כתום זה השחור החדש: המדריך לעונת הדלועים

כתום זה השחור החדש: המדריך לעונת הדלועים

מאת: דלית גבירצמן

כבר שבועיים שאני רק רואה כתום בעיניים או אם לעשות פרפרזה זריזה על שירו של אושיק לוי, במילותיו של מאיר אריאל, מה שמתחשק לי זה… כתום. יש יותר מידי חדשות תחת השמש, ואני רוצה לא לתמוה, פשוט לשכוח ורק לשקוע אל תוך עננה גדולה וכתומה. מנומר, מנוקד, מפוספס, עגול, חלקלק, מוארך או שטוח, העיקר – שיהיה כתום. מרק הדלורית כבר מככב מזה שבועות על שולחננו, דלורית חיננית כבר נצלית תדיר בתנור לצד בצל אדום ומזוגגת ברוטב טחינה וזעתר לפי המתכון האגדתי של אוטלנגי, עוגיות דלעת ופצפוצי שוקולד מפיצות ריח משכר המביא את ילדי הקומה לנקוש חרש על דלתי. הכול מסביבי כתום. בתקופה, שהיא בעיני הכי יפה בשנה, מוצפים השווקים, החנויות וצידי הדרכים בדלועים בשלל צבעים, גדלים ומרקמים. המראה כל כך יפה, שפשוט בא לקנות עוד ועוד ולהשאיר כמה על תקן קישוט על מפתן הדלת בכניסה לבית או לעטר בהן שולחן חגיגי לארוחה כתומה, עם מוטיבים סתוויים. כל גיחה מקרית ומזדמנת לטריידר ג׳ו מסתיימת אצלי בערימה חדשה של דלועים. תחילה היא עושה את דרכה כמו דוגמנית על המסלול, מסודרת בקערה יפה על השולחן שבפינת האוכל. וכמה שהן יפות, כך גם הן טעימות, ובנקל ניתן להעביר אותן מפינת האוכל היישר אל הסיר המבעבע, התבנית או לתנור שבמטבח.

כל מה שרבים מאיתנו הכרנו וידענו על דלועים, היו אלו רק אותן פיסות דלעת מבוישות, חתוכות ועטופות בניילון נצמד, שנמכרו בסופרמרקט השכונתי. היינו מכינים מהן מחית דלעת לפעוטות או מקסימום מוסיפים אותן לפעמים למרק הצמחוני של הקוסקוס. ועתה, קשה שלא להתאהב ולהסתחרר משפע הדלועים הניבט אלינו מכל עבר מצידו השני של האוקיינוס. הפתייניות האלה, קורצות אלי ומסמנות לי בתנועת יד לגשת אליהן, ואני, כאחוזת כישוף, שוב שולחת יד ומניחה בעגלה עוד מן הכתום הכתום הזה. אז בואו נראה מה היה לנו שם.

ובכן, הדלעת הנפוצה ביותר היא זו הכתומה והגדולה, שהופכת כידוע, ברגעי מצוקה לכירכרה נוצצת. אובר-דלעת, אם תרצו. מכל מקום, הדלעת הענקית הזאת משמשת בעיקר לקישוטים יצירתיים לליל כל הקדושים. נפלא בעיני לראות את עבודת הפיסול המושקעת והמדהימה שאנשים עושים בטרם יכניסו בביטנה של הדלעת נר דולק להרחיק את השדים והרוחות מפתח ביתם. ישנם גם כאמור מיני דלועים קטנות שהן פשוט צבעוניות וחגיגיות ומקשטים איתן את השולחן, על תקן ״למען לראותן בלבד״. בביתנו מככבת כבר שנים רבות הדלורית החיננית (Butternut Squash), שהיא בהירה יותר וצורתה כעין חציל שפגש אפרסמון. טעמה מתוק ואגוזי ואני נוהגת להכין ממנה את מרק הדלורית המפורסם שלי.

אך הפעם, אני רוצה להציג בפניכם כוכבת חדשה. קהל נכבד, קבלו לבמה במחיאות כפיים סוערות את דלעת הערמונים או דלעת הבלוט (Acorn Squash). היא כל כך יפה, שאפשר פשוט לפרוס אותה לפרוסות בצורת כוכב, להניח את פרוסות הדלעת העטופות (היטב) בשמן זית על נייר אפייה בתבנית שטוחה של התנור ולאפות אותה, אז איז, עם קצת מלח ופלפל בחום בינוני גבוה עד שהן שחומות. א-ב-ל, עם טיפ-טיפונת של השקעה, תוכלו להכין ממנה מנה יפיפיה, מפוארת וטעימה שתשדרג לכם כל ארוחת שבת או חג. זה בדיוק סוג המתכונים שאני הכי אוהבת. פשוטים, טעימים ותמיד סוחטים קריאות התפעלות מצד הסועדים. ותכל׳ס, יש מי שלא נהנה לשמוע את ה״וואו״ הזה, כשמניחים על השולחן מנה מרשימה שקודם כל טורפים אותה בעיניים? בעיקרון, ניתן למלא את דלעת הערמונים בשלל מילויים כמו: ירקות, אורז, קינואה או בשר. המתכון הבא הוא של חברתי השפית והכה-מוכשרת עינת פרטין, שכל מה שהיא עושה במטבח, הוא לא פחות מאשר קסם!

דלעת ערמונים במילוי גבינות

מה צריכים?

צילום: דנה גוטליב

5 יחידות דלעת ערמונים קטנה

250 גרם גבינת מסקרפונה או גבינת ריקוטה

100 גרם גבינת רוקפור

150 גרם גבינת קשקבל או גבינת פרמזן מגורדת

100 גרם פירורי לחם

50 גרם צנוברים קלויים

מלח ופלפל לתיבול

כף עירית קצוצה

¼ סטיק חמאה

מה עושים?

מחממים תנור ל 350 מעלות פרנהייט. חוצים את הדלעת לחצאים, מנקים מגרעינים וסיבים ומורחים את פנים הדלעת בשמן זית או חמאה. אופים את הדלועים כחמש עשרה דקות ומוציאים מהתנור. בקערה מערבבים את הגבינות, פירורי הלחם, הצנוברים, העירית והתבלינים. ממלאים את הדלעת במילוי הגבינה, מכניסים לתנור ואופים עוד 10-15 דקות או עד שהדלעת רכה. מוציאים מהתנור ומפזרים מעל עוד קצת צנוברים ועירית קצוצה לקישוט .

לגיוון: ניתן להחליף בכל גבינה אחרת שאוהבים. במקום צנוברים אפשר להשתמש באגוזים, פיסטוקים או שקדים. ניתן להוסיף לתערובת הגבינות עשבי תיבול שאוהבים כגון בזיליקום , בצל ירוק וכו׳.

