שיעור חינוך

שיעור חינוך

מאת: דלית גבירצמן

תארו לכם עולם ללא בתי ספר. ילדים וילדות, נערים ונערות ואנחנו ההורים, חיים ללא מערכת חינוך ממוסדת. עולם שבו אין כיתות, אין מורים ומורות, אין תוכניות לימודים ואין מבחנים, אין ילקוטים ותיקי אוכל, אין חופשות ואין יום ראשון ללימודים. תארו לכם עולם כזה. בין אם המחשבה הזאת נראית לכם אוטופית וגורמת לכם לחייך חיוך גדול כאילו אתם נופשים כרגע על אי אקזוטי בתאילנד עם קוסמופוליטן ביד, ובין אם היא מעוררת בכם אימה כאילו אתם צופים בסצינה מקפיאת דם מתוך ״סיפורה של שיפחה״ – חשוב לפעמים לעצור לרגע ולתת את הדעת על דברים שנראים לנו מובנים מאליהם. לעשות מן reset מחשבתי ולנסות להסתכל על הדברים מזווית קצת אחרת.

לעולם אזכור את הרגע המכונן בו החלטתי, חד משמעית, שלעולם לא אהיה מורה. זה היה בתיכון, בשיעור להנהלת חשבונות, שלמרבה התימהון, היה חלק מתוכנית הלימודים במגמת מדעי המחשב (אז עוד קראו לזה עיבוד נתונים אוטומטי). המורה, מר פייגין, נכנס לכיתה בצעד מהוסס, לבוש בז׳קט מהוה ובידו תיק עור בלוי. היה בו משהו זר ונכמר, ואנחנו בחושים חדים של בני טיפש עשרה הרחנו ממנו את הפחד. הנלעגות שבו עוררה בנו את היצרים האפלים ביותר והוציאה אפילו מחבורת החנונים שהיינו, את הגרוע ביותר. כל כך קל היה להשתלח בעולה החדש בעל המבטא הכבד, שלא ידע מאיפה זה בא לו. ואז, באותו הרגע בקע מתוכי קול שאמר ״ועכשיו תקשיבי לי טוב-טוב, תסתכלי לי בלבן של העיניים, ותשבעי  שלעולם, אבל ל-ע-ו-ל-ם, לא תהיי מורה, ולא תעמידי אותי במקום הפאתטי הזה מול כיתת יורים בבית הספר״… הא! מי שמכיר אותי, יודע מה אני עשיתי בעשרים השנים האחרונות והיכן אני מבלה את ימי.

כולנו כל כך רגילים להתלונן על ארכאיותה של מערכת החינוך, על חוסר הרלוונטיות שלה, על בזבוז הזמן המשווע וחוסר העניין של התלמידים, על אוזלת היד וחוסר המעוף של מורים ועל מערכת תקועה שהפכה לבית חרושת לציונים. אז בתור מי שנשבעה לעולם לא להיות מורה, ובחרה לעסוק במקצוע הכי לא סקסי שיש – חרף האינסטינקט הבסיסי שלה – ועדיין בוחרת, מידי שנה בשנה, להשקיע את מירב זמנה ומרצה בילדים ובני נוער, אני רוצה לגלות לכם משהו בסוד. בעיני, ה״מה״ הוא הרבה פחות חשוב מה״איך״. הלמידה שמתרחשת סביב החומר הנלמד היא המרתקת והמשמעותית ביותר. אז היום, אני רוצה לספר לכם מה באמת לומדים הילדים שלכם בבית הספר. ואם חשבתם, ששיחה על בתי קפה מצליחה להדליק את הניצוץ הזה שבעיני, חכו עד שתראו אותי מדברת על מה שאני עושה כשאני לא יושבת בבתי קפה.

חשוב לי שתדעו, שבית הספר וכיתות הלימוד מספקים לילדים שלנו ניראות והזדמנות לגלות את עצמם. אחד האתגרים הכי חשובים בעיני כמורה, הוא ליצור עבור התלמידים שלנו סביבת למידה בטוחה המאפשרת ומעודדת לקיחת סיכונים ומספקת להם הזדמנויות לאמן את האומץ להעז וללמוד מטעויות.

האינטראקציה החברתית בכיתה וההכוונה מצד המורים מאפשרות לילדים לפתח מיומנויות חברתיות ולאמן כישורים חשובים של עבודה בצוות, תקשורתיות ושיתוף פעולה. הכיתה היא מקום שיכול וצריך לעודד מקוריות, יצירתיות, לתת השראה ולפתח דמיון, תוך מתן כלים לחשיבה ביקורתית ופתרון בעיות.

כיום, אחת המטרות החשובות בחינוך היא לעודד ולאפשר סינגור עצמי, ותפקידנו כהורים וכמורים, ללמד את הילדים איך לעמוד על שלהם ולתקשר את רצונותיהם באופן אפקטיבי מול גורמי סמכות למינהם.

דווקא בעידן שבו מעורבות הורית היא חלק אינטגרלי בחינוך ילדים, והצורך לעטוף ולגונן עליהם חזק מאי פעם, חשוב ללמד אותם-עצמם לקחת אחריות, להתמודד עם קושי ולפתור בעיות באופן עצמאי. בית הספר הוא חממה ורשת הביטחון להם הילדים זקוקים כדי ללמוד מהי נחישות, התמדה ועמידה ביעדים.

החוויה הבית-ספרית אמורה לדמות את החיים האמיתיים, וחשוב לספק לתלמידים כלים לתמודדות עם תחרותיות ולחץ, לקביעת סדרי עדיפויות, לתכנון זמן, לגיוס וחלוקת משאבים ולעמידה בלוחות זמנים.

