שבועות 2018: ביקורים במעדניות מומלצות

שבועות 2018: ביקורים במעדניות מומלצות

מאת: דלית גבירצמן

לו הייתי עוגה, הייתי רוצה להיות עוגת גבינה. גבוהה כזאת, עם רגליים ארוכות ויפות, זהובה וקלילה. מושלמת טרייה, ויחד עם זאת, משתבחת עם הזמן. הייתי צועדת לי בקלילות ומשאירה אחרי שובל של ריח נעים ומפתה. אבל נראה לי, שלו הייתי עוגה, הייתי בטח רוגלע. קטנה כזאת, דחוסה ויותר מידי מתוקה. יש לי חברה שהיא עוגת שיפון יפיפיה ומנומשת, ואחרת שהיא עוגת פרג מושלמת. יש לי חברה שהיא מילפיי, רבת שכבות וגוונים, אשת העולם הגדול, מעודנת וקלילה. יש לי חברות מקרון, וחברות שמרים. אבל אני, לו הייתי יכולה, הייתי בטח בוחרת להיות עוגת גבינה.

עוגות גבינה משלבות שתי אהבות גדולות שלי; מאפים וגבינות. ומאחר ומדובר בחג האהוב עלי בעולם, ובדבר האהוב עלי ביותר (כמובן, אחרי קפה ומאפה) – שהוא פלטת גבינות ויין – אני חייבת לשתף אתכם בכמה טיפים קטנים. קודם כל, אין אירוח יותר אלגנטי מפלטת גבינות משובחת עם כמה צלוחיות קטנות של אגוזים, פירות טריים או יבשים וקרקרים שווים לצד יין טוב. לעולם לא תתפסו אותנו בלי, ואתם מוזמנים לנסות. כמו תמיד בתפיסת העולם שלי, האיכות חשובה יותר מהכמות. כל מה שצריך, זה שלוש עד חמש גבינות מעולות; אחת עיזים רכה וטבעית, אחת קשה או חצי קשה ואחת כחולה, ואתם מסודרים. אצלינו בבית מככבות הסנט מור הצרפתית המושלמת, המאנצ׳גו הספרדית, תום או גרוייאר החרפרפות, הרוקפור או ה-Humboldt Fog העבשות והנפלאות, וה-Drunken Goat המצוינת. את רובן ניתן להשיג באיכות טובה בטריידר ג׳ו ובהול פודס (משום מה, הסניף של קופרטינו חביב עלינו במיוחד!). ואם בא לכם להשקיע הפעם, ולכבוד החג להצטייד בגבינות מובחרות במעדניות ובסופרים באזור המפרץ, אז זאת הרשימה האולטימטיבית בשבילכם:

Mission Cheese Shop

בחנות/מסעדה Mission Cheese, שמו להם למטרה לפתוח מקום המתמחה בגבינות מעולות, המיוצרות במחלבות בוטיק בכל רחבי ארצות הברית. והמשימה שלהם (ולהלן השם בעל כפל המשמעות) היא להביא את המיטב ישר ללב שכונת המיסיון. בנוסף, החליטה שרה דבוראק, שהפכה להיות סלבריטאית הגבינה, לזווג את הגבינות דווקא עם בירות מצוינות. החבר׳ה שם מבינים דבר או שניים בגבינות ושווה להגיע לשם, ולו בשביל להעביר ערב נעים על פלטת גבינות או כפי שהיא מכונה אצלם Cheese Flight או לחילופין לנסות פלטה של charcuterie וכבושים – חגיגה אמיתית!

Mission Cheese Shop, 736 Valencia street, San Francisco

Rainbow Grocery

הסופרמרקט הכי קולי בעיר נקרא: Rainbow Grocery. זהו קו-אופ שנמצא על רחוב Folsom והוא חלומו הרטוב של כל חובב בישול, אפייה, טבעונות, רפואה הוליסטית, וסתם אנשים שאוהבים אוכל טוב. אז נכון, שהאיש היקר ואני קצת שרוטים בקטע של סופרמרקטים ושווקים, ובכל מקום בעולם שטיילנו בו, תמיד אנחנו מוצאים את עצמנו באיזה סופר אתני כזה או אחר, אבל באמת שהמקום הזה שווה ביקור. בסופרמרקט המיוחד הזה, שהוא בית מקדש ומקום עליה לרגל לכל מי שהמילים ״אורגני״, ״בריא״ ו״טבעי״ מרעיד בו מיתר, תמצאו מבחר מרשים של גבינות מצוינות, קרקרים מכל זן שרק קיים, פירות טריים נפלאים, וכל מה שרק תעלו בדעתכם – יש שם. באמת שאין דברים כאלה!

Rainbow Grocery, 1745 Folsom Street, San Francisco

מקומות נוספים מומלצים בעיר לערוך בהם קניות של גבינות טובות ומוצרי מזון טריים ואיכותיים הם:

Bi-Rite ו- Gus’s, שתי רשתות של קו-אופ עם הרבה גאווה ומורשת בת עשרות שנים של איכות ושירות. במחלקת הגבינות בGus’s יתנו לכם שירות כמו בחנות אופנה יוקרתית, כולל טעימות. חווית קנייה והנאה מכל ביס!

עוד מקום נחמד להסתובב בו, בעיקר בימי שבת, שלישי וחמישי בשעות שמתקיים בו שוק האיכרים, הוא בניין ה-Ferry Building. שם תמצאו דוכן של מחלבת Cowgirl המצוינת ועוד דוכנים וחנויות שוות בהחלט!

Behemian Creamery

מי שממש רוצה להשקיע, או פשוט מזדמן במקרה לאזור סונומה, חובה לבקר אצל ליסה ב- Behemian Creamery. במקום הזרוק והקסום הזה, המשקיף על נוף יפיפה כמו מגלויה, תוכלו לערוך סיור, לפגוש את גיטל, שושנה ושאר העיזים היהודיות הטובות של ליסה, ללמוד על תהליך הכנת הגבינות, וכמובן – לטעום מהגבינות הנפלאות!

Behemian Creamery,  7380 Occidental Road, Sebastopol, CA

 

The Cheese Board

שום כתבה על מעדניות גבינה משובחות לא תהיה מושלמת ללא המוסד הידוע בברקלי The Cheese Board. המקום מהווה מזה שנים רבות מקום עלייה לרגל לכל חובבי הגבינות באשר הם. ואגב, הפיצה שלהם הנאפית בפיצריה הסמוכה נחשבת לאחת מהפיצות הטובות בכל ארצות הברית. מומלץ ביותר!

