדים לדבר בבית רק עברית, ובזכות זה יש להם היום עברית מצויינת.

מה אהבתם ומה לא אהבתם בארה״ב? אהבנו שהכל היה קל ורגוע, שמבחינה כלכלית יש אפשרויות לחיות חיים שלווים, לטייל וליהנות. האנשים בעמק הסילקון זה משהו מיוחד שאין כמותו. בזכות כל הפעילויות והאירועים יצא לנו להכיר המון אנשים ובזכות העשייה של כולם יש רצון לתת ולתרום לקהילה. יואב התנדב וניהל את כוכב נולד ועינת הקימה את ארגון מעגלים ICC שעוזר בדסקרטיות לאנשים בקהילה וכרגע מנוהל על ידי צוות נפלא.

מה שלא אהבנו זה שלקבוע פליידייט לילד זו משימה בלתי אפשרית, פעם כתבה לי אמא אמריקאית טקסט מתפתל שבעצם אמר שקשה לה עם הספונטניות שלי;) בגלל זה הקמנו ״חבורה״ של בנים ישראלים באיזור והיינו נפגשים אחת לשבועיים.

מהי סיבת החזרה? ליה שלנו בחרה ללכת למכינה קדם צבאית ולמרות שלא חשבנו על חזרה קודם, פתאום הבנו שזו הזדמנות לעשות שינוי. במשך כל השהות שלנו בארה"ב היא הלכה לצופים ורכשה שם חוויות וחברים לחיים ולצופים יש חלק גדול באהבה שלה לארץ ובבחירה שלה ללכת למכינה. גם העובדה שרומי סיימה חטיבה ותתחיל תיכון התאימה מבחינת תזמון החזרה וכמובן המשפחה בארץ שמתבגרת וקשה שאנחנו לא לידם.

מן הרגע הראשון שהחלטנו לחזור, הכל התגלגל מהר. מזל שהתחושה הזו, שהגיע הזמן לחזור הביתה, היתה לשנינו ביחד באותו הזמן. לבנות מאוד קשה עם העזיבה, אבל אנחנו מקווים שהחברים החדשים יקלו קצת על הגעגועים לחיים שהשאירו מאחור.

משפחת צ'צ'יק-שריר

מי אנחנו? אמנון, מאיה, רונה (14.5), איתי (13), טליה (10) ולונה הכלבה בת שנה וחצי.

כמה שנים אתם גרים בארה״ב? אנחנו 8 שנים כאן. הגענו לברלינגיים ואחרי שנתיים עברנו לפוסטר סיטי.

במה עסקתם כאן ואיפה תעבדו בישראל? הגענו לפוסט דוקטרט של אמנון ב-UCSF ומאיה יועצת ארגונית עצמאית.

אמנון יעבוד במחקר בהדסה עין-כרם ומאיה תמשיך לעסוק בחלק מתהליכי הייעוץ ובטווח הארוך יותר מחכה להפתעות שבדרך.

היכן תגורו בישראל ולמה זה היעד הנבחר? לפני המעבר לארה"ב גרנו ברמת חן (רמת גן), שכונה קהילתית נעימה שאמנון גם גדל בה ואליה אנחנו גם רוצים לחזור. אולם, עדיין ישנה התלבטות לאור הנסיעה של אמנון לירושלים מידי יום.

מה אתם לוקחים אתכם מהשהות כאן? לוקחים אתנו קהילה תומכת ומוערבת (גם אמריקאית), נהננו מוורניק, בית ספר מיוחד עם חינוך אחר ממה שהכרנו וחווינו יהדות כתרבות שעצבה את הזהות שלנו.

מה אהבתם ומה לא אהבתם בארה״ב? נהננו מאוד מסופי השבוע הארוכים, ממזג האויר, מהאפשרויות האין סופיות לטיולים, מקשרים מיוחדים עם אנשים שונים, ממעורבות קהילתית ומהזדמנות להתפתחות מקצועית. ומה לא אהבנו? שאלה קשה. המרחק מהמשפחה, חגים בלי משפחה ותחושת הבדידות שמדי פעם הפציעה.

מהי סיבת החזרה? הגיע הזמן! ההורים לא נעשים צעירים יותר, לא רואים את עצמנו כאן לעד, הילדים עוד יכולים להנות מילדות ישראלית, ולמרות המורכבות, על הטוב ועל הרע, אין כמו בארץ!

פרשת קֹרַח: פופוליסט או פורץ דרך?

פרשת קֹרַח: פופוליסט או פורץ דרך?