והכי חשוב, כיתה מוצלחת היא, קודם כל, כיתה שיש בה כבוד הדדי, הקשבה ואמפתיה. בעיני, הלמידה הרגשית והחברתית או אם תרצו, כישורי החיים והלב, הם לב ליבה של העשייה החינוכית. כל אלו הם הכלים והתבניות אליהם יוצקים את התוכן. מתמטיקה, היסטוריה, מדע ושפות – כל זה יבוא אחר כך. שהרי כיום, הידע זמין ונגיש לכל דורש.

אז לקראת שנת הלימודים החדשה עשו השנה נסיון קטן, והחליפו את השאלה ״מה למדתם היום בבית הספר?״ בשאלה ״איך למדתם היום בבית הספר?״ או ״איך הרגשתם היום בבית הספר?״. נסו לשאול את ילדכם ״האם היה לכם היום רגע של הישג?״ ו״מה היה רגע של כישלון שממנו למדתם משהו חדש?״. שאלו אותם ״איך פתרתם את הבעיה?״ ולא ״כמה קיבלתם במבחן?״. ונסו, מידי פעם, אף להרים מבט ולהסתכל למורים של הילדים שלכם בעיניים. לפתע, תגלו שם שותפים. תגלו בני אדם נוספים שהילדים שלכם חשובים להם מאוד. עד כדי כך הם חשובים, שהם בחרו לבלות איתם כל יום, כל היום – תארו לכם. חייכו אליהם ואמרו להם מכל הלב – תודה. תודה שאתם כאן. תודה שאתם חלק מהחיים של הילדים שלי. תודה שאתם כאן מידי יום, מריעים להם, מעודדים אותם, מעוררים בהם עניין ואולי אף נותנים השראה. וגם צנצנת עוגיות לא תזיק, מידי פעם.

איך? אה, זה כבר החלק הפשוט!

אז הפעם, באווירת שנת הלימודים החדשה, קבלו שני מתכונים לקינוחים נפלאים. ממש כמו בכיתה, הם תוכננו בלמידה מותאמת, כי כולנו לומדים אחרת ובקצב שונה. לכל אחד יש נטיות וצרכים שונים וכולנו מעונינים לחוות הצלחה. הרבה פעמים פנו אלי בבקשה לתת מתכונים ללא גלוטן. אז לבקשת הקהל, הנה מתכון לעוגת לימון שמחה, לחה ונימוחה, שהצליחה לשנות את דעתי בנוגע לעוגות מאותגרות גלוטן.

עוגת לימון ללא גלוטן

מה צריכים?

3 לימונים מסוג מתוק (מאייר)

6 ביצים

9oz סוכר (אני ערבבתי 6 סוכר רגיל עם 3 סוכר חום בהיר)

1 כף ריבת תפוזים

8oz שקדים טחונים + 1 כפית אבקת אפייה

לזיגוג:

2 כפות ריבת תות

מה עושים?

משמנים בתרסיס תבנית עגולה בקוטר 8 אינץ׳. מניחים את הלימונים בסיר מלא מים, מרתיחים ומבשלים כשעה. מסננים ומקררים. קוטמים את קצות הלימונים, חותכים לחתיכות קטנות ומוציאים את הגרעינים. מעבדים לעיסה חלקה במעבד מזון. מקציפים את הביצים לעיסה צהבהבה ומוסיפים את הסוכר לקערת המערבל. מוסיפים ידנית לתערובת הביצים את הריבה והשקדים. מעבירים לתבנית ואופים ב-325 מעלות כ-50 דקות. בודקים אחרי 40 דקות אם העוגה שחומה, ומכסים בנייר אלומיניום רפוי. כאשר קיסם יוצא כמעט נקי מפירורים, מוציאים את העוגה, מעבירים סכין סביב השוליים ומניחים לצינון. מחממים את הריבה כ-30 שניות במיקרו. מוציאים את העוגה מן התבנית, הופכים אותה ומצפים בריבה.

ולחובבי המטבח הצרפתי הקלאסי, הנה מתכון לעוגיות פיננסייר עם אגוזי מלך וקפה. הן מושלמות בתבנית של מאפינס (או מיני מאפינס) וזיגוג הקפה מלמעלה נותן להן לוּק מקצועי ומעיף אותן לשמיים. או-לה-לה! המתכון לקוח מספר הקינוחים החדש והשווה של יותם אוטולנגי.

פיננסייר קפה ואגוזי מלך

מה צריכים?

2/3 כוס (75 גרם) אגוזי מלך

120 גרם חמאה לא מלוחה, חתוכה לקוביות

13/4 כוס (220 גרם) אבקת סוכר

1/2 כוס (90 גרם) קמח רגיל

1 כפית אבקת אפייה

1/4 כפית מלח

3/4 כוס (80 גרם) שקדים טחונים

6 חלבונים (230 גרם)

1 כף קפה נמס מומסת ב1/3 כוס מים חמים

11/2 כפיות קפה אספרסו טחון.

לזיגוג:

2 כוסות (250 גרם) אבקת סוכר

21/2 כפיות קפה נמס

2 כפות חלב חם

11/2 כפיות סירופ (light corn syrup)

מה עושים?

מחממים את התנור ל-350 מעלות פרנהייט וקולים את האגוזים כ-10 דקות. מניחים בצד לצינון. קוצצים.

מכניסים את החמאה לסיר קטן ומבשלים על אש בינונית עד שהיא נמסה. ממשיכים לבשל עד שהחמאה מבעבעת תוך טלטול עדין של הסיר. כשהחמאה מתחילה להשחים ולהדיף ניחוח קרמלי, מסירים מהאש. אחרי חמש דקות מסננים את החמאה ומניחים לצינון. בינתיים מנפים לקערה את אבקת הסוכר, הקמח, אבקת האפייה והמלח. מוסיפים את השקדים הטחונים ומערבבים. בקערה נפרדת מערבבים את החלבונים במזלג או במקצף ידני ומוסיפים לרכיבים היבשים ביחד עם הקפה. מערבבים פנימה את החמאה המומסת ומערבבים לתערובת חלקה ומבריקה. מצפים בפלסטיק נצמד ומקררים כשעתיים.

