שישי אישי בסימן יום האהבה

שישי אישי בסימן יום האהבה

מאת: דלית גבירצמן

תגידו מה שתגידו, אין כמו לחגוג אהבה. ואם נשים לרגע את הציניות בצד, הרי ברור לכולנו שאין כוח חזק ממנה. אהבה היא הכוח המניע עולמות, הכוח לסלוח והכוח לברוא. אין רגש אוניברסלי ממנה ואין אדם שלא חווה אותה. האהבה, אין לה גבולות של זמן ומקום. היא מטריפה את חושינו, ולעתים אף משבשת עלינו את דעתנו. איך אפשר לפרוט אהבה למילים? אפילו המילים הגבוהות ביותר לא יוכלו להכיל את עוצמתה. עבורי, האהבה היא מנוע ורוח גבית. בכל פעולה שאני עושה בחיי וכל תפקיד שאני ממלאת; כאמא לילדי, כאשת איש, כבת משפחה, כחברה, כמנחה וכאשת חינוך, את הכול אני משתדלת לעשות באהבה. אז אפילו אם ולנטיין עצמו הוא חג מאולץ וממוסחר, אני לא מחמיצה עוד ההזדמנות לחגוג אהבה. והשבוע, במקום לדבר על אהבה, החלטתי פשוט לחלוק איתכם כמה מהדברים שאני הכי אוהבת. שישה דברים אישיים שישמחו ויפנקו עד מאוד את האהובים עליכם. החל ממנעמים לגוף ולנפש, דרך ספרות מקצועית על אהבה וזוגיות, מחול ואמנות, וכמובן, איך אפשר בלי קינוח מתוק והכי מפנק שיש.

ערכת פינוק של Bedroom Athletics

כל מי שמכיר אותי, יודע שיש לי איזה פטיש קטן, קטנטן, פטישונצ׳יק שכזה, לפיג׳מות ולנעלי בית. תמיד אני מחפשת הזדמנויות לפנק את האהובים עלי בנמנמה רכה ומלטפת ובזוג נעלי בית חדשות ונעימות. תמיד מחכה איזו הפתעה לחברים ובני משפחה הבאים להתארח בביתי. וכן, גם חלוקים נכללים בקטגוריה הזאת. ולכן, לא ידעתי את נפשי מרוב אושר, כשחברה לחשה באוזני את שתי מילות הקסם bedroom athletics. כי בינינו, מי לא רוצה להיות אתלט בחדר המיטות? חיש קל הזמנתי לי זוג נעלי בית פרוותיות, ו…התאהבתי! עכשיו, אני רצה לספר לחבר׳ה. לפרטים

saje

מאז שכף רגלי דרכה לראשונה בחנות saje בסן פרנסיסקו, התאהבתי בה מיד, ומאז אני לא יכולה להיגמל ממנה. לכבוד יום האהבה, רציתי להמליץ לכם על ליין מיוחד שנקרא טנטרה והוא מכיל שמנים לעיסוי, מלחי אמבט, שמנים ארומטיים, נרות ריחניים, קרם גוף, ובקיצור, כל מה שחשקה נפשכם ליום (או לילה) של אהבה. הכי רומנטי שיש! לפרטים

ספרות

תענוגות הגוף הם רק חלק אחד מהדבר המורכב והמכושף הזה שנקרא אהבה. כדי שהלב יהיה שלם, צריך להוסיף למשוואה גם עניין ותוכן. כל מי שחי וניזון מאהבה (ומי מאיתנו לא?) חשוב שיהיה גם מושכל בענייני הלב. כמו הורות מושכלת, כך גם ביחסים האינטימיים שלנו ישנם כיום מומחים שעשויים להאיר לנו את הדרך, להדליק בנו איזה ניצוץ של תובנה ולהעשיר את חיי האהבה שלנו. שהרי, בניגוד למה שגידלו אותנו לחשוב, בחיים האמיתיים אין זוגיות מושלמת, ואין אהבה שאינה זקוקה לתחזוק, תיפעול וריענון. לשם כך, רציתי לספר לכם על גברת אחת מופלאה בשם אסתר פרל. פרל היא סופרת, חוקרת ומטפלת זוגית ומשפחתית. היא נולדה בבלגיה להורים ניצולי שואה, למדה באוניברסיטה העברית פסיכולוגיה חינוכית וספרות צרפתית. בארצות הברית, המשיכה פרל את לימודיה לתואר שני בתרפיה באמנות והוסמכה כמטפלת משפחתית. כיום, היא מתגוררת בניו יורק עם בעלה ושני בניה. היא חברה בתוכנית למחקרי טראומה בינלאומיים באוניברסיטת קולומביה ובאקדמיה האמריקנית לתראפיה משפחתית. למעשה, אסתר פרל נמצאת היום בכל מקום, בפייסבוק, בטוויטר, ב-Ted ובכל כנס חשוב שעוסק בנשיות, במיניות ובטיפול זוגי. בגידות, תשוקה, אהבה, חתונה, רומנטיקה ואינטימיות, כולם משמשים כקוביות במגרש הביתי של פרל. רב המכר שלה "אינטליגנציה ארוטית" (Mating in Captivity), תורגם ל-24 שפות ויצא בעברית בהוצאת כנרת זמורה־ביתן ובתרגומה של שרה ריפין. בשבוע האחרון, הקשבתי לספרה The Arc of Love, ואני בהחלט מרגישה שיש לי הרבה מה ללמוד.

