שיעור חינוך

שיעור חינוך

מאת: דלית גבירצמן

תארו לכם עולם ללא בתי ספר. ילדים וילדות, נערים ונערות ואנחנו ההורים, חיים ללא מערכת חינוך ממוסדת. עולם שבו אין כיתות, אין מורים ומורות, אין תוכניות לימודים ואין מבחנים, אין ילקוטים ותיקי אוכל, אין חופשות ואין יום ראשון ללימודים. תארו לכם עולם כזה. בין אם המחשבה הזאת נראית לכם אוטופית וגורמת לכם לחייך חיוך גדול כאילו אתם נופשים כרגע על אי אקזוטי בתאילנד עם קוסמופוליטן ביד, ובין אם היא מעוררת בכם אימה כאילו אתם צופים בסצינה מקפיאת דם מתוך ״סיפורה של שיפחה״ – חשוב לפעמים לעצור לרגע ולתת את הדעת על דברים שנראים לנו מובנים מאליהם. לעשות מן reset מחשבתי ולנסות להסתכל על הדברים מזווית קצת אחרת.

לעולם אזכור את הרגע המכונן בו החלטתי, חד משמעית, שלעולם לא אהיה מורה. זה היה בתיכון, בשיעור להנהלת חשבונות, שלמרבה התימהון, היה חלק מתוכנית הלימודים במגמת מדעי המחשב (אז עוד קראו לזה עיבוד נתונים אוטומטי). המורה, מר פייגין, נכנס לכיתה בצעד מהוסס, לבוש בז׳קט מהוה ובידו תיק עור בלוי. היה בו משהו זר ונכמר, ואנחנו בחושים חדים של בני טיפש עשרה הרחנו ממנו את הפחד. הנלעגות שבו עוררה בנו את היצרים האפלים ביותר והוציאה אפילו מחבורת החנונים שהיינו, את הגרוע ביותר. כל כך קל היה להשתלח בעולה החדש בעל המבטא הכבד, שלא ידע מאיפה זה בא לו. ואז, באותו הרגע בקע מתוכי קול שאמר ״ועכשיו תקשיבי לי טוב-טוב, תסתכלי לי בלבן של העיניים, ותשבעי  שלעולם, אבל ל-ע-ו-ל-ם, לא תהיי מורה, ולא תעמידי אותי במקום הפאתטי הזה מול כיתת יורים בבית הספר״… הא! מי שמכיר אותי, יודע מה אני עשיתי בעשרים השנים האחרונות והיכן אני מבלה את ימי.

כולנו כל כך רגילים להתלונן על ארכאיותה של מערכת החינוך, על חוסר הרלוונטיות שלה, על בזבוז הזמן המשווע וחוסר העניין של התלמידים, על אוזלת היד וחוסר המעוף של מורים ועל מערכת תקועה שהפכה לבית חרושת לציונים. אז בתור מי שנשבעה לעולם לא להיות מורה, ובחרה לעסוק במקצוע הכי לא סקסי שיש – חרף האינסטינקט הבסיסי שלה – ועדיין בוחרת, מידי שנה בשנה, להשקיע את מירב זמנה ומרצה בילדים ובני נוער, אני רוצה לגלות לכם משהו בסוד. בעיני, ה״מה״ הוא הרבה פחות חשוב מה״איך״. הלמידה שמתרחשת סביב החומר הנלמד היא המרתקת והמשמעותית ביותר. אז היום, אני רוצה לספר לכם מה באמת לומדים הילדים שלכם בבית הספר. ואם חשבתם, ששיחה על בתי קפה מצליחה להדליק את הניצוץ הזה שבעיני, חכו עד שתראו אותי מדברת על מה שאני עושה כשאני לא יושבת בבתי קפה.

חשוב לי שתדעו, שבית הספר וכיתות הלימוד מספקים לילדים שלנו ניראות והזדמנות לגלות את עצמם. אחד האתגרים הכי חשובים בעיני כמורה, הוא ליצור עבור התלמידים שלנו סביבת למידה בטוחה המאפשרת ומעודדת לקיחת סיכונים ומספקת להם הזדמנויות לאמן את האומץ להעז וללמוד מטעויות.

האינטראקציה החברתית בכיתה וההכוונה מצד המורים מאפשרות לילדים לפתח מיומנויות חברתיות ולאמן כישורים חשובים של עבודה בצוות, תקשורתיות ושיתוף פעולה. הכיתה היא מקום שיכול וצריך לעודד מקוריות, יצירתיות, לתת השראה ולפתח דמיון, תוך מתן כלים לחשיבה ביקורתית ופתרון בעיות.

כיום, אחת המטרות החשובות בחינוך היא לעודד ולאפשר סינגור עצמי, ותפקידנו כהורים וכמורים, ללמד את הילדים איך לעמוד על שלהם ולתקשר את רצונותיהם באופן אפקטיבי מול גורמי סמכות למינהם.

דווקא בעידן שבו מעורבות הורית היא חלק אינטגרלי בחינוך ילדים, והצורך לעטוף ולגונן עליהם חזק מאי פעם, חשוב ללמד אותם-עצמם לקחת אחריות, להתמודד עם קושי ולפתור בעיות באופן עצמאי. בית הספר הוא חממה ורשת הביטחון להם הילדים זקוקים כדי ללמוד מהי נחישות, התמדה ועמידה ביעדים.

החוויה הבית-ספרית אמורה לדמות את החיים האמיתיים, וחשוב לספק לתלמידים כלים לתמודדות עם תחרותיות ולחץ, לקביעת סדרי עדיפויות, לתכנון זמן, לגיוס וחלוקת משאבים ולעמידה בלוחות זמנים.

והכי חשוב, כיתה מוצלחת היא, קודם כל, כיתה שיש בה כבוד הדדי, הקשבה ואמפתיה. בעיני, הלמידה הרגשית והחברתית או אם תרצו, כישורי החיים והלב, הם לב ליבה של העשייה החינוכית. כל אלו הם הכלים והתבניות אליהם יוצקים את התוכן. מתמטיקה, היסטוריה, מדע ושפות – כל זה יבוא אחר כך. שהרי כיום, הידע זמין ונגיש לכל דורש.