The Cheese Board, 1504 Shuttuck Ave. Berkeley

La Fromagerie

אם אתם עוברים במקרה אצלנו בשכונה, אתם תמיד מוזמנים לבקר ב-La Fromagerie, חנות גבינות מהממת. Nathan, המוכר החביב יתן לכם לטעום ויספר במבטא צרפתי אותנטי ובידענות רבה על כל גבינה וגבינה!

La Fromagerie, 2425 3rd Street, San Francisco

 

ואם בעוגות גבינה עסקינן, בדיוק נפתחה בעיר מאפייה חדשה שעושה דבר אחד בלבד- עוגות גבינה, וכבר מתארכים שם התורים. מיד כששמעתי על כך, כמו הארנב של אנרג׳ייזר, אצתי רצתי בהתרגשות לראות על מה המהומה. מדובר בסניף הראשון של הרשת היפנית הידועה Bake Cheese Tart שנפתח בארצות הברית. אחרי צעידה נמרצת הגעתי לרחוב מרקט ונכנסתי למרכז הקניות המפונפן Westfield, שאחיו התאום ממוקם בסן חוזה. הגברת הנחמדה בעמדת המודיעין סימנה לי את הכיוון לירידה לקומה התחתונה בעודה מוסיפה בחיוך, את תראי כבר את התור… למען האמת, הייתי יכולה פשוט ללכת בעקבות הריח. כאמור, אין כמו ריח של מאפה גבינה טרי. נעמדתי בסוף התור וחיכיתי בסבלנות. ממש ממולי נאפו טארטים קטנים וזהובים, יפים ורכים כמו תינוקות שזה עתה הקיצו משנתם. שורות סדורות של קופסאות בצבע צהוב חלמוני מילאו את הקיר שממולי. האיש טעם ואמר זה טעים, אבל אין כמו עוגת הגבינה שלך. כפרה עליו!

אז לא נותר לי אלא לשתף שוב במתכון לעוגת הגבינה המנצחת שקיבלתי מדבי גיסתי לפני מליון שנה.

עוגת הגבינה #1

מה צריכים?

5 ביצים מופרדות

1 כוס סוכר

2 קופסות של גבינה 9% או 1 קופסת sour cream של Trader Joe's (לא דל-שומן!)

2 כפות קמח רגיל

לציפוי:

1/2 חבילה אינסטנט פודינג וניל

1/2 כוס חלב

שמנת מתוקה

מה עושים?

מקציפים את החלבונים עם 1/2 כוס סוכר לקצף יציב ומבריק. מקציפים את החלמונים עם המחצית השניה של הסוכר עד שמתקבלת תערובת תפוחה ובהירה. מוסיפים לחלמונים את השמנת החמוצה והקמח ומערבבים היטב. לבסוף, מוסיפים בתנועות עטיפה את מקצפת החלבונים. מעבירים לתבנית קפיצית משומנת בקוטר 26-28 ס״מ ומכניסים לתנור מחומם ל- 160 מעלות צלזיוס  (325 פרנהייט). אופים כשעה מבלי לפתוח את התנור ומשאירים את העוגה להתקרר בתנור סגור. העוגה תופחת לתפארת מדינת ישראל ואז שוקעת מעט, אך אל דאגה, הקרם מצפה את העוגה ו״מיישר״ אותה.

להכנת הקרם: מקציפים את מחצית חבילת האינסטנט פודינג עם 1/2 כוס חלב והשמנת המתוקה עד שהתערובת מתייצבת. מורחים על העוגה הקרה (!) ומצננים במקרר מספר שעות לפני ההגשה. ניתן לגרר מעל תלתלי שוקולד מריר מה שהופך את כל הענין לתאוה לעין ולחיך! כידוע, עוגות גבינה משתבחות אחרי יום-יומיים, כך שבהחלט ניתן להכין את העוגה מראש.

 

ולמטיבי הקרוא שהגיעו עד לכאן, סימן שאתם רציניים. אז הנה לכם רשימת יינות מומלצת שהולכת, סליחה, רצה עם הגבינות הטובות שלכם:

1) יין לבן מסוג Sancerre

2) יין לבן מסוג Chablis

3) יין ריזלינג מאלזאס Vin D’Alsace

4) ״גשם לבן״ של יקב שאטו גולן

5) השמפניה הנפלאה של עודד שקד מיקב Longboard בסונומה

6) שרדונה מיקב Clos de Gat הישראלי

7) יין אדום קל צרפתי כגון בוז׳ולה או Gamay

8) יין אדום איטלקי כגון  קיאנטי או  Montepulciano d’Abruzzo או Sangiovese

 

והעיקר, חברים וחברות, שיהיה חג שבועות שמח וטעים!

שלכם,

דלית (הרוגלע)

הדברים הקטנים שעשו לי את השבוע

הדברים הקטנים שעשו לי את השבוע

מאת: דלית גבירצמן

ישנם שבועות כאלה, דחוסים ולחוצים, שנדמה שכולם, כולל אותך, כבר רצים על האדים שבמיכל הדלק. האוויר מסביב טעון, ויחד עם זאת, האנרגיה ירודה. אני קמה בבוקר, וכבר עייפה, מחשבת את קיצו של היום לאחור. זה היה השבוע שהיה לי. שבוע שבו אפילו האיש היקר שאל אותי מתי יגיע סוף סוף, סוף השבוע, כאילו הוא לא יודע. חופשת הקיץ מנצנצת מרחוק כמו חזיון תעתועים של הלך במדבר, ועד אז, רשימת המטלות של סוף השנה נראית לי אינסופית. התרגשות מהולה בעצב כשעוד מחזור של תלמידים מסיים וממשיך לדרכו. עמיתים עוזבים, חברים נפרדים. כן, כזאת אני, לא ממש טובה בפרידות ובסיומים. אז מה עושים? חוזרים לבייסיקס, לדברים הקטנים, לשמחות קטנות של יום חולין שממלאות לי את הלב. עם השנים, למדתי שהאושר שלי מורכב ממולקולות קטנות של שימחה, עניין, התלהבות, נתינה וסקרנות.

הבנתי שברגעים כאלו, אני צריכה לקחת אחריות על האושר שלי, ומהכרותי רבת השנים עם עצמי, לדעת מה יעשה לי טוב. שוב ושוב, אני נוכחת לדעת שאת הדרך אל האושר הכי כיף לחלוק עם אחרים.

אז השבוע, הנה לכם רשימת השמחות הקטנות שלי:

Al’s Place

ארוחה טובה תמיד מצליחה לרומם את רוחי וחברה נעימה רק מעצימה את החוויה. בלב שכונת המישן נחבאת לה פינת חמד קטנה עדויה בכוכב מישלן מנצנץ. מנות האוכל בה צבעוניות, מגרות וכל כך טריות, שממש אפשר להריח עדיין מהירקות את ריח האדמה. השילוב של האווירה הנינוחה יחד עם האיכות וההקפדה של המקום, עושים לי את היום.