ספר נוסף שרציתי להוסיף לרשימה שלי נקרא ״חמש שפות לאהבה. כיצד לבטא רגשות עמוקים של מחויבות לבני הזוג שלכם״. הספר נכתב על ידי גארי צ׳פמן והוא מדבר על הדרכים השונות שבהן אנשים מבטאים אהבה. לטענתו, ניתן לחלק אותן לחמש קטגוריות ברורות או לחמש שפות שונות לביטוי אהבה: זמן איכות, מילים בונות ומחזקות, מתנות, שירות ועזרה ומגע גופני. חשוב שנלמד לדבר בשפת האהבה שבה מדבר בן או בת הזוג שלנו כדי למנוע מריבות מיותרות, חיכוכים, מתחים ואכזבות.

הספר האחרון בנושא שרציתי להמליץ עליו הוא ״אהבה, תשוקה, זוגיות – הדיאלקטיקה של האהבה״ מאת אושרת קוטלר. אחרי שנתיים של ראיונות שערכה עם זוגות, יחידים ואנשי מקצוע, פירסמה קוטלר את מסקנותיה בנוגע לאהבה רומנטית ונישואים. כל אחד מן הספרים הללו מעורר מחשבה ומעשיר בדרכו. יש בהם שפע של רעיונות ונושאים רבים לשיחה לערב בנות או על כוס יין עם בן או בת הזוג.

אמנות

למי שרוצה לקחת את ולנטיין בקריצה ובחיוך או סתם לחובבי האמנות שביננו, רציתי להמליץ על ספר קטן ומקסים בשם I like you, I love you מאת Clarissa Potter. זהו סיפרה הראשון של פוטר, שהיא אמנית מקומית היושבת באוקלנד. עבודות האיור שלה חכמות, משעשעות וכל כך מדויקות. הן מוצגות כעת (עד סוף פברואר) גם בתערוכה בשם Resolutions for a new year במתחם הגלריות של ה- Minnesota Project. הזמינו את שאהבה נפשכם לתערוכה, ומיד לאחר מכן הגישו להם את הספר המדליק במתנה. לפרטים

מופע מחול

לשוחרי המחול המודרני שביננו, יש לי המלצה לערב של אהבה על כל גווניה. זאת השנה השלישית שבה אגיע למופע מחול מבית היוצר של ג׳יימס גראהם ולהקתו. ואם השם הזה נשמע לכם מוכר, זה לא בכדי. ג׳יימס הוסמך ללמד גאגא על ידי אוהד נהרין בכבודו ובעצמו, ומזה כשנתיים וחצי שהתמכרתי לרקוד איתו בסן פרנסיסקו. ג׳יימס מלמד גם בברקלי, בסטנפורד ובפאלו אלטו. מעבר להיותו רקדן מוכשר ומוערך, שמעביר סדנות בכל העולם, יש לג׳יימס להקת מחול משלו, והם מעלים מידי שנה מופע בשם Dance Lovers: Duets by couples, crushes, & comrades. המופע מתחיל ב-14 בפברואר, במיוחד לחג האהבה, והוא ימשך עד יום שבת ה-16 בפברואר. תמיד מרגש, תיד מפתיע! לפרטים

קינוח מענג

אי אפשר לחגוג אהבה בלי איזה קינוח מענג, ומה יכול להיות יותר מפנק מעוגיות חמאה וגבינת שמנת בטעם, צבע, ריח ואפילו צורה של פולי קפה. אני מבטיחה לכם שכל מי שתכינו לו את העוגיות האלה, יאהב אתכם לנצח.

עוגיות קפה של קרין גורן המלכה

מה צריכים?

1 כף קפה נמס מגורען (או אבקת נס קפה)

2 כפות חלב חם (30 מ״ל)

200 גרם חמאה רכה

200 גרם גבינת שמנת 30% שומן, בטמפרטורת החדר

1 כוס דחוסה סוכר חום כהה (240 גרם)

1 שקית סוכר וניל (10 גרם)

21/2 כוסות קמח (350 גרם)

3 כפות קקאו (30 גרם)

מה עושים?

מחממים תנור ל-325 מעלות פרנהייט. ממיסים קפה בחלב חם ומעבירים למקפיא לצינון מהיר. במיקסר עם וו גיטרה מעבדים את החמאה והגבינה במהירות בינונית במשך דקה, לתערובת במרקם של קוטג׳. מוסיפים סוכר חום, סוכר וניל ואת הקפה המומס שהתקרר, וממשיכים לעבד דקה נוספת. מנמיכים את מהירות המיקסר. מוסיפים קמח וקקאו ומעבדים רק עד לקבלת בצק אחיד. בידיים רטובות מגלגלים את הבצק לכדורים בקוטר 3 ס״מ ומגלגלים כל כדור לאליפסה. מניחים באופן מרווח על תבנית אפייה מרופדת בנייר אפייה. לוחצים קיסם לאורך האליפסה ליצירת חריץ עמוק. אופים 10-12 דקות בלבד, עד שהעוגיות נראות יבשות, הן יציבות אך עדיין רכות למגע וריח נפלא של קפה מתפשט במטבח. מצננים מעט. אורזים בקופסה יפה או בשקית שקופה עם סרט אדום. כותבים פתק קטן ״נאפה באהבה״ ומגישים.

והעיקר, שיהיה לכם יום אהבה שמח!

