לאכול, להתעמל, לאהוב

לאכול, להתעמל, לאהוב

מאת: דלית גבירצמן

-״תגידי, את מכירה אחת דלית גבירצמן?״

-״בטח שאני מכירה אותה! היא חברה טובה שלי. למה?״

-״מה באמת? זאת שכל הזמן כותבת על בתי קפה, מאפיות ומסעדות?״

-״כן, בדיוק! למה את שואלת?״

-״היא בטח שמנה כזאת, לא?!״…

אז זהו, שאני לא ממש שמנה, אבל גם לא ממש רזה. למעשה, אף פעם לא הייתי רזה. לא יודעת איך זה מרגיש להיכנס למכנסיים מידה אפס ולהגיד ״וואו, תראי איך שמנתי…״ ולדעת שזה סתם בשביל להרגיז. תמיד אהבתי ונהניתי מאוכל טעים, ואף פעם, אף פעם בחיים לא הייתי בדיאטה. אני פשוט לא בנויה לזה. קשה לי לדמיין את עצמי קמה בבוקר ולא מתחילה את היום שלי עם כוס קפה טוב ואיזה מאפה קטן ליד. וממש, אבל ממש לא מסוגלת להסתובב רעבה. רעב מוציא ממני דברים שלא כדאי שיצאו, צדדים שבי שהם לא בדיוק ידידותיים לסביבה. וזה לא שאני לא נהנית מסלט טוב או הליכה בטבע, פשוט מעדיפה שבקצה ההייק ואחרי כל ההתפייטות על העלווה והפריחה יהיה גם איזה בית קפה קטן…

אם לא די היה לנו בימנים ושמאלנים, דתיים וחילוניים, ספרדים ואשכנזים, שחורים, לבנים, הומואים, פליטים, הרי שנדמה שכעת נפער בינינו עוד פער. שוחרי הבריאות וחובבי המזון. אלו רצים מרתונים ושותים תערובות ירקרקות וסמיכות לארוחת בוקר, ואילו האחרונים מתעלפים למראה מאפה טרי ואוורירי המדיף ניחוחות חמאתיים. אלו עושים כל היום כושר, רוכבים על אופניים ומחפשים דרכים מקוריות להמעיט ולהימנע ככל האפשר מכל השפע המטורף הזה של מזונות ומשקאות, ואילו האחרים מוכנים לעמוד שעות בתור כדי לטעום איזה מאכל טרנדי או לנסות מסעדה חדשה שזה עתה נפתחה. אלו משתמשים במילים כמו בריא, נטול, תחליף, רגישות, ניקוי מיצים, ניקוי רעלים ועוד כל מיני מילים שעושות לי לא נעים בגוף, ואילו האחרים משתמשים במילים כמו עתיר, נוטף, פריך, נימוח, עשיר, מקורמל, ועוד מילים שרק מלהגות אותן אתה מתנפח. איכשהו, ולא ממש ברור לי איך זה קרה, עם כל השנים האלו של כתיבה על אוכל, הגעתי למצב משונה, שחצי מהפיד שלי בפייס שייך לאלו והשני שייך לאחרים. ועל אף שברור לי מעל לכל צל של ספק אחר איזה צד נוטה ליבי, אני יודעת שאי שם, עמוק בתוך תוכי, קיימת גם דלית אחרת. דלית שמפנטזת על סדנות בריאות ויוגה בטבע, שתשמח בקיץ הקרוב להפגין את תוצאות הקלינסינג, ג׳וּסינג, סוּפּינג (כן, נשבעת לכם שיש דבר כזה!!) או כל דיאטה אחרת ולהפציץ גוף חטוב באיזה ביקיני הורס על חוף הים. אבל… לא, לא נראה לי שזה יקרה. אולי בקיץ הבא.

אז איך בכל זאת מגשרים בין שני העולמות? איך אפשר גם לאכול טוב וגם להקשיב לגוף ולעשות את הדבר הנכון? אצלי, הבעיה מתחילה בחשדנות הזאת שאני חשה הן כלפי שפים רזים וחתיכים והן כלפי תזונאיות רזות. לא מאמינה לא לאלה, ולא לאלה. שאף דיאטנית רזה לא תבוא ללמד אותי כמה קל לצום. עד כאן! תנו לי תזונאית שמבינה מה זה אוכל טוב ויודעת שאוכל זאת הנאה. שאוכל, זאת לא מילת גנאי. שחשוב לשים לב למה שמכניסים לגוף, ויחד עם זאת, שתזונה זה לא שם נרדף לסבל. בשביל זה, יש לנו את יעל דרור. יעל היא תופעת טבע, היא צונאמי של אנרגיה, חיוך גדול והמון אהבה למה שהיא עושה. היא לא מטיפה ולא מסיונרית, אלא פשוט שם בשביל להזכיר לנו שאוכל מזין את הגוף וגם את הנשמה. יש לה מעל לחמש עשרה שנות נסיון בתחום והיא יודעת עד כמה קשה לפעמים לשלב בין אכילה בריאה לבין המציאות סביב שולחן האוכל המשפחתי. יעל מדברת בשפה שכולנו מבינים. איך לבנות הרגלי אכילה בריאים בקרב ילדים, איך לאווירה המשפחתית בה גדל הילד יש חשיבות אדירה ביצירת היסודות לאכילה בריאה שישפיעו עליו כל חייו. ולכן היא כתבה ספר חדש בשם "Raising Healthy Eaters".

זהו לא סתם עוד ספר בישול. כן, יש בו מתכונים ביתיים, אך הם כאמור מלווים ותומכים במסר של הספר: כיצד לתת כלים ולעזור לילדים לפתח יחסים טובים עם האוכל.