משמנים ומקמחים תבנית של מאפינס או מיני מאפינס ומכניסים לשקעים את התערובת עד ל3/4 גובה.  אופים 20-25 דקות בחום של 375 מעלות פרנהייט. כשקיסם יוצא יבש, מוציאים מהתנור ומצננים כ-5 דקות. מוציאים בזהירות את המאפים מן התבנית ומצננים לחלוטין. בינתיים, מנפים את אבקת הסוכר ומוסיפים את הסירופ, החלב והקפה. מצפים בזיגוג ומקשטים באגוז מלך, אבקת סוכר ו/או אבקת קפה.

מסדרים על צלחת הגשה יפה, כותבים על כרטיס ״שיהיה לך יום נהדר!״ ומגישים למורה של הילד/ה שלכם ביום הראשון ללימודים.

שבת שלום ושנת לימודים מיצוינת!

שלכם,

דלית

dalit@gvirtsman.com

מה פשר ערבוב הכיתות והחלפת המורה מידי שנה?

מאת: סיגל זיו

המעבר לארצות הברית מעמיד אתגרים בתחומים שונים, וביניהם הכרת מערכת החינוך האמריקאית, וההבדלים מהמערכת בארץ. אחד ההבדלים הבולטים מתבטא בשיטה הנהוגה ברוב בתי הספר באזורנו, לפיה מערבבים את הרכבי הכיתות בשכבת הגיל מידי שנה, ושיבוץ המורה למשך שנה בלבד.

ערבוב שכבת הגיל בכל שנה, שונה מאוד מהנהוג בארץ, שם ילדים נכנסים לכיתה א' ומתגבשים באותה מסגרת כיתתית עד סיום ביה"ס היסודי, מלווים במחנך/ת לשנתיים ולעיתים אף לשלוש שנים. בית הספר היסודי הוא הזירה המרכזית בחייו של הילד, שם מתרחשות האינטראקציות החברתיות, הרגשיות והאקדמיות המשמעותיות ביותר. לכן, הורים רבים תוהים על הרציונל העומד מאחורי השיטה היוצרת הפרדות וחיבורים מחודשים, וכיצד אפשר לעזור לילדים להתמודד עם ההסתגלות לכיתה חדשה מדי שנה.

ערבוב הכיתות הוא נגזרת כמעט הכרחית של החיים הדינאמיים בעמק, משפחות הולכות ובאות, וממילא בכל הרכב גנרי של כיתה יחולו שינויים, גם אם אינם יזומים. איזון ההרכב הכיתתי מתבסס על כמה פרמטרים:

  • מגדרי וסוציאלי- כמות של בנים ובנות, צרכים אישיים ומשפחתיים.
  • לימודי- טווחי הישגים, תלמידים שזקוקים לתשומת לב מיוחדת, תלמידים מצטיינים, תלמידים שרוכשים אנגלית כשפה שניה.
  • רגשי- רמת בשלות בטווח הגיל, מתייחס ליכולת של הילד לשאת תסכול, לשלוט, לנהל ולשנות את עוצמת מאפייני הרגשות שהוא חווה, תוך התאמת הרגשות למציאות המיידית.
  • חברתי- ילדים שנמצאים יחד בכיתה אחת במשך שנים מפתחים קשרים עמוקים. קשרים שעשויים להיות מטיבים או בעיתיים. הם גם מפתחים זהות מעמדית חזקה, ואולי גם יריבויות בתוך הכיתה או בין כיתות.

שלושת הפרמטרים הראשונים משתנים מדי שנה, ועל כן נדרשת הערכה מחודשת, ואילו לגבי הפן החברתי, אומר הרציונל, ערבוב הכיתות מפחית יריבויות וקשרים בעייתיים, מאלץ את הילדים לקשור קשרים חדשים, וכך תורם לשיפור היכולת החברתית.

ומה לגבי החלפת המחנך/ת מידי שנה? מחנך/ת הכיתה מתמחה בשכבת הגיל אותה היא או הוא מלמדים. חדר הכיתה הוא החדר שלהם בבית הספר בו הם בונים את מערך חומרי הלמידה, את ספריית הכיתה, ואת הסביבה הפיזית. המורה על פי רב, לא עוזב/ת את חדר הכיתה, ושכבת הגיל שאותה היא או הוא מלמד/ת, וכך מתמקצע/ת לאורך השנים בשכבת גיל זו.

אריק אריקסון, הפסיכולוג ההתפתחותי טוען שמעברים ושינויים הינם הכרח במהלך החיים. ההתפתחות מחייבת מעבר משלב לשלב כאשר בכל שלב נוצר קונפליקט שמביא למשבר. התמודדות עם האתגר שמביא איתו המשבר יוצרת הזדמנות לחזק כוחות קיימים ולפתח חדשים. ההסתגלות ותחושת ההישג מביאים ליצירת בטחון עצמי ובסיס להתמודדויות עתידיות בשלב ההתפתחותי הבא. עם זאת, מי שלא יעבור את השלב באופן חיובי עלול לפתח קושי בדימוי ובמסוגלות עצמית.

רוב הילדים צולחים את המעבר משנה לשנה בעצמם או עם עזרה ומודעות במסגרת המשפחתית. אבל אצל חלק מהילדים, שעבורם, ניהול עצמי בחברה הוא אתגר גדול במיוחד, עלול להיווצר קושי המצריך פנייה לייעוץ מקצועי.

 

כיצד נוכל לסייע לילדים להסתגל לכיתה חדשה ולמורה חדשה מדי שנה, להתחזק ולצמוח מהתהליך?