באהבה תמיד,

דלית גבירצמן

dalit@gvirtsman.com

המתכון להצלחה של מלכת הבבקות אילת נוחי

מאת: דלית גבירצמן

כל מי שחי בעברית מצידו הזה של האוקינוס יודע געגוע מהו. לא בכדי כה רבים מאיתנו נודדים מידי שנה, כמו הציפורים, אל החופים המוזהבים והצפופים, הפקקים, הצפירות, הלחות והקלחת המבעבעת, שהיא עבורנו – הבית. המשמעות של אותו הבית יכולה להשתנות מאדם לאדם, אך אם תשאלו אנשים מה הכי מסמל בשבילם את הבית, תגלו שברוב המקרים, איך שלא תסובבו את זה, הגעגוע יהיה קשור איכשהו לאוכל. מקוטג׳ טרי לבורקס חם, מחומוס אמיתי וסביח לקפה ומאפה משובח. האוכל הכי בסיסי ופשוט, הוא לפעמים בשבילנו הכי בית. אפשר לומר בנשימה אחת שבית זה זכרונות, פלוס אוכל וגעגוע. ובדיוק שם, בצומת הגעגוע פינת הזכרונות הקימה אילת נוחי את בית הקפה החדש והיפיפיה שלה.

אני פוגשת את אילת בשלושה עשר בינואר, בדיוק חודש אחרי הפתיחה המתוקשרת ביותר בעמק. ישבנו לשיחה על כוס קפה ו…בבקת פרג, מהטובות שאכלתי, ואכלתי לא מעט. יש באילת אנרגיה של בית, משהו חם, מזמין ורגוע, שגורם לך להרגיש הכי בנוח. וזה גם בדיוק מה שהמקום החדש והמעוצב שלה מקרין. זהו מקום נעים, מכיל ומחבק, שבא לך להיות בו, שאתה רוצה להיות חלק ממנו. כשנכנסים ל-Babka by Ayèlet,  קודם כל, מתעלפים מהריח. אחרי שחוזרים להכרה, מביטים מסביב והעין לא שבעה מהאסתטיקה של המקום. מכל פינה ניכרת ההקפדה ותשומת הלב לפרטים, וכן, גם הנדיבות. רואים שזה מקום שנבנה מאהבה ובאהבה. מבחינתה של אילת, כל מה שחזתה וציפתה לו – התממש. מבחינה טכנית, מבחינת לוחות הזמנים ואפילו את תגובות הקהל היא חזתה מראש. הדבר היחיד שלא ציפתה לו היה עד כמה אנשים, וליתר דיוק, נשים מבוגרות, יהיו נרגשות מן המאפה המיוחד הזה. אותן הלקוחות טסות עם הבבקות שלה אל בית ילדותן שבחוף המזרחי, וחוזרות אליה עם חיבוק וסיפורים מרגשים. אחרות מגיעות עם תמונות ישנות בשחור לבן ומבקשות שתכין להן בדיוק את אותה העוגה שבתמונה. זכרונות של ארוחות שבת בבית ההורים מציפים את כל מי שטועם את הבבקה של אילת. ואילו היא, בסך הכול רצתה בית קפה כמו בתל אביב. כל מה שחלמה עליו היה להביא לנו, עד לכאן, את הטעם של עוגות השמרים המוכרות לנו, הישראלים, כה טוב. וכמו שאומרת ליאורה ריבלין בסדרה הנהדרת ״המנצח״ – פתע׳לה פתאום, היא גילתה שהצליחה להביא לנו לכאן את ישראל.

אחרי שנים רבות של קייטרינג ואירועים למינהם שכללו קינוחים מפוארים בכוסות אישיות, אילת הבינה שפשוט אין כמו עוגת שמרים של בית. אולי זאת המשמעות של להתבגר ואולי זה קשור להחלטה שזה עכשיו הבית, היא הגיעה למסקנה שאין שום סיבה שלא להביא את הטעם הזה לכאן ומתי אם לא עכשיו. ההחלטה כללה לא רק את השאיפה להביא את הטעם אלא גם את העיצוב והלוק של בית קפה תל אביבי.

המתכון להצלחה על פי אילת

1/4 כוס סקרנות

1 כוס אהבת אדם

1/2 כוס תעוזה ונחישות

2 כוסות טעם טוב

כוס וחצי הקפדה ואסתטיקה

1 כוס מלאה הכנסת אורחים

כוס גדושה נתינה ונדיבות

בילדותה חלמה דווקא אילת על מוסיקה ועיצוב. היא גדלה בכפר סבא לאימא שהיתה כל כולה במטבח. משפחתה כללה חמש אחיות ואח אחד, כשאילת היא הצעירה מכולם. זה היה בית מלא בילדים ובאוכל, שבמהירה הפך למוקד עלייה לרגל לכל ילדי השכונה. כל המסיבות, האירוחים והחגים התקיימו אצלם בבית, וכך בדיוק נראה היום הבית שלה עצמה. ביום שהשתחררה מהצבא עברה לגור בבאזל בתל אביב. עולם האפייה והבישול היה אז רחוק ממנה, אך תמיד ידעה היטב מה הכי טעים ומה הכי שווה. היא למדה תולדות האמנות, מילצרה ואז התחילה לעבוד באולפן הקלטות ואחר כך כמפיקה בחברת ״הליקון״. לא חלף זמן רב עד שדירת הגג הקטנה שלה הפכה למקום הכי פתוח ומזמין בעיר, וכשרמי קליינשטיין  קיבל תקליט זהב הוא בחר לחגוג אצלה על הגג. בשנת 2000 הגיעה לעמק הסיליקון. חברה שעזבה השאירה לה עותק של הספר The Pie and Pastry Bible והיא התחילה לאפות. התגובות היו נלהבות, והשאר, כמו שאומרים, הסטוריה. היא נרשמה ללימודים ב-(CCA (California Culinary Academy, ואז התחילה לעבוד כשפית פרטית ובקייטרינג לאירועים. אחרי שנים, כשעברה על כל מכתבי התודה והאימיילים שקיבלה מכל הלקוחות המרוצים קלטה שבכל התגובות תמיד ציינו במיוחד את הבבקה שלה.