הספר משלב בין תכנים מקצועיים בתזונת ילדים הכתובים בצורה קלה ופשוטה להבנה (המלווים בהרבה טיפים ועצות פרקטיות) לבין מתכונים בריאים וקלים להכנה. השילוב הנכון בין הבנת חשיבות התזונה בגיל הילדות עם מתכונים טעימים שמאפשרים לשלב את הידע התזונתי במטבח הביתי של כל אחד ואחת, זהו הכוח של הספר. הספר מאדיר את הבישול הביתי כפי שיעל למדה אותו מחמותה הטוניסאית. היא, אשכרה, העמידה אותה מול הסירים ותיעדה את כל הפלא הזה שמתרחש אצלה במטבח. והשבוע, יעל חולקת איתנו השבוע מתכון קלאסי למרק קוסקוס תוניסאי. מנה שכולה ניחוחות וטעמים של בישול ביתי כמו שחלקנו זכו לגדול עליו.

מרק קוסקוס תוניסאי

מה צריכים?

  • חצי בצל חתוך לקוביות בינוניות
  • כף שמן קנולה
  • כוס גרגירי חומוס מושרים ומבושלים (רכים)
  • 2 גזרים חתוכים למקלות
  • 2 קישואים חתוכים לקוביות
  • 3-4 עלי כרוב שלמים
  • 2 גבעולי סלרי עם העלים חתוכים
  • חצי דלורית או חתיכת דלעת (100-150 גרם)- חתוכה לקוביות
  • 2 גבעולי שמיר (שלם)
  • 2 גבעולי פטרוזיליה (שלם)
  • 2 גבעולי כוסברה (שלם)
  • חצי כף פפריקה אדומה
  • מלח לפי הטעם- בערך כפית
  • פלפל שחור גרוס גס לפי הטעם
  • חצי כפית כורכום
  • חצי כפית קינמון טחון
  • 5 כוסות מים רותחים

מה עושים?

מטגנים את הבצל בסיר עם כף השמן עד שמזהיב. מוסיפים את הגזרים החתוכים לסיר ומערבבים

בעדינות במשך 2-3 דקות. מוסיפים את קוביות הקישואים והדלורית תוך כדי ערבוב ונותנים לכל הירקות

להתרכך מעט. מוסיפים את הסלרי, החומוס, והתבלינים: פפריקה אדומה, פלפל שחור גרוס גס, כורכום וקינמון. שופכים 5 כוסות מים רותחים ומבשלים ביחד עד לרתיחה על אש גבוהה. מוסיפים את עלי הכרוב ועשבי התבלין: שמיר, פטרוזיליה, וכוסברה.מבשלים הכל ביחד במשך שעה וחצי על אש בינונית-נמוכה.

הערות וגיוונים:

עגבניה- ניתן לשלב בתוך המרק עגבניה חתוכה לקוביות. משתלבת בסיר ביחד עם הקישוא והדלעת.

חומוס- אפשר להשתמש בחומוס מקופסת שימורים במקום לבשל לבד.

תוספת עוף- במידה ורוצים לשלב במרק עוף, יש להוסיף את חלקי העוף לסיר לאחר הזהבת הבצל, לפני הוספת הגזר. שאר שלבי הבישול ממשיכים כרגיל. לאחר הבישול מומלץ להוציא את העוף ולהניח בקערה נפרדת כדי שלא יתפרק בתוך המרק. ניתן להוסיף אותו כאשר מגישים את המרק לשולחן.

אם המרק סמיך מידי, אפשר להוסיף עוד כוס מים.

יעל רוצה להזמין אתכם לקרוא, לבשל ולהנות מהדרך הטעימה לגדל אכלנים בריאים ואתם מוזמנים להשתמש בקישור הבא כדי להוריד את הספר – חינם!

www.yaeldror.com

לחיים טובים, טעימים ובריאים!

שבת שלום,

דלית

מגיע לתודעה: ראיון עם הפיזיקאי ניר להב

מגיע לתודעה: ראיון עם הפיזיקאי ניר להב

מאת: אביב פרץ

כשם שאנשים אמידים נוהגים לחלק את זמנם בין בית קבע לבית קיט, כך נוהג ניר להב להחליף את סביבת העבודה שלו על פי עונות השנה. "יש לי את משרד הקיץ ואת משרד החורף", הוא מסביר, "בית קפה שאפשר לשבת בו בחוץ בשמש עם חשמל ואינטרנט, ובית קפה איטלקי סגור וחמים. אני יושב בהם כל היום וחוקר".

להב (40) הוא פיזיקאי. במסגרת עבודת הדוקטורט ההולכת ומתהווה שלו הוא מנסה להתחקות אחר המושג החמקמק "תודעה", ולהסביר כיצד מייצר עבורנו המוח את היכולת לחוות דברים בצורה מודעת. להב משתייך לאוניברסיטת בר אילן, אך היגר לקליפורניה לפני כשנתיים בעקבות הפוסט דוקטורט של בת זוגו, אתי, באוניברסיטת ברקלי. הזוג מתגורר בדירה צנועה וקומפקטית בעיירה האקדמית השלווה, לצד דיירת משנה נוכחת-נפקדת, חתולה צמרירית ששמה קָטקין, השייכת לבעל הדירה, בוטנאי במקצועו.

בנוסף לפועלו האקדמי, כבר למעלה מעשור שלהב מרצה על מדע וחקר המציאות, והוא ממייסדי קבוצת "רוחניות חילונית". בפרפרזה על משל העגלה מלאה והעגלה הריקה, אפשר לומר שחברי הקבוצה מגלגלים בגאון את עגלת החילוניות מלאת הכל-טוב במסעם לחיפוש משמעות בחיים, תוך שהם מקפידים להישען על מדע וזרמי מוסר חילוניים, להבדיל ממיסטיקה ואמונה בדת. בשבוע הבא ירצה להב ב-OFJCC בפאלו אלטו על מסתרי המוח האנושי, כחלק מסדרת הרצאות שהוא מעביר על התגליות שישנו את העולם (פרטים על ההרצאה כאן).

