פתאום נהיה קיץ: שיחה אישית עם ערן צור

פתאום נהיה קיץ: שיחה אישית עם ערן צור

מאת: איתי שמי

ערן צור בחור עסוק. אני תופס אותו באוטו בדרך להופעה ב"פאבלה", פאב במשגב שבצפון, עומד בפקק ליד נתניה. מחר הוא כבר טס לארה"ב לסיבוב הופעות שמתחיל בחוף המזרחי ולקראת סופו הוא נוחת אצלנו בסיליקון ואלי.

זה כבר הביקור הרביעי שלך באזורנו אם אני לא טועה, איך זה מרגיש לך? כמו עוד הופעה בעיירה או קיבוץ בצפון, רק טיפה יותר רחוק גיאוגרפית, או שיש הבדל בין הקהל בארץ לקהל בחו"ל?

לא, זה ממש ממש לא אותו דבר. קודם כל הנסיעה למקום אחר, הקונטקסט אחר, הזמן אחר, יש את כל המרחבים העצומים האלו. אני גם מאוד אוהב את הקהל ונתקלתי באנשים ברמה מאוד גבוהה, גם בהופעות וגם בשיחות עם אנשים מחוצה להן. בביקורים הקודמים פגשתי בהרבה אנשים מעניינים ובהמון פתיחות. הופתעתי למשל לטובה מכך שבהופעה ב Roosters אנשים לא התעסקו עם הטלפונים, אלא שמו אותם בתיק והיו בתוך העניין של ההופעה עצמה. אולי זה בגלל שבסיליקון וואלי יש כל הזמן טכנולוגיה מסביב אז בערב כשהולכים להופעה אנשים רוצים קצת שקט מזה…

אתה עצמך חשבת לעבור לחיות בחו"ל? או שזה אף פעם לא עלה על הפרק?

ברור שזה עבר לי לפעמים בראש, אבל אני רואה את החיים שלי בארץ. אבא שלי הגיע מהשואה, מפולין. זו כנראה ירושה שהוא העביר לי.

אני הכרתי אותך דרך טאטו וכרמלה גרוס וואגנר, לכן אני זוכר שקצת הופתעתי בזמנו כששמעתי את הערב שעשית עם שירי יונה וולך, "אתה חברה שלי" (אגב, זאת גם היתה הפעם הראשונה בה שמעתי את רונה קינן). אישית אני מאוד אוהב את הטקסטים של וולך, ואהבתי את הפרויקט. מה הביא אותך לזה? יש איזו סיבה ספציפית לזה שבחרת ביונה וולך?

אני מאוד אוהב לקרוא שירה ומאוד אוהב את שיריה של יונה וולך. אבי היה מורה לספרות ככה שזה משהו שקיבלתי מהבית כבר בגיל צעיר. אני משלב הרבה בין ספרות למוזיקה וגם הוצאתי ספר פרוזה.

ואם כבר הזכרתי את יונה וולך, רציתי לשאול אותך לגבי טקסטים מיניים –  אני זוכר שכששמעתי לראשונה את "בטי" למשל או את ה"ג'ינס הנמוכים" חשבתי שאין שום סיכוי ששיר כזה נועז יושמע ברדיו. בניגוד לזמרים אחרים בארץ שמנסים לא לפגוע באף אחד, להיות ממלכתיים או ידידותיים לכל המשפחה, אתה מתעסק בצורה מאוד פתוחה וחופשייה במיניות. אתה חושב שזה פגע בקריירה שלך? או שאולי זה דוקא עזר, כי זה קצת סקנדלי, והרי ידוע שמין מוכר…

יש כאלה שמתחברים לזה ויש כאלה שזה מרחיק אותם. אני פשוט הלכתי עם מה שהיה לי להגיד, בלי קשר למה שמישהו יחשוב. זה בעצם קו אופי מסויים, לא משהו ששוטף את הכל. יש לי גם שירי אהבה שהם לאו דווקא מיניים. יש איזה איזון בין הדברים, כל מיני צבעים. אני לא כל כך מסתכל על הדשא של השכן ולא שואל את עצמי מה אמנים אחרים עושים. אני מודע לזה שלפעמים על השירים היותר קשים אני משלם איזה מחיר.

שמתי לב שאתה מתכתב הרבה עם המקורות היהודיים, העבריים. אם זה בערב ב' כסלו  שמתכתב עם טקסט של שלמה אבן גבירול, בית המרזח של הסבא של ביאליק, שגם משלב ישן  עם חדש דרך דאנס ומוסיקה אלקטרונית או השיר "כולה שלי"  מהאלבום האחרון, שמתייחס לז'בוטינסקי ולמאבק בין התנועה הרויזיוניסטית לתנועת העבודה בראשית ימי הציונות.

אני באמת מתעניין בנושאים הקשורים למקורות וקורא הרבה. דברים שתופסים אותי מוצאים לפעמים את דרכם לשירים. גם השתתפתי בערבי מחווה לסופרים.

ועכשיו למעבר מתבקש מז'בוטינסקי לאקטואליה. הימים ימי בחירות. בתור אחד שלא חושש להביע את דעתו, הייתי רוצה לשמוע מה יש לך להגיד על השיח הפוליטי ביום בארץ.

הבעיה היא שהבחירות סובבות סביב דמות של בן אדם אחד ומתעלמות מהנושאים הבוערים. גם המפלגה השנייה מתעסקת בו, הוא כמובן עסוק בעצמו ואף אחד לא מתעסק בעיקר. יש הרגשה שהבוקר שאחרי יהיה כמו הבוקר שלפני.

בעצם יוצא שסיבוב ההופעות נופל על הבחירות…

נכון. את התאריכים של סיבוב ההופעות קבענו הרבה לפני שביבי החליט שהולכים לבחירות באפריל ואני נאלץ הפעם לא לממש את זכות ההצבעה. מצד אחד חבל לי, כי אני תמיד מצביע, אבל מצד שני בסיטואציה הנוכחית אני גם קצת שמח לא להיות בזה.

על איזו מוזיקה גדלת? מה אתה שומע כיום? יש לך איזו המלצה בשבילי?

התבגרתי כשהרוק המתקדם היה בשיא כוחו ושמעתי הרבה ג׳נסיס, יס, לד זפלין, קינג קרימזון (יצא לערן לראות אותם לייב בסיבוב הקודם שלו כאן). אחר כך היתה מהפכת הפאנק והקשבתי גם ללהקות פוסט-פאנק כמו הקיור,  באוהאוז, Psychedelic Furs, The Fall. יש לי גם רקע של השכלה קלאסית ואני אוהב להקשיב למלחינים דוגמת Benjamin Britten. כיום אני שומע לא מעט דברים עכשוויים. אני יכול להמליץ לך למשל על הרכב אנגלי נהדר בשם Sleaford Mods.