היא פנתה לידיד קרוב בשם טל שגיא, שהוא קבלן, וביחד החליטו להגשים את החלום. אחרי שנה וחצי של ראיונות, נסיונות שכנוע, תיכנונים ואישורים החלו בבניה. אילת הקפידה, כדרכה, על כל פרט ופרט מהספה הירוקה ועד המטבח הוורוד והסכו״ם המוזהב. רוי אינדיק, חברה אהובה מהארץ, שהיא גם מעצבת פנים, דאגה לקשט את המקום בכרזות נהדרות וביצירת אמנות של רון קדמי. רויטל קאופמן-מרון מחברת BeKom Design היא הארכיטקטית המוכשרת שנבחרה להיות אחראית על הגשמת החלום.

והחלום לא נגמר כאן. אילת מתכננת להפוך את בית הקפה שלה למקום מפגש לקהילה שבו יתקיימו גם סדנאות, והשף המתוק אלון שבו כבר מתוכנן להגיע אלינו החודש לסדנאות של שמרים וקינוחים מעלפים. המקום נפתח מידי יום בשעה עשר, והבבקות האישיות בתשעה טעמים שונים נחטפות כמו… בבקות טריות מהתנור. שוקולד, פטל, קינמון, חלבה, פרג, נוטלה, תפוחים או מייפל פקאן – רק תגידו, ותמורת $5 בלבד, הן שלכם. הזמנות לעוגות שלמות מתקבלות לעת עתה רק טלפונית. היא מתכננת להוסיף לתפריט עוגיות, מאפים וארוחות בוקר מפנקות בסופי שבוע סטייל רביבה וסיליה. והכי חשוב, המקום צפוי להיות פתוח עד שעות הערב המאוחרות. איך זכינו!

Babka by Ayèlet

855 El Camino Real Suite 15

Palo Alto

שלכם בהנאה,

דלית גבירצמן

dalit@gvirtsman.com

מעונינים בעדכונים והמלצות נוספות?

הצטרפו לרשימת התפוצה

שבוע המסעדות של סן פרנסיסקו 2019: שווה לכל ביס

שבוע המסעדות של סן פרנסיסקו 2019: שווה לכל ביס

מאת: דלית גבירצמן

איזה מזל שממש באמצע החורף, כשהשמים קודרים ונדמה שהשמש שוב לעולם לא תזרח ואפילו אחת הערים היפות בעולם מתכסה לה פתאום בצעיף ערפילי, בדיוק אז, היא מחליטה לפתע לעשות מעשה. סן פרנסיסקו פותחת בחגיגיות את שעריה ומזמינה אותנו בחיוך (ובמחיר) מפתה לבקר בשלל מסעדותיה. איזה כיף, שבדיוק כשכולם מסביב מצוננים ומשתעלים, ואין לאף אחד חשק לצאת מהבית, בדיוק אז, כמו בהזמנה, מכריזים על שבוע המסעדות של סן פרנסיסקו. פעם בשנה, בזמן שרוב האמריקאים עדיין מנסים להתאושש מהילולת המתנות של כריסמס וההוצאות של חופשת החורף, מגיע שבוע שבו המון מסעדות טובות בעיר, חלקן אפילו מסעדות יוקרה, מציעות ארוחות צהריים או ערב במחירים השווים לכל נפש. זהו ב-ד-י-ו-ק הזמן לנסות מסעדות ששמעתם עליהן אך טרם הספיקותם, וכל זאת, מבלי למשכן את הבית. נכון, לעיתים התפריט מצומצם, ובחלק מהמסעדות החגיגה מוגבלת רק לארוחות הצהריים, אך עדיין זאת הזדמנות נהדרת לטעום את העיר, ובעסקה משתלמת ביותר.

שבוע המסעדות כולל השנה רשימה של קרוב ל-130 מסעדות באזור סן פרנסיסקו, המנסות להציג מבחר ממנות הבית שלהן, או לחילופין, לנסות מנות חדשות, והכול במחיר קבוע מראש. ארוחת צהריים הכוללת 2 מנות ויותר תנוע בין $15 ל-$25. ואילו ארוחת ערב הכוללת 3 מנות ויותר תעלה בין $40 ל-$65. כמובן, שזאת הזדמנות נהדרת לשוב ולחזור למסעדות מוכרות ואהובות עליכם, במחיר מפתה במיוחד.

אז הנה לכם ״טעימה קטנה״ – המלצות על כמה מהמסעדות החביבות עלינו ביותר מתוך הרשימה:

Absinthe Brasserie & Bar

Absinthe

ראשונה ברשימה מופיעה המסעדה הצרפתית הוותיקה והמצוינת שבאזור Hayes Valley היפיפה. היא מוקפדת, טעימה, עם יינות טובים וכל הגינונים הצרפתיים – ממש קפיצה קטנה לפריז – או לה לה!

398 Hayes street at Gough, San Francisco

Central Kitchen

מסעדת האחות של flour+water הממוקמת בשכונת ה-Mission. היא סופר-נעימה, סופר-טעימה, בעלת שיק-תעשייתי, ניחוחות וטעמים קליפורניים, וכל אלו עושים חשק לחזור אליה שוב ושוב. התפריט משתנה מידי יום, אך הפסטה היא תמיד בחירה טובה. אנחנו התענגנו על סלט עלים מרענן, טורטלוני נפלאים ממולאים עם דלעת (אני), ירקות כבושים ושורט ריבס משובח (האיש).

Central Kitchen, 3000 20th St, San Francisco, CA 94110

Delfina

המסעדה שכבר מזמן הפכה לקלאסיקה בעיר, מפורסמת בעיקר בשל הפיצה המצוינת שלה. אנחנו אוהבים בה גם את סלט ה-Tricolore.

