עשר פינות חמד מומלצות בברקלי

מאת: דלית גבירצמן

הן תמיד נראות לי כמו שתי אחיות, קרובות זו לזו, אך כה שונות. האחת צבעונית ותוססת, אוהבת לחגוג ולבלות ולא ממש עושה חשבון לאף אחד. היא נהנתנית, חסרת מעצורים ומרהיבה ביופיה, ובשל כך מושכת אליה רבים העולים אליה לרגל ונשבים בקסמה. ואילו השניה, היא האינטלקטואלית מבין השתים. היא אשת הרוח ודעתה פחות נתונה לחיצוניות. היופי שלה מוצנע ופחות גלוי לעין, אך תחת הבגדים הזרוקים והשערות על הרגלים מסתתרות פינות חמד רבות. היא רדיקלית, היא פרועה, בועטת ולא מתנחמדת. סן פרנסיסקו וברקלי, לא תאומות אבל בפירוש מאותה משפחה. פיזית, הן שוכנות זו מול זו, מופרדות ומחוברות בגשר. אף שהן שונות מאוד במראה, שתיהן ערים יפהפיות, כל אחת בדרכה היא.

ואהבתי את שתיהן, אלי.

זו שלי היתה, וזו שלי

ככה באו לי צרות טובות,

שתים הן ולא יודעות

זאת על זו, וזו על זאת.

אז מה קורה כשאת בזוגיות טובה, במערכת יחסים יציבה ובטוחה ולפתע את מתאהבת? בשאלה הזאת אני מתחבטת כבר מספר שבועות. לפני כשנה וחצי נשבעתי אמונים לסן פרנסיסקו, האחות היפה. העיר הידועה, ששמעה יצא למרחוק על כל גשריה, פסטיבליה, תערוכותיה, מסעדותיה ושלל טיפוסיה כבשה את ליבי בסערה. אך עוד בטרם באתי על סיפוקי, בעודי כובשת אותה בצעדי, מגלה שכונה אחר שכונה, החלה לקרוץ לי אחותה, זו שמעבר למפרץ, בעודה מנצנצת אלי בשלל אורותיה. באצבעה הארוכה החלה לטפוח על כתפי ולקרוא בשמי. בואי דלית, היא אמרה, אל תראיני שאני מחאתית ופוליטית, שהמראה שלי כפרי וזנוח, סורי אלי ואגלה לך את סודותיי. ותגידו לי אתם, איך אפשר לסרב להזמנה אישית שכזאת?

אז הפניתי עורף לקו החוף היפה בעולם ולאורבניות הממכרת של עירי, וכאשת לוט, מבלי להפנות את מבטי לאחור, חציתי את הגשר לכיוון העיר ברקלי. ומה חיכה לי שם, אתם שואלים? אוצרות של ממש!

אז הנה לכם רשימת חלקית, כמובן, של עשרת הדברים שאתם פשוט חייבים לנסות בברקלי:

Fournee

ראשית, בעקבות המלצה של חברה אנינה במיוחד, אני מגיעה ל-Fournee מאפייה צרפתית קטנה, קסומה ומשובחת במיוחד, הנמצאת בבעלות השף קונדיטור פרנק סאלי. מבט אחד ואני מאוהבת. מיד ברור לי שנחתתי במעוז ארטיזניות ואיכותיות. אני קונה וקונה, טועמת מכל הבא ליד, ולא די לי. ממאפה העגבניות וגבינת העיזים והפיצות המעולות, דרך הלחמים המצוינים והעוגות היפיפיות. חגיגה של ממש!

Fournee Bakery, 2912 Domingo Way, Berkeley, CA 94705

TCHO Chocolate

אני לא יודעת מה אתם הייתם בוחרים לעשות כשלפתע התפנתה לכם שעה קלה בבוקר יום שני. אני, נסעתי אל מפעל השוקולד של TCHO. המפעל החדש-דנדש פותח את שעריו לציבור הרחב ומציג בגאווה רבה את תהליך ייצור השוקולד; מבחירת הפולים דרך תהליך ההכנה הקפדני ועד לסיור בפס הייצור. כמובן, שיש גם טעימות ואפילו תקבלו $10 הנחה ברכישת שוקולד. מי אמר שוקולד ולא קיבל? ט-ע-ייייי-ם!

TCHO Chocolate, 3100 San Pablo Avenue, Berkeley, CA 94702

Ippudo

מיד כשיורדות הטמפרטורות ומתחיל לטפטף, אני חולמת על ראמן. כבר שנים שיש לי רומן עם ראמן. לכן מיד כשאני שומעת שמסעדת הראמן המפורסמת Ippudo פתחה סניף חדש בברקלי, אני עושה אליו פעמי. היא נפתחה לראשונה ביפן בשנת 1985 וזכתה בפרסים רבים ובהכרה בינלאומית, ומאז נפתחו סניפים בכל רחבי העולם. עכשיו, היא הגיעה עד אלינו. בבקשה, אל תבהלו מהתורים! בסוף ההמתנה, מצפים לכם Buns מעלפים וקערה מהבילה של ראמן עשיר וארומטי. מושלם ליום סתיו גשום!

Ippudo, 2015 Shattuck Ave., Berkeley, CA 94704

The Magnes Collection of jewish Art and Life

למי שחשקה נפשו גם בקצת תרבות, מוזמן לבקר במוזאון היהודי Magnes, שהגעתי אליו בעקבות ויקטוריה חנה החלומית. אמנית הקול יוצאת הדופן ממשיכה לשתף ולחלוק איתנו את עבודתה עם הסטודנטים מברקלי, מידי יום שלישי בשעה 5:30 במהלך שלושת השבועות הקרובים. ההופעות פתוחות לקהל הרחב. מומלץ בחום!

The Magnes Collection of jewish Art and Life, 2121 Allston Way, Berkeley, CA 94720

Urban Adamah

על Urban Adamah שמעתי לא פעם כאשת חינוך, אך מה שהביא אותי לשם, בסופו של דבר, היה אירוע שכלל… אוכל, כמובן. אורבן אדמה היא חווה חקלאית חינוכית ומרכז קהילתי שהוקמה על ידי יזם, איש עשייה מרתק ואיש מקסים בשם אדם ברמן. הרעיון העומד מאחורי החווה הוא שילוב של תוכנית חינוכית למנהיגות, חקלאות אורגנית ויהדות מתקדמת. במקום מוצעות הרצאות, סדנאות, פעילויות ותוכניות נפלאות לילדים לפי מעגל השנה היהודי, תוכניות קיץ לנוער ועוד. בהחלט שווה ביקור !

