שבוע המסעדות בסן פרנסיסקו 2018: עשר מסעדות ששוות ביקור

שבוע המסעדות בסן פרנסיסקו 2018: עשר מסעדות ששוות ביקור

מאת: דלית גבירצמן

״את זוכרת שביום ראשון זה הטקס, כן? אז אל תעשי לי שום תוכניות״… הוא אומר בחיוך. נחמד לראות אותו קצת מתרגש מכל העניין. בתואר הראשון, אפילו לא הטריח את עצמו להגיע לאסוף את הדיפלומה. אז אולי זה הגיל, שמשנה את הפרספקטיבה, ואולי ההשקעה וההתמדה שנדרשות ממך פתאום באמצע החיים כדי לחזור לספסל הלימודים, אבל האיש כדרכו, בשקט ובנועם, בלי דרמות מיותרות, בלי רעש וצלצולים, ותוך עבודה במשרה מלאה, סיים תואר שני. ועכשיו, גברת גבירצמן, איך חוגגים? מה עושים?

כמעט מידי יום או יומיים, אני מקבלת טקסט או אימייל קצר ובו בקשה להמלצה על מסעדה לחגוג בה יום נישואים, יום הולדת עגול או סתם יום בנות כייפי בעיר. ואין כמו לקחת חלק בתכנון של חגיגות. וכשזה מצליח, על אחת כמה וכמה. איכשהו, מתישהו, התרגלנו לחגוג בחוץ, במסעדה טובה, והשאלה היא תמיד אותה השאלה: אבל, לאן הולכים?

איזה מזל, שבאמצע החורף, כשהשמים מתקדרים ונדמה שהשמש שוב לעולם לא תזרח, ואפילו אחת הערים היפות בעולם מתכסה לה פתאום בצעיף ערפילי, בדיוק אז, היא מחליטה לפתע לעשות מעשה. היא פותחת בחגיגיות את שעריה ומזמינה אותנו בחיוך (ובמחיר) מפתה לבקר בשלל מסעדותיה. איזה כיף, שבדיוק כשכולם מסביב מצוננים ומשתעלים, ואין לאף אחד חשק לצאת מהבית, בדיוק אז, כמו בהזמנה, מכריזים על שבוע המסעדות של סן פרנסיסקו. פעם בשנה, בזמן שרוב האמריקאים עדיין מנסים להתאושש מהילולת המתנות של כריסמס וההוצאות של חופשת החורף, מגיע שבוע שבו המון מסעדות טובות בעיר, חלקן אפילו מסעדות יוקרה, מציעות ארוחות צהריים או ערב במחירים השווים לכל נפש. זהו ב-ד-י-ו-ק הזמן לנסות מסעדות ששמעתם עליהן אך טרם הספיקותם, וכל זאת, מבלי לגשת לבנק כדי למשכן את הבית. נכון, לעיתים התפריט מצומצם יותר, ובחלק מהמסעדות החגיגה מוגבלת רק לארוחות הצהריים, אך עדיין זאת הזדמנות נהדרת לטעום את העיר, ובעסקה משתלמת ביותר.

שבוע המסעדות כולל השנה רשימה של קרוב ל-130 מסעדות באזור סן פרנסיסקו, המנסות להציג מבחר ממנות הבית שלהן, או לחילופין, לנסות מנות חדשות, והכול במחיר קבוע מראש. ארוחת צהריים הכוללת 2 מנות ויותר תנוע בין $15 ל-$25. ואילו ארוחת ערב הכוללת 3 מנות ויותר תעלה בין $40 ל-$65. כמובן, שזאת הזדמנות נהדרת לשוב ולחזור למסעדות מוכרות ואהובות עליכם, במחיר מפתה במיוחד.

כשהקטנה שלנו היתה ממש קטנה, היא היתה… איך לומר? אם אגיד שהיתה אכלנית לא גדולה, זה יהיה אנדר סטייטמנט. היא היתה, מה שנקרא היום, אכלנית בררנית. בכל פעם, שרצינו לצאת לאכול בחוץ, לציון איזה יום הולדת או סתם כשלאימא נגמר הכוח לבשל, היתה הקטנה נוקשת בעקביה, דורותי-סטייל, ומכריזה שאין כמו האוכל בבית. כך, במחי עקב, היו יורדות לטמיון כל תוכניותי להשליך את הסינר ולהניח את מגבת המטבח בצד, ולו לערב אחד, להתפנק בארוחה שלשם שינוי, מישהו אחר צריך לטרוח עליה, להגיש בה, לפנות ולשטוף את הכלים. עכשיו, כשזה שוב רק האיש ואני, אנחנו לא זקוקים יותר לתירוצים בשביל לצאת לאכול בחוץ, ולפחות פעם או פעמיים בשבוע אנחנו בודקים איזו מסעדה חדשה בעיר. אז הנה לכם הפעם ״טעימה קטנה״ – המלצות על כמה מהמסעדות החביבות עלינו ביותר מתוך הרשימה:

Absinthe Brasserie & Bar

ראשונה ברשימה מופיעה המסעדה הצרפתית הוותיקה והמצוינת שבאזור Hayes Valley היפיפה. היא מוקפדת, טעימה, עם יינות טובים וכל הגינונים הצרפתיים – ממש קפיצה קטנה לפריז!

398 Hayes street at Gough, San Francisco

E’Tutto Qua

מסעדה איטלקית מהוללת בשכונת North Beach, שממש לפני שבוע קיבלתי עליה המלצה מחברה מקסימה. וכך היא אמרה: ״זו באמת הייתה חוויה קולינרית באווירה מיוחדת ומלאת חיות. המסעדה הייתה מפוצצת וכל הצוות עבד כמו תזמורת בהרמוניה מושלמת. במקרה יצא לי לדבר גם עם הבעלים של המקום והוא הסביר לי שאם אני רוצה את ה״מיטבולס״ שלהם כמנה עיקרית (בתפריט זה מופיע רק כמתאבן) אני יכולה להתקשר מראש והם יכינו. אני מאד ממליצה לקחת את ה״סמפלר״ של המתאבנים, כל אחד טוב יותר מהשני. המנה העיקרית שלקחתי הייתה אחת המנות הטובות יותר שאכלתי, והפסטה שלהם נותנת משמעות חדשה למונח ‘al dente’. למנה קוראים “Spaghetti Neri”. אה, נזכרתי, רק לעיתים רחוקות אני מזמינה קינוח, והפעם (בגלל שהאוכל היה מדהים והכמויות לא גדולות מדי כך שנשאר מקום בבטן) הזמנו כמה מנות והן היו נפלאות גם כן. אפילו הפנה קוטה המוכר וידוע הפתיע ועלה על כל הציפיות. ואם את בעניין של יין אדום, מאד נהניתי מהיין הזה שהם המליצו עליו – Nero D’avola 2015״. זאת בחורה (והמלצה) כלבבי! ואגב, אצלי היא כבר ברשימה.