בתחילת השיחה אני מבקש ליישר קו עם להב, ולהבין את המשמעות המדויקת של המושג "תודעה" מבחינתו. הוא ממחיש לי על ידי דוגמה, "מצלמה מצלמת נוף, ישנם שם הפרטים שצולמו, וזהו זה. לעומת זאת, כשאדם רואה את אותו הנוף הוא מרגיש משהו כלפיו, למשל תחושות פנימיות של עוצמה או התפעמות מהיופי, זו בעצם התודעה שלו. הוא מודע לכך שראה, לעומת המצלמה שרק מצלמת".

את ההבדל בין אדם לעצם דומם קל לתפוס, אני דווקא רוצה לעמוד על הבדל יותר מעודן, בין אדם לכלב.

"העניין הוא שאנחנו לא יודעים אם לבעלי חיים יש תודעה. למעשה, אנחנו לא יודעים להוכיח שלמשהו יש תודעה. אני לא יודע אם לך בכלל יש תודעה, יכול להיות שאתה רובוט ממש מתוחכם, ושתכנתו אותך להגיב בצורה מאוד מאוד אנושית, אבל בעצם אין לך שום דבר בפנים. אבל בוא נניח שלבעלי חיים מסוימים, אלה שפחות מפותחים באבולוציה, אין תודעה. עדיין רואים אצלם רצונות כמו להתרבות, לאכול ולשרוד, אך סביר להניח שהם עושים את זה כאוטומט. כלומר, ישנם אלגוריתמים כלשהם – כמו במחשב – שמוציאים לפועל דחפים, ובעלי החיים הללו פועלים, אבל בלי הבנה, בלי מודעות. כשמקק רואה מולו אובייקט גדול שמפחיד אותו – הוא לא באמת מפחיד אותו, כי להנחתנו אין לו תודעה – אז יש לו דחף לברוח. לעומת זאת, כלבים כנראה מודעים לפחד, כלב יחוש את התחושה הפנימית של פחד, ואז יברח".

להבנתי, אם אני פוחד זו אינה תודעה, תודעה תהיה הידיעה שעכשיו אני פוחד.

"יש שתי רמות של תודעה. יכול להיות יצור שיחוש את החוויה, אבל לא יהיה לו המבט מעל – בדרך כלל קוראים לזה 'תודעה מסדר שני' או 'מודעות עצמית' – שהוא השלב הבא בהיררכיה של תודעה, כאשר אתה יודע שאתה מודע למשהו. לעומת זאת, בתודעה הכוונה היא שאתה מודע לתחושות. אתה מבין את ההבדל? זה הבדל דק בין היכולת לחוש משהו לבין היכולת להגיד: 'עכשיו אני חש את אותו משהו'. תודעה היא שלב אחד לפני, להיות בכלל מודע לחוויה, לפני שאתה מודע לכך שאתה מודע. אם כלב מודע לפחד זה עוד לא אומר שאם, איכשהו, תשאל אותו: 'מה אתה מרגיש עכשיו?', הוא יידע שהוא מרגיש פחד. זו כבר רמה מעל שלא בטוח אם יש לו, כדי לקפוץ אליה כנראה צריך שפה, צריך אבסטרקטיות".

בשנים האחרונות נעשים ניסיונות שונים להסביר את התודעה באמצעות חקר המוח. "אתה לא לבד שם", אני מתריס כנגד להב והוא מהדהד את מילותיי, "אני לא לבד שם. זה התחיל כבר בתחילת שנות ה-90. למשל, יש ניסוי מתחילת שנות ה-2000, שבו חיפשו האם יש אזור במוח שהוא האזור המודע: אתה תסתכל על מסך, שבו תהיה תמונה שמהבהבת מאוד מהר. אם ההבהוב שלה מהיר מדיי, אתה לא תהיה מודע לתמונה. זאת אומרת, ישאלו אותך: 'ראית משהו?' ואתה תגיד: 'לא'. אם יאטו טיפה את מהירות ההבהוב, אתה כבר תגיד: 'כן, ראיתי תמונה'. מה שהתווסף הוא היחס למה שראית, אתה יודע שזה היה שם. זו כבר מודעות. עכשיו במקום ראייה, נחשוב על משהו פנימי, פחד. שוב, ישנו סף, שמתחתיו אתה לא מרגיש פחד, אלא אתה פשוט בורח, כמו מקק, וקצת מעל אותו סף אתה מודע, מרגיש פחד".

להב מסכם את ממצאי הניסוי, "ראו שכשאין תודעה ראייתית, רק האזורים האחוריים ברשת המוחית של הראייה דולקים, כלומר המוח כן תופס משהו, אבל לא מגיע למודעות. לעומת זאת, כשיש תודעה ראייתית, יש רשת מאוד רחבה, שכוללת את כל אזורי הראייה וכן אזורים קדמיים יותר של הערכה, קשב ושפה – כל המוח מודע. כשבדקו את זה לגבי חושים אחרים ראו התנהגות דומה: כשאין מודעות יש אזורים מאוד ספציפיים שעובדים במוח, וכשיש מודעות, כל הרשת עובדת ביחד. כך שכיום ההערכה היא שאין אזור אחד במוח שהוא 'המודע', אלא על תודעה כמשהו הוליסטי, כלל הרשת עובדת ופתאום ישנה הפצעה של משהו חדש, המודעות".

אם הרעיונות הללו קיימים משנות ה-90, מה בעצם החידוש בדוקטורט שלך?