Urban Adamah, 1151 Sixth Street, Berkeley, CA 94710

The Cheese Board Collective

ואחרי כל התרבות והעבודה הקשה, צריך גם לאכול משהו, לא ככה? ביקור בברקלי לא יהיה מושלם מבלי להגיע ל- Cheese Board. כל חובב גבינות באשר הוא, חייב לעצמו ביקור בקואופרטיב המצוין הזה הכולל מבחר אדיר של גבינות איכותיות, לחם מצוין, וגולת הכותרת, היא הפיצה הנמכרת ממש בצמוד. היא נבחרה, ולא בכדי, לאחת מהפיצות הטובות באמריקה. שווה להגיע מוקדם ולתפוס מקום בתור. לא פעם כשהגענו, לוותה החוויה הטעימה הזאת במוסיקה חיה. לחם טוב, גבינה מעולה, פיצה משובחת ומוסיקה חיה –  וכי מה עוד צריך הבן אדם? שלמות! שימו לב, הם סגורים בראשון ובשני.

The Cheese Board Collective, 1504 Shattuck Ave., Berkeley CA

Berkeley Bowl Marketplace

כבר לפני מספר שבועות פצחתי בווידוי מרגש ובו חשפתי את השריטה שלי ושל האיש היקר בעניין סופרמרקטים. כן, זה לא קל ואפילו גובל במבוכה, אבל היי, אף אחד לא מושלם. בהמלצת חברותי הברקלאיות המקסימות, הגעתי להיכל הקודש, סופר הסופרים, הלא הוא ה- Berkeley Bowl. חברים, ילד בחנות צעצועים זה אנדר סטייטמנט. לרגע הרגשתי שהגעתי לגן עדן, לעולם שכולו טוב. שפע המוצרים והמבחר, פשוט המם אותי. כל מה שפודי שרוף, בשלן וחובב אוכל יכול רק להעלות בדעתו – יש שם. אל תגידו שלא אמרתי. סופר-סטאר!

Berkeley Bowl Marketplace, 2020 Oregon Street, Berkeley, CA 94703

Ippukku

גבוה גבוה, ברשימת המאוים הכמוסים שלי, נמצאת יפן. אני חולמת על טיול ליפן כבר המון שנים.  קוראת ספרים, שומעת חוויות, אוספת המלצות וחולמת על היום שבו, סוף סוף, אגיע לשם גם אני. ובינתיים, אני מקפידה לבקר במסעדת Ippuku הנהדרת, יושבת על המחצלת ומתענגת על המנות המוקפדות והאותנטיות. איך אמרנו פעם? יותר יפני מיפני!

Ippukku, 2130 Center Street, Berkeley, CA 94704

Grégoire

ברקלי מתגאה, ובצדק, ב-Gourmet Getto שלה. על אף השם הבעייתי-משהו, כולל האזור יופי של מקומות לכל מי שהמילה גורמה עושה לו את זה. מהדליקטסן היהודי המעולה Saul’s ל- Epicurious Garden. אבל הייתי רוצה דווקא להמליץ לכם על מקום קטן ומקסים שנפתח בשנת 2002, הידוע בעננות קטנות וממכרות עשויות מתפוחי אדמה. אלו הן בצקניות מהבילות ומענגות, שאין שניות להן מכל מליוני הבצקניות. מי שאחראי לעונג הזה הוא השף Grégoire Jacquet, ועל שמו קרויה המסעדה. חובה!

Grégoire, 2109 Cedar Street, Berkeley, California, 94709

Chez Panisse

Photo by City Foodsters

אף כתבה רצינית על ברקלי לא תהיה שלמה מבלי להזכיר את מסעדת Chez Panisse. בשנת 1971 פתחה אליס ווטרס, אקטיביסטית מזון ובעלת דעות מהפכניות לזמנן בתחום המסעדנות והתזונה, מסעדה הידועה בכך שהיא מקפידה להשתמש ברכיבים אורגניים ומקומיים ומנהלת רשת קשרים ענפה עם חוואים ומגדלים מקומיים על מנת להבטיח את איכות המזון. המסעדה זכתה בשלל פרסים (ביניהם כוכב מישלן במדריך של איזור סן פרנסיסקו). ווטרס נחשבת בין היתר למייסדת המטבח הקליפורני, כתבה שמונה ספרי בישול והיא מרבה לתת הרצאות על מפעל חייה. מוסד קולינארי של ממש!

 Chez Panisse, 1517 Shattuck Ave. Berkeley, CA 94709

זהו להפעם, חברים. אז לפני שהימים ממש מתקצרים ומתקדרים לנו, שימו פעמיכם אל האחות השנייה. נכון, יש מי שחושב שהדבר הכי טוב בברקלי זה הקירבה שלה לסן פרנסיסקו, אבל תאמינו לי – היא הרבה יותר מזה.

שלכם בהנאה,

דלית

10 סיבות מצוינות לבקר בסונומה

10 סיבות מצוינות לבקר בסונומה

מאת: דלית גבירצמן

על הכתבה הזאת התחלתי לעבוד לפני מספר שבועות, הכול כבר היה כמעט מוכן, ואז הגיעה השריפה. כולנו עקבנו בדאגה אחר התפשטות האש, התמונות הקשות ומדד איכות האוויר, ומיד מיהרנו לבטל את כל התוכניות שלנו לביקור באחד מחבלי הארץ היפים בקליפורניה. ואני, בדיוק כמו כולם, חשבתי לגנוז את הכתבה שלי לימים בהירים וטובים יותר.

ואז, פגשתי את עודד שקד. עודד הוא בעל יקב שנקרא Longboard Vineyards הנמצא… כן, בסונומה. את עודד הכרתי דרך חברות ב- Illuminoshi, ארגון שהצטרפתי אליו לפני כשנה. זהו ארגון יהודי של מי שמשתייך לסצינת המזון באזור המפרץ, שפים, בעלי קייטרינג, מחברי ספרי בישול ובולגרים שכ-ו-ל-ם יהודים טובים שאוהבים אוכל טוב! אבל על זה בהזדמנות אחרת. היום, אני רוצה לספר לכם על עודד שקד.

