פרשת שמות: על שפרה, פועה ולידה בארץ זרה

פרשת שמות: על שפרה, פועה ולידה בארץ זרה

מאת: גלי בק

כששמעתי שבפרשת השבוע מופיע הסיפור על המיילדות שפרה ופועה ראיתי זאת כהזדמנות לחבר את העשיה היומית שלי לטקסט עתיק ומוכר. בעצם מצאתי קשר הדוק למה שנשים ואמהות חוו פעם למה שאמהות ומשפחות חוות גם עכשיו. הריון, לידה והורות הן תקופות שבירות ורגישות כמו גם מעצבות ועוצמתיות וחוצות זמנים ותרבויות.

Photo by iStock/deng qiufeng

בתחילת פרשת שמות אני פוגשת את גדלות הנפש של המיילדות העבריות -פועה ושפרה. בסיפור המסופר יעקב ובניו ירדו מצרימה, העם השתקע שם, וכשיוסף נפטר והתחלפה המנהיגות, הם הפכו לעבדים. המיילדות מתבקשות להמית כל בן זכר והן מפרות את הצו ומשאירות את הזכרים בחיים. וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת, אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה. וַיֹּאמֶר: בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם, אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ, וְאִם בַּת הִיא וָחָיָה. וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים, וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם, וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים.

פרעה יודע מדוע הוא מבקש להמית כל בן זכר שנולד. פגיעה בתינוקות היא פגיעה בבטן הרכה, תרתי משמע, של כל אם, משפחה, קהילה, עם.

אני מתרגשת כל פעם מחדש מכל תינוק ותינוקת שאני פוגשת וחושבת איך כל לידה היא נס בריאה, על כמה חכם הטבע ועל מה צריך לקרות כדי שתינוק יוולד לעולם. כמה ניסים טבעיים קטנים כגדולים צריכים לחבור יחד כדי שאמהות יחזיקו את פרי בטנן בידן. כולנו יודעים כיצד הריון מתחיל (גם כשיש קושי) ועד כמה מהלך ההריון מלווה במתח וציפיה כי יסתיים בבריאות ובחיים והתפילה שהלידה תעבור בשלום ללא סיבוכים מיותרים. שפרה ופועה, כמו מיילדות לאורך הדורות, מקדשות את החיים ומאפשרות לנשים לממש את זכותן ללדת תינוקות.

אני קוראת וישר חושבת על בלהה, דודה שלי, המיילדת המופלאה שעזרה לי ללדת את בני הצעיר עומר. בלהה היתה שם בשבילי, עשתה עימי חסד כשחדר ניתוח היה מוכן לקראת ניתוח והיא ידעה כי משאלת ליבי וגופי היא ללדת ויב״ק (לידה נרתיקית אחרי לידה קיסרית).

במהלך השנים פגשתי מאות אמהות אחרי לידה ולכל אחת סיפור לידה משלה, סיפור מיוחד שמלווה תמיד בהתרגשות, פחד,כאב, שמחה, שליטה (או חוסר שליטה), תמיכה ומה לא. ההריון גם כך מלווה בחרדות ופחדים מיום הלידה, מסופו ואני גם יודעת ומכירה איך זה כשלא הכל הולך כמו שחלמנו ופיללנו. אך משאלת הלב והגוף של כולן היא ללדת תינוק בריא חי ונושם.

אני חושבת על הנשים והזוגות היהודים במצרים וחשה את המתח והלחץ בעקבות הגזירה של פרעה.  החרדה ללדת בן זכר כשאת יודעת שיש גזירה שכזו עם החשש שתינוקך ידון למוות ולא לחיים ורק בגלל שבן זכר הוא. התקווה ללדת בנות מתוך פחד שמחליפה את ההתרגשות וציפיה הטבעית ללדת פרי בטן ולא משנה מינו.

ופועה ושפרה, כמו בלהה שלי, היו שם בשביל האמהות, באומץ רב, כשהן מסכנות את עצמן, אך נאמנות לתפקידן ולשליחות שלהן לעזור לנשים ללדת ולקדש את החיים.

בסיפור הזה ישנם מספר אלמנטים חזקים ומורכבים שמהדהדים גם לחוויה שלנו כאן. אני חושבת על הנשים במצרים, שיולדות בארץ זרה, על הקושי ללדת ולגדל ילדים בתרבות שונה, שפה אחרת ומרחק פיזי ורגשי מהמשפחה והחברות.

לפני עשר שנים כשרק הגענו לעמק ואני אמא צעירה בארץ זרה, יצא ליבי לנשים שזה אך הפכו לאמהות, רציתי להיות כאן בשבילן. הקמתי את קבוצת אמהות מדברות ב-ICC ששם לו למטרה להוות בית רחוק מהבית. האמהות אז וגם היום רחוקות מהבית, מהמשפחה, ממקורות התמיכה והשייכות. בהמשך הקמנו את "ליבי – בית לגדול בו" כשמו כן הוא בית. בית שעוטף, מלווה ותומך נשים, אמהות ומשפחות כבר בהריון, דרך הלידה וההורות הראשונית. היום בליבי אנו מציעים פעילויות, הרצאות, סדנאות ומפגשים שמטרתם להעשיר, לתמוך ולהעצים זוגות ומשפחות צעירות הן ברמה האישית, הזוגית, המשפחתית והקהילתית. והכל נולד מתוך צורך אמיתי בקהילה שלנו.