אז לקראת שנת הלימודים החדשה עשו השנה נסיון קטן, והחליפו את השאלה ״מה למדתם היום בבית הספר?״ בשאלה ״איך למדתם היום בבית הספר?״ או ״איך הרגשתם היום בבית הספר?״. נסו לשאול את ילדכם ״האם היה לכם היום רגע של הישג?״ ו״מה היה רגע של כישלון שממנו למדתם משהו חדש?״. שאלו אותם ״איך פתרתם את הבעיה?״ ולא ״כמה קיבלתם במבחן?״. ונסו, מידי פעם, אף להרים מבט ולהסתכל למורים של הילדים שלכם בעיניים. לפתע, תגלו שם שותפים. תגלו בני אדם נוספים שהילדים שלכם חשובים להם מאוד. עד כדי כך הם חשובים, שהם בחרו לבלות איתם כל יום, כל היום – תארו לכם. חייכו אליהם ואמרו להם מכל הלב – תודה. תודה שאתם כאן. תודה שאתם חלק מהחיים של הילדים שלי. תודה שאתם כאן מידי יום, מריעים להם, מעודדים אותם, מעוררים בהם עניין ואולי אף נותנים השראה. וגם צנצנת עוגיות לא תזיק, מידי פעם.

איך? אה, זה כבר החלק הפשוט!

אז הפעם, באווירת שנת הלימודים החדשה, קבלו שני מתכונים לקינוחים נפלאים. ממש כמו בכיתה, הם תוכננו בלמידה מותאמת, כי כולנו לומדים אחרת ובקצב שונה. לכל אחד יש נטיות וצרכים שונים וכולנו מעונינים לחוות הצלחה. הרבה פעמים פנו אלי בבקשה לתת מתכונים ללא גלוטן. אז לבקשת הקהל, הנה מתכון לעוגת לימון שמחה, לחה ונימוחה, שהצליחה לשנות את דעתי בנוגע לעוגות מאותגרות גלוטן.

עוגת לימון ללא גלוטן

מה צריכים?

3 לימונים מסוג מתוק (מאייר)

6 ביצים

9oz סוכר (אני ערבבתי 6 סוכר רגיל עם 3 סוכר חום בהיר)

1 כף ריבת תפוזים

8oz שקדים טחונים + 1 כפית אבקת אפייה

לזיגוג:

2 כפות ריבת תות

מה עושים?

משמנים בתרסיס תבנית עגולה בקוטר 8 אינץ׳. מניחים את הלימונים בסיר מלא מים, מרתיחים ומבשלים כשעה. מסננים ומקררים. קוטמים את קצות הלימונים, חותכים לחתיכות קטנות ומוציאים את הגרעינים. מעבדים לעיסה חלקה במעבד מזון. מקציפים את הביצים לעיסה צהבהבה ומוסיפים את הסוכר לקערת המערבל. מוסיפים ידנית לתערובת הביצים את הריבה והשקדים. מעבירים לתבנית ואופים ב-325 מעלות כ-50 דקות. בודקים אחרי 40 דקות אם העוגה שחומה, ומכסים בנייר אלומיניום רפוי. כאשר קיסם יוצא כמעט נקי מפירורים, מוציאים את העוגה, מעבירים סכין סביב השוליים ומניחים לצינון. מחממים את הריבה כ-30 שניות במיקרו. מוציאים את העוגה מן התבנית, הופכים אותה ומצפים בריבה.

ולחובבי המטבח הצרפתי הקלאסי, הנה מתכון לעוגיות פיננסייר עם אגוזי מלך וקפה. הן מושלמות בתבנית של מאפינס (או מיני מאפינס) וזיגוג הקפה מלמעלה נותן להן לוּק מקצועי ומעיף אותן לשמיים. או-לה-לה! המתכון לקוח מספר הקינוחים החדש והשווה של יותם אוטולנגי.

פיננסייר קפה ואגוזי מלך

מה צריכים?

2/3 כוס (75 גרם) אגוזי מלך

120 גרם חמאה לא מלוחה, חתוכה לקוביות

13/4 כוס (220 גרם) אבקת סוכר

1/2 כוס (90 גרם) קמח רגיל

1 כפית אבקת אפייה

1/4 כפית מלח

3/4 כוס (80 גרם) שקדים טחונים

6 חלבונים (230 גרם)

1 כף קפה נמס מומסת ב1/3 כוס מים חמים

11/2 כפיות קפה אספרסו טחון.

לזיגוג:

2 כוסות (250 גרם) אבקת סוכר

21/2 כפיות קפה נמס

2 כפות חלב חם

11/2 כפיות סירופ (light corn syrup)

מה עושים?

מחממים את התנור ל-350 מעלות פרנהייט וקולים את האגוזים כ-10 דקות. מניחים בצד לצינון. קוצצים.

מכניסים את החמאה לסיר קטן ומבשלים על אש בינונית עד שהיא נמסה. ממשיכים לבשל עד שהחמאה מבעבעת תוך טלטול עדין של הסיר. כשהחמאה מתחילה להשחים ולהדיף ניחוח קרמלי, מסירים מהאש. אחרי חמש דקות מסננים את החמאה ומניחים לצינון. בינתיים מנפים לקערה את אבקת הסוכר, הקמח, אבקת האפייה והמלח. מוסיפים את השקדים הטחונים ומערבבים. בקערה נפרדת מערבבים את החלבונים במזלג או במקצף ידני ומוסיפים לרכיבים היבשים ביחד עם הקפה. מערבבים פנימה את החמאה המומסת ומערבבים לתערובת חלקה ומבריקה. מצפים בפלסטיק נצמד ומקררים כשעתיים.

משמנים ומקמחים תבנית של מאפינס או מיני מאפינס ומכניסים לשקעים את התערובת עד ל3/4 גובה.  אופים 20-25 דקות בחום של 375 מעלות פרנהייט. כשקיסם יוצא יבש, מוציאים מהתנור ומצננים כ-5 דקות. מוציאים בזהירות את המאפים מן התבנית ומצננים לחלוטין. בינתיים, מנפים את אבקת הסוכר ומוסיפים את הסירופ, החלב והקפה. מצפים בזיגוג ומקשטים באגוז מלך, אבקת סוכר ו/או אבקת קפה.

מסדרים על צלחת הגשה יפה, כותבים על כרטיס ״שיהיה לך יום נהדר!״ ומגישים למורה של הילד/ה שלכם ביום הראשון ללימודים.

שבת שלום ושנת לימודים מיצוינת!

שלכם,

דלית

dalit@gvirtsman.com

Coffee עם אופי: עשרה בתי קפה שווים בסן פרנסיסקו והסביבה

Coffee עם אופי: עשרה בתי קפה שווים בסן פרנסיסקו והסביבה

מאת: דלית גבירצמן

אם תשאלו אותי, אומר לכם בכנות שסן פרנסיסקו הכי נהדרת דווקא בקיץ. בשעה שתל אביב נאנקת תחת עומס החום הכבד והלחות הבלתי נסבלת, ואפילו בעמק היפה שלנו – שהבטיחו לנו פעם ש״בכלל לא צריך כאן מזגן״ – הטמפרטורות הולכות ומאמירות משנה לשנה, בסן פרנסיסקו, צריך ת-מיד לצאת מהבית עם ג׳קט. בקיץ העיר מתרוקנת, התנועה פחות סואנת, יש חנייה בשפע, ואפילו דרי הרחוב נראים יותר מבסוטים. ואילו בתי הקפה – נפלאים כתמיד. ואם כבר אנחנו מדברים על קפה, אני תמיד מתרגשת כשאני מוצאת בית קפה חדש שיש בו גם קופי, משמע קפה מעולה, אבל יחד עם זאת גם אופי, כלומר בית קפה עם אווירה מדליקה וייחודית. וכששני הדברים הללו מתקיימים בו זמנית – אין מאושרת ממני.