"מה שעשו עד היום הוא ברמת ה'איפה', מה דולק ברשתות, אבל לא ברמת ה'איך', לא הסבירו איך המוח מצליח ליצור תודעה. בנוסף, לא פתרו שאלות פילוסופיות כמו, אם תודעה היא משהו חומרי – כלומר, שאפשר למדוד: מיקום, צבע וכו׳ – אז איך שזה שאי אפשר למדוד תודעה במדידות פיזיקליות? איך יכול להיות שמשהו חומרי יוצר משהו לא מדיד? אני מנסה להציג תיאוריה שלמה, ולכן זה חדש. אני מנסה להראות איך מתקיים איחוד, כלומר, איך הרבה מידעים במוח יכולים להתאחד וליצור משהו חדש, עם תכונות חדשות, שזו התודעה. חייבים להראות את זה, כי כאמור יודעים שלתודעה יש תכונות שונות, אפילו הפוכות, ממה שאנחנו מכירים מהחומר. אני יכול אמנם להסתכל על המוח שלך ולראות רשת שלמה שעובדת, למשל רשת שאנחנו יודעים שהיא בקורלציה עם פחד, אבל זו אינה המודעות עצמה, זוהי רק קורלציה. אני לא באמת מודד את חוויית הפחד, את חוויית ה'אני'. כך שיש כאן משהו מוזר, תכונה חדשה. לכן כשאני טוען שהחומר יוצר תודעה, הדבר העיקרי שצריך לעשות הוא להראות איך האיחוד הזה יוצר משהו חדש שלא היה קודם".

העובדה שתודעה היא תוצר של איחודים היא דבר שמוסכם על החוקרים?

"היות שאין תיאוריה אחת, שום דבר לא מוסכם, אבל כן, רוב חוקרי המוח יסכימו שהמוח מייצר את התודעה ושישנו העניין של האינטגרציה. גם רוב הפילוסופים יסכימו שהאינטגרציה הזו תכונה חשובה. למשל, אם מישהו מסתכל על הבית שלו, הוא חווה חוויה אחת שמורכבת מהמון פרטים שונים – עצמים, ריחות וקולות – אבל הוא חווה את זה כמכלול, כך שברור שישנה כאן חוויה אינטגרטיבית. בחקר המוח חושבים שהאינטגרציה היא המהות, שדרך חיבור של דברים קיימים, מגיעים לתכונות שלא היו קודם. זה רעיון לא טריוויאלי. בתרכובת כימית, לדוגמה מים, אנחנו יודעים להסביר איך תכונת המימיות מגיעה מהתכונות החשמליות של המימן והחמצן, אבל איך בדיוק מתכונות של חומר – האינטראקציה של הרשת המוחית – אפשר להגיע למשהו הפוך, כזה שאי אפשר למדוד? לכן חובת ההוכחה היא עלינו, הפיזיקאים, לא על חוקרי מוח אפילו, יש פה משהו הרבה יותר מעמיק, ברמה הפיזיקלית".

איך אתה מבסס את התיאוריה שלך?

"יש בפיזיקה תחום שנקרא תורת הכאוס, כשהכוונה היא לא בדיוק לאי-סדר רגיל, אלא לדברים שאי אפשר לחזות לאורך זמן, שנראים לא מסודרים אבל בעצם אם מסתכלים עליהם 'נכון', רואים שמסתתר סדר יותר מעמיק. זהו סדר קצת יותר מוזר: ישנה איזושהי תבנית גיאומטרית שבתוכה לא יודעים מה יקרה, כלומר אפשר לקפוץ ממצב למצב, אבל על אף שהקפיצות האלה נראות לא קשורות, הן קורות בתוך אותה תבנית. מזג אוויר היא אחת הדוגמאות הידועות למערכת כאותית: מצליחים לתת תחזית לימים ספורים, ומעבר לזה יש כבר יותר מדיי פרטים קטנים שמשפיעים, אבל הכול עדיין נמצא תחת תבנית מסוימת. הטענה שלי היא שהמוח שלנו הוא כאוטי, יש תבניות כאלה במוח, ואני מנסה להראות איך מתוכן אפשר להגיע להפצעות, איך התבניות הללו יכולות לאחד הרבה מידע ולייצר בדיוק את התכונות שנראות הפוכות לחומר".

אני מבין את ההסבר על תורת הכאוס ואת ההסבר על ההפצעה, אבל לא רואה את הקשר ביניהם.

"בכאוס מה שקורה הוא שכל האלמנטים המערכת מחוברים. ניקח את הדוגמה של אפקט הפרפר: פרפר משיק כנפיים באפריקה, וכעבור כמה ימים זה גורם לסופת טורנדו בארה"ב. יש פה קשר בין המון אלמנטים מאוד קטנים, כמו הפרפר ותנועות הכנפיים הקטנות שהוא עושה באוויר, לכדי דבר אחד גדול שמאחד אותם".

כלומר, תבנית מערבת יותר מאשר אלמנט אחד במערכת.

"בדיוק, עד כדי כך שנוצר משהו חדש. אתה לא יכול לפרק את זה למשהו כמו פרפר + אוויר + מים, אלא אתה מגיע למשהו חדש שעומד בפני עצמו, זו תהיה החוויה. אגב, המילה ׳חוויה׳ היא שם אחר ל׳תודעה׳, משום שהיא שתופסת מאוד יפה מה זה מודעות. למה הכוונה? כשאתה מודע למשהו, אתה חווה אותו. מחשב לא חווה את הדברים, גולם לא חווה את הדברים. מקק, אם זה רק דחפים, אין שם חוויה. המודעות היא לחוות את הדברים".

אז אתה מנסה לאפיין את התבנית במוח?

"אני מנסה לאפיין את התכונות של התבנית, להראות איך בדיוק היא מאחדת את התכונות שהיינו אומרים שיש לתודעה: פרטיות, איך אי אפשר למדוד אותה מבחוץ; בעלת קול פנימי, איך קורה שכשמישהו חש שמחה, אז רק הוא חש אותה; סובייקטיביות, איך אנחנו מרגישים שכל דבר קשור אלינו, מעורר בנו תחושה מסוימת. צריך להסביר איך כל הדברים האלה נמצאים בהפצעה, בתבניות שאני טוען שיש במוח".

איך אתה מאפיין תכונה כמו סובייקטיביות?