עודד שקד

עודד הוא יליד חיפה שגדל בהרצליה. אביו, שהיה טייס בחיל האוויר, נהרג כחודש לפני שנולד. בהרצליה, היה בין הראשונים שהחלו לגלוש ואחרי הצבא כבר בנה גלשנים למחייתו. בין טיולי הגלישה בצרפת, ספרד ופורטוגל שמע לראשונה על מגמת הייננות באוניברסיטת דייויס שבקליפורניה וכך הגיע לכאן בתחילת שנות ה-80. אחרי שלמד הנדסת מזון עם התמחות בגידול ענבים ומדעי התסיסה (כן, יש דבר כזה!) התמחה בייצור שמפניה ב-Domaine Chandon, וב-1987 היה הסטאז׳ר האמריקאי הראשון ב-Château Lafite שבבורדו. הוא חזר לקליפורניה והתקבל להתמחות ביקב שנקרא Jordan שם נשאר ועבד במשך 18 שנה. כך התאהב באזור והחליט להשתקע בו, משום שהזכיר לו מאוד את הגליל העליון. עודד התחתן, הקים משפחה, וב-1998 הקים את Longboard. תחילה כהובי, ומשנת 2005, החליט לאחד את שתי האהבות הגדולות בחייו ופתח את היקב וחדר הטעימות, שכולו מוקף בגלשנים.

עודד הזמין אותי לביקור, ואני שאלתי בחשש-מה, האם כל הכבישים כבר פתוחים? שמעתי את החיוך בקול שלו. כן, הוא הרגיע אותי, ואני יצאתי לדרך. בעיני רוחי, דימיתי לראות עיי חרבה וגבעות מפויחות, אך כמו שאנחנו כבר יודעים מנסיוננו בארץ למודת טרור ופיגועים, לא צריך להאמין לכל מה שחושבים. ויתרה מכך, רוח האדם ויכולתה להתגבר על קשיים עצומים – חזקה מכל אסון, טבע או אחר. שבועות ספורים אחרי השריפה, ופרט לכמה גבעות חרוכות בצידי הדרך, אני נפעמת מיפי הדרך, בעיקר עכשיו, בעונת הסתיו. צבעי השלכת הולמים כל כך את העיר הציורית Healdsburg, שנותרה בדרך נס, כמעט ללא פגע.

היקב של עודד נחשב ליקב קטן יחסית והוא מייצר בין 4500 ל-7000 תיבות בשנה. הוא מייצא ל-13 מדינות, אך בעיקר מוכר ישירות לצרכנים ולחברי מועדון היין. עכשיו תקשיבו, בסוף השבוע הקרוב יתקיים אירוע שנתי שנקרא  Food & Wine Affair ומשתתפים בו קרוב לשמונים יקבים. בכל יקב, האורחים מוזמנים לקבל טעימה מהיינות בשילוב מנה שמכין שף או חברת קייטרינג, שמותאמת ליין. למשל, ביקב של עודד יוגש מרק או צלי מרוקאי לצד יין ה-Syrah המצוין של Longboard. על אף השריפה, החליטו המארגנים להמשיך את המסורת ולקיים את האירוע. יותר מכל דבר אחר, מבקשים תושבי חבל סונומה שנשוב לבקר ולתמוך בעסקים העצמאיים שלהם. ואם כבר הגעתם לכאן, לסיור יקבים, אל תוותרו על ביקור בפינות החמד, החנויות המקסימות, בתי הקפה והמסעדות הנפלאות. לאן, אתם שואלים? אז הנה:

Shed

תחנה חובה לכל פודי באשר הוא. המקום שייך לDoug ו-Cindy, אמריקאים יהודים שנפגשו בקיבוץ בארץ, ולזוג חווה בה הם מגדלים הכול אורגני. הם החליטו לפתוח מקום שהוא חנות ומסעדה גם יחד. יש בו מבחר מעדנים מנקניקים משובחים לגבינות מעולות, סלטים אורגניים, ממרחים, כריכים, קפה ומאפים – כל מה שצריך בשביל להצטייד לפיקניק. במקום נמכרים גם כלים מהממים, והכול, מעוצב ועושה חשק. במקום, מתקיימות סדנאות והדגמות בנושאים רבים ומגוונים הקשורים לאוכל. בקיצור, שווה ביותר!

 25 North Street, Healdsburg

Flying Goat Coffee

מי שעוקב אחר הכתבות שלי, יודע שלפני כל ביקור או טיול, אני קודם כל בודקת אם יש קפה טוב במקום. בעיני, זהו מדד לביקורת איכות המזון. הכלל שלי הוא, שבמקום שיש קפה טוב, ישנם עוד דברים טובים. ותאמינו לי, זה עובד בכל פעם. כך שאני לא מתפלאת כשעודד שולח אותי אחרי הביקור ביקב לבית קפה מקסים הנקרא Flying Goat. והקפה, אכן מעולה. ואם עדיין לא ניסיתם Nitro Coffee, זה כנראה יהיה היום לנסות.

324 Center Street, Healdsburg, CA 95448

419 Center Street, Healdsburg, CA 95448

Costeaux

וכמובן, שאצלי לא הולך קפה בלי מאפה. לכן, מיד אני עושה פעמי אל המאפייה הצרפתית המתוקה Costeaux. וכבר כשאומרים Costeaux והשפתיים מתעגלות להן כך בחינניות, מיד מתחשק באגט פריך שמתפצפץ בפה עם קצת פרומאז׳ ואיזה קרואסון קטן ליד. לא ככה? וואלה, קפיצה קטנה לפריז.