Al’s Place, 1499 Valencia St., San Francisco

General Store

אין כמו להכנס לחנות מטריפה ולהתחדש בזוג נעליים וצעיף מפנק. בשכונת סאנסט הנהדרת נמצאת חנות בדיוק כזאת. היא נקראת General Store ויש בה את כל מה שצריך בשביל לרומם את הרוח ולרוקן את הארנק. שווה לבוא אפילו רק בשביל לשטוף את העיניים ולשבת בפאטיו הקסום שבפאתי החנות. לא לשכוח להצטייד בקפה ומאפה משובח מבית הקפה Trouble Coffee הסמוך, ולהזכר שהאושר נמצא בפרטים הקטנים. אגב, חנות הספרים שליד מלבבת לא פחות. ממש שווה!

General Store, 4035 Judah St. San Francisco

De Young: Cult of the Machine

בפגישה עם חברה על כוס קפה היא מספרת לי על תערוכה מעניינת במוזאון דה יאנג החביב עלי במיוחד. התערוכה נקראת Cult of the Machine, והאיש רק שומע את המילה Machine, ומיד מחליט להצטרף. התערוכה מציגה עבודות של קבוצת אמנים מודרניסטים הנקראת Precisionism, שעליה לא שמעתי מימי, אך עבודותיהם מרתקות. הם הוקסמו מהאסתטיקה של המכונות, האורבניות והתיעוש. ההקבלה לעידן שלנו ותשומת הלב לאסתטיקה והעיצוב של המכשירים הטכנולוגיים המקיפים את חיינו מתבקשת ומוסיפה לתערוכה רלבנטיות ועניין. עבודות רבות שבו את ליבי (הופתעתי לגלות בתערוכה כמה יצירות של אוקיף) ואפילו לואו-טקיסטית שכמותי התרשמה.

Cult of the Machine, De Young Museum, San Francisco

Lean on Pete/ The Rider

עבורי, הקולנוע היה ועודנו מקלט וחוף מבטחים. השבוע, צפיתי בצמד סרטים העוסקים באותו הנושא. הראשון הוא ״הרוכב״ – סיפורו הנוגע ללב של בריידי בלאקבורן, כוכב עולה בזירת הרודיאו ומאמן סוסים מחונן, הנאלץ להתמודד עם קטיעה פתאומית של הקריירה שלו בעקבות תאונה קשה. בריידי מאבד באחת את שני הדברים שהגדירו אותו כאדם – הרכיבה והסוסים. הוא שב הביתה לחווה ללא השכלה או כישורים אחרים, ונאלץ להתמודד עם הדילמה של חייו: מה קורה כשאינך יכול לעשות את מה שנועדת לו. על רקע המרחבים המרהיבים של המערב האמריקאי נפרשת הדוקו-דרמה האימפרסיוניסטית של קלואי ז'או. ז'או מלהקת את הקאובוי בריידי ג'אנדרו לתפקיד הראשי והסרט עורר בי מחשבות על הז׳אנר הזה של הדוקו-פיקשן. הסרט השני, אף הוא עוסק בנער שיוצא לחפש את דודתו כאשר הוא מלווה בסוס גנוב שעל שמו נקרא הסרט. אנדרו היי אינו שם מוכר במיוחד, אבל הוא עבד כעורך ב"גלדיאטור", "בלאק הוק דאון", "חיוך של מונה ליסה", "לילות שנחאי" ועוד כמה סרטים, בטרם החל לביים בעצמו. סרטו המוכר היחיד עד כה הוא "45 שנים" מלפני שנתיים. "לין און פיט" ו״הרוכב״ מרגשים ומעוררי מחשבה.

The Handmaid's Tale/ Sneaky Pete

עוד סיבה שגרמה לי להתרגש השבוע היתה העונה השנייה של הסדרה המרתקת The Handmaid's Tale (סיפורה של שיפחה).

העונה הראשונה עטורת הפרסים המבוססת על סיפרה של מרגרט אטווד המצוינת, השאירה אותי ללא אוויר לנשימה, כאילו מישהו נתן לי פתאום אגרוף ישר לתוך הבטן. היא אכזרית, היא מטרידה והיא עשויה כל כך טוב, שאי אפשר להוריד ממנה את העיניים. מחכה כבר לסוף השבוע כדי לטרוף אותה.

סדרת טלוויזיה נוספת ששבתה את ליבי נקראת Sneaky Pete. זוהי סדרת עוקץ ממכרת שנעשתה עבור אמזון, ובו שוב אנו נהנים מבריאן קרנסטון הנפלא והזכור לטוב מהסדרה המעולה “Breaking Bad”. הסדרה עוקבת אחר אמן הונאה, מריוס (ג'ובני ריביסי), שעומד להשתחרר מבית הכלא ולהתמודד עם חוב בסך 100 אלף דולרים לגבר מסוכן ואלים, וינס (קרנסטון). במשך שנותיו מאחורי הסורגים, שותפו הפטפטן לתא המעצר, פיט, סיפר לו פרטים רבים על חייו ועל ילדותו בבית סבו וסבתו (מרגו מרטינדייל ופיטר גרטי). מאחר שפיט לא ראה את משפחתו זה 20 שנה, מריוס מחליט להתחזות לו. הוא מופיע בבית המשפחה ומשתמש בזכרונות שסיפר פיט כדי לבסס את זהותו. בזמן שהוא משתלב בעסק המשפחתי, מריוס זומם לגנוב מהמשפחה את הכסף שהוא חייב לווינס, המחזיק בשבי את אחיו הצעיר.

עכשיו, אתם כבר יודעים מה אני הולכת לעשות בסוף השבוע…

טארט טאטן

ולסיום, לבקשת הקהל, אני מכינה וחולקת מתכון לקינוח קלאסי, איכותי, מנחם ומנצח. הלא הוא הטארט טאטן. שנים שכבר האיש מבקש, ממש מתחנן שאכין לו את הקינוח היפיפה הזה, המושלם לעונת הקיץ. אז לכבוד ארוחת ערב משובחת עם חברים אני מפתיעה ומפנקת בקינוח המושחת הזה.

מה צריכים?

לבצק:

2 כוסות + 2 כפות (300 גרם) קמח

1/4 כפית מלח

100 גרם אבקת סוכר

200 גרם חמאה קרה, חתוכה לקוביות

1 ביצה טרופה

100 גרם חמאה רכה

11/2 כוסות (300 גרם) סוכר

8 תפוחי עץ חמצמצים (מזן סמית) קלופים, מנוקים מליבה וחתוכים לרבעים

מה עושים?