חוצמזה, יש בי לפעמים גם איזשהו קונפליקט פנימי שכזה, ביני לביני, שהולך ככה. מצד אחד, הייתי נורא רוצה להכנס בכל בוקר לאותו בית קפה קטן ושכונתי, לחייך לבריסטה הצעיר והחתיך ולהפטיר לעברו בנונשלנטיות ״פור מי, דה יוז׳ואל״, ושהוא יחייך אלי מין חיוך הורס כזה, וישיב לי בחזרה ״יו גוט איט״. אבל מה לעשות, שיש בי גם את דלית החקרנית, הסקרנית, שחייבת כל הזמן לנסות מקומות חדשים, שמתרגשת לקראת בית קפה או מסעדה חדשה, ממש כמו נערה לפני דייט. ובכן, מה דעתכם? המוכר והידוע או החדש והלא נודע? וזאת, חברים, כבר הופכת להיות שאלה שהיא יותר ברמה הפילוסופית. בכל מקרה, האיש היקר אומר שהכול טוב ויפה, כל זמן שמדובר רק בבתי קפה.

אז השבוע, הנה לכם כתבה חדשה ובה עשרה בתי קפה קטנים, שווים ומרגשים, עם קופי וגם עם אופי, כאלו שלא הוזכרו בשתי הכתבות הקודמות שלי על בתי קפה קטנים, שווים ומרגשים עם קופי וגם אופי. אני יודעת שלפעמים, בדיוק כמו עברי לידר, נראה כאילו כל מה שאני עושה זה לשבת בבתי קפה ולתכנן את העתיד שלנו. ברור לכם, אני מקווה, שבמציאות זה לא בדיוק עובד ככה. אבל בגדול, אני לא יודעת מה איתכם, אבל כשלי יש יום כזה לא-משהו, שקשה לי להניע אותו, ולפעמים אפילו עצוב ורע לי על הלב, כשאין את הקפה של ברטה, אז אנסה בית קפה אחר. לעומת זאת, כשטוב, טוב, טוב לי על הלב, אז גם אז, בא לי לשבת ולשתות כוס קפה במקום שווה. פגישת עבודה? על כוס קפה, כמובן! פגישה עם חברה? טוב, נראה לי שהבנתם כבר את הראש. ככה יוצא, שיש לי בשבילכם אחלה המלצות חדשות-שות-שות.

1- Provender

בית קפה שכונתי קטן ומקסים בלב שכונת Potrero Hill היפה. חולפים על פני התורים הארוכים המשתרכים בקדמת המסעדות החביבות והפופולריות לבראנץ׳ בעיר Plow ו- Chez Maman ומתאפקים שלא להיכנס לFarley’s הוותיקה. ואחרי כל ההתאפקות, ואני יודעת שזה לא קל, מתפנקים עם כוס קפה של Andytown המוגש כאן בגאווה רבה לצד טוסט אבוקדו מלחם של טרטין ומאפים נפלאים אחרים. רחוב 18 הוא הרחוב הראשי של השכונה ויש בו הרבה פינות חמד, אבל אל תוותרו על Provender – קסם של מקום!!

Provender Coffee & Food, 1415 18th Street, San Francisco

2- Matching Half

ממש בלב שכונת Nopa, אני מגלה בוקר אחד בדרכי לאולפן של USF בית קפה קטן ומקסים. לא די שאף הוא מגיש את הקפה המעולה של Andytown לצד המאפים הנהדרים של Black Jet Baking Co, יש בו אפילו כריכים וסלטים טעימים. מיד, אני עושה להם את ״מבחן הגיברלטר״ שלי. תשאלו מהו מבחן הגיברלטר? או, שאלה מצוינת! ובכן, אחד הסודות השמורים ליודעי דבר, הוא משקה שאינו מופיע בתפריטים והוא טעים-טעים. זהו משקה המכיל דאבל שוט של אספרסו עם מעט חלב מוקצף. הבריסטות של Blue Bottle נהגו להכין אותו לעצמם, ואחרים ניסו וראו כי טוב. כל בית קפה, ובריסטה שמכבד את עצמו, ידע איך להכין לך ג׳יברלטר, ואפילו יתן לך מבט של קזבלן. נסו והיווכחו!

Matching Half, 1799 McAllister St, San Francisco, CA 94115

3- Companion Bakeshop

מבחינתי, השילוב של קפה ומאפה הוא תמיד שילוב מנצח. ישנם מעט מאוד אנשים שאני סומכת עליהם בעניין הזה, וכשחברה טובה (שבהחלט מבינה עניין!) מספרת לי על בית קפה בסנטה קרוז שאני ח י י ב ת לבדוק, אני מיד רושמת את הפרטים. וכשרוצים מספיק – מגיעים אפילו עד סנטה קרוז. שבת בבוקר, יום יפה ואני (כרגיל) רוצה המון קפה ומאפה, אז יאללה, נכנסים למכונית ונוסעים. איי יאי יאי, איזה יופי של לחמים, איזה יופי של מאפים ואיזה יופי של קפה! לצערי הרב, המקום אמנם רחוק מסן פרנסיסקו, אך בהחלט שווה את הנסיעה  ואת מקומו ברשימה המכובדת הזאת – תודה מיכל!

Companion Bakeshop, 2341 Mission Street, Santa Cruz

4- Verve Coffee Roasters

אם כבר הגעתם עד לסנטה קרוז, שווה לכם לבדוק את בתי הקפה של Verve. זהו הקפה המקומי, שבעליו מתגאים בתוצרתו ולוקחים אחריות על הכנתו מזרע הקפה ועד הגעתו לספל שלכם – סוג של גאוות יחידה. הם מתהדרים בסחר הוגן, מוסריות ומצוינות, אבל הכי חשוב – הקפה שלהם באמת טעים! יש להם, עד כה, סניפים משל עצמם בסנטה קרוז, לוס אנג׳לס וסן פרנסיסקו, אך מגישים את הקפה שלהם במקומות רבים. יופי של קפה!