מוזמנים להצטרף ולהרגיש בבית:https://www.paloaltojcc.org/Libi

השנה אף חדשנו במנוי שנתי משתלם במיוחד, עליו תוכלו להתרשם ולהרשם פה

לשנה החדשה אני מאחלת בשמי ובשם כל צוות ליבי שנה פוריה ולידות בריאות.

שלא תפלו בפח: דירוג הרכבים הטובים לשנת 2020

שלא תפלו בפח: דירוג הרכבים הטובים לשנת 2020

מאת: אור יוחנן

כיאה לכל שנה, חוץ מכל השנים שחלו עד היום, אני מפרסם את דירוג הרכבים שלי הנכון לתחילת 2020!

Photo by iStock/ Olivier Le Moal

הדירוג הוא רק לרכבים חדשים, ומתמקד ברכבים במחירים נגישים (יחסית) עם העדפה לתמורה גבוהה למחיר. המטרה היא לסייע למי שפחות מכיר את תחום הרכב לקבל קצת דגשים. כמובן שעבור המלצה פרטנית, התפורה לדרישות/ העדפות/ תקציב/ סיטואציה שלכם – עדיף לבצע שיחה אישית. רכבים חדשים בדרך כלל יהיו איתנו ל-3 שנים (לפחות), וכמות הבאסה כשרוכשים רכב שלא מתאים היא די גדולה (תופתעו לדעת עד כמה זה שכיח…), וזה לפני שנכנסים לכל אלמנט לקיחת ואופטימיזציית הליס – לכן אני מאוד ממליץ לכל מי שלא ״שוחה״ בתחום לשקול לקחת סיוע נקודתי בהליך הרכישה.

היות וזה לא אתר של חובבי רכב, אנסה לכסות רכבים המתאימים לכל מיני סיטואציות, לכן אחלק את הקטגוריות לפי אנשים – החל במי שרק רוצה להגיע מנק׳ לנק׳ בזול, ועד מי שרוצה ליהנות מהנהיגה עצמה.

טיפ׳לה רקע עלי: אני חובב רכב מאז שאני יודע לדבר, אני משקיע לפחות חמש שעות בשבוע (בממוצע) בהתעדכנויות בתחום, ואני לא מייחס חשיבות לבלבולי מוח של אנשים שלא מבינים את עולם הרכב ומקבלים החלטות לפי סטיגמות מהרחוב במקום דאטה *עדכני* ונסיעות מבחן. מיותר לציין שאין לי אינטרס משום סוג וכל הפואנטה של הכתבה הזאת היא לנסות ולעזור לכם לקבל החלטה מושכלת בהתאם לצרכים שלכם.

בשביל לא להלאות אתכם בפרטים, אני קודם כותב את הקטגוריות במרוכז ורק אז מפרט בנוגע לכל אחת ספציפית וזאת על מנת שתוכלו לדלג לקטגוריה הרלוונטית עבורכם.

הקטגוריות (לעתים הניסוח בלשון זכר כי השפה העברית דפוקה בקטע הזה, אבל הפוסט מיועד לשני המינים):

  1. רכב שייקח אותי לעבודה בכמה שפחות כסף
  2. רכב למשפחה צעירה (0-2 ילדים)
  3. רכב למשפחה צעירה + מבקרים –וגם– רכב למשפחה בינונית (2-4 ילדים)
  4. רכב חשמלי זול וקטן – שייקח אותי במסלול המהיר / יחסוך עלויות דלק
  5. רכב חשמלי משפחתי
  6. רכב עם פלפל לרווק ההולל
  7. רכב מהיר לאב הצעיר
  8. רכב חזק לאב המפונק
  9. רכב השנה

Photo by iStock/ PierreDesrosiers

1. רכב שייקח אותי לעבודה בכמה שפחות כסף

הקטגוריה המשעממת ביותר היא גם זו בה הרכב עצמו אינו קריטי במיוחד ומה שחשוב יותר זו עסקת הליס עצמה.

זה הסגמנט היחיד בו אני לא מדרג אלא נותן כמה דגשים:

א. Mazda 3– איכות הרכבה וחומרים מצוינים, נראית נהדר, ננהגת בכיף.

ב. VW Golf– מלכת ההאצ׳בק (תצורת 5-דלתות) האינסופית, נראית קטנה מבחוץ אבל מרווחת בקטע מפתיע מבפנים, איכות חומרים נהדרת.

ג. Toyota Corolla– מה אפשר לומר.. רכב עמיד לשואה גרעינית, זול לרכישה, לא עושה שום דבר טוב במיוחד, אבל עם מספרים אי אפשר להתווכח (גילוי נאות: שונא את הרכב הזה, אבל ההמלצות אינן עבורי אלא עבורכם).

שווה אזכור: Honda Civic – ה״קורולה״ החדשה, בד״כ עולה קצת יותר אבל התמורה בהתאם.

