שלגונים (גם למבוגרים)

שלגונים, ארטיקים וגלידות הן מילים של קיץ. אבל יש לי הפתעה: הכנת קרטיבים בריאים! אם תֵעזרו בילדים בהכנה, הם גם אלה שיאכלו את הקרטיבים, שלא לדבר שיהיו מאד יצירתיים.

ולמבוגרים- קרטיבים עם טוויסט בסוף….

שִלְגּוֹן, הידוע גם בשמו העממי אַרְטִיק, הוא מעדן גלידה. בדומה לו, קרחון- הלוא הוא הקרטיב, הוא מעדן קרח על מקל, בדרך-כלל בתוספת צבעי מאכל.

ארטיק מִשמֵש:

400  גרם מחית משמשים מקולפים וטחונים, 4 /3 כוס מים מינרלים, ומיץ מלימון אחד. לסירופ: 40 מ"ל מים ו-40 גרם סוכר.

מה עושים? ראשית, מרתיחים 40 מ"ל מים ו-40 גרם סוכר עד שנוצר סירופ. מערבבים יחדיו את כל החומרים: מחית משמשים, מים מינרלים, סירופ סוכר ומיץ לימון. ממלאים תבניות המיועדות להכנת ארטיקים ומקפיאים, או לחלופין ממלאים כוסות קטנות של 100 מ"ל עם מקלות עץ במרכזן.

ארטיק יוגורט ודובדבנים:

½ ליטר יוגורט כבשים, ½ דובדבנים טריים, ½ כוס ליצ'י קלופים, 2 כפות דבש.

שוטפים ומוציאים את החרצנים מהליצ'י והדובדבנים. מעבירים את כל החומרים למערבל וטוחנים מספר פולסים, אפשר להשאיר חתיכות פרי קטנות לא טחונות. טועמים. אם הטעם חמצמץ מידי לטעמכם, הוסיפו עוד כף דבש. מעבירים את התערובת לתבניות גלידה מפלסטיק או לכוסות פלסטיק חד פעמיות ובהם תוקעים מקל ארטיק באמצע. מקפיאים ללילה ונהנים מגלידה בריאה וטעימה למחרת.

קרטיב וניל:

500 גרם פרי טרי (שזיפים/ אגסים/ נקטרינות), 100 גרם סוכר, שליש כוס מיץ לימון טרי, 1 כוס מים.

להכנת קרם הווניל:

250 מ"ל חלב, 250 מ"ל שמנת מתוקה, תכולה של מקל וניל [חוצים לאורך ובעזרת חד של סכין מרוקנים את הגרגרים], 5 חלמונים ו- 70 גרם אבקת סוכר.

מקלפים את הפירות ושמים בסיר יחד עם שאר המרכיבים. מביאים לרתיחה ומעבירים ללהבה נמוכה. מבשלים עד ריכוך ובוחשים מידי פעם בכף עץ. מורידים מהאש ומצננים.   טוחנים במעבד מזון עד לקבלת מחית חלקה. יוצקים לכוסות או לתבניות סיליקון המיועדות לקרח. אם רוצים להוסיף שכבת וניל, ממלאים רק עד מחצית הגובה. אם אוכלים ככה, ממלאים עד הסוף ומכניסים למקפיא למספר שעות. אפשר לתקוע במרכז מקל של קרטיב.

הכנת תערובת הווניל: מרתיחים את החלב, השמנת והווניל. טורפים בעדינות (לא במיקסר!) את החלמונים עם אבקת הסוכר. מוסיפים מעט מהחלב החם לתערובת החלמונים, תוך כדי בחישה בכף עץ, בכדי להשוות טמפרטורה. מוסיפים בהדרגה את כל החלב וממשיכים לערבב כל הזמן. מעבירים את התערובת לסיר נקי וממשיכים לערבב ללא הפסקה עם כף עץ (לא מטרפה!) עד שהתערובת מסמיכה. יודעים שהקרם מוכן כאשר
טובלים כף עץ בתערובת ומעבירים אצבע לאורך הכף. אם הפס שמתקבל נקי, הקרם מוכן.  מורידים מהאש, מצננים ומוזגים על הקרטיב הקפוא. מחזירים למקפיא עד שהכל קפוא!

