ביקור בבר היין El Lopo בסן פרנסיסקו

ביקור בבר היין El Lopo בסן פרנסיסקו

מאת: דלית גבירצמן

אני חייבת להודות שמעולם לא תפסתי ראש טוב על הבר, למרות שחברי יעידו שלגמרי יש לי את זה. פשוט מעולם לא יצא. בדיוק לפני שבועיים, נכנסתי לבר יין שמיד עשה לי את זה. אולי בגלל שלא ציפיתי למצוא בר יין כזה בלב שכונת Polk Gulch שבסן פרנסיסקו, ואולי משום שכבר מזמן לא הייתי בספרד.

Photo by andrew curry

El Lopo מתיימר להיות בר שכונתי צנוע, אך הוא מרגיש כאילו נכנסתם למנהרת זמן שבשניות הקפיצה אתכם ישירות לספרד. משהו בעיצוב החם והמזמין של המקום, האנשים היפים שישבו על הבר ונראו כאילו הם מרגישים שם לגמרי בבית, האווירה הנינוחה והנעימה ותפריט מנות הטאפאס המגרה, גרמו לי לעשות משהו שמזמן כבר רציתי לעשות – להזמין את האיש היקר לדייט באופן לגמרי ספונטני.

זה היה ביום חורף קריר ואפרורי. צעדתי ברחוב פולק, לפגוש את דניאל אזרקמן, הבעלים של El Lopo. לא כל כך ידעתי למה לצפות, והמראה הכללי של האזור לא נראה מרגש במיוחד. ואז נפתחה דלת הקסמים, והחלל החמים של הבר שאב אותי לתוכו כמו חיבוק. הברמן החביב ניגש אלי ובחיוך הושיט לי את התפריט. כשאמרתי לו שאני כאן לפגישה עם דניאל, הוא הצביע לעבר ״המשרד״, או ליתר דיוק, השולחן שבפאתי הבר. ישב שם בחור צעיר ומתולתל עם זקן, נראה תל אביבי כזה, כאילו הגיע הרגע מבן-יהודה פינת פרישמן, ולא מ- Polk פינת Pine.

Photo by andrew curry

דניאל לחץ לי את היד בחמימות ומיד הציע לי משהו לשתות. הבטתי בתפריט היינות (שנראה מאוד מפתה), ובנסיון להראות יותר קולית ממה שאני באמת, אתגרתי אותו להזמין לי משקה. מעין נסיון לראות איך אני נתפסת בעיניו אחרי עשר שניות של מפגש. בדמיוני ראיתי איזה קוקטייל נשי, מתוחכם ואלגנטי. דניאל בחר להגיש לי מרטיני מלוכלך עם זיתים וטימין שרוף. בינינו, אולי הייתי צריכה לוותר על הכובע…

דניאל מספר לי שבר היין שלו נפתח במרץ האחרון, מתוך רצון למלא איזשהו חוסר שהיה קיים בשכונה. הוא גדל בלוס אנג׳לס להורים ישראלים והגיע לאזור כשלמד פילוסופיה ובלשנות בברקלי. ״תמיד רציתי לעבוד בתעשיית המזון, וכל מי שהכיר אותי אמר לי שרק מי שאוהב את זה באמת, צריך לעסוק בזה. אני בעיקר אוהב את תחושת הקהילה עם הפוקוס על אוכל טעים ואיכותי.״ המטרה היתה להקים מקום שבו לוקחים את האוכל ברצינות אך באווירה לגמרי לא רשמית ומכופתרת, בלי מנה ראשונה, שנייה וקינוח.

Photo by andrew curry

אחרי שסיים את לימודיו בברקלי בשנת 2008, החליט דניאל להשתקע באזור המפרץ ולהירשם לקורס בניהול מזון ומשקאות שהוצע בשעתו בSan Francisco Art Institute. הוא עבד בתחום המסעדנות מכל זווית אפשרית, מבישול דרך מלצרות ועד לביקורת מזון, והוא אפילו עזר לערוך ספר בישול. לפני שפתח את El Lopo הוא עבד במשך שש שנים ב-Off the Grid, ארגון בסן פרנסיסקו המציע שרותי קייטרינג במשאיות אוכל. אחרי טיול שעשה בספרד ב-2006, הושפע דניאל מהשפע ומאיכות הברים המקומיים, שבהם האוכל מוקפד והמשקאות מעולים, ויחד עם זאת, האווירה מאוד לא פורמלית. ההשראה שקיבל בספרד הביאה אותו להחלטה לפתוח בר יין בסגנון ספרדי ובעל אופי דומה, בשכונה שבה הוא עצמו גר. ״אין אצלנו התחלה, אמצע וסוף, והשאיפה היא לחוויה אורגנית שקורית במקום. אנשים מגיעים לכאן לפגישה, לבד עם ספר, או עם חברים, והכול כבר קורה מעצמו. הדגש הוא על קהילה (דניאל הכיר את כל יושבי הבר בשמותיהם הפרטיים) ואוכל טרי ומגוון. אנחנו משנים את התפריט 3-4 פעמים בשבוע, כך שמי שמגיע באופן קבוע יכול בכל פעם לנסות דברים חדשים, קצת מזה וקצת מזה. אפילו את תפריט המשקאות אנחנו משנים כל שבועיים.״

www.andrewcurryphoto.com

כששאלתי את דניאל מה היו התחנות המשמעותיות בחייו שהביאו אותו לרצות לפתוח מסעדה הוא עונה ללא היסוס – ארוחות השבת בבית הוריו. ״המשפחה שלי תמיד אירחה אנשים רבים לארוחות שבת. גדלתי בשכונת Encino שבלוס אנג׳לס שיש בה הרבה ישראלים, כך שלא פעם ארחנו קרוב לארבעים איש. כשגדלתי מעט, ביקשתי לעזור ולהכין משהו בעצמי לארוחת שבת. בקלות אפשר למתוח קו מהחוויה הזאת ועד לכאן, ולרעב הזה לתחושה שכולם מגיעים למקום שלי, שבו אני זוכה להיות המארח.״

לדניאל יש חוש הומור מיוחד במינו (תחשבו Fargo) ויש נגיעות מהציניות שלו באתר וגם במקום עצמו. הנה למשל כמה מחוקי הבית של El Lopo:

  • דברו עם זרים.
  • אם אתם מביאים אוכל מבחוץ, עליכם לשתף עם כולם.
  • אם אתם שותים יתר על המידה, עליכם לאכול כל מה שנגיש לכם.
  • אם אתם אוכלים יותר מידי, צאו לסיבוב מסביב לבלוק. וכן הלאה…

ועוד משהו נחמד ומקורי: בתפריט המשקאות מופיע סימון מיוחד, שבו בשעת ה-Happy Hour (בין 4-7) מידי יום, אם אתם מזמינים ממנו כוס אחת, אתם מעניקים כוס שנייה למישהו אחר שאתם לא מכירים, בחינם.

אני מזמינה שלוש מנות מתוך התפריט שהוצע באותו הערב; ארטישוק ירושלמי מזוגג, דלעת יפנית צרובה עם גבינת עיזים ואגוזי מלך ואמפנדה בסגנון ספרדי, שהיא אחת המנות הפופולריות ביותר. כולן היו טעימות להפליא והשאירו טעם של עוד. אין לי ספק שאנחנו עוד נשוב לנסות מנות נוספות מהתפריט.