2. רכב למשפחה צעירה (0-2 ילדים)

עם כניסת ה-Compact SUV לשוק, מכוניות הסדאן נשחטו בצורה גרוטסקית. רכבי הפנאי האלו גבוהים במקצת ולכן מציעים כניסה וישיבה נוחה יותר לנהג ולנוסעים, תא מטען שמתאים לקניות בקוסקו, והפער במחיר התגמד למימדים בהם קשה להצדיק רכישת סדאן למי שאינו חובב הגה בנשמה.

ההמלצה שלי: VW Tiguan – רכב פנאי הנמצא מתחת לרדאר – ולא בצדק! אני מאמין שאי הנוכחות שלו נובעת משילוב של יחידת הינע אנמית והתעלמות חסרת פשר מהיתרון הגדול בדמות ספסל השלישי ותא מטען הגדול בסגמנט. כשמשקללים מערכת מולטימדיה עם שיקוף לאפל ואנדרואיד, איכות הרכבה גרמנית, 6 שנות אחריות, מרווח פנים גדול ואפשרות לגג פנורמי בעלות זניחה – מקבלים חבילה מצוינת למשפחה צעירה (ואף יותר מכך).

אני ממליץ על גרסת הSE עם תוספת מונרוף, שימו לב שאם בוחרים בהנעה כפולה אז יש להוסיף כסף במידה ומעוניינים בשורה שלישית. השורה השלישית מתאימה לילדים, או לנסיעות ״חירום״, זה לא ספסל בגודל המתאים למבוגרים.

שווה אזכור: מזדה CX5 – הרכב הנאה בסגמנט, מהנה לנהיגה, נראה מצוין.

3. רכב למשפחה צעירה + מבקרים –וגם– רכב למשפחה בינונית (2-4 ילדים)

ההמלצה שלי (ושל כל קהילת הרכב +/-): Kia Telluride / Hyundai Palisade – צמד הקוריאניות נכנסו בסערה לשוק רכבי הפנאי 3 שורות ופשוט דילגו מעל כל המתחרות ב-2 רמות. כמות ה value שהן מביאות לשולחן הוא חסר תקדים, ויש לא מעט עדויות על אנשים שעברו מרכבי פנאי של יצרני רכבי פרמיום גרמניים ומעידים שמדובר על שדרוג(..!). הקוריאניות מגיעות עם 3 שורות נוסעים, תא מטען גדול, בקרת שיוט מהטובות בשוק (משווים אותן לauto pilot של טסלה!), חימום וקירור מושבי נהג נוסע ושורה שניה(!), ועוד ים של פיצ׳רים.

אם כבר אז כבר, אני ממליץ ללכת על גרסת הlimited ולקבל חבילה מלאה. שימו לב שעקב דרישה חזקה, מאוד דילרים רבים מפעילים markup על המחיר (מוכרים מעל הMSRP) ולכן צריך לעשות סקר שוק כמו שצריך לפני שסוגרים עסקה.

שוות אזכור: VW Atlas – כמו טיגואן שמישהו ניפח מבפנים – גדול ומרווח יותר, אבל בלי הבדלים קריטיים בפיצ׳רים. אחת הנקודות החזקות של הרכב היא מערכת כניסה נוחה מאוד לשורה השלישית כשמעגנים כסאות ילדים לשורה השניה.

למשפחות שמוכנות לשקול מיני-ואן: Honda Odyssey ו- Toyota Sienna יציעו יותר value למשפחה היות ואי אפשר להתחרות בנוחות של מיני-ואן, אבל עם מראה שחלקנו יתקשה לעכל.

4. רכב חשמלי זול וקטן – שייקח אותי במסלול המהיר / יחסוך עלויות דלק

ההמלצה שלי: Chevy Bolt – מחיר נגיש, פיצ׳רים נחמדים, נראית פצפונת אבל מפתיעה במרווח הפנים, טווח ארוך.

5. רכב חשמלי משפחתי

ההמלצה שלי: Kia Niro – רכב הפנאי של קיה מציע מערכת בטיחות מתקדמות, שימושיות לא רעה בכלל תודות למרווח פנים, אחריות ארוכה ומחיר נגיש. ניתן לבחור בגרסה חשמלית לחלוטין, וניתן לבחור בגרסה היברידית (phev).

שוות אזכור: מלכת ההיברידיות, הלא היא טויוטה פריוס. מה אפשר לכתוב עליה… האוטו יותר משעמם מהפוסט הזה – אבל אמין בטירוף.

טסלה מודל 3 Standard Range Plus תדרוש תקציב גבוה יותר – אבל תספק את המראה/ מותג/ טכנולוגיה של טסלה, טווח מכובד מאוד, נגישות לתשתית הסופרצ׳ארג׳ר (שמאפשרת לבצע רואדטריפ ברכב, מנסיון), וכמות אחסון מפתיעה לטובה.

6. רכב עם פלפל לרווק ההולל

ההמלצה שלי: מאזדה מיאטה ND – הדור האחרון של המיאטה הוא גם הדור היפה ביותר, מגיע עם 184 כ״ס, קו אדום ב-7,500 סל״ד, גיר ידני חובה וגג בד או קשיח בהתאם להעדפות. חסכונית בדלק, אמינה כמו קורולה, ומספקת יותר חיוכים לדולר גם כשמשווים לרכבים שעולים פי 3. אין תא כפפות, אין תא מטען, בקושי יש איפה לתקוע את הפלאפון – אבל למי אכפת כשאפשר להתפוצץ מצחוק בנסיעה *בתוך* גבול המהירות המותרת?