קרטיב בטעם מלון [או כל פרי רך אחר]

חצי מלון או 400 גרם של כל פרי אחר, כף סוכר חום, מעט תמצית וניל או גרגרי וניל, 3 כפות יוגורט.

ממיסים את כף הסוכר בכף מים רותחים. טוחנים את המלון במעבד מזון עד שמגיע למרקם נוזלי ומעט מוקצף. במידה ומשתמשים בפרי אחר, יש לדאוג שמדובר בפירות בשלים ורכים מאוד. מערבבים את תערובת המלון עם הוניל והיוגורט. מעבירים לכוסות פלסטיק ומכניסים לפריזר לחצי שעה. כעבור חצי שעה מכניסים לכוסות את מקל העץ ומחזירים לפריזר ומשאירים את הקרטיב לקירור לפחות ל-3 שעות.

קרטיבים למבוגרים: [מכינים את השלגונים בכוסות שוט ישרות]

ארטיק מוחיטו: ½ לימון טרי קלוף וחתוך לקוביות, ½ לימון סחוט, כף ג'לטין, 3 כפות גדושות סוכר, 10 עלי נענע קצוצים, ¾ כוס מים, 50 מ"ל רום.

בסיר מביאים לרתיחה מים וקוביות הלימון עם הסוכר עד להמסה מלאה, מפזרים כף ג'לטין ומערבבים היטב. מסירים מהאש, מוסיפים מיץ לימון, רום ונענע. מקפיאים היטב, ניתן להשתמש בקנה סוכר חתוך לאורכו כמקל.

ארטיק אוזו אשכוליות:

כוס מיץ סחוט ולא מסונן מאשכולית אדומה או לבנה, כף גדושה ג'לי אינסטנט ללא טעם, 50 מ"ל אוזו.

מחממים רבע מהמיץ וממיסים בו את הג'לי. מערבבים היטב עם שאר החומרים, מעבירים לכלים מתאימים ומקפיאים, ניתן להשתמש בסוכריית ליקריץ ארוכה כתחליף למקל.

קרטיב סנגריה:

½ תפוח קלוף וחתוך לקוביות, ½ תפוז קלוף חתוך לקוביות, ½ תפוז סחוט למיץ, ½ כוס יין, 1 ½ כפות ג'לטין.

מחממים את היין וממיסים בו היטב את הג'לטין. מערבבים עם שאר החומרים, מעבירים לכלים מתאימים ומקפיאים היטב. ניתן להשתמש במקל קינמון ישר וארוך כתחליף למקל.

תהנו!

מאת: סיגל קלטר

מתכוני אבוקדו

יצור מוזר הוא האבוקדו. הוא פרי, אבל הוא לא מתוק. יש לו גלעין אחד וגדול, ולא זרעים רבים כמו עמיתיו יושבי העצים, והחלק האכיל שלו שונה מכל צמח אחר שאנחנו אוכלים. הוא מחלק את העולם לשניים – אלו שאוהבים אותוואלוששונאים אותו. להיות אדיש אליו זה קשה עד בלתי אפשרי.

הפרי המפתיע הזה הגיע ממקסיקו, וככל הנראה שהוא נאכל על ידי בני אדם כבר לפני 12 אלף שנה. לארצות הברית הגיע האבוקדו רק בתחילת המאה העשרים. אם תהיתם אי פעם למה במרכזו גלעין גדול, ולא זרעים קטנים יותר, הסבָרה היא שמנגנון הפצת הזרעים שלו דומה לזה של התותים והפטל, כלומר, מי שאוכל את הפרי אוכל גם את הזרע ואז משחרר אותו לחופשי ביחד עם דשן משובח במרחק מה מהעץ המקורי…..