עשית המון שיתופי פעולה – רונה קינן, קורין אלאל ומי לא… יש איזה אומן או אמנית שאתה אוהב לעבוד איתו במיוחד?

באמת שיתפתי פעולה עם המון אמנים. אני חושב ששיתוף הפעולה עם קורין אלאל מאוד משמעותי עבורי. יש לה תפקיד מאוד חשוב בביוגרפיה שלי. היא בעצם היתה זו ש"גילתה" אותי בהתחלה.

אם היית יכול לשתף פעולה עם כל אחד בעולם במי היית בוחר?

הייתי מאוד שמח לעשות דואט עם Sharon Van Etten.

בשיר "קרבות תרנגולים" אתה מצליח להעביר נהדר את האוירה האפלולית של חיי הלילה באזורים היותר מפוקפקים של העיר. נתת לי תחושה כאילו אני באיזה סיבוב ברים עם צ'רלס בוקובסקי וטום וויטס, רק עם טוויסט ישראלי בעלילה… היתה לך תקופה כזו? עד כמה אתה מכניס התנסויות אישיות לשירים שלך? או שאתה מעדיף להתרחק, להשתמש בפילטרים.

קרבות תרנגולים מתבסס על לילה ועל בחורה אמיתית, משהו שקרה בשכונת טרייבקה בניו יורק. אלו היו שנות התשעים וניו יורק היתה מקום מאוד קשוח, שונה לגמרי ממה שהיא היום. אבל בעצם סיפור כזה היה יכול להתרחש גם בתל אביב.

לאחרונה נעשה איחוד של להקת טאטו? איך זה לחזור אחורה לשירים שכתבת לפני איזה שלושים שנה? אתה חי בשלום עם היצירות המוקדמות שלך? אוהב אותם? מרגיש שהיית צריך לעשות את זה אחרת?

אני אוהב את השירים שעשינו אז ומקבל אותם כמו שהם. זה snapshot לתקופה מסויימת בחיים שלי. אבל אני לא אדם נוסטלגי במיוחד, לא טוחן או ולא מתעסק באובססיביות עם העבר שלי.

באלבום האחרון, שיר הנושא – "המסלול המואר", לוקח דימוי יפה של מטוס רגע לפני ההמראה, עומד מוכן על אותו מסלול מואר. רגע לפני זה, בשיר "כלנית", אתה שר על ימ"ר תל אביב, חדרי חקירות וחדרי מעצר אפלים. אתה עצמך מחפש איזה "מסלול מואר"? או שמרגיש יותר נח להתמקד בצדדים היותר אפלים של החיים?

חשוב לשמור על שני הצדדים. היו תקופות בהן היה לי יחס יותר רומנטי לגבי האפלה, כיום אני יותר מפוכח ביחס לזה. אבל בהחלט הייתי רוצה להעיר ולהאיר.

האלבום האחרון שלך יצא לפני שלוש שנים. מה מתבשל? יש איזה פרויקט מעניין שאתה יכול לספר לנו עליו?

אני עובד על שירים חדשים עם המפיק עופר מאירי, איתו גם עבדתי על האלבום האחרון שלי. אני גם מנגן עכשיו בהרכב טריו עם שלומי ברכה והמתופף דני מקוב. אני מביא איתי את ה story telling שלי ושלומי ברכה מביא את רוח השטות שלו וממש כיף לנו לנגן יחד.

איפה אתה עובד?

אני מחזיק סטודיו בדרום תל אביב בתחנה המרכזית הישנה. זה לא יאומן מה שקורה שם. כל האזור מרחוב בגין עד לה גרדיה ורחוב סולומון זו מין מובלעת. תל אביב כיום עם הרכבת והמגדלים מלאה כולה במנופים, אבל האזור של התחנה המרכזית הישנה זה עולם אחר. יש שם נרקומנים, יש כל מיני אמנים שמחפשים מקום יותר זול. הפליטים האפריקאיים הם האנשים הכי נורמטיבים בשכונה. המשטרה כמעט לא מגיעה ולא מתערבת. סוחרים שם בקראק לאור היום וצריך להיזהר לא לדרוך על מחטים כשהולכים ברחוב. איפה שאני יוצר זה בעצם בניין של אמנים ואני שם כבר שמונה שנים. בהתחלה זה היה לא קל אבל עם הזמן מתרגלים. קח אנקדוטה שסיפר לי מישהו חדש בבניין, אמן של בובות. הוא סיפר שהוא ראה נרקומנית שוכבת ללא תנועה ברחוב, חשב שהיא מתה והזמין מד"א. איך שהם הגיעו היא קמה והלכה. מצאה מספיק כוחות כדי להסתלק כי לא רצתה להסתבך עם תשלומים וענייני ביטוח בריאות…

כשקצת קראתי לפני הראיון, למדתי שיש לך שני בנים ושגם הם מתעסקים במוזיקה. זה משמח אותך? היית רוצה שהם יעסקו במוזיקה באופן מקצועי?

הם עוד צעירים ומוקדם לדעת באיזה כיוון הם יבחרו. זה נכון שאם בוחרים לעסוק במוזיקה ואמנות יש חוסר יציבות כלכלית אבל היתרון הגדול הוא לעשות את מה שאתה אוהב. אפשר גם ללמד, לכתוב, ולמצוא עוד מקורות פרנסה.

הבן הגדול הוא גיטריסט, הוא מסיים תיכון בתלמה-ילין. גם הצעיר, שהוא בן 13, פרפורמר אדיר. הוא משחק בתיאטרון גשר ומנגן. אשתי היא זו שדחפה אותם לתחום יותר ממני. בעצם הנסיעה הזו לאמריקה משלבת את ההופעות עם טיול בר מצווה משפחתי לארה"ב. אני אוכל לגלות לך הפתעה שבהופעה בפאלו אלטו הם אפילו יעלו כאורחים על הבמה. זה לא משהו שאנחנו עושים הרבה, אבל כבר יצא לנו להופיע יחד. עשינו את זה ביום הולדת החמישים שלי עם "המנון לאדישות" (רק הערה קטנה שלי: הם חמודים ועושים את זה נהדר, אשים את הקליפ כאן… ).