270 Columbus Ave. San Francisco

Flower + Water

מסעדה איטלקית נוספת, ותיקה ונפלאה לא פחות, השוכנת בלב שכונת ה-Mission, מתמחה בפסטות טריות שהם מכינים במקום, וששמען של הפיצות הנפוליטניות הדקיקות שמוגשות בה יצא כבר למרחוק. המסעדה מתגאה בספר הבישול שלהם המכיל למעלה מ-50 מתכונים וטיפים מאנשים ששיכללו את מלאכת הכנת הפסטה לדרגת אומנות.

2401 Harrison St. San Francisco

Fogo de chão

מסעדת בשרים ברזילאית, שבה נפתחת הסעודה במזנון מרהיב של סלטים טעימים ביותר, וממשיכה עם נתחי בשר מעולים המגיעים על שיפודי ענק שזורמים לשולחן כל עוד אתה נותן ״אור ירוק״. מסעדה אנינה המציעה מנות בשר מופתיות, שחובבי בשר אמיתיים מתעלפים רק מלשמוע עליהן. אני חוזרת לשם שוב ושוב, ולו בשביל הלחמניות המסורתיות (pão de queijo) הנהדרות המוגשות לשולחן חמות ונימוחות.

201 3rd Street San Francisco

La Mar Cebicheria

מסעדה פרוויאנית טעימה שיושבת ממש על ה- Embarcadero. יופי של מנות, יופי של נוף ויופי של אווירה. מצחיק, ששנינו קיבלנו עליה המלצה בדיוק באותו השבוע, משני אנשים שונים, אז כמובן שהיינו חייבים לנסות אותה. מה, לא ככה?

Pier 11/2 The Embarcadero, San Francisco

(כן, אני יודעת שזה נשמע כמו כתובת מתוך ספר של הארי פוטר, אבל נשבעת לכם שיש דבר כזה)

One Market

מסעדה נוספת שיושבת על ה- Embarcadero, ומזה 25 שנה מעסיקה את מיטב השפים ומאכילה דורות של סועדים. אז אם חיפשתם מקום לחגוג בו אירוע, זה המקום בשבילכם.

1 market street San Francisco (dah…)

Spruce

מסעדה יפיפיה בשכונת Presidio Heights, ששווה לבקר בה לבראנץ׳, לאנץ׳ או דינר, ולו בשביל קינוח העוגיות המפורסם שלהם, הנאפות טריות בו במקום.

3640 Sacramento Street, San Francisco

Stem Kitchen & Bar

לחובבי מטבח קליפורני במיטבו. בינות לגנים יפים ונוף עוצר נשימה בבניין משרדים תמים למראה שבשכונת הMission Bay החביבה עלינו, תמצאו את פינת החמד הזאת. המטבח הפתוח, העיצוב המודרני, הירקות האורגניים והמנות המוקפדות והיפות הביאו אותנו לשם לא פעם.

499 Illinois Street, San Francisco

The Stinking Rose

מי לא שמע על המסעדה הוותיקה בלב שכונת ה-North Beach שכולה על טהרת ה״ורד המצחין״ הלא הוא השום? הכול מכול וכול, מהמנה הראשונה ועד הקינוח, הכול כולל שום. (כן, אפילו גלידת שום). אם תדחקו אותי לפינה, אודה שאנשים מגיעים לשם יותר בשביל הקטע, אבל אתם יודעים, על טעם ועל ריח…

325 Columbus Ave. San Francisco

Central Kitchen

Central Kitchen – מסעדת האחות של flour+water הממוקמת בשכונת ה-Mission הפכה באופן רשמי להיות ה-BFF שלנו (או BRF, אם תרצו). היא סופר-נעימה, סופר-טעימה, בעלת שיק-תעשייתי, ניחוחות וטעמים קליפורניים, וכל אלו עושים חשק לחזור אליה שוב ושוב. התפריט משתנה מידי יום, אך הפסטה היא תמיד בחירה טובה. אנחנו התענגנו על סלט עלים מרענן, טורטלוני נפלאים ממולאים עם דלעת (אני), ירקות כבושים ושורט ריבס משובח (האיש).

 Central Kitchen, 3000 20th St, San Francisco, CA 94110

אז חברים, אל תפספסו הזדמנות נהדרת לצאת ולבלות עם בן או בת הזוג וגם עם הילדים. אל תתנו למזג האוויר, לחשיכה המוקדמת או לדכדכת העונתית להכניע אתכם, ונצלו את שבוע המסעדות בעיר הגדולה.  לרשימה המלאה של המסעדות המשתתפות ולפרטים נוספים, פנו לקישור הזה.

ואם אתם באזור, בואו להרים כוסית לחיי יפה התואר. והעיקר, רק בשמחות!

שבת שלום,

דלית

מרק ארטישוק ירושלמי שיחמם לכם את החורף

מרק ארטישוק ירושלמי שיחמם לכם את החורף

מאת: דלית גבירצמן

״זה נראה קצת כמו קקי של כלבים״ – מפטיר לעברי באגביות האיש היקר בחולפו על פני במטבח. בשנייה מתחילות להתרוצץ אצלי בראש מחשבות כמו זיקוקי דינור בערב השנה האזרחית החדשה. אלף, זה ברור שהאיש מזמן לא ראה קקי של כלבים. בית, איך הוא מעז בכלל להגיד דבר כזה מעליב על הארטישוק הירושלמי שלי? וגימל, בעוד שלושים וחמש דקות בדיוק, הוא עוד יתחנן אצלי לקערת מרק מקקי של …

בעודי עומדת חגורה בסינר השחור שלי, אני מביטה בהתרגשות בשקית הפקעות שעל משטח העבודה. היום, בעידן שבו הובהר לנו שאם עד עכשיו היינו רגילים לעובדות, הרי שמעתה יש עובדות עובדות ויש… עובדות חלופיות, חשוב לי להעמיד דברים על דיוקם. אהובי, הארטישוק הירושלמי, אינו באמת ארטישוק, ואם להיות ממש כנים, גם אין לו קשרים משפחתיים או אפילו שורשים בירושלים. ושיסלחו לי כל חברי הירושלמים (כל השלושה!) מבחינתי, אפשר באותה מידה לקרוא לו גם ארטישוק תל אביבי. למה מה?