שמו של האבוקדו במקור בא מהשפה האצטקית. משמעות המילה היא אשכים, כנראה בגלל "ahuacatl" הדמיון בצורה והאמונה שהפרי נותן סגולות מיניות. נהוג לאכול את האבוקדו חי כשהוא רך. האבוקדו הפתוח אינו נשמר, גם במקרר, ומקבל צבע שחור. לרוב מוכרים את הפרי כשהוא קשה, מכיוון שהאבוקדו הרך נימוח וצורתו מתקלקלת, כמו גם קליפתו הניקבת בקלות. ככלל, פרי האבוקדו אינו מבשיל על העץ, אלא רק אחרי קטיפתו. האבוקדו מתרכך תוך ימים אחדים בבית ומומלץ לשמור עטוף בנייר או קרטון, ביחד עם בננות או תפוחים.

האבוקדו משמש גם בתעשיית הקוסמטיקה, לייצור תכשירי שיער וקרמים טבעיים לעור, וזאת משום אחוז השומן הגבוה בפרי.

כמה אבוקדו מותר או כדאי לאכול? התשובה תלויה בנקודת ההשקפה. טבעונים, שמתנזרים לגמרי ממאכלים מתועשים, אוכלים לפחות אבוקדו אחד ביום ומתייחסים אליו כאל רכיב עיקרי. מינון כזה מומלץ מאוד גם למי שרוצים להשיג שיפור מהיר במצב הרוח. לאנשים שצורכים מזונות עשירים רבים כמו טחינה ואגוזים, שלא לדבר על מוצרים מן החי, כדאי לאכול אבוקדו במידה: חצי אבוקדו ביום. המינון הזה מומלץ גם למי שרוצים לרזות, מפני שאכילת אבוקדו משככת מאוד את הלהיטות למאכלים מזיקים עתירי שומן. לכן כדאי לנסות להוסיף קוביות אבוקדו דווקא לסלטים שנראים עצובים במיוחד.

האבוקדו פועל כמה שניתן לכנות מאיץ תזונה, ולכן כאשר הוא נאכל יחד עם מזונות אחרים, הוא מאפשר לגוף ספיגה מיטבית של חומרים נוגדי סרטן כמו קאראטנואידים המצויים בירקות כמו תרד וגזר. אכילת אבוקדו גם מפחיתה רמות כולסטרול והוא מקור עשיר של חומצות שומן חד בלתי רוויות שמספקות הגנה מפני מחלות רבות. האשלגן שמצוי בו מווסת לחץ דם, מגן מפני מחלות לב ושטפי דם ובה בעת גם מסייע בעיכול ובניקוי רעלים.

תקצר היריעה מלהמשיך ולתאר את נפלאות האבוקדו, אבל יש בו שילוב מרכיבים שמשקם ומחזק גם את המערכת החיסונית וגם את המערכת העצבית. ומה בקשר למוח? האבוקדו לא מסוגל להגדיל את האיי-קיו [לצערי!], אבל הוא בהחלט נלחם בעייפות ובדיכאון ולכן משפר את יכולת הריכוז.

עוד כתר שנקשר, ובצדק, לאבוקדו, הוא יכולתו לשפר את המראה החיצוני. בזכות התכולה הגבוהה של השומנים הבריאים יש לאבוקדו יכולת מוכחת לשפר ולהצעיר את מראה העור. עוד טוענים שהוא מגביר את ייצור הקולגן, ובתוספת לוויטמין אי, נוצרת תרכובת מחוללת פלאים.

נקודת עשן של שמן היא הנקודה שבה הטריגליצרידים מתחילים להתפרק לגליצרול ולחומצות שומן. ככל שנקודת העשן של שמן גבוהה יותר, השמן נחשב יציב יותר בתנאי חימום, בישול וטיגון. נקודת העשון של שמן אבוקדו היא 255 מעלות צלסיוס (הגבוהה ביותר מבין כל השמנים הצמחיים בכבישה קרה). שמן האבוקדו שומר על תכונותיו בטמפרטורות גבוהות ואינו נשרף, בשל כך הוא מתאים לשימוש במגוון טכניקות טיגון,
כולל הקפצה, טיגון-ערבוב וטיגון עמוק.