Delfina, 3611 18th Street, San Francisco

E’Tutto Qua

מסעדה איטלקית מהוללת בשכונת North Beach, שקיבלתי עליה המלצה מחברה מקסימה. וכך היא אמרה: ״זו באמת הייתה חוויה קולינרית באווירה מיוחדת ומלאת חיות. המסעדה הייתה מפוצצת וכל הצוות עבד כמו תזמורת בהרמוניה מושלמת. במקרה יצא לי לדבר גם עם הבעלים של המקום והוא הסביר לי שאם אני רוצה את ה״מיטבולס״ שלהם כמנה עיקרית (בתפריט זה מופיע רק כמתאבן) אני יכולה להתקשר מראש והם יכינו. אני מאד ממליצה לקחת את ה״סמפלר״ של המתאבנים, כל אחד טוב יותר מהשני. המנה העיקרית שלקחתי הייתה אחת המנות הטובות יותר שאכלתי, והפסטה שלהם נותנת משמעות חדשה למונח ‘al dente’. למנה קוראים “Spaghetti Neri”. אה, נזכרתי, רק לעיתים רחוקות אני מזמינה קינוח, והפעם (בגלל שהאוכל היה מדהים והכמויות לא גדולות מדי כך שנשאר מקום בבטן) הזמנו כמה מנות והן היו נפלאות גם כן. אפילו הפנה קוטה המוכר וידוע הפתיע ועלה על כל הציפיות. ואם את בעניין של יין אדום, מאד נהניתי מהיין הזה שהם המליצו עליו – Nero D’avola 2015״. זאת בחורה (והמלצה) כלבבי!

270 Columbus Ave. San Francisco

Flour + Water

מסעדה איטלקית נוספת, ותיקה ונפלאה, השוכנת בלב שכונת ה-Mission. היא מתמחה בפסטות טריות שהם מכינים במקום, וששמען של הפיצות הנפוליטניות הדקיקות שמוגשות בה יצא כבר למרחוק. המסעדה מתגאה אף בספר הבישול שלהם המכיל למעלה מ-50 מתכונים וטיפים מאנשים ששיכללו את מלאכת הכנת הפסטה לדרגת אומנות.

2401 Harrison St. San Francisco

Fogo de chão

מסעדת בשרים ברזילאית, שבה נפתחת הסעודה במזנון מרהיב של סלטים טעימים ביותר, וממשיכה עם נתחי בשר מעולים המגיעים על שיפודי ענק שזורמים לשולחן כל עוד אתה נותן ״אור ירוק״. מסעדה אנינה המציעה מנות בשר מופתיות, שחובבי בשר אמיתיים מתעלפים רק מלשמוע עליהן. אני חוזרת לשם שוב ושוב, ולו בשביל הלחמניות המסורתיות (pão de queijo) הנהדרות המוגשות לשולחן חמות ונימוחות.

201 3rd Street San Francisco

La Mar Cebicheria

מסעדה פרוויאנית טעימה שיושבת ממש על ה- Embarcadero. יופי של מנות, יופי של נוף ויופי של אווירה. מצחיק, ששנינו קיבלנו עליה המלצה בדיוק באותו השבוע, משני אנשים שונים, אז כמובן שהיינו חייבים לנסות אותה. מה, לא ככה?

Pier 11/2 The Embarcadero, San Francisco

(כן, אני יודעת שזה נשמע כמו כתובת מתוך ספר של הארי פוטר, אבל נשבעת לכם שיש דבר כזה)

Magnolia Brewing

אחרי שהיו סגורים לרגל שיפוצים נפתחו שוב שעריה של מסעדת מגנוליה לשמחת כל תושבי שכונת הדוגפאץ׳. המקום המדליק המתמחה בבירות מציע מגוון סלטים, כריכים ובשרים.

Magnolia Brewing, 2505 3rd Street (@22nd)

1398 Height Street (@Mason)

Namu Gaji

Namu Gaji

שלושת האחים דניס, דייויד ודניאל גדלו במסצ׳וסטס ולמדו מאימם את האהבה לבישול. משהגיעו כולם, בזה אחר זה, לסן פרנסיסקו החליטו לפתוח מסעדה אסיאתית מוקפדת, שלה חוות גידול אורגנית משלה, שחרטה על דיגלה להעניק לסועדים חוויה בלתי נשכחת. ואנחנו לא נשכח את קדירת האבן הלוהטת שהוגשה לנו לשולחן ובה כל טוב צמחוני היושב על מצע אורז מתפצפץ, מנה שבשבילה גיבורים עפים. מומלץ בחום!

Namu Gaji, 499 Dolores Street at 18th, San Francisco

One Market

מסעדה נוספת שיושבת על ה- Embarcadero, ומזה 25 שנה מעסיקה את מיטב השפים ומאכילה דורות של סועדים. אז אם חיפשתם מקום לחגוג בו אירוע, זה המקום בשבילכם.

1 market street San Francisco

Oren’s Hummus

כן חברים, אנחנו על המפה! החומוס של אורן שכבש בסערה את החיך המקומי מצטרף לרשימה המפוארת של שבוע המסעדות.

Oren’s Hummus, 71 3rd Street, San Francisco

Skool

skool

ובשנה שעברה, לכבוד שבוע המסעדות, בחרתי להתחיל את החגיגה במסעדת פירות ים, שכבר מזמן רציתי לבקר בה. זאת היתה הזדמנות נהדרת לנסות אותה. לצד התפריט הקבוע, הוגש לי תפריט מיוחד שכלל מנה ראשונה, עיקרית וקינוח ב$25. תענוג!