שוות אזכור: BMW 240m מציעה ביצועים של רכבים רציניים מאוד יחד עם מותג יוקרתי ומרווח פנים מפתיע לטובה, רק חשוב לשמור על הרכב מבדיקות במוסך ועל התחת שלך כשתכנס לכלא על מהירות מופרזת.

סובארו BRZ מזכירה את המיאטה רק עם יותר גג יותר מטען ויותר ״מושב״ אחורי (לילדים בלבד).

פורד מוסטאנג GT – הדור האחרון של המוסטאנג סוף סוף מספק תיבת הילוכים שלא מסרסת את הרכב, אז אמנם בארה״ב מדובר ב״קורולה״ של רכבי הספורט, אבל אין מה לעשות – קשה לנצח את החבילה הזו מבחינת תמורה למחיר.

7. רכב מהיר לאב הצעיר

ההמלצה שלי: Golf GTI – פרקטיות וביצועים בחבילה זולה, יש סיבה שהיא מלכת סגמנט ההוטהאצ׳. העובדה שהדור החדש בפתח אומרת שכנראה אפשר לסגור דילים מצוינים מהרגיל.

שוות אזכור: Honda Civic si – קצת פחות מהירה, אבל מציעה חבילה משתלמת במחיר נגיש, ניתן למצוא ידניות שזה תמיד פינוק למי שמחפש רכבים בסגנון.

יונדאי i30N – הגולף GTI הקוריאנית, ביצוע מרשים למדי של יונדאי שמנסים לחדור לשוק. אם כבר בסוכנות, שווה גם להעיף מבט בוולוסטר N על הדרך.

הונדה סיוויק טייפ ערס – מכוערת להחריד, יקרה משאר הרכבים שהזכרתי, אבל אי אפשר להתווכח עם השימושיות ומעטפת הביצועים. מי שמתחבר למראה מוכרח לבצע נסיעת מבחן.

8. רכב חזק לאב המפונק

ההמלצה שלי: Tesla Model 3 LR – טכנולוגיה, ביצועים, פינוק. הטסלה מביאה חבילה חסרת תקדים, במחיר מפתיע לטובה. מי שרציני יחפש את הגרסה המוגבלת LR Performance (הידועה כ Stealth) שתוסיף 2,000 דולר למחיר אבל תגיע עם מנועי פרפורמנס שמאיצים את הטסלה ל-100 קמ״ש ב-3 שניות – טריטוריה של רכבי-על, לא של רכבי עליתי-רק-50-אלף-דולר. המודל 3 משמידה את סגמנט הפרמיום סדאן, ויש סיבה טובה לכך.

שוות אזכור: קיה סטינגר GT1 – כן כן, אמרתי קיה בהקשר של רכב חזק ומפונק. הסטינגר לא רק נראית מצוין, אלא מציעה מנוע וי6 בי-טורבו עם 365 סוסים, הנעה אחורית, האצ׳בק שמאפשר לתקוע עגלת תאומים בלי למצמץ, מערכת בטיחות נוחות ושימושיות מצוינות – וכל זה במחיר די מגוחך ביחס לתמורה. זה רכב לחובבי הגה, ואם העובדה שרשום קיה מקדימה מונעת ממך לבדוק את הסטינגר סימן שאתה קרוב לוודאי לא קורא את הקטגוריה הנכונה!

BMW 240m – מתאימה לאב עם אחושילינג גב, כי אין דלתות אחוריות… אבל אם לא צריך כסא ילדים, או אם מוכנים להקריב נוחיות, מדובר בחבילה מדהימה ביחס למחיר – ובניגוד לסטינגר לא צריך ״להתפשר״ על הסמל.

9. רכב השנה

זו בחירה מוזרה, כי איך מפקטרים שימושיות כנגד ביצועים? יופי נגד פיצ׳רים? איך משווים בין רכבים מתקציבים שונים?

לא יודע, אבל רכב השנה שלי חייב(ות) להיות קיה טליורייד/ יונדאי פליסייד – שני רכבים שנכנסו בסערה לתוך סגמנט המשפחתיות הגדולות, והשלימו את המהפך שהמותגים הקוריאניים מבצעים בשנים האחרונות – מרכבים בתקציב נמוך ואיכות בהתאם, לרכבים בתקציב נמוך ואיכות סמי-פרמיום. בעוד שכמעט כל רכב אחר ברשימה מצליח לעורר וויכוחים כאלו ואחרים בעולם הרכב, עבור שתי אלו יש (בגדול) תמימות דעים בנוגע לחבילה.

שווה אזכור: טסלה מודל 3 – מהפך ענק בעולם הרכב מכמה בחינות נפרדות – חשמלית, מינימליסטית, ביצועים של סופרקאר במחיר של ״סתם״ פרמיום סדאן. הטסלה השמידה את טבלת המסירות, ומסיבה טובה מאוד.

 

שתהיה שנה אזרחית טובה!