המקום עצמו שימש בעבר בר יין, אך הוא עוצב כולו מחדש על ידי חברים ובני משפחה שהגיעו ועזרו להקים את המקום במשך כשבועיים. השמות של כל חבר או חברה שעזרו בעיצוב המקום מוטבעים על לוחית שצמודה לרהיטים. אני ישבתי על ספסל שהוקדש לחברה שהיא מעצבת פנים וחיה בניו יורק, שהתנדבה אף היא להגיע ולעזור. והאמת, מרגישים את האהבה, ההקפדה ותשומת הלב בכל פינה.

ניתן לשכור את בר היין או חלקים ממנו גם לאירועים פרטיים ואף להזמין לשם קבוצות. לפרטים לחצו כאן.

El Lopo, 1327 Polk Street, San Francisco

לחיים, חברים! רק בשמחות!

שלכם, דלית גבירצמן

dalit@gvirtsman.com

שבוע המסעדות של סן פרנסיסקו 2020: זה הזמן לאכול טוב (ובזול)!

שבוע המסעדות של סן פרנסיסקו 2020: זה הזמן לאכול טוב (ובזול)!

מאת: דלית גבירצמן

כן, אני יודעת… תאמיני לי, אני יודעת בדיוק על מה את מדברת. הרצון קיים וגם הצורך, וכל הזמן אתם מדברים על זה שצריך להגיע יותר לעיר, אבל תכל׳ס, כשמגיע הרגע ורק מתחילים לחשוב על זה שצריך להזמין את הבייביסיטר, להתלבש, להיכנס למכונית, לעמוד בפקקים ואז עוד חצי שעה לחפש חנייה… אז מיד עוברים לנוהל פיג׳מה, נעלי בית, שמיכת פוך, פופקורן ו…מאמי, יש משהו שווה לראות בנטפליקס? מה שנקרא, הייתי שם, עשיתי את זה. גם אני במשך שנים רבות אמרתי שאני גרה ב״סן פרנסיסקו״ וידעתי למה בראש אני מוסיפה את המרכאות. גם אני חשבתי פעם שלגור במאונטיין וויו זה כמעט כמו לגור בסן פרנסיסקו. ועכשיו, כשאני גרה בסן פרנסיסקו, אני יודעת שזה לא דומה אפילו. יש משהו ממכר בלגור בעיר גדולה. משהו בקצב של האנשים, באווירה, בדרך שבה אנשים מתלבשים, זזים ומתנהלים, ששונה באופן מהותי מזה של הפרברים. תשאלו כל תל אביבי. אחרת אין הסבר מתקבל על הדעת לרצון ולהחלטה המודעת של אנשים משכילים ושפויים למדי לעבור לגור במקום צפוף, סואן ומלוכלך, עם מצוקת חנייה ודיור ואחוזי פשיעה גבוהים. ובכל זאת, אין על סן פרנסיסקו.

אפילו אחרי שלוש וחצי שנים שאני גרה בעיר הזאת, אני עדיין מחסירה פעימה בכל פעם שאני עולה או יורדת ברחובותיה התלולים, חוצה את אחד מגשריה היפיפיים, יושבת בבתי הקפה השווים, מביטה בצבעוניות של האנשים ואוכלת באחת ממאות המסעדות הנפלאות שיש בה. וכמו בכל עיר קולינרית גדולה אחרת, גם סן פרנסיסקו פותחת פעם בשנה את שעריה ומזמינה אותנו ל״שבוע המסעדות״  שיתקיים השנה בין התאריכים 22 ל-31 בינואר. במסגרת האירוע, שפים ממסעדות שונות ברחבי העיר יוצרים תפריט צהריים ו/או ערב במחירים מוזלים שנעים בין $15 ל-$25 לארוחת צהריים הכוללת 2 מנות ו-$40 ל-$65 לארוחת ערב הכוללת 3 מנות ויותר שהן חלקן מנות ידועות של המסעדה וחלקן חדשות ומקוריות. כך שאם חלמתם לנסות מסעדה יוקרתית חדשה ועדיין לא העזתם, זה הזמן לעשות זאת. אם יש לכם מסעדה מגניבה בעיר שאתם תמיד אוהבים לחזור אליה, והתקציב אחרי כל חופשות החורף אפעס לא משהו, או אם בדיוק השבוע אתם חוגגים יום הולדת או יום נישואים, זאת ההזדמנות שלכם להציץ ברשימת המסעדות הנכבדה ולבחור לכם מקום מומלץ. ואיך תדעו מה מומלץ? או! בשביל זה אני כאן.

אז השבוע, לכבוד שבוע המסעדות, אני חולקת איתכם את הרשימה הפרטית שלי. אלו הם המקומות שאני אוהבת לאכול בהם, ולא רק השבוע.

Palette

כאמור, בעיר סן פרנסיסקו יש מהכול; יופי וכיעור שוכנים זה לצד זה, והשאלה היא במה אנחנו בוחרים להתמקד. אפילו ברחובות פחות זוהרים ובשכונות פחות אטרקטיביות ניתן למצוא פינות חמד של ממש. על רחוב Folsom, הידוע בעיקר בשל המועדונים המאכלסים חברים שנהנים להכאיב לעצמם ולאחרים בעזרת שוטים ומגלבים למינהם, התגלתה לי לפתע הפתעה מענגת וכלל לא מכאיבה. Palette היא מסעדה מוקפדת, מקורית, יפה וטעימה מאין כמותה. היא ממוקמת לצד גלריה יפה וחנות מקסימה, וכל העיצוב שלה אומר שירה. עבור השף המוכשר Peter J. Hemsley כל צלחת היא מצע וקנבס חלק ליצירה. מערכת היחסים בין אמנות לאוכל באה לידי ביטוי בכל מנה ומנה שמוגשת לשולחן. השף המוכשר אחראי אפילו על האיורים המעטרים את הצלחות, והצילחוּת כאן הוא מהיפים שראיתי. אכלנו שם לא פעם, ובעיקר זכורה לי המנה של סלק טרטר ומנה של ניוקי משובח. האחרים ניסו את ההליבוט שהיה אף הוא נפלא. במקום מתקיימים אירועים וסדנאות ושווה, ממש שווה, לבוא לבקר, בעיקר השבוע!

Palette, 816 Folsom Street, San Francisco

Bellota

אל תגלו לאף אחד, אבל לאחרונה פיתחתי חולשה לספרדים. משהו בגלגול של הלשון ובניגון של השפה, משהו בלוּק הלטיני והאופן שבו הם מבטאים את ה-LL במילה פאייה שלגמרי עושה לי את זה. ולכן, שמחתי כל כך כשהאיש הגיע עם המלצה למסעדה ספרדית חדשה ב-SOMA. ברקע התנגנה מוזיקת ג׳אז חיה, האווירה היתה נעימה, פלטת הגבינות שכללה את גבינת המנצ׳גו הספרדית הנהדרת היתה מלבבת. בהמשך הזמנו טאפאס של כרוב ניצנים, כרובית, ותפוחי אדמה (Bravas), וכמובן, חלקנו פאייה. יופי של מקום!