כשאני חושב על החומרים שמאכלסים את השירים של ערן צור, קשה לי לחשוב על מקום מתאים יותר לסטודיו מאשר אותו אזור דמדומים בדרום העיר בו מתערבבים בבליל מיוזע פליטים אפריקאיים החוששים מהסגרה לשלטונות ההגירה, זונות, נרקומנים ואמנים מכל הסוגים. אבל גם אם לפעמים הוא משוטט בחצרות האחוריים ובברים האפלוליים של איזו עיר גדולה, או צולל למעמקים האפלים שבנפש, יש משהו מזכח ומרומם רוח ברבים משיריו. לצערי הרב, אנחנו מטיילים ואני נאלץ להפסיד את ההופעה ביום שלישי, אבל הייתי ממליץ לכם לא לפספס. סליחה שעשיתי לכם ספויילר קטן לגבי השת"פ המשפחתי שמצפה כאן, אבל זו רק עוד סיבה לבוא לראות ולשמוע את אחד היוצרים היותר מקוריים ומעניינים בנוף הישראלי.

שישי אישי: שישה מקומות ששווים ביקור במנלו פארק והסביבה

שישי אישי: שישה מקומות ששווים ביקור במנלו פארק והסביבה

מאת: דלית גבירצמן

״מאז שעברת לעיר, זהו, את רק כותבת על העיר ובכלל לא מתייחסת אלינו יותר… שכחת כבר איך זה כשגרים בעמק, עם משפחה וילדים, ולא נוסעים לעיר כל שבוע?…״ כך היא אומרת לי, ואני, ליבי נחמץ. כל זאת, משום שאני לגמרי זוכרת, הכי זוכרת. שש עשרה שנים של שיכרון חושים חוזרים אלי כהרף עין. שנים בהן כל יציאה מן הבית היתה כרוכה בתכנון מוקדם ובתיאום עם בייביסיטר או חברה שתשמור על הילדים. יציאת מצרים פרייאר לעומת זה. שנים, שבהן רק המחשבה על ההיערכות הזאת בבית, ואז הנהיגה המייגעת לעיר, העמידה בפקקים, החיפוש מורט העצבים אחרי חנייה, הבילוי, ואז… שוב הנסיעה חזרה הביתה על ה-101 בלילה, גרמה לי מיד לרצות לשכוח מכל העניין, להישאר בבית, להכין קערת פופקורן ענקית ולראות סרט בנטפליקס בפיג׳מה. אני זוכרת היטב, איך כשהיה לי בשעתו מנוי לתזמורת הסימפונית של סן פרנסיסקו והייתי נוסעת עם חברה מידי פעם לעיר, עד כמה זה היה מסובך להתארגן באמצע השבוע, לדאוג לארוחת ערב וסידור לילדים ולצאת מוקדם כדי להגיע בזמן לקונצרט. איך העיניים היו נעצמות לי מרוב עייפות באמצע הפרק השני של הקונצ׳רטו, ואפילו בלוריתו המתנפנפת של המנצח מייקל טילסן תומאס לא עזרה לשמור על עירנותי. אבל מאז עברו שנים. אני כבר לא אותה הדלית שהייתי אז, וגם העמק השתנה. נפתחו מקומות חדשים, בתי קפה מדליקים, מסעדות טובות, בית קולנוע חדש ומודרני, ואפילו מקומות שפתוחים אחרי שש בערב. אז השבוע, החלטתי להקדיש את שישי-אישי לעמק היפה שלנו, שיש בו את חיי התרבות הישראלית הכי שוקקים בצפון אמריקה, את הקהילה הכי נדיבה ומוכשרת שיש ואת החברות הכי נפלאות שלי, שתמיד דואגות לעדכן אותי על כל המקומות הכי שווים!

בית קפה Coffee Bar

אני זוכרת איך תמיד הייתי כל כך מתבאסת כשלא היה איזה בית קפה תורן, שהיה פתוח בשעות הערב. אני בעוונותי, אפילו אחרי עשרים שנה באמריקה, עדיין אוהבת לשתות את הקפה שלי גם בלילה. בכל פעם שהיינו יוצאים לסרט או לבילוי וחשקה נפשי בכוס קפה לפני או אחרי, לא היה, פשוט לא היה לאן ללכת. אבל, חברים, אותם הימים חלפו עברו. מאז שביקרתי בבית הקפה המהמם הזה, אני לא נרגעת. הוא גם מגיש קפה מצוין, מהטובים שטעמתי לאחרונה, והוא גם פתוח עד עשר בלילה (בימי חמישי-ראשון). כן, עשר!

הוא נראה כאילו עשו לו קאט אנד פייסט מהעיר הגדולה, או כל עיר שוקקת חיים אחרת. פשוט תענוג!

Coffee Bar, 1149 Chestnut Street, Menlo Park 

מסעדת Oak + Violet

עוד אופציה נהדרת ואלגנטית לבלות את שעות הערב המאוחרות לפני או אחרי התוכנית האמנותית או לחגוג יום נישואים/יום הולדת עם חברים, היא לבקר במסעדה מצוינת הנמצאת במלון בוטיק מפנק במנלו פארק. תמיד היתה לי פינה חמה למנלו פארק. אני זוכרת, שבשלב מסוים, אפילו שקלנו לעבור לגור שם ובאנו לראות בתים למכירה. אני אוהבת את בית הקולנוע הקטן Gulid המקרין סרטי איכות אירופאיים, את בית הקפה Borrone שתמיד היה חביב עלינו ואת חנות הספרים הנהדרת Kepler’s הסמוכה אליו. וכעת, נפתח בעיר מלון בשם Park James Hotel ובתוכו נמצאת מסעדה מקסימה המגישה אוכל מוקפד וטעים להפליא, וראו זה פלא, אף היא פתוחה עד השעה עשר. מי אמר שאין חיי לילה בעמק הסיליקון ?