Skool, 1725 Alameda Street San Francisco

Spruce

מסעדה יפיפיה בשכונת Presidio Heights, ששווה לבקר בה לבראנץ׳, לאנץ׳ או דינר, ולו בשביל קינוח העוגיות המפורסם שלהם, הנאפות טריות בו במקום.

3640 Sacramento Street, San Francisco

Stem Kitchen & Bar

Stem Kitchen & Bar

לחובבי מטבח קליפורני במיטבו. בינות לגנים יפים ונוף עוצר נשימה בבניין משרדים תמים למראה שבשכונת הMission Bay החביבה עלינו, תמצאו את פינת החמד הזאת. המטבח הפתוח, העיצוב המודרני, הירקות האורגניים והמנות המוקפדות והיפות הביאו אותנו לשם לא פעם.

499  Illinois Street, San Francisco

 

אז חברים, אל תפספסו הזדמנות נהדרת לצאת ולבלות עם בן או בת הזוג וגם עם הילדים. אל תתנו למזג האוויר, לחשיכה המוקדמת או לדכדכת העונתית להכניע אתכם, ונצלו את שבוע המסעדות בעיר הגדולה.  מתי? בין התאריכים 23-31 בינואר, 2019. לרשימה המלאה של המסעדות המשתתפות ולפרטים נוספים, פנו לקישור הזה

והעיקר, רק בשמחות!

שבת שלום,

דלית

dalit@gvirtsman.com

 

מעונינים בעדכונים והמלצות נוספות? הצטרפו לרשימת התפוצה של בעניינים

https://paloaltojcc.org/JoinICC

קיצור תולדות הצ׳ולנט

מאת: דלית גבירצמן

איזה כיף, קררררר! בימים קרים וגשומים שכאלה, כולם ממהרים להכין מאכלים מוכרים, ובעיקר, אוכל נחמה שעושה טוב על הנשמה. כולנו חולמים על מזונות משביעים, שלרוב מבלים כל הלילה בתנור וממלאים את הבית בניחוחות מופלאים. במהרה נשלפים כל המתכונים הישנים והטובים של תבשילים ונזידים, ירקות ממולאים ומרקים סמיכים ועשירים. עונת החורף מזמנת לנו חגיגה של מאכלים שעושים לנו חם בבטן, ובעיקר – בלב.

בין אם אתם קוראים לזה צ׳וֹלנט או סתם חמין, כמעט לכל עדה ותרבות קולינרית יש את הגרסה שלה לנזיד הנחמה היהודי שמתבשל לו לאט-לאט כל הלילה. הסיבות לצורת הבישול הארוך היו בעיקר מעשיות. בין אם מדובר באבות אבותינו שהיו מנועים מהדלקת אש בשבת והעדיפו להכניס לתנור בערב שבת תבשיל שיבלה שם כל הלילה ויהיה מוכן ביום למחרת, ובין אם מדובר בעמים שפשוט העדיפו לנוח מהבישולים יום אחד בשבוע, תודו שמדובר פה בהמצאה גאונית. העובדה הפשוטה שהיה הרבה יותר זול להשתמש בחלקי הבשר הנחותים והירקות הפחות נחשקים הדורשים בישול ארוך, הביאה לפתרון פשוט, זול ונוח. וזאת עוד הוכחה ש…איך נוהגים לומר במחוזותינו? ההכרח הוא אבי ההמצאה!

אבל כאן התגלה הסוד – במהלך הבישול הממושך קורה משהו קסום והוא זה שהפך  את סוג הבישול הזה לאהוב ומוצלח כל כך. במהלך הבישול האיטי משתחררים כל הטעמים השונים ונספגים אלו באלו. פתאום התברר שמהחומרים הפשוטים לכאורה, מתקבלת תערובת ארומטית ועשירה בטעמים, שלא ניתן להשיג בשום שיטת בישול אחרת. השנה הוכרזה לראשונה בתל אביב אולימפיאדת הצ׳ולנט מול קהל וצוות שופטים. מה דעתכם, אולי הגיע הזמן לקיים תחרות שכזאת גם אצלנו? רק אומרת… ובינתיים, העניקו לאהובים עליכם בסוף השבוע הקרוב את המתנה הכי נפלאה שיש – הזמינו אותם לצ׳ולנט בשבת.

המתכון הבא הוא באדיבות האיש היקר, ששידרג את המתכון שעובר בירושה במשפחתינו מזה שלושה דורות. בכל ביקור שלנו בארץ, אנחנו מתחננים לצ׳ולנט, והורי המסורים שתמיד ערוכים להגשים את כל מאווינו הכמוסים, נרתמים למשימה. ביחד הם שוקדים על הכנת התבשיל, כשאבי אמון על הטיגון האיטי של הבצל שכתוצאה מהקירמול שלו משתחררים הסוכרים המעניקים לצ׳ולנט ארומה וטעמים שאין כמותם. אחרי שהסיר בילה בתנור כל הלילה, והבית כולו התמלא ניחוחות, כולנו מתקבצים סביב השולחן, ו-כן, אפילו בחום היוקד של יולי-אוגוסט אנחנו לא מוותרים, מדליקים מזגן, ו…מדמיינים שזה חורף.

אז הפעם, אני מקדישה את הכתבה לאלו מכם שהחורף עושה להם קצת עצוב. אולי מתכון של אוכל ביתי, חם ומפנק, שממלא את הבית בריח נהדר, יעשה לכם את החורף הזה קצת יותר נעים.

**צ׳ולנט לשבת

מה צריכים?