Bellota, 888 Brannan Street, SOMA

Absinthe Brasserie & Bar

ומספרד, נעשה קפיצה קטנה ומתבקשת לצרפת, לאחד מהמוסדות הקולינריים הוותיקים בעיר. המסעדה הצרפתית המצוינת Absinthe Brasserie & Bar נמצאת בשכונת Hayes Valley היפיפה. היא מוקפדת, טעימה, יש בה יינות טובים וכל הגינונים הצרפתיים – ממש קפיצה קטנה לפריז – או לה לה!

Absinthe Brasserie & Bar, 398 Hayes street at Gough, San Francisco

La Mar Cebicheria Peruana

כבר כשאומרים את המילה סביצ׳ה מתעורר התיאבון. הסביצ׳ה הוא מאכל דרום אמריקאי המורכב מדגים נאים המושרים במיץ לימון או בחומץ ואין כמו לאכול אותו בסעדה פרואנית. אחת הטובות והטעימות שבהן  היא La Mar Cebicheria Peruana היושבת ממש על הרציף של ה-Embarcadero. מנת הסביצ׳ה הפכה בשנים האחרונות לפופולרית ביותר, ובצדק. במקום מוגשות יופי של מנות, יש בו יופי של נוף ויופי של אווירה.

La Mar Cebicheria Peruana, Pier 11/2 The Embarcadero, San Francisco

Central Kitchen

הרשימה שלי לא תהיה שלמה ללא איזו מסעדה איטלקית טובה. ובכן, ממש אצלנו בשכונה תוכלו למצוא את מסעדת האחות של flour+water הנפלאה, הממוקמת בשכונת האינר מישן.

מסעדת Central Kitchen היא סופר-נעימה, סופר-טעימה, בעלת שיק-תעשייתי, ניחוחות וטעמים קליפורניים וכל אלו עושים חשק לחזור אליה שוב ושוב. התפריט משתנה מידי יום, אך הפסטה היא תמיד בחירה טובה. מומלץ בחום.

 Central Kitchen, 3000 20th Street, San Francisco

Spruce

ולסיום, אמליץ לכם על מסעדה אלגנטית וחגיגית הנמצאת בלב שכונת Presidio Heights. השירות בה מעולה, האוכל מוקפד וטעים והיא מקום קלאסי כמו שרק קלאסי יכול להיות. ב-Spruce לאחרונה יום הולדת לחברה והיה פשוט נפלא. המסעדה יפיפיה ושווה לבקר בה לבראנץ׳, לאנץ׳ או דינר, ולו בשביל קינוח העוגיות המפורסם שלהם, הנאפות טריות בו במקום. יופי של מקום!

Spruce, 3640 Sacramento Street, San Francisco

Rooh

ולמי שבכל זאת לא מצליחים להביא את עצמם אל העיר הגדולה, תשמחו ודאי לדעת שברשימה מופיעה גם מסעדה מצוינת בפאלו אלטו. מדובר במסעדה הודית שביקור אצל אחותה התאומה בעיר לא מזמן, הפך לחוויה בלתי נשכחת כל הפרטים כאן.

Rooh, 333 Brannan St #150, San Francisco, CA 94107

Rooh, 473 University Ave, Palo Alto, CA 94301

זהו להפעם. איזה כיף לפתוח שנה חדשה עם כתבה על מסעדות טובות.

הכנסו לרשימה, בחרו מסעדה והזמינו לכם שולחן. הרשימה המלאה של המסעדות המשתתפות באירוע כאן.

שלכם תמיד,

דלית גבירצמן

dalit@gvirtsman.com

חדשים בוואלי? 10 טיפים להתמצאות בתזונה המקומית

חדשים בוואלי? 10 טיפים להתמצאות בתזונה המקומית

מאת: יעל דרור

ברוכים הבאים לוואלי. לא פשוט לעבור לארץ זרה עם כל המשפחה ולא פשוט בכלל להבין "מי נגד מי" בתחום קניות המזון. זה בולט מיד כאשר תויות המזון שונות והטעם של מאכלים רבים שונה ממה שאנו מכירים בארץ. הגדלים והצבעים של המזונות והמשקאות לפעמים הפוכים ממה שאנו רגילים ומי שמחפש לקנות מזון כשר, צריך לפעמים "מפת מטמון" כדי להצליח להשיג את הכל. כדי להקל עליכם ולו במעט, אספתי את 10 הטיפים הכי חשובים שיעזרו לכם להתרגל לחיים התזונתיים בוואלי:

Food Labelאחוזי השומן

בישראל אחוז השומן רשום בצורה ברורה על תוית המזון כיוון שצורת הסימון היא לפי 100 גרם. בארה"ב, הסימון התזונתי הוא לפי מנת הגשה, בעלת משקל משתנה ולכן המספר שרשום בתוית המזון לא מהווה בהכרח את אחוז השומן. ישנם שלושה סוגי מאכלים שרשום עליהם בגדול על האריזה את אחוז השומן: חלב, יוגורט וקוטג'. עבור כל השאר, צריך להשתמש בנוסחת החישוב הבאה: לחלק את כמות השומן שבתוית המזון (Total Fat) בגרמים של מנת ההגשה (Serving Size). את המספר שמתקבל מכפילים ב-100 והוא אחוז השומן. דוגמא לחישוב אחוז שומן לגבינה: כמות שומן למנת הגשה Total Fat 5 גרם. מנת ההגשה עצמה היא 1oz, כלומר 28 גרם. מחלקים 5/28= 17.8% שומן.

ירקות במשקל

מלחיץ להגיע לסופרמרקט ולגלות שמוכרים מלפפון ענק במחיר מופקע ליחידה, וכאשר מגיעים הביתה גם אין לו טעם… מי שרוצה למצוא את המלפפונים המוכרים שאנו מכירים מישראל ואף לבחור אחד אחד ולשלם לפי המשקל ולא לפני היחידה, מומלץ להגיע למכולות שמוכרות מוצרים מישראל הפזורות ברחבי הוואלי. הפירות והירקות שם מסודרים בצורה מאד דומה לארץ והמחיר הוא בדרך כלל  לפי משקל של פאונד (חצי ק"ג) ולא לפי יחידה. אפשר לבחור את הפירות והירקות שרוצים וכמובן בכמות שאתם רוצים. מומלץ ב Oakmont Produce Market- Felipe’s Market ו-Foothill Produce.

אורגני זמין במחיר שפוי

מפתיע אולי לגלות, אך דווקא הפער בין האוכל האורגני לאוכל הלא אורגני במרבית המקרים לא יהיה גדול במחיר. יש אפילו מקרים בהם המוצרים האורגניים יהיו זולים יותר מהמוצרים הרגילים. היום אפשר כמעט בכל סופרמרקט למצוא מחלקה אורגנית ושילוב של מוצרי מזון אורגנים בין המוצרים הרגילים: ירקות, פירות, בשר, ביצים, קטשופ, חטיפים, מוצרי חלב ועוד. אם אתם מעוניינים לקנות מזון אורגני, זו אפשרות יחסית לא מאד יקרה ומאד נגישה כאשר גרים בוואלי.