אגב, באנגלית הוא נקרא sun artichoke, לא ירושלים ולא נעליים. ואם תחשבו על זה רגע, השם באנגלית כל כך הרבה יותר הולם אותו, מחמיא לו, כל כך הרבה יותר פיוטי, כי זה באמת כמו להביא את השמש באמצע החורף.

והנה עוד מחשבה שעברה לי בראש. איזה כיף שיש עוד דבר אחד, שיש לו עונה. פעם, היה סדר בעולם. היו עונות לדברים מסוימים והיה למה לצפות. בחורף, אכלנו קרמבו וחיכינו לגלידה, לתותים ולשזיפים של הקיץ. ובקיץ, זללנו אבטיחים מתוקים על חוף הים וחיכינו לפירות ההדר ולמרקים של החורף. אבל היום, יש ה-כ-ו-ל, מכול וכול, כל הזמן! ואני שואלת אתכם, איפה פה כל הכיף של הציפייה? של ההמתנה? מה עם הגעגוע? והנה, הגיע הירושלמי הממזר הזה והראה לנו מה זה דחיית סיפוקים. ועוד איזה סיפוקים! ועכשיו, הגיעה סוף סוף העונה האהובה עלי ביותר, החורף. ויחד עם כל הצעיפים הנהדרים, השיק של המגפיים שמחמיאים לכל פיגורה, הערמונים, וכל שאר הפינוקים, הגיע הזמן להוסיף למנות שלנו שורשים אדמתיים בעלי ארומות עזות. זאת בדיוק העונה למצוא בשווקים את הארטישוק הירושלמי, ולא תאמינו, אפילו אצל יוסף הסוחר ראיתי אותו פתאום קורץ לי, ומחייך אלי מן המדף חיוך ירושלמי מבויש אך מזמין. השורש המופלא והעדין הזה מזכיר במרקמו תפוח האדמה אלא שטעמו בעל גוון מעט מעושן ואף אגוזי. פשוט מעדן!

אז לרגל הפתיחה הרשמית של עונת המרקים, הרשו לי להעלות לבמה במחיאות כפיים סוערות את הארטישוק הירושלמי. אולי בעינכם הוא הארטישוק המכוער, אבל אצלי במטבח הוא הפך לברבור נאה. ויש אפילו את אלה שהוציאו דיבתו רעה וטפלו עליו מיני מריעין בישין כמו נפיחות ושאר תסמיני בני המעיים. ואני אומרת, למה ללכלך? האם העם היהודי לא סבל מספיק? וכי למה להשמיץ את הבחור הירושלמי? אז תראו קצת אהבה לפקעת הנפלאה הזאת, שיש לה קצת לוק של שורש ג׳ינג׳ר אבל בתוכה פועם לב של זהב. ישנן הרבה גרסאות למרק ארטישוק ירושלמי. אך מכולן אהבתי את זאת של הקוסמת היפה של ה״ביסים״, הלא היא הילה קריב הנהדרת. ניסיתי אותו, ומיד, בלי לחכות שנייה, אני רצה לספר. המתכון המעולה הזה, יגרום לכם לשמחה רבה. הוא קטיפתי, חם ומפנק. הוא באמת מלך מלכי המרקים. בחייאת, מה צריך יותר? אז צאו מהשוק, ורוצו להכין מרק ארטישוק.

מרק ארטישוק ירושלמי

אז ככה, מה צריכים?

200 גרם ארטישוק ירושלמי (בערך 4 גדולים)

300 גרם תפוחי אדמה

2 כפות שמן

1 כף חמאה

1 בצל שאלוט גדול, קצוץ

2 שיני שום קצוצות

1 כרישה קצוצה

מלח ופלפל טרי

חופן עלי פטרוזיליה

אגוז מוסקט

31/2 כוסות מים (או מרק עוף צח)

ועכשיו, מה עושים?

משפשפים את הארטישוקים היטב עם סקוטשברייט עד שהם נקיים ושקפקפים וחותכים אותם לקוביות. מקלפים את תפוחי האדמה וחותכים לקוביות. ממיסים את השמן והחמאה בסיר. מוסיפים את השאלוט, השום והכרישה, מעט מלח ומעט מים, מכסים ומאדים עד שהם מתרככים. מוסיפים את הפטרוזיליה ומתבלים במלח, פלפל ואגוז מוסקט. מוסיפים את הארטישוקים, את תפוחי האדמה ואת המים (או המרק). מביאים לרתיחה ומבשלים על להבה נמוכה-בינונית כ-35 דקות, עד שהארטישוקים ותפוחי האדמה רכים. מעבירים לבלנדר או משתמשים בבלנדר ידני כדי לרסק למחית חלקה. טועמים ומתענגים!

תאמינו לי, הירושלמי הזה יעשה לכם את השבת!

השמנת יתר אצל ילדים: 10 טיפים לשליטה בכמויות האוכל

השמנת יתר אצל ילדים: 10 טיפים לשליטה בכמויות האוכל

מאת: יעל דרור

אחת הבעיות העיקריות שמובילה להשמנת ילדים היא אכילה של כמות מזון גדולה מידי, מעבר לדרישות גוף הילד. יש שיקראו לזה "Portion Control" וזו אכן אחת מהתופעות הבעייתית של התזונה בעולם המערבי. כפי שכולם כבר יודעים, בארה"ב (ואפילו בסיליקון וואלי) המנות גדולות מאד! לפעמים גם אני לא הייתי מצליחה לסיים ארוחת ילדים המוגשת במסעדה (לא שאני בכלל מנסה), שלא לדבר על גודל אריזות החטיפים, דליי הפופקורן הנמכרים בבתי הקולנוע עם אפשרות למילוי חוזר בלתי מוגבל, כוסות השתיה הענקיות וכמויות הרטבים והפיתויים שמקיפים את הילדים.

הבעיה של אכילת כמויות גדולות מידי היא לא רק בעיה אצל ילדים, אבל כילד אתה מושפע מאד מהכמות המוגשת לך ולא תמיד מסוגל לעשות את ההבחנה בין הכמות שאתה אמור לאוכל לבין נפח המארז של המזון. בואו נודה באמת, גם רבים מהמבוגרים עם עודף משקל, סובלים מאותה בעיה. לכן הקניית הרגלי אכילה נכונה ושליטה בכמויות מגיל צעיר, הם כלי חשוב מאד כדי למנוע השמנה בילדות ו/או בעתיד.