Verve Coffee Roasters,  104 Bronson St Ste 19, Santa Cruz, CA 95062

Verve Coffee Roasters, 2101 Market Street, San Francisco, CA 94114

5- Avenues San Francisco

בלב שכונת האאוטר סאנסט גיליתי ממש לאחרונה בית קפה מגניב כזה, של גולשים, העונה על השם Avenues San Francisco. במקום מוגש קפה של Verve ומאפים נפלאים הנאפים במקום כמו למשל פיצה, סוגים שונים של פאי ועוגיות שוקולד צ׳יפס עם פרעצל ומלח גס. בפאתי הקפה יש פאטיו מדליק, ולמקום כולו יש וויב שעושה חשק לעשות שם מסיבה, להיות צעיר או לפחות להיות גולש. מקום מגניב!

Avenues San Francisco, 3606 Taravel Street, San Francisco

 Black Jet Baking Co. -6

אין כמו להתחיל את היום בבית קפה, וסן פרנסיסקו בהחלט מתגאה בבתי הקפה שלה ולאופים המקומיים יש כאן מעמד של שפים, אם לא כבוד של סלבריטאים אמיתיים. לאחרונה, יצא לי לפקוד מאפיה חדשה, קטנה ומטריפה העונה על השם .Black Jet Baking Co. ג’יליאן שאו, האופה היפה ובעלת המקום, אחראית לעוגיות הנהדרות, למאפים הטריים ולפודינג לחם פשוט מ-ט-ר-י-ף. שבו שנייה עם כוס הקפה על הספסל בפתח החנות, כמו שעשיתי אני, התענגו על קרני השמש המלטפות ותראו שלא צריך לרוץ רחוק בשביל חיים טובים.

Black Jet Baking Co., 833 Cartland Ave.San Francisco

7- Trouble Coffee

מה שהכי כיף בעיר הגדולה, זה שיש בית קפה קטן בכל פינה. אפילו בשכונות פחות נוצצות, תמצאו בתי קפה שווים, או במקרה הזה, חור בקיר שמגיש קפה מעולה. ואל תתנו למראה הזרוק-משהו לבלבל אתכם. במקום מוגש קפה מעולה. אז קחו את כוס הקפה וכנסו לפטיו הקסום של החנות היפיפה הסמוכה General Store, ותשלחו לי משם תמונה, בבקשה.

Trouble Coffee, 4033 Judah Street, San Francisco

8- 20th century cafe

קבעתם פגישה עם חברה לקפה. איפה כדאי לשבת? מבין עשרות בתי הקפה הנפלאים שישנם בעיר, שבה את ליבי בית קפה קטן ומיוחד במינו. זהו בית קפה בסגנון אירופאי, בשם 20th century cafe. מוגשים בו מאפים וקינוחים נפלאים, קניש תפוחי האדמה והבייגל שלהם הם מהטובים שטעמתי – באחריות. מקום עם המון טעם טוב, סגנון ואופי!

20th century cafe, 198 Gough st. San Francisco

9- Piccino

לצד מסעדה איטלקית מצוינת כשלעצמה, העונה על אותו השם בדיוק, נמצא בית קפה קטן ומלבב. איזה כיף שיש עוד בית קפה נהדר בשכונת הדוגפאץ׳, שכן סן פרנסיסקו לא מאכזבת וממשיכה להפתיע אותנו על כל צעד ושעל. כאן מוגש הקפה המצוין של Sightglass  – עונג צרוף!

Piccino, 1001 Minnesota Street, San Francisco

10- Ritual Coffee

באחד המקומות האהובים עלי בעיר – גני Flora Grubb (שאם עוד לא הייתם בו, אז ממש שווה לבוא!) תמצאו משתלה מהממת, כלים יפים, והמון טעם טוב. ושם, בתוך המשתלה, מסתתר לו – הס פן תעיר – בר קפה קטן ומדליק. למי שנפשו רנה כאשר הוא מוקף בצמחיה ירקרקת, קקטוסים ופינות ישיבה קסומות – זה המקום בשבילכם. רוצו להתאהב!

Ritual Coffee, Flora Grubb Gardens, 1634 Jerrold Ave. San Francisco

זהו להפעם, חברים. שוב ושוב החיים שולחים לנו תזכורות שמה שחשוב – זה להיות ממש כאן ועכשיו. אז עזבו הכול, צאו מהבית, חבקו את האהובים עליכם והזמינו אותם לכוס קפה טוב. עד כמה שידוע לנו, חיים רק פעם אחת!

שבת שלום,

דלית

dalit@gvirtsman.com

שבועות 2018: ביקורים במעדניות מומלצות

שבועות 2018: ביקורים במעדניות מומלצות

מאת: דלית גבירצמן

לו הייתי עוגה, הייתי רוצה להיות עוגת גבינה. גבוהה כזאת, עם רגליים ארוכות ויפות, זהובה וקלילה. מושלמת טרייה, ויחד עם זאת, משתבחת עם הזמן. הייתי צועדת לי בקלילות ומשאירה אחרי שובל של ריח נעים ומפתה. אבל נראה לי, שלו הייתי עוגה, הייתי בטח רוגלע. קטנה כזאת, דחוסה ויותר מידי מתוקה. יש לי חברה שהיא עוגת שיפון יפיפיה ומנומשת, ואחרת שהיא עוגת פרג מושלמת. יש לי חברה שהיא מילפיי, רבת שכבות וגוונים, אשת העולם הגדול, מעודנת וקלילה. יש לי חברות מקרון, וחברות שמרים. אבל אני, לו הייתי יכולה, הייתי בטח בוחרת להיות עוגת גבינה.

עוגות גבינה משלבות שתי אהבות גדולות שלי; מאפים וגבינות. ומאחר ומדובר בחג האהוב עלי בעולם, ובדבר האהוב עלי ביותר (כמובן, אחרי קפה ומאפה) – שהוא פלטת גבינות ויין – אני חייבת לשתף אתכם בכמה טיפים קטנים. קודם כל, אין אירוח יותר אלגנטי מפלטת גבינות משובחת עם כמה צלוחיות קטנות של אגוזים, פירות טריים או יבשים וקרקרים שווים לצד יין טוב. לעולם לא תתפסו אותנו בלי, ואתם מוזמנים לנסות. כמו תמיד בתפיסת העולם שלי, האיכות חשובה יותר מהכמות. כל מה שצריך, זה שלוש עד חמש גבינות מעולות; אחת עיזים רכה וטבעית, אחת קשה או חצי קשה ואחת כחולה, ואתם מסודרים. אצלינו בבית מככבות הסנט מור הצרפתית המושלמת, המאנצ׳גו הספרדית, תום או גרוייאר החרפרפות, הרוקפור או ה-Humboldt Fog העבשות והנפלאות, וה-Drunken Goat המצוינת. את רובן ניתן להשיג באיכות טובה בטריידר ג׳ו ובהול פודס (משום מה, הסניף של קופרטינו חביב עלינו במיוחד!). ואם בא לכם להשקיע הפעם, ולכבוד החג להצטייד בגבינות מובחרות במעדניות ובסופרים באזור המפרץ, אז זאת הרשימה האולטימטיבית בשבילכם:

