לאכול, להתעמל, לאהוב

לאכול, להתעמל, לאהוב

מאת: דלית גבירצמן

-״תגידי, את מכירה אחת דלית גבירצמן?״

-״בטח שאני מכירה אותה! היא חברה טובה שלי. למה?״

-״מה באמת? זאת שכל הזמן כותבת על בתי קפה, מאפיות ומסעדות?״

-״כן, בדיוק! למה את שואלת?״

-״היא בטח שמנה כזאת, לא?!״…

אז זהו, שאני לא ממש שמנה, אבל גם לא ממש רזה. למעשה, אף פעם לא הייתי רזה. לא יודעת איך זה מרגיש להיכנס למכנסיים מידה אפס ולהגיד ״וואו, תראי איך שמנתי…״ ולדעת שזה סתם בשביל להרגיז. תמיד אהבתי ונהניתי מאוכל טעים, ואף פעם, אף פעם בחיים לא הייתי בדיאטה. אני פשוט לא בנויה לזה. קשה לי לדמיין את עצמי קמה בבוקר ולא מתחילה את היום שלי עם כוס קפה טוב ואיזה מאפה קטן ליד. וממש, אבל ממש לא מסוגלת להסתובב רעבה. רעב מוציא ממני דברים שלא כדאי שיצאו, צדדים שבי שהם לא בדיוק ידידותיים לסביבה. וזה לא שאני לא נהנית מסלט טוב או הליכה בטבע, פשוט מעדיפה שבקצה ההייק ואחרי כל ההתפייטות על העלווה והפריחה יהיה גם איזה בית קפה קטן…

אם לא די היה לנו בימנים ושמאלנים, דתיים וחילוניים, ספרדים ואשכנזים, שחורים, לבנים, הומואים, פליטים, הרי שנדמה שכעת נפער בינינו עוד פער. שוחרי הבריאות וחובבי המזון. אלו רצים מרתונים ושותים תערובות ירקרקות וסמיכות לארוחת בוקר, ואילו האחרונים מתעלפים למראה מאפה טרי ואוורירי המדיף ניחוחות חמאתיים. אלו עושים כל היום כושר, רוכבים על אופניים ומחפשים דרכים מקוריות להמעיט ולהימנע ככל האפשר מכל השפע המטורף הזה של מזונות ומשקאות, ואילו האחרים מוכנים לעמוד שעות בתור כדי לטעום איזה מאכל טרנדי או לנסות מסעדה חדשה שזה עתה נפתחה. אלו משתמשים במילים כמו בריא, נטול, תחליף, רגישות, ניקוי מיצים, ניקוי רעלים ועוד כל מיני מילים שעושות לי לא נעים בגוף, ואילו האחרים משתמשים במילים כמו עתיר, נוטף, פריך, נימוח, עשיר, מקורמל, ועוד מילים שרק מלהגות אותן אתה מתנפח. איכשהו, ולא ממש ברור לי איך זה קרה, עם כל השנים האלו של כתיבה על אוכל, הגעתי למצב משונה, שחצי מהפיד שלי בפייס שייך לאלו והשני שייך לאחרים. ועל אף שברור לי מעל לכל צל של ספק אחר איזה צד נוטה ליבי, אני יודעת שאי שם, עמוק בתוך תוכי, קיימת גם דלית אחרת. דלית שמפנטזת על סדנות בריאות ויוגה בטבע, שתשמח בקיץ הקרוב להפגין את תוצאות הקלינסינג, ג׳וּסינג, סוּפּינג (כן, נשבעת לכם שיש דבר כזה!!) או כל דיאטה אחרת ולהפציץ גוף חטוב באיזה ביקיני הורס על חוף הים. אבל… לא, לא נראה לי שזה יקרה. אולי בקיץ הבא.

אז איך בכל זאת מגשרים בין שני העולמות? איך אפשר גם לאכול טוב וגם להקשיב לגוף ולעשות את הדבר הנכון? אצלי, הבעיה מתחילה בחשדנות הזאת שאני חשה הן כלפי שפים רזים וחתיכים והן כלפי תזונאיות רזות. לא מאמינה לא לאלה, ולא לאלה. שאף דיאטנית רזה לא תבוא ללמד אותי כמה קל לצום. עד כאן! תנו לי תזונאית שמבינה מה זה אוכל טוב ויודעת שאוכל זאת הנאה. שאוכל, זאת לא מילת גנאי. שחשוב לשים לב למה שמכניסים לגוף, ויחד עם זאת, שתזונה זה לא שם נרדף לסבל. בשביל זה, יש לנו את יעל דרור. יעל היא תופעת טבע, היא צונאמי של אנרגיה, חיוך גדול והמון אהבה למה שהיא עושה. היא לא מטיפה ולא מסיונרית, אלא פשוט שם בשביל להזכיר לנו שאוכל מזין את הגוף וגם את הנשמה. יש לה מעל לחמש עשרה שנות נסיון בתחום והיא יודעת עד כמה קשה לפעמים לשלב בין אכילה בריאה לבין המציאות סביב שולחן האוכל המשפחתי. יעל מדברת בשפה שכולנו מבינים. איך לבנות הרגלי אכילה בריאים בקרב ילדים, איך לאווירה המשפחתית בה גדל הילד יש חשיבות אדירה ביצירת היסודות לאכילה בריאה שישפיעו עליו כל חייו. ולכן היא כתבה ספר חדש בשם "Raising Healthy Eaters".

זהו לא סתם עוד ספר בישול. כן, יש בו מתכונים ביתיים, אך הם כאמור מלווים ותומכים במסר של הספר: כיצד לתת כלים ולעזור לילדים לפתח יחסים טובים עם האוכל.

הספר משלב בין תכנים מקצועיים בתזונת ילדים הכתובים בצורה קלה ופשוטה להבנה (המלווים בהרבה טיפים ועצות פרקטיות) לבין מתכונים בריאים וקלים להכנה. השילוב הנכון בין הבנת חשיבות התזונה בגיל הילדות עם מתכונים טעימים שמאפשרים לשלב את הידע התזונתי במטבח הביתי של כל אחד ואחת, זהו הכוח של הספר. הספר מאדיר את הבישול הביתי כפי שיעל למדה אותו מחמותה הטוניסאית. היא, אשכרה, העמידה אותה מול הסירים ותיעדה את כל הפלא הזה שמתרחש אצלה במטבח. והשבוע, יעל חולקת איתנו השבוע מתכון קלאסי למרק קוסקוס תוניסאי. מנה שכולה ניחוחות וטעמים של בישול ביתי כמו שחלקנו זכו לגדול עליו.

מרק קוסקוס תוניסאי

מה צריכים?