"יש גישה אבולוציונית שמנסה לתת תיאוריה ל'מה זה חוויה'. הרעיון שם הוא שכמו באבולוציה, הדברים לאט לאט מתפתחים. זה לא שבבת אחת יש תודעה, אלא כל פעם יש איזושהי קפיצה קטנה, עוד יצור עושה עוד משהו. מתחילים ביצורים ללא חוויה בכלל, כשיש מערכת שנקראת 'מערכת הערך', שנותנת מין ערך 'רע' או 'טוב', למשל, 'תברח' או 'תישאר'. אין פה חוויה, זה רק דחף. זה הבסיס, מתחילים ממנו ומוסיפים עוד ועוד שכבות של למידה וזיכרון. למשל, יצור מתקרב לאש, המערכת אומרת לו: 'רע, תברח'. אחר כך, אצל יצור יותר מתקדם, יש לו קצת זיכרון מכך שבעבר הוא התקרב לאש, היה לו חם מדיי, ולכן הוא ברח, ואז הוא למד ש'אש זה רע'. ברגע שיש כל מיני שכבות, זוהי כבר אינה רק מערכת של דחף. בעלי חיים עוד יותר מפותחים, יש להם אסוציאציות, למשל, דברים נוספים שעושים להם תחושה של 'רע'. ככה מגיעים למבנים הרבה יותר מורכבים. בסופו של דבר, מגיעים לסובייקטיביות: כל המידע ביחד, שכולל בבסיס שלו את מערכת הערך, יחד עם כל הזיכרונות, ועם כל הלמידה. רק שהכול ביחד הוא עכשיו משהו חדש, אי אפשר לפרק אותו, ולו אנחנו קוראים 'החוויה הסובייקטיבית'".

ואת כל זה אתה מנסה לפרמל.

"בדיוק, אני לוקח את כל זה ומנסה להפוך למשוואות".

איפה אתה נמצא במחקר שלך?

"אני כבר רואה את הסוף. אני אדם אופטימי מדיי, אבל לדעתי תוך שנתיים כבר אצליח להוציא משהו ראשוני".

נניח שתסיים לכתוב את כל המשוואות ויהיה לך סיפור מאוד יפה לספר, איך תדע שהוא נכון?

"ברמה הראשונית אנסה לראות שאני מצליח להסביר דברים ידועים. בשלב הבא, אם אתה מצליח להסביר הרבה דברים שאולי לא חשבת עליהם בעצמך מראש, צריך לחקור ולראות אם הם עולים בקנה אחד עם התיאוריה. בסוף בסוף, וזה אולי הדבר הכי חשוב בתיאוריה המדעית, זו היכולת לחזות דברים שאף אחד בכלל לא העלה על דעתו".

אחרי שתשלים את התיאוריה תערוך ניסויים אמפיריים?

"אני רואה את עצמי יותר כפיזיקאי תיאורטי. בפיזיקה תיאורטית אתה יוצר את המשוואות, ומפרסם. מהמשוואות נגזרים כל מיני חיזויים, ואחר כך הפיזיקאים הניסיוניים ילכו וישברו את הראש כדי להראות אם אתה צודק או לא. אם החיזויים נכונים, אז הסבירות שהתיאוריה נכונה הולכת ועולה".

אז בעצם יעבור עוד זמן עד שיידעו אם התיאוריה שלך נכונה או לא.

"כן. אבל כדי להוציא אותה כדבר ראשוני, אני עדיין צריך לשכנע – את עצמי ואת הקוראים – בדברים מסוימים".

כמה ימים לאחר שקיימתי את הריאיון עם להב נפטר הסופר אהרן אפלפלד, אשר שרד את השואה כילד. בקטע ששודר לזכרו, הוא נשאל מה חשב אז על החיים, ותשובתו התכתבה להפליא עם הדברים שאמר לי להב. ״למזלי״, הוא השיב, ״לא הייתה לי אז מחשבה. היו לי אינסטינקטים, והם שהובילו אותי: עץ זה, מערה זו. המחשבה הייתה מטעה אותי… באינסטינקטים יש תבונה משלהם״. לאחר שנמלט ממחנה עבודה מצא אפלפלד מחסה אצל זונה אוקראינית. ״יום אחד״, הוא ממשיך ומספר, ״ניגש אליי אחד הקליינטים שלה, ואמר לי: ׳מה אתה עושה כאן, יהודי מלוכלך?׳ הייתי בטוח שזה הסוף שלי. אינני יודע מי נטע בראשי את המחשבה לומר לו: ׳איך אתה מעז להגיד לילד נוצרי שהוא יהודי?׳ הוא השתתק, לא הוסיף לומר״.

לקריאת ראיונות נוספים שערך אביב פרץ אתם מוזמנים לבקר בבלוג שלו, זוטי דברים.

קהילה מחבקת מרחוק: מיזם קהילתי למען החיילים הבודדים

קהילה מחבקת מרחוק: מיזם קהילתי למען החיילים הבודדים

מאת: עינת בן דוד

הם עזבו באוגוסט האחרון את הבית החם כאן בעמק. נפרדו מהחברים, מהמקום המוכר והידוע, מהאחים וההורים ועלו לישראל על מנת להתגייס לצבא. חלקם כבר התקבלו לאוניברסיטאות טובות כמו דיוויס, ברקלי וקורנל ולמרות זאת בחרו לעלות לישראל על מנת לשרת בצה״ל.

אחת הבנות שעשתה פרזנטציה בבית הספר חודשיים לפני שעלתה לישראל הסבירה ש …I'm going back to Israel to serve my people….

כשהגיעו לארץ חיכה להם תהליך קליטה של כשלושה חודשים בו עברו באופן מזורז את ההליך הטרום צבאי: צו ראשון, צו שני, מבחני המאה, זימונים וכו׳. כל זאת תוך כדי לימודי עברית באולפן….. כן, חלקם לא דוברים עברית מספיק טובה ואלו מבינהם שהשפה העברית יותר שגורה בפיהם עזרו לאחרים ללמוד, לנסח מכתבים לצבא, לדבר עם הרשויות בטלפון וכו׳.