Mission Cheese Shop

בחנות/מסעדה Mission Cheese, שמו להם למטרה לפתוח מקום המתמחה בגבינות מעולות, המיוצרות במחלבות בוטיק בכל רחבי ארצות הברית. והמשימה שלהם (ולהלן השם בעל כפל המשמעות) היא להביא את המיטב ישר ללב שכונת המיסיון. בנוסף, החליטה שרה דבוראק, שהפכה להיות סלבריטאית הגבינה, לזווג את הגבינות דווקא עם בירות מצוינות. החבר׳ה שם מבינים דבר או שניים בגבינות ושווה להגיע לשם, ולו בשביל להעביר ערב נעים על פלטת גבינות או כפי שהיא מכונה אצלם Cheese Flight או לחילופין לנסות פלטה של charcuterie וכבושים – חגיגה אמיתית!

Mission Cheese Shop, 736 Valencia street, San Francisco

Rainbow Grocery

הסופרמרקט הכי קולי בעיר נקרא: Rainbow Grocery. זהו קו-אופ שנמצא על רחוב Folsom והוא חלומו הרטוב של כל חובב בישול, אפייה, טבעונות, רפואה הוליסטית, וסתם אנשים שאוהבים אוכל טוב. אז נכון, שהאיש היקר ואני קצת שרוטים בקטע של סופרמרקטים ושווקים, ובכל מקום בעולם שטיילנו בו, תמיד אנחנו מוצאים את עצמנו באיזה סופר אתני כזה או אחר, אבל באמת שהמקום הזה שווה ביקור. בסופרמרקט המיוחד הזה, שהוא בית מקדש ומקום עליה לרגל לכל מי שהמילים ״אורגני״, ״בריא״ ו״טבעי״ מרעיד בו מיתר, תמצאו מבחר מרשים של גבינות מצוינות, קרקרים מכל זן שרק קיים, פירות טריים נפלאים, וכל מה שרק תעלו בדעתכם – יש שם. באמת שאין דברים כאלה!

Rainbow Grocery, 1745 Folsom Street, San Francisco

מקומות נוספים מומלצים בעיר לערוך בהם קניות של גבינות טובות ומוצרי מזון טריים ואיכותיים הם:

Bi-Rite ו- Gus’s, שתי רשתות של קו-אופ עם הרבה גאווה ומורשת בת עשרות שנים של איכות ושירות. במחלקת הגבינות בGus’s יתנו לכם שירות כמו בחנות אופנה יוקרתית, כולל טעימות. חווית קנייה והנאה מכל ביס!

עוד מקום נחמד להסתובב בו, בעיקר בימי שבת, שלישי וחמישי בשעות שמתקיים בו שוק האיכרים, הוא בניין ה-Ferry Building. שם תמצאו דוכן של מחלבת Cowgirl המצוינת ועוד דוכנים וחנויות שוות בהחלט!

Behemian Creamery

מי שממש רוצה להשקיע, או פשוט מזדמן במקרה לאזור סונומה, חובה לבקר אצל ליסה ב- Behemian Creamery. במקום הזרוק והקסום הזה, המשקיף על נוף יפיפה כמו מגלויה, תוכלו לערוך סיור, לפגוש את גיטל, שושנה ושאר העיזים היהודיות הטובות של ליסה, ללמוד על תהליך הכנת הגבינות, וכמובן – לטעום מהגבינות הנפלאות!

Behemian Creamery,  7380 Occidental Road, Sebastopol, CA

 

The Cheese Board

שום כתבה על מעדניות גבינה משובחות לא תהיה מושלמת ללא המוסד הידוע בברקלי The Cheese Board. המקום מהווה מזה שנים רבות מקום עלייה לרגל לכל חובבי הגבינות באשר הם. ואגב, הפיצה שלהם הנאפית בפיצריה הסמוכה נחשבת לאחת מהפיצות הטובות בכל ארצות הברית. מומלץ ביותר!

The Cheese Board, 1504 Shuttuck Ave. Berkeley

La Fromagerie

אם אתם עוברים במקרה אצלנו בשכונה, אתם תמיד מוזמנים לבקר ב-La Fromagerie, חנות גבינות מהממת. Nathan, המוכר החביב יתן לכם לטעום ויספר במבטא צרפתי אותנטי ובידענות רבה על כל גבינה וגבינה!

La Fromagerie, 2425 3rd Street, San Francisco

 

ואם בעוגות גבינה עסקינן, בדיוק נפתחה בעיר מאפייה חדשה שעושה דבר אחד בלבד- עוגות גבינה, וכבר מתארכים שם התורים. מיד כששמעתי על כך, כמו הארנב של אנרג׳ייזר, אצתי רצתי בהתרגשות לראות על מה המהומה. מדובר בסניף הראשון של הרשת היפנית הידועה Bake Cheese Tart שנפתח בארצות הברית. אחרי צעידה נמרצת הגעתי לרחוב מרקט ונכנסתי למרכז הקניות המפונפן Westfield, שאחיו התאום ממוקם בסן חוזה. הגברת הנחמדה בעמדת המודיעין סימנה לי את הכיוון לירידה לקומה התחתונה בעודה מוסיפה בחיוך, את תראי כבר את התור… למען האמת, הייתי יכולה פשוט ללכת בעקבות הריח. כאמור, אין כמו ריח של מאפה גבינה טרי. נעמדתי בסוף התור וחיכיתי בסבלנות. ממש ממולי נאפו טארטים קטנים וזהובים, יפים ורכים כמו תינוקות שזה עתה הקיצו משנתם. שורות סדורות של קופסאות בצבע צהוב חלמוני מילאו את הקיר שממולי. האיש טעם ואמר זה טעים, אבל אין כמו עוגת הגבינה שלך. כפרה עליו!

אז לא נותר לי אלא לשתף שוב במתכון לעוגת הגבינה המנצחת שקיבלתי מדבי גיסתי לפני מליון שנה.

עוגת הגבינה #1

מה צריכים?

5 ביצים מופרדות

1 כוס סוכר

2 קופסות של גבינה 9% או 1 קופסת sour cream של Trader Joe's (לא דל-שומן!)

2 כפות קמח רגיל

לציפוי:

1/2 חבילה אינסטנט פודינג וניל

1/2 כוס חלב

שמנת מתוקה

מה עושים?