Oak+Violet, 1400 El Camino Real, Menlo Park

בית הקולנוע  Icon

ואם כבר מדברים על בתי קולנוע, אני חייבת לעצור שנייה ולהצדיע אחר כבוד לרשת בתי הקולנוע Icon, שנפתחה ממש אחרי שעזבנו את העמק לטובת העיר הגדולה. אחד התענוגות הכי גדולים שלי הוא חוויה קולנועית רב חושית; אין כמו לשקוע בכורסת עור נוחה, להרים את הרגליים למעלה, לצפות בסרט איכותי ואם אפשר, גם לזלול איזה משהו טעים או לשתות איזה כוס יין ליד. שני מקומות חדשים שכאלו נפתחו בעמק, האחד במאונטיין וויו והשני בקניון הוואלי פייר שבסן חוזה. תענוג של ממש!
2575 California Street #601
Mountain View
2855 Stevens Creek Blvd. suite 2160
Santa Clara

מסעדת Madera

בלב ליבו של מלון מקסים נוסף בשם Rosewood Sand Hill שבמנלו פארק חבויה מסעדה מצוינת בשם Madera. לצד האח החמימה בחלל המזמין והאלגנטי או במרפסת עם הנוף הכי יפה בעיר, תוגש לכם ארוחה טעימה ומפנקת ביותר בשעות הבוקר, הצהריים או הערב. רק המחשבה על להמשיך את הדייט באחד החדרים המפנקים או במסאג׳ זוגי בספא של המלון בהחלט נותנת למסעדה נקודות זכות.

Madera, 2825 Sand Hill Rd. Menlo Park

מאפייה ובית קפה צרפתי Maison Alyzèe

לעיר מאונטיין וויו, או כפי שהיא מכונה בביתנו – נוף הרים, יש לי המון סנטימנטים. שם קנינו את הבית הראשון שלנו, שם למדו ילדינו, שם חגגנו חגים, אירחנו חברים ובני משפחה לרוב, שם היו חיינו במשך שנים רבות. היא אמנם מעין עיר לווין לפאלו אלטו, אך לרחוב הראשי שלה, Castro street, יש הרבה מה להציע. ולמי שיש בליבו חיבה יתרה לבתי קפה ומאפה בניחוח צרפתי, מוזמן אחר כבוד, לעשות לעצמו טובה ולסור לדאון טאון של מאונטיין וויו כדי להנות מהמאפים הטעימים, האווירה והלחמים הנאים למראה. ואל תשכחו להגיד בונז׳ור ומרסי לבעל בית הקפה הנחמד הזה, שיענה לכם במבטא צרפתי משגע שרק ישלים את התחושה שנתתם קפיצה קטנה לפריז.

Maison Alyzèe, 212 Castro Street, Mountain View

מסעדת ראמן – Ramen Nagi

אין יותר כיף מצלחת ראמן חמה ומהבילה בליל חורף קר, ואפילו התור הארוך המשתרך מידי ערב בפתח המסעדה לא מרפה את ידי. התמורה כל כך שווה, שברגע שכף רגלכם דורכת כבר במבואה הצרה שבכניסה למסעדה, אתם כבר מיד שוכחים שעמדתם כל כך הרבה זמן בתור. ואם כבר הגעתם פנימה, אל תשכחו להזמין את מנת הGyoza המעולה, שאינה מופיעה בתפריט וידועה רק ליודעי דבר. זוהי אולי אחת הטובות שטעמתי, אם לא הטובה ביותר. מנת הראמן הצמחוני אף היא היתה מצוינת. מומלץ בחום!

Ramen Nagi, 541 Bryant Street, Palo Alto

ולסיום, הנה לכם מתכון מהאגדות. מתכון ששווה לגזור, לשמור ולהעביר לדורות הבאים. ומי אם לא קרין המלכה, שתנדב לנו מתכון של עוגה חגיגית לפסח, עם תחתית קוקוס אפויה ועסיסית, מעליה שכבת מוס שוקולד עשיר וציפוי קצפתי מענג!  חברים וחברות, תשכחו מעוגות החנק היבשות! רוצו למטבח ונסו את המתכון הבא:

עוגת שוקולד וקוקוס לפסח

מה צריכים?

לשכבת הקוקוס:

6 חלבונים בטמפרטורת החדר

1 כוס סוכר (200 גרם)

2 כוסות קוקוס (200 גרם)

לשכבת השוקולד:

200 גרם שוקולד מריר משובח

50 גרם חמאה

6 חלמונים

לקרם:

500 מ״ל שמנת מתוקה

1/4 כוס סוכר (50 גרם)

2 כפות אינסטנט פודינג וניל (20 גרם)

מה עושים?

מחממים תנור לחום של 350 מעלות פרנהייט. מקציפים במיקסר את החלבונים במהירות בינונית במשך דקה עד לקבלת קצף לבנבן עם בועות גדולות. מוסיפים בהדרגה כוס סוכר וממשיכים להקציף עד לקבלת קצף יציב ומבריק. מוסיפים קוקוס לקצף ומקפלים לתערובת אחידה. משטחים בתבנית קפיצית משומנת בקוטר 24 ס״מ. אופים כ-30 דקות עד להזהבה. מצננים. בינתיים, ממיסים שוקולד וחמאה במיקרוגל. מערבבים פנימה את החלמונים ומחממים עוד 10 שניות במיקרוגל. מערבבים לאיחוד ומניחים בצד לצינון של 5 דקות. מקציפים במיקסר שמנת מתוקה, 1/4 כוס סוכר ואינסטנט פודינג לקצפת רכה. מעבירים מחצית מהקצפת לתערובת השוקולד הפושרת ומקפלים למוס אחיד. משטחים מעל תחתית הקוקוס האפויה. מורחים את שאר הקרם מעל לשכבת השוקולד. מעבירים למקרר לשעתיים. פורסים בעזרת סכין טבולה במים רותחים ומגישים. כדי להכין גרסת פרווה בתור קינוח לליל הסדר, מחליפים את החמאה במרגרינה ואת השמנת המתוקה בשמנת צמחית.

ואל תשכחו את המתכון לאטריות ביצים של סבתא מנוחה וכמובן, איך אפשר פסח בלי מתכון לקניידלך.

והעיקר, שיהיה לכולנו חג פסח טעים ושמח!

שלכם,
דלית גבירצמן

כל החנויות בהן תמצאו מוצרי מזון מישראל

כל החנויות בהן תמצאו מוצרי מזון מישראל

לא ברור אם זו האיכות היותר טובה, עניין הכשרות או רק הטעם שנותן לנו הרגשה של בית- מה שבטוח זה שמוצרים מישראל הם מצרך מבוקש כאן. במבה של אוסם, גבינות של תנובה, נס של עלית, מילקי, טחינה, כל אלה מככבים ברשימת הקניות שלנו ולא משנה כמה שנים נחיה כאן נראה שלעולם לא נמצא להם תחליף.

אז נכון, המחירים גבוהים, אבל העובדה שיותר ויותר חנויות מקומיות משווקות אותם מעידות שכנראה גם הביקוש גבוה לא פחות. אז אילו חנויות משווקות מוצרים כשרים מישראל? היכן הן ממוקמות? ומה הם המוצרים שתמצאו בהן?