417 Healdsburg Avenue,  Healdsburg, CA 95448

Bear Republic

וכמו שכוס הקפה בשבילי היא הכרח המציאות וטעם החיים, כך דבק האיש היקר בבקבוק הבירה שלו. את מבשלת השיכר של ה-Bear Republic פקדנו בעבר לא פעם ולא פעמיים. וכך אומר האיש: ״זאת מבשלת שיכר וותיקה שמייצרת מגוון גדול של בירות מצוינות, ובעיני היא מצטיינת במיוחד בבירות החמוצות שלה (Sour Beer).” אז כמובן, שלא פסחנו גם הפעם על ביקור ורכשנו כמה בקבוקי Tartare, שהיא בירה מרעננת בסגנון Berliner Weisse שקשה מאוד להשיג. חובה לחובבי השיכר!

345 Healdsburg Ave. Healdsburg, CA 95448

Big John’s

לכל זוג יש את הסודות הכמוסים שלו. את הסטייה הקטנה שרק הם יודעים עליה, זאת שמדליקה אצלם את הניצוץ המסוים הזה בעיניים. אז אחרי שנים רבות של חשיפה אישית בפינה זו, הגענו לרגע ביחסינו שאני יכולה לחשוף בפניכם את הסטייה הפרטית שלנו. אנחנו מאוד אוהבים להציץ ב… סופרמרקטים. בכל טיול ברחבי העולם, בכל מסע תענוגות שעשינו, לא הרגשנו שמיצינו מבלי שביקרנו בסופר המקומי. וככל שהסופרמרקט אותנטי יותר, אקזוטי יותר ואנין יותר – כך ייטב. והעיר Healdsburg לא מאכזבת. הסופרמרקט המקומי הוא Whole Foods על סטרואידים. כל מה שרק חשקה נפשכם, מאוכל מוכן ועד נקניקים משובחים וגבינות, קרקרים מיוחדים וכמובן, יינות מעולים – את הכול, ועוד יותר – תמצאו שם. רק לבוא, להצטייד בדליקטסים מלוא הסל ולצאת לפיקניק. תענוג של מקום!

 1345 Healdsburg Avenue, Healdsburg, CA 95448

מסעדת Valette

מסעדה מקומית ששייכת לשף Dustin Valette. היא נפתחה ב-2015 מתוך כוונה להעניק לסועדים את כל מה שטוב, טעים, טרי, מקומי וייחודי לחבל סונומה. במסעותנו, עשינו לעצמנו מנהג והרגל נוסף, והוא לקבל המלצות בעיקר ממקומיים. זה היה עוד הרבה לפני שהמציאו את yelp. וכשהמקומי הספציפי הזה הוא גם יינן, בעל יקב וגם בשלן ופודי אמיתי, אני כבר מתחילה לתכנן את הביקור הבא שלנו בסונומה.

344 Center Street, Healdsburg, CA

Hamburger Ranch

אתם יודעים, לבקש מהצמחונים לכתוב על המבורגרים זה קצת כמו לבקש מעיוור לתאר שקיעה. מזל שיש לי חברים קרובים שמבינים דבר או שניים בבשר. ואם אתם מאלה, סורו לבקר ב-Hamburger Ranch. שם תפגשו את בוב וג׳ואן שנפגשו אף הם בקיבוץ בארץ, וכעת מכרו את העסק לבת שלהם על מנת לחזור לקיבוץ. בוב הוא במקור מקנזס, כך שהוא יודע איך להכין ברביקיו משובח. לחובבי הבשר!

North of town-Top of the Hill, 31195 N. Redwood Highway – Cloverdale

מסעדת גורמה Single Thread

אם אתם חובבי מסעדות גורמה, כאלה שמספקות חוויה ייחודית ובלתי נשכחת (וכן, כזאת שצריך להזמין בשבילה מקום כמה חודשים מראש) – כן, כן, אני יודעת בדיוק מי אתם, זאת המסעדה בשבילכם. ההקפדה מתחילה שם מהשדות, היקב, הכוורת, הלול ועצי הזית המספקים למסעדה את כל צורכה. ארוחת הטעימות כוללת 11 מנות מסוגננות, מוקפדות ואנינות. למתפנקים האולטימטיביים, ניתן להזמין אף מקום במלון הבוטיק השייך להם. חוויה אולטימטיבית!

 131 North St, Healdsburg, CA 95448

Noble Folk Ice Cream and Pie Bar

ואם אתם מהעדה שלי, אז אחרי ארוחה טובה צריך תמיד לקנח באיזו גלידה טובה או לפחות בעוגה. אז חפשו את  המקום הנקרא Noble Folk. המקום הקטן והמתוק מתמחה בשני דברים: גלידה ועוגות פאי. מאחורי השם מסתתרת מסורת ויקינגית גאה והמקום מתהדר בהקפדה על פרטים ואפייה מסורתית. אם לא תגלו לאף אחד, אספר רק לכם וממש בסוד, שהזמנתי (בנוסף לגלידה) פרוסה מכל פאי שהיה להם להציע. קסם של מקום!

381 Healdsburg Avenue, Healdsburg, California 95448

Longboard Vineyards

וכמובן, בואו לבקר ביקב של עודד שקד. הוא ישמח לפגוש אתכם.

5 Fitch Street, Healdsburg, California 95448

ואם לא די לכם בכל זה, מידי שבת מתקיים באזור שוק איכרים משגע. וכן, שווה לברר מה מציעים במרכז הקולינרי http://www.relishculinary.com/.

כששאלתי את עודד מה מחבר את שתי האהבות הגדולות שלו, גלישה ויין, הוא אמר לי דבר יפה. שני הדברים גם יחד מזכירים לנו ששליטה היא אך ורק אשליה. הטבע הרבה יותר חזק מאיתנו, והחוכמה היא להיכנע, לוותר על האגו ולזרום עם הטבע.

אז בואו נתמוך כולנו באנשים הטובים שבחבל סונומה כי כמו שכתוב בשלטים על דלתות החנויות ״אהבה סמיכה מעשן״.

ואם ברצונכם להמשיך ולתרום, ב-OFJCC שבפאלו אלטו ישנה עמדה בכניסה לחדר כושר בה ניתן לתרום כרטיסי מתנה מ-Home Depot, Safeway ו-Target. מידי שבוע נוסע מישהו מטעמם ומעביר את הכרטיסים למי שזקוק.