מקציפים את החלבונים עם 1/2 כוס סוכר לקצף יציב ומבריק. מקציפים את החלמונים עם המחצית השניה של הסוכר עד שמתקבלת תערובת תפוחה ובהירה. מוסיפים לחלמונים את השמנת החמוצה והקמח ומערבבים היטב. לבסוף, מוסיפים בתנועות עטיפה את מקצפת החלבונים. מעבירים לתבנית קפיצית משומנת בקוטר 26-28 ס״מ ומכניסים לתנור מחומם ל- 160 מעלות צלזיוס  (325 פרנהייט). אופים כשעה מבלי לפתוח את התנור ומשאירים את העוגה להתקרר בתנור סגור. העוגה תופחת לתפארת מדינת ישראל ואז שוקעת מעט, אך אל דאגה, הקרם מצפה את העוגה ו״מיישר״ אותה.

להכנת הקרם: מקציפים את מחצית חבילת האינסטנט פודינג עם 1/2 כוס חלב והשמנת המתוקה עד שהתערובת מתייצבת. מורחים על העוגה הקרה (!) ומצננים במקרר מספר שעות לפני ההגשה. ניתן לגרר מעל תלתלי שוקולד מריר מה שהופך את כל הענין לתאוה לעין ולחיך! כידוע, עוגות גבינה משתבחות אחרי יום-יומיים, כך שבהחלט ניתן להכין את העוגה מראש.

 

ולמטיבי הקרוא שהגיעו עד לכאן, סימן שאתם רציניים. אז הנה לכם רשימת יינות מומלצת שהולכת, סליחה, רצה עם הגבינות הטובות שלכם:

1) יין לבן מסוג Sancerre

2) יין לבן מסוג Chablis

3) יין ריזלינג מאלזאס Vin D’Alsace

4) ״גשם לבן״ של יקב שאטו גולן

5) השמפניה הנפלאה של עודד שקד מיקב Longboard בסונומה

6) שרדונה מיקב Clos de Gat הישראלי

7) יין אדום קל צרפתי כגון בוז׳ולה או Gamay

8) יין אדום איטלקי כגון  קיאנטי או  Montepulciano d’Abruzzo או Sangiovese

 

והעיקר, חברים וחברות, שיהיה חג שבועות שמח וטעים!

שלכם,

דלית (הרוגלע)

הדברים הקטנים שעשו לי את השבוע

הדברים הקטנים שעשו לי את השבוע

מאת: דלית גבירצמן

ישנם שבועות כאלה, דחוסים ולחוצים, שנדמה שכולם, כולל אותך, כבר רצים על האדים שבמיכל הדלק. האוויר מסביב טעון, ויחד עם זאת, האנרגיה ירודה. אני קמה בבוקר, וכבר עייפה, מחשבת את קיצו של היום לאחור. זה היה השבוע שהיה לי. שבוע שבו אפילו האיש היקר שאל אותי מתי יגיע סוף סוף, סוף השבוע, כאילו הוא לא יודע. חופשת הקיץ מנצנצת מרחוק כמו חזיון תעתועים של הלך במדבר, ועד אז, רשימת המטלות של סוף השנה נראית לי אינסופית. התרגשות מהולה בעצב כשעוד מחזור של תלמידים מסיים וממשיך לדרכו. עמיתים עוזבים, חברים נפרדים. כן, כזאת אני, לא ממש טובה בפרידות ובסיומים. אז מה עושים? חוזרים לבייסיקס, לדברים הקטנים, לשמחות קטנות של יום חולין שממלאות לי את הלב. עם השנים, למדתי שהאושר שלי מורכב ממולקולות קטנות של שימחה, עניין, התלהבות, נתינה וסקרנות.

הבנתי שברגעים כאלו, אני צריכה לקחת אחריות על האושר שלי, ומהכרותי רבת השנים עם עצמי, לדעת מה יעשה לי טוב. שוב ושוב, אני נוכחת לדעת שאת הדרך אל האושר הכי כיף לחלוק עם אחרים.

אז השבוע, הנה לכם רשימת השמחות הקטנות שלי:

Al’s Place

ארוחה טובה תמיד מצליחה לרומם את רוחי וחברה נעימה רק מעצימה את החוויה. בלב שכונת המישן נחבאת לה פינת חמד קטנה עדויה בכוכב מישלן מנצנץ. מנות האוכל בה צבעוניות, מגרות וכל כך טריות, שממש אפשר להריח עדיין מהירקות את ריח האדמה. השילוב של האווירה הנינוחה יחד עם האיכות וההקפדה של המקום, עושים לי את היום.

Al’s Place, 1499 Valencia St., San Francisco

General Store

אין כמו להכנס לחנות מטריפה ולהתחדש בזוג נעליים וצעיף מפנק. בשכונת סאנסט הנהדרת נמצאת חנות בדיוק כזאת. היא נקראת General Store ויש בה את כל מה שצריך בשביל לרומם את הרוח ולרוקן את הארנק. שווה לבוא אפילו רק בשביל לשטוף את העיניים ולשבת בפאטיו הקסום שבפאתי החנות. לא לשכוח להצטייד בקפה ומאפה משובח מבית הקפה Trouble Coffee הסמוך, ולהזכר שהאושר נמצא בפרטים הקטנים. אגב, חנות הספרים שליד מלבבת לא פחות. ממש שווה!

General Store, 4035 Judah St. San Francisco

De Young: Cult of the Machine

בפגישה עם חברה על כוס קפה היא מספרת לי על תערוכה מעניינת במוזאון דה יאנג החביב עלי במיוחד. התערוכה נקראת Cult of the Machine, והאיש רק שומע את המילה Machine, ומיד מחליט להצטרף. התערוכה מציגה עבודות של קבוצת אמנים מודרניסטים הנקראת Precisionism, שעליה לא שמעתי מימי, אך עבודותיהם מרתקות. הם הוקסמו מהאסתטיקה של המכונות, האורבניות והתיעוש. ההקבלה לעידן שלנו ותשומת הלב לאסתטיקה והעיצוב של המכשירים הטכנולוגיים המקיפים את חיינו מתבקשת ומוסיפה לתערוכה רלבנטיות ועניין. עבודות רבות שבו את ליבי (הופתעתי לגלות בתערוכה כמה יצירות של אוקיף) ואפילו לואו-טקיסטית שכמותי התרשמה.