ואם כבר הגעתם עד לטריידר ג׳ו, תציצו קצת מסביב אל שפע המוצרים העונתיים (כי זה מה שהופך אותה לחנות כזאת קטנה ומטריפה, שאפילו הקדשתי לה פעם כתבה שלמה). על המדפים תגלו עוגיות בטעם דלעת, רביולי דלעת, גבינת שמנת עם דלעת, דגנים בטעם דלעת, תה דלעת, מרקים וקינוחים, והכול – עם דלעת. אל תשכחו להצטייד בקופסה של מחית הדלעת הנמכרת רק בעונה זו, המשמשת אותי במתכונים נפלאים כמו זה של עוגיות הדלעת ופצפוצי השוקולד (מתכון כאן). כמו כן, תבלין פאי הדלעת (Pumpkin Pie Spice) אף הוא שימושי במתכונים רבים לעונה זו. לא קשור, אבל חשוב לא פחות: זה הזמן למלא את הפריזר בבצק העלים המשובח שנמכר שם רק בתקופת החגים. אל תגידו שלא אמרתי!

ועכשיו, נשאלת השאלה הגדולה: כיצד מקלפים את כל הדלועים הללו? ובכן, בחלק מהדלועים הקילוף יכול להיות באמת מאתגר וכרוך בהמון עבודה. אין לכם מושג כמה קולפנים נהדרים עם להב קרמי נפלו אצלי במטבח בעת מילוי תפקידם. עד שיום אחד, הגיע האיש היקר עם סט קולפני מתכת מעולים מסוג Titan הנמכר בBed Beth & Beyond, וכמו שאומרים, חיי השתנו ללא הכר. תמורת $15 בלבד, תמצאו גם אתם את האושר.

אז כשהשעון מצלצל חצות והכישוף מתפוגג, עזבו אתכם מנעל הזכוכית (ומי בכלל רוצה נעל מזכוכית..?) תשמעו לי, לכו על הדלעת. היא המפתח האמיתי לארוחה מהאגדות.

שלכם בכל עונה,

דלית

dalit@gvirtsman.com

מעונינים בעדכונים והמלצות נוספות?

הצטרפו לרשימת התפוצה

https://paloaltojcc.org/Subscribe

10 ארוחות בוקר בסן פרנסיסקו ששווה לקום בשבילן בבוקר

10 ארוחות בוקר בסן פרנסיסקו ששווה לקום בשבילן בבוקר

מאת: דלית גבירצמן

כל מי שמכיר אותי היטב, יודע שאני לא בן אדם של בוקר, ויש שעות שאני אפילו לא מכירה על השעון… בואו נדייק, להגיד עלי שאני ״לא בן אדם של בוקר״ יהיה סוג של אנדרסטייטמנט, כי תכל׳ס, אני הכי בן אדם של לילה. כל מה שאתם צריכים ורוצים ממני, אעשה עבורכם בשמחה בשעות הלילה המאוחרות. אלו השעות הכי פרודוקטיביות שלי; זה הזמן לכתוב אימיילים, לצפות בסדרות וסרטים, לקרוא ספרים אל תוך הלילה. ה-כול! רק באימאשלכם, תנו לישון בבוקר. מקלחת-אני עושה בערב, מקפלת כביסה-בערב, ובשעתו, אפילו את הסנדוויצ׳ים של הילדים לבוקר… הייתי מכינה בערב.

וכאן, אם תקשיבו היטב-היטב, תשמעו את הגורל מתגלגל על הרצפה מצחוק, כי מכל המקצועות שבעולם, בחרתי את זה שפשוט ח י י ב י ם להתעורר בשבילו מוקדם בבוקר. מה אני אגיד לכם, חברימצ׳יקים? לו זה היה תלוי בי, יום הלימודים בבתי הספר היה מתחיל מתישהו בין השעות עשר ושלושים לאחת עשרה, ולא בשמונה לפנות בוקר. ותאמינו לי, הילדים היו רצים לבית הספר! אבל זה כבר נושא לשיחה אחרת. אם נחזור רגע אלי, מומלץ תמיד לוודא בבוקר, שאני כבר אחרי כוס הקפה הראשונה שלי (שביום טוב, לא תהיה לפני השעה עשר), ואפילו אל תזכירו לידי את המילה ארוחת בוקר לפני השעה אחת עשרה. כן, כן, שמעתי כבר את כל הדיבורים על חשיבותה התזונתית של ארוחת הבוקר, אבל מה לעשות ששעות הקבלה של הקיבה שלי מאוד נוקשות. ובכלל, אני והקיבה שלי ביחסים מאוד קרובים, ויש בינינו הבנות שיש רק בין אדם וקיבתו.

אי לכך ובהתאם לזאת, אני חושבת שמי שהמציאה את הבראנץ׳ היתה פשוט גאון. ארוחת הבוהריים, או אם תרצו, ארוחת הבוצר, הינה ה-ארוחה ה-מושלמת בה׳ ה-ידיעה. לא בדיוק ארוחת בוקר ולא ממש ארוחת צהריים, אלא שילוב מענג של השתיים, מה שהופך אותה לארוחה הכי מפנקת שיש. הרי כבר כשאומרים ״בראנץ׳״ השפתיים נפשקות בציפיה לקראת המטעמים שמצופים לך. בראנץ׳ היא תמיד מילה נרדפת להנאה, לארוחה שבה אתה לוקח ת׳זמן כדי להנות מן המגוון והשפע של המנות. לא משנה היכן ביקרתי בעולם, בתל אביב, ניו יורק, לוס אנג׳לס או סן פרנסיסקו, הארוחות הכי שוות היו תמיד ארוחות הבוהריים. אז לכבוד השנה החדשה, סופי השבוע הארוכים, ובעיקר לטובת כל אלו ששואלים אותי תמיד לאן כדאי ללכת, הנה רשימת עשרת הגדולים לבראנצ׳ים הכי טובים בעיר, ששווה לקום בשבילם בבוקר.

Boulette’s Larder

בצד השימשי של בניין ה-Ferry Building, ממש מול תחנת המעבורת המחברת את סן פרנסיסקו לצד המזרחי של המפרץ יושבת מסעדה יפיפיה שהטעם הטוב שלה לא מסתכם רק במנות המוגשות בה.

האסתטיקה מגיעה שם לדרגת אמנות ממש, והיא מורגשת בכל פרט. מעיצוב המקום וסידורי הפרחים, ועד המנות המוקפדות והשירות המלבב. מיד רואים ששתי נשים מנהלות את המקום. רצוי להזמין מקום!