*אור יוחנן, מהנדס תכנה ביום ומשקיע נדל״ן בלילה, הוא הבעלים של עמוד הפייסבוק ״רילוקיישן אינפורמיישן״. לקריאת פרסומים נוספים שלו לחצו כאן.

העם דורש צדק מגדרי: מתכוננים ל"צעדת הנשים"

העם דורש צדק מגדרי: מתכוננים ל"צעדת הנשים"

מאת: יעל יחיאלי

"אמא, את יודעת שפעם אנשים חשבו שבנים יותר טובים מבנות?" ככה אמר לי הבן שלי יום אחד כשחזר מבית ספר, ומשם התפתחה בינינו שיחה על בנים ועל בנות, על המאבק לשוויון בין גברים לנשים. לאורך כל השיחה אני מזהה שהבן שלי בטוח שיש שוויון. כי זה הכי הגיוני. ואיך בכלל אפשר לחשוב שיש הבדל? ואני שלא רוצה לשבור לו את התפיסה הטבעית הזו, רוצה לספר לו עד כמה העולם השתנה, אבל כמה עוד צריך להשתנות.

"באמת"? הוא שאל, "באמת נשים מרוויחות פחות כסף מגברים?? איך זה יכול להיות? ואין כמעט בכל העולם ראשי ממשלה נשים?" התימהון שלו מנחם אותי. ואני נושאת תפילה שהזעקה הזו על אי שוויון ואי צדק תמשיך איתו ולכשיגדל יהיה חלק מהתיקון שצריך בעולם על מנת שיתקיים בו שוויון. והתיקון הזה תלוי בכל אחד ואחת מאיתנו.

יש לנו שני בנים, ביום שבת הקרוב ניקח אותם לצעדת הנשים שתתקיים בסן פרנסיסקו. הצעדה התחילה לפני ארבע שנים, לאחר בחירתו של טראמפ. זו הייתה מחאה ספונטנית של נשים שהרגישו שהנשיא החדש אינו ראוי בשל התבטאויותיו השובניסטיות והסקסיסטיות לדעתן. המחאה הספונטנית התפתחה לעשרות מצעדים ברחבי ארצות הברית עם כמה מיליונים של משתתפות ומשתתפים. מאז כל שנה, בסביבות 21 בינואר מתקיים מצעד כזה. כאן באיזור מתקיימות צעדות גם באוקלנד ובסן חוזה. בשנה שעברה לקחנו את ילדינו לסן פרנסיסקו, כדי שיהיו שותפים כבר מגיל קטן לחלום הזה, למאבק על השוויון. זו צעדה צבעונית ומרגשת ששמה על השולחן את הפער בין שיח הזכויות החוקי שבו יש שוויון כמעט מלא, לבין השיח החברתי, הכלכלי והתרבותי, ששם, כחברה, יש לנו עוד המון מה לעשות כדי להבטיח לבנות שלנו וגם לבנים עולם צודק ושוויוני יותר.

דווקא בגלל התמיהה של הבן שלי, שברור לו שהעולם הוא שוויוני או צריך להיות כזה, אנחנו נלך למצעד. אני רוצה שהילדים שלי יבינו ששוויון זה לא דבר שקיים בעולם, אלא שזו שאיפה וחזון שצריך להילחם עבורו. ואם לא נעשה את זה אנחנו, זה לא יקרה.

על הדרך גם תהיה לנו עוד הזדמנות לדבר על שוויון, על מאבקי זכויות אדם. נהיה חלק מהמון שצועד יחד, נרגיש את הסיסטרהוד, נסתכל על השלטים הצבעוניים והמקוריים, נקשיב למוזיקה, בטח ניתקל גם בכמה אנשים מוזרים שהעיר התברכה בהם, נריח את הבושם המיוחד של העיר ונהיה חלק ממשהו יותר גדול מאיתנו. עוד נדבך בחינוך שלנו לאקטיביזם. וחוץ מזה – זו הזדמנות לקפוץ אל העיר היפה, הבועטת והצבעונית שיש לנו כל כך קרוב לבית.

לפרטים נוספים על המצעד לחצו כאן.

ג׳ובילי 2020: אז מה הסיפור שלך?

ג׳ובילי 2020: אז מה הסיפור שלך?

מאת: דלית גבירצמן

ממש כמו פטריות אחרי הגשם, מיד עם תחילת השנה האזרחית החדשה, צצות ועולות כאן אצלנו בעמק תוכניות נפלאות ומעניינות. אחת מהן נקראית ג׳ובילי, משחק מילים באנגלית על יובל, מועד או חג – jubilee, והמילה Jew. מדובר בחווית לימוד על פי מיטב המסורת היהודית אך בפורמט נינוח, פלורליסטי, לא פורמלי ורב-גוני.

ביום ראשון ה-26 בינואר 2020, בין השעות 1:00-6:30, כולנו מוזמנים לג׳ייסיסי בלוס גאטוס להשתתף בחגיגה של תרבות, יהדות וקהילה. הנושא שנבחר השנה להיות התימה המרכזית של האירוע הוא ״The Stories We Tell” – הסיפורים שאנחנו בוחרים לספר, והוא כולל סדנאות, הופעות, הרצאות והתנסויות שכולן סובבות סביב הנושא המרכזי של סיפור סיפורים. הדובר המרכזי יהיה ג'ואל בן איזי שהוא מספר סיפורים מקצועי וסופר, שישלב בהרצאתו מוזיקה והומור, וכמובן, סיפורים מקהילות שונות ברחבי העולם.