  • חצי בצל חתוך לקוביות בינוניות
  • כף שמן קנולה
  • כוס גרגירי חומוס מושרים ומבושלים (רכים)
  • 2 גזרים חתוכים למקלות
  • 2 קישואים חתוכים לקוביות
  • 3-4 עלי כרוב שלמים
  • 2 גבעולי סלרי עם העלים חתוכים
  • חצי דלורית או חתיכת דלעת (100-150 גרם)- חתוכה לקוביות
  • 2 גבעולי שמיר (שלם)
  • 2 גבעולי פטרוזיליה (שלם)
  • 2 גבעולי כוסברה (שלם)
  • חצי כף פפריקה אדומה
  • מלח לפי הטעם- בערך כפית
  • פלפל שחור גרוס גס לפי הטעם
  • חצי כפית כורכום
  • חצי כפית קינמון טחון
  • 5 כוסות מים רותחים

מה עושים?

מטגנים את הבצל בסיר עם כף השמן עד שמזהיב. מוסיפים את הגזרים החתוכים לסיר ומערבבים

בעדינות במשך 2-3 דקות. מוסיפים את קוביות הקישואים והדלורית תוך כדי ערבוב ונותנים לכל הירקות

להתרכך מעט. מוסיפים את הסלרי, החומוס, והתבלינים: פפריקה אדומה, פלפל שחור גרוס גס, כורכום וקינמון. שופכים 5 כוסות מים רותחים ומבשלים ביחד עד לרתיחה על אש גבוהה. מוסיפים את עלי הכרוב ועשבי התבלין: שמיר, פטרוזיליה, וכוסברה.מבשלים הכל ביחד במשך שעה וחצי על אש בינונית-נמוכה.

הערות וגיוונים:

עגבניה- ניתן לשלב בתוך המרק עגבניה חתוכה לקוביות. משתלבת בסיר ביחד עם הקישוא והדלעת.

חומוס- אפשר להשתמש בחומוס מקופסת שימורים במקום לבשל לבד.

תוספת עוף- במידה ורוצים לשלב במרק עוף, יש להוסיף את חלקי העוף לסיר לאחר הזהבת הבצל, לפני הוספת הגזר. שאר שלבי הבישול ממשיכים כרגיל. לאחר הבישול מומלץ להוציא את העוף ולהניח בקערה נפרדת כדי שלא יתפרק בתוך המרק. ניתן להוסיף אותו כאשר מגישים את המרק לשולחן.

אם המרק סמיך מידי, אפשר להוסיף עוד כוס מים.

יעל רוצה להזמין אתכם לקרוא, לבשל ולהנות מהדרך הטעימה לגדל אכלנים בריאים ואתם מוזמנים להשתמש בקישור הבא כדי להוריד את הספר – חינם!

www.yaeldror.com

לחיים טובים, טעימים ובריאים!

שבת שלום,

דלית

קצת אהבה לא תזיק: מדריך ולנטיין דיי 2018

קצת אהבה לא תזיק: מדריך ולנטיין דיי 2018

מאת: דלית גבירצמן

תכל׳ס, אין דבר שאני אוהבת לכתוב עליו יותר מאשר אהבה. וככל שנדמה שהיא הולכת ומתמעטת בעולם, כך חשוב לחזק אותה ולהגביר את עוצמתה. דווקא בשעה שמתרבים קולות של רשע, אטימות, עוינות, זרות, סלידה, חשדנות וקהות חושים, כך נדרש מאיתנו לחפש, ביתר שאת, אחר נקודות הטוּב, החמלה והאהבה, שבליבנו ומסביבנו, ולהאיר עליהם באור גדול. כי רק האהבה תנצח. ובעצם, כשאני חושבת על זה, וכי דיברנו אי-פעם על משהו אחר, פרט לאהבה? האם החיפוש וההנאה מאוכל טוב, קולנוע משובח, ספרים מעוררי השראה, טיולים, חברות, זוגיות ומשפחה, לא מתמצים במילה אחת- אהבה?

ממש כמו במופע קסמים גדול, אנחנו מנסים מזה אלפי שנים להבין מה מתרחש בין שני אנשים זרים, שלפתע נפגשים ומשהו עובר בינהם, משהו נוצר שם, שלא היה קיים קודם לכן. בכל פעם, אנחנו מאמצים את עינינו בנסיון לחשוף את התעתוע, את הטריק, את הכישוף שקורה, ונכשלים בכל פעם מחדש. הקוסם הגדול מכולם לא חושף את סודו, ואנחנו נותרים הלומי אהבה, וממשיכים לתת ללב ולכישוף להוביל אותנו בין אם לחדר המיטות ובין אם לחופה. אז מהו סוד הדבק הזה? מהו הדבר שמחבר בין שני אנשים ומביא אותם להחליט לחבר את גורלם ועתידם לשארית חייהם, או לפחות לקוות לכך? לא ברור. דבר אחד אני יודעת בוודאות, כולנו זקוקים לאהבה, כולנו ניזונים ממנה וכולנו צריכים לחגוג אותה. איך, אתם שואלים? או, אז טוב ששאלתם. הנה כמה רעיונות לבילוי זוגי שאספתי בשבילכם לכבוד חג האהבה.

לאוהבים להיות בבית – שיר אהבה סטנדרטי

אח שלי האהוב, סיפר לי בסוד, על סדרת הדוקו הישראלית המ ע ו ל ה הנקראת ״שיר אהבה סטנדרטי״. מדובר בסדרה ביוגרפית-מוזיקלית חדשה המביאה את סיפורו של אריק איינשטיין – האיש והאגדה – הגדול מכולם. האיש שקולו המלטף, מראה פניו היפים ואישיותו הכובשת והמיוחדת במינה, ממיסים את ליבי בכל פעם מחדש. הסדרה מהווה מניפסט של אהבה לזמר והיוצר שהוא ארץ ישראל הישנה והטובה, של העיר תל אביב, של המלחמות, של הנוסעים לאט והמתפוררים בקלות. אז לכל מי שאוהב להיות בבית, התכרבלו לכם מתחת לשמיכה וצפו בסדרה שיצרו יואב קוטנר ואבידע לבני, שני אנשים עם רזומה עשיר בסדרות תיעודיות מוזיקליות, המביאה את סיפורו של אריק איינשטיין מילדותו ועד מותו, על פני ששה פרקים. ניתן לצפות בסדרה באחד האתרים הישראליים לצפייה ישירה. בשתי מילים: עונג צרוף!