כשלמדו את הסלנג ״אתה מלך״ כולם הפכו להיות מלך, הבנים כמובן אבל באופן מפתיע גם הבנות…

על אף ציוני הקב”א והדפ״ר הגבוהים של כולם היו כאלו שהעברית היתה להם למכשול והיה נדמה שלא יוכלו לקבל זימונים ליחידות מובחרות… ואז נפתחה מלחמה!!! למדו ושיננו עברית, נבחנו שוב ושוב מבלי לוותר, דיברו והפעילו את כל מי שהיה מוכן לעזור, למדו טקסטים לצורך שיחות הטלפון בעל פה ובסוף… ניצחו!!!

כל! הבנים קיבלו זימונים לסיירות מובחרות ומיד בסיום הגיבושים החלו לקרוא לעצמם ״גבע מטכ״ל״.

לאחר שכולם עברו את הגיבושים בהצלחה הם הרגישו גאוה גדולה.

נכון להיום כמעט כולם התגייסו: כל הבנים בסיירות ויחידות מובחרות, קורעים את עצמם תוך כדי נסיון ללמוד את השפה והסלנג הצבאי.

הבנות כולן בתפקידים משמעותיים ביותר: לוחמת ומדריכות ביחידות החי״ר, ההנדסה והתותחנים, מד״סניקית, תפקידים בחיל האויר, חילוץ והצלה.

בימים אלו, רובם ככולם נמצאים בשלב הראשון והלא פשוט של טירונות וקורסים. כפי שכל ישראלי מבינינו יודע, וחווה על בשרו, הם מתמודדים עם הטלטלה של להתגייס לצבא ובנוסף מתמודדים עם העובדה שהם חיילים בודדים.

כשכולם מדברים על לצאת הביתה בשבת, הם מרגישים גוש בגרון… הביתה??? ״הביתה״ שלהם מאוד רחוק…

כשמביאים עוגיות שאמא אפתה ביום ראשון, להם אין… ב״בית״ שלהם השרותים נמצאים שתי קומות מתחת לחדר, המקלחות משותפות, התקרה מתקלפת, אין חיבוק של אמא ,אבל יש המון פטריוטיות ורצון לתרום.

את מיזם ״קהילה מחבקת מרחוק״ יזמו ניצן שני, מורן תיכון, עינת בן דוד ורונית שריר. לארבעתן ילדים בגילאים שונים, לחלקן חיילים בודדים בעבר ובהווה ואולי אף בעתיד.

חשיבותה של הרגשת השייכות לקהילה תומכת אינו מוטל בספק ומחקרים רבים מצביעים על החוסן הנפשי ששואבים חיילים מהידיעה שמאחוריהם קהילה המאמינה בצדקת הדרך שלהם ותומכת בהם ריגשית ופיזית מרחוק. על אחת כמה וכמה הדברים נכונים כשמדובר בחיילים בודדים.

הרעיון מאחורי המיזם הוא לפתוח במסורת של אימוץ קהילתי מרחוק של החיילים הבודדים שיוצאים לישראל מהקהילה שלנו כל שנה באופן עצמאי ודרך גרעין ״צבר״, על ידי כך שיקבלו מספר פעמים בשנה חבילות פינוק מ״הבית״ כמו גם גיוס כספים לטובת השתתפות במימון פעילויות כיף מגבשות.

בימים אלו ממש אנו נרתמים להכנת משלוחי מנות לפורים אשר ישלחו ישירות לארץ בטיסה של ה-26 לפברואר.

אם אתם רוצים לקחת חלק במיזם צרו קשר עוד היום עם מורן תיכון במייל: morantichon@gmail.com

כל רעיון לפעילות או קשר אישי עם ספקי שירותים בארץ (מדריכי טיולים, חברות קייטרינג, חברות הסעה וכדומה) יתקבלו מאד בשמחה!

כל תרומה קטנה כגדולה תתקבל בצהלות שמחה בלינק הזה

מורה נבוכים: על הפערים בלימודי המתמטיקה בין ישראל לארה"ב מנקודת מבטה של המורה דורין נוימן

מורה נבוכים: על הפערים בלימודי המתמטיקה בין ישראל לארה"ב מנקודת מבטה של המורה דורין נוימן

מאת: שלומית סאם-אקרמן

בקרוב ייפתח בסאניוויל קורס בגיאומטריה ובאלגברה לתלמידים החוזרים לארץ ומעוניינים לגשר על הפערים בין תוכנית הלימוד הישראלית לעומת האמריקאית. את הקורס בנתה דורין נוימן, מורה במקצועה אשר לימדה מתמטיקה בבתי ספר תיכוניים בישראל ובתיכונים שונים בארצות הברית וכשראתה את הפערים בידע בין תלמידי תיכון אמריקאים לישראלים היא החליטה להרים את הכפפה ויחד עם "הבית הישראלי" בנתה קורס בן 10 מפגשים המיועד לתלמידי כיתות ח' וט' העתידים לחזור לישראל ורואים עצמם נבחנים לבגרות ברמה של 4 יחידות לפחות.

דורין עם תלמידותיה בתיכון בארה"ב

נוימן, בעלת תואר שני במתמטיקה מהטכניון, החלה את דרכה המקצועית בעולם ההייטק בתחום מערכות המידע. לאחר לידת בתה השנייה החליטה להגשים חלום ישן ולעשות הסבה לחינוך, היא החלה ללמד מתמטיקה בתיכון מוסינזון בהוד השרון ולאחר מכן בתיכון אוסטרובסקי ברעננה בו עבדה עם תלמידים רבים, עולים חדשים, אשר רכשו את השכלתם בארצות הברית.

"באוסטרובסקי ברעננה לומדים למעלה מ-40% עולים חדשים, 4 כיתות מתוך 9, ובמהלך העבודה שלי שם ראיתי את הפערים ואת הקושי שהתלמידים האלו מתמודדים איתו כי אין להם את הידע הדרוש בגיאומטריה", נזכרת נוימן, "מדובר למעשה בשנתיים של לימודים, כיתות ח' וט' שהם כביכול מפספסים ולכן כשהם מגיעים לארץ לכיתה י' ורוצים לעשות בגרות ברמה של 4 או 5 יחידות יש להם פער של שנתיים מול החברים שלהם. גיאומטריה זה נושא שמצריך מיומנות מסויימת שאינה נרכשת כאן והקורס הזה נועד לתת לילד הבנה בנושא הזה ולהוריד לו במעט את השוק שיקבל בארץ".