מאת: ענבל קולר

מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ.(קהלת א ט). הסיפור המתואר בפרשת השבוע, פרשת קרח, כאילו נלקח מהפוליטיקה של שנת 2020. קרח נמנה על אחד מהפוליטיקאים הפופוליסטים הראשונים בהיסטוריה, כנראה שהוא הפופוליסט הנודע ביותר בתרבות היהודית. כל מחלוקת שאינה ראויה מיד מתויגת על שמו, אבל האם אנחנו עושים עימו צדק? האם המחלוקת והעמדה שמציג אינן ראויות? אולי קרח הקדים את זמנו והוא בעצם פוליטיקאי פורץ דרך בדעותיו, שקרא תיגר על שיטת השלטון הקיימת והאמין בשיטת שלטון שונה (דמוקרטיה?) וקרא לערך השוויון בין כל בני האדם? 

Photo by iStock/Halfpoint

פרשת קרח מתארת את קורות עם ישראל במהלך 38 השנים האמצעיות שהיו במדבר. משה ואהרון מנהיגים את העם זמן רב. על פי סיפורי המקרא הם נבחרו להנהיג את העם על ידי אלוהים, וככל שחולף הזמן הם ממנים את מקורביהם ובני משפחותיהם לתפקידים בכירים (כהנים), לוקחים סמכויות מנציגי השבטים האחרים ומעבירים אותם לבני שבט לוי (לאחר מקרה עגל הזהב). קרח מסתכל על צורת השלטון והתנהגות המנהיגים ומתמרמר על משה. הוא כועס על שנתן את הכהונה לאחיו, אהרון, ולא שיתף אותו – בהיותו בן-דוד בכור במשפחה – במעמד מורם, אלא "דילג עליו" ונתן תפקיד בכיר לקרוב משפחה אחר. במקביל, בני ישראל ממורמרים מהמצב והעונשים שקיבלו בעקבות פרשת המרגלים, הם אינם רואים את הסוף של הנדידה במדבר, העם יודע שהוא אינו עתיד להיכנס לארץ ישראל. נראה שזוהי תקופה שאין בה הרבה תקווה ואין מה להפסיד. 

הפרשה מתחילה במילים וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן.וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם.וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְהוָה וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְהוָה. קרח מבין שלבד הוא לא יצליח לשנות על ההחלטות שמשה מקבל ומקדם ומצליח לעורר ולהעצים מחלוקת על המנהיגות של משה ואהרן. קרח מאחד תחתיו 250 נשיאי העדה מבני ישראל, הבכורים מכל משפחה, את הלויים, ואת דתן ואבירם – ממנהיגי שבט ראובן (הבכור מבני יעקב) ויוצר קואליציה חזקה המתנגדת להחלטות ההנהגה החזקה והותיקה. הקבוצות בקואליציה בעלות אינטרסים ומניעים שונים, אך כולן חוברות יחד, תחת הנהגתו של קרח, בקריאה להחליף את משה ואהרון. יש כאן מרד אזרחי, אולי הראשון המתועד בהיסטוריה. וכמו הרבה מרידות כאלו – המרד מדוכא בכוח והמורדים מומתים בדרכים שונות – חלקם נבלעים באדמה, חלקם נשרפים וחלקם מתים במגפה. וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרֲכוּשׁ. וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל. וְכָל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם נָסוּ לְקֹלָם כִּי אָמְרוּ פֶּן תִּבְלָעֵנוּ הָאָרֶץ.וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת יְהוָה וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת. (במדבר טז לב-לה).  יש לציין שהמהלך הכוחני של משה נכשל, ולמחרת העם חוזר ומתלונן ובא בטענות קשות עוד יותר.. וַיִּלֹּנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמָּחֳרָת עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן, לֵאמֹר  אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם יְהוָה. (במדבר יז ו) העם מתלונן כי העונש היה כבד וכי משה ואהרון הורגים את המתנגדים להם, אנשים טובים שעבדו את אלוהים. אלוהים מתרגז ורוצה להשמיד את כל עם ישראל כִּי יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי יְהוָה הֵחֵל הַנָּגֶף (במדבר יז יא) במגפה מתו כמעט 15 אלף איש…  העם נענש באופן סופי בהחלטה שרק לכהנים מותר להתקרב לאוהל מועד ולעסוק בפעולות הקדושות, הלוויום ישרתו את הכהנים ושאר ישראל יתמכו בהם בתרומות, ביכורים ומתנות. 