צבעו הירוק העז של שמן האבוקדו מעיד על תכולה גבוהה של כלורופיל לוטאין ופיגמנטים ירוקים אחרים שנמצאים בבשר הפרי. השמן אינו מכיל צבעי מאכל, או כל חומר מלאכותי אחר, וצבעו הוא תוצאה ישירה של חומרים טבעיים בלבד.

ועוד דבר אחד: להגיד "אני לא אוהב/ת אבוקדו", זה כמו להגיד "אני לא אוהב/ת מים". ראשית, יש הרבה מאוד סוגי האבוקדו הוא אבוקדו, במרקמים רבים. שנית,האבוקדו נייטרלי בטעמו ולכן משנה את אופיו לפי גחמות הסועד והטבח. תחליף מצוין לשמן זית, שמן קוקוס וחמאה.

אבוקדו הוא פרי, ואין לו באמת טעם משלו. כמו שמוסיפים לו מלח, אפשר להוסיף לו סוכר ואז הוא מתאים לקינוחים. בדרום אמריקה ואפילו באינדונזיה מגישים אותו בשייקים, והקרמיות שהוא מוסיף מחליפה בקלות את חלמוני הביצה שיש בגלידההמסורתית. המתכון המובא כאן חלבי, אבל לכל הטבעונים, פשוט תחליפו את השמנת והחלב בקרם קוקוס וחלב סויה ויטעם לכם לא פחות, ואולי אפילו יותר.
כך תעשו: חוצים, מגלענים, קולפים וחותכים לקוביות 3 אבוקדו בגודל בינוני או שניים גדולים. שמים במיכל של בלנדר ביחד עם ½ 1 כוסות חלב (3%), ½ כוס סוכר, כוס שמנת מתוקה, כף מיץ לימון סחוט טרי ו-3 טיפות תמצית וניל. מערבלים היטב, לפחות דקה ברציפות, עד שהתערובת חלקה לגמרי. המרקם שצריף להתקבל הוא טיפה יותר סמיך משמנת מתוקה, אבל לא ממרח. אם סמיך מדי מוסיפים מעט חלב ומעברלים. מעבירים את מיכל הבלנדר לקירור של 8 שעות לפחות ואז מעבירים למכונת גלידה להתייצבות. אם אין מכונת גלידה, משטחים את התערובת על תבנית עם נייר אפייה, מקפיאים לחלוטין, חותכים לקוביות וטוחנים במעבד מזון למרקם חלק.

עוד רעיון מדהים וטעים למתמחים בטיגון: צ'יפס אבוקדו

חומרים לבלילה:

½ כוס קמח תופח

2 כפות סוכר

קורט מלח

1 ו-½ כוסות בירה לבנה

הבלילה צריכה להיות חלקה ונוזלית. במחבת גדולה מחממים שמן לטיגון עמוק. טובלים את האבוקדו בבלילה ומטגנים על להבה גבוהה. לקבלת טיגון אחיד, הופכים מידי פעם. מגישים עם רוטב לימון: מערבבים בקערית ¼  כוס שמן זית, שום כתוש, מלח פלפל לפי הטעם, חופן פטרוזיליה קצוצה דק, מיץ מחצי לימון טרי.

טיפ: בבלילה אפשר לטגן גם ירקות, דגים ועוף. פירות טריים מטוגנים מגישים עם סירופ.

ובאותה שיטה- שניצל אבוקדו:

שני אבוקדו גדולים ומעט קשים, קלופים וחתוכים לרצועות בעובי 1 ס"מ

2 ביצים

פירורי לחם לציפוי שניצל

2 שיני שום קצוצות דק

מיץ מלימון אחד

עלי כוסברה שטופים ויבשים

מעט פלפל

מלח ים אטלנטי

הכנה:
מחממים שמן בסיר עמוק. בינתיים טובלים את רצועות האבוקדו בביצה, פירורי לחם ומכניסים לשמן רצועה אחר רצועה. לאחר שהאבוקדו מזהיב, להוציא מהשמן ולהניח על נייר סופג. שופכים את מיץ הלימון על האבוקדו, ומתבלים בשום, מלח ופלפל. מפזרים מעל האבוקדו את הכוסברה.