שבת שלום,

דלית

סליחות ודובשניות

סליחות ודובשניות

מאת: דלית גבירצמן

בוא נאסוף את הכל

את כל האמשים האבודים

והמחרים המקווים,

את פיסות הנייר

ופיסות השמים,

את הבגידות קטנות

והפיוסים הגדולים,

את הפרחים היבשים

והדמעות הלחות,

את הלחישות החמות

והסכינים הקרים,

את ידי אל תוך ידיך

ואת ראשינו אל הכר.

בוא נאסוף את הכל

ונתחיל מחדש."

מילים: אריאנה הרן

תמיד מצאתי שיש משהו מכביד ואפילו קצת מאיים בעשרת הימים שבין כֵּסֶה לעשור. לא בכדי, הם מכונים ״הימים הנוראים״. אבל יש גם משהו מנחם בידיעה שקיים מנגנון המאפשר לנו במידה רבה לעשות reset קולקטיבי ולחשב מסלול מחדש. כנראה שיש בנו, מאמינים ואחרים, את הצורך לסלוח ושייסלח לנו. וכך, פעם בשנה, מגיע יום כיפור ומציב את מושג הסליחה במרכז התודעה שלנו.

כולנו יודעים שקשה לבקש סליחה. קשה לנו להודות בטעות, ודווקא משום כך, חשוב כל כך לעשות זאת. לאמן, אם תרצו, את שריר הסליחה. להניח את האגו בצד ולהודות שכולנו מסוגלים לטעות ולמעוד. קשה לעיתים עוד יותר לסלוח. נוח לנו להתמקם בעמדה החמימה והמתגוננת של הצד הנפגע ולשמור טינה. ודווקא משום שכל כך קשה לפעמים לסלוח, חייבים לסלוח. ״סורי סימס טו בי דה הרדסט וורד״ שר אלטון ג׳ון כבר מזמן, ועם השנים, למדתי עד כמה צדק. אז השבוע, לא אכביר במילים, ורק אומר – סליחה.

סליחה אם שכחתי לומר תודה

סליחה אם לרגע לא הקשבתי

סליחה אם לא עצרתי להתפעל

או שלא טרחתי אפילו להסתכל.

סליחה אם בהיסח הדעת שכחתי

או לא הגבתי בזמן

סליחה אם לא פעלתי מספיק

או לא מחיתי במופגן.

סליחה אם לא עמדתי בציפיות

ואם נתתי למישהו לחכות

סליחה אם לא דייקתי

או פשוט אם איכזבתי.

סליחה אם פגעתי

זה מעולם לא היה במכוון

וסליחה אם לא אמרתי

סליחה, בזמן.

חברה טובה סיפרה לי השבוע על ספר מיוחד שכתב ענר שלו, האח של צרויה, הנקרא ״ספר הפתיחות״. איזה רעיון גאוני, חשבתי בליבי, איך לא חשבתי על זה קודם? ספר שכולו התחלות של סיפורים, בלי הסופים. כמו מסעדה המגישה רק מתאבנים או כמו קונצרט שכולו רק פתיחות של יצירות מוסיקליות. חישבו לרגע כמה פוטנציאל יש בזה! בהתחלות יש כל כך הרבה הבטחה וציפיות לעתיד. נפרסת לפנינו קשת שלמה של אפשרויות לעתיד לבוא. התחלות של יחסים, התנסויות חדשות, תוכניות ותכנונים לעתיד. ואף אם חלקם לא יגיעו לכלל מימוש, ייעזבו או ישכחו, יש ברגע הזה כל כך הרבה עניין ותקווה.

במקום הזה תופס אותי יום כיפור השנה. ובשביל להמתיק את טעמם של הימים הנוראים, לשבור את הצום ליד כוס התה, וגם בשביל לפנק בסוכה, הנה לכם מתכון לדובשניות. כן, אותן העוגיות המתוקות, הפריכות והנימוחות של ילדותנו. המתכון בהשראת מיקי שמו.

דובשניות פינוק

מה צריכים?

200 גרם חמאה רכה, ללא מלח

100 גרם (1/2 כוס) סוכר לבן

100 גרם (1/2 כוס) סוכר חום בהיר

1/8 כפית מלח

2 ביצים גדולות

160 גרם (1/2 כוס) דבש

560 גרם (4 כוסות) קמח רגיל

2 שקיות (20 גרם) אבקת אפייה

לציפוי:

60 גרם (1/2 כוס) אבקת סוכר

מה עושים?

מערבלים את החמאה עם שני סוגי הסוכר והמלח בקערת המיקסר במשך כ-3 דקות במהירות בינונית עד שמתקבלת תערובת קרמית. מוסיפים את הביצים, בזו אחר זו, עד שהן נבלעות בתערובת. מוסיפים את הדבש תוך כדי ערבול. לבסוף, מוסיפים את הקמח ואבקת האפייה ומערבבים עד לקבלת תערובת חלקה ואחידה. עוטפים את הבצק בניילון נצמד ומעבירים למקרר למספר שעות. מחממים את התנור ליום של 350 מעלות פרנהייט ומרפדים שתי תבניות בנייר אפייה. יוצרים מהבצק כדורים הקוטר 3 ס״מ ומגלגלים באבקת הסוכר. מניחים באופן מרווח בתבנית ואופים 12-15 דקות ע״ש שהעוגיות משתטחות ונס דקות מעט אך עדיין רכות למגע.

מצננים ונהנים מהמתיקות.

גמר חתימה טובה!

שלכם,

דלית

מעגלים, מעגלים: הרהורים ומתכונים לשנה החדשה

מעגלים, מעגלים: הרהורים ומתכונים לשנה החדשה

מאת: דלית גבירצמן

הרבה לפני ״מלך האריות״ ידעו חכמינו שהחיים שלנו נעים במעגלים. הם אולי לא זכו לתהילת עולם כמו סימבה ומופאסה, אבל בואו נראה מי יהיה פה בעוד מאה שנה. החיים סובבים אותנו, שנה אחר שנה, בתנועה מעגלית, ורק בשפה העברית הגאונית, מתקיים ונשמר במילה ״שנה״ אלמנט השניות, החזרה. וזהו סוד הקסם של חגי תשרי ומועדי השנה היהודיים.