מעבדים את הקמח, המלח, אבקת הסוכר וקוביות החמאה במעבד מזון בלחיצות קצרות (פולסים), עד שהתערובת פירורית. מוסיפים ביצה טרופה ומעבדים רק עד לקבלת כדור בצק. משטחים את כדור הבצק ועוטפים בניילון נצמד. מעבירים למקרר לשעה.

מחממים את התנור לחום של 350 מעלות פרנהייט. מרדדים את הבצק לעיגול בעובי 1/2 ס״מ ובקוטר של 35 ס״מ. דוקרים במזלג ושומרים במקרר. מורחים תחתית של מחבת עם ידיות חסינות חום בכל כמות החמאה, ומפזרים מעל את הסוכר. מסדרים מלמעלה בצפיפות את התפוחים, כשהם נוטים על צידם. מבשלים את התפוחים על אש בינונית כ-10 דקות, עד שהסוכר נמס, הרוטב מבעבע ותחתית התפוחים מזהיבה. התפוחים מפרישים נוזלים ומתכווצים, וזה בסדר. מניחים את הבצק על התפוחים, ודוחסים את שולי הבצק בין התפוחים ודפנות המחבת. מעבירים לתנור ואופים 20-25 דקות, עד שפני הבצק מזהיבים. מוציאים מהתנור ומצננים כ-10 דקות. בשלב הזה אני קוראת לאיש להפוך את הטארט על צלחת הגשה. ככה אני יכולה להאשים אותו אם זה מתפרק, אבל אצלו זה לא קורה, כמובן. פורסים ומגישים עם כדור גלידה.

שבת שלום,

דלית

קצת אהבה לא תזיק: מדריך ולנטיין דיי 2018

קצת אהבה לא תזיק: מדריך ולנטיין דיי 2018

מאת: דלית גבירצמן

תכל׳ס, אין דבר שאני אוהבת לכתוב עליו יותר מאשר אהבה. וככל שנדמה שהיא הולכת ומתמעטת בעולם, כך חשוב לחזק אותה ולהגביר את עוצמתה. דווקא בשעה שמתרבים קולות של רשע, אטימות, עוינות, זרות, סלידה, חשדנות וקהות חושים, כך נדרש מאיתנו לחפש, ביתר שאת, אחר נקודות הטוּב, החמלה והאהבה, שבליבנו ומסביבנו, ולהאיר עליהם באור גדול. כי רק האהבה תנצח. ובעצם, כשאני חושבת על זה, וכי דיברנו אי-פעם על משהו אחר, פרט לאהבה? האם החיפוש וההנאה מאוכל טוב, קולנוע משובח, ספרים מעוררי השראה, טיולים, חברות, זוגיות ומשפחה, לא מתמצים במילה אחת- אהבה?

ממש כמו במופע קסמים גדול, אנחנו מנסים מזה אלפי שנים להבין מה מתרחש בין שני אנשים זרים, שלפתע נפגשים ומשהו עובר בינהם, משהו נוצר שם, שלא היה קיים קודם לכן. בכל פעם, אנחנו מאמצים את עינינו בנסיון לחשוף את התעתוע, את הטריק, את הכישוף שקורה, ונכשלים בכל פעם מחדש. הקוסם הגדול מכולם לא חושף את סודו, ואנחנו נותרים הלומי אהבה, וממשיכים לתת ללב ולכישוף להוביל אותנו בין אם לחדר המיטות ובין אם לחופה. אז מהו סוד הדבק הזה? מהו הדבר שמחבר בין שני אנשים ומביא אותם להחליט לחבר את גורלם ועתידם לשארית חייהם, או לפחות לקוות לכך? לא ברור. דבר אחד אני יודעת בוודאות, כולנו זקוקים לאהבה, כולנו ניזונים ממנה וכולנו צריכים לחגוג אותה. איך, אתם שואלים? או, אז טוב ששאלתם. הנה כמה רעיונות לבילוי זוגי שאספתי בשבילכם לכבוד חג האהבה.

לאוהבים להיות בבית – שיר אהבה סטנדרטי

אח שלי האהוב, סיפר לי בסוד, על סדרת הדוקו הישראלית המ ע ו ל ה הנקראת ״שיר אהבה סטנדרטי״. מדובר בסדרה ביוגרפית-מוזיקלית חדשה המביאה את סיפורו של אריק איינשטיין – האיש והאגדה – הגדול מכולם. האיש שקולו המלטף, מראה פניו היפים ואישיותו הכובשת והמיוחדת במינה, ממיסים את ליבי בכל פעם מחדש. הסדרה מהווה מניפסט של אהבה לזמר והיוצר שהוא ארץ ישראל הישנה והטובה, של העיר תל אביב, של המלחמות, של הנוסעים לאט והמתפוררים בקלות. אז לכל מי שאוהב להיות בבית, התכרבלו לכם מתחת לשמיכה וצפו בסדרה שיצרו יואב קוטנר ואבידע לבני, שני אנשים עם רזומה עשיר בסדרות תיעודיות מוזיקליות, המביאה את סיפורו של אריק איינשטיין מילדותו ועד מותו, על פני ששה פרקים. ניתן לצפות בסדרה באחד האתרים הישראליים לצפייה ישירה. בשתי מילים: עונג צרוף!

לחובבי המחול המודרני- Dance Lovers

כל מי שמכיר אותי, יודע שבכל יום שלישי, בשעה 6:30 בדיוק, העולם שלי עוצר לשעה. זאת השעה שלי. אני לא מוותרת עליה בעד שום מחיר, כי זאת השעה שבה יש לי פגישה שבועית עם עצמי. בסטודיו מלא רקדנים ורקדניות צעירים ויפים, אני נעה לצלילי מוסיקה ולקולו הערב של ג׳יימס גראהם, שמלמד אותנו את שפת התנועה שהמציא אוהד נהרין, הקרויה גאגא. שנה וחצי. כל יום שלישי. גאגא. ובמיוחד לכבוד חג האהבה, מעלה ג׳יימס עם להקתו זו השנה השביעית, מופע הנקרא Dance lovers שמורכב מדואטים של אהבה על כל גווניה. השנה, ירקוד ג׳יימס עם אמו שילה גראהם-פרייס. המופע יתקיים בתאריכים 8-10 בפברואר.

http://jamesgrahamdancetheatre.com/

לחובבי הפינוקים ותענוגות הגוף- Onsen

לפעמים, מתחשק לכם פתאום ככה סתם, ממש באמצע החיים, להתפנק, להתנתק ולהרגע. לקחת פסק זמן מהמרוץ המטורף הזה שנקרא החיים, ולהיכנס לבית מרחץ יפני, לעשות איזה מסאז׳ זוגי, ולאחר מכן, לאכול ארוחה טובה. ובכן, יש לי בדיוק את המקום בשבילכם. לכל מי שמחפש חוויה אינטימית ומיוחדת, לחג האהבה, ולכל אירוע חגיגי אחר, נסו את Onsen שבסן פרנסיסקו. קפיצה קטנה ומענגת ליפן!