Boulette’s Larder, 1 Ferry Building, San Francisco

Mission Beach Cafe

כפי שכבר ציינתי לא פעם בעבר, סן פרנסיסקואים יודעים מה טוב בשבילם, ובשביל משהו טוב הם מוכנים לעמוד בתור. גם אם הוא א ר ו ך. לכן, אם תרצו להימנע מעמידה ממושכת בתורים, השתדלו להזמין מקום מראש (אם ניתן) או להגיע מוקדם. שמם של המאפים במישן ביץ׳ קפה יצא למרחוק, ומנות הבראנץ׳ שלהם טעימות, טעימות. אחרי שהתענגתם על מנה יפה של בנדיקט או פראנץ׳ טוסט, המשיכו משם ברגל לפארק דולורס המשגע, פרסו שמיכה ותנו לקרני השמש ללטף לכם את הפנים. הביטו סביבכם באנשים הצבעוניים, קנחו בגלידה טובה ב-Bi-rite הסמוכה, והנה לכם יום כיף של ממש!

Mission Beach Cafe, 198 Guerrero Street, San Francisco

B. Patisserie/ B on the go

זוהי אחת המאפיות בסגנון צרפתי הכי נפלאות שיש בסן פרנסיסקו, המגישה בכל בוקר מאפים טריים (Kouign Amann מהטובים שטעמתי), קרואסונים, כריכים, לחמים ועוגות שזיכו את המקום בתואר ״גן עדן של מאפים״. למות! ואם מתחשק לכם לקחת כריכים משובחים, מנת ירקות צלויים, מרק או סלט טו גו, ולעשות פיקניק נחמד בעיר, סורו ל-b on the go. ממממ… כמה טעיםםםם!

B. Patisserie, 2821 California Street , San Francisco

B on the go, 2794 California Street, San Francisco

Tartine Manufactory

כמה פעמים צריך להגיד לכם את אותו הדבר? צ׳אד רוברטסון הוא קוסם. נקודה. בוקר, צהריים וערב.

Tartine Manufactory, 595 Alabama Street, San Francisco

Outlanders

בלב שכונת האאוטר סאנסט המעוננת, ממש בפינת הרחוב, יש גם כן תור. בתחילת התור תמצאו דלת של מסעדה שמגישה את אחד הבראנצ׳ים הכי שווים בעיר, במקום הכי היפסטרי בעיר. מסלטים רעננים ומרקים מצוינים (זאת בדיוק העונה להזמין את הearly girl tomato soup), ועד טוסטים וכריכים נפלאים – רק תגידו מה שבא לכם! אפילו שמיכה יתנו לכם, אם תבקשו לשבת בחוץ. המשיכו משם ברגל לקצה הבלוק לחנות המטריפה General Store, והנה לכם חוויה מושלמת!

Outlanders, 4001 Judah Street, San Francisco

Marla Bakery

התחילו את היום בבראנץ׳ בשכונת האאוטר ריצ׳מונד, במקום העונה על השם Marla Bakery. כבר בכניסה יקבל את פניכם ניחוח מאפים טריים הבוקעים מתוך תנור הלבנים המרשים. כל מנה שניסינו שם היתה טעימה להפליא, אסתטית למראה ומוקפדת. אפילו את החרדל המשובח המוגש עם פלטת הנקניקים והשרקוטרי, הם מכינים בגאווה במקום. השתדלו להגיע מוקדם כדי להנות ממבחר גדול של מאפים. אחרי בראנץ׳ מקסים שכזה, צאו לסיור באחד ממסלולי המדרגות היפים שקיימים בעיר. כל המסלולים מופיעים בספר Stairway Walks in San Francisco. בסופו של כל גרם מדרגות מחכים לכם נופים עוצרי נשימה של העיר, והכול כמובן, ללא תשלום. המסלולים החביבים עלינו במיוחד הם גרם המדרגות עם המוזאיקה המדהימה ברחוב 16, וזה ברחוב Lyon שהוא בעיני אחד המקומות היפים בעיר.

Marla Bakery, 3619 Balboa Street, San Francisco

NOPA

במקום השביעי במצעד נמצאת מסעדה החביבה עלי ביותר – העונה על השם Nopa. היא אחת הטובות בעיר גם לארוחות ערב והיא ממוקמת באזור הטרנדי של Nopa. טריות, הקפדה, אווירה וטעם טוב הם המרכיבים המנצחים. תפריט הבוהריים כולל מנות של גרנולה, ביצים, בריוש, סלטים ודגים שרק מלקרוא אותן, בא לך ללקק את התפריט, והן מוגשות לצד קוקטלים, יינות, קפה ותה. החיים הטובים!

NOPA, 560 Divisadero Street, San Francisco

20th Century Cafe

מבין עשרות בתי הקפה הנפלאים שיש בסן פראן, שבה את ליבי המקום הקסום הזה שבלב שכונת הייז ואלי. זהו בית קפה קטן בסגנון אירופאי, ובבוקר מוגשים בו מאפים וקינוחים נהדרים כגון בבקה של פרג, קניש תפוחי אדמה, סלטים, מרקים, והבייגלס שלהם הם מהטובים שטעמתי – באחריות. מקום עם המון טעם טוב, סגנון ואופי!

20th Century Cafe, 198 Gough Street, San Francisco

Craftsman and Wolves

יש מנות ויש יצירות מופת. ברחוב ולנסיה שבשכונת המישן הססגונית ישנה מאפיה משובחת ביותר ובה מוכרים, בין השאר, מאפה אחד שגרם לי לעצור במקום, ואז להתעלף. הוא מכונה בשם הפואטי The Rebel Within, וזהו מאפין גבינתי המוגש חם ובתוכו ביצה שהחלמון שלה עדיין ניגר. אין לי מושג איך הם עושים זאת, אבל כשבא לנו לפנק ולהתפנק, שם נתחיל את היום. מופתי!

Craftsman and Wolves, 746 Valencia Street, San Fracisco

Piccino Café

בשכונת הדוגפאץ׳ המלבבת, בבניין צהבהב שהיה פעם אורווה (בדוק!) , נמצאת מסעדה איטלקית מקסימה ובית קפה קטן הצמוד לה, שהיא שיר אהבה לאוכל פשוט, טרי וטעים להפליא. התחילו את הבוקר במימוזה, לצד פוקאצ׳ה טריה ושמן זית או יוגורט וגרנולה וסלסילת מאפים טריים, הוסיפו סלט רענן ופיצה מהתנור, וקנחו בכוס קפה משובח. וכמו שחמי נוהג לומר: תגידו לי, מה רע?

Piccino Café, 1001 Minnesota Street, San Francisco

 

כמובן, שהרשימה לא ממצה, אבל המספר עשר נשמע לי טוב. ובכלל, תמיד כדאי להשאיר טעם של עוד.

איזה כיף לנו שהגיע סוף שבוע ארוך, שאפשר לישון בו עד מאוחר. ועכשיו, כל מה שנשאר לי לבקש זה… שיתחילו להגיש בראנץ׳ גם בלילה!