המנחים שנבחרו להוביל את הסדנאות הם רבים והם מגיעים אלינו ממגוון רחב של תחומי תרבות ודעת; אנשי ונשות חינוך, עסקים, במה, מוזיקה, הנהגה והנחיית קבוצות. בין לבין, יתקיימו פעילויות הכוללות יצירה, אמנות, כתיבה יוצרת, סיפורי חוויות מ״תגלית״, דוכן ספרים, מופע מוזיקלי, ואיך אפשר אירוע יהודי בלי אוכל?

השבוע, ניתנת לכם הצצה אל שלוש מתוך שלל הסדנאות המרתקות שמוצעות לנו באירוע הג׳ובלי השנה.

השאלות שנשאלו היו זהות: מה הסיפור שלך (מי?), מה הסיפור של הסדנה שלך? (מה?) ומה הסיפור שלנו? (למה?), ואלה היו התשובות:

יעל יחיאלי

היא אשת חינוך, פעילה חברתית ומנחת קבוצות שחיה כיום בברקלי. יעל תעביר הרצאה בעברית על פמיניזם ויהדות בימינו בנושא ״לו אישה היתה כותבת את התנ״ך, כיצד היתה נראית היהדות״.

הסיפור שלי – אני בן אדם שמתעסקת בזהויות משלב מאוד צעיר בחיים. גדלתי במשפחה עם ארבעה אחים ואחות כך שזה גרם לי להיות אדם של קהילה וחברה. אני בן אדם של אנשים ואוהבת לעשות דברים עם עוד אנשים. הפרקים האחרונים של הסיפור שלי כוללים את זה שאני אקטיביסטית ופמיניסטית, שנאבקת על שוויון מתוך תפיסת עולם מוסרית. אני מאמינה שכל אדם נולד בצלם אלוהים, ובין אם יש ובין אם אין, כולנו נוצרנו על בסיס שוויוני. בשנים האחרונות אני דובקת באקטיביזם ובנסיון לתקן את העולם, לשפר ולעשות אותו יותר טוב עבורנו ועבור הדורות הבאים.

הסיפור של הסדנה – יש שתי זהויות שמאוד מעסיקות אותי. האחת היא הזהות היהודית והשנייה היא הזהות הפמיניסטית, ולעיתים הן מתנגשות זו בזו. היהדות, כמו כל הדתות המונותאיסטיות, היא דת שוביניסטית או פטריארכלית. אני מאוד אוהבת את הסיפור היהודי וההשתייכות לעם היהודי. אני אוהבת את התרבות ויש לי קושי רב עם הרבה מסרים, מצוות וערכים יהודיים שנוגדים את ערך השוויון. הפמיניזם הוא חלק ממאבק על שוויון כללי בין בני האדם. בסדנה נלמד על יסודות פמיניסטיים ביהדות ועל השינויים שקרו בעשרות השנים האחרונות שמאפשרים לשתי הזהויות האלו לחיות יחד כדי להיות פמיניסטית יהודיה. אנחנו נלמד טקסטים יהודיים ונזהה ביחד היכן המקומות שבהם זה מתנגש, והיכן המקומות שבהם ניתן למצוא דרך לגשר.

הסיפור שלנו – יש את ״שלנו״ כבני אדם, והסיפור שלנו הוא לעשות עולם טוב יותר. ויש ״שלנו״ שהוא של הקהילה הישראלית באזור או קהילת המהגרים הישראלית שהסיפור שלה הוא למצוא את הזהות, לדייק אותה ולחיות איתה בשלום. וכן, לזהות את האתגרים ולעבוד אתם.

דוד משר

לקראת ביקורו של הסופר אתגר קרת ב-17 במאי, יציג לנו הפרופסור דוד משר מאוניברסיטת סן חוזה את סיפוריו הראשונים של קרת מתוך האסופה “געגועי לקיסינג׳ר״ שראתה אור בשנת 1994. הטקסט ישמש כמצע לשיח על החברה והתרבות הישראלית כפי שהיא נשקפת בסיפוריו של הסופר הישראלי המצליח.

הסיפור שלי – לפני שהגעתי למחלקה לאנגלית באוניברסיטת סן חוזה, לימדתי באוניברסיטת תל אביב.

הסיפור של הסדנה – הכתיבה של אתגר קרת מלאה בהומור מוזר ומשונה, ובשל כך הסדנה תהיה מאוד כיפית. יחד עם זאת, הסיפורת שלו נוגעת גם בנושאים קצת יותר שנויים במחלוקת כמו שנאת נשים, הומופוביה, גזענות וכו׳. אשתמש בסדנה בסרטוני וידאו ואנימציה הקשורים לאתגר קרת ולכתיבה שלו כדי להציג את הרקע שמאחורי כמה מהסיפורים.