מאת: סיגל קלטר

שטרויזל משמשים

המִשמֵש הוא פרי כתום, קטן, חמוץ-מתוק, ועשיר באשלגן, נוגדי חמצון, סיבים תזונתיים וויטמינים אֵי וסִי. התקופה שבה נמצא הפרי בשווקים קצרה יחסית, לכן זה הזמן שלו לככב בסלטים, במאפים, בתבשילים, בקינוחים ובריבות. בשל המתיקות והקליפה הקטיפתית של המשמש, הוא לא מצריך יותר מדי התעסקות בטרם מתחילים לבשל. רק להוציא את הגלעין וזה הכול. מדובר בפרי מדהים לשילוב בכל עוגה, מאפה או ריבה.

המשמש יכול להישמר במקרר עד שבועיים. אם רוצים לאחסן אותו לאורך זמן רב יותר, יש לעבד את הפרי לריבה, או לשמר אותו בתוך סירופ. מוצאו של המשמש בצפון מזרח סין, באזור גבולה עם רוסיה. הפרי הופץ במשך כ-3,000 שנה דרך מרכז אסיה לחלקים אחרים ביבשת.

בּוּקרָה פִי-ל(עונת) מִישמיש" היו זועקים הקוטפים הבדואים ביומו הראשון של קטיף המשמש וידעו למה. המשמֵש, בניגוד לרוב הפירות הנשירים המבשילים לאיטם, יבשיל כולו בבת אחת, בהתפרצות מעוררת הערצה- ולכן הקטיף חייב להיות מרוכז מאוד. מחר ב(עונת) המשמש – תאריך בלתי אפשרי, מועד שלא יחול לעולם המתייחס לעונת ההבשלה המהירה של הפרי.

איך בוחרים משמש טרי וטוב?
ראשית על פי הצבע – משמש צריך להיות כתום בוהק. על פרי מתוק, לחיים אדומות הן סימן נהדר, שמעיד על קטיף שהתבצע בדיוק במועד הנכון. מרקם- מישמש קשה מדי, בצבע דהוי, כנראה אינו בשל עדיין, ויהיה חמוץ ולא טעים. כדאי לרכוש את המשמש כשהוא אינו קשה מדי ולא רך. משמש רך מאוד יהיה נהדר לריבות ומחיות פרי.

משמשים חמצמצים-מתוקים משתלבים מצוין במאפים. החל מעוגות בחושות, דרך עוגות הפוכות, טארטים, רולדות, מאפי שמרים או בצק עלים, וכלה בתוספות למוסים וקרמים. משתמשים בפרי טרי, בפרי שרוכך באמצעות בישול בסירופ, או בקוביות משמש, שהוקפצו קודם לכן בחמאה וסוכר. ריבת משמש, למשל, מצוינת לזיגוג מאפים ועוגות, כי היא אינה משנה את צבע המאפה, ומעניקה לו מראה מקצועי ונוצץ. כתוספת לתבשילי קדירה של כבש או בקר, לשידוך עם עוף בגריל משמש מצויין לשילוב בתוך צלי בתנור, ואפילו ובמנות עם כבד אווז. הוא מוסיף טעמים חמצמצים מתוקים לבשר, וצבע נהדר לתבשיל כולו.

אין כמו משמש טרי וקר. אפשר לשלב אותו בסלטים ירוקים – פורסים משמשים מגולענים לפרוסות דקות או לקוביות, ומפזרים בסלט. הוא משתלב בטבעיות בסלטי עלים או בסלטים קרים עם ויניגרט וגבינות כמו גרוייר, צ'דר, מוצרלה ואפילו מסקרפונה. את המשמש החי ניתן לשלב גם בסלטי פירות שטעמיהם רעננים, והם מתובלים בנענע, בזיליקום, גרידת לימון או מי פריחת הדרים. הפירות המחמיאים למשמש הם החמצמצים: פטל, תות ופסיפלורה, או פירות קיציים כמו נקטרינה ואפרסק.