  • ילדים קוראים אותנו ההורים כבספר פתוח, הפגנת גישה חיובית והבעת אמון כלפי בית הספר יסייעו לילד להרגיש בטוח.
  • חשוב לשדר לילד בטחון בכוחותיו להסתגל, בררו מהם הרגשות שעולים ביחס לשנה, למורה, לכיתה הבאה. האם יש משהו שמלחיץ אותו או ממה הוא מתרגש.
  • הקשיבו לילד, הקשבה אמיתית וסקרנית, והימנעו מביקורת.
  • שוחחו עם הילד על המשמעות של פתיחת "דף חדש", על ההזדמנויות מבחינה לימודית, חברתית, ואישית. שתפו אותם בדוגמאות רלוונטיות מהחיים שלכם בהם פתחתם "דף חדש".
  • שוחחו על אפשרויות לשמירה על קשר עם החברים שלא ישובצו באותה כיתה בשנה הבאה. החל ממקום מסויים בחצר בו ניתן להיפגש לאכול יחד, וכלה בקביעת שעת משחק אחר הצהריים, הרשמה לאותו חוג וכדומה.
  • שוחחו על חוויות מהעבר בהן התמודד הילד עם שינויים ובאילו אסטרטגיות השתמש על מנת לצלוח אותם.
  • הגדירו יחד מטרות ריאליות וציפיות מתאימות לימים הראשונים של השנה, לחודש הראשון.
  • ניתן ליצור יחד "תיבת הצלחות" לכתוב בכל יום הצלחה אחת ולשים אותה בתיבה. בסוף השבוע לקרוא יחד ולהזכיר את כל ההצלחות השבועיות. בהמשך אפשר כמובן להוריד את התדירות, בקריאה המשותפת אחרי זמן (בסוף השנה) יש תהליך מאוד מרגש ומעצים.
  • חיזוק הייחודיות שיש בילד, על מה שהוא ומי שהוא, במטרה לבנות לו ארגז כלים מבוסס על תחושת המסוגלות וערך עצמי, ילווה אותו תמיד בכל מקום ולאן שילך.

 

*הכותבת, סיגל זיו, הנה יועצת חינוכית, מאמנת אישית בהתמחות ADHD וראש שלוחת ביה"ס בגד כפת בפאלו אלטו.

על התאמות ואבחונים ללקויי למידה בבתי הספר בארה"ב

על התאמות ואבחונים ללקויי למידה בבתי הספר בארה"ב

מאת: יפעת שפרן

התמודדות של הורים עם בעיות לימודיות או רגשיות של הילד היא אינה דבר פשוט, וכשזה נעשה במדינה אחרת, עם מערכת חינוך שונה ולא מוכרת, ההתמודדות אף עשויה להיות קשה יותר. ילדים הנתקלים בבעיות לימודיות כגון דיסלקציה או דיסקלקוליה, בעיות רגשיות, פיזיות, הפרעות קשב וריכוז, לקות שפה ועוד, זכאים לקבלת עזרה והתאמות מבית הספר שיכולות להפוך את חייהם ואת חוויית הלימוד שלהם לקלה יותר. בכתבה זו נסקור את אותן התאמות המגיעות לילדים אלו על פי חוק, אלו ילדים זכאים להן? כיצד ניתן להשיג התאמות אלו? היכן מאבחנים את הלקות? ומה ההבדל בין אבחון בית ספרי לאבחון פרטי?

חשוב לציין כי כל הנאמר בכתבה הוא בקצרה ויש להתייעץ עם גורם מקצועי בכל מקרה פרטי.

שתי תוכניות מרכזיות מציעה מערכת החינוך האמריקאית להתאמות בלימודים:

זכאות ל-IEP: ( תוכנית חינוך אישית)

Stressed Schoolboy Studying In Classroom With Teacher

על מנת להמצא זכאי לתוכנית חינוך אישית (IEP) הילד צריך לענות על שני קריטריונים:

  • שימצא כבעל ליקוי שמשפיע לרעה על התוצאות הלימודיות (לקויות: אוטיזם, עיוורון, חרשות, הפרעות ריגשיות, בעיות שמיעה, פיגור, בעיות אורטופדיות, בעיות רפואיות, ליקויי למידה, ליקויי שפה או דיבור, פגיעת מוחית, בעיות ראיה).
  • הילד חייב שירותי חינוך מיוחד ושירותים רלוונטיים (כגון תוכנית מיוחדת לקריאה, קלינאית תקשורת, סייעת צמודה וכו').

התוכנית תכתב ע"י צוות מיוחד של בי"ס ובשיתוף ההורים.

זכאות ל-504P

על מנת להמצא זכאי לתוכנית 504P  עפ"י חוק Civil Rights Act of 1972, על הילד להיות בעל ליקויי שמגביל אחת  או יותר מהפעילויות העיקריות בחיים  (Major Life Activities) ושאינו ברמה המקנה זכאות לקבלת IEP .

תוכנית ה-504P נכתבת ע"י צוות מיוחד (לרב בשיתוף ההורה) עבור התלמיד שיכול להסתדר מסגרת הרגילה של הכיתה אבל הוא זקוק להתאמות מסוימות. (למשל, ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, בעיות רפואיות או ריגשיות, נכות, ועוד)

אני אוהבת לומר שבשפה פשוטה ההבדל בין 504P לבין IEP הוא באם בי"הס נדרש להשקיע כסף או לא.

 איך מקבלים 504P או IEP?

קבלת ה- 504P או  IEP יכולה להעשות במספר דרכים: ע"י המלצה של בי"ס, ע"י איבחון של בי"ס או ע"י הבאת איבחון פרטי לבי"ס, אך שימו לב!! בית הספר אינו מחוייב לקבל איבחון זה אך מחוייב לשקול את האיבחון ותוצאותיו/המלצותיו, וכן ניתן לקבל התוכניות ע"י המלצת רופא או כל גורם מוסמך אחר, כל מקרה לגופו.