https://www.onsensf.com/

לחובבי סיורי האוכל

בשכונה שלי, ממש מתחת לאף, יתקיים בסוף השבוע סיור אוכל שנקרא Love Dogpatch. הסיור יתקיים ביום שבת בין השעות 11-4 והוא כולל, בין השאר, ביקור בחנות המקסימה Spicer on 3rd, טעימות בשתי חנויות השוקולדים הנפלאות Poco Dolce ו- Recchiuti Confections שהוציאו ממש לכבוד חג האהבה סדרת בונבוניירות בונבוניות במיוחד, קוקטיילים בסדנה המיוחדת שמציעה פלטפורמה נסיונית לאמנים מקוריים, ביקור במעשנייה המצוינת Smokestack Magnolia Brewing שמציעה בירות ובשרים מעושנים משובחים, ביקור במוזאון לעיצוב ומלאכת יד, ועוד ועוד. מומלץ ביותר!

ולמעוניינים בסיור דומה שתוכנן אף הוא באהבה רבה על ידי חברתי המוכשרת טלי שמי ואנוכי, אתם מוזמנים לבקר בעמוד הפייסבוק שלנו ״אמנות על קצה המזלג Taste of Art״ ולקבל פרטים על הסיור שמתקיים בכל ימות השנה ולא רק בחג האהבה.

לחובבי הקינקי לאב

אימא ואבא יקרים, אתם מוזמנים לעבור מכאן ישר למתכון… כי מה אני אגיד לכם חברים, העיר הזאת מלאה הפתעות. את הסרט ״מופע הקולנוע של רוקי״ ראיתי לראשונה בקולנוע פריז לפני ה מ ו ן שנים. לפני שבוע, זכיתי לראות אותו שוב, והפעם, החוויה היתה אהמ… איך לומר? שהיא היתה שונה לגמרי? מסתבר שמידי חודש מוצג סרט הקאלט המטורף הזה בסן פרנסיסקו עם שחקנים חיים הלבושים כמו הדמויות בסרט, והם עולים על הבמה ומציגים את הסרט לייב. אם לא די בזה, הקהל הנאמן מגיע לבוש גלאם מטורף בהתאם לאירוע, מה שהופך את הכול למופע מסוג אחר לגמרי. בכניסה ניתן לרכוש שקית הפתעות עם אורז (לזרוק על החתן והכלה), עיתון (לשים על הראש כשיורד גשם), רעשנים, נייר טואלט וכפפות חד פעמיות ועוד אביזרים לחוויה פעילה ואינטראקטיבית במיוחד. ולמי שלא רוצה להגיע עד העיר, יש גם הקרנה דומה בקולנוע Guild שבמנלו פארק. הכינו את המחוכים והביריות!

לחובבי השירה המדוברת- Sarah Kay

Photo by Emily Julian Photography

הכי בעולם אני אוהבת מילים.

מילים כתובות, כמו רסיסי מחשבות

מילים נהגות, מתוקות כמו סוכריות

מילים שבוקעות כמו פרפר מן הגולם

כמו קרני שמש ראשונות מאירות.

מילים מקפצות, חמימות,

כגרגירי תירס מתפקעות,

מילים נפרמות כמו סוודר ישן

ושוב נשזרות לכדי רעיון חדש

מילים מתעתעות, מבלבלות

חידתיות וחמקמקות כעשן

מול מילים חדות, מדויקות,

כמו קרן לייזר הן חורכות.

מילים מלבלבות, מרהיבות

כפריחה מדיפה ניחוחות

אחרי עונה רוויה של גשמים.

הכי בעולם אני אוהבת – מילים.

האהבה שלי למילים אינה יודעת גבולות ואינה יודעת שובע. וכשהילדה מגיעה לביקור ומראה לי את הTedTalk של שרה קיי, אני מיד מתאהבת. בזכות הילדה, מצאנו את עצמנו במופע של שירה מדוברת (spoken word) שיש מצב שלעולם לא היינו שומעים עליו, אלמלא היתה לנו ילדה בת עשרים ושתיים. האולם היה מלא מפה לפה בבני עשרים ומשהו, ממש כמותה. ואנחנו הצצנו מסביב במבוכה בנסיון לגלות עוד כמה ראשים מאפירים. ואז, עלו לבמה שרה קיי ופיל קיי, שני צעירים מקסימים עם סיפור חיים מרתק, שכותבים ומדברים שירה. אחד הקטעים הכי נפלאים שלהם נקרא ״כשהאהבה מגיעה״ והוא כל כך נהדר, שהייתי חייבת לשתף.

למכורים לסדרות בריטיות- ויקטוריה

בדיוק בזמן להתכרבל עם כוס תה ורקיק אל מול המסך, הגיעה אלינו העונה השנייה של סדרת הדרמה הבריטית ״ויקטוריה״. הסדרה עוקבת אחר חייה וסיפור אהבתה של המלכה ויקטוריה לבן דודה הנסיך אלברט. העונה השנייה עוקבת אחר המתח וההתמודדות של ויקטוריה עם תפקידיה וחובותיה כמלכה, כאישה וכאם. לצידה של הכוכבת הראשית, ג׳נה קולמן, מופיע השחקן רופוס סוול הנפלא בתפקיד לורד מלבורן. וכי מי יכול לעמוד בקיסמו של סיפור אהבה דרמטי שכזה, בהפקה מרהיבה ומושקעת וביופים של השחקנים? (טום הודג׳ס, בן זוגה של קולמן בחיים האמיתיים, הורס בתפקיד הנסיך אלברט). דילייטפול!

לחובבי הבישול והאפייה- בראוניז חלבה וטחינה

ולסיום, חייבת לשתף אתכם במתכון מ-ע-ל-ף, לבראוניז חלומיים עם חלבה וטחינה א-לה אוטלנגי, מתוך הספר החדש והמרהיב שלו שנקרא sweet. את השילוב של שוקולד, חלבה וטחינה צריך להוציא מחוץ לחוק. עד כדי כך זה טעים!

מה צריכים?

250 גרם חמאה חתוכה לקוביות

260 גרם שוקולד (70% קקאו)

4 ביצים גדולות

11/3 כוסות (280 גרם) סוכר

3/4 כוס פלוס 3 כפות (120 גרם) קמח

1/3 כוס (30 גרם) אבקת קקאו

1/2 כפית מלח

200 גרם חלבה חתוכה לחתיכות בגודל 2 ס״מ

1/3 כוס (70 גרם) טחינה

ועכשיו, מה עושים?