פאונד של שורטריבס (בלי העצמות, כמו בקוסטקו) חתוך לקוביות של בערך חמישה סנטימטר

3 שוקיים של עוף

3 ביצים

4 תפוחי אדמה קלופים וחתוכים לרבעים

כוס שעועית יבשה שהושרתה במים כל הלילה

כוס גריסי פנינה שהושרו במים כל הלילה (Pearl Barley)

2 בצלים גדולים קצוצים

עצם בקר עם מח (מומלץ אך לא חובה)

2 כפות פפריקה אדומה מתוקה

תפוח אדמה נוסף מבושל במים (לקציצות)

כוס קמח

3 כפיות מלח

1/2 כפית פלפל שחור

כף דבש

שמן לטיגון

מה עושים?

מטגנים במחבת גדולה וכבדה ועל אש קטנה בצל אחד קצוץ לקוביות עד שהוא משחים. מוסיפים כף פפריקה, מערבבים עוד דקה ומסירים מהאש. מפזרים את הבצל בתחתית סיר לבישול איטי (**crock pot). מניחים את העצם במרכז הסיר ומסביבה מסדרים צפוף ככל האפשר את קוביות הבשר, העוף, תפוחי האדמה, הביצים, השעועית והגריסים. הסידור המוקפד מאפשר בהמשך להיענות לדרישות הסועדים השונים על פי טעמם והעדפותיהם. סידור צפוף מבטיח תוצאה פחות נוזלית ויותר טעימה – כך אמר האיש. ממלאים במים עד לכיסוי התכולה ועוד שני סנטימטר. מביאים לרתיחה. בינתיים, מכינים את הקציצות. מטגנים את הבצל השני עם כף נוספת של פפריקה. מועכים את תפוח האדמה המבושל ומוסיפים לו כוס קמח. מוסיפים כפית מלח ופלפל לפי הטעם. אם התערובת יבשה מידי, מוסיפים קצת מים, מערבבים ויוצרים בידיים רטובות כדורים.   כשהנוזל בסיר חם, מוסיפים כף דבש, 2 כפיות מלח ופלפל שחור, לפי הטעם. ואז, מניחים את הקציצות מעל כל שאר המרכיבים כשרק חציים התחתון טבול במים שבסיר. מכסים מורידים לטמפרטורה נמוכה ומניחים להתבשל כל הלילה. מתעוררים בבוקר לבית מלא בניחוחות משכרים ולמראה סיר מלא כל טוב, עד שבקושי מצליחים להתאפק עד הצהרים.

בתאבון ושבת שלום,

דלית

 

** המתכון מותאם ל-Crockpot של 6qt. אם אתם משתמשים בקטן יותר, יש לקצץ במרכיבים בהתאם.

כתום זה השחור החדש: המדריך לעונת הדלועים

כתום זה השחור החדש: המדריך לעונת הדלועים

מאת: דלית גבירצמן

כבר שבועיים שאני רק רואה כתום בעיניים או אם לעשות פרפרזה זריזה על שירו של אושיק לוי, במילותיו של מאיר אריאל, מה שמתחשק לי זה… כתום. יש יותר מידי חדשות תחת השמש, ואני רוצה לא לתמוה, פשוט לשכוח ורק לשקוע אל תוך עננה גדולה וכתומה. מנומר, מנוקד, מפוספס, עגול, חלקלק, מוארך או שטוח, העיקר – שיהיה כתום. מרק הדלורית כבר מככב מזה שבועות על שולחננו, דלורית חיננית כבר נצלית תדיר בתנור לצד בצל אדום ומזוגגת ברוטב טחינה וזעתר לפי המתכון האגדתי של אוטלנגי, עוגיות דלעת ופצפוצי שוקולד מפיצות ריח משכר המביא את ילדי הקומה לנקוש חרש על דלתי. הכול מסביבי כתום. בתקופה, שהיא בעיני הכי יפה בשנה, מוצפים השווקים, החנויות וצידי הדרכים בדלועים בשלל צבעים, גדלים ומרקמים. המראה כל כך יפה, שפשוט בא לקנות עוד ועוד ולהשאיר כמה על תקן קישוט על מפתן הדלת בכניסה לבית או לעטר בהן שולחן חגיגי לארוחה כתומה, עם מוטיבים סתוויים. כל גיחה מקרית ומזדמנת לטריידר ג׳ו מסתיימת אצלי בערימה חדשה של דלועים. תחילה היא עושה את דרכה כמו דוגמנית על המסלול, מסודרת בקערה יפה על השולחן שבפינת האוכל. וכמה שהן יפות, כך גם הן טעימות, ובנקל ניתן להעביר אותן מפינת האוכל היישר אל הסיר המבעבע, התבנית או לתנור שבמטבח.

כל מה שרבים מאיתנו הכרנו וידענו על דלועים, היו אלו רק אותן פיסות דלעת מבוישות, חתוכות ועטופות בניילון נצמד, שנמכרו בסופרמרקט השכונתי. היינו מכינים מהן מחית דלעת לפעוטות או מקסימום מוסיפים אותן לפעמים למרק הצמחוני של הקוסקוס. ועתה, קשה שלא להתאהב ולהסתחרר משפע הדלועים הניבט אלינו מכל עבר מצידו השני של האוקיינוס. הפתייניות האלה, קורצות אלי ומסמנות לי בתנועת יד לגשת אליהן, ואני, כאחוזת כישוף, שוב שולחת יד ומניחה בעגלה עוד מן הכתום הכתום הזה. אז בואו נראה מה היה לנו שם.