אפילו שינויי מזג האוויר המתעתעים שחווינו בשבועות האחרונים לא יוכלו לטשטש את העובדה שהקיץ תם. פעמי סתיו כבר ניכרים באוויר ונפשי רנה לקראת משבי הרוח הקרירים. אחרי המולת השבועות הראשונים לתחילת שנת הלימודים והחזרה הנמהרת לשיגרה המבורכת של חיינו, מעניק לנו מעגל השנה היהודי את פרס הניחומים האולטימטיבי. ראש השנה העברית נישא על כנף רוחות הסתיו, מבטיח הבטחות ומנחם על אובדן החירות הגדולה של חופשת הקיץ. יש משהו מחבק במעגליות הזאת של חיינו. מוכרות הקצב הקבוע, מערסלת אותנו כמו תינוקות מנוחמים בזרועותיהן החמימות של אימהות מודאגות.

חודש אלול ותחושת ליקוי השנתות מכניסים אותי למצב רוח מהורהר-משהו. בסוף השבוע שעבר, בערב סתווי נעים שכזה, ישבנו עם חברים בחצר האחורית ושוחחנו על עובדת היותנו יצורים לינאריים הנעים במעגלי החיים. רובנו רואים את החיים כרצף לינארי שיש בו התחלה, אמצע וסוף. כדרך שנפקחת לאורך, ובה אנו צועדים. תחילה כילדים וכנערים, ואחר כך, כבוגרים וכזקנים הבוחרים לעתים לנוח בצד הדרך. בעודנו מתעמקים בשירי סוף הדרך של לאה גולדברג, נזכרנו כמה חשוב להודות על החירות הזאת לראות, לחוש, לנשום, לדעת, לייחל, ובעיקר – להיכשל. וכמה חוכמה ורלבנטיות יש עד היום במילותיה:

ג

לַמְּדֵנִי, אֱלֹהַי, בָּרֵך וְהִתְפַּלֵּל

עַל סוֹד עָלֶה קָמֵל, עַל נֹגַהּ פְּרִי בָּשֵׁל,

עַל הַחֵרוּת הַזֹּאת: לִרְאוֹת, לָחוּשׁ, לִנְשֹׁם,

לָדַעַת, לְיַחֵל, לְהִכָּשֵׁל.

 

לַמֵּד אֶת שִׂפְתוֹתַי בְּרָכָה וְשִׁיר הַלֵּל

בְּהִתְחַדֵּשׁ זְמַנְּךָ עִם בֹּקֶר וְעִם לֵיל,

לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל.

(כתבי לאה גולדברג, שירים, כרך שני, ספרית פועלים)

החוכמה האמיתית היא להבחין בכל היופי שקיים מסביבנו ולעולם לא להפסיק להתפעל.

ליהנות מן הדברים הקטנים…

חשוב לשמור על רמת ריגוש והתחדשות, ושחלילה לא נחיה בתחושה ש״אין חדש תחת השמש״. יש לחפש פרספקטיבה רעננה ונקודת מבט שונה על דברים, אפילו הפשוטים והיומיומיים – ממש כמו ילדים.  אז עם פרוס השנה החדשה, כל מה שנותר לי, הוא לאחל ולייחל, ליותר פניות לדברים החשובים באמת. שנהיה יותר נוכחים בחיינו, כמו גם בחייהם של האהובים עלינו. שנקפיד להכיר תודה על הטוב שזכינו לו, שנמצא משמעות, עניין ויופי בכל אחד ממעגלי החיים שלנו. החל מהאישי, הזוגי והמשפחתי, דרך המעגלים של עבודה, עמיתים וחברים, ועד למעגלים הרחבים ביותר של דת, לאום, חברה ומדינה. שנחוש אהבה, ניראות וקיימות בעיני הקרובים והחשובים לנו, בד בבד עם תחושת אכפתיות, נתינה עם כוונה וחיבור לעולם הסובב אותנו. שנמשיך להתרגש מדברים, גדולים כקטנים, ולנדוד במסע חיינו באושר תוך מימוש עצמי.

וכדי לחגוג את המעגליות הנפלאה של חיינו, אשתף אתכם השבוע, בשני מתכונים מוצלחים ביותר. האחד, הוא לפאי קישואים מושלם לארוחת החג, כמו גם לסתם יום של חול. זהו עיגול של בצק פריך הממולא בעננות של גבינת ריקוטה, פטה ופרמזן עם עיגולי קישואים בניחוח שומי מטרף. זהו מתכון שקיבלתי מעליזה, שקיבלה אותו מאפרת ליכטנשטט, שקיבלה אותו מדב פרלמן – בקיצור, מתכון מנצח!

והשני, מתכון לסלט קייל ורימונים, שאף הוא קלאסי לארוחת החג, אך יכול להפוך כל ארוחה לחגיגה. קישואים ורימונים, וכבר אתם מסודרים עם שניים מתוך שלל סימני החג. הוסיפו תפוח בדבש, סלט גזר, ועוגת תמרים (כל המתכונים כאן) וזה הכול!

פאי קישואים מושלם

אז מה צריכים?

לבצק:

כוס ורבע קמח

רבע כפית מלח

100 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות

רבע כוס שמנת חמוצה

2 כפיות מיץ לימון

רבע כוס מי קרח

למילוי:

שני קישואים בינוניים פרוסים לפרוסות של חצי ס״מ

שן שום כתושה (ועוד אחת בשביל הכיף!) בתוך כף וחצי שמן זית

חצי כוס גבינת ריקוטה

חצי כוס גבינת פרמז׳ן מגורד

100 גרם גבינת פטה

לזיגוג:

ביצה טרופה

שומשום

מה עושים?

שמים במעבד מזון את הקמח, המלח והחמאה. מעבדים בפולסים קצרים עד שיש פירורים בגודל של אפונה. (חשוב לא לעבד יותר מידי!) מערבבים בקערה קטנה את השמנת, מיץ הלימון והמים ומוסיפים למעבד המזון. מעבדים שוב רק עד שנוצר גוש בצק. יוצרים כדור, עוטפים בניילון ומקררים כשעה במקרר.

בינתיים מניחים את פרוסות הקישואים על מגבת נייר ומפזרים מעט מלח. נותנים לפרוסות להזיע כחצי שעה. מייבשים בעדינות במגבת הנייר.