שלכם (בשעות הקטנות),

דלית

dalit@gvirtsman.com

 

*מעונינים בעדכונים והמלצות נוספות? הצטרפו לרשימת התפוצה של בעניינים

שיעור חינוך

שיעור חינוך

מאת: דלית גבירצמן

תארו לכם עולם ללא בתי ספר. ילדים וילדות, נערים ונערות ואנחנו ההורים, חיים ללא מערכת חינוך ממוסדת. עולם שבו אין כיתות, אין מורים ומורות, אין תוכניות לימודים ואין מבחנים, אין ילקוטים ותיקי אוכל, אין חופשות ואין יום ראשון ללימודים. תארו לכם עולם כזה. בין אם המחשבה הזאת נראית לכם אוטופית וגורמת לכם לחייך חיוך גדול כאילו אתם נופשים כרגע על אי אקזוטי בתאילנד עם קוסמופוליטן ביד, ובין אם היא מעוררת בכם אימה כאילו אתם צופים בסצינה מקפיאת דם מתוך ״סיפורה של שיפחה״ – חשוב לפעמים לעצור לרגע ולתת את הדעת על דברים שנראים לנו מובנים מאליהם. לעשות מן reset מחשבתי ולנסות להסתכל על הדברים מזווית קצת אחרת.

לעולם אזכור את הרגע המכונן בו החלטתי, חד משמעית, שלעולם לא אהיה מורה. זה היה בתיכון, בשיעור להנהלת חשבונות, שלמרבה התימהון, היה חלק מתוכנית הלימודים במגמת מדעי המחשב (אז עוד קראו לזה עיבוד נתונים אוטומטי). המורה, מר פייגין, נכנס לכיתה בצעד מהוסס, לבוש בז׳קט מהוה ובידו תיק עור בלוי. היה בו משהו זר ונכמר, ואנחנו בחושים חדים של בני טיפש עשרה הרחנו ממנו את הפחד. הנלעגות שבו עוררה בנו את היצרים האפלים ביותר והוציאה אפילו מחבורת החנונים שהיינו, את הגרוע ביותר. כל כך קל היה להשתלח בעולה החדש בעל המבטא הכבד, שלא ידע מאיפה זה בא לו. ואז, באותו הרגע בקע מתוכי קול שאמר ״ועכשיו תקשיבי לי טוב-טוב, תסתכלי לי בלבן של העיניים, ותשבעי  שלעולם, אבל ל-ע-ו-ל-ם, לא תהיי מורה, ולא תעמידי אותי במקום הפאתטי הזה מול כיתת יורים בבית הספר״… הא! מי שמכיר אותי, יודע מה אני עשיתי בעשרים השנים האחרונות והיכן אני מבלה את ימי.

כולנו כל כך רגילים להתלונן על ארכאיותה של מערכת החינוך, על חוסר הרלוונטיות שלה, על בזבוז הזמן המשווע וחוסר העניין של התלמידים, על אוזלת היד וחוסר המעוף של מורים ועל מערכת תקועה שהפכה לבית חרושת לציונים. אז בתור מי שנשבעה לעולם לא להיות מורה, ובחרה לעסוק במקצוע הכי לא סקסי שיש – חרף האינסטינקט הבסיסי שלה – ועדיין בוחרת, מידי שנה בשנה, להשקיע את מירב זמנה ומרצה בילדים ובני נוער, אני רוצה לגלות לכם משהו בסוד. בעיני, ה״מה״ הוא הרבה פחות חשוב מה״איך״. הלמידה שמתרחשת סביב החומר הנלמד היא המרתקת והמשמעותית ביותר. אז היום, אני רוצה לספר לכם מה באמת לומדים הילדים שלכם בבית הספר. ואם חשבתם, ששיחה על בתי קפה מצליחה להדליק את הניצוץ הזה שבעיני, חכו עד שתראו אותי מדברת על מה שאני עושה כשאני לא יושבת בבתי קפה.

חשוב לי שתדעו, שבית הספר וכיתות הלימוד מספקים לילדים שלנו ניראות והזדמנות לגלות את עצמם. אחד האתגרים הכי חשובים בעיני כמורה, הוא ליצור עבור התלמידים שלנו סביבת למידה בטוחה המאפשרת ומעודדת לקיחת סיכונים ומספקת להם הזדמנויות לאמן את האומץ להעז וללמוד מטעויות.

האינטראקציה החברתית בכיתה וההכוונה מצד המורים מאפשרות לילדים לפתח מיומנויות חברתיות ולאמן כישורים חשובים של עבודה בצוות, תקשורתיות ושיתוף פעולה. הכיתה היא מקום שיכול וצריך לעודד מקוריות, יצירתיות, לתת השראה ולפתח דמיון, תוך מתן כלים לחשיבה ביקורתית ופתרון בעיות.

כיום, אחת המטרות החשובות בחינוך היא לעודד ולאפשר סינגור עצמי, ותפקידנו כהורים וכמורים, ללמד את הילדים איך לעמוד על שלהם ולתקשר את רצונותיהם באופן אפקטיבי מול גורמי סמכות למינהם.

דווקא בעידן שבו מעורבות הורית היא חלק אינטגרלי בחינוך ילדים, והצורך לעטוף ולגונן עליהם חזק מאי פעם, חשוב ללמד אותם-עצמם לקחת אחריות, להתמודד עם קושי ולפתור בעיות באופן עצמאי. בית הספר הוא חממה ורשת הביטחון להם הילדים זקוקים כדי ללמוד מהי נחישות, התמדה ועמידה ביעדים.

החוויה הבית-ספרית אמורה לדמות את החיים האמיתיים, וחשוב לספק לתלמידים כלים לתמודדות עם תחרותיות ולחץ, לקביעת סדרי עדיפויות, לתכנון זמן, לגיוס וחלוקת משאבים ולעמידה בלוחות זמנים.

והכי חשוב, כיתה מוצלחת היא, קודם כל, כיתה שיש בה כבוד הדדי, הקשבה ואמפתיה. בעיני, הלמידה הרגשית והחברתית או אם תרצו, כישורי החיים והלב, הם לב ליבה של העשייה החינוכית. כל אלו הם הכלים והתבניות אליהם יוצקים את התוכן. מתמטיקה, היסטוריה, מדע ושפות – כל זה יבוא אחר כך. שהרי כיום, הידע זמין ונגיש לכל דורש.

אז לקראת שנת הלימודים החדשה עשו השנה נסיון קטן, והחליפו את השאלה ״מה למדתם היום בבית הספר?״ בשאלה ״איך למדתם היום בבית הספר?״ או ״איך הרגשתם היום בבית הספר?״. נסו לשאול את ילדכם ״האם היה לכם היום רגע של הישג?״ ו״מה היה רגע של כישלון שממנו למדתם משהו חדש?״. שאלו אותם ״איך פתרתם את הבעיה?״ ולא ״כמה קיבלתם במבחן?״. ונסו, מידי פעם, אף להרים מבט ולהסתכל למורים של הילדים שלכם בעיניים. לפתע, תגלו שם שותפים. תגלו בני אדם נוספים שהילדים שלכם חשובים להם מאוד. עד כדי כך הם חשובים, שהם בחרו לבלות איתם כל יום, כל היום – תארו לכם. חייכו אליהם ואמרו להם מכל הלב – תודה. תודה שאתם כאן. תודה שאתם חלק מהחיים של הילדים שלי. תודה שאתם כאן מידי יום, מריעים להם, מעודדים אותם, מעוררים בהם עניין ואולי אף נותנים השראה. וגם צנצנת עוגיות לא תזיק, מידי פעם.