דורין מעדיפה שלא להיכנס להשוואות היכן רמת הלימודים גבוהה יותר. לטענתה, ההבדל העיקרי נעוץ בשיטה אך לדבריה אם בוחנים אותה לאורך זמן נראה שבישראל היא הוכיחה את עצמה עד כה יותר. "לאחר סיום התיכון הרוב הגדול בישראל פונה ללימודי הנדסה לעומת הרוב כאן שהולך לביזנס. קשה למצוא כאן מהנדסים אמריקאיים וזו עובדה. השיטה פה היא לכסות כמה שיותר נושאים ופחות להתעמק בכל נושא. בגיאומטריה למשל לומדים כאן הרבה נושאים כמו גיאומטריה חישובית, גיאומטריה אנליטית, הסתברות, טיעונים לוגיים, דיאגרמות אך מעט מאוד הוכחות".

אולם, לא רק שיטת לימוד היא שונה בעיניה, אלא גם האופן בו התלמיד נמדד כאן. נוימן, בעלת תעודת הוראה של קליפורניה, לימדה בבית ספר תיכון בסנטה קלרה ובהמשך בשני בתי ספר יהודיים בדאלאס וראתה מקרוב את האופן שבו תלמידים נמדדים, לדבריה לא תמיד בהתאם לכישורים.

"השיטה שאין כאן בגרות ומה שקובע את הכניסה לקולג' זו העבודה שנעשתה בין המורים לתלמידים בלי התערבות של אף גורם חיצוני, גורם למסחרה רצינית שאין לתאר אותה", טוענת נוימן, "בישראל יש מבחן בגרות וזה מה שקובע – לא השיעורים שעשית עם אמא שלך ולא השיעורים שהעתקת מהאינטרנט – אני מאוד מאמינה בזה שתלמידים צריכים להימדד על פי ביצועים ולא על איך שהם יודעים להתמסחר עם המורים שלהם. זה מגוחך שילד שהוא ביישן ולא יבוא לדבר עם המורה שלו יקבל ציון C וילד אחר שיודע לדרוש ולהתיש את המורה שלו יקבל A. נתקלתי באין ספור משאים ומתנים שתלמידים עושים עם המורים שלהם על גובה הציון, כולל גם הורים שהתערבו. סטרייט A כאן הוא לחלוטין לא כמו סטרייט A בארץ. זה נכון שחשובה גם ההשקעה של הילד במהלך השנה ולכן בישראל ההשקעה הזאת מהווה 10% מן הציון אבל בסופו של דבר הבגרות היא זו שקובעת. הרי מה יקרה הלאה? בקולג' הוא כבר צריך לעמוד בדרישות של ציונים וגם בעבודה. את אף אחד זה לא מעניין כמה זמן השקעת בפרוייקט, מעניינת התוצאה. אנו חיים בעולם הישגי, שבסופו של דבר מה שמעניין זו התוצאה הסופית. אני חלילה לא רוצה שישתמע מכך שאני חושבת שרמת הלימודים כאן אינה גבוהה. בתי הספר כאן הם טובים ויש להם בהחלט את היתרונות שלהם לעומת ישראל אבל בכל מה שקשור להישגים בתיכון ולחלק מחומרי הלימוד יש לי השגות, אני פחות מתחברת לשיטה".

אז אם בכוונתכם לחזור בקרוב לארץ ואתם רוצים להכין את ילדיכם לקראת החומר הנלמד בישראל או אם אתם סתם מעוניינים להעשיר את הידע המתמטי של ילדכם שילחו אימייל ל-israeli-house@sf.mfa.gov.il וציינו את שם הילד, הגיל, המוסד בו לומד ומספר טלפון.

הקורס, שייפתח ב-6 מרץ, הוא בן עשרה מפגשים, ועלותו היא 350$. לשאלות נוספות יש לפנות לדורין בטלפון 408-705-0232

"הבית הישראלי" התומך בסדנה זו הינו שלוחה של משרד העלייה והקליטה בקונסוליה הישראלית בסן פרנסיסקו.

הוא מספק הכוונה וייעוץ לישראלים המתעניינים באפשרות החזרה לארץ ויוזם ותומך בארועים שונים באיזור על מנת  לשמור על הזיקה לישראל.

לשמירת קשר וקבלת פרטים נוספים

https://m.facebook.com/IsraeliHouseSanFrancisco/

אירועי פורים 2018

אירועי פורים 2018

חג פורים מתקרב וההכנות למסיבות בעיצומן. הקראות מגילה, הצגות לילדים ומבחר מסיבות למבוגרים מצפות לכם השנה אז הכינו את התחפושות כי נראה שהולך להיות שמח במיוחד.

אך לפני שמתחילים האירועים הגדולים, כדי שילדינו יבינו על מה כל המהומה, הציצו בערכת פורים אשר הופקה על ידי Jewish LearningWorks ובה תמצאו רעיונות ופעילויות כיצד ללמד את ילדיכם את סיפור המגילה ואת מנהגי החג. לפרטים והורדת הערכה לחצו כאן

25 בפברואר

סן חוזה

Temple Emanu-El: קרנבל פורים עם מתקני שעשועים, מתנפחים, מצעד תחפושות, סיפור פורים ואוזני המן. לפרטים

לוס גאטוס

בגד כפת ICC וה-APJCC: קרנבל פורים חגיגי למשפחות עם קריאת מגילה משעשעת בהנחיית טובה בירנבאום, ריקודי זומבה עם הילה כהן הראל, תחרות תחפושות נושאת פרסים, תחנות ופעילויות לילדים, אוזני המן, פיצות ועוד הפתעות. לפרטים