לחובבי המחול המודרני- Dance Lovers

כל מי שמכיר אותי, יודע שבכל יום שלישי, בשעה 6:30 בדיוק, העולם שלי עוצר לשעה. זאת השעה שלי. אני לא מוותרת עליה בעד שום מחיר, כי זאת השעה שבה יש לי פגישה שבועית עם עצמי. בסטודיו מלא רקדנים ורקדניות צעירים ויפים, אני נעה לצלילי מוסיקה ולקולו הערב של ג׳יימס גראהם, שמלמד אותנו את שפת התנועה שהמציא אוהד נהרין, הקרויה גאגא. שנה וחצי. כל יום שלישי. גאגא. ובמיוחד לכבוד חג האהבה, מעלה ג׳יימס עם להקתו זו השנה השביעית, מופע הנקרא Dance lovers שמורכב מדואטים של אהבה על כל גווניה. השנה, ירקוד ג׳יימס עם אמו שילה גראהם-פרייס. המופע יתקיים בתאריכים 8-10 בפברואר.

http://jamesgrahamdancetheatre.com/

לחובבי הפינוקים ותענוגות הגוף- Onsen

לפעמים, מתחשק לכם פתאום ככה סתם, ממש באמצע החיים, להתפנק, להתנתק ולהרגע. לקחת פסק זמן מהמרוץ המטורף הזה שנקרא החיים, ולהיכנס לבית מרחץ יפני, לעשות איזה מסאז׳ זוגי, ולאחר מכן, לאכול ארוחה טובה. ובכן, יש לי בדיוק את המקום בשבילכם. לכל מי שמחפש חוויה אינטימית ומיוחדת, לחג האהבה, ולכל אירוע חגיגי אחר, נסו את Onsen שבסן פרנסיסקו. קפיצה קטנה ומענגת ליפן!

https://www.onsensf.com/

לחובבי סיורי האוכל

בשכונה שלי, ממש מתחת לאף, יתקיים בסוף השבוע סיור אוכל שנקרא Love Dogpatch. הסיור יתקיים ביום שבת בין השעות 11-4 והוא כולל, בין השאר, ביקור בחנות המקסימה Spicer on 3rd, טעימות בשתי חנויות השוקולדים הנפלאות Poco Dolce ו- Recchiuti Confections שהוציאו ממש לכבוד חג האהבה סדרת בונבוניירות בונבוניות במיוחד, קוקטיילים בסדנה המיוחדת שמציעה פלטפורמה נסיונית לאמנים מקוריים, ביקור במעשנייה המצוינת Smokestack Magnolia Brewing שמציעה בירות ובשרים מעושנים משובחים, ביקור במוזאון לעיצוב ומלאכת יד, ועוד ועוד. מומלץ ביותר!

ולמעוניינים בסיור דומה שתוכנן אף הוא באהבה רבה על ידי חברתי המוכשרת טלי שמי ואנוכי, אתם מוזמנים לבקר בעמוד הפייסבוק שלנו ״אמנות על קצה המזלג Taste of Art״ ולקבל פרטים על הסיור שמתקיים בכל ימות השנה ולא רק בחג האהבה.

לחובבי הקינקי לאב

אימא ואבא יקרים, אתם מוזמנים לעבור מכאן ישר למתכון… כי מה אני אגיד לכם חברים, העיר הזאת מלאה הפתעות. את הסרט ״מופע הקולנוע של רוקי״ ראיתי לראשונה בקולנוע פריז לפני ה מ ו ן שנים. לפני שבוע, זכיתי לראות אותו שוב, והפעם, החוויה היתה אהמ… איך לומר? שהיא היתה שונה לגמרי? מסתבר שמידי חודש מוצג סרט הקאלט המטורף הזה בסן פרנסיסקו עם שחקנים חיים הלבושים כמו הדמויות בסרט, והם עולים על הבמה ומציגים את הסרט לייב. אם לא די בזה, הקהל הנאמן מגיע לבוש גלאם מטורף בהתאם לאירוע, מה שהופך את הכול למופע מסוג אחר לגמרי. בכניסה ניתן לרכוש שקית הפתעות עם אורז (לזרוק על החתן והכלה), עיתון (לשים על הראש כשיורד גשם), רעשנים, נייר טואלט וכפפות חד פעמיות ועוד אביזרים לחוויה פעילה ואינטראקטיבית במיוחד. ולמי שלא רוצה להגיע עד העיר, יש גם הקרנה דומה בקולנוע Guild שבמנלו פארק. הכינו את המחוכים והביריות!

לחובבי השירה המדוברת- Sarah Kay

Photo by Emily Julian Photography

הכי בעולם אני אוהבת מילים.

מילים כתובות, כמו רסיסי מחשבות

מילים נהגות, מתוקות כמו סוכריות

מילים שבוקעות כמו פרפר מן הגולם

כמו קרני שמש ראשונות מאירות.

מילים מקפצות, חמימות,

כגרגירי תירס מתפקעות,

מילים נפרמות כמו סוודר ישן

ושוב נשזרות לכדי רעיון חדש

מילים מתעתעות, מבלבלות

חידתיות וחמקמקות כעשן

מול מילים חדות, מדויקות,

כמו קרן לייזר הן חורכות.

מילים מלבלבות, מרהיבות

כפריחה מדיפה ניחוחות

אחרי עונה רוויה של גשמים.

הכי בעולם אני אוהבת – מילים.

האהבה שלי למילים אינה יודעת גבולות ואינה יודעת שובע. וכשהילדה מגיעה לביקור ומראה לי את הTedTalk של שרה קיי, אני מיד מתאהבת. בזכות הילדה, מצאנו את עצמנו במופע של שירה מדוברת (spoken word) שיש מצב שלעולם לא היינו שומעים עליו, אלמלא היתה לנו ילדה בת עשרים ושתיים. האולם היה מלא מפה לפה בבני עשרים ומשהו, ממש כמותה. ואנחנו הצצנו מסביב במבוכה בנסיון לגלות עוד כמה ראשים מאפירים. ואז, עלו לבמה שרה קיי ופיל קיי, שני צעירים מקסימים עם סיפור חיים מרתק, שכותבים ומדברים שירה. אחד הקטעים הכי נפלאים שלהם נקרא ״כשהאהבה מגיעה״ והוא כל כך נהדר, שהייתי חייבת לשתף.

למכורים לסדרות בריטיות- ויקטוריה

בדיוק בזמן להתכרבל עם כוס תה ורקיק אל מול המסך, הגיעה אלינו העונה השנייה של סדרת הדרמה הבריטית ״ויקטוריה״. הסדרה עוקבת אחר חייה וסיפור אהבתה של המלכה ויקטוריה לבן דודה הנסיך אלברט. העונה השנייה עוקבת אחר המתח וההתמודדות של ויקטוריה עם תפקידיה וחובותיה כמלכה, כאישה וכאם. לצידה של הכוכבת הראשית, ג׳נה קולמן, מופיע השחקן רופוס סוול הנפלא בתפקיד לורד מלבורן. וכי מי יכול לעמוד בקיסמו של סיפור אהבה דרמטי שכזה, בהפקה מרהיבה ומושקעת וביופים של השחקנים? (טום הודג׳ס, בן זוגה של קולמן בחיים האמיתיים, הורס בתפקיד הנסיך אלברט). דילייטפול!