בעיית גודל הצלחת
מחקרים מראים שילדים בגיל בית הספר היסודי עדין אינם מסוגלים לקחת מזון מהכלי המרכזי בארוחה, בכמות המתאימה להם. הם מושפעים מגודל הצלחת ולא מכמה שהם אמורים לאכול. אכילה מצלחת גדולה, שלא מתאימה לגודלם, כמו צלחת של מבוגרים, עלולה לגרום להם לקחת יותר מידי אוכל, לאכול יותר מידי או/ו לזרוק אוכל. כדי להתמודד עם בעיה זו, חשוב מאד לתכנן נכון את הארוחה, את כלי ההגשה וכמובן את הכללים בבית לגבי לקיחה של תוספת שניה.

כאשר באים ללמד ילד לאכול בכמות נכונה עבורו, חשוב לזכור שכולנו "אוכלים עם העיניים". לכן לא לקל להפסיק לאכול כאשר אוכל מונח מולנו. היכולת לשלוט בכמות שאנו אוכלים במצבים אלו שואפת לאפס, אולם עם כמה טיפים אפשר ללמד את הילד לשלוט טוב יותר בכמויות הטובות עבורו לאורך זמן.

10 טיפים בעזרתם תלמדו את הילד לאכול בכמות המתאימה לו

צלחת קטנה

חשוב להתאים את גודל הצלחת לילד. לא נכון שילדים יאכלו בצלחות גדולות של מבוגרים. בארוחה משפחתית או בכל מצב בו יושבים לאכול, כל אחד אוכל בצלחת המתאימה לגודלו! גם אם זה לא מאותו הסט… (אני בטוחה שהאורחים יסלחו לכם על הגיוון בצבעים/גדלים של הצלחות).

דגני בוקר

דגני הבוקר כאן מגיעים לפעמים ב"אריזות ענק". במיוחד אחרי הביקור האחרון בקוסטקו. אם הילד שלכם אוכל דגני בוקר, למדו אותו להשתמש בכוס מדידה ולא לשפוך את דגני הבוקר ישירות לקערה בלי שליטה. הגדירו לו מראש מה הכמות הנכונה שמתאימה עבורו בעזרת "כוס המדידה" ולמדו אותו להיות עצמאי ולקחת את הכמות לבד (כמובן בהתאם לגילו).

חטיפים

עולם החטיפים כאן מגוון מאד בטעמים ואף בגודל האריזות. מה שבארץ מוגדר כ"אריזה משפחתית", כאן נחשב לגודל נורמטיבי לאדם בודד… למדו את הילד להעביר את החטיף לקערה קטנה המתאימה לגודלו ולא לאכול ישירות מהשקית שעשויה להיות גדולה מידי. עבור ילדים צעירים, הקפידו מראש לשים להם את הכמות הנכונה בעקרה ואל תאפשרו לאכול ישירות מהשקית.

חטיפים במסיבה

למדו מראש את הילד לקחת את החטיפים בכוס חד פעמית (8oz) ולהחליט שזו הכמות הנכונה בלי תוספות. זה לא קל, אבל תמיד הרי יש עוד כיבודים במסיבה (פיצה, עוגת יומולדת, קאפקייס ועוד), אז לפחות שאת כמות החטיפים יגביל לכוס אחת. הרי אותם אפשר לנשנש בלי הגבלה מבלי להרגיש תחושת שובע.

האם לאפשר תוספת בארוחה ומאיזה סוג מזון?

אם הילד שלכם סובל מעודף משקל ויש לו חיבה חזקה לפחמימות, יכול להיות שאתם מרגישים שהכמות יוצאת לפעמים משליטה. במצבים האלו, הכלל החשוב הוא ללמד את הילד לקחת את כל מה שרוצה לאכול על הצלחת פעם אחת. עבור ילדים צעירים הההורים מגישים לילד את הכמות המתאימה לו לצלחת. מחליטים מראש ממה אפשר לקחת תוספת וממה לא. למשל, סלט, ירק מבושל, מרק ואפילו מנת בשר/דג אפשר לתת תוספת אם הילד מבקש. אך מהתוספות הפחממתיות כמו אורז, פסטה, תפו"א, פירה, קוסקוס ועוד להגדיר מראש שאין תוספת. זה לא קל כי הפחמימות פותחות את התאבון, אבל חשוב ללמד את הילד לאכול בכמות הנכונה עבור גופו.

גודל המנה הבשרית

למדו את הילד שהכמות המומלצת עבורו היא כגודל כף ידו. זה יעזור לו להבין בפשטות גדולה יותר מה הכמות הנכונה עבורו לארוחה, וללמוד אותו לשלוט בכמות גם כאשר אין מבוגר לידו.

במסעדה

המנות במסעדות גדולות מאוד. כאשר בחונים את "מנות הילדים", הן לא תמיד הבחירה הכי בריאה עבור הילד. גם גודל מנות הילדים לפעמים מתאים למבוגר+. אפשר ללמד את הילד להזמין מנה שהוא אוהב דווקא מתפריט המבוגרים כדי לאפשר מבחר בריא יותר, אך להגדיר מראש כמה אוכלים. לדוגמה, תמיד לבקש שיביאו לכם צלחת קטנה בנוסף למנה העיקרית, ולהעביר את המנה שהילד הזמין לצלחת המתאימה, במידה והמנה שמגיעה גדולה מידי עבור הילד. תמיד אפשר לבקש את מה שנשאר לארוז TO-GO. בחלק גדול מהמסעדות יש אפשרות להזמין "חצי מנה". זה יכול מאד לעזור למי שמתקשה לעצור, ומרגיש מחוייב לסיים הכל מהצלחת.

רוטב לסלט

הסלטים כאן מגיעים "מוצפים" ברוטב. בשלב ראשון ניתן לבקש שיביאו את הרוטב בצד ולא מעורבב כבר בתוך המנה/סלט ואז, למדוד כף אחת! תמיד רצוי להזמין רוטב לייט אם ניתן ולנסות להתרחק מרטבים המבוססים על מיונז (סלט קיסר שמאד מאד נפוץ פה). הזהרו גם מרוטב הראנצ' המאד פופולרי כאן, המכיל כ-30% שומן.