קופרטינו

oakmontOakmont Produce Market

חנות הירקות או בשמה המוכר, "המכולת של המקסיקני" היא שילוב של ירקות טריים ומוצרים רבים מישראל. מעבר לבמבה והביסלי המוכרים, תמצאו בה טחינה "אחווה" ו"הנסיך" (גם משומשום מלא), גבינה לבנה של תנובה, שוקולד פרה, סילאן ומוצרים רבים של אוסם החל מאורז פרסי ועד לקמח תופח.

כתובת: 19944 Homestead Rd, Cupertino, CA 95014

שעות פתיחה: 8am-8pm

טלפון: (408) 873-7738

Cupertino Market

חנות יחסית חדשה הממוקמת ברחוב סטיבנס קריק המציעה לצד פירות וירקות טריים מגוון מוצרים מישראל וביניהם טחינות (הר ברכה!), מוצרי חלב, חטיפים, שימורים, תה של ויסוצקי, פתיתים וקוסקוס של אוסם ועוד.
כתובת: 19725 Stevens Creek Blvd, Cupertino, CA 95014

שעות פתיחה: 7AM-9PM

Rose Market

גם חנות מכולת וגם מסעדה עממית. המוצרים הנמכרים בה הם, בין היתר, בורקסים (גבינה, תפוחי אדמה ותרד), מלוואחים, סלטים (חומוס,טחינה,חצילים), שימורים של חמוצים, פיתות, חלבה בטעמים ועוד.

כתובת: 7335 Bollinger Rd, Cupertino, CA 95014

שעות פתיחה: 8:30am-8:30pm

טלפון: (408) 257-1900

סאניוויל

Israeli food 3Felipe's Market

חנות ירקות גדולה, עם מוצרי חלב מגוונים, בשר, קטניות במשקל ולא מעט מוצרים מישראל כמו פתיתים, עוגות הבית, פודינג, שוקולד השחר, שקדי מרק, אבקת מרק של אוסם ועוד.

כתובת: 1101 W El Camino Real, Sunnyvale, CA 94087

שעות פתיחה: 7am-8:30pm

טלפון: (408) 720-8111

לוס אלטוס (גבול קופרטינו)

Foothill Produce

הירקות הטריים, המבחר הגדול והקרבה לטריידר ג'ו הסמוך הופכים את מתחם פוטהיל לשווה ביותר לקניות. מבחינת מוצרים ישראליים אפשר למצוא ב- Foothill Produceכמעט הכל. טחינה "הנסיך" ו"אחווה" (גם משומשום מלא), רסק עגבניות של יכין, שוקולד השחר, סילאן, שמן זית "זיתא", מילקי, מעדני דני, קמח של שטיבל, פודינג, סוכר של סוגת, תה של ויסוצקי, מלאווח וג'חנון קפוא ועוד.

כתובת: 2310 Homestead Rd, Los Altos, CA 94024

שעות פתיחה: 7am-8pm

טלפון: (408) 735-7775

מאונטיין ויו

The Milk Pail Market

שוק פתוח הידוע בזכות מוצרי הבוטיק המיובאים שלו והגבינות המשובחות שלו. המוצרים הישראלים שתמצאו בו הם במבה, גרעינים שחורים, מלוואח, בורקס גבינה ותפוחי אדמה, עלי פילו, לבנה, גבינת פטה, חומוס סברה בטעמים (שום, זיתים, צנוברים, פלפל אדום, פלפל חריף ורגיל), חלבה עם פיסטוק, בלינצ'סים, קפה נמס של עלית (רגיל ומוקה), שוקולית ועוד.

כתובת: 2585 California St, Mountain View, CA 94040

שעות פתיחה: 8am-7pm

טלפון: (650) 941-2505

JL Produce

חנות ירקות, פירות ומכולת  עם מוצרי מזון ישראלים כמו: בירה מאלט, בסלי בטעמים, מלפפונים חמוצים, זיתים, קוסקוס, וואפלים בטעמים, דובשניות, קפה נמס עלית, שוקולית של עלית ושוקולד ״השחר״.

כתובת: 311 Moffett Blvd, Mountain View, CA 94043

שעות פתיחה: 6:30am-8:30pm

טלפון:  (650) 428-1105

פאלו אלטו

oakmontCrossroads World Market

חנות אמנם קטנה, אך עם מבחר גדול של מוצרים המיובאים מאירופה ומישראל. בגזרה הישראלית תמצאו סילאן, קמח אוסם תופח, קקאו, אינסטנט פודינג ווניל, שמרים יבשים וקמח של שטיבל, בצק עלים, חטיפים, מלפפונים חמוצים, מי וורדים, טחינה "אל-ארז", גרגירי חומוס, שקדי מרק וקוסקוס של אוסם, בורקס גבינה ותפוחי אדמה, מילקי ומעדני דני, גבינת סקי, סלטי צברה (חומוס, טחינה, טורקי וחצילים) , שקדי מרק  ועוד.

כתובת: 720 San Antonio Rd, Palo Alto, CA 94303

שעות פתיחה: 9am-7pm

טלפון: (650) 858-6910

סן חוזה

International Food Bazzar

israeli food 2ירקות טריים, מעדניה, קצבייה והכל תחת קורת גג אחת. לצד מוצרים רבים המיובאים מאירופה תוכלו למצוא גם מגוון רחב של מוצרי מזון מישראל וביניהם טחינה אל ארז, במבה, ביסלי, אטריות קדאיף, סילאן ועוד.

כתובת: 2052 Curtner Ave, San Jose, CA 95124

שעות פתיחה: 9am-9pm (יום א' עד 8pm)

טלפון: 408-559-3397

Pars Kosher Market

כשמו כן הוא, מינימרקט עם מגוון רחב של מוצרים כשרים החל מבשרים, דגים ועופות ועד למוצרי חלב של תנובה,  שטראוס ומחלבות גד. בנוסף, תמצאו בפארס נקניקים של טירת צבי, תבלינים של "פרג" טבעול ושלל מתוקים מישראל כמו שוקולד השחר, שוקולד פרה, ואפלים של עלית והכי חשוב- מגב וסמרטוטי רצפה של פעם.