לחובבי הבישול והאפייה- בראוניז חלבה וטחינה

ולסיום, חייבת לשתף אתכם במתכון מ-ע-ל-ף, לבראוניז חלומיים עם חלבה וטחינה א-לה אוטלנגי, מתוך הספר החדש והמרהיב שלו שנקרא sweet. את השילוב של שוקולד, חלבה וטחינה צריך להוציא מחוץ לחוק. עד כדי כך זה טעים!

מה צריכים?

250 גרם חמאה חתוכה לקוביות

260 גרם שוקולד (70% קקאו)

4 ביצים גדולות

11/3 כוסות (280 גרם) סוכר

3/4 כוס פלוס 3 כפות (120 גרם) קמח

1/3 כוס (30 גרם) אבקת קקאו

1/2 כפית מלח

200 גרם חלבה חתוכה לחתיכות בגודל 2 ס״מ

1/3 כוס (70 גרם) טחינה

ועכשיו, מה עושים?

מחממים תנור לחום של 400 מעלות פרנהייט. משמנים תבנית אפייה בגודל 9×9 אינץ׳ או 23 ס״מ ופורסים מעל נייר אפייה. ממיסים על סיר כפול את השוקולד עם החמאה ומניחים להצטנן לטמפרטורת החדר. בקערה גדולה מערבלים את הביצים והסוכר עד שהתערובת בהירה וקרמית. מוסיפים את תערובת השוקולד ומערבבים מעט. מנפים את הקמח, הקקאו והמלח בקערה נפרדת ומקפלים לתוך תערובת השוקולד. לבסוף, מוסיפים את חתיכות החלבה ושופכים לתוך התבנית. מזליפים מעל את הטחינה ומעבירים שיפוד או סכין ליצירת אפקט של עוגת שיש. אופים בין 22 ל25 דקות עד שהעוגה עדיין לחה במרכז. אל דאגה, העוגה מתקשה כשהיא מתקררת. חותכים ומגישים. טועמים ומתעלפים!!

שלכם באהבה,

דלית

10 דברים לקחת לאי בודד (עם מטבח)

10 דברים לקחת לאי בודד (עם מטבח)

מאת: דלית גבירצמן

כולנו חכמים, כולנו נבונים וכולנו אוהבים לבשל (או לפחות דואגים שיהיו לנו חברים שאוהבים לבשל). בישול הפך מזמן להיות הרבה מעבר לצורך קיומי, ולמעשה, הפך להיות הרבה מעבר לסתם תחביב. כל בשלן-חובב תופס מעצמו מקצוען. מאגר הספרים, האתרים, הבלוגים, הסדנאות ותוכניות הבישול בטלוויזיה ובאינטרנט מבעבע, כמו סיר מרק רותח על האש. אוכל מעסיק אותנו, בין אם אנחנו פודיז שרצים אחרי כל טרנד חדש ופתיחה מתוקשרת של מסעדה, ובין אם אנחנו שוחרי בריאות שמחפשים דרך לאכול טוב וגם להראות טוב. בקיצור, אוכל מעסיק אותנו, בין אם נרצה ונחשוק בו ובין אם ננסה להימנע ממנו ככל האפשר.

בתור חובבת בישול, שחיה עם איש שבאמת מבין בבישול, לא פעם אנחנו מוצאים את עצמנו, ממש לא במקרה, בחנויות כמו Sur La Table, Williams Sonoma ואחרות המתמחות בכייסות. אני מוכנה להישבע, שלא פעם, אני ממש מצליחה להרגיש את היד הנכנסת לי לתיק ושולפת מן הארנק את כרטיס האשראי. אחרת אין לי הסבר הגיוני לעובדה, שבכל פעם אני מוצאת את עצמי חוזרת הביתה עם עוד איזה צעצוע חדש למטבח. ועם היד על הלב, אני חייבת להודות שהחולשה הגדולה שלי היא לכלים, בעוד שהאיש נמשך לסכינים. ובין לבין, הבית שלנו מלא בגאדג׳טס שונים ומשונים מקולפנים מיוחדים לעלי קייל למצבט מיוחד לשליפת מלפפונים כבושים מתוך הצנצנת, ועד למשקפים מיוחדים לחיתוך בצל. (כן, יש דבר כזה!)

מאז שעברנו לעיר הגדולה, סיגלנו לעצמנו פילוסופית חיים, שאומרת ש״פחות, זה יותר״. מסתבר, שאנחנו יכולים להסתדר עם הרבה פחות ממה שאנחנו חושבים שאנחנו יכולים. למעשה, יש משהו מאוד מאוורר ומשחרר בעובדה שמה שיש לך, הוא משהו שאת באמת אוהבת, רוצה וצריכה. כמו למשל, שהבגדים שתלויים בארון שלך, הם אלו שבאמת עושים לך טוב, שגורמים לך להרגיש בהם חתיכה ואלגנטית, ולא הגרדרובה שאת סוחבת איתך כבר עשור, למקרה שאולי…פעם… האופנה תחזור, שתרדי במשקל, או שהבת שלך תגיע לגיל שתוכלנה להחליף בגדים. תכל׳ס, אם תחשבו על זה רגע, אנחנו לובשים, במקרה הטוב, שליש ממה שיש לנו בארון. אז למה, בכל זאת, אנחנו שומרות את כל הבגדים?