קטשופ

כן, הוא נמצא בכל מקום! זה לא אומר שאפשר לאכול ללא הגבלה. הגדירו כמות ברורה: כף אחת בארוחה. לא יותר מ-2 כפות ביום.

פופקורן בקולנוע

דליי הענק של הפופקורן הנמכרים בבתי הקולנוע הם דוגמה נהדרת לחוסר הפרופורציה בין הכמות שנכון לאכול, לבין הכמות שמנסים לדחוף לנו. מארז גדול של פופקורן המקנה זכות למילוי חוזר חינם, מכיל כ-950 קלוריות!!! החלטתם כמובן לנצל את המילוי בחינם, וזכיתם ל"נשנוש" של כמעט 2000 קלוריות! וזה כמובן לא במקום ארוחה…מה עושים? הביאו איתכם מראש שקיות נייר המתאימות לפופקורן וחלקו את המיכל הענק שקונים בין כל הילדים. כל ילד יקבל את המנה המתאימה לגודלו וכך גם לא תהיה התנפלות של כולם על הכלי המרכזי. ישנם מארזים המיודעים לזה בדיוק בחנויות ה-Dollar tree, safeway ועוד.

לעוד טיפים והמלצות בתזונה ילדים + מתכונים לכל המשפחה, כנסו לקישור והורידו בחינם את הספר החדש של יעל דרור Rasing Healthy Eaters
www.yaeldror.com

שיחת סיכום: 13 סיבות מדוע אזכור את 2017

שיחת סיכום: 13 סיבות מדוע אזכור את 2017

מאת: דלית גבירצמן

איך שלא נסתכל על זה, זאת הולכת להיות הכתבה האחרונה שלי לשנת 2017. אז מה היה לנו כאן? כיצד ניתן לסכם שנה שלמה בפחות מ-800 מילים? מה יחלוף, ישכח ויעבור מן העולם, כלא היה? מה ישקע, יחרת בזכרוננו ולנצח יגדיר את השנה הזאת? יש דרך אחת להסתכל על זה, והיא הדרך הגוגלית. מידי שנה, מעלה חברת גוגל את סיכום השנה ב…חיפושים. משמע, מה עניין את האנשים, כלומר אותנו, במהלך השנה האחרונה, מה יצר באז והציף את הרשת, מה ריגש אותנו, מה הכעיס, מה הטריד, ובעיני השאלה הכי מעניינת היא, מה כל זה אומר עלינו.

אז ראשית, מסתבר שהשאלה שהכי נשאלה השנה ברשת היא: איך? איך מכינים סליים? (אותה עיסה חלקלקה העשויה מדבק, קצף גילוח ו-Borax שכל כך אהובה על הילדים), איך מכינים משקפיים מיוחדים לליקוי חמה? ואיך קונים ביטקוין? אלה היו רק כמה מהשאלות הכי פופולריות ברשת.

ברמה הציבורית, 2017 היתה ללא ספק, שנת המיטו (me too) או גמאני, שהביאה לידי ביטוי בקול צעקה רמה את כל הזעם הנשי שהצטבר במשך שנים רבות של ניצול, כפייה והטרדה מינית. שלא במפתיע, סחפה אחריה גל גדות שלנו מליוני מעריצים, ובעיקר מעריצות, שחיפשו דמות נשית חזקה שתתן להן קול והשראה להצליב זרועות ולחסום בגופן כל נסיון להרע ולפגוע בהן ובאהובים שלהן. גו גל גדות!

השנה החולפת היתה גם שנה של אסונות. מהוריקנים, רעידות אדמה ושריפות לירי המוני ופיגועי טרור. נדמה שכל יום התעוררנו לאיזשהו אסון נוסף, טבע או אחר, ופעם אחר פעם נקראנו לעזור, לתרום, לאסוף בגדים וחבילות. הארווי, אירמה ומריה הפכו לשמות גנאי, ורעידת האדמה במקסיקו, פיגוע הירי בלאס וגאס ושריפות הענק בקליפורניה היו רק חלק מהסיבות שרובנו לא ממש נתגעגע לשנת 2017.

שנת 2017 היתה עבורי שנה נוספת של תגליות. כמו כריסטופר קולומבוס, יצאתי למסעות בעקבות תערוכות מעניינות (הסיכות של מדלן אולברייט, summer of Love) מסעדות שוות ובתי קפה חדשים. מידי שבוע כמעט, הצטרפתי לסיור מודרך בסן פרנסיסקו ולמדתי בכל פעם משהו חדש, גיליתי פן נוסף בעיר הססגונית שבה בחרתי לחיות. השנה השתתפתי בסדנת קינוחים מצוינת (תודה לאלון שבו המתוק!) וצפיתי בסרטים נפלאים. אך יותר מהכול, נהניתי לשוחח ולהכיר אנשים מרתקים כמו צרויה שלו, ויקטוריה חנה, נתן סלור, דורית רביניאן ועוד רבים וטובים, מוכשרים ומעניינים. אז אם תרצו, הנה עוד סיכום אחד, מדכא קצת פחות, סיכום אישי-משהו, לדברים שכן עשו לי את השנה:

Bluestone Lane Coffee

כדי שחלילה לא נתקנא בסניפים הרבים הקיימים בניו יורק, נפתחו זה עתה בסן פרנסיסקו שני סניפים חדשים ויפים של הרשת המצליחה הזאת. קפה משובח, מאפים מהמאפייה המהוללת the Neighbour Bakehouse ואוירה נהדרת, וכי מה עוד צריך הבן אדם? תענוג!

685 Market street, San Francisco ; 227 Front Street, San Francisco

סיפורה של שפחה

הסדרה המדוברת ביותר השנה על פי ספרה של מרגרט אטווד המצוינת. על אף העתיד הדיסטופי המאיים שהיא מציגה כבשה הסדרה את המסך, ולו בשל המסר החשוב שביחד אנחנו חזקות יותר מסך כל הפרטים. כל זאת, כמובן, אם לא בשל אליזבת׳ מוס המדהימה.

 13 Reasons Why

סדרת הטלוויזיה מבית היוצר של נטפליקס עוררה השנה הרבה רעש, מחלוקת, ובעיקר – מחשבה. העלילה מבוססת על ספר שהפך לרב מכר, המגולל את סיפורה של האנה בייקר המחליטה לשים קץ לחייה, לא לפני שהיא משאירה מאחוריה קלטות ממוענות בהן היא מצביעה על 13 הסיבות שגרמו למעשה שלה. הדבר הכי מעניין שקרה בעקבות הסדרה הוא פרויקט חינוכי הנקרא ״13 סיבות מדוע לא״ שקרא לבני נוער לדבר בגלוי על המצוקות שלהם ולעורר אמפטיה ושיח משמעותי. חשוב!