כיוון שעונת המשמשים קצרה במיוחד, אפשר לגלען את הפרי ולהקפיא אותו, על מנת שאפשר יהיה להשתמש בו בשלב מאוחר יותר בבישול, אפייה, לעוגות, סורבטים ומרקחות. כך מתגברים על מגבלת העונה הקצרה, וניתן בכל עת לשלוף את המשמש הקפוא ולהשתמש בו.

משמשים בשטרוֹיזֶל [מתכון של השף ניר צוק מסבתו- קשה להאמין, אבל זהו בן-דוד מדרגה שלישית שלי!]

המרכיבים לשטרויזל

100 גרם חמאה

כוס קמח

½ כוס סוכר

50 גרם פקאן

משמשים:

1ק"ג משמשים

50 גרם חמאה

4 כפות סוכר

½ כפית פלפל שחור טחון דק

¼ כפית הל טחון (אופציונאלי)

במעבד מזון מרסקים את חומרי השטרויזל עד לקבלת פירורים. עוטפים בניילון ומקפיאים כרבע שעה. במחבת ממיסים חמאה, מטגנים את חצאי המשמש כדקה, מוסיפים סוכר ומטגנים כשלוש דקות נוספות, מתבלים
בפלפל והל. מעבירים משמשים לתבנית פיירקס, מגרדים מעל את השטרויזל ואופים ב-180 מעלות עד שהציפוי מזהיב

מאת: סיגל קלטר

מתכוני לימונים

על גידול לימונים בחצר, כבר כתבתי. כמה קל ופשוט לגדל את העצים האלה גם בעציצים יותר גדולים על מרפסת או על הפאטיו האחורי- גם כתבתי. אז מה נותר לי לכתוב על הלימונים כדי לשכנע אתכם לקנות וליטול אחריות על גידולו של עץ לימון?

כמה נתונים בסיסיים:

בטבע חמישה זנים בסיסיים של פירות הדר [קבוצת אם]. הלימון נוצר מהכלאה של אתרוג ולַיים. הלימון הוא בעל אנרגיה קרה וטעמו חמוץ. הוא מקרר חום ורעילות בגוף, מטהר את הדם ומפסיק דימומים, מטפל בדלקות וזיהומים, משמיד פרזיטים במעיים ומחזק את מערכת החיסון ומערכת הלימפה.

הלימון גם מיטיב עם העור- טוב לזיהומים ועקיצות מחרקים, יבלות, צלוליטיס, קמטים וקשקשים, הוא מניע צ'י ודם ויעיל לעצירות ושלשול, צרבת, כיב קיבה-אולכוס, כיבים בפה ובלשון וחניכיים נפוחים או מדממים. הלימון מפסיק דימום ומחזק את כלי הדם. הוא מטפל בבריחת שתן והזעת יתר.

קליפות לימון ידועות גם כמבריאות, rejuvenators, חומר אחראי על ביעור אלמנטים רעילים בגוף. קליפות הלימון הן מוצר פלאי הידוע ביכולתו להרוג תאים סרטניים. לא רק אנשי הרפואה האלטרנטיבית טוענים ומוכיחים שתמציות קליפות הלימון הן 10,000 פעמים חזק יותר מאשר טיפול כימותרפי. למה אנחנו לא יודעים על זה?  מאחר שקיימות מעבדות המעוניניות בייצור גירסה סינטטית, שתביא להם רווחים עצומים. מקור המידע מגיע מאחד מיצרני התרופות הגדולים בעולם, שמסביר כי לאחר יותר מ -20 בדיקות מעבדה מאז 1970, התברר באופן ברור שחומר התמציות הורס את התאים הממאירים ב -12 סוגי הסרטן, כולל מעי גס, שד, ערמונית, ריאות ולבלב … מה שעוד יותר מדהים: זה סוג זה של תרפיה עם תמציות לימון הורסת רק תאים סרטניים ממאירים ואינה משפיעה על תאים בריאים.