כנ״ל לגבי המטבח. גם שם יש לנו נטייה לאגור ולשמור דברים מיותרים. כמו לדוגמה, הסרוויס המכוער שקיבלנו לחתונה, שכבר אז שנינו שנאנו, זה שבכל פעם שנשברת ממנו עוד צלחת או כוס אנחנו פוצחים בריקוד קטן. או אותם סירים קטומי אוזניים ומחבתות שרוטות שרק מלהביט עליהם מתחשק לך לבכות. אז לכבוד השנה החדשה, ובאווירת ההחלטות והתוכניות לעתיד שעדיין שורה עלינו, ערכתי לכם רשימה של כלי מטבח ומכשירים שבאמת חשוב שיהיו לכם, ואיזה סוג עדיף בעיננו. הרשימה מבוססת על שנים רבות של מחקר (הוא) וניסוי (אני). וחשוב להבהיר, שלא קיבלנו שום דבר במתנה, לא קיבלנו תמריץ או כל סיבה שעלולה היתה להטות את שיקול הדעת שלנו. אלה הם עשרת הדברים שאנחנו נשבעים עליהם:

רשימת עשרת הגדולים במטבחה של דלית (לא בהכרח לפי סדר חשיבות):

1)  קולפן איכותי- זה משהו שבהחלט עושה את ההבדל בין סיוט לקלות, וששווה להשקיע בו. ומה לא ניסינו כבר? מקולפני קרמיקה ועד קולפנים ביבוא אישי מהארץ. ואני יכולה להגיד לכם, חד משמעית, שקולפני המתכת של חברת Titan הם הטובים מכולם. אם חשוב לך להיות גם יפה וגם אופה, וחבל לך על המניקור המושלם שבדיוק עשית שלשום, השקיעי בקולפן של טיטן עוד היום!

2) קרש חיתוך- אחד הדברים הכי שימושיים במטבח. קרש החיתוך מתלכלך בכל פעם שאנו מבשלים, השימוש הממושך בו גורם להצטברות של חיידקים וניקוי יסודי בסבון לא תמיד פותר את הבעיה. נוסף על כך, מים וחומרי ניקוי, וכמובן שימוש במדיח, מחלישים את הסיבים שבקרש, וגורמים לכך שהוא נשבר בקלות. ועוד דבר: מאוד לא מומלץ להשתמש באותו קרש לבשר ולירקות, כי החיידקים בבשר הלא-מבושל עלולים לעבור לירקות. לכן, השתמשו בקרשי חיתוך נפרדים עבור בשר ועוף וירקות. אצלנו במטבח, יש קרש אחד שמיועד רק לבשר. זהו קרש פלסטיק שעמיד במדיח. כל השאר, נחתך על גבי קרשים עבים מעץ, אותם כדאי לשמן מידי פעם, כדי להקל על החיתוך ולסייע במניעת ספיגת מים בקרש.

3) סכין חיתוך- אם תבטיחו שישאר בינינו, אגלה לכם שלאיש היקר יש איזו שריטה עם סכינים. לדעתי האישית, עולם הרפואה הפסיד כירורג מעולה לטובת עולם הביג דאטה. בכל אופן, אחרי שנים רבות של ניסוי וטעייה (והרבה חתכים מהצד שלי) אני מודה שנכון להיום, ליבי נתון לסכינים מתוצרת Global. ואילו האיש אומר ששווה להשקיע בסכין טוב, בעל צורה שנוחה לכם, ולא לשכוח גם לקנות מוט השחזה. הכי בטוח ויעיל זה לעבוד עם סכין חד. גם שפים ביתיים יסכימו שסכין לא חד הוא מטרד. על מנת לחתוך את הפרוסות והחתיכות המדויקות ביותר בנוחות, מהירות ויעילות – הסכין חייב להיות חד כתער. הסכין החביב עליו במיוחד הוא של חברת victorinox כי הוא סכין מקצועי, ששומר על החוד שלו יותר מאחרים.

4) סיר איכותי- הסירו כל ספק מליבכם, ההשקעה בסיר איכותי, משתלמת. ואתם מדברים פה עם זוג שהביא במזוודה סיר כל הדרך מפראג, בתור מזכרת מביקור בחנות כלי בית מהממת. הסירים הם הנכס כמעט הכי יקר שלנו במטבח, וההשקעה שלנו בסירים משפיעה לא רק על טיב הארוחות, אלא גם על הזמן שנעביר בניקיונם. לפני שאתם ניגשים לחדש את מלאי הסירים שלכם, יש כמה דברים שכדאי לכם לדעת. אצלנו בבית, סירי אמייל כבדים מסוג La Creuset הם המלכים של המטבח. כן, הם יקרים, אבל שווים כל סנט. וחברים, אין מה לעשות, העובי כן קובע. פיזור חום אחיד קובע את איכות הסיר וטיב הבישול. בסיר ללא פיזור חום אחיד, תיווצר קיצוניות בהפרשי הטמפרטורה ואגירת החום לא תהיה טובה, דבר היווצר חריכה בתחתית הסיר.

5) מעבד מזון ידני- בתור מי שמאוהבת בעונת החורף ובמרקים, אני לא זזה בלי הממחה הידני שלי. זהו מכשיר גאוני שהופך כל מרק ירקות סתמי לקרמי, סמיך, מחיתי ומפנק. כמעט כל המרקים הנפלאים שפרסמתי בחמש השנים האחרונות בפינה זאת, מרק הקישואים, מרק הכרובית, מרק הדלורית ומרק הארטישוק הירושלמי, כולם נסמכים על מכשיר הפלא הזה. אצלינו בבית, הוא עדיין נקרא בשמו הישראלי ״בראון בלנדר״ על אף שבניכר, הוא בעצם מסוג cuisinart.

6) מנדולינה- לא שושנה, לא מנגנים עליה. במטבח, המנדולינה סלייסר משמשת לחיתוך. מאחורי השם המוסיקלי-משהו מתחבא אחד הכלים הכי שימושיים אצלינו במטבח. הוא אחראי לחיתוך ירקות בצורה אחידה, מהירה ויעילה. הסוג המועדף עלינו הוא המנדולינה עם סכין הקרמיקה (ceramic).

7) כוסות וכפות מידה- יש משהו נורא נוסטלגי בבישול של פעם, של הסבתות, שאמרו ״ככה, לפי העין״ ו״קצת מזה וקצת מזה״. גם המילים קמצוץ, קורט וחופן, לא ממש עושות את העבודה, על אף הפיוטיות שבהן. היום, הדיוק בבישול, ובעיקר באפייה, הוא הכרחי. ואין דין כף אחת לכף שנייה, ואין דין כוס אחת לחברתה. חשוב שתהיה אחידות במידות, ולשם כך המציאו את כוסות המידה. אנחנו אוהבים את אלו שנכנסות אחת בתוך השניה, משיקולי מקום, וגם משיקולי הכנה מראש של המרכיבים (Mis-en-place).

8) משקל דיגיטלי- באפייה, עוד יותר מכל דבר אחר, חשוב לשקול את המרכיבים. לכולנו, היושבים כאן בתפוצות, ועדיין נעזרים באתרים ובספרים שמדברים בגרמים, חשוב שיהיה משקל דיגיטלי הממיר כמויות מיחידות מידה אימפריאליות למטריות, ולהיפך.