הסיפור שלנו – כאמור, אתגר קרת יגיע אלינו לביקור באביב ולכן אני מתכנן להציג בפני המשתתפים את הכתיבה שלו ולעודד אותם לקרוא עוד מספריו. אמנם, אין צורך בידע מוקדם כדי להנות מהסדנה, אך אשמח אם יהיו בקהל משתתפים שקראו מספריו של קרת. אנחנו נתמקד גם בתרגום של הסיפורים מעברית לאנגלית, וכיצד התרגום משפיע על אספקטים ספציפיים של הסיפורים, ולעיתים כיצד הוא מתורגם שלא כהלכה. לו הייתי יכול, הייתי קורא לסדנה שלי ״אתגר קרת: Found in Translation.״

דנה גרייצר-גוטליב

דנה, מנהלת הפעילות של המחלקה לתפוצות בחוף המערבי מטעם ההסתדרות הציונית, שמה לה למטרה לבנות גשרים בין ישראל לתפוצות. היא יוזמת ומנהלת תוכניות שמטרתן לקרב בין אנשים וליצור קהילות על בסיס ערכי יהדות פלורליסטית עם דגש על תרבות ישראלית ועברית.

הסיפור שלי – כילדה שהפכה לאישה יוצרת, הקול הנשי עניין אותי. גדלתי בתל אביב ולמדתי בבית ספר דמוקרטי שבו ידעתי שאני שווה בין שווים. אך כשהשתחררתי מהצבא וחיפשתי עבודה, גיליתי שלא כך הדבר. השבר הזה הוביל אותי ליצור, לכתוב, ללמוד ולבטא את קולי כאדם וכאישה. הקול הפנימי שלי הוביל אותי ליצור וחיבר אותי לנשים יוצרות, מנהיגות ומובילות חברתיות.

הסיפור של הסדנה – ״קולן״ הוא שמה של הסדנה והיא מספרת על הלבטים, ההתפתחות האישית, הסטיגמות, הקונצנזוס ומה שבינהם, בכל הנוגע להעצמה נשית. קולן הבטוח והלא מתנצל של נשים פורצות דרך, חיזק אותי. בחברה רב-תרבותית העוברת תהליכים רבים, קולן של הנשים סיפר ומספר עבר, הווה ועתיד. קולן מספר את הסיפור של כולנו, כנשים, כחברה וכפאזל הנקרא ישראל. דרך יצירתן של הזמרות נטע ברזילי, נרקיס, מרינה מקסימיליאן, נסרין קדרי ואסתר רדא נתוודע לסיפורן האישי המייצג את מורכבותה וצבעוניותה של החברה הישראלית.

הסיפור שלנו – בשנותיה הראשונות של ישראל שימשה המוזיקה ככלי תעמולתי שנועד לאחד את המדינה במטרות משותפות וחלום משותף. בכך, היא התעלמה מרב-התרבותיות הקיימת בישראל, בקולו של הפרט ובקול הנשי. בחרתי להתמקד ביוצרות עכשוויות כדי ללמוד דרכן על המגמות החברתיות המשתנות בישראל. החשיפה לעולמן הפרטי מספרת את סיפורה של החברה, שעם הזמן, לומדת, מקבלת, מנסה ומשלבת.

עוד הרצאות בולטות ומסקרנות ברשימה הארוכה והמכובדת של ג׳ובלי 2020 הן הרצאתה של אסתי בן דויד על סיפורן של רות ונעמי, דונה גריפית תספר לנו מנסיונה על ההשפעה המסתורית והקסומה של סיפורים על הצלחה עסקית, אביב מצקין המחנך האגדי מהאוזנר ירצה על הסיפורים שמחברים אותנו, רוני אלפרין יכשף אותנו שוב עם תאטרון הפלייבק שלו המבוסס על סיפורים מהקהל, פרופ' עדנה אפק תדון בשימוש בשפה העברית בסיפורי האהבה של ש״י עגנון ועוד רבים וטובים.

איפשהו בין כל פרטי האירוע, ההרצאות והפעילויות מצאתי ציטוט של הרבי נחמן מברסלב שמצא חן בעיני והוא אמר כך: ״אנשים אומרים שסיפורים נועדו לעזור לנו להירדם. אבל אני אומר שסיפורים נועדו לעורר אותנו!״ ביום ראשון ה-26 בינואר, תהיה לנו הזדמנות לשמוע סיפורים רבים שיעוררו בנו מחשבה, צחוק והרבה השראה.

לפרטים והרשמה לג׳ובילי 2020 לחצו כאן.

שבת שלום!

שלכם,

דלית גבירצמן

dalit@gvirtsman.com

פרשת ויחי: מה יהיה אחרי מותנו?

פרשת ויחי: מה יהיה אחרי מותנו?

מאת: יעל יחיאלי

מה יהיה אחרי מותנו? זו שאלה שהאנושות מאז ומתמיד מתמודדת איתה. אני בטוחה שהמחשבות על המוות עוברות בראש לכל אחד ואחת מאיתנו מידי פעם. זה חלק מהחיים. במצב של הגירה מתעוררות עוד שאלות, איך נתמודד עם מוות של אדם קרוב בישראל, באלו מקרים ניסע חזרה, באיזו דרך ניתן להתאבל מכאן, האם יש לנו מחשבות איפה אנחנו נרצה להיקבר בבוא היום, מה המקום של הקהילה סביבנו במצב של אבל.