ללימון יכולת להפחית את רמות הסוכר בדם ולכן טוב לחולי סוכרת. מבחינה נפשית מועיל הלימון למצבים של לחץ נפשי, חוסר ארגון ומחשבות מפוזרות. בקיצור: לימון מוסיף המון.

איך להשתמש בלימון ללא בזבוז?

אחד הרעיונות הכי פשוטים הוא למקם את הלימון במקפיא! כשהלימון קפוא, מגררים וגורסים את הלימון כולו [אין צורך לקלף!]. לימון מתאים לפיזור על מגון מזונות: על סלט הירקות, גלידה, מרק, דגנים, אטריות, רוטב ספגטי, אורז, סושי, מנות דגים, ויסקי …. כל המאכלים באופן בלתי צפוי יהיו טעימים להפליא!  למה? כי קליפות הלימון מכילות 5 עד 10 פעמים יותר ויטמינים ממיץ הלימון עצמו.

שני מתכונים קלים [אמא שלי ובני הצעיר אפו, טעמו ואישרו!] לעוגות לימון: הכמות היא לשתי תבניות אינגליש קייק. העוגה מאוד עסיסית ולחה ועלולה להידבק כהוגן לדפנות, על כן מומלץ להניח נייר אפייה, זה יקל על מלאכת החילוץ.

עוגת ארבעה לימונים:

4 לימונים (2 לימונים לבצק. מיץ וגרידה + 2 לימונים לסירופ. מיץ בלבד)

300  גרם קמח

שקית אבקת אפייה

שקית סוכר וניל

חצי כפית מלח

4  ביצים

מעט תמצית וניל

1 + ½ כוסות סוכר (¾ כוס לבלילה + ¾ כוס לסירופ)

¾  כוס שמן קנולה

לסירופ:  מיץ משני לימונים + ¾ כוס סוכר

ננפה לקערה אחת קמח ואבקת אפייה.  בקערה השנייה נערבב היטב את הסוכר עם גרידת שני הלימונים. נוסיף לקערה הסוכר את מיץ הלימון, סוכר הוניל, המלח, הביצים, השמן ותמצית הוניל. ונערבב היטב.  נצרף את קערת הקמח לקערת הנוזלים ונערבב היטב שלא יישארו גושים.

נשמן מעט את נייר האפייה ונשפוך את הבלילה פנימה.  נשלח את העוגה לאפייה בחום של 180[350 פרנהייט]  מעלות ל- 50 דקות לערך, עד קבלת צבע זהוב ויפה.

בינתיים נכין את סירופ משני הלימונים שנותרו + ¾ כוס הסוכר. נבשל על להבה קטנה עד שיימס הסוכר. נצנן אותו שימתין לעוגה עד שתצא. כשהעוגה יוצאת יפה ושזופה והבית מתמלא בריח מדהים, יש לחורר אותה כרשת (אבל בעדינות) עם קיסם או שיפוד, ולזלף עליה את סירופ הלימון באיטיות, אך בנחישות עד שתיספג כולה במתוק החמוץ הזה.

עוגת לימון פשוטה:

2  ביצים

קליפה מגוררת מלימון אחד

חצי כוס שמן

חצי כוס חלב

1  כוס סוכר

1  כף תמצית וניל

לזיגוג:

מיץ מלימון אחד

שליש כוס סוכר

שמים את כל חומרי העוגה (לא כולל חומרי הזיגוג) במעבד מזון ומערבלים היטב לבצק אחיד. מעבירים לתבנית אינגליש קייק.

אופים בחום של 180 מעלות [350 פרנהייט]  50 דקות עד שעה, עד שסכין הננעצת במרכז העוגה יוצאת נקייה. בינתיים מערבבים את מיץ הלימון והסוכר להכנת זיגוג. שמים במיקרו ומבשלים דקה.