איך? אה, זה כבר החלק הפשוט!

אז הפעם, באווירת שנת הלימודים החדשה, קבלו שני מתכונים לקינוחים נפלאים. ממש כמו בכיתה, הם תוכננו בלמידה מותאמת, כי כולנו לומדים אחרת ובקצב שונה. לכל אחד יש נטיות וצרכים שונים וכולנו מעונינים לחוות הצלחה. הרבה פעמים פנו אלי בבקשה לתת מתכונים ללא גלוטן. אז לבקשת הקהל, הנה מתכון לעוגת לימון שמחה, לחה ונימוחה, שהצליחה לשנות את דעתי בנוגע לעוגות מאותגרות גלוטן.

עוגת לימון ללא גלוטן

מה צריכים?

3 לימונים מסוג מתוק (מאייר)

6 ביצים

9oz סוכר (אני ערבבתי 6 סוכר רגיל עם 3 סוכר חום בהיר)

1 כף ריבת תפוזים

8oz שקדים טחונים + 1 כפית אבקת אפייה

לזיגוג:

2 כפות ריבת תות

מה עושים?

משמנים בתרסיס תבנית עגולה בקוטר 8 אינץ׳. מניחים את הלימונים בסיר מלא מים, מרתיחים ומבשלים כשעה. מסננים ומקררים. קוטמים את קצות הלימונים, חותכים לחתיכות קטנות ומוציאים את הגרעינים. מעבדים לעיסה חלקה במעבד מזון. מקציפים את הביצים לעיסה צהבהבה ומוסיפים את הסוכר לקערת המערבל. מוסיפים ידנית לתערובת הביצים את הריבה והשקדים. מעבירים לתבנית ואופים ב-325 מעלות כ-50 דקות. בודקים אחרי 40 דקות אם העוגה שחומה, ומכסים בנייר אלומיניום רפוי. כאשר קיסם יוצא כמעט נקי מפירורים, מוציאים את העוגה, מעבירים סכין סביב השוליים ומניחים לצינון. מחממים את הריבה כ-30 שניות במיקרו. מוציאים את העוגה מן התבנית, הופכים אותה ומצפים בריבה.

ולחובבי המטבח הצרפתי הקלאסי, הנה מתכון לעוגיות פיננסייר עם אגוזי מלך וקפה. הן מושלמות בתבנית של מאפינס (או מיני מאפינס) וזיגוג הקפה מלמעלה נותן להן לוּק מקצועי ומעיף אותן לשמיים. או-לה-לה! המתכון לקוח מספר הקינוחים החדש והשווה של יותם אוטולנגי.

פיננסייר קפה ואגוזי מלך

מה צריכים?

2/3 כוס (75 גרם) אגוזי מלך

120 גרם חמאה לא מלוחה, חתוכה לקוביות

13/4 כוס (220 גרם) אבקת סוכר

1/2 כוס (90 גרם) קמח רגיל

1 כפית אבקת אפייה

1/4 כפית מלח

3/4 כוס (80 גרם) שקדים טחונים

6 חלבונים (230 גרם)

1 כף קפה נמס מומסת ב1/3 כוס מים חמים

11/2 כפיות קפה אספרסו טחון.

לזיגוג:

2 כוסות (250 גרם) אבקת סוכר

21/2 כפיות קפה נמס

2 כפות חלב חם

11/2 כפיות סירופ (light corn syrup)

מה עושים?

מחממים את התנור ל-350 מעלות פרנהייט וקולים את האגוזים כ-10 דקות. מניחים בצד לצינון. קוצצים.

מכניסים את החמאה לסיר קטן ומבשלים על אש בינונית עד שהיא נמסה. ממשיכים לבשל עד שהחמאה מבעבעת תוך טלטול עדין של הסיר. כשהחמאה מתחילה להשחים ולהדיף ניחוח קרמלי, מסירים מהאש. אחרי חמש דקות מסננים את החמאה ומניחים לצינון. בינתיים מנפים לקערה את אבקת הסוכר, הקמח, אבקת האפייה והמלח. מוסיפים את השקדים הטחונים ומערבבים. בקערה נפרדת מערבבים את החלבונים במזלג או במקצף ידני ומוסיפים לרכיבים היבשים ביחד עם הקפה. מערבבים פנימה את החמאה המומסת ומערבבים לתערובת חלקה ומבריקה. מצפים בפלסטיק נצמד ומקררים כשעתיים.

משמנים ומקמחים תבנית של מאפינס או מיני מאפינס ומכניסים לשקעים את התערובת עד ל3/4 גובה.  אופים 20-25 דקות בחום של 375 מעלות פרנהייט. כשקיסם יוצא יבש, מוציאים מהתנור ומצננים כ-5 דקות. מוציאים בזהירות את המאפים מן התבנית ומצננים לחלוטין. בינתיים, מנפים את אבקת הסוכר ומוסיפים את הסירופ, החלב והקפה. מצפים בזיגוג ומקשטים באגוז מלך, אבקת סוכר ו/או אבקת קפה.

מסדרים על צלחת הגשה יפה, כותבים על כרטיס ״שיהיה לך יום נהדר!״ ומגישים למורה של הילד/ה שלכם ביום הראשון ללימודים.

שבת שלום ושנת לימודים מיצוינת!

שלכם,

דלית

dalit@gvirtsman.com

Coffee עם אופי: עשרה בתי קפה שווים בסן פרנסיסקו והסביבה

Coffee עם אופי: עשרה בתי קפה שווים בסן פרנסיסקו והסביבה

מאת: דלית גבירצמן

אם תשאלו אותי, אומר לכם בכנות שסן פרנסיסקו הכי נהדרת דווקא בקיץ. בשעה שתל אביב נאנקת תחת עומס החום הכבד והלחות הבלתי נסבלת, ואפילו בעמק היפה שלנו – שהבטיחו לנו פעם ש״בכלל לא צריך כאן מזגן״ – הטמפרטורות הולכות ומאמירות משנה לשנה, בסן פרנסיסקו, צריך ת-מיד לצאת מהבית עם ג׳קט. בקיץ העיר מתרוקנת, התנועה פחות סואנת, יש חנייה בשפע, ואפילו דרי הרחוב נראים יותר מבסוטים. ואילו בתי הקפה – נפלאים כתמיד. ואם כבר אנחנו מדברים על קפה, אני תמיד מתרגשת כשאני מוצאת בית קפה חדש שיש בו גם קופי, משמע קפה מעולה, אבל יחד עם זאת גם אופי, כלומר בית קפה עם אווירה מדליקה וייחודית. וכששני הדברים הללו מתקיימים בו זמנית – אין מאושרת ממני.