שווקי איכרים

farmers-marketאחת ההנאות התזונתיות בוואלי הם שוקי האיכרים שקמים מדי סוף שבוע, כל פעם בעיר אחרת. זו חוויה לכל המשפחה והזדמנות נהדרת לערוך קניות לבית ישירות מהחקלאי. רבים מציעים לטעום את הפירות ואפשר למצוא לא מעט זנים ומינים פחות נפוצים. טיפ: מרבית שוקי האיכרים נסגרים בסביבות השעה 13:00. באזור 12:30 חלק מהמוכרים מנסים להיפטר מהסחורה ומציעים אותה במחיר מוזל ואטרקטיבי. בכל יום השוק נמצא במקום אחר: קופרטינו בשישי, סניוואל בשבת, מאונטין וויו בראשון, קמפבל בראשון, לוס גאטוס בראשון, פאלו אלטו בראשון.

אוכל כשר

אפשרות של קניית אוכל כשר בהחלט קיימת בוואלי אם בחרתם להמשיך לשמור על כשרות בבית. אמנם המגוון כאן הוא לא כמו בישראל, אך כמעט כל סופרמקט של רשת גדולה, יחזיק אזור או כמה מדפים עם מזון המיובא במישראל ו/או כשר. עם זאת, לצורך קניה של בשר ומוצרים נוספים שקצת יותר קשה להשיג, אפשר לגשת ל-Trader Joe's, Luck (במיוחד מומלץ הסניף בלוס אלטוס המוכר בפי רבים "בני ברק" עם מחלקה מאד גדולה של אוכל כשר) והמכולת הכשרה בסן חוזה "Pars Market". כאמור, יש עוד חנויות בעלות מגוון כשר בכל עיר בוואלי, ומומלץ להתייעץ עם הותיקים לקבלת פרטים על מקומות כשרים באזור שלכם.

אי אפשר לרכז את הקניות השבועיות

כשמגיעים מישראל נראה מאד הגיוני שצריך למצוא סופרמרקט אחד בו מרכזים את כל הקניות לבית. בפועל, זה כמעט ולא אפשרי אם לוקחים בחשבון את המגוון שכל חנות מציעה ואת פערי המחירים. צריך להתארגן על תוכנית קניות שבועית-חודשית שבפועל כוללת 3-4 מקומות שונים ,ואף שילוב במרבית המקרים של הזמנות אונליין (אמזון, גוגל אקספרס ועוד). זה לא בהכרח רע, רק דורש התארגנות ותכנון זמן שונה של קניית המזון והמוצרים לבית.

הלחם

Oroweatבישראל הלחם הוא מרכיב מרכזי בכל ארוחה ויש מגוון רב של אפשרויות. הלחם בארה"ב שונה מאד ממה שאנו רגילים אליו מהארץ. הצרכן האמריקאי מעדיף את הלחם שלו מתוק ובמרבית הלחמים ישנה תוספת של סוכר, דבש, סילאן, מייפל ואף תוספת פרוקטוז. אנשים רבים מדווחים שמאז המעבר לוואלי, הם הורידו או אף הפסיקו לקנות לחם כי לא מצאו את מה שהם אוהבים. נכון, לא קל מצוא לחם לא מתוק ואף קשה יותר למצוא סוגי לחמים בריאים כמו לחם מחמצת, לחם שיפון, לחם דגנים מלאים וגם לחמים קלים כמעט ואין למצוא. החיפוש אחרי הלחם המוכר ללא הסוכר, הוא משימה אפשרית אך דורש לא מעט חיפושים וטעימות לפני שמוצאים את הלחם שאתם אוהבים. הכי טוב, להתייעץ עם ותיקים בוואלי ולנסות לבחון חברות מומלצות שלא מוסיפות סוכר וממתיקים אחרים ללחם שלכם. אפשר גם להיכנס לכתבה שלי עם כמה טיפים והמלצות פרקטיות לבחירת לחם.

צבע אריזת החלב

milkבישראל מאד קל לגשת למקרר החלב, להושיט את היד ולבחור את סוג החלב שאתם רגילים לקנות לפי הצבעים: אדום= חלב 1%, כחול= חלב 3%. בארה"ב הצבעים הפוכים! כן, זה מאד מבלבל ולכן חשוב להבין שכאן הצבעים הם: אדום= חלב מלא (3-4%), כחול= חלב דל שומן 2%. יש אף צבעים נוספים כמו ורוד ותכלת בהיר שמסמלים חלב 1-0%. צריך להתרגל לצבעים החדשים!

צבע השוקולד

גם בשוקולד הצבעים מסמלים הפוך ממה שאנו רגילים. בארץ, שוקולד מריר יהיה "אדום" ושוקלד חלב יהיה "כחול". בארה"ב זה בדיוק הפוך!

הכוס הכי קטנה היא "Tall"

הכל גדול בארה"ב אמרו לכם לפני שטסתם וזה כנראה נכון ובולט במיוחד בכוסות הקפה/תה. תשכחו מהגודל הרגיל שבו מוגש הקפה בישראל, כאן כוס הקפה הכי קטנה היא בגדול של מאג ישראלי גדול. מי שרוצה להזמין שתיה בכוס בגודל יותר שפוי, יכול להזמין "כוס ילדים" או להשתמש במושג "short" המתאר כוס קטנה המזכירה מאד את הגודל המוכר מישראל.

* הכותבת יעל דרור הינה דיאטנית קלינית ובעלת תואר שני בפיזיולוגיה M.Sc

אייס קרים, יו סקרים: הגלידריות הטובות באיזור העמק והמפרץ

אייס קרים, יו סקרים: הגלידריות הטובות באיזור העמק והמפרץ

מאת: דלית גבירצמן

״לכי לים להשתזף, יא לבנה אחת…״ – היו צועקים אחרי הבחורים ברחוב. ולא עזרו, כהוא זה, נסיונות הפיוס ומילות הנחמה של אבא שלי שאמר ש״לבן זה יפה״. בכל קיץ, חזרתי בהתמדה לנסיונות לשנות את רוע העדה. הייתי מתפרקדת שעות על חוף הים, נמרחת (שומו שמיים ואלוהי הדרמטולוגיה!) בשמן תינוקות, שמן קוקוס, וכל הבא ליד, וחולמת לי חלומות שחומים על איך מחר בבוקר אני מתעוררת בגווני תמי בן עמי. רק בשביל להעורר ביום שלמחרת בצווחות של כאב למראה הזוועתי של  עורי הוורדרד, הצרוב והמכוסה בשלפוחיות. עד היום זכורים לי היטב ניחוחות הלבן החמצמץ שהיה נקרש על עורי הבוער, בנסיון לשכך את כאבי הכוויות. וכך בכל שנה, חזר הריטואל של הנסיון להפוך למי-שאני-לא, שהסתיים תמיד בטעם חמצמץ של אכזבה. עורי סרב לשתף פעולה ונותר צחור כשלג, בדיוק כשהיה. ואני, בנסיון לנחם את עצמי, הייתי פונה ישירות למקרר ומטביעה את יגוני בגלידה מתוקה וצוננת. מאז הפכה הגלידה לסוג של אוכל נחמה עבורי. ממש כמו גיבורה ראשית בסרט אמריקאי קלאסי, מצאתי את עצמי מתחפרת במיטה עם דלי ענק של גלידה ומצוידת בכפית, ממתינה בסבלנות לחורף הבא.