Photo by istock/ pixinoo

פרשת ויחי, מספרת את סיפור פרידתו של יעקב ממשפחתו. יעקב נמצא על ערש דווי במצרים, אליה היגרו בגלל הרעב שהיה בארץ כנען. בזכות יוסף, הבן האבוד, שביסס את חייו שם, הם היגרו למקום שבו יש אוכל והקימו שם חיים, קהילה. רגע לפני שהמשפחה הזו הופכת לעם, ולמסע הארוך ממצרים לישראל אנחנו נפרדים מיעקב ובסוף הפרשה גם מיוסף. אמנם קוראים לה פרשת ויחי אבל יש בה לא מעט עיסוק במוות.

הפרשה מתחילה עם בקשתו של יעקב מבניו –  אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם. וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם

בקשתו האחרונה של יעקב – אני רוצה להיקבר יחד עם אבותי, ובהמשך הפרשה הוא חוזר על הבקשה – אֲנִי נֶאֱסָף אֶל עַמִּי קִבְרוּ אֹתִי אֶל אֲבֹתָי אֶל הַמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה עֶפְרוֹן הַחִתִּי.בַּמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מַמְרֵא בְּאֶרֶץ כְּנָעַן אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת הַשָּׂדֶה מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי לַאֲחֻזַּת קָבֶר. שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת אַבְרָהָם וְאֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת יִצְחָק וְאֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי אֶת לֵאָה.

אפשר ממש לשמוע את התחינה שלו. הוא מבהיר שוב ושוב שזה חשוב לו, הוא יודע איפה הוא רוצה להיקבר. בספר בראשית יש לא מעט עיסוק במוות כי זה סיפור של דמויות – לידתם ומותם. מספר בראשית עד היום המסורת היהודית לוקחת חלק ממנהגי האבלות, מערת המכפלה היא המקום שאברהם קנה בשביל לקבור את שרה אשתו. והדורות הבאים בספר גם נקברו שם. יעקב מסמן לבניו, אני רוצה לחזור, להיקבר שם.

הקריאה של הסצינה הזו מכאן, מעלה שאלות שאולי ביום יום אפשר להימנע מהן, על אף שהן חלק מהחיים. מוות הוא חלק מהחיים. בקריאת הפסוקים האלו אפשר לנסות להיכנס לראש של יעקב למה זה היה חשוב לו, האם זה בגלל החיבור לעבר, למקום שבו נמצאים אבותיו ואמותיו, או לעתיד, במחשבה או ידיעה שילדיו יחזרו לשם. אולי זו עבודה של העורך המקראי שכבר מסמן את המעבר לספר שמות, שבו מתחיל סיפור של הדרך ממצרים חזרה לארץ כנען. אני חושבת על דורות של יהודים/ות שקראו את הפרשה הזו שנה אחרי שנה ברחבי הגלובוס ואצל חלק מהא/נשים אני בטוחה שזה נטע את הכמיהה הזו להיקבר בארץ ישראל.

ומה איתנו? האם אלו מחשבות שעוברות עלינו מידי פעם? אני בטוחה שכן. האם יש לנו תשובות חד משמעיות כמו של יעקב? לא בטוח ואולי טוב שכך. לפנחס שדה יש מחשבות אחרות על אחרי מותו, הוא גם יודע איפה הוא רוצה להיקבר אבל ממניעים אחרים:

אחרי מותנו בבית העלמין של חולון

נשב את ואני אל החלון

איזה אושר יהיה זה נשב דומם כך

את תהיי שלי אני שלך

נזכור אך לא נאמר דבר

כל שסבלנו כל שעבר

שנות אור של אחר צהריים אינסופי

נצחים באים נצחים חולפים

נחל השאול שחור ירקרק לאט

בכל מלוא היקום אני ואת.

בסוף הפרשה מגיע מותו של יוסף, בפסוקים האחרונים יוסף מודיע לאחיו שעוד מעט הוא ימות ואלוהים יעלה אותם אל הארץ שנשבע לאברהם יצחק ויעקב. בניגוד ליעקב, יוסף לא מבקש שיקברו אותו במערת המכפלה, אבל הוא אומר להם, כשאתם מתחילים את המסע שלכם לארץ – תקחו אתכם את עצמותי. ועד שזה יקרה הוא ינוח בארון במצרים.

וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה. וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם.

בפרשה אחת יש שתי אפשרויות של מה לעשות במצב של מוות בתקופה של הגירה. וכמובן שיש עוד אפשרויות. פרשת השבוע נותנת לנו הזדמנות לחשוב על הסוגיה של מוות, לשאול את השאלות ואולי למצוא כיוונים למה אנחנו רוצים שיקרה אחרי מותנו.

בתקופה האחרונה התחלנו בתוך הצוות של ה-ICC  לעסוק בנושא של מוות ואבלות מתוך מחשבה על המענה הקהילתי שלנו למצבים של מוות ואבלות.

ביום שלישי הקרוב מתחילה להתגבש וועדה שתעסוק בנושא, אם מעניין אתכם להצטרף, צרו קשר- rantebi@paloaltojcc.org.

שבת שלום