מחממים תנור לחום של 400 מעלות פרנהייט. משמנים תבנית אפייה בגודל 9×9 אינץ׳ או 23 ס״מ ופורסים מעל נייר אפייה. ממיסים על סיר כפול את השוקולד עם החמאה ומניחים להצטנן לטמפרטורת החדר. בקערה גדולה מערבלים את הביצים והסוכר עד שהתערובת בהירה וקרמית. מוסיפים את תערובת השוקולד ומערבבים מעט. מנפים את הקמח, הקקאו והמלח בקערה נפרדת ומקפלים לתוך תערובת השוקולד. לבסוף, מוסיפים את חתיכות החלבה ושופכים לתוך התבנית. מזליפים מעל את הטחינה ומעבירים שיפוד או סכין ליצירת אפקט של עוגת שיש. אופים בין 22 ל25 דקות עד שהעוגה עדיין לחה במרכז. אל דאגה, העוגה מתקשה כשהיא מתקררת. חותכים ומגישים. טועמים ומתעלפים!!

שלכם באהבה,

דלית

סליחות ודובשניות

סליחות ודובשניות

מאת: דלית גבירצמן

בוא נאסוף את הכל

את כל האמשים האבודים

והמחרים המקווים,

את פיסות הנייר

ופיסות השמים,

את הבגידות קטנות

והפיוסים הגדולים,

את הפרחים היבשים

והדמעות הלחות,

את הלחישות החמות

והסכינים הקרים,

את ידי אל תוך ידיך

ואת ראשינו אל הכר.

בוא נאסוף את הכל

ונתחיל מחדש."

מילים: אריאנה הרן

תמיד מצאתי שיש משהו מכביד ואפילו קצת מאיים בעשרת הימים שבין כֵּסֶה לעשור. לא בכדי, הם מכונים ״הימים הנוראים״. אבל יש גם משהו מנחם בידיעה שקיים מנגנון המאפשר לנו במידה רבה לעשות reset קולקטיבי ולחשב מסלול מחדש. כנראה שיש בנו, מאמינים ואחרים, את הצורך לסלוח ושייסלח לנו. וכך, פעם בשנה, מגיע יום כיפור ומציב את מושג הסליחה במרכז התודעה שלנו.

כולנו יודעים שקשה לבקש סליחה. קשה לנו להודות בטעות, ודווקא משום כך, חשוב כל כך לעשות זאת. לאמן, אם תרצו, את שריר הסליחה. להניח את האגו בצד ולהודות שכולנו מסוגלים לטעות ולמעוד. קשה לעיתים עוד יותר לסלוח. נוח לנו להתמקם בעמדה החמימה והמתגוננת של הצד הנפגע ולשמור טינה. ודווקא משום שכל כך קשה לפעמים לסלוח, חייבים לסלוח. ״סורי סימס טו בי דה הרדסט וורד״ שר אלטון ג׳ון כבר מזמן, ועם השנים, למדתי עד כמה צדק. אז השבוע, לא אכביר במילים, ורק אומר – סליחה.

סליחה אם שכחתי לומר תודה

סליחה אם לרגע לא הקשבתי

סליחה אם לא עצרתי להתפעל

או שלא טרחתי אפילו להסתכל.

סליחה אם בהיסח הדעת שכחתי

או לא הגבתי בזמן

סליחה אם לא פעלתי מספיק

או לא מחיתי במופגן.

סליחה אם לא עמדתי בציפיות

ואם נתתי למישהו לחכות

סליחה אם לא דייקתי

או פשוט אם איכזבתי.

סליחה אם פגעתי

זה מעולם לא היה במכוון

וסליחה אם לא אמרתי

סליחה, בזמן.

חברה טובה סיפרה לי השבוע על ספר מיוחד שכתב ענר שלו, האח של צרויה, הנקרא ״ספר הפתיחות״. איזה רעיון גאוני, חשבתי בליבי, איך לא חשבתי על זה קודם? ספר שכולו התחלות של סיפורים, בלי הסופים. כמו מסעדה המגישה רק מתאבנים או כמו קונצרט שכולו רק פתיחות של יצירות מוסיקליות. חישבו לרגע כמה פוטנציאל יש בזה! בהתחלות יש כל כך הרבה הבטחה וציפיות לעתיד. נפרסת לפנינו קשת שלמה של אפשרויות לעתיד לבוא. התחלות של יחסים, התנסויות חדשות, תוכניות ותכנונים לעתיד. ואף אם חלקם לא יגיעו לכלל מימוש, ייעזבו או ישכחו, יש ברגע הזה כל כך הרבה עניין ותקווה.

במקום הזה תופס אותי יום כיפור השנה. ובשביל להמתיק את טעמם של הימים הנוראים, לשבור את הצום ליד כוס התה, וגם בשביל לפנק בסוכה, הנה לכם מתכון לדובשניות. כן, אותן העוגיות המתוקות, הפריכות והנימוחות של ילדותנו. המתכון בהשראת מיקי שמו.

דובשניות פינוק

מה צריכים?

200 גרם חמאה רכה, ללא מלח

100 גרם (1/2 כוס) סוכר לבן

100 גרם (1/2 כוס) סוכר חום בהיר

1/8 כפית מלח

2 ביצים גדולות

160 גרם (1/2 כוס) דבש

560 גרם (4 כוסות) קמח רגיל

2 שקיות (20 גרם) אבקת אפייה

לציפוי:

60 גרם (1/2 כוס) אבקת סוכר

מה עושים?

מערבלים את החמאה עם שני סוגי הסוכר והמלח בקערת המיקסר במשך כ-3 דקות במהירות בינונית עד שמתקבלת תערובת קרמית. מוסיפים את הביצים, בזו אחר זו, עד שהן נבלעות בתערובת. מוסיפים את הדבש תוך כדי ערבול. לבסוף, מוסיפים את הקמח ואבקת האפייה ומערבבים עד לקבלת תערובת חלקה ואחידה. עוטפים את הבצק בניילון נצמד ומעבירים למקרר למספר שעות. מחממים את התנור ליום של 350 מעלות פרנהייט ומרפדים שתי תבניות בנייר אפייה. יוצרים מהבצק כדורים הקוטר 3 ס״מ ומגלגלים באבקת הסוכר. מניחים באופן מרווח בתבנית ואופים 12-15 דקות ע״ש שהעוגיות משתטחות ונס דקות מעט אך עדיין רכות למגע.

מצננים ונהנים מהמתיקות.

גמר חתימה טובה!