בדיוק כפי שלאסקימואים יש שמות רבים ומגוונים למילה ״שלג״, כך לנו בלבאנט יש דרכים רבות לומר ״אלוהים אדירים, מה זה החום הזה?!״ עד קצה העולם נמלטתי ממושגים כמו שרב כבד, חמסין, עומס חום, מזג אוויר הביל ואחוזי לחות. ולמרות שבזמנו הבטיחו לי, בחיי שהבטיחו לי, מ-ק-ס-י-מ-ו-ם יומיים-שלושה של חמסין בשנה, הולך ונעשה החום במחוזותינו בלתי סביל בעליל. ועוד בלי מזגן… בימים חמים שכאלה, אין נחמה גדולה יותר מגביע של גלידת שמנת משובחת, שתמיד מצליחה למרוח לי חיוך גדול על הפנים. אז לכבוד החופש הגדול ואחרי שבדקתי אותן מקרוב אחת-אחת, הנה לכם רשימת הגלידריות הכי שוות באזור. חלקן הפכו כבר מזמן למוסד ואחרות עדיין חדשות, חלקן פרסו סניפים ברחבי המפרץ ואילו אחרות עדיין קטנות וארטיזניות, אך כולן מתגאות ומתהדרות בטעמים מפנקים ומיוחדים, ולכל אחת טוויסט מיוחד משלה. אז רגע לפני שאתם פונים לאגף הקפואים בסופרמרקט, נסו את הטעמים הכי שווים של הגלידריות הכי טובות בעיר.

Smitten

בראש האימפריה של גלידת Smitten, עומדת אישה בשם רובין סו פישר. היא החלה את דרכה, כמו רבים וטובים בתעשיית המזון, כמוכרת גלידה מהאוטו, כן, אשכרה מאוטו גלידה. הייחוד של הגלידה שלה היה שהיא יוצרה במקום במכונת הגלידה החדשנית שפיתחה פישר הנקראת Brrr, העובדת על חנקן נוזלי. מתוך ענן עשן לבן, מכינים אל מול עיניך המשתאות את מנת הגלידה שלך בתוך שניות ספורות. המקום הראשון נפתח בשכונת Hayes Valley היפיפיה, ומאז נפתחו עוד שישה סניפים באזור המפרץ (בין היתר במאונטיין ויו, סנטנה רו ועוד). את הגלידה הקטיפתית מייצרים מחומרי גלם טריים, מקומיים, בלי חומרים משמרים או מייצבים והיא טעימה להפליא! למשל, את גלידת השוקולד מייצרים מהשוקולד המשובח של חברת TCHO וזה הטעם המועדף עלי באופן אישי. חלום ליל קיץ!

Bi-Rite Creamery

Photo by Akihito Fujii

הגלידרייה של Bi-Rite  שייכת לרשת הקו-אופ והעסקים שחרטה על דיגלה את מושג הדאגה לקהילה. כריס ואן אחראיות לייצור הגלידה וכל התוספות הנפלאות. טעמים ייחודיים כמו Basil ו-Black sesame הם רק חלק מהסיבות שהמקום הפך כבר מזמן למוסד. הטעמים משתנים  בהתאם לעונה וגחמות הצוות. מומלץ להוסיף טופינג של טופי שקדים שמשדרג את העסק ביותר. שווה! 3692 18th Street San Francisco

Salt & Straw

כבר מזמן למדתי, והפנמתי, שאם רואים בסן פרנסיסקו תור ארוך, מיד צריכים להעמד בסופו ולחכות. משהו טוב מצפה לך בקצה התור. הסן פרנסיסקנים יודעים מה טוב ואין להם שום בעיה לעמוד בשבילו הרבה זמן בתור. כשנפתחה בעיר חנות הגלידה Salt & Straw, כולם נעמדו בתור, ואחרי שניסיתי, אני מודה בהכנעה שאני מבינה מה פשר המהומה. הגלידה, שבסיסה בפורטלנד, צברה לעצמה קהל מעריצים נאמן, והיא בהחלט שווה את ההמתנה. את הגביעים אופים במקום, ולכן את הריח המגרה שלהם ניתן להריח עד קצה הרחוב. עם חומרי גלם כמו השוקולד המקומי המשובח מתוצרת Dandelion וטעם הקפה של Sightglass, אי אפשר לטעות! והכי כיף, זה שאתה מוזמן לטעום כאוות נפשך. ואם, כמוני, אתם עדיין מתקשים לבחור, יש אופציה לflight – מבחר של 4 טעמים בצלוחיות קטנות!

2201 Fillmore Street San Francisco

Tartine Manufactory

אם לא די היה בלחם המושלם של טרטין, המאפים והעוגות הנהדרות, החליט צ׳אד רוברטסון להרחיב את היריעה (ואת היקף המותניים שלי) ולפתוח במתחם החדש והמצליח שלו אפילו דוכן לגלידה. וכמו כל דבר אחר שהוא עושה, הגלידה בטרטין מממממושלמת. המכונות יובאו מאיטליה, כל התוספות מיוצרות במקום, ופאי הגלידה משגע טעמים מיוחדים: fior de latte. שלמות!

Tin Pot Creamery

ל-Tin Pot Creamery סניפים בפאלו אלטו, לוס אלטוס, סן מתאו וקמפבל וגם כאן מדובר בגלידה איכותית המיוצרת בכמויות קטנות מחומרי גלם טריים ואורגניים מיצרנים מקומיים. גם כאן כל התוספות והרטבים מיוצרים במקום. הגלידה שלהם קטיפתית ומענגת!

Humphry Slocombe

ג׳ייק ושון הם המייסדים של יצרנית הגלידה עם השם הכי מוזר בביזנס- Humphry Slocombe. השניים, שפתחו את החנות הראשונה בשנת 2008, קראו לה על שם שתי דמויות מתוך הסדרה הבריטית המשעשעת ״מישהו מטפל בך?״. עם שמות ייחודיים לטעמים כמו ״Elvis the fat years" וכן ״Here’s Your Damn Strawberry״ לצד גלידה בטעם טרגון, סלק, והיביסקוס, הצליחו השניים עד מאוד. טעים!

2790A Harrison Street, San Francisco, CA 9411

Curbside Creamery

אל תגלו לאף אחד, אבל לאחרונה התחלנו לפזול מעט אל עבר צידו המזרחי של המפרץ אל העיר אוקלנד. יש בה איזה וייב צעיר ומדליק וגם הסצינה הקולינארית שם מסקרנת אותי. באזור מ ה מ ם שנקרא Temescal Alley תמצאו גלידריה נהדרת הנקראת Curbside Creamery. נצלו את ימי חופשת הקיץ לטיול של יום לאזור המקסים הזה, התענגו על החנויות הקטנות והמשגעות וקנחו בגלידה מצוינת. תאמינו לי, לא תצטערו.