כתובת: 3978 S Bascom Ave, San Jose, CA 95124

שעות פתיחה: ב'-ה' 9am-8pm, ו' 9am-3pm, שבת סגור, א' 10am-6pm

טלפון: (408) 340-5443

קמפבל

Oakmont Produce Market

כמו הסניף בקופרטינו, גם בקמפבל ניתן למצוא לצד מבחר הפירות והירקות גם מוצרים של אוסם, תנובה ושאר חברות ישראליות. אז מלבד הבמבה על כל סוגיה, ניתן למצוא שוקולד השחר, שימורי עגבניות של יכין, תה של ויסוצקי, סילאן, בורקסים, מלאווחים וג'חנונים קפואים, אורז של סוגת, פתיתים, אבקת מרק של אוסם ועוד.

כתובת: 810 W Hamilton Ave, Campbell, CA 95008

שעות פתיחה: 8am-8pm (יום א' עד 6pm)

טלפון: (408) 866-6555

Lucky

ברשת הגדולה מחלקה גדולה למוצרים כשרים הכוללת, בין היתר, בשרים, עופות ודגים כשרים, כולל "מאמא עוף"!, מגוון של מוצרי חלב כשרים, אבקת מרק של "קנור" ומוצרי רבים של אוסם. מומלץ מאוד לשים לב לתאריכי התפוגה שעל המוצרים.

כתובת: בדקו באתר של הרשת מהו הסניף הקרוב לביתכם

סן מתאו

Aladdin Gourmet International

מבחר די גדול של מוצרים מישראל כמו חמוצים, בצקים קפואים למיניהם, גבינות, תה, קפה ועוד. במקום מוכרים גם אוכל מוכן בסגנון ים תיכוני.
כתובת:  208 East Hillsdale Boulevard, San Mateo, CA 94403
טלפון: (415) 751-8810

סן פרנסיסקו

Richmond Produce

החנות ממוקמת בצד המערבי של העיר וגם היא מספקת מגוון מוצרים למתגעגעים כמו עוגות הבית, בצקים קפואים, מוצרים של אוסם, שוקולית ועוד.

כתובת: 5527 Geary Blvd, San Francisco, CA 94121

טלפון: (415) 387-2512

Samiramis Imports

סמי רמיז ממוקם בשכונת המישן ובו מבחר די גדול של מוצרים מישראל כמו בצק עלים, ג'חנון, בורקסים, קופסאות שימורים, חלבה, טחינה (אל ארז!), חטיפים ועוד.
כתובת: 2990 Mission St, San Francisco, CA 94110
טלפון: (415) 824-6555

New World Market

בשכונת ריצ'מונד נמצאת מעדנייה רוסית שאפשר למצוא בה הרבה מוצרים מרוסיה (וודקה, דגים מלוחים ועוד) לצד מוצרים מישראל כמו ריבות, ממתקים, גבינות, מצות ועוד.
כתובת: 5641 Geary Blvd, San Francisco, CA 94121
טלפון: (415) 751-8810
המחלקה הישראלית ברשתות הגדולות

מלבד ה"מכולות המקסיקניות", גם הרשתות הגדולות כבר ממזמן עלו על הביקוש הגדול למוצרים כשרים וישראליים והחלו לשווק אותם במרבית החנויות שלהן.

בSafeway ניתן למצוא בחלק מן החנויות (סניף קופרטינו למשל) מוצרים כשרים רבים החל מבמבה, אבקת מרק של אוסם ועד לנרות שבת ויין לקידוש.

ב-Costco גם מחלקה כשרה די גדולה כשהשנה לקראת הפסח החלה לשווק גבינת "עמק לייט", גבינת פטה של תנובה, נס קפה של עלית וכמובן מצות לפסח וגפילטע פיש.

גם ב-Trader Joe’s נמכרים מוצרים כשרים רבים וביניהם בשרים ועופות כשרים וכן גבינות כשרות ובראשן גבינת הפטה המצויינת Eden, המיוצרת בישראל.

עוד רשת המציעה מחלקה כשרה ומוצרי מזון מישראל היא Mollie Stone's לה יש סניפים בכל רחבי העמק וניתן לרכוש בה בשר כשר, יינות של ירדן, טחינה, חלבה, מוצרים של תלמה, אוסם, עלית ועוד.

אפריל 2019: תערוכות אמנות מומלצות בעמק הסיליקון והסביבה

אפריל 2019: תערוכות אמנות מומלצות בעמק הסיליקון והסביבה

מאת: אביטל משי

מקבץ התערוכות החודש עוסק ברובו בחומרים מוכרים ותהליכי יצירה שחוזרים על עצמם שוב ושוב. התוצאות יפות ומפתיעות, ומזמינות את הצופים לחשוב על תרבות השפע שבה אנו חיים.

Material Domestication

Ellipse by Nathan Craven, 2013

תערוכה זו מציגה את עבודותיהם של שישה אמנים עכשוויים אשר מתמקדים בחומרים, במיומנויות של עשייה ובזהות אשר באה לידי ביטוי ביצירות אשר בהן מתקיימת חזרתיות. עבודות אלו כוללות פרקטיקות של סריגה, אריגה, תפירה אשר בדרך כלל מזוהות עם עשייה נשית וביתית. האמנים המציגים מנסים לטשטש את החיבור המיידי שבין הפרקטיקה מסוימת זו לבין הזהות המגדרית.

התערוכה פתוחה עד ה-14 ביולי

Museum of Craft and Design

Ordinary

Untitled (extension cords-green) by Dana Hemenway, 2013

האמן מרסל דושאן היה הראשון אשר לקח אובייקטים יומיומיים והצביע עליהם כאמנות. כיצד חפצים מוכרים הנמצאים בסביבה שלנו ומשפיעים עלינו כל הזמן יכולים להיות מוצגים כיצירות אמנות? אמנים רבים המשיכו לדון בשאלה זו. בתערוכה הנוכחית שמונה אמניות אשר עוסקות בחפצים יומיומיים מציגות את התשובה שלהן לשאלה זו.

התערוכה פתוחה לקהל עד ה-19 באפריל

Artworks Downtown

 

Robert Therrien

Robert Therrien, No Title (Witch Hat), 2018

עבודותיו של רוברט תריאן, גם הן עוסקות בחומרים מוכרים ובצורות שחוזרות על עצמן. תריאן בוחר נושא פשוט לכאורה ומתרגם אותו שוב ושוב תוך שהוא משתמש במידות ובמימדים שונים. העיסוק החזרתי מייצר תהליך שבו המשמעות הולכת ומשתנה ונוצרים מוטיבים שונים ומשונים – כך איש שלג הופך להיות ענן ומקור של חסידה הופך להיות כובע של מכשף.