9) מחבת Cladded- כל מטבח צריך מחבת ועדיף אחת טובה מסט בינוני. ומהן התכונות החשובות למחבת טובה? הולכת חום, שתהיה עשויה מחומר שלא מגיב עם המזון, קלה במשקל וקלה לניקוי. למחבת cladded יש ליבה מאלומיניום, שהוא מוליך חום מצוין וציפוי אל-חלד שלא מגיב עם המזון. המחבת קלה והאל-חלד נוח לניקוי גם אם האוכל נדבק. ההבדל בין הטובות למצוינות זה שכל המחבת עשויה מקשה אחת, שחיבור הידית לא נראה לעין בתוך המחבת. סוג אחד החביב עלינו נקרא all-clad.

10) מדחום- לא כזה לטוסיק. אלא כזה שמשתמשים בו לטיגון או כשמכינים בשר וצריכים למדוד את הטמפרטורה הפנימית שלו. חשוב שיהיה למדחום טווח רחב ויש אפילו כאלה שאפשר לתלות בצידו של הסיר ולעקוב אחר הטמפרטורה.

והנה דוגמה מצוינת למתכון לסלט קלי-קלות, שמכינים עם המנדולינה. הכי צבעוני, הכי טעים והכי קל שיש. מושלם לתקופה בשנה שכולם מנסים להיפטר מהקילוגרמים העודפים עוד מתקופת החגים.

סלט עיגולים

מה צריכים?

2 סלקים (רצוי בצבעים שונים)

3-4 גזרים (רצוי בצבעים שונים)

1 מלפפון

1 שומר

2-3 צנוניות

צרור שמיר או בצל ירוק

לרוטב:

3 כפות שמן זית

מיץ לימון

כפית סוכר

מעט מלח

מה עושים?

חותכים את כל הירקות בעזרת המנדולינה לעיגולים בגדלים שונים. מערבבים את כל חומרי הרוטב ושופכים על הירקות. נותנים לסלט ״לנוח״ קצת לספיגת טעמים, ואז, זוללים ונהנים!

זהו להפעם, חברים. שיהיה ברור, אין לי שום יומרה להפוך לג. דלית. רק לעזור לכם לעשות קצת סדר במטבח.

שבת שלום!

שלכם,

דלית

שבוע המסעדות בסן פרנסיסקו 2018: עשר מסעדות ששוות ביקור

שבוע המסעדות בסן פרנסיסקו 2018: עשר מסעדות ששוות ביקור

מאת: דלית גבירצמן

״את זוכרת שביום ראשון זה הטקס, כן? אז אל תעשי לי שום תוכניות״… הוא אומר בחיוך. נחמד לראות אותו קצת מתרגש מכל העניין. בתואר הראשון, אפילו לא הטריח את עצמו להגיע לאסוף את הדיפלומה. אז אולי זה הגיל, שמשנה את הפרספקטיבה, ואולי ההשקעה וההתמדה שנדרשות ממך פתאום באמצע החיים כדי לחזור לספסל הלימודים, אבל האיש כדרכו, בשקט ובנועם, בלי דרמות מיותרות, בלי רעש וצלצולים, ותוך עבודה במשרה מלאה, סיים תואר שני. ועכשיו, גברת גבירצמן, איך חוגגים? מה עושים?

כמעט מידי יום או יומיים, אני מקבלת טקסט או אימייל קצר ובו בקשה להמלצה על מסעדה לחגוג בה יום נישואים, יום הולדת עגול או סתם יום בנות כייפי בעיר. ואין כמו לקחת חלק בתכנון של חגיגות. וכשזה מצליח, על אחת כמה וכמה. איכשהו, מתישהו, התרגלנו לחגוג בחוץ, במסעדה טובה, והשאלה היא תמיד אותה השאלה: אבל, לאן הולכים?

איזה מזל, שבאמצע החורף, כשהשמים מתקדרים ונדמה שהשמש שוב לעולם לא תזרח, ואפילו אחת הערים היפות בעולם מתכסה לה פתאום בצעיף ערפילי, בדיוק אז, היא מחליטה לפתע לעשות מעשה. היא פותחת בחגיגיות את שעריה ומזמינה אותנו בחיוך (ובמחיר) מפתה לבקר בשלל מסעדותיה. איזה כיף, שבדיוק כשכולם מסביב מצוננים ומשתעלים, ואין לאף אחד חשק לצאת מהבית, בדיוק אז, כמו בהזמנה, מכריזים על שבוע המסעדות של סן פרנסיסקו. פעם בשנה, בזמן שרוב האמריקאים עדיין מנסים להתאושש מהילולת המתנות של כריסמס וההוצאות של חופשת החורף, מגיע שבוע שבו המון מסעדות טובות בעיר, חלקן אפילו מסעדות יוקרה, מציעות ארוחות צהריים או ערב במחירים השווים לכל נפש. זהו ב-ד-י-ו-ק הזמן לנסות מסעדות ששמעתם עליהן אך טרם הספיקותם, וכל זאת, מבלי לגשת לבנק כדי למשכן את הבית. נכון, לעיתים התפריט מצומצם יותר, ובחלק מהמסעדות החגיגה מוגבלת רק לארוחות הצהריים, אך עדיין זאת הזדמנות נהדרת לטעום את העיר, ובעסקה משתלמת ביותר.

שבוע המסעדות כולל השנה רשימה של קרוב ל-130 מסעדות באזור סן פרנסיסקו, המנסות להציג מבחר ממנות הבית שלהן, או לחילופין, לנסות מנות חדשות, והכול במחיר קבוע מראש. ארוחת צהריים הכוללת 2 מנות ויותר תנוע בין $15 ל-$25. ואילו ארוחת ערב הכוללת 3 מנות ויותר תעלה בין $40 ל-$65. כמובן, שזאת הזדמנות נהדרת לשוב ולחזור למסעדות מוכרות ואהובות עליכם, במחיר מפתה במיוחד.

כשהקטנה שלנו היתה ממש קטנה, היא היתה… איך לומר? אם אגיד שהיתה אכלנית לא גדולה, זה יהיה אנדר סטייטמנט. היא היתה, מה שנקרא היום, אכלנית בררנית. בכל פעם, שרצינו לצאת לאכול בחוץ, לציון איזה יום הולדת או סתם כשלאימא נגמר הכוח לבשל, היתה הקטנה נוקשת בעקביה, דורותי-סטייל, ומכריזה שאין כמו האוכל בבית. כך, במחי עקב, היו יורדות לטמיון כל תוכניותי להשליך את הסינר ולהניח את מגבת המטבח בצד, ולו לערב אחד, להתפנק בארוחה שלשם שינוי, מישהו אחר צריך לטרוח עליה, להגיש בה, לפנות ולשטוף את הכלים. עכשיו, כשזה שוב רק האיש ואני, אנחנו לא זקוקים יותר לתירוצים בשביל לצאת לאכול בחוץ, ולפחות פעם או פעמיים בשבוע אנחנו בודקים איזו מסעדה חדשה בעיר. אז הנה לכם הפעם ״טעימה קטנה״ – המלצות על כמה מהמסעדות החביבות עלינו ביותר מתוך הרשימה:

Absinthe Brasserie & Bar

ראשונה ברשימה מופיעה המסעדה הצרפתית הוותיקה והמצוינת שבאזור Hayes Valley היפיפה. היא מוקפדת, טעימה, עם יינות טובים וכל הגינונים הצרפתיים – ממש קפיצה קטנה לפריז!