482 49th Street, Oakland

Mr. and Mrs. Miscellaneous

בפינת הרחובות 3rd ו-22 בשכונת הדוגפאץ׳, תראו תמיד תור. אל תהססו, ומיד עמדו בסופו. כי בסוף התור מחכה לכם עוד גלידריה נפלאה. זה לא קל, אני יודעת. זה לא קל כשברחוב אחד יש גם מאפייה משובחת, חנות גבינות משגעת, חנות מפעל לשוקולד, ואז גלידריה. אבל ככה זה בשכונת הדוגפאץ׳. זוג השף-קונדיטורים איאן ואנאבל, שהתמחו אצל וולפגנג פאק, החליטו לסבך לנו את החיים ופתחו מקום משלהם, בו הם מגישים גלידה אורגנית עם כל התוספות המוכנות במקום. הטעמים המקוריים שלהם משתנים מידי יום וחלקם כוללים אלכוהול: Candied Violet, Honeywine ice cream, White Sesame ice cream, Bourbon and Caramel ice cream, Ballpark ice cream, שהיא גלידה בטעם בירה של Anchor Steam ופרצעלים מצופים שוקולד. אני הלכתי על גלידת סאנדיי קלאסית, ולא התאכזבתי.

699 22nd Street San Francisco

Steep Creamery

הטרנד של גלידה מגולגלת החל ברחובות תאילנד ותפס חזק פה אצלנו באזור. אל מול עיניך משטחים את הגלידה ליריעה בעובי דף ומגלגלים אותה לגלילים יפיפיים שנותנים לה טוויסט חדש לגמרי. המנה היא חגיגה לעין ולחך ושווה בהחלט לנסות את. קונספט.

270 Brannan Street, suite 100, San Francisco

Icicle

גם ב-Icicles מכינים את הגלידה מול עיני הלקוח ומתחייבים על חומרי גלם טריים, ללא חומרים משמרים וכמה שפחות סוכר. את המרכיבים של הגלידה אתם בוחרים מתוך מבחר של פירות, עוגיות, או שוקולדים ואז ההצגה מתחילה- המוכר מורח את כל החומרים על משטח קפוא ובעזרת מרית משטח אותם לשכבה דקה ומגלגל אותה לגלילים קטנים. לסיום, אפשר להוסיף על הגלידה תוספות שונות מתוך מבחר גדול הכולל פירות, סוכריות, קצפת ועוד. ל- Icicle יש 5 סניפים בין היתר בסן חוזה, קופרטינו וסן מתאו. המקום ידידותי מאוד לאלרגניים ומציע גם גלידות ללא חלב וללא גלוטן.

Cream

הקטע של רשת cream הוא כמובן עוגיות הענק הנאפות במקום המשמשות ליצירת סנדביץ׳ הגלידה, הקרוי במחוזותינו קסטה. למי שאוהב קסטה, ומי לא אוהב קסטה, זה המקום בשבילכם. הרשת המצליחה פרשה סניפים בכל רחבי צפון קליפורניה, דרום קליפורניה, נבאדה ופלורידה.

Belly Good Cafe & Crepes

בלב מרכז הקניות של Japantown בעיר יש מקום קטן ומיוחד, שילדים פשוט חוגגים בו. במקום בגביעים העשויים מוואפל, מגישים ב-Belly Good Cafe & Crepes גלידה בתוך…קרפים. וכל גביע-קרפ שכזה מקושט ומעוטר בפרצוף חייכן או דמות שעשויה כולה ממתקים. חגיגה לגדולים וקטנים.

Three Twins Ice cream

Three Twins Ice cream נולדה בסן רפאל בשנת 2005. התאומים ניל וקארל גוטליב חברו לאישתו של קארל, שאף היא תאומה, והחלו לייצר גלידה אורגנית מתוך אמונה ב״חיים, חירות, והחיפוש אחר גלידה טובה״. לאחר התחלה לא פשוטה, פנו אליהם ממסעדות והם החלו למכור גם בשוק האיכרים. ומשם, הדרך להצלחה מסחרית מסחררת הייתה פשוטה. כיום, הגלידה של שלושת התאומים נמכרת בחנויות מובחרות בחמישים מדינות. לחברה אג׳נדה אקולוגית רצינית והם מגישים את הגלידה במיכלים המיועדים למיחזור אורגני. מטעמים מובנים אהבתי את זה הנקרא ״ארץ זבת חלב ודבש״.

254 Fillmore Street San Francisco

Noble Folk Ice Cream and Pie Bar

אם החלטתם לנצל את סוף השבוע הארוך לטיול  או לחופשה רומנטית בסונומה, עשו לעצמכם טובה גדולה ועצרו בעיירה המקסימה Healdsburg וחפשו את  המקום הנקרא Noble Folk. המקום הקטן והמתוק מתמחה בשני דברים: גלידה ועוגות פאי. מאחורי השם מסתתרת מסורת ויקינגית גאה והמקום מתהדר בהקפדה על פרטים ואפייה מסורתית. אם לא תגלו לאף אחד, אספר רק לכם וממש בסוד, שהזמנתי (בנוסף לגלידה) פרוסה מכל פאי שהיה להם להציע. קסם של מקום!

116 Matheson St., Healdsburg, California 95448

Rick's Ice cream

מוסד פאלו אלטואי ידוע הוא הגלידרייה של ריק- Rick's Ice cream. מעל ל-40 שנה מפנק המקום את תושבי פאלו אלטו והסביבה. כפי שאנחנו גדלנו על גלידת מסטיק ביפו, כך גדלו דורות של ילדים על הגלידה המצוינת של ריק.

Fraiche

גלידרית היוגורט הארטיזנית מתמחה ביוגורט ובגלידת יוגורט אורגנית בטעמים נפלאים. במקום מתגאים בכך שהם המקום היחיד באזור המפרץ שמכין בעצמו את היוגורט ושגלידות היוגורט שלהם עשויות מיוגורט אמיתי. יש להם סניף אפילו בשדה התעופה בטרמינל 3. אל תפספסו!

200 Hamilton Palo Alto

אז זהו להפעם. אני שזופה כבר לא אהיה. עברו שנים, וגם אם עדיין לא הפנמתי שלבן זה יפה, לפחות למדתי לחיות עם עצמי בשלום. וזה, לא פחות חשוב!

חג שמח ושבת שלום,

דלית

תרבות, אוכל, קפה וקניות: המלצות חמות למבקרים בישראל

תרבות, אוכל, קפה וקניות: המלצות חמות למבקרים בישראל

מאת: דלית גבירצמן

טוב, אבל פעם אחרונה ודי – היא אומרת לי, ואז שואלת אולי בכל זאת יש לי משהו לוקאלי? אבל ישראלי זה הלוקאלי החדש, אני אומרת לה בחיוך, ובליבי תוהה כיצד אסביר לעורכת הנפלאה שלי, שקוראת אותי כמו ספר פתוח, שלכתבה הזאת אני מחכה כל השנה? שכמו ילדה שמעמידים ליד הקיר ומסמנים את גובהה מידי שנה, כך אני בוחנת ומודדת את עצמי מחדש בכל קיץ, בעיני עצמי ובעיני אהובי. במעגליות קבועה חזרתי והשלמתי סיבוב נוסף והגעתי שוב לנקודת המוצא. מה היה בי? מה השתנה בי? וכיצד השתנתה היא מאז הפעם האחרונה? ומה יביא איתו הביקור הפעם? אילו מפגשים וחוויות חדשות? וכמו שאצלי השינויים הם כבר לא לגובה אלא יותר לרוחב, גם מולדתי כבר לא בדיוק מה שהיתה פעם. גם אצלה רואים את ההתרחבות וסימני המתיחה. גם לה כבר מחמיאים יותר אורות רכים של שקיעה והיא זוהרת יותר בחשיכה. גלי החום שלה לא מחמיאים לי, ואני מחפשת לי את שבילי הבריחה מאזור הלחות. ישראל, קיץ 2019. אז מה העליתי בחכתי הפעם, אתם שואלים? אז הנה לכם כל התשובות.