עפ"י חוק, המדינה אחראית לאתר ולזהות ולאבחן כל ילד עד גיל 21 שיתכן ויש לו ליקוי/מום וזקוק לשירותי חינוך מיוחדים ולכן כהורה אתה יכול לבקש מבית הספר שיאבחן את ילדך כשעליך לפרט מה הגורמים שמעלים בך חשש לליקוי. המלצתי האישית, שוחחו עם המורה קודם שלא לפגוע בכבודו, אך הגישו הבקשה בכתב ובקשו חותמת נתקבל עם תאריך. (יש משמעות גדולה לזמנים).

מי מאבחן? איבחון יכול להעשות ע"י בוחן שיש לו תואר שני או דוקטורט בחינוך או פסיכולוגיה או ע"י מומחה המתמחה בתחומים מסויימים. איבחון יכול להתחלק בין מספר בוחנים וכך אכן נוהגים לרב באיבחונים שנעשים בבי"ס.

ההבדל בין איבחון בית ספרי לאיבחון פרטי

ההבדל הראשון, איבחון בית ספרי לא עולה להורה כסף!

השוני העיקרי בין האיבחונים הוא מטרת האיבחון

מטרת האיבחון הפרטי היא לענות על שאלות ההורים, לבחון במה הילד מתקשה, למה הוא זקוק והמלצות.

מטרת האיבחון הבית ספרי הוא לבדוק האם הילד זכאי על פי חוק לשירותי החינוך המיוחד ו/או התאמות.

במה שוני זה במטרות בא לידי ביטוי? להלן דוגמא:

20% מהאוכלוסיה סובלים מדיסלקציה ברמות שונות, מתוכם 10% יאובחנו, מתוכם יהיו זכאים לסיוע ילד אחד מעשרה שאובחנו. את בית הספר מעניין רק האחוז הבודד שזכאי לסיוע, כהורים אנו מעונינים לדעת מהו הקושי וכיצד לסייע גם אם הקושי אינו בדרגת חומרה שמקנה סיוע ע"י בית הספר.

ישנם הבדלים נוספים בין איבחון פרטי לאיבחון בית ספרי. כך למשל, כל מאבחן יכול לבחור משלל המבחנים התקפים הקיימים בשוק את המבחן שלו ולעיתים יש לכך השפעה על תוצאות האיבחון. השינוי יתבטא ביחס ושיתוף ההורים, חשיפת המידע מול בי"ס ובעקבות זה התנהלותם ועוד.

מה לומר לילד שניגש לאיבחון?

תלוי בגיל הילד ובאופיו ותמיד ניתן להתייעץ עם המאבחן. אני נוהגת להסביר שיש שיטות שונות ללמוד חומר ובי"ס מלמד עפ"י הדרך שמתאימה לרב הילדים, אך בהחלט לא לכולם ולכן האיבחון נועד לבדוק מהי השיטה הכי טובה עבור הילד ושתהפוך את הלימודים לקלים יותר עבורו (לצעירים יותר אני אומרת שאני מלמדת טריקים שהופכים את הקריאה והכתיבה לקלים יותר).

מהן ההתאמות/ההקלות שניתן לקבל ע"י 504P?

היריעה קצרה מלהכיל את הכל, אך אתן מספר דוגמאות: ישיבה בקדמת הכיתה, תוספת זמן , קיצור עבודות, הענקת מחמאות לילד ע"י המורה, אפשרות לצאת באמצע השיעור להתאווררות, סיכומי שיעור ועוד.

אלו שירותים ניתן לקבל במסגרת ה-IEP?

כל מה שכלול ב-504P ובנוסף שיעורי עזר בחשבון, קריאה, טיפול על ידי קלינאית תקשורת, טיפול על ידי מרפאה בעיסוק, סייעת ועוד. ישנם בתי ספר עם תוכניות טובות יותר וישנם בתי ספר עם תוכניות טובות פחות – תלוי בתוכנית שהילד צריך ובתקציב בי"ס.

מאחר ושני מסמכים אלו ( 504P  ו-IEP) נכתבו מכח חוק והם מסמכים משפטיים, הרי שיהיו בעלי תוקף משפטי בכל מקום ציבורי בארה"ב. גם אם הילד עבר להתגורר במדינה אחרת בארצות הברית, המסמכים יהיו ברי תוקף בבתי הספר הציבוריים גם שם.

אני אישית אוהבת לבנות לילדים עם ליקויי למידה לפחות 504P , וזאת על מנת  להגן עליהם שלא יפגעו מבחינה לימודית ולא יפגע הדימוי העצמי במסגרת הבית ספרית, וזאת עד שידביקו הפערים אל מול בני כיתתם ועל מנת לאפשר להם לממש את הפוטניציאל הלימודי שלהם עם ליקויי הלמידה.

לקות למידה לא עוברת מעצמה ולא חולפת עם הגיל! כל עיכוב בעזרה הנדרשת לילד מגדיל את הפער ופוגע בדימויו העצמי של הילד. אם יש חשש, אין מה להסס- צריך לפעול…עם העזרה המתאימה השמים הם הגבול גם עם לקות למידה.

Yifat Shafran

Certified Barton Tutor

Dyslexia Specialist

sshafran@gmail.com

מחממים מנועים לקראת בחירות אמצע הקדנציה בנובמבר

מחממים מנועים לקראת בחירות אמצע הקדנציה בנובמבר

מאת: יפתח דיין

בנובמבר הקרוב יעמוד טראמפ בפני האתגר האלקטורלי המשמעותי ביותר שלו מאז היבחרו לנשיאות: בחירות אמצע הקדנציה. מדובר באבן דרך חשובה בכהונתו של כל נשיא. כמו אצל קודמיו של טראמפ – כך גם אצלו, הבחירות תיתפסנה כמשאל עם על תפקודו בשנתיים הראשונות לכהונתו, וההיסטוריה מלמדת שבדרך כלל אין הבוחר האמריקאי נוטה חסד לנשיא הטרי.