פאלו אלטו

Congregation Etz Chayim: רכבו על הסוס עם מרדכי, בקרו את אסתר המלכה בארמון שלה, אפו אוזני המן במאפיית שושן ואיכלו עם המלך אחשוורוש. מסיבת פורים המומלצת לגילאי 12 ומטה. לפרטים

פוסטר סיטי

*בוטל* קהילת סיני והבית הישראלי: מסיבת פורים למבוגרים בלבד עם תחרות תחפושות נושאת פרסים, מסיבת ריקודים עם DJ. לפרטים

ברקלי

  • נתיבות שלום, הבית הישראלי ו :wzo-dda שעת סיפור עליזה במיוחד בנושא פורים, שירים וריקודים ופעילות יצירה ברוח החג. לפרטים
  • JCC of the East Bay: היכנסו לעולם הדמיון עם מופע קוסמות, טיפוס על מתקן עם מראות וצבעים, אוזני המן ועוד. לפרטים

סן פרנסיסקו

הופעת מוזיקה חיה, תיאטרון בובות, הכנת אוזני המן, ריקודי בטן ועוד פעילויות לידים בפסטיבל פורים ב-JCC  של סן פרנסיסקו. לפרטים

26 בפברואר

סאניוויל

ICC @JCC: הצגה חדשה ומשעשעת לפורים בכיכובם של יפעת אורגד ואיתי ברלינר. ההצגה סובבת סביב אחשוורוש, הדילמות וההתמודדויות שעליו לעבור עד שהוא מצליח לקבל את ההחלטות הנכונות. מומלץ לגילאי 3-9. לפרטים

28 בפברואר

סאניוויל

קריאת מגילה, תהלוכת תחפושות (פרס לכל ילד שיגיע מחופש!), אוזני המן והופעה של אמן רחוב. לפרטים

סן חוזה

קהילת סיני: הפנינג לפורים עם הופעה חיה, קריאת מגילה ואוזני המן. לפרטים

לוס אלטוס

Los Altos Chabad: קריאת מגילה עם מצגת אינטראקטיבית, אוזני המן וכיבוד קל. לפרטים

פאלו אלטו

Chabad Palo Alto: קריאת מגילה עם ארוחת ערב לכל המשפחה ולאחריה מסיבת ריקודים לבני 21+. לפרטים

סנטה קלרה

Chabad Young Professionals: מסיבת פורים לצעירים במבשלת בירה אשר תכלול ארוחת ערב, קריאת מגילה והרבה בירה. לפרטים

פוסטר סיטי

Peninsula Sinai Congregation: קרנבל פורים לכל המשפחה עם ארוחת ערב, פעילויות יצירה ברוח החג ובהמשך הערב תתקיים מסיבה למבוגרים (21+) עם משחק טריוויה מיוחד לפורים. לפרטים

ברקלי

Urban Adamah : אירוע פורים אשר מתחיל בתיאטרון בובות לילדים, ממשיך בקריאת מגילה וסיפור החג בדרך יצירתית ומסתיים במסיבת ריקודים עם להקת Shamati. לפרטים

1 במרץ

פאלו אלטו

  • ICC@JCC: חגיגת פורים למבוגרים (21+) עם ריקודים בניצוחו של DJ טל הוד, תחרות תחפושות ואלכוהול חופשי. לפרטים
  • חב"ד ישראלי: משתה פורים בקרקס- מופע חי של אמן ג'אגלינג, קריאת מגילה, משלוחי מנות ומשתה חגיגי. לפרטים

סן מתאו

Chabad NP: מסיבת אימוג'י לפורים עם מוזיקה חיה, פעילויות לילדים עם לגו, ציורי פנים, אמנות ויצירה והכל בנושא אימוג'י. לפרטים

רדווד סיטי

Chabad MidPen: פורים בשחור ולבן לכל המשפחה עם קריאת מגילה, משחק בינגו ושאר פעילויות לילדים. לפרטים

וולנט קריק

Chabad of Contra Costa: מסיבה בנושא אפריקה עם קראת מגילה אינטראקטיבית, תצוגת חיות, אוכל מן המטבח האפריקאי, מעגל מתופפים ועוד. לפרטים

פרימונט

Cirque Du Purim :Chabad of Fremont Jewish Center מסיבת קרקס עם מופע מרהיב של אמן ג'אגלינג, ארוחת ערב, סיפור המגילה ועוד. לפרטים

2 במרץ

פאלו אלטו

ICC@JCC: מסיבת פורים למשפחות עם ארוחת שישי משפחתית כיפית במיוחד, סיפור מגילת אסתר, ריקודים, תהלוכת תחפושות ועוד. לפרטים

3 במרץ

סן פרנסיסקו

Jewbilee SF, Congregation Emanu-El: מסיבת ריקודים אל תוך הלילה במועדון ה- VERSO בסן פרנסיסקו לצעירים מכל איזור העמק והמפרץ. לפרטים

סאניוויל

IAC: קרנבל פורים עם תחרות תחפושות, החלפת משלוחי מנות, יצירה, פופקורן, צמר גפן מתוק ואוזני המן. לפרטים

4 במרץ

סאניוויל

שבט המפרץ, ה-ICC והבית הישראלי: פורימון 2018 בנושא "מסביב לעולם" עם תחרות תחפושות, פעילויות יצירה, שעת סיפור, חדר בריחה, מבוך, תחנות ספורט ועוד. לפרטים

פאלו אלטו

OFJCC: מסיבת לדוברי רוסית עם תחרות תחפושות, דמויות משושן הבירה והרבה יין. האירוע מומלץ למשפחות עם ילדים בגילאי 2-12. לפרטים

רדווד סיטי

מסיבת פורים עם להקת הפיתות: מסיבת ריקודים עם DJ , תחרות תחפושות והופעה של להקת הקאוורים "הפיתות" אשר תנגן את מיטב קלאסיקות הרוק הישראלי. לפרטים

סן חוזה

Congregation Sinai Of San Jose: קרנבל פורים עם מתקני שעשועים, תיאטרון בובות, מצעד תחפושות ועוד. לפרטים