התערוכה פתוחה לקהל עד ה-11 במאי

Gagosian Gallery

Snap+Share

Erik Kessels, 24HRS in Photos, 2011

כיצד העולם שלנו הפך להיות כל כך שופע בתמונות? המבקרים בתערוכה זו מוזמנים לחוש את העומס הנוצר מערימות על ערימות של תמונות מודפסות או כאלו המופיעות באינטרנט בפרק זמן של 24 שעות. החל מתמונות אשר נשלחות בדואר וגמר ב״ממים״ ויראליים אשר מיוצרים ומופצים על ידי המקרר הדיגיטילי (!!!).

התערוכה פתוחה לקהל עד ה-4 באוגוסט

SFMOMA

Receivership

Classification Cube by Avital Meshi, 2019

אני שמחה לבשר שבסוף החודש נפתחת תערוכת הסיום של לימודי התואר השני באמנות של המחלקה למדיה חדשה ואמנות דיגיטלית ב-UC סנטה-קרוז (במקרה… אני אחת הסטודנטיות המציגות בתערוכה). בתערוכה 14 אמנים שמציגים עבודות הנוגעות בצורה זו או אחרת בתרבות הטכנולוגית והדיגיטלית העכשווית. העבודה שלי לדוגמה, מזמינה את הצופים לחשוב על הגוף האנושי כפי שהוא מוצג בטכנולוגיות של מציאות מדומה ובינה מלאכותית כמו גם לבחון כיצד נראה הגוף שלהם עצמם בתוך המדיות האלו.

פתיחה חגיגית ב-27 באפריל (אני אהיה שם, בואו להגיד שלום).

התערוכה פתוחה לקהל עד ה-12 במאי.

Sesnon Gallery, UCSC

ART MARKET SF

לחובבי הירידים – יריד האמנות העכשווית ״ארט-מרקט״ חוזר אלינו עם מבחר גלריות מכל רחבי ארה״ב והעולם המציגות אוסף מגוון של יצירות אמנות

היריד פתוח לקהל מה-25 ועד ה-28 באפריל

Art Market SF

 

ציטוט מעניין לסיום:

״זהו מוסר ההשכל של ההיסטוריה כולה: חזרתיות״ ~גרטרוד שטיין

למחשבות נוספות, צילומים מתערוכות וצילומים של האמנות האישית שלי – avitalix@

שישי אישי: שישה דברים שיעשו לכם את האביב

שישי אישי: שישה דברים שיעשו לכם את האביב

מאת: דלית גבירצמן

שינוי, זה כל הקסם! כן, חברים, אני יודעת שבימים אלו זה נשמע כמו סיסמת בחירות בינונית, אבל בעולם שבו אנו חיים היום, לפעמים קצת קשה לדעת היכן עובר הגבול בין מציאות ודמיון. ואולי זאת שוב רק אני, אבל יש ריח של שינוי באוויר. בין האביב המתעתע שזה עתה יצא מהניילונים, הבחירות המהוססות בישראל וחג החירות הממשמש ובא, נדמה שהעולם כולו מנסה להזכיר לנו, שהמשמעות לחיות היא לשאול את השאלות ולענות. רובנו, בסך הכול, נוטים לשמור על המסורות, ולחזור אל הדעות וההרגלים הקבועים הנוסכים בנו תחושה, או שמא אשליה, של מוּכּרוּת וביטחון. אך ישנם עמוק בתוכנו גם את הקולות הקוראים לשינוי, גיוון וטרנספורמציה. אלו הקולות הדוחפים אותנו לעבור לגור בארץ אחרת, להחליף מקום עבודה, לנסות תחביב חדש וצבע שונה בשיער. זה הכוח הדוחף אותנו לצאת מאזור הנוחות ולשים את עצמנו בסביבה חדשה ומאתגרת. לעיתים, התשובות האוטומטיות כבר לא מספקות ויש לצאת ולשאול את עצמנו כמה שאלות מבלי לפחד מן התשובות. וגם אם קצת חוששים, חשוב לנוע קדימה אל עבר הלא נודע. הצורך בשינוי הוא הכוח המניע אותנו בחיים, הוא הקול הקטן הלוחש לנו באוזן שהגיע הזמן להעז ולנסות משהו חדש. והקטע הוא, שאחרי שמנסים ומעזים לשנות – כבר לא יכולים להיגמל מזה. אז בשביל לתרגל את השריר של השינוי והגיוון, הנה לכם שישה דברים חדשים ונפלאים שעשו לי את השבוע, וששווה לכם גם לנסות באביב הזה. ומה הפעם באמתחת? שתי סדרות מצוינות, שני ספרים מרתקים, מסעדת ראמן נפלאה אחת ומתכון מנצח לליל הסדר. אז יאללה, מתחילים!

איש חשוב מאוד עונה 2

תגידו מה שתגידו, כן יהודה לוי, לא יהודה לוי, אבל העונה השנייה של הסדרה ״איש חשוב מאוד״ בהחלט שווה צפייה. בין אם צפיתם בעונה הראשונה ובין אם לא, העונה השנייה התיישבה בדיוק על קו התפר המוכר והידוע לנו היטב, הקיים בין התרבות הישראלית לאמריקאית. כבר מזמן שלא צפיתי בסדרה שגרמה לי אשכרהלצחוק בקול רם, אפילו כשהייתי לבד בחדר. כי כולנו היינו שם, בנקודות החיכוך, הגיחוך והתיסכול שעל הגבול הזה בין התרבויות, שכולנו חווינו ושבהן לא ברור היה לנו אםלצחוק או לבכות. הסדרה הנפלאה, בכיכובו של יהודה לוי המשחק את עצמו, עלתה לשידור לפני כארבע שנים ב-HOT, ובדרך גם זכתה בפרס האקדמיה הישראלית לסדרת הדרמההטובה של השנה (והשחקן הטוב ביותר, השחקנית הטובה ביותר והתסריט של שירלי מושיוף, יוצרת הסדרה). וכעת, הסופרסטאר המקומי מגיע ללה לה לנד, ומהר מאוד האגווהפנטזיה ההוליוודית מתרסקים לנוכח המציאות המתעתעת של עיר המלאכים. יופי של סדרה!