Cult of the Machine, De Young Museum, San Francisco

Lean on Pete/ The Rider

עבורי, הקולנוע היה ועודנו מקלט וחוף מבטחים. השבוע, צפיתי בצמד סרטים העוסקים באותו הנושא. הראשון הוא ״הרוכב״ – סיפורו הנוגע ללב של בריידי בלאקבורן, כוכב עולה בזירת הרודיאו ומאמן סוסים מחונן, הנאלץ להתמודד עם קטיעה פתאומית של הקריירה שלו בעקבות תאונה קשה. בריידי מאבד באחת את שני הדברים שהגדירו אותו כאדם – הרכיבה והסוסים. הוא שב הביתה לחווה ללא השכלה או כישורים אחרים, ונאלץ להתמודד עם הדילמה של חייו: מה קורה כשאינך יכול לעשות את מה שנועדת לו. על רקע המרחבים המרהיבים של המערב האמריקאי נפרשת הדוקו-דרמה האימפרסיוניסטית של קלואי ז'או. ז'או מלהקת את הקאובוי בריידי ג'אנדרו לתפקיד הראשי והסרט עורר בי מחשבות על הז׳אנר הזה של הדוקו-פיקשן. הסרט השני, אף הוא עוסק בנער שיוצא לחפש את דודתו כאשר הוא מלווה בסוס גנוב שעל שמו נקרא הסרט. אנדרו היי אינו שם מוכר במיוחד, אבל הוא עבד כעורך ב"גלדיאטור", "בלאק הוק דאון", "חיוך של מונה ליסה", "לילות שנחאי" ועוד כמה סרטים, בטרם החל לביים בעצמו. סרטו המוכר היחיד עד כה הוא "45 שנים" מלפני שנתיים. "לין און פיט" ו״הרוכב״ מרגשים ומעוררי מחשבה.

The Handmaid's Tale/ Sneaky Pete

עוד סיבה שגרמה לי להתרגש השבוע היתה העונה השנייה של הסדרה המרתקת The Handmaid's Tale (סיפורה של שיפחה).

העונה הראשונה עטורת הפרסים המבוססת על סיפרה של מרגרט אטווד המצוינת, השאירה אותי ללא אוויר לנשימה, כאילו מישהו נתן לי פתאום אגרוף ישר לתוך הבטן. היא אכזרית, היא מטרידה והיא עשויה כל כך טוב, שאי אפשר להוריד ממנה את העיניים. מחכה כבר לסוף השבוע כדי לטרוף אותה.

סדרת טלוויזיה נוספת ששבתה את ליבי נקראת Sneaky Pete. זוהי סדרת עוקץ ממכרת שנעשתה עבור אמזון, ובו שוב אנו נהנים מבריאן קרנסטון הנפלא והזכור לטוב מהסדרה המעולה “Breaking Bad”. הסדרה עוקבת אחר אמן הונאה, מריוס (ג'ובני ריביסי), שעומד להשתחרר מבית הכלא ולהתמודד עם חוב בסך 100 אלף דולרים לגבר מסוכן ואלים, וינס (קרנסטון). במשך שנותיו מאחורי הסורגים, שותפו הפטפטן לתא המעצר, פיט, סיפר לו פרטים רבים על חייו ועל ילדותו בבית סבו וסבתו (מרגו מרטינדייל ופיטר גרטי). מאחר שפיט לא ראה את משפחתו זה 20 שנה, מריוס מחליט להתחזות לו. הוא מופיע בבית המשפחה ומשתמש בזכרונות שסיפר פיט כדי לבסס את זהותו. בזמן שהוא משתלב בעסק המשפחתי, מריוס זומם לגנוב מהמשפחה את הכסף שהוא חייב לווינס, המחזיק בשבי את אחיו הצעיר.

עכשיו, אתם כבר יודעים מה אני הולכת לעשות בסוף השבוע…

טארט טאטן

ולסיום, לבקשת הקהל, אני מכינה וחולקת מתכון לקינוח קלאסי, איכותי, מנחם ומנצח. הלא הוא הטארט טאטן. שנים שכבר האיש מבקש, ממש מתחנן שאכין לו את הקינוח היפיפה הזה, המושלם לעונת הקיץ. אז לכבוד ארוחת ערב משובחת עם חברים אני מפתיעה ומפנקת בקינוח המושחת הזה.

מה צריכים?

לבצק:

2 כוסות + 2 כפות (300 גרם) קמח

1/4 כפית מלח

100 גרם אבקת סוכר

200 גרם חמאה קרה, חתוכה לקוביות

1 ביצה טרופה

100 גרם חמאה רכה

11/2 כוסות (300 גרם) סוכר

8 תפוחי עץ חמצמצים (מזן סמית) קלופים, מנוקים מליבה וחתוכים לרבעים

מה עושים?

מעבדים את הקמח, המלח, אבקת הסוכר וקוביות החמאה במעבד מזון בלחיצות קצרות (פולסים), עד שהתערובת פירורית. מוסיפים ביצה טרופה ומעבדים רק עד לקבלת כדור בצק. משטחים את כדור הבצק ועוטפים בניילון נצמד. מעבירים למקרר לשעה.

מחממים את התנור לחום של 350 מעלות פרנהייט. מרדדים את הבצק לעיגול בעובי 1/2 ס״מ ובקוטר של 35 ס״מ. דוקרים במזלג ושומרים במקרר. מורחים תחתית של מחבת עם ידיות חסינות חום בכל כמות החמאה, ומפזרים מעל את הסוכר. מסדרים מלמעלה בצפיפות את התפוחים, כשהם נוטים על צידם. מבשלים את התפוחים על אש בינונית כ-10 דקות, עד שהסוכר נמס, הרוטב מבעבע ותחתית התפוחים מזהיבה. התפוחים מפרישים נוזלים ומתכווצים, וזה בסדר. מניחים את הבצק על התפוחים, ודוחסים את שולי הבצק בין התפוחים ודפנות המחבת. מעבירים לתנור ואופים 20-25 דקות, עד שפני הבצק מזהיבים. מוציאים מהתנור ומצננים כ-10 דקות. בשלב הזה אני קוראת לאיש להפוך את הטארט על צלחת הגשה. ככה אני יכולה להאשים אותו אם זה מתפרק, אבל אצלו זה לא קורה, כמובן. פורסים ומגישים עם כדור גלידה.

שבת שלום,

דלית

קצת אהבה לא תזיק: מדריך ולנטיין דיי 2018

קצת אהבה לא תזיק: מדריך ולנטיין דיי 2018

מאת: דלית גבירצמן

תכל׳ס, אין דבר שאני אוהבת לכתוב עליו יותר מאשר אהבה. וככל שנדמה שהיא הולכת ומתמעטת בעולם, כך חשוב לחזק אותה ולהגביר את עוצמתה. דווקא בשעה שמתרבים קולות של רשע, אטימות, עוינות, זרות, סלידה, חשדנות וקהות חושים, כך נדרש מאיתנו לחפש, ביתר שאת, אחר נקודות הטוּב, החמלה והאהבה, שבליבנו ומסביבנו, ולהאיר עליהם באור גדול. כי רק האהבה תנצח. ובעצם, כשאני חושבת על זה, וכי דיברנו אי-פעם על משהו אחר, פרט לאהבה? האם החיפוש וההנאה מאוכל טוב, קולנוע משובח, ספרים מעוררי השראה, טיולים, חברות, זוגיות ומשפחה, לא מתמצים במילה אחת- אהבה?