בבחירות אלו יעמדו מחדש לבחירה כל חברי בית הנבחרים (435) וכשליש מחברי הסנאט (33 מתוך 100), בתוספת שני מושבי סנאט נוספים. אם חברי קונגרס שעמדו בפני בחירות הודיעו על פרישה מתפקידם, מועמדים חדשים יתחרו על המושב שיתפנה. במקביל, ב-36 מדינות תתקיימנה בחירות לתפקיד המושל, ורוב בתי המחוקקים המקומיים בכלל המדינות יעמדו אף הם לבחירות.

ברמת הקונגרס תספיק לדמוקרטים זכייה ברוב באחד משני הבתים – הסנאט או בית הנבחרים, כדי לסכל את אג'נדת החקיקה שטראמפ טרם מימש. זאת כיוון שחוקים חייבים לעבור ברוב קולות בשני הבתים, כאשר בסנאט מרבית החוקים אף דורשים רוב חגיגי של 60 תומכים מתוך 100.

הסנאט הוא הבית החשוב מבין שני בתי הקונגרס. הסיבה העיקרית לכך היא שהמפלגה השולטת בו יכולה לאשר מינוי שופטים פדרליים אם היא מפלגתו של הנשיא, או לבלום לחלוטין מינויים אם היא מפלגת האופוזיציה. היהלום שבכתר הוא ביהמ"ש העליון.

מהסיבה הנ"ל, החלטתי להתמקד בסנאט במסגרת פרויקט חדש שמטרתו להנגיש ולפרשן את המירוצים החשובים ביותר בנובמבר הקרוב. לכל אחד מהם תהיה חשיבות מכרעת על התוצאה הסופית, ולכן רצוי להכיר כבר עכשיו את הנפשות הפועלות ואת הנושאים החמים שעל הפרק.

איפה אנחנו עומדים כעת

נכון לכתיבת שורות אלו, הסנאטור מאריזונה ג'ון מקיין מאושפז במדינתו בעודו נאבק בגידול סרטני במוחו. לאור היעדרותו, המאזן בסנאט הוא 50-49 לטובת הרפובליקנים. במצב הנתון, מספיקה עריקה של סנאטור רפובליקן אחד כדי לסכל את יוזמות החקיקה של הנשיא ומפלגתו.

מתוך 35 המירוצים הצפויים להתקיים בבחירות הקרובות, ינסו הדמוקרטים להגן על 24 מושבים (22 סנאטורים דמוק' בתוספת 2 סנאטורים עצמאיים שנוהגים להצביע עם הדמוק’) בעוד שהרפוב' נדרשים להגן על 9 מושבים בלבד. בנוסף, מתוך 24 הסנאטורים הדמוק' שעומדים לבחירה מחדש, 9 מכהנים במדינות בהן ניצח טראמפ ב-2016 בעוד שרק סנאטור רפובליקן מכהן אחד עומד לבחירה מחדש במדינה בה ניצחה קלינטון.

לאור הנתונים הנ"ל, העריכו עד כה רבים שהרפוב' ישמרו על הרוב שלהם בסנאט ובסבירות גבוהה אף יגדילו אותו. יחד עם זאת, שתי התפתחויות איימו לשבש את היתכנות תרחיש זה.

ההתפתחות הראשונה הייתה הודעתם של הסנאטורים ג'ף פלייק מאריזונה ובוב קורקר מטנסי שלא יתמודדו לקדנציה נוספת בנוב'. מדינתיהם אמנם הצביעו לטראמפ ב-2016, אבל לרפוב' יש סיבות לחשוש באשר לעתיד מושבים אלו. אריזונה אמנם לא בחרה דמוקרט לנשיאות מאז 1996, אבל ב-2016 הפסידה בה קלינטון בפער קטן מאוד ביחס לשנים קודמות (3.5%). טנסי שמרנית בהרבה, אבל הדמוק' הצליחו לגייס בה את מועמדותו של פיל ברדסן, מושל המדינה לשעבר הזכור לטובה.

ההתפתחות השנייה הייתה החלטתם של מועמדים שנויים במחלוקת לנסות את מזלם בפריימריז הרפובליקניים. אותם "מועמדי קצה" טענו כי רק בחירה בהם על פני מועמדי הממסד המפלגתי תבטיח את קידום האג'נדה של טראמפ ללא הפרעה. ראוי לציין כי מאז 2010 הפסידו הרפוב' מירוצים למושבים רבים בסנאט כתוצאה מזכיית מועמדים קיצוניים רבים מטעמם בפריימריז.

לשמחת הרפוב', האיום השני הצטמצם משמעותית. מועמדי הקצה תלו יהבם בסטיב באנון, יועצו הקרוב של טראמפ עד לפני כשנה, וברוברט וברבקה מרסר, אב ובת שמרנים ואמידים שהביעו נכונות לממן את הקמפיינים שלהם. אלא שבאנון נבעט בבושת פנים מהבית הלבן ועל הדרך הסתכסך עם המרסרים, ובאיבחה אחת ירדה גם קרנם של מועמדי הקצה. במיסיסיפי, בוויאומינג ובנבאדה ויתרו הקיצוניים על הניסיון להיבחר, ורק באריזונה נותר לאחת מהן (קלי וורד) סיכוי קל לנצח בפריימריז.

יוצאת הדופן היא אלבמה. המדינה אינה משתתפת בבחירות לסנאט בנוב' הקרוב, אך כיוון שטראמפ מינה את הסנאטור ג'ף סשנז לתפקיד שר המשפטים, היה צריך לערוך בחירות מיוחדות למילוי מקומו בסנאט בדצמ' 2017. בפריימריז הרפוב' נבחר רוי מור, לשעבר נשיא ביהמ"ש העליון של אלבמה. חשדות לרומנים שניהל עם קטינות כאדם בוגר ולתקיפה מינית של אחת מהן ערערו את הקמפיין שלו. סקנדל זה ביחד עם אחוזי הצבעה גבוהים בקרב אפרו-אמריקאים הביאו לבחירת הדמוק' דאג ג'ונס על פניו.