מעבּרות

ועכשיו למשהו שונה לגמרי. הסדרה התיעודית המרתקת העוסקת באחד מהמפעלים הגדולים והשנויים במחלוקת של המפעל הציוני תפסה אותי באמצע טיול שנתי עםתלמידי כיתה ח׳ שלי, שמרביתם חוו את הארץ בפעם הראשונה. בבקרים, חוויתי דרך עיניהם של בני נוער את יופיה ומורכבותה של ישראל, ובערבים התכנסתי בחדרי לצפות בסרטיהארכיון הנדירים ולהקשיב לסיפורם הכאוב של תושבי המעברות. בארבעה פרקים מסופר סיפורן של המעברות הגדולות שהוקמו בשנותיה הראשונות של המדינה. סיפור על חלום ושיברו, שחרט צלקות והטביע חותם בלבבות רבים מן העולים החדשים ששוכנו בהן. מסמך תיעודי מרתק!

אשכול נבו- הראיון האחרון

ספרו האחרון של אשכול נבו הוא ספר טיסה מושלם. אשכול נבו נכנס לי ללב כבר ב״ארבעה בתים וגעגוע״, ואז באו ״נוילנד״ ו״המקווה האחרון בסיביר״שהשאירו בי טעם של עוד. אומרים שבכל אחד מאיתנו ישנו סיפור אחד המבקש להיות מסופר. אצל סופרים גדולים מהחיים ישנם, כמובן, יותר מאחד. והפעם, בספרו ״הראיון האחרון״, בוחר נבו בפורמט קצת שונה מבחינה ספרותית. הגיבור של נבו, שהוא ספק עצמו, ספק לא, עונה על שאלות של קוראים, והתשובות ניתנות לרוב בצורה של סיפור, זיכרוןאו אנקדוטה הנרקמים לעלילת הספר. ווידוי אישי ואינטימי או תרגיל מחוכם במציאות מול דמיון? בכל מקרה, מדובר בנסיון מרשים, מחכים ומתעתע הכולל כמה פנינים וחידודי לשוןכמו: ״אני הורה משמע אני טועה״, ״אין דבר משפיל יותר מזה שלא מאמינים לך. גם אם אתה לא דובר אמת.״ ו״תמונה אחת שווה אלף מיילים״. ספר שנון, רגיש, מודע לעצמו ויפה לפרקים.

דויד גרוסמן- אִתי החיים משחֵק הרבה

כשעמוס עוז הלך לעולמו בדצמבר האחרון, התאבלתי לא רק על מותו של סופר אהוב ונערץ, אלא גם על הידיעה שלעולם כבר לא אתרגשיותר מספר חדש שלו, שאקרא ויהי מה, אפילו אם הוא יהיה מדריך ביתי לטיפול ביבלית מצויה. כך בדיוק אני מרגישה כשיוצא ספר חדש של דויד גרוסמן (שיבדל לחיים ארוכים, ארוכים). זה כולל תופעות פיזיות כגון דופק מואץ, פרפרים בבטן וקוצר נשימה. והפעם, לוקח אותנו גרוסמן למסע מרתק בעקבות סיפור חייה של אישה, שעושה רושם שהיתה גדולהמהחיים. דמותה האמיתית של אווה פאניץ'־נהיר, אסירת אי העונשין היוגוסלבי גוֹלִי אוֹטוֹק, היא ההשראה והכוח המניע את סיפור העלילה. בלב ליבו של הסיפור, נמצאת בחירהכואבת ובלתי אפשרית (תחשבו, בחירתה של סופי) המהדהדת אל שלוש מערכות היחסים בין אימהות ובנות במשפחה אחת, במהלך שלושה דורות. הספר סוחף, מרגש, מענג במובן הכי גרוסמני של המילה ומעורר סקרנות רבה להמשיך ולחקור את דמותה המופלאה של אווה פאניץ׳-נהיר.

ראמן Dojo

ראמן הוא ראמן מה יש לדבר? ראמן תמיד הוא הטוב ביותר. שנייה לפני שהחורף מסיר את אדרתו האפורה מעלינו ומאפשר לשמש לשוב ולהאיר את ימינו, הייתיחייבת לתת גיחה לבדוק את הראמן הזה, שסימנתי לי אותו כבר מזמן. וכמה חבל, שחיכיתי עד עכשיו, כי מדובר באחד מהראמנים הטובים שטעמתי מעודי! התורים, המקום הקטן,שעות הפתיחה המשונות, השירות הענייני עד לקוני והעיון בתפריט המצומצם מזכירים לי קצת את הסוּפ נאצי מהסדרה סיינפלד. אין תחליפים, אין אופציות צמחוניות ואפילו עלהמיכל טוּ-גוֹ צריך לשלם. אבל הטעם, הטעם של המרק, מפצה על הכול, ובגדול! אל תחכו לחורף הבא!

Ramen Dojo, 805 S B Street, San Mateo

ואם נחזור לעניין ההרגלים והמסורות אל מול הצורך להתחדש, אז הנה לכם מתכון חדש לסלט עלעלי, מרענן ומלא טעמים וניחוחות של אביב. המתכון הוא ממטבחה של עינת אברמוביץ׳ פרטין, השפית האהובה עלי ובעלת הקייטרינג Nati & Maya’s Sweet Creations. סלט מושלם כתוספת ירקרקת לתפריט ליל הסדר. אצלי, הוא יהיה על השולחן.

סלט אביבי ירוק ומרענן

מה צריכים?

2 צרורות פטרוזיליה, שטופה וקצוצה

2 צרורות כוסברה, שטופה וקצוצה

צרור עלי נענע, שטופים וקצוצים

צרור עלי בזיליקום, שטופים וקצוצים

5 גבעולי סלרי, קצוצים לקוביות קטנות

4 תפוחי עץ ירוקים, חתוכים לקוביות קטנות

1 בצל סגול, קצוץ דק

1 כוס גרגירי רימון/אוכמניות טריות/ אגס קצוץ/ תותים חתוכים/ פירות יבשים קצוצים

1/2 כוס שקדים קלויים/צנוברים/פיסטוקים קלויים

לרוטב:

1/4 כוס שמן זית

1 לימון טרי, סחוט

מלח, פלפל

מה עושים?

בקערה גדולה מערבבים את כל חומרי הסלט, מוסיפים את הרוטב והשקדים, הצנוברים או הפיסטוקים. מערבבים היטב, היטב. מגישים לשולחן וזוללים בהנאה רבה!

ניתן להוסיף לסלט גם 1/2 כוס קינואה מבושלת.

עד כאן, להפעם. מאחלת לכם בחירות טובות, אביב מענג וחג מלא חירות להעז ולעשות שינוי.

תמיד באהבה,

דלית

dalit@gvirtsman.com