אני קוראת את הפרשה על קרח ועדתו ומוצאת הקבלות בין המתרחש בפרשה לעולמנו כיום. ניתן לראות כי בתקופה שבה יש לציבור חוסר אמון רחב במנהיגות ישנה קרקע פוריה לפופוליזם ולנסיון הפיכות שלטוניות. וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְהוָה וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְהוָה (במדבר טז ג).  קרח בא להנהגה וטוען מדוע תתנשאו על קהל ה'? הוא טוען שהמנהיגים הגזימו, לקחו לידיהם כוח רב מדי, ומתנהגים כאילו הם מעל העם בעוד שה' נמצא עם כולם והתורה ניתנה לכולם במעמד אחד. קורח ממריד את העם וחוזר על כך שההנהגה כוחנית, שיש אחרים בעם שיכולים להנהיג בצורה טובה יותר, שמשה ואהרון לא נבחרו על ידי העם ויש מקום לשינוי בהנהגה. טענות פופוליסטיות שמטרתן לבצע הפיכה ולקחת את ההנהגה מידי האליטות ולהעבירה לעם (לעצמו). אולם, האמת היא שקרח מבקש ביזור סמכויות וחלוקת תפקידים לשותפים קואליציוניים. הוא טוען שמשה ואהרון נמצאים בשלטון זמן רב מדי והם יותר מדי ריכוזיים, שהכוח עולה להם לראש.

דתן ואבירם, נציגי שבט ראובן, הבכור מבני יעקב, כועסים על כך שמעמדם מורע ככל שחולף הזמן ומסרבים להגיע למשה לשיח משא ומתן. הם טוענים כלפי משה הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, לַהֲמִיתֵנוּ, בַּמִּדְבָּר  כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר לֹא נַעֲלֶה.(במדבר טז יג-יד) כלומר, לא מספיק שהוצאת אותנו ממצרים שם הכל היה חלב ודבש, עכשיו אתה גם רוצה להשליט עלינו שררה?! זהו פייק ניוז מהטובים, המשווה את תקופת העבדות במצריים לארץ ישראל המובטחת. משה מתעצבן וסופם של השניים ובני משפחותיהם הוא מוות.

מפרשת קרח אפשר לראות שמפלגות ובריתות הנוצרות מתוך תרעומת קולקטיבית כלפי המנהיגות הקיימת ולמען מאבק ביריב משותף בלבד אינן עמידות כמו אלו המתגבשות מתוך אידיאולוגיה משותפת, והן עלולות לקרוס ולהיעלם ללא תשתית-רעיונית משותפת. 

על פי הפסוקים קרח נענש משום שלא פעל לטובת הכלל ולמען החתירה לאמת, אלא ממניעים אישיים של עוינות וקנאה, מתוך מחלוקת שאינה לשם שמיים. אבל, מהתובנות שלי היום, בשנת 2020,  אני רואה בעמדתו של קרח אמירה כי האופוזיציה חשובה לדמוקרטיה, שמנהיגות אינה מקנה זכויות יתר ושמנהיג שנמצא זמן רב מדי בשלטון וזה שאינו נבחר על ידי העם, מסתנוור מכוחו, ומתחיל לנהוג מתוך תועלת אישית. אני רואה קריאה לשוויון בין כל האזרחים. קרח קורא לשוויון בין הכהנים, הלווים וישראל. אפשר להרחיב את הקריאה שלו לשוויון בין כל בני האדם, ללא הבדל בין דת, גזע, ומין. לאמירה ששוויון הוא ערך נעלה. קרח קרא כֻּלָּם קְדֹשִׁים, וּבְתוֹכָם יְהוָה; וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ, עַל-קְהַל יְהוָה ובעצם מזדהה עם הקראה העכשיות של Black Life Matter, עם הקריאה של יוצאי אתיופיה לשוויון בישראל, לדיכוי גזענות באשר היא. 

ההיסטוריה היהודית עושה לקרח עוול כאשר היא מזכירה את שמו רק בהקשר של שם-נרדף למחלוקת לא ראוייה. כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי, ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קרח וכל עדתו (אבות ה, יז). יש לנו הזדמנות לעשות תיקון ולהזכיר את שמו של קרח כפורץ דרך השואף לשוויון זכויות אדם באשר הם, למנהיג הקורא לשינוי מבנה השלטון (מדיקטטורה לדמוקרטיה?). נלסון מנדלה משלנו?

גם כיום, כמו בתקופת המקרא ההנהגה צריכה לזכור כי השימוש בכוח הוא לא פתרון מספק – נדרשת דיפלומטיה, שיח, דיאלוג ושותפויות. מי יתן ויהיו לנו מנהיגים למנהיגות הרואים את עצמם.ן כמשרתי ציבור ולא מבקשי שררה וכוח. כי אם לא נזהר, אנחנו עלולים להיבלע בתוך עצמנו, ממש כמו קרח ועדתו.