חוצמזה, יש בי לפעמים גם איזשהו קונפליקט פנימי שכזה, ביני לביני, שהולך ככה. מצד אחד, הייתי נורא רוצה להכנס בכל בוקר לאותו בית קפה קטן ושכונתי, לחייך לבריסטה הצעיר והחתיך ולהפטיר לעברו בנונשלנטיות ״פור מי, דה יוז׳ואל״, ושהוא יחייך אלי מין חיוך הורס כזה, וישיב לי בחזרה ״יו גוט איט״. אבל מה לעשות, שיש בי גם את דלית החקרנית, הסקרנית, שחייבת כל הזמן לנסות מקומות חדשים, שמתרגשת לקראת בית קפה או מסעדה חדשה, ממש כמו נערה לפני דייט. ובכן, מה דעתכם? המוכר והידוע או החדש והלא נודע? וזאת, חברים, כבר הופכת להיות שאלה שהיא יותר ברמה הפילוסופית. בכל מקרה, האיש היקר אומר שהכול טוב ויפה, כל זמן שמדובר רק בבתי קפה.

אז השבוע, הנה לכם כתבה חדשה ובה עשרה בתי קפה קטנים, שווים ומרגשים, עם קופי וגם עם אופי, כאלו שלא הוזכרו בשתי הכתבות הקודמות שלי על בתי קפה קטנים, שווים ומרגשים עם קופי וגם אופי. אני יודעת שלפעמים, בדיוק כמו עברי לידר, נראה כאילו כל מה שאני עושה זה לשבת בבתי קפה ולתכנן את העתיד שלנו. ברור לכם, אני מקווה, שבמציאות זה לא בדיוק עובד ככה. אבל בגדול, אני לא יודעת מה איתכם, אבל כשלי יש יום כזה לא-משהו, שקשה לי להניע אותו, ולפעמים אפילו עצוב ורע לי על הלב, כשאין את הקפה של ברטה, אז אנסה בית קפה אחר. לעומת זאת, כשטוב, טוב, טוב לי על הלב, אז גם אז, בא לי לשבת ולשתות כוס קפה במקום שווה. פגישת עבודה? על כוס קפה, כמובן! פגישה עם חברה? טוב, נראה לי שהבנתם כבר את הראש. ככה יוצא, שיש לי בשבילכם אחלה המלצות חדשות-שות-שות.

1- Provender

בית קפה שכונתי קטן ומקסים בלב שכונת Potrero Hill היפה. חולפים על פני התורים הארוכים המשתרכים בקדמת המסעדות החביבות והפופולריות לבראנץ׳ בעיר Plow ו- Chez Maman ומתאפקים שלא להיכנס לFarley’s הוותיקה. ואחרי כל ההתאפקות, ואני יודעת שזה לא קל, מתפנקים עם כוס קפה של Andytown המוגש כאן בגאווה רבה לצד טוסט אבוקדו מלחם של טרטין ומאפים נפלאים אחרים. רחוב 18 הוא הרחוב הראשי של השכונה ויש בו הרבה פינות חמד, אבל אל תוותרו על Provender – קסם של מקום!!

Provender Coffee & Food, 1415 18th Street, San Francisco

2- Matching Half

ממש בלב שכונת Nopa, אני מגלה בוקר אחד בדרכי לאולפן של USF בית קפה קטן ומקסים. לא די שאף הוא מגיש את הקפה המעולה של Andytown לצד המאפים הנהדרים של Black Jet Baking Co, יש בו אפילו כריכים וסלטים טעימים. מיד, אני עושה להם את ״מבחן הגיברלטר״ שלי. תשאלו מהו מבחן הגיברלטר? או, שאלה מצוינת! ובכן, אחד הסודות השמורים ליודעי דבר, הוא משקה שאינו מופיע בתפריטים והוא טעים-טעים. זהו משקה המכיל דאבל שוט של אספרסו עם מעט חלב מוקצף. הבריסטות של Blue Bottle נהגו להכין אותו לעצמם, ואחרים ניסו וראו כי טוב. כל בית קפה, ובריסטה שמכבד את עצמו, ידע איך להכין לך ג׳יברלטר, ואפילו יתן לך מבט של קזבלן. נסו והיווכחו!

Matching Half, 1799 McAllister St, San Francisco, CA 94115

3- Companion Bakeshop

מבחינתי, השילוב של קפה ומאפה הוא תמיד שילוב מנצח. ישנם מעט מאוד אנשים שאני סומכת עליהם בעניין הזה, וכשחברה טובה (שבהחלט מבינה עניין!) מספרת לי על בית קפה בסנטה קרוז שאני ח י י ב ת לבדוק, אני מיד רושמת את הפרטים. וכשרוצים מספיק – מגיעים אפילו עד סנטה קרוז. שבת בבוקר, יום יפה ואני (כרגיל) רוצה המון קפה ומאפה, אז יאללה, נכנסים למכונית ונוסעים. איי יאי יאי, איזה יופי של לחמים, איזה יופי של מאפים ואיזה יופי של קפה! לצערי הרב, המקום אמנם רחוק מסן פרנסיסקו, אך בהחלט שווה את הנסיעה  ואת מקומו ברשימה המכובדת הזאת – תודה מיכל!

Companion Bakeshop, 2341 Mission Street, Santa Cruz

4- Verve Coffee Roasters

אם כבר הגעתם עד לסנטה קרוז, שווה לכם לבדוק את בתי הקפה של Verve. זהו הקפה המקומי, שבעליו מתגאים בתוצרתו ולוקחים אחריות על הכנתו מזרע הקפה ועד הגעתו לספל שלכם – סוג של גאוות יחידה. הם מתהדרים בסחר הוגן, מוסריות ומצוינות, אבל הכי חשוב – הקפה שלהם באמת טעים! יש להם, עד כה, סניפים משל עצמם בסנטה קרוז, לוס אנג׳לס וסן פרנסיסקו, אך מגישים את הקפה שלהם במקומות רבים. יופי של קפה!

Verve Coffee Roasters,  104 Bronson St Ste 19, Santa Cruz, CA 95062

Verve Coffee Roasters, 2101 Market Street, San Francisco, CA 94114

5- Avenues San Francisco

בלב שכונת האאוטר סאנסט גיליתי ממש לאחרונה בית קפה מגניב כזה, של גולשים, העונה על השם Avenues San Francisco. במקום מוגש קפה של Verve ומאפים נפלאים הנאפים במקום כמו למשל פיצה, סוגים שונים של פאי ועוגיות שוקולד צ׳יפס עם פרעצל ומלח גס. בפאתי הקפה יש פאטיו מדליק, ולמקום כולו יש וויב שעושה חשק לעשות שם מסיבה, להיות צעיר או לפחות להיות גולש. מקום מגניב!