הניצחון הבלתי צפוי של הדמוק' באלבמה סייע להם בצמצום הפער מהרפוב' מ-52:48 ל-51:49. כאמור, לאחר שהודיע מקיין על נבצרותו, המאזן האפקטיבי כיום מצומצם אף יותר: 50:49.

משחקים על כל הקופה

ב-27 ביוני 2018 הודיע שופט ביהמ"ש העליון אנתוני קנדי לנשיא טראמפ על כוונתו לפרוש. קנדי, שמונה ע"י רונלד רייגן כמועמד פשרה ב-1988, היה שמרן מאוד בהיבטים כלכליים אך ליברלי למדי בנושאיים חברתיים. מכיוון שהעליון בהרכבו הנוכחי מונה 4 שופטים שמרנים ו-4 שופטים ליברלים, רבים ראו בקנדי את "לשון המאזניים" המכריע את גורל התיקים החשובים ביותר.

פרישתו של קנדי הניעה את אמות הספים בוושינגטון. מיץ' מקונל, מנהיג הרוב הרפובליקני בסנאט, הודיע מיד כי בכוונתו לכנס הצבעה לאישור המועמד שיציג טראמפ להחלפת קנדי לפני הבחירות בנוב' (כעבור שבועיים הציג טראמפ את השופט ברט קוואנו כמועמדו). בכך שבר מקונל את התקדים שהוא עצמו קבע ב-2016, כאשר סירב לאפשר אפילו דיון במועמדותו של מריק גארלנד, המועמד שהציג אובמה לעליון לאחר פטירת השופט אנטונין סקאליה.

בשעתו טען מקונל כי המועד בו נפטר סקאליה (פברואר) הינו סמוך מדי לבחירות (נובמבר) וכי יש לאפשר לציבור האמריקאי לחוות את דעתו בקלפי בטרם תתקבל החלטה כה חשובה בסנאט. אז היה מדובר בפער של 9 חודשים בין מועד התפנות המושב בעליון והבחירות. כעת הפער בין מועד פרישתו של קנדי ועד הבחירות לקונגרס הוא 4 חודשים בלבד. כיצד מסביר מקונל את השינוי בגישה? "בשעתו הבחירות היו גם לנשיאות וגם לקונגרס, ואילו הפעם רק לקונגרס", הוא משיב.

השתלשלות זו ממחישה את חשיבות השליטה בסנאט. כאשר נפטר סקאליה בפברואר 2016 עלולים היו הרפוב' לאבד את השליטה בעליון. כעת הם על סף ביסוס שליטתם באחת משלוש רשויות השלטון לתקופה של לפחות דור. לא רק שזכו למנות שני שופטים צעירים במינוי לכל החיים (גורסץ' בן 50, קוואנו בן 53), הם גם משנים את האיזון בעליון והופכים אותו לימני בהרבה. זאת כיוון שקוואנו, בניגוד לקנדי, אינו צפוי לפסוק ביחד עם הגוש הליברלי בעליון באף נושא משמעותי.

נבחרים במלכודת

ההצבעה על מועמדותו של קוואנו צפויה להתקיים עד ה-1 באוק', והיא תטיל צל כבד על הבחירות בנוב'. לאור נחיתותם המספרית בסנאט ישאפו הדמוק' לצופף את השורות, להצביע כמקשה אחת נגד המועמדות ולקוות לעריקה כלשהי מקרב הרפוב’. יחד עם זאת, ישנם 3 סנאטורים דמוק' העומדים לבחירה מחדש בנוב' אשר כבר נטשו בסבב הקודם את מפלגתם והצביעו בעד מועמדותו של גורסץ': היידי הייטקמפ מצפון דקוטה, ג'ו דונלי מאינדיאנה וג'ו מנצ'ין ממערב וירג'יניה.

מצד אחד קיים תמריץ ברור מבחינת שלושת הסנאטורים הנ"ל להצביע שוב עם הרפוב'. הבחירות נמצאות ממש מעבר לפינה. האלקטורט במדינתם שמרן מאוד, ומועמדות של שופטים לעליון נחשבת לשיקול מרכזי בהצבעת שמרנים למועמדים בקונגרס. יתרה מכך, לאור העובדה שהמפלגה גם כך לא מסוגלת לבלום את מועמדות קוואנו בכוחות עצמה, ולאור הסבירות הנמוכה שרפוב' כלשהם יערקו בהצבעה כה חשובה, הם עשוים להרגיש שהנזק בפועל מהצבעתם בעד המועמדות יהיה נמוך.

מצד שני יש לחץ אדיר על השלושה להישאר בטור הדמוקרטי ולהצביע נגד המועמדות, שכן בעיני רבים מדובר בנקודת מפנה בכל הנוגע לחוקיות הפלות. פס"ד רו נגד וייד בעליון משנת 1973 קבע שזכותן של נשים לבצע הפלות יזומות חוסה תחת התיקון הרביעי לחוקה העוסק בזכות לפרטיות. השופט קנדי היה תומך נלהב בתקדים רו נגד וייד ופסק בהתאם. קוואנו לעומתו שמרן יותר בתפיסתו בכל הנוגע להפלות, ולא ניתן להוציא מכלל אפשרות שיפסוק נגד התקדים ויהפוך אותו.

לאור העובדה שאחת מנקודות המחלוקת החריפות ביותר בין הרפוב' לדמוק' נמצאת על כף המאזניים, נושאים המנגנון המפלגתי, התורמים הגדולים ופעילי השטח את עיניהם אל שלושת הסנאטורים. אין זה משנה מבחינתם שהשלושה מתנגדים להפלות (בדרגות שונות), וגם לא העדפות המצביעים במדינתם. לשיטת הבייס, אם ייבחרו השלושה מחדש יהיה זה דווקא בזכות המיעוט הליברלי באותן מדינות שיצביע בהמוניו, ועל כן חייבים הייטקמפ, דונלי ומנצ'ין לשמור על נאמנות בנקודת ההכרעה.