398 Hayes street at Gough, San Francisco

E’Tutto Qua

מסעדה איטלקית מהוללת בשכונת North Beach, שממש לפני שבוע קיבלתי עליה המלצה מחברה מקסימה. וכך היא אמרה: ״זו באמת הייתה חוויה קולינרית באווירה מיוחדת ומלאת חיות. המסעדה הייתה מפוצצת וכל הצוות עבד כמו תזמורת בהרמוניה מושלמת. במקרה יצא לי לדבר גם עם הבעלים של המקום והוא הסביר לי שאם אני רוצה את ה״מיטבולס״ שלהם כמנה עיקרית (בתפריט זה מופיע רק כמתאבן) אני יכולה להתקשר מראש והם יכינו. אני מאד ממליצה לקחת את ה״סמפלר״ של המתאבנים, כל אחד טוב יותר מהשני. המנה העיקרית שלקחתי הייתה אחת המנות הטובות יותר שאכלתי, והפסטה שלהם נותנת משמעות חדשה למונח ‘al dente’. למנה קוראים “Spaghetti Neri”. אה, נזכרתי, רק לעיתים רחוקות אני מזמינה קינוח, והפעם (בגלל שהאוכל היה מדהים והכמויות לא גדולות מדי כך שנשאר מקום בבטן) הזמנו כמה מנות והן היו נפלאות גם כן. אפילו הפנה קוטה המוכר וידוע הפתיע ועלה על כל הציפיות. ואם את בעניין של יין אדום, מאד נהניתי מהיין הזה שהם המליצו עליו – Nero D’avola 2015״. זאת בחורה (והמלצה) כלבבי! ואגב, אצלי היא כבר ברשימה.

270 Columbus Ave. San Francisco

Flower + Water

מסעדה איטלקית נוספת, ותיקה ונפלאה לא פחות, השוכנת בלב שכונת ה-Mission, מתמחה בפסטות טריות שהם מכינים במקום, וששמען של הפיצות הנפוליטניות הדקיקות שמוגשות בה יצא כבר למרחוק. המסעדה מתגאה בספר הבישול שלהם המכיל למעלה מ-50 מתכונים וטיפים מאנשים ששיכללו את מלאכת הכנת הפסטה לדרגת אומנות.

2401 Harrison St. San Francisco

Fogo de chão

מסעדת בשרים ברזילאית, שבה נפתחת הסעודה במזנון מרהיב של סלטים טעימים ביותר, וממשיכה עם נתחי בשר מעולים המגיעים על שיפודי ענק שזורמים לשולחן כל עוד אתה נותן ״אור ירוק״. מסעדה אנינה המציעה מנות בשר מופתיות, שחובבי בשר אמיתיים מתעלפים רק מלשמוע עליהן. אני חוזרת לשם שוב ושוב, ולו בשביל הלחמניות המסורתיות (pão de queijo) הנהדרות המוגשות לשולחן חמות ונימוחות.

201 3rd Street San Francisco

La Mar Cebicheria

מסעדה פרוויאנית טעימה שיושבת ממש על ה- Embarcadero. יופי של מנות, יופי של נוף ויופי של אווירה. מצחיק, ששנינו קיבלנו עליה המלצה בדיוק באותו השבוע, משני אנשים שונים, אז כמובן שהיינו חייבים לנסות אותה. מה, לא ככה?

Pier 11/2 The Embarcadero, San Francisco

(כן, אני יודעת שזה נשמע כמו כתובת מתוך ספר של הארי פוטר, אבל נשבעת לכם שיש דבר כזה)

One Market

מסעדה נוספת שיושבת על ה- Embarcadero, ומזה 25 שנה מעסיקה את מיטב השפים ומאכילה דורות של סועדים. אז אם חיפשתם מקום לחגוג בו אירוע, זה המקום בשבילכם.

1 market street San Francisco (dah…)

Spruce

מסעדה יפיפיה בשכונת Presidio Heights, ששווה לבקר בה לבראנץ׳, לאנץ׳ או דינר, ולו בשביל קינוח העוגיות המפורסם שלהם, הנאפות טריות בו במקום.

3640 Sacramento Street, San Francisco

Stem Kitchen & Bar

לחובבי מטבח קליפורני במיטבו. בינות לגנים יפים ונוף עוצר נשימה בבניין משרדים תמים למראה שבשכונת הMission Bay החביבה עלינו, תמצאו את פינת החמד הזאת. המטבח הפתוח, העיצוב המודרני, הירקות האורגניים והמנות המוקפדות והיפות הביאו אותנו לשם לא פעם.

499 Illinois Street, San Francisco

The Stinking Rose

מי לא שמע על המסעדה הוותיקה בלב שכונת ה-North Beach שכולה על טהרת ה״ורד המצחין״ הלא הוא השום? הכול מכול וכול, מהמנה הראשונה ועד הקינוח, הכול כולל שום. (כן, אפילו גלידת שום). אם תדחקו אותי לפינה, אודה שאנשים מגיעים לשם יותר בשביל הקטע, אבל אתם יודעים, על טעם ועל ריח…

325 Columbus Ave. San Francisco

Central Kitchen

Central Kitchen – מסעדת האחות של flour+water הממוקמת בשכונת ה-Mission הפכה באופן רשמי להיות ה-BFF שלנו (או BRF, אם תרצו). היא סופר-נעימה, סופר-טעימה, בעלת שיק-תעשייתי, ניחוחות וטעמים קליפורניים, וכל אלו עושים חשק לחזור אליה שוב ושוב. התפריט משתנה מידי יום, אך הפסטה היא תמיד בחירה טובה. אנחנו התענגנו על סלט עלים מרענן, טורטלוני נפלאים ממולאים עם דלעת (אני), ירקות כבושים ושורט ריבס משובח (האיש).

 Central Kitchen, 3000 20th St, San Francisco, CA 94110

אז חברים, אל תפספסו הזדמנות נהדרת לצאת ולבלות עם בן או בת הזוג וגם עם הילדים. אל תתנו למזג האוויר, לחשיכה המוקדמת או לדכדכת העונתית להכניע אתכם, ונצלו את שבוע המסעדות בעיר הגדולה.  לרשימה המלאה של המסעדות המשתתפות ולפרטים נוספים, פנו לקישור הזה.