[מעבירים את העוגה למגש] עושים בעוגה כ-30 חורים עמוקים בעזרת צ’ופ סטיק או שיפוד. יוצקים את הזיגוג על העוגה, עדיף בעזרת כף. מחכים עד שהעוגה מצטננת לגמרי, פורסים ומגישים.

הערה: אם רוצים עוגה שאינה חלבית, ניתן להחליף את החלב במיץ תפוזים.

מאת: סיגל קלטר

ארטישוק ירושלמי

הארטישוק הירושלמי (Jerusalem Artichoke) הוא שורש שנראה כמו ג'ינג'ר אבל מתנהג כמו תפוח אדמה, אגוזי ומיוחד ומקורו לא בירושלים כמו שחשבתם. השורש המיוחד הזה נושא את שם ירושלים בכל העולם, אך כדאי לדעת ששמו הוא תולדה של שיבוש  אנגלי מהמאה ה-19 של השם האיטלקי "ג'ירוסולה ארטיצ'וקו" (ארטישוק חמניה).  כך שאין כל קשר בין ירושלים ובין השורש הטעים הזה.

שמו העממי הנפוץ הוא בטטה קסביה ואילו בעברית תקנית הוא קרוי חמניית הפקעות. השורש בעל הקליפה הלבנה הינו בדרך כלל ארוך וקל לקילוף, ואילו השורש בעל הקליפה האדמדמה נושא עליו גם מספר בליטות עגלגלות והינו ארוך יותר מזה הלבן.

את הארטישוק הירושלמי רצוי לאכסן במקרר, אבל לא בחלקים הקרים יותר. ניתן לשמור אותו בקערה על נייר סופג. כך השורש יישמר לאורך זמן ולא יתרכך. לא ניתן לשמור אותו במקפיא.

השורש נאכל לאחר שקוּלף. את מלאכת הקילוף ניתן לבצע כמו עם כל שורש או פקעת, בעזרת קולפן ירקות או סכין. לאחר קילוף השורש רצוי להניחו בקערת מים עם מעט חומץ וזאת על מנת לשמור על צבעו וחיוניותו בטרם השלב הבא במתכון.

אל הארטישוק הירושלמי ניתן להתייחס בדומה לתפו"א או גזר – ניתן לבשל אותו, לאפות, לגרר או לטגן אותו. תלוי במטרה הסופית לשמה קניתם אותו. יחד עם זאת יש לזכור, כי מדובר בשורש בעל טעם עדין הנע בין המתוק לאגוזי, אשר נוטה לספוג את טעמי הסביבה. בישולו של השורש מרכך אותו ומגביר את טעמו המתקתק,אפייה של ארטישוק ירושלמי, שלם או פרוס, בטמפרטורה של כ-93 מעלות צלסיוס למשך 12-24 שעות תהפוך את צבע השורש לחום שקוף ואת טעמו למתוק. רצוי לעבד את השורש סמוך ככל שניתן לזמן רכישתו, על מנת שלא יתרכך לאחר שהות מה במקרר.

ארטישוק ירושלמי טעים מאוד לאכילה כשהוא עומד בפני עצמו או כמלווה למנות בשריות. מהשורש העדין הזה ניתן להכין מרקים, או לאפות אותו ולמעוך אותו לפירה או קרם. ניתן גם לטגן אותו ולהגיש ברוטב חמאה ולימון.

אם במנה חלבית חשקה נפשכם, ניתן לאפות פרוסות ארטישוק ירושלמי או שורשים שלמים יחד עם גבינת קשקבל או פרמזן.

ערך תזונתי: עשיר באשלגן, בזרחן, בנתרן, בגופרית, בכלור, בברזל, בסידן, במגנזיום ובוויטמינים מקבוצה B.

ניתן למצוא את הארטישוק הירושלמי בכל רשתות הסופרים.

למתכונים נהדרים בידקו את הקישור הבא: http://food.walla.co.il/?w=/906/2579262

מאת: סיגל קלטר