*מתעניינים בפוליטיקה האמריקאית? לקריאת פוסטים נוספים היכנסו לבלוג של יפתח דיין, על פילים וחמורים

אוגוסט 2018: תערוכות אמנות מומלצות בעמק הסיליקון והסביבה

אוגוסט 2018: תערוכות אמנות מומלצות בעמק הסיליקון והסביבה

מאת: אביטל משי

החודש בחרתי להמליץ לכם על תערוכות אשר עוסקות בפערים חברתיים. בימים בהם אנחנו שומעים על חדשות העוסקות בנושאים אלו מארצנו הקטנטונת, חשבתי לעצמי שיהיה מעניין לראות כיצד עולם האמנות מתייחס לנושאים אלו ממש. התערוכות המומלצות עוסקות בשאלות של זהות, פערים חברתיים, פערים בין דורות, מסורות ואמונות ופירושן בעולם העכשווי וגם תערוכה אחת שקוראת לכולנו להיות יותר מעורבים בנושאים חשובים אלו.

Queer Technology

הטכנולוגיות החדשות שאנחנו משתמשים בהן מעוצבות בכדי להבין ולתת מענה לצרכים של כל אחד ואחד מאיתנו. אך מה קורה אם הצרכים של משתמשים מסוימים חורגים מן הנורמות המקודדות באופן טבעי אל תוך התוכנה או החומרה של המערכת? בתערוכה זו, אמנים מקהילת הלהט״ב של העמק מנסים לענות על שאלה זו תוך שהם חושפים את הצופים לאפשרויות אחרות שהטכנולוגיה פותחת בפני הקהילה שלהם. התערוכה כוללת עבודות מיצג, מיצב ומשחקי וידאו.

התערוכה פתוחה לקהל עד ה-2 בספטמבר

Berkeley Art Center

All that glitters, Must come down

האמן טים הוקינסון מייצר פסלים שונים ומשונים ממגוון חומרים ואובייקטים שהוא מוצא בסביבתו, הוא לוקח את החומרים המוכרים ובונה מהם חידה ויזואלית עמוסה במשמעויות עמוקות יותר. הוקינסון משחרר את עצמו מעבודה בשיטה אחת או ביחס לנושא מסויים אך יחד עם זאת נראה שאוסף הפסלים שלו חוזר שוב ושוב לבחון את משמעות הקיום של האינדיבידואל בעולם. תוך שהוא מעביר באופן מתמיד תחושה של אבסורד ופרודיה ביחס לשאלת הזהות הוא נוגע בשאלות אשר דנות ביחס שבין האדם לבין הטבע, המכונה, המוות, הגוף והתודעה האנושית.

התערוכה פתוחה לקהל עד ה-9 בספטמבר

Pace Gallery

Rise Up!

תערוכה זו מציגה עבודות מתוך האוסף של אספן האמנות מייקל ביולי. האוסף מכיל סדרת עבודות שביולי בחר לאורך השנים והן בעצם מגלמות את עולם הערכים ועמדתו הסוציו-פוליטית של האספן עצמו. העבודות חוקרות נושאים שמהדהדים גם היום בתנועות פוליטיות עכשוויות אשר פועלות לשם הגנה על זכויות הפרט ושוויון חברתי. כל עבודה בתערוכה היא עוצמתית ומעניינת בפני עצמה וכשהן באות יחד לכדי אוסף המייצג חוסן וקיצוניות הן קוראות לפעולה ומזמינות את הקהל לחיים של מעורבות ואקטיביזם חברתי.

התערוכה פתוחה לקהל עד ה-30 בספטמבר

San Jose Museum of Art

Peach Garden

אגדה סינית עתיקה מספרת על גן של עצי אפרסק אשר פירותיו מבשילים ונאכלים על ידי האלים ובכך מקנים להם חיי נצח. האמנית קאת׳י לו משתמשת באגדה זו כבסיס לתערוכה שבה היא בוחנת את משמעות הפירות בעולם המסורתי לעומת העולם המערבי ובמקביל מציעה נקודת מבט חלופית לסמליות המקובלת של הפרי. לו מייצרת פסלי קרמיקה המייצגים פירות שהיא מוצאת בשווקים אסייתים בארה״ב תוך שהיא בוחנת את תופעת יבוא פירות על ידי קהילות של מהגרים. איך זה שחלק מן הפירות המיובאים הופכים להיות חלק בלתי נפרד מן השוק המקומי בעוד שפירות אחרים נשארים תמיד בגדר ״אקזוטיים״?

התערוכה פתוחה לקהל עד ה-30 בספטמבר

סדנת עבודה בחימר עם האמנית תתקיים ב-25 באוגוסט – יש להזמין מקום מראש

Irving Street Projects

Echoes

מטרתה של תערוכה זו היא לבחון כיצד אמני הגלריה בני דורות שונים מתכתבים זה עם זה למרות פערי הזמן. שלושה צמדים של אמנים ידועי שם, מוצגים זה לצד זה. הבחירה להצמיד שני אמנים יחד מצביעה על המבט האוצרותי ועל הצורה שבה יצירות אמנות נקראות הן מבחינת נקודות המוצא שהן מייצגות והן מבחינת היכולת שלהן לייצר שיח זו עם זו.

התערוכה פתוחה לקהל עד ה-31 באוגוסט

Gagosian

 

ולסיום, ציטוט קצר וקולע מפיו של דוסטויבסקי – ״היופי יציל את העולם״

למחשבות נוספות, צילומים מתערוכות וצילומים של האמנות האישית שלי – avitalix@