Avenues San Francisco, 3606 Taravel Street, San Francisco

 Black Jet Baking Co. -6

אין כמו להתחיל את היום בבית קפה, וסן פרנסיסקו בהחלט מתגאה בבתי הקפה שלה ולאופים המקומיים יש כאן מעמד של שפים, אם לא כבוד של סלבריטאים אמיתיים. לאחרונה, יצא לי לפקוד מאפיה חדשה, קטנה ומטריפה העונה על השם .Black Jet Baking Co. ג’יליאן שאו, האופה היפה ובעלת המקום, אחראית לעוגיות הנהדרות, למאפים הטריים ולפודינג לחם פשוט מ-ט-ר-י-ף. שבו שנייה עם כוס הקפה על הספסל בפתח החנות, כמו שעשיתי אני, התענגו על קרני השמש המלטפות ותראו שלא צריך לרוץ רחוק בשביל חיים טובים.

Black Jet Baking Co., 833 Cartland Ave.San Francisco

7- Trouble Coffee

מה שהכי כיף בעיר הגדולה, זה שיש בית קפה קטן בכל פינה. אפילו בשכונות פחות נוצצות, תמצאו בתי קפה שווים, או במקרה הזה, חור בקיר שמגיש קפה מעולה. ואל תתנו למראה הזרוק-משהו לבלבל אתכם. במקום מוגש קפה מעולה. אז קחו את כוס הקפה וכנסו לפטיו הקסום של החנות היפיפה הסמוכה General Store, ותשלחו לי משם תמונה, בבקשה.

Trouble Coffee, 4033 Judah Street, San Francisco

8- 20th century cafe

קבעתם פגישה עם חברה לקפה. איפה כדאי לשבת? מבין עשרות בתי הקפה הנפלאים שישנם בעיר, שבה את ליבי בית קפה קטן ומיוחד במינו. זהו בית קפה בסגנון אירופאי, בשם 20th century cafe. מוגשים בו מאפים וקינוחים נפלאים, קניש תפוחי האדמה והבייגל שלהם הם מהטובים שטעמתי – באחריות. מקום עם המון טעם טוב, סגנון ואופי!

20th century cafe, 198 Gough st. San Francisco

9- Piccino

לצד מסעדה איטלקית מצוינת כשלעצמה, העונה על אותו השם בדיוק, נמצא בית קפה קטן ומלבב. איזה כיף שיש עוד בית קפה נהדר בשכונת הדוגפאץ׳, שכן סן פרנסיסקו לא מאכזבת וממשיכה להפתיע אותנו על כל צעד ושעל. כאן מוגש הקפה המצוין של Sightglass  – עונג צרוף!

Piccino, 1001 Minnesota Street, San Francisco

10- Ritual Coffee

באחד המקומות האהובים עלי בעיר – גני Flora Grubb (שאם עוד לא הייתם בו, אז ממש שווה לבוא!) תמצאו משתלה מהממת, כלים יפים, והמון טעם טוב. ושם, בתוך המשתלה, מסתתר לו – הס פן תעיר – בר קפה קטן ומדליק. למי שנפשו רנה כאשר הוא מוקף בצמחיה ירקרקת, קקטוסים ופינות ישיבה קסומות – זה המקום בשבילכם. רוצו להתאהב!

Ritual Coffee, Flora Grubb Gardens, 1634 Jerrold Ave. San Francisco

זהו להפעם, חברים. שוב ושוב החיים שולחים לנו תזכורות שמה שחשוב – זה להיות ממש כאן ועכשיו. אז עזבו הכול, צאו מהבית, חבקו את האהובים עליכם והזמינו אותם לכוס קפה טוב. עד כמה שידוע לנו, חיים רק פעם אחת!

שבת שלום,

דלית

dalit@gvirtsman.com

10 הדברים אליהם אתגעגע בסיליקון וואלי

10 הדברים אליהם אתגעגע בסיליקון וואלי

מאת: יעל דרור

לא להאמין, כמעט חמש שנים עברו מאז שהגעתי לוואלי! אני עוד זוכרת איך הרגשתי מבולבלת וחסרת אונים בביקורים הראשונים שלי בסופרמרקט האמריקאי. הכל היה חדש, מסקרן ומוזר בערך באותה מידה. מאז, עברו להן השנים ועכשיו כאשר אורזים מזוודה וחוזרים לארץ, אני חייבת להגיד שיש הרבה דברים שאתגעגע אליהם בתחום המזון והתזונה בוואלי. נכון, לא הכל מושלם כאן (ואף אולי רחוק מלהיות מושלם…), אבל יש כאן גם דברים מיוחדים בשל אופי המקום והמגוון הגדול של האוכלוסיה. אז רגע לפני החזרה לארץ, ישבתי ועשיתי את הרשימה שלי שכוללת את כל הדברים אליהם אתגעגע בתחום המזון בעמק הסיליקון:

ירקות ופירות מכל העולם

כפי שכולם יודעים, מגוון האוכלוסיה הגרה בוואלי גדול מאד, אפשר אפילו לומר מכל קצוות העולם. כך, גם המגוון של הפירות והירקות: מקסיקו, הוואי, דרום אמריקה, המזרח הרחוק ועוד. אפשר למצוא שלל סוגים וטעמים לא מוכרים של פירות וירקות היוצרים חוויה קולינרית מרגשת בכל ביקור בסופרמרקט. מודה, לא את הכל העזתי לטעום, אבל כן הגדלתי את מגוון הפירות והירקות שהכרתי בשנים האחרונות.

ה- Berries!!!

הייתי חייבת לתת מקום של כבוד למשפחת ה-Berries משאר הפירות. בעברית הם נקראים "פירות היער", וכאן בוואלי הם נמצאים זמינים כמעט כל השנה במגוון גדול של טעמים. האוכמניות, התותים, הפטל האדום, הפטל השחור ועוד בני משפחה בעלי ערכים תזונתיים גבוהים ומחירים סבירים. אתגעגע מאד ליכולת לשלב באופן יומיומי את פירות היער כמעט בכל ארוחה.

שוקי איכרים

בסופי השבוע אפשר לקבל את הירקות והפירות ישר מן המגדלים במסגרת שוקי האיכרים שמתקיימים ברחבי הוואלי. חלק מהמגדלים מגיעים מאזור מונטריי (נהדר לנסוע ולראות את שטחי השדות הפרוסים לאורך כביש 1) וחלקם אף מגיעים ממקומות רחוקים יותר, עד 4 שעות נסיעה. הירקות והפירות מותאמים לעונות השנה ומבטיחים טעם נפלא. כמובן אפשר לטעום כמעט מהכל לפני שקונים. אמנם, חלק מהמחירים אינם זולים, אך עדיין שווה לקנות שם מהמוצרים העונתיים. אפשר לתכנן את סוף השבוע לפי המקומות השונים בהם מתקיימים שוקי האיכרים. למשל, יום שישי בקופרטינו, שבת בסאניוול ולסיים את הסיור ביום ראשון במאונטיין ויו, פאלו אלטו או קמפבל. עבורי ועבור משפחתי, זהו אחד ממקומות הבילוי המהנים של סוף השבוע.