סיורים

בשנים האחרונות התחלתי להשתתף בסיורים מודרכים בכל עיר גדולה שאני מבקרת בה. אבל למה אנחנו צריכים מדריכי טיולים בישראל? או! זאת שאלה מצוינת. התשובה היא שמדובר באנשים מוכשרים, ידענים וחדורי אהבה לארץ, להיסטוריה, לאמנות, לארכיטקטורה ולתרבות שלה, והם מוסיפים לביקור חוויה בלתי נשכחת. בשנה שעברה סיירנו עם עמרי אבידר בעכו העתיקה, ונהנינו מכל רגע. בביקורי האחרון השתתפתי בסיור גרפיטי בשכונת פלורנטין, שהיה מצוין, והקיץ בחרתי לקחת סיור ספרותי עם ד״ר מימי חסקין. מימי היא חוקרת ומרצה לספרות עברית, ומזה עשרים שנה שהיא מנחה סיורים בעקבות ספרים, סופרים ומשוררים. אני עוקבת אחריה מזה זמן ולא היתה מאושרת ממני משגיליתי שבדיוק כשאני כאן, היא מובילה סיור ברחובות ירושלים בעקבות הסופר עמוס עוז. בבוקר יום שישי לח והביל עשיתי את דרכי עם אמי ובתי מתל אביב לירושלים, לעיר שתמיד תהיה לי זרה ומוזרה. מול המבנה היפיפה של תרה סנטה זכיתי, סוף סוף, לפגוש את מימי פנים אל פנים. מימי נהדרת ואהבתה לעמוס עוז, שבשעתו היה המורה שלה לספרות, ניכרת בכל משפט ובכל מילה שהיא הוגה. אנחנו פוסעים בשבילי חייו של הסופר הנערץ, נעצרים בתחנות חשובות ומימי מקריאה לנו קטעים מ״סומכי״ ״סיפור על אהבה וחושך״ ועוד. לרגע אני יכולה לדמיין בעיני רוחי את עמוס קלוזנר, הילד החולמני ויפה התואר, כשהוא פוסע ברחוב, אוחז משני צידיו בידי הוריו והם עושים את דרכם לבית המרקחת, לשיחת הטלפון הקבועה עם קרובי המשפחה בתל אביב. והנה כאן היה ביתה של זלדה שניאורסון, מורתו האהובה, אהבתו הראשונה, אותה תיאר כך: ״הייתי מתלבש ואוכל חיש מהר, רק לגמור ולרכוס ולסגור ולקחת ולרוץ כבר ישר אליה. ראשי היה ניתך מרוב מאמץ לחבר ולהכין בשבילה כל יום דברי טעם חדשים ויפים שאותם אשגר אליה כדי שיביאו לי את אור מבטה וכדי שהיא תצביע הפעם עלי ותאמר הנה יש כאן בינינו הבוקר ילד אחד שטוף־אור״. (מתוך סיפור על אהבה וחושך). מימי מעוררת השראה, ואני כבר מפנטזת על הסיור שלה בנפולי בעקבות ספריה של אלנה פרנטה ״החברה הגאונה״.

ד״ר מימי חסקין, מפגשים ספרותיים, 054-4562009

www.mimihaskin.co.il

תרבות

שיח גלריה עם שירי ארצי ודויד גרוסמן– ארצנו הקטנטונת שופעת אירועי תרבות, הצגות, מופעים והופעות לרוב. במרכז האמנויות אלמא שבמלון היוקרה בזכרון יעקב מתקיימים קונצרטים באחד מהאולמות עם האקוסטיקה הכי טובה בארץ. לקראת הביקור אני תמיד מסמנת לי שם אירועים נחשקים. השנה, כלל ״סל התרבות״ מופע מחול של להקת בת שבע, הצגות, שבוע הספר העברי, וגולת הכותרת היתה שיח גלריה עם שירי ארצי ודויד גרוסמן במסגרת התוכנית ״אסכולות״ של האוניברסיטה הפתוחה. שירי ארצי התגלתה כמראיינת רהוטה, הבוררת את מילותיה בקפידה ובתבונה. היא מצליחה לעורר עניין ואף חיוך אחד על שפתיו של הסופר, אמן המילים. אסי לוי הקריאה קטעים מסיפרו האחרון ״איתי החיים משחק הרבה״ וגרוסמן, הוא פשוט גרוסמן. אחד ויחיד.

תערוכה של אלדר פרבר– במסגרת תוכניתנו ״רק בישראל״ ישבנו בוקר אחד בבית קפה תל אביבי נהדר, ופתאום חברתי האהובה מברכת לשלום איזה בחור נחמד. מסתבר שמדובר בצייר אלדר פרבר, שעבודות שלו מוצגות כרגע בתערוכה יפיפיה לאמנות פיגורטיבית-ראליסטית במוזיאון תל אביב. אלדר מספר לנו שהוא בדרכו להעביר סיור במוזיאון לבנות אולפנה, והוא מזמין אותנו להצטרף אליו. כן, ככה סתם. הוא מספר על עצמו, על ילדותו בבית הורים ניצולי שואה, על הציור שתמיד היה נוכח בחייו, על בית הספר שבו למד, וכמובן – על הטכניקה שלו. אלדר שייך לזרם של ניאו-ריאליזם ואחרי שלמד בניו יורק חזר לישראל ולמד אצל ישראל הירשברג בסדנה לציור ורישום בירושלים. פרבר מצייר נופים מנחל הירקון בתל אביב ועד ליערות בגרמניה שמהם נמלטו הוריו. תערוכה יפיפיה!

מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב

אוכל

בר 51- אחרי ההרצאה של דויד גרוסמן שהיתה כה משובחת, היינו חייבות, פשוט חייבות למצוא מקום טוב במיוחד. מיד נשלפה ״הרשימה״ ונסענו לרחוב הירקון למקום הנקרא בר 51. הבר שייך למושיק גמליאל שהיה בן טיפוחיו של אסף גרניט ממחניודה. אחרי שניהל את מונא ופתח את מסעדת אנה בבית טיכו החליט לפתוח את בר 51 בתל אביב. הבר נמצא במלון בוטיק חדש בשם רימונה (מול מלון הבוטיק בראון) והוא אחד המקומות הכי מרגשים שגיליתי הקיץ. לצד קוקטילים ויינות טובים מוגשות מנות קטנות, מדויקות וסופר טעימות. פלטת הגבינות עם מרמלדה וקרקרים היתה נפלאה, הסלט הירוק החמצמץ היה מעולה והאניולטי במילוי תפוחי אדמה ומסקרפונה בחמאת מרווה – חלומי!