The Rebel Within

יש מנות ויש יצירות מופת. על רחוב ולנסיה ישנה מאפיה משובחת ביותר ובה מוכרים מאפה אחד שגרם לי לעצור בו במקום, והוא מכונה בשם הפואטי The rebel Within. זהו מאפה גבינתי המוגש חם ובתוכו ביצה שהחלמון שלה עדיין ניגר. אין לי מושג איך הם עושים זאת, אבל עד סוף 2018 אני מבטיחה לחזור עם תשובות. מופתי!

Craftsman and Wolves, 746 Valencia Street, San Francisco

שקרים קטנים גדולים

סדרת טלוויזיה מצוינת נוספת, והפעם מתוצרת HBO, היא מפגן עוצמתי נוסף של נשים חזקות. ניקול קידמן, ריס וויטרספון, שיילין וודלי, לורה דרן וזואי קרביץ – והפעם, ממש כאן אצלינו אל מול חופיה היפים של העיירה מונטריי. איזה יופי!

המרגלים של וושינגטון – Turn: Washington’s Spies

כבר כמה ימים שאין לי יום, ואין לי לילה. חזרתי במנהרת הזמן לשנת 1776 לתקופת מלחמת האזרחים האמריקאית ולסיפורה של המחתרת האמריקאית הראשונה. זוכרים את הנער הצעיר בסרט הנפלא ״בילי אליוט״? ובכן, ג׳יימי בל גדל והפך לעלם חמודות, המככב בסדרה המעניינת והחשובה הזאת. AP History למי שפיספס!

Avocado Toast

השנה זכה טוסט האבוקדו לתהילה הראויה לו. ואני יצאתי למבצע ריגול סודי בעקבות טוסט האבוקדו האולטימטיבי. ובכן חברים, יש לנו זוכה. יצירת מופת מושלמת נוספת היא טוסט האבוקדו בבית המאפה המעולה viva la tarte. טעמתי וניסיתי כבר את כולם, אך טוב מזה לא מצאתי. שלמות!

Vive la Tarte, 1160 Howard street, San Francisco

Sweet

ספרי בישול חדשים צצים ועולים כמו פטריות אחרי הגשם. נדמה שאין סוף לעניין שלנו בקולינריה. ספר הבישול החדש מבית היוצר של יותם אוטלנגי בשם Sweet הוא אחת המתנות הנפלאות שקיבלתי השנה. הספר החדש של השף המצליח, כמו ספריו הקודמים Jerusalem, plenty, ו- plenty more, מרהיב ביופיו ועושה חשק, המון חשק. מומלץ בחום!

Downtime

ספר בישול נוסף שכבש את ליבי השנה היה ספרה של נדין לוי רדזפי הנשואה ללא אחר מאשר לשף הנודע של מסעדת נומה הנחשבת. הספר מכיל מתכונים נהדרים באווירה ביתית ונינוחה, השונים לחלוטין מהמנות המטורפות-משהו של בעלה. חגיגה של ספר!

The Mill

אני חייבת בהזדמנות חגיגית זאת להוסיף לרשימה בית קפה אהוב נוסף, שאמנם הוא לא חדש, אך שמורה לי בלב פינה חמה עבורו. בית הקפה The Mill הוא מקום שתמיד משמח אותי לחזור אליו, להתענג על המאפים המשובחים, הטוסטים הנפלאים ולהזין את עיני בכל חפצי הנוי והמתנות המקסימות.

736 Divisadero Street, San Francisco

Phantom Thread

הוא עדיין לא יצא, אך כל סרט בכיכובו של דניאל דיי לואיס משאיר אותי תמיד פעורת פה. מאז ״הקלות הבלתי נסבלת של הקיום״ על פי סיפרו של מילן קונדרה נשביתי בקסמו של השחקן הטוטלי והמכשף הזה. דיי לואיס, שהכריז שזה יהיה סרטו האחרון, מגלם את דמותו של מעצב אופנת עלית בלונדון של שנות ה–50, שמעצב את בגדיהם של אנשי החברה הגבוהה ושל משפחת המלוכה. אני כבר יודעת מה אני אעשה ב-25 בדצמבר, ואתם?

מאפי הגבינה של עליזה

ה-מתכון שכבש את המטבח שלי בסערה השנה היה מתכון מ-ע-ל-ף שחלקה איתי עליזה גרייבסקי. זהו מתכון למאפים נוטפי גבינת ברי עם עקצוץ מתקתק של ריבת פלפלים. היחס בין קלות ההכנה לתיחכום של הטעמים הוא כמעט בלתי חוקי.

מאפי הגבינה של עליזה

מה צריכים?

1 חבילה בצק עלים

שתי חבילות של עיגולי גבינת ברי (ניתן למצוא אצל יוסף הסוחר)

ריבה (רצוי להשתמש בריבת פלפלים חריפים או להוסיף אבקת צ׳ילי לריבה רגילה)

ביצה, לציפוי

שומשום

מה עושים?

מחממים את התנור לחום של 390 מעלות פרנהייט. מרדדים מעט את הבצק ומחלקים לריבועים לפי מספר הגבינות. מורחים כפית ריבה על כל עיגול ברי ומניחים אותם עם הריבה למטה על הבצק. אוספים את השוליים של הבצק ואורזים כמו מתנה. חשוב להדק את הבצק כדי שהגבינה לא תזלוג מהצדדים. מורחים מעל ביצה ומפזרים מלמעלה שומשום לבן/שחור או קצת סומק/פפריקה/אבקת צ׳ילי. אופים 20-30 דקות עד שהמאפים משחימים מכל עבר. מגישים ומתענגים!

המיועד

ספרים לא מעטים רגשו אותי השנה. אך אם אצטרך לבחור בספר אחד, שבאופן אישי מרגש אותי כרגע, יהיה זה ספרו של חיים פוטוק ״המיועד״. זהו סיפורם של ראובן ודני, שני ילדים יהודים מברוקלין, האחד אורתודוקסי-מסורתי והשני מבית חסידי ושנחשב לעילוי. החברות ביניהם, על רקע שנות מלחמת העולם משקפת את הגיוון הגדול יהדות ארצות הברית. "המיועד" נחשב כבר שנים לספר חשוב שמלווה את סיפורי ההתבגרות של יהודי ניו יורק. הבחירה לתרגם אותו לעברית מעשירה לא רק את ההבנה שלנו על היהדות הפתוחה והמורכבת הזו, אלא גם את התרבות הישראלית.