בקערה נפרדת מערבבים את הריקוטה, הפרמז׳ן, הפטה פלוס כפית מתערובת השום-שמן זית-פלפל שחור. מחממים את התנור לחום של 350 מעלות. על משטח עבודה מקומח מרדדים את הבצק לעלה בקוטר 30 ס״מ בערך. מעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפייה. מורחים את תערובת הגבינות במרכז ומשאירים שוליים של 5-6 ס״מ. מניחים את הקישואים בחפיפה, מעגלים, מעגלים. מטפטפים מעל הקישואים את השמן זית-שום הנותר. סוגרים את הבצק על הקישואים בקיפולים גסים. מורחים ביצה במברשת ומפזרים שומשום מעל. אופים 30-40 דקות עד שהמאפה מקבל צבע זהוב ויש ריח מטרף בבית. סלט קייל קטן ורענן ליד – ואתם מסודרים!

סלט קייל וגרגירי רימונים

מה צריכים?

500 גרם קייל טרי

1 שן שום מעוכה

1/4 כפית פלפל שחור טחון

1/4 כפית מלח ים

1 לימון

2 כפות שמן זית

1 כפית דבש

חופן נדיב של נענע קצוצה

חופן נדיב של פטרוזיליה קצוצה

2 כפות זרעי חמניות או דלעת

½ כוס חמוציות מיובשות

2 כפות זרעי רימונים

¼ כוס אגוזי מלך

מה עושים?

שוטפים את הקייל ומסירים ממנו את כל הגבעולים הקשיחים. קוצצים ומניחים בקערה גדולה.  בצנצנת או בקערה מערבבים שום, מלח, פלפל, מיץ לימון, שמן זית ודבש. מערבבים היטב ושופכים על עלי הקייל הקצוצים. ועכשיו מגיע החלק החשוב; מעסים את עלי הקייל בעדינות במשך כ-3 דקות עד שהם מתרככים וקמלים קלות. טועמים ובודקים האם איבדו את המרירות שלהם. מפזרים מעל את עשבי התיבול, הזרעונים, גרגירי הרימון, האגוזים והחמוציות. מגישים בגאווה לשולחן.

שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה!

באהבה,

דלית

דברים שלמדתי על בית הספר

דברים שלמדתי על בית הספר

מאת: דלית גבירצמן

האם היה לכם אי פעם מורה? מורה שראה בכם משהו שאמנם איננו בשל אך יקר; שראה בכם אבן טובה, שבחוכמה ניתן ללטשה עד שתבריק בגאווה? אם התמזל מזלכם למצוא את הדרך למורים כאלה, תמיד תמצאו את הדרך חזרה…  מיץ' אלבום/ ימי שלישי עם מורי

לסקרנים:

אם יש דבר אחד שאני יודעת בוודאות, זה שבמסע של החיים – כולנו תלמידים. לכולנו היו וישנם מורים, מנטורים, חברים ולעיתים אפילו זרים או עוברי אורח, שמזדמנים לחיינו בשביל ללמד אותנו שיעור חשוב.

בניגוד לדעה הרווחת, מורים לא בוחרים להיות מורים בגלל החופשות. הבחירה במקצוע ההוראה (חרף אפרוריותו ביחס לאבק הכוכבים של מקצועות ההייטק) נובעת לרוב מתחושה של שליחות ויש בה נתינה אינסופית. לפני כ-3 שבועות ישבתי באולם בבוסטון שהיה מלא במורים ורכזים, והכיל במשותף מאות (!) שנות נסיון בהוראת עברית בתפוצות. היו שם צוותים שהגיעו מכל רחבי ארצות הברית, כמו גם מטורקיה ואוסטרליה. אנשים ונשים המסורים למלאכתם, שבחרו לבלות את החלק הארי של חופשת הקיץ שלהם בהשתלמויות רבות ומגוונות. הם השאירו בבית את משפחותיהם וילדיהם הפרטיים ובאו ללמוד בעצמם, בכדי להשתפר ולשכלל את אומנותם. הדהימה אותי העובדה, שכולם כאחד מכנים כמעט מבלי משים את תלמידיהם בשם – ״הילדים שלי״. כי ככה זה כשאתה מורה. אתה בוחר לבלות את ימיך ולתת את המיטב שבך לילדים של אחרים (עד שלעיתים מזומנות לא נותרת בך טיפת אנרגיה לילדיך-שלך). אנחנו האנשים והנשים שמתוך בחירה, מבלים ימים (ולילות) בדאגה לשלומו, התפתחותו והשכלתו של דור העתיד.

בעידן שבו הידע הפך כה זמין והמורה מתבקש להעתיק את מקומו מחזית הבמה בתפקיד ה-״Sage on the stage" ולעבור להיות ה- "Guide on the side", מורים נדרשים ללמוד מיומנויות חדשות. בעידן שבו למידה מותאמת היא הכרח המציאות, מורים מצופים להנגיש את החומר הנילמד לכל סוגי הלומדים. בעידן שבו התפתחות הטכנולוגיה השולטת בחיינו היא כה מואצת, מוטלת עלינו המורים האחריות לדעת מתי ואיך לנצל אותה למטרות חינוכיות, ומתי ללמד את ילדי העתיד גם את ״שפת הקשב״.

לו רק הייתם יודעים, עד כמה מורים עובדים קשה בימי היערכות, באיזו התרגשות הם פורקים את ארגזי הציוד ומכינים לכל תלמיד את כל מה שיזדקק לו במהלך השנה. לו הורים היו מגיעים לבית הספר בזמן ימי היערכות ורואים כמה דאגה ומחשבה מקדישים המורים לכל תלמיד ותלמידה, באיזו השקעה הם מכינים את הלוחות לשנה החדשה, באיזו מסירות נכרכות המחברות ומוכנות התיקיות, כמה שעות יושבים מורים ומורות בכדי לשוחח על טובת התלמידים בכדי לוודא שכל צורכיהם הלימודיים, כמו גם הרגשיים והחברתיים ימולאו. לו ידעו ההורים כמה שעות תכנון ומחשבה מוקדשות לבניית מערכי שיעור מאתגרים ועדכניים. לו הייתם יודעים כמה יצירתיות ומקוריות יש בקבוצת הפייסבוק העצומה שנקראת ״מורות משקיעות״. לו רק ידענו, היינו זוכרים לומר ״תודה״ ולחייך אל האיש או האישה העומדים כל בוקר בפתח הדלת (ולא משנה כמה שעות ישנו הם עצמם בלילה) ומקדמים את פני ילדנו בברכה ובחיוך.