ואם אתם באזור, בואו להרים כוסית לחיי יפה התואר. והעיקר, רק בשמחות!

שבת שלום,

דלית

מרק ארטישוק ירושלמי שיחמם לכם את החורף

מרק ארטישוק ירושלמי שיחמם לכם את החורף

מאת: דלית גבירצמן

״זה נראה קצת כמו קקי של כלבים״ – מפטיר לעברי באגביות האיש היקר בחולפו על פני במטבח. בשנייה מתחילות להתרוצץ אצלי בראש מחשבות כמו זיקוקי דינור בערב השנה האזרחית החדשה. אלף, זה ברור שהאיש מזמן לא ראה קקי של כלבים. בית, איך הוא מעז בכלל להגיד דבר כזה מעליב על הארטישוק הירושלמי שלי? וגימל, בעוד שלושים וחמש דקות בדיוק, הוא עוד יתחנן אצלי לקערת מרק מקקי של …

בעודי עומדת חגורה בסינר השחור שלי, אני מביטה בהתרגשות בשקית הפקעות שעל משטח העבודה. היום, בעידן שבו הובהר לנו שאם עד עכשיו היינו רגילים לעובדות, הרי שמעתה יש עובדות עובדות ויש… עובדות חלופיות, חשוב לי להעמיד דברים על דיוקם. אהובי, הארטישוק הירושלמי, אינו באמת ארטישוק, ואם להיות ממש כנים, גם אין לו קשרים משפחתיים או אפילו שורשים בירושלים. ושיסלחו לי כל חברי הירושלמים (כל השלושה!) מבחינתי, אפשר באותה מידה לקרוא לו גם ארטישוק תל אביבי. למה מה?

אגב, באנגלית הוא נקרא sun artichoke, לא ירושלים ולא נעליים. ואם תחשבו על זה רגע, השם באנגלית כל כך הרבה יותר הולם אותו, מחמיא לו, כל כך הרבה יותר פיוטי, כי זה באמת כמו להביא את השמש באמצע החורף.

והנה עוד מחשבה שעברה לי בראש. איזה כיף שיש עוד דבר אחד, שיש לו עונה. פעם, היה סדר בעולם. היו עונות לדברים מסוימים והיה למה לצפות. בחורף, אכלנו קרמבו וחיכינו לגלידה, לתותים ולשזיפים של הקיץ. ובקיץ, זללנו אבטיחים מתוקים על חוף הים וחיכינו לפירות ההדר ולמרקים של החורף. אבל היום, יש ה-כ-ו-ל, מכול וכול, כל הזמן! ואני שואלת אתכם, איפה פה כל הכיף של הציפייה? של ההמתנה? מה עם הגעגוע? והנה, הגיע הירושלמי הממזר הזה והראה לנו מה זה דחיית סיפוקים. ועוד איזה סיפוקים! ועכשיו, הגיעה סוף סוף העונה האהובה עלי ביותר, החורף. ויחד עם כל הצעיפים הנהדרים, השיק של המגפיים שמחמיאים לכל פיגורה, הערמונים, וכל שאר הפינוקים, הגיע הזמן להוסיף למנות שלנו שורשים אדמתיים בעלי ארומות עזות. זאת בדיוק העונה למצוא בשווקים את הארטישוק הירושלמי, ולא תאמינו, אפילו אצל יוסף הסוחר ראיתי אותו פתאום קורץ לי, ומחייך אלי מן המדף חיוך ירושלמי מבויש אך מזמין. השורש המופלא והעדין הזה מזכיר במרקמו תפוח האדמה אלא שטעמו בעל גוון מעט מעושן ואף אגוזי. פשוט מעדן!

אז לרגל הפתיחה הרשמית של עונת המרקים, הרשו לי להעלות לבמה במחיאות כפיים סוערות את הארטישוק הירושלמי. אולי בעינכם הוא הארטישוק המכוער, אבל אצלי במטבח הוא הפך לברבור נאה. ויש אפילו את אלה שהוציאו דיבתו רעה וטפלו עליו מיני מריעין בישין כמו נפיחות ושאר תסמיני בני המעיים. ואני אומרת, למה ללכלך? האם העם היהודי לא סבל מספיק? וכי למה להשמיץ את הבחור הירושלמי? אז תראו קצת אהבה לפקעת הנפלאה הזאת, שיש לה קצת לוק של שורש ג׳ינג׳ר אבל בתוכה פועם לב של זהב. ישנן הרבה גרסאות למרק ארטישוק ירושלמי. אך מכולן אהבתי את זאת של הקוסמת היפה של ה״ביסים״, הלא היא הילה קריב הנהדרת. ניסיתי אותו, ומיד, בלי לחכות שנייה, אני רצה לספר. המתכון המעולה הזה, יגרום לכם לשמחה רבה. הוא קטיפתי, חם ומפנק. הוא באמת מלך מלכי המרקים. בחייאת, מה צריך יותר? אז צאו מהשוק, ורוצו להכין מרק ארטישוק.

מרק ארטישוק ירושלמי

אז ככה, מה צריכים?

200 גרם ארטישוק ירושלמי (בערך 4 גדולים)

300 גרם תפוחי אדמה

2 כפות שמן

1 כף חמאה

1 בצל שאלוט גדול, קצוץ

2 שיני שום קצוצות

1 כרישה קצוצה

מלח ופלפל טרי

חופן עלי פטרוזיליה

אגוז מוסקט

31/2 כוסות מים (או מרק עוף צח)

ועכשיו, מה עושים?

משפשפים את הארטישוקים היטב עם סקוטשברייט עד שהם נקיים ושקפקפים וחותכים אותם לקוביות. מקלפים את תפוחי האדמה וחותכים לקוביות. ממיסים את השמן והחמאה בסיר. מוסיפים את השאלוט, השום והכרישה, מעט מלח ומעט מים, מכסים ומאדים עד שהם מתרככים. מוסיפים את הפטרוזיליה ומתבלים במלח, פלפל ואגוז מוסקט. מוסיפים את הארטישוקים, את תפוחי האדמה ואת המים (או המרק). מביאים לרתיחה ומבשלים על להבה נמוכה-בינונית כ-35 דקות, עד שהארטישוקים ותפוחי האדמה רכים. מעבירים לבלנדר או משתמשים בבלנדר ידני כדי לרסק למחית חלקה. טועמים ומתענגים!

תאמינו לי, הירושלמי הזה יעשה לכם את השבת!