ובכן, הדלעת הנפוצה ביותר היא זו הכתומה והגדולה, שהופכת כידוע, ברגעי מצוקה לכירכרה נוצצת. אובר-דלעת, אם תרצו. מכל מקום, הדלעת הענקית הזאת משמשת בעיקר לקישוטים יצירתיים לליל כל הקדושים. נפלא בעיני לראות את עבודת הפיסול המושקעת והמדהימה שאנשים עושים בטרם יכניסו בביטנה של הדלעת נר דולק להרחיק את השדים והרוחות מפתח ביתם. ישנם גם כאמור מיני דלועים קטנות שהן פשוט צבעוניות וחגיגיות ומקשטים איתן את השולחן, על תקן ״למען לראותן בלבד״. בביתנו מככבת כבר שנים רבות הדלורית החיננית (Butternut Squash), שהיא בהירה יותר וצורתה כעין חציל שפגש אפרסמון. טעמה מתוק ואגוזי ואני נוהגת להכין ממנה את מרק הדלורית המפורסם שלי.

אך הפעם, אני רוצה להציג בפניכם כוכבת חדשה. קהל נכבד, קבלו לבמה במחיאות כפיים סוערות את דלעת הערמונים או דלעת הבלוט (Acorn Squash). היא כל כך יפה, שאפשר פשוט לפרוס אותה לפרוסות בצורת כוכב, להניח את פרוסות הדלעת העטופות (היטב) בשמן זית על נייר אפייה בתבנית שטוחה של התנור ולאפות אותה, אז איז, עם קצת מלח ופלפל בחום בינוני גבוה עד שהן שחומות. א-ב-ל, עם טיפ-טיפונת של השקעה, תוכלו להכין ממנה מנה יפיפיה, מפוארת וטעימה שתשדרג לכם כל ארוחת שבת או חג. זה בדיוק סוג המתכונים שאני הכי אוהבת. פשוטים, טעימים ותמיד סוחטים קריאות התפעלות מצד הסועדים. ותכל׳ס, יש מי שלא נהנה לשמוע את ה״וואו״ הזה, כשמניחים על השולחן מנה מרשימה שקודם כל טורפים אותה בעיניים? בעיקרון, ניתן למלא את דלעת הערמונים בשלל מילויים כמו: ירקות, אורז, קינואה או בשר. המתכון הבא הוא של חברתי השפית והכה-מוכשרת עינת פרטין, שכל מה שהיא עושה במטבח, הוא לא פחות מאשר קסם!

דלעת ערמונים במילוי גבינות

מה צריכים?

צילום: דנה גוטליב

5 יחידות דלעת ערמונים קטנה

250 גרם גבינת מסקרפונה או גבינת ריקוטה

100 גרם גבינת רוקפור

150 גרם גבינת קשקבל או גבינת פרמזן מגורדת

100 גרם פירורי לחם

50 גרם צנוברים קלויים

מלח ופלפל לתיבול

כף עירית קצוצה

¼ סטיק חמאה

מה עושים?

מחממים תנור ל 350 מעלות פרנהייט. חוצים את הדלעת לחצאים, מנקים מגרעינים וסיבים ומורחים את פנים הדלעת בשמן זית או חמאה. אופים את הדלועים כחמש עשרה דקות ומוציאים מהתנור. בקערה מערבבים את הגבינות, פירורי הלחם, הצנוברים, העירית והתבלינים. ממלאים את הדלעת במילוי הגבינה, מכניסים לתנור ואופים עוד 10-15 דקות או עד שהדלעת רכה. מוציאים מהתנור ומפזרים מעל עוד קצת צנוברים ועירית קצוצה לקישוט .

לגיוון: ניתן להחליף בכל גבינה אחרת שאוהבים. במקום צנוברים אפשר להשתמש באגוזים, פיסטוקים או שקדים. ניתן להוסיף לתערובת הגבינות עשבי תיבול שאוהבים כגון בזיליקום , בצל ירוק וכו׳.

ואם כבר הגעתם עד לטריידר ג׳ו, תציצו קצת מסביב אל שפע המוצרים העונתיים (כי זה מה שהופך אותה לחנות כזאת קטנה ומטריפה, שאפילו הקדשתי לה פעם כתבה שלמה). על המדפים תגלו עוגיות בטעם דלעת, רביולי דלעת, גבינת שמנת עם דלעת, דגנים בטעם דלעת, תה דלעת, מרקים וקינוחים, והכול – עם דלעת. אל תשכחו להצטייד בקופסה של מחית הדלעת הנמכרת רק בעונה זו, המשמשת אותי במתכונים נפלאים כמו זה של עוגיות הדלעת ופצפוצי השוקולד (מתכון כאן). כמו כן, תבלין פאי הדלעת (Pumpkin Pie Spice) אף הוא שימושי במתכונים רבים לעונה זו. לא קשור, אבל חשוב לא פחות: זה הזמן למלא את הפריזר בבצק העלים המשובח שנמכר שם רק בתקופת החגים. אל תגידו שלא אמרתי!

ועכשיו, נשאלת השאלה הגדולה: כיצד מקלפים את כל הדלועים הללו? ובכן, בחלק מהדלועים הקילוף יכול להיות באמת מאתגר וכרוך בהמון עבודה. אין לכם מושג כמה קולפנים נהדרים עם להב קרמי נפלו אצלי במטבח בעת מילוי תפקידם. עד שיום אחד, הגיע האיש היקר עם סט קולפני מתכת מעולים מסוג Titan הנמכר בBed Beth & Beyond, וכמו שאומרים, חיי השתנו ללא הכר. תמורת $15 בלבד, תמצאו גם אתם את האושר.

אז כשהשעון מצלצל חצות והכישוף מתפוגג, עזבו אתכם מנעל הזכוכית (ומי בכלל רוצה נעל מזכוכית..?) תשמעו לי, לכו על הדלעת. היא המפתח האמיתי לארוחה מהאגדות.

שלכם בכל עונה,

דלית

dalit@gvirtsman.com

מעונינים בעדכונים והמלצות נוספות?

הצטרפו לרשימת התפוצה

https://paloaltojcc.org/Subscribe