שלכם,

דלית

אייס קרים, יו סקרים: הגלידריות הטובות באיזור העמק והמפרץ

אייס קרים, יו סקרים: הגלידריות הטובות באיזור העמק והמפרץ

מאת: דלית גבירצמן

״לכי לים להשתזף, יא לבנה…״ – היו צועקים אחרי הבחורים ברחוב. ולא עזרו, כהוא זה, נסיונות הפיוס ומילות הנחמה של אבא שלי ש״לבן זה יפה״. בכל קיץ התמדתי בנסיונות לשנות את רוע העדה. הייתי מתפרקדת שעות על חוף הים, נמרחת (שומו שמיים ואלוהי הדרמטולוגיה!) בשמן תינוקות, שמן קוקוס, וכל הבא ליד, וחולמת לי חלומות שחומים על איך למחרת אני מתעוררת בגווני תמי בן עמי. רק בשביל להתעורר למחרת בבוקר בצווחות של כאב למראה הזוועתי של  עורי הוורדרד, הצרוב ומלא השלפוחיות. עד היום זכורים לי ניחוחות הלבן החמצמץ שהיה נקרש על עורי הבוער בנסיון לשכך את כאבי הכוויות. וכך בכל שנה חזר הריטואל של הנסיון להפוך למי-שאני-לא, שהסתיים תמיד בטעם חמצמץ של אכזבה. עורי סרב לשתף פעולה ונותר צחור כשהיה. ואני, בנסיון לנחם את עצמי, הייתי פונה למקרר ומטביעה את יגוני בגלידה מתוקה וצוננת. מאז הפכה הגלידה לסוג של אוכל נחמה עבורי. ממש כמו גיבורה בסרט אמריקאי קלאסי, מצאתי את עצמי מתחפרת בדמעות במיטה עם דלי ענק של גלידה וכפית, בהמתנה לחורף הבא.

בדיוק כפי שלאסקימואים יש שמות רבים ומגוונים למילה ״שלג״, כך לנו בלבאנט יש דרכים רבות לומר ״אלוהים אדירים, מה זה החום הזה?!״ עד קצה העולם נמלטתי ממושגים כמו שרב כבד, חמסין, עומס חום, מזג אוויר הביל ואחוזי לחות. ולמרות שהבטיחו לי, בחיי שהבטיחו לי, מ-ק-ס-י-מ-ו-ם יומיים-שלושה של חמסין בשנה, הולך ונעשה החום במחוזותינו בלתי סביל בעליל. ועוד בלי מזגן… בימים חמים שכאלה, אין נחמה גדולה יותר מגביע של גלידת שמנת משובחת, שתמיד מצליחה למרוח לי חיוך על הפנים. אז לכבוד הקיץ שהגיע, ואחרי שבדקתי אותן מקרוב אחת-אחת, הנה לכם רשימת הגלידריות הכי שוות באזור. חלקן הפכו כבר מזמן למוסד ואחרות זה עתה נפתחו, מה שנקרא, ״חדש מהניילונים״. חלקן פרסו סניפים ברחבי המפרץ ואילו אחרות עדיין קטנות וארטיזניות, אך כולן מתגאות ומתהדרות בטעמים מפנקים ומיוחדים, ולכל אחת טוויסט מיוחד משלה. אז רגע לפני שאתם פונים לגלידות המוכרות באגף הקפואים בסופרמרקט, נסו את הטעמים הכי שווים של הגלידריות הכי טובות באיזור.

Smitten

בראש האימפריה של גלידת Smitten, עומדת אישה בשם רובין סו פישר. היא החלה את דרכה, כמו רבים וטובים בתעשיית המזון, כמוכרת גלידה מהאוטו, כן, אשכרה מאוטו גלידה. הייחוד של הגלידה שלה היה שהיא יוצרה במקום במכונת הגלידה החדשנית שפיתחה פישר הנקראת Brrr, העובדת על חנקן נוזלי. מתוך ענן עשן לבן, מכינים אל מול עיניך המשתאות את מנת הגלידה שלך בתוך שניות ספורות. המקום הראשון נפתח בשכונת Hayes Valley היפיפיה, ומאז נפתחו עוד שמונה סניפים באזור העמק והמפרץ (מאונטיין ויו ולאחרונה בסנטנה רו). את הגלידה הקטיפתית מייצרים מחומרי גלם טריים, מקומיים, בלי חומרים משמרים או מייצבים והיא טעימה להפליא! למשל, את גלידת השוקולד מייצרים מהשוקולד המשובח של חברת TCHO וזה הטעם המועדף עלי באופן אישי. חלום ליל קיץ!

Cream

הקטע של רשת cream הוא כמובן עוגיות הענק הנאפות במקום המשמשות ליצירת סנדביץ׳ הגלידה, הקרוי במחוזותינו קסטה. למי שאוהב קסטה, ומי לא אוהב קסטה, זה המקום בשבילכם. הרשת המצליחה פרשה סניפים בכל רחבי צפון קליפורניה, דרום קליפורניה, נבאדה ופלורידה.

Bi-Rite Creamery

Photo by Akihito Fujii

הגלידרייה של Bi-Rite שייכת לרשת הקו-אופ והעסקים שחרטה על דיגלה את מושג הדאגה לקהילה. כריס ואן אחראיות לייצור הגלידה וכל התוספות הנפלאות. טעמים ייחודיים כמו Basil ו-Black sesame הם רק חלק מהסיבות שהמקום הפך כבר מזמן למוסד. הטעמים משתנים  בהתאם לעונה וגחמות הצוות. מומלץ להוסיף טופינג של טופי שקדים שמשדרג את העסק ביותר. שווה!

 

Tartine Manufactory

אם לא די היה בלחם המושלם של טרטין, המאפים והעוגות הנהדרות, החליט צ׳אד רוברטסון להרחיב את היריעה (ואת היקף המותניים שלי) ולפתוח במתחם החדש והמצליח שלו אפילו דוכן לגלידה. וכמו כל דבר אחר שהוא עושה, הגלידה בטרטין מממממושלמת. המכונות יובאו מאיטליה, כל התוספות מיוצרות במקום, ופאי הגלידה משגע טעמים מיוחדים: fior de latte. שלמות!

 

Tin Pot Creamery

ל-Tin Pot Creamery סניפים בפאלו אלטו, לוס אלטוס וקמפבל וגם כאן מדובר בגלידה איכותית המיוצרת בכמויות קטנות מחומרי גלם טריים ואורגניים מיצרנים מקומיים. גם כאן כל התוספות והרטבים מיוצרים במקום. הגלידה שלהם קטיפתית ומענגת!