ולסיכום הסיכום, אני מודה שברמה האישית, גם אני שאלתי את עצמי כמעט מידי יום את השאלה ״איך״. איך ממשיכים הלאה? איך מתמקדים בטוב? איך אפשר להיות מחוללי טוב בעולם גם כשיש בו כל כך הרבה רע? איך זוכרים להשקיט את רעשי הרקע כדי שנוכל לשמוע את מה ומי שחשוב באמת? ובכלל, איך יודעים מה חשוב באמת? השנה, יותר מתמיד, הקפדתי כמעט באדיקות להקיף את עצמי באנשים טובים, עם אנרגיה טובה ולהשקיע את עצמי בעשייה. הרגשתי שיותר מאי פעם, חשוב לחפש את הטוב, את הרגעים היפים, את הביחד. ככל שהעולם שלנו הופך למאיים יותר, חשוך יותר, תוקפני, מבודד וחסר תקווה, חשוב להתחבר, להתחבק, להתאחד.

אז שתהיה לכולנו שנה אזרחית טובה יותר, הרבה יותר!

לחיים טובים, 🥂

דלית

עשר פינות חמד מומלצות בברקלי

מאת: דלית גבירצמן

הן תמיד נראות לי כמו שתי אחיות, קרובות זו לזו, אך כה שונות. האחת צבעונית ותוססת, אוהבת לחגוג ולבלות ולא ממש עושה חשבון לאף אחד. היא נהנתנית, חסרת מעצורים ומרהיבה ביופיה, ובשל כך מושכת אליה רבים העולים אליה לרגל ונשבים בקסמה. ואילו השניה, היא האינטלקטואלית מבין השתים. היא אשת הרוח ודעתה פחות נתונה לחיצוניות. היופי שלה מוצנע ופחות גלוי לעין, אך תחת הבגדים הזרוקים והשערות על הרגלים מסתתרות פינות חמד רבות. היא רדיקלית, היא פרועה, בועטת ולא מתנחמדת. סן פרנסיסקו וברקלי, לא תאומות אבל בפירוש מאותה משפחה. פיזית, הן שוכנות זו מול זו, מופרדות ומחוברות בגשר. אף שהן שונות מאוד במראה, שתיהן ערים יפהפיות, כל אחת בדרכה היא.

ואהבתי את שתיהן, אלי.

זו שלי היתה, וזו שלי

ככה באו לי צרות טובות,

שתים הן ולא יודעות

זאת על זו, וזו על זאת.

אז מה קורה כשאת בזוגיות טובה, במערכת יחסים יציבה ובטוחה ולפתע את מתאהבת? בשאלה הזאת אני מתחבטת כבר מספר שבועות. לפני כשנה וחצי נשבעתי אמונים לסן פרנסיסקו, האחות היפה. העיר הידועה, ששמעה יצא למרחוק על כל גשריה, פסטיבליה, תערוכותיה, מסעדותיה ושלל טיפוסיה כבשה את ליבי בסערה. אך עוד בטרם באתי על סיפוקי, בעודי כובשת אותה בצעדי, מגלה שכונה אחר שכונה, החלה לקרוץ לי אחותה, זו שמעבר למפרץ, בעודה מנצנצת אלי בשלל אורותיה. באצבעה הארוכה החלה לטפוח על כתפי ולקרוא בשמי. בואי דלית, היא אמרה, אל תראיני שאני מחאתית ופוליטית, שהמראה שלי כפרי וזנוח, סורי אלי ואגלה לך את סודותיי. ותגידו לי אתם, איך אפשר לסרב להזמנה אישית שכזאת?

אז הפניתי עורף לקו החוף היפה בעולם ולאורבניות הממכרת של עירי, וכאשת לוט, מבלי להפנות את מבטי לאחור, חציתי את הגשר לכיוון העיר ברקלי. ומה חיכה לי שם, אתם שואלים? אוצרות של ממש!

אז הנה לכם רשימת חלקית, כמובן, של עשרת הדברים שאתם פשוט חייבים לנסות בברקלי:

Fournee

ראשית, בעקבות המלצה של חברה אנינה במיוחד, אני מגיעה ל-Fournee מאפייה צרפתית קטנה, קסומה ומשובחת במיוחד, הנמצאת בבעלות השף קונדיטור פרנק סאלי. מבט אחד ואני מאוהבת. מיד ברור לי שנחתתי במעוז ארטיזניות ואיכותיות. אני קונה וקונה, טועמת מכל הבא ליד, ולא די לי. ממאפה העגבניות וגבינת העיזים והפיצות המעולות, דרך הלחמים המצוינים והעוגות היפיפיות. חגיגה של ממש!

Fournee Bakery, 2912 Domingo Way, Berkeley, CA 94705

TCHO Chocolate

אני לא יודעת מה אתם הייתם בוחרים לעשות כשלפתע התפנתה לכם שעה קלה בבוקר יום שני. אני, נסעתי אל מפעל השוקולד של TCHO. המפעל החדש-דנדש פותח את שעריו לציבור הרחב ומציג בגאווה רבה את תהליך ייצור השוקולד; מבחירת הפולים דרך תהליך ההכנה הקפדני ועד לסיור בפס הייצור. כמובן, שיש גם טעימות ואפילו תקבלו $10 הנחה ברכישת שוקולד. מי אמר שוקולד ולא קיבל? ט-ע-ייייי-ם!

TCHO Chocolate, 3100 San Pablo Avenue, Berkeley, CA 94702

Ippudo

מיד כשיורדות הטמפרטורות ומתחיל לטפטף, אני חולמת על ראמן. כבר שנים שיש לי רומן עם ראמן. לכן מיד כשאני שומעת שמסעדת הראמן המפורסמת Ippudo פתחה סניף חדש בברקלי, אני עושה אליו פעמי. היא נפתחה לראשונה ביפן בשנת 1985 וזכתה בפרסים רבים ובהכרה בינלאומית, ומאז נפתחו סניפים בכל רחבי העולם. עכשיו, היא הגיעה עד אלינו. בבקשה, אל תבהלו מהתורים! בסוף ההמתנה, מצפים לכם Buns מעלפים וקערה מהבילה של ראמן עשיר וארומטי. מושלם ליום סתיו גשום!