כל מורה וכל מורה שאני מכירה הם מומחים, בעל או בעלת תואר ונסיון, וכולם – תלמידים בנישמתם. כל מורה ומורה הם קוסמים המפזרים בכיתה אבק כוכבים של ידע, סקרנות ועניין במקצוע שהם מלמדים, ויתרה מזאת, עניין בלמידה עצמה. מורים הם תחנות כוח המאירות אל תוך מוחם וליבם של תלמידים, מתוך כוונה למצוא בכל אחד ואחת את הייחוד שבהם, את מה שמדליק אותם. כבמטה קסמים, מורים נוגעים בנפשות של ילדים ובני נוער צעירים, וטומנים בהם זרעים, שביום מן הימים יניבו חלומות גדולים.

למתקדמים:

אז לכבוד שנת הלימודים החדשה, רציתי להעניק לכם במתנה כמה המלצות על ספרים וסרטים נפלאים העוסקים במורים ובחינוך. אלו סיפורי הצלחה המהווים תזכורת לכולנו, שמורים טובים נותנים לנו את הדבר הכי חשוב בחיים – השראה.

סרט – פואמה פדגוגית

ראשית, רציתי להמליץ לכם על הדוקו המצוין ״פואמה פדגוגית״. תמי גרוס ומאיה רוטשילד ביימו סרט דוקומנטרי יוצא דופן על עשייה חינוכית במיטבה. הסרט מספר את סיפורו של בית הספר ״תל חי״ בכפר שלם בתל אביב, שהפך להיות, כנגד כל הסיכויים, לאחד משלושת בתי הספר הטובים בארץ. הסרט בוחן  את תרומתו הייחודית של חינוך נכון ותרומתם של אנשי חינוך המאמינים בשליחות עשייתם לשינויים התנהגותיים מרחיקי לכת. הסרט עוקב אחר הפלא המתרחש בין כותלי בית הספר המצליח. דוקו מרתק ומעורר מחשבה!

ספר – ״המורה״ מאת פרנק מק׳קורט

פרנק מק׳קורט פרץ אל הזירה הספרותית כשכתב את ספרו הנודע ״האפר של אנג׳לה״, שבו גולל את זכרונות ילדותו באירלנד. בספרו ״המורה״ מתאר מק׳קורט כיצד הובילו אותו שלושים שנותיו כמורה אל המערכה השנייה בחייו, כסופר. הוא מתאר את הקשיים, הניצחונות, ההפתעות והתובנות שזימנו לו תלמידיו בבתי הספר הציבוריים בעיר ניו יורק. הוא מספר כיצד הצליח להטביע רושם בל יימחה על תלמידיו באמצעות שיטות הוראה לא מקובלות ומטלות מקוריות, וכיצד עשה כמיטב יכולתו בכדי לעורר עניין בבני נוער שלוחי רסן, גועשים מהורמונים או במקרה הטוב, פשוט אדישים. ספר מופתי!

פוד קאסט – מיץ׳ אלבום

לסיום, הייתי רוצה להפנות את תשומת ליבכם לפוד קאסט מעניין ומרגש בין הכוהנת הגדולה של הטלוויזיה, אופרה ווינפרי, והסופר מיץ׳ אלבום. אופרה נפגשה איתו לשיחה לרגל עשרים שנה ליציאת ספרו ״ימי שלישי עם מורי״. אלבום, שהיה כתב ספורט, גילה במקרה שהמרצה הנערץ עליו מהאוניברסיטה גוסס ממחלת ה-ALS. הוא החליט לנסוע לבקר אותו בביתו בבוסטון, ואותו הביקור הפך לביקור שבועי. מידי יום שלישי, העביר מורי את הקורס האחרון שלו שנושאו – משמעות החיים. אלבום מחליט להעלות את הדברים על הכתב בכדי לממן את ההוצאות הרפואיות של מורו הנערץ. חמישה עשר מליון עותקים אחר כך, אלבום מספר לאופרה כיצד השפיעו התובנות והלקחים על חייו. מפגש מרתק!!

לפרקטיים:

שנת לימודים חדשה החלה וצריך עוד מתכון פלאי שהוא כל כך קל להכנה וטעים-טעים להוסיף למאגר. כולנו חוזרים הביתה עייפים מיום עבודה וזקוקים לפתרונות מהירים לארוחת הערב, אבל במינימום השקעה. ומי אם לא זיוה המורה, שלימדה אותי להכין עוף הוקוס-פוקוס במלח גס. הוא יוצא עסיסי, שחום וחתיך, והוא כולל שני מרכיבים בלבד!! לא מאמינים? נסו והיווכחו!

עוף הוקוס-פוקוס

מה צריכים?

1 עוף שלם, כשר (כן!) – יש לקנות אצל יוסף הסוחר

1-2 כוסות מלח גס

וזהו!!

מה עושים?

מחממים את התנור לחום של 350 מעלות פרנהייט. שוטפים את העוף ומניחים במרכז תבנית אפייה. מפזרים בנדיבות את המלח מסביבו ומכניסים לתנור לשעה וחצי-שעתיים (תלוי כמה שחום אתם אוהבים אותו). מוציאים מהתנור ורוקדים סביבו ריקוד קטן מרוב שהוא טעים.

כמעט לכל אדם שאני מכירה היה מורה אחד לפחות שהשפיע עליו באופן משמעותי ונגע בנימי נפשו. בשבילי, זה היה חיים רוגנר, המורה שלי לספרות בתיכון, שלנצח הצית בי את האהבה לשירה עברית, לאלתרמן ולמילה הכתובה. באשר תהיה, מר רוגנר, לעולם לא אשכח את היום בו הקראת בפני חברי לכיתה את החיבור שכתבתי. זה היה, וישאר, רגע השיא של חווית הלימוד שלי בתיכון. והשאר, הסטוריה!

הכתבה הזאת מוקדשת בהכרת תודה לכל חברי וחברותי המורים, באשר הם.

שבת שלום וסוף שבוע נעים,

דלית