Icicle

גם ב-Icicles מכינים את הגלידה מול עיני הלקוח ומתחייבים על חומרי גלם טריים, ללא חומרים משמרים וכמה שפחות סוכר. את המרכיבים של הגלידה אתם בוחרים מתוך מבחר של פירות, עוגיות, או שוקולדים ואז ההצגה מתחילה- המוכר מורח את כל החומרים על משטח קפוא ובעזרת מרית משטח אותם לשכבה דקה ומגלגל אותה לגלילים קטנים. לסיום, אפשר להוסיף על הגלידה תוספות שונות מתוך מבחר גדול הכולל פירות, סוכריות, קצפת ועוד. ל- Icicle יש 5 סניפים בין היתר בסן חוזה, קופרטינו וסן מתאו. המקום ידידותי מאוד לאלרגניים ומציע גם גלידות ללא חלב וללא גלוטן.

Salt & Straw

כבר מזמן למדתי, והפנמתי, שאם רואים בסן פרנסיסקו תור ארוך, מיד צריכים להעמד בסופו ולחכות. משהו טוב מצפה לך בקצה התור. הסן פרנסיסקנים יודעים מה טוב ואין להם שום בעיה לעמוד בשבילו הרבה זמן בתור. כשנפתחה חנות הגלידה Salt & Straw לפני חודשים ספורים, כולם נעמדו בתור, ואחרי שניסיתי, אני מודה בהכנעה שאני מבינה לליבם. הגלידה, שבסיסה בפורטלנד, צברה לעצמה קהל מעריצים נאמן, והיא בהחלט שווה את ההמתנה. את הגביעים אופים במקום, ולכן את הריח המגרה שלהם ניתן להריח עד קצה הרחוב. עם חומרי גלם כמו השוקולד המקומי המשובח מתוצרת Dandelion וטעם הקפה של Sightglass, אי אפשר לטעות! והכי כיף, זה שאתה מוזמן לטעום כאוות נפשך. ואם, כמוני, אתם עדיין מתקשים לבחור, יש אופציה לflight – מבחר של 4 טעמים בצלוחיות קטנות. הפתעת הקיץ!

Humphry Slocombe

ג׳ייק ושון הם המייסדים של יצרנית הגלידה עם השם הכי מוזר בביזנס- Humphry Slocombe. השניים, שפתחו את החנות הראשונה בשנת 2008, קראו לה על שם שתי דמויות מתוך הסדרה הבריטית המשעשעת ״מישהו מטפל בך?״. עם שמות ייחודיים לטעמים כמו ״Elvis the fat years" וכן ״Here’s Your Damn Strawberry״ לצד גלידה בטעם טרגון, סלק, והיביסקוס, הצליחו השניים עד מאוד. טעים!

Mr. and Mrs. Miscellaneous

בפינת הרחובות 3rd ו-22 בשכונת הדוגפאץ׳ בעיר, תראו תמיד תור. אל תהססו, ומיד עמדו בסופו כי בסוף התור מחכה לכם עוד גלידריה נפלאה. זה לא קל, אני יודעת. זה לא קל כשברחוב אחד יש גם מאפייה משובחת, חנות גבינות משגעת, חנות מפעל לשוקולד, ואז גלידרית Mr. and Mrs. Miscellaneous. אבל ככה זה בשכונת הדוגפאץ׳. זוג השף-קונדיטורים איאן ואנאבל, שהתמחו אצל וולפגנג פאק, החליטו לסבך לנו את החיים ופתחו מקום משלהם, בו הם מגישים גלידה אורגנית עם כל התוספות המוכנות במקום. הטעמים המקוריים שלהם משתנים מידי יום וחלקם כוללים אלכוהול: Candied Violet, Honeywine ice cream, White Sesame ice cream, Bourbon and Caramel ice cream, Ballpark ice cream, שהיא גלידה בטעם בירה של Anchor Steam ופרצעלים מצופים שוקולד. אני הלכתי על גלידת סאנדיי קלאסית, ולא התאכזבתי.

Belly Good Cafe & Crepes

בלב מרכז הקניות של Japantown בעיר יש מקום קטן ומיוחד, שילדים פשוט חוגגים בו. במקום בגביעים העשויים מוואפל, מגישים ב-Belly Good Cafe & Crepes גלידה בתוך…קרפים. וכל גביע-קרפ שכזה מקושט ומעוטר בפרצוף חייכן או דמות שעשויה כולה ממתקים. חגיגה לגדולים וקטנים.

Three Twins Ice cream

Three Twins Ice cream נולדה בסן רפאל בשנת 2005. התאומים ניל וקארל גוטליב חברו לאישתו של קארל, שאף היא תאומה, והחלו לייצר גלידה אורגנית מתוך אמונה ב״חיים, חירות, והחיפוש אחר גלידה טובה״. לאחר התחלה לא פשוטה, פנו אליהם ממסעדות והם החלו למכור גם בשוק האיכרים. ומשם, הדרך להצלחה מסחרית מסחררת הייתה פשוטה. כיום, הגלידה של שלושת התאומים נמכרת בחנויות מובחרות בחמישים מדינות. לחברה אג׳נדה אקולוגית רצינית והם מגישים את הגלידה במיכלים המיועדים למיחזור אורגני. מטעמים מובנים אהבתי את זה הנקרא ״ארץ זבת חלב ודבש״.

Noble Folk Ice Cream and Pie Bar

אם החלטתם לנצל את סוף השבוע הארוך לטיול  או לחופשה רומנטית בסונומה, עשו לעצמכם טובה גדולה ועצרו בעיירה המקסימה Healdsburg וחפשו את  המקום הנקרא Noble Folk. המקום הקטן והמתוק מתמחה בשני דברים: גלידה ועוגות פאי. מאחורי השם מסתתרת מסורת ויקינגית גאה והמקום מתהדר בהקפדה על פרטים ואפייה מסורתית. אם לא תגלו לאף אחד, אספר רק לכם וממש בסוד, שהזמנתי (בנוסף לגלידה) פרוסה מכל פאי שהיה להם להציע. קסם של מקום!

Rick's Ice cream

מוסד פאלו אלטואי ידוע הוא הגלידרייה של ריק- Rick's Ice cream. מעל ל-40 שנה מפנק המקום את תושבי פאלו אלטו והסביבה. כפי שאנחנו גדלנו על גלידת מסטיק ביפו, כך גדלו דורות של ילדים על הגלידה המצוינת של ריק.

Fraiche

ולקינוח, חברה טובה ואנינה לחשה לי בסוד על רשת Fraiche. במקום המוקפד מתמחים ביוגורט ובגלידת יוגורט אורגנית בטעמים נפלאים. טרם הספיקותי, אך הייתי חייבת לשתף.

אז זהו להפעם. אני שזופה כבר לא אהיה. עברו שנים, וגם אם עדיין לא הפנמתי שלבן זה יפה, לפחות למדתי לחיות עם עצמי בשלום. וזה, לא פחות חשוב!

חג שמח ושבת שלום,

דלית