מסעדות וטעמים מכל העולם

מישהו פעם אמר לי שאם נוסעים לאורך רחוב El Camino Real אפשר למצוא מסעדות מכל העולם! אני לא בטוחה ש"לכל העולם" יש ייצוג על הרחוב הארוך הזה שחוצה כמעט את כל הערים בוואלי, אבל מה שבטוח הוא שיש בו מגוון עצום של טעמים ממקומות שונים על הגלובוס, והאמת שלא רק בו. בכל עיר ובכל מקום בוואלי אפשר למצוא מסעדות אותנטיות בהן ניתן לטעום את המאכלים המסורתיים של מדינות רבות עם הניחוחות והמאפיינים התרבותיים המיוחדים לכל מדינה. פשוט חגיגה גדולה של טעמים ואפשרויות ליציאה למסעדה בכל תקציב.

קיצורי דרך לבישול מהיר של ירקות

בגדול, האמריקאים לא מרבים לבשל בבית באופן יומיומי. הם יעדיפו לקנות בחוץ ולהביא הביתה, לצאת למסעדה או לקנות אוכל קפוא/מצונן שרק צריך לחמם בקטנה ומיד יש ארוחה. כדי לעודד את האמריקאים כן לשלב יותר אוכל טרי/מבושל בהכנה הביתית, אבל בלי הרבה מאמץ, פיתחו לא מעט קיצורי דרך למטבח שניתן לקנות בספורמרקט: ירקות חתוכים מוכנים להקפצה/אפיה/בישול, שיפודי ירקות מכונים לצלילה, קופסאות עם מגוון פירות חתוכים, בצל קצוץ, קוביות/רצועות של דלורית ודלעת חתוכים ועוד ועוד. בקיצור, שילובים מוכנים של ירקות ופירות חתוכים שיכולים לקצר את זמן הבישול הביתי בצורה ניכרת עם הרבה פחות מאמץ ומחיר סביר לחלוטין.

מגוון אפשרויות לרגישים למזון

מי שלא נתקל בהגבלה תזונתית כמו הימנעות מגלוטן על רקע של צליאק או רגישות לסוגים של אגוזים, לא מבין כמה זה יכול להיות מתסכל לעשות קניות עבור המשפחה כאשר אין מספיק אפשרויות על המדפים או שהמחירים בשחקים. אחד הדברים שמאד אהבתי כאן הוא מגוון האפשרויות שאנשים עם מגבלות תזונתיות יכולים למצוא. חולי הציליאק יכולים למצוא מוצרים רבים בסופר ללא גלוטן ובנוסף מסעדות רבות המציעות מנות ללא גלוטן. אפילו אצל "אורן חומוס" גיליתי לאחרונה שאפשר להזמין סלסלה של ירקות חתוכים במקום הפיתות לניגוב החומוס וזה מוגדר כ-Gluten free. גם עבור מי שאלרגי לאגוזים, רגיש ללקטוז או בוחר להיות טבעוני, מגוון האפשרויות גדול מאד וקל להנות מהליכה לקניות מבלי לחשוש שלא נמצא מוצרי מזון מתאימים להגבלות התזונתיות.

האורגני זול וזמין

כשהגעתי מישראל הייתי רגילה שמזון אורגני הוא "מזון יקר"! כשהתחלתי להסתובב בשווקים גיליתי שנכון שיש פער במחירים גם בוואלי, אך הוא לא כל כך גדול כמו בארץ. בחלק מהמקרים אף היו מצבים בהם המוצרים האורגנים היו יותר זולים מהמוצרים הלא אורגנים באותה קטגוריה… המחיר הזול יחסית מאפשר לאנשים רבים לצרוך מזון אורגני וזה לא מיועד "לעשירים בלבד"!

בקבוקי המים במגוון גדלים

תמיד הייתי רגילה בישראל שיש שני גדלים של בקבוקי מים: חצי ליטר וליטר וחצי. אין ביניים! המגוון של נפח בקבוקי המים בארה"ב הוא גדול ומאפשר לכל אחד למצוא את מה שמתאים לו. יש בקבוקים קטנים המתאימים לילדים עד בקבוקים עצומים של גלון. אני באופן אישי צמודה במהלך היום לבקבוק שתיה קבוע של 24oz (מכורה ל-Contigo) וכך גם בני משפחתי, אבל האפשרות לרכוש בקבוקי מים במגוון נפחים עבור אירועים, נסיעות או סתם כאשר צמאים היא נהדרת ומעודדת שתיה של מים.

מגוון אפשרויות לארוחות ביניים על הדרך

לא תמיד קל להתארגן מראש על מזון בריא לנשנוש לאורך כל היום. מאד התרשמתי שבסופרמקטים ובבתי הקפה יש אפשרויות יחסית בריאות לקנות. למשל, אפשר לקנות תפוח אחד או בננה אחת ברשתות בתי הקפה כמו גם ביצה קשה באריזה אישית. מארזים קטנים של גבינות, אגוזים ופירות חתוכים נפוצים מאד בכל מקום. כמובן שאני תמיד מעדיפה להצטייד מראש בנשנושים שלי למהלך היום, אבל הידיעה שיש לי גם אפשרויות בריאות לקנות ולא רק חטיפי אנרגיה או חטיפים קנויים אחרים, מאד משמחת אותי.

טריידר ג'ו

אז אחרי שפירטתי את כל מה שאהבתי בתחום המזון בוואלי, הכל מתרכז בפועל למקום אחד יחיד ומיוחד שנקרא "טריידר ג'ו" (הכוונה לכל אחד מהסניפים של הרשת). אני חייבת לומר שבהתחלה התאכזבתי שהסופר קטן ואין הרבה מבחר, אבל עם הזמן הבנתי את ההיגיון מאחורי "האני מאמין" של הרשת והתאהבתי! המוצרים אומנם לא תמיד מגוונים כמו ב-Safeway, אבל הם איכותיים ויש הרגשה שמשהו עשה בשבילך את הבדיקה ואתה יכול להיות שקט ורגוע שמה שאתה קונה הוא באיכות גבוהה, ובלי כל מיני חומרים בלתי רצויים (למשל פרוקטוז, שומן טרנס ועוד). לכן, התחלתי לפני כמה שנים לעשות סיורים מודרכים בטריידר ג'ו ולחשוף לעוד אנשים את היתרונות הבריאותים, התזונתיים והחיסכון במחיר (!) בעת הקניה. ללא ספק זהו אחד המקומות שיחסרו לי בעת חזרתי לארץ.

 

* הכותבת, יעל דרור, הינה דיאטנית קלינית ובעלת תואר שני בפיזיולוגיה M.Sc