Ippudo, 2015 Shattuck Ave., Berkeley, CA 94704

The Magnes Collection of jewish Art and Life

למי שחשקה נפשו גם בקצת תרבות, מוזמן לבקר במוזאון היהודי Magnes, שהגעתי אליו בעקבות ויקטוריה חנה החלומית. אמנית הקול יוצאת הדופן ממשיכה לשתף ולחלוק איתנו את עבודתה עם הסטודנטים מברקלי, מידי יום שלישי בשעה 5:30 במהלך שלושת השבועות הקרובים. ההופעות פתוחות לקהל הרחב. מומלץ בחום!

The Magnes Collection of jewish Art and Life, 2121 Allston Way, Berkeley, CA 94720

Urban Adamah

על Urban Adamah שמעתי לא פעם כאשת חינוך, אך מה שהביא אותי לשם, בסופו של דבר, היה אירוע שכלל… אוכל, כמובן. אורבן אדמה היא חווה חקלאית חינוכית ומרכז קהילתי שהוקמה על ידי יזם, איש עשייה מרתק ואיש מקסים בשם אדם ברמן. הרעיון העומד מאחורי החווה הוא שילוב של תוכנית חינוכית למנהיגות, חקלאות אורגנית ויהדות מתקדמת. במקום מוצעות הרצאות, סדנאות, פעילויות ותוכניות נפלאות לילדים לפי מעגל השנה היהודי, תוכניות קיץ לנוער ועוד. בהחלט שווה ביקור !

Urban Adamah, 1151 Sixth Street, Berkeley, CA 94710

The Cheese Board Collective

ואחרי כל התרבות והעבודה הקשה, צריך גם לאכול משהו, לא ככה? ביקור בברקלי לא יהיה מושלם מבלי להגיע ל- Cheese Board. כל חובב גבינות באשר הוא, חייב לעצמו ביקור בקואופרטיב המצוין הזה הכולל מבחר אדיר של גבינות איכותיות, לחם מצוין, וגולת הכותרת, היא הפיצה הנמכרת ממש בצמוד. היא נבחרה, ולא בכדי, לאחת מהפיצות הטובות באמריקה. שווה להגיע מוקדם ולתפוס מקום בתור. לא פעם כשהגענו, לוותה החוויה הטעימה הזאת במוסיקה חיה. לחם טוב, גבינה מעולה, פיצה משובחת ומוסיקה חיה –  וכי מה עוד צריך הבן אדם? שלמות! שימו לב, הם סגורים בראשון ובשני.

The Cheese Board Collective, 1504 Shattuck Ave., Berkeley CA

Berkeley Bowl Marketplace

כבר לפני מספר שבועות פצחתי בווידוי מרגש ובו חשפתי את השריטה שלי ושל האיש היקר בעניין סופרמרקטים. כן, זה לא קל ואפילו גובל במבוכה, אבל היי, אף אחד לא מושלם. בהמלצת חברותי הברקלאיות המקסימות, הגעתי להיכל הקודש, סופר הסופרים, הלא הוא ה- Berkeley Bowl. חברים, ילד בחנות צעצועים זה אנדר סטייטמנט. לרגע הרגשתי שהגעתי לגן עדן, לעולם שכולו טוב. שפע המוצרים והמבחר, פשוט המם אותי. כל מה שפודי שרוף, בשלן וחובב אוכל יכול רק להעלות בדעתו – יש שם. אל תגידו שלא אמרתי. סופר-סטאר!

Berkeley Bowl Marketplace, 2020 Oregon Street, Berkeley, CA 94703

Ippukku

גבוה גבוה, ברשימת המאוים הכמוסים שלי, נמצאת יפן. אני חולמת על טיול ליפן כבר המון שנים.  קוראת ספרים, שומעת חוויות, אוספת המלצות וחולמת על היום שבו, סוף סוף, אגיע לשם גם אני. ובינתיים, אני מקפידה לבקר במסעדת Ippuku הנהדרת, יושבת על המחצלת ומתענגת על המנות המוקפדות והאותנטיות. איך אמרנו פעם? יותר יפני מיפני!

Ippukku, 2130 Center Street, Berkeley, CA 94704

Grégoire

ברקלי מתגאה, ובצדק, ב-Gourmet Getto שלה. על אף השם הבעייתי-משהו, כולל האזור יופי של מקומות לכל מי שהמילה גורמה עושה לו את זה. מהדליקטסן היהודי המעולה Saul’s ל- Epicurious Garden. אבל הייתי רוצה דווקא להמליץ לכם על מקום קטן ומקסים שנפתח בשנת 2002, הידוע בעננות קטנות וממכרות עשויות מתפוחי אדמה. אלו הן בצקניות מהבילות ומענגות, שאין שניות להן מכל מליוני הבצקניות. מי שאחראי לעונג הזה הוא השף Grégoire Jacquet, ועל שמו קרויה המסעדה. חובה!

Grégoire, 2109 Cedar Street, Berkeley, California, 94709

Chez Panisse

Photo by City Foodsters

אף כתבה רצינית על ברקלי לא תהיה שלמה מבלי להזכיר את מסעדת Chez Panisse. בשנת 1971 פתחה אליס ווטרס, אקטיביסטית מזון ובעלת דעות מהפכניות לזמנן בתחום המסעדנות והתזונה, מסעדה הידועה בכך שהיא מקפידה להשתמש ברכיבים אורגניים ומקומיים ומנהלת רשת קשרים ענפה עם חוואים ומגדלים מקומיים על מנת להבטיח את איכות המזון. המסעדה זכתה בשלל פרסים (ביניהם כוכב מישלן במדריך של איזור סן פרנסיסקו). ווטרס נחשבת בין היתר למייסדת המטבח הקליפורני, כתבה שמונה ספרי בישול והיא מרבה לתת הרצאות על מפעל חייה. מוסד קולינארי של ממש!

 Chez Panisse, 1517 Shattuck Ave. Berkeley, CA 94709

זהו להפעם, חברים. אז לפני שהימים ממש מתקצרים ומתקדרים לנו, שימו פעמיכם אל האחות השנייה. נכון, יש מי שחושב שהדבר הכי טוב בברקלי זה הקירבה שלה לסן פרנסיסקו, אבל תאמינו לי – היא הרבה יותר מזה.

שלכם בהנאה,

דלית