בר 51, הירקון 59, תל אביב

הקובייה- הקיץ התקיים, כמתוכנן, מופע האיחוד המרגש עם גיל חובב בארץ הקודש. מסעדה מפונפנת ומעולה או מגניבה ואותנטית, הוא שאל, ולבקשת האיש היקר, נפל הפור על מגניבה ואותנטית. בלב שכונת התקווה הקים שי אלפסי מסעדה בשם הקובייה. אנחנו נפגשים עם גיל על כוס עראק, מנת עראיס מהטובות שיש (כך דווח לי) וסנדוויץ׳ טוניסאי אסלי עם מעקודה. המנות הראשונות קרויות על שם בסטות בשוק והעיקריות על שם השווקים הנפלאים שיש בארץ. טעים בטרוף!

הקובייה מסעדת בשוק, הודיה 22, תל אביב

פארמה קולטורה- בעקבות המלצה מצוינת של חברה יקרה אנחנו נוסעים בוקר אחד לחווה אורגנית בשם ״פארמה קולטורה״. מדובר בחווה המגדלת ירקות אורגניים ובחנות קטנה ומטריפה המוכרת ירקות ופירות טריים ושלל מוצרים כגון גבינות צאן, לחמים, ממרחים, עוגיות, ריבות, דבש, טחינה, קרקרים, אגוזים, סבונים ומוצרי טיפוח ועוד. בין השדה לחנות ישנה גינה מקסימה שניתן לערוך בה ארוחות שף מהשדה לצלחת, להתפנק על כוס יין לעת שקיעה או סתם לשבת שם בבוקר ולעבוד. במקום גם מתקיימים סיורים למשפחות ומטיילים מהארץ ומחו"ל. כיף אמיתי של מקום!

פארמה קולטורה, חווה אורגנית, המנים 19, בני ציון

בתי קפה

קפה יעל- תל אביב יש רק אחת, ובתי קפה רבים לה. הייתי יכולה לכתוב כתבה שלמה רק על בתי קפה בתל אביב, אך אתמקד רק בכמה. ברחוב צייטלין יושב בית קפה קטן, שכונתי וקסום הנקרא קפה יעל. בכניסה נחבאת בבניין מספר 21 יושבים תושבי השכונה ועוברי אורח ברי מזל ונהנים מסנדוויצ׳ים וסלטים טריים, מאפים וקפה משובח בבוקר (הבריוש בקרמל הוא חובה!) מנות טעימות וביתיות בצהריים וקפה של אחר הצהריים. הלוואי ויכולתי להעתיק את קפה יעל, כמות שהוא, לסן פרנסיסקו, כי כל אחת צריכה קפה יעל כזה מתחת לבית.

קפה יעל, צייטלין 18, תל אביב

קפה פיצי- חיים כהן הוא סוג של תו איכות ישראלי, וכשחיים כהן פותח בית קפה, אני מיד ניגשת לבדוק במה מדובר. בתחנת דלק ברמת השרון, בסמוך למסעדה שלו פילדלפיה, הוקם קפה פיצי, והוא אכן פיצי. קפה ומאפה גבינות בשבילי וקפה וכריך אבוקדו לאיש היקר, ואנחנו מרוצים.

פיצי (בית קפה קטן), משה סנה 199, רמת השרון (תחנת דלק פז)

טורטה דלה נונה- כל מי שמכיר אותי היטב, יודע שאני אדם שומר חוק, אבל לא כשזה מגיע לפרג. אם תבטיחו שלא לגלות לאף אחד, אתוודה בפניכם שאהבתי לעוגת פרג טרייה היא כה גדולה עד שאני שמה את נפשי בכפי, ומבריחה פרג טחון. מה לעשות, שבחרתי לגור בארץ מוזרה, שעדיין לא הבינה שעוגת פרג היא הדבר הכי טעים שיש, ושפרג לא נועד רק לפיזור מעל בייגל. עכשיו, תקשיבו טוב: בטורטה דלה נונה יש את אחת מעוגות הפרג הכי טעימות שטעמתי מימי, ברמות של לקנות, להקפיא ולהביא במזוודה. הקפה, כמובן, מעולה.

טורטה דלה נונה, מלכי ישראל 13, תל אביב

קניות

לפני מספר שנים  תארתי לכם בדיוק איך נראות המזוודות שלי אחרי ביקור בארץ. השנה, החלטתי לקחת אתכם איתי ישר למקומות הכי שווים. ולשם כך, זכיתי לחבור לדלית לביא הנפלאה, אחותי מעבר ים, שמזה שנים שאני עוקבת אחריה. דלית היא מלכת הטעם הטוב והיא יודעת ומכירה היטב את כל המקומות, האמנים, יצרני האופנה ופינות החמד שקיימים בארץ. בשעתו, היא ערכה סיורים בכל אותם המקומות, ולבקשתי, היא לוקחת אותי לסיור פרטי בעמק חפר. אחרי ארוחת בוקר קלה בג'וז ודניאל בבני ציון, אנחנו יוצאות לבקר באחת החנויות הכי יפות שראיתי מימי. סטודיו בילונגינג ((Be Longing(s), הוא חלל עיצובי חלומי הנמצא בכפר ויתקין, והוא שייך לאדריכלית ומעצבת הפנים נעה בר-לב דוידור. אי אפשר שלא להתאהב מיד בנעה ובחלל הקסום שעיצבה המכיל חפצים, אמנות, רהיטים, גופי תאורה, מוצרי נייר, טקסטיל ועוד. אני מצטיידת בקרש גבינות וביומן העשוי בעבודת יד כמתנת יום הולדת לאישה מיוחדת. קסם של מקום!

סטודיו (Be Longing(s, דרך ראשונים, כפר ויתקין

משם אנחנו פונות לסטודיו של יעלה לשם. בביתה הקסום והאקלקטי של יעלה אני מתאהבת בצמידים ובטבעות שעליהם היא חורטת מילים בעברית. מיד אני כבר מתכננת ביקור נוסף עם הילד כדי שיקנה לחברה תכשיט מקורי תוצרת הארץ.

יעלה לשם, תכשיטים. כפר ויתקין

ולסיום, דלית לוקחת אותי לפגוש את תמי מלכין ברכה, המעצבת המקסימה והכה-מוכשרת שמאחורי המותג TAMU. ארבעה זוגות מכנסיים אחר כך, אנחנו כבר מתחבקות, מגלות המון חיבורים אישיים ושוב לומדות שהעולם שלנו באמת קטן. והמכנסיים? הכי נוחים, הכי יפים, הכי מחמיאים והכי שווים שיש. מה נראה לכם, שסתם קניתי ארבעה זוגות?

חברים, עד כאן להפעם. לכל המבקרים והמתעתדים להגיע לכנען עוד הקיץ – תהנו המון! ולכל השאר, התחילו לתכנן את הביקור הבא. ועד אז, ניפגש שוב מעברו השני של האוקינוס עם שישי-אישי-לוקאלי. שימרו על קשר – עוגת פרג עלי!

שלכם תמיד,

דלית גבירצמן

dalit@gvirtsman.com