ממש כמו במופע קסמים גדול, אנחנו מנסים מזה אלפי שנים להבין מה מתרחש בין שני אנשים זרים, שלפתע נפגשים ומשהו עובר בינהם, משהו נוצר שם, שלא היה קיים קודם לכן. בכל פעם, אנחנו מאמצים את עינינו בנסיון לחשוף את התעתוע, את הטריק, את הכישוף שקורה, ונכשלים בכל פעם מחדש. הקוסם הגדול מכולם לא חושף את סודו, ואנחנו נותרים הלומי אהבה, וממשיכים לתת ללב ולכישוף להוביל אותנו בין אם לחדר המיטות ובין אם לחופה. אז מהו סוד הדבק הזה? מהו הדבר שמחבר בין שני אנשים ומביא אותם להחליט לחבר את גורלם ועתידם לשארית חייהם, או לפחות לקוות לכך? לא ברור. דבר אחד אני יודעת בוודאות, כולנו זקוקים לאהבה, כולנו ניזונים ממנה וכולנו צריכים לחגוג אותה. איך, אתם שואלים? או, אז טוב ששאלתם. הנה כמה רעיונות לבילוי זוגי שאספתי בשבילכם לכבוד חג האהבה.

לאוהבים להיות בבית – שיר אהבה סטנדרטי

אח שלי האהוב, סיפר לי בסוד, על סדרת הדוקו הישראלית המ ע ו ל ה הנקראת ״שיר אהבה סטנדרטי״. מדובר בסדרה ביוגרפית-מוזיקלית חדשה המביאה את סיפורו של אריק איינשטיין – האיש והאגדה – הגדול מכולם. האיש שקולו המלטף, מראה פניו היפים ואישיותו הכובשת והמיוחדת במינה, ממיסים את ליבי בכל פעם מחדש. הסדרה מהווה מניפסט של אהבה לזמר והיוצר שהוא ארץ ישראל הישנה והטובה, של העיר תל אביב, של המלחמות, של הנוסעים לאט והמתפוררים בקלות. אז לכל מי שאוהב להיות בבית, התכרבלו לכם מתחת לשמיכה וצפו בסדרה שיצרו יואב קוטנר ואבידע לבני, שני אנשים עם רזומה עשיר בסדרות תיעודיות מוזיקליות, המביאה את סיפורו של אריק איינשטיין מילדותו ועד מותו, על פני ששה פרקים. ניתן לצפות בסדרה באחד האתרים הישראליים לצפייה ישירה. בשתי מילים: עונג צרוף!

לחובבי המחול המודרני- Dance Lovers

כל מי שמכיר אותי, יודע שבכל יום שלישי, בשעה 6:30 בדיוק, העולם שלי עוצר לשעה. זאת השעה שלי. אני לא מוותרת עליה בעד שום מחיר, כי זאת השעה שבה יש לי פגישה שבועית עם עצמי. בסטודיו מלא רקדנים ורקדניות צעירים ויפים, אני נעה לצלילי מוסיקה ולקולו הערב של ג׳יימס גראהם, שמלמד אותנו את שפת התנועה שהמציא אוהד נהרין, הקרויה גאגא. שנה וחצי. כל יום שלישי. גאגא. ובמיוחד לכבוד חג האהבה, מעלה ג׳יימס עם להקתו זו השנה השביעית, מופע הנקרא Dance lovers שמורכב מדואטים של אהבה על כל גווניה. השנה, ירקוד ג׳יימס עם אמו שילה גראהם-פרייס. המופע יתקיים בתאריכים 8-10 בפברואר.

http://jamesgrahamdancetheatre.com/

לחובבי הפינוקים ותענוגות הגוף- Onsen

לפעמים, מתחשק לכם פתאום ככה סתם, ממש באמצע החיים, להתפנק, להתנתק ולהרגע. לקחת פסק זמן מהמרוץ המטורף הזה שנקרא החיים, ולהיכנס לבית מרחץ יפני, לעשות איזה מסאז׳ זוגי, ולאחר מכן, לאכול ארוחה טובה. ובכן, יש לי בדיוק את המקום בשבילכם. לכל מי שמחפש חוויה אינטימית ומיוחדת, לחג האהבה, ולכל אירוע חגיגי אחר, נסו את Onsen שבסן פרנסיסקו. קפיצה קטנה ומענגת ליפן!

https://www.onsensf.com/

לחובבי סיורי האוכל

בשכונה שלי, ממש מתחת לאף, יתקיים בסוף השבוע סיור אוכל שנקרא Love Dogpatch. הסיור יתקיים ביום שבת בין השעות 11-4 והוא כולל, בין השאר, ביקור בחנות המקסימה Spicer on 3rd, טעימות בשתי חנויות השוקולדים הנפלאות Poco Dolce ו- Recchiuti Confections שהוציאו ממש לכבוד חג האהבה סדרת בונבוניירות בונבוניות במיוחד, קוקטיילים בסדנה המיוחדת שמציעה פלטפורמה נסיונית לאמנים מקוריים, ביקור במעשנייה המצוינת Smokestack Magnolia Brewing שמציעה בירות ובשרים מעושנים משובחים, ביקור במוזאון לעיצוב ומלאכת יד, ועוד ועוד. מומלץ ביותר!

ולמעוניינים בסיור דומה שתוכנן אף הוא באהבה רבה על ידי חברתי המוכשרת טלי שמי ואנוכי, אתם מוזמנים לבקר בעמוד הפייסבוק שלנו ״אמנות על קצה המזלג Taste of Art״ ולקבל פרטים על הסיור שמתקיים בכל ימות השנה ולא רק בחג האהבה.

לחובבי הקינקי לאב

אימא ואבא יקרים, אתם מוזמנים לעבור מכאן ישר למתכון… כי מה אני אגיד לכם חברים, העיר הזאת מלאה הפתעות. את הסרט ״מופע הקולנוע של רוקי״ ראיתי לראשונה בקולנוע פריז לפני ה מ ו ן שנים. לפני שבוע, זכיתי לראות אותו שוב, והפעם, החוויה היתה אהמ… איך לומר? שהיא היתה שונה לגמרי? מסתבר שמידי חודש מוצג סרט הקאלט המטורף הזה בסן פרנסיסקו עם שחקנים חיים הלבושים כמו הדמויות בסרט, והם עולים על הבמה ומציגים את הסרט לייב. אם לא די בזה, הקהל הנאמן מגיע לבוש גלאם מטורף בהתאם לאירוע, מה שהופך את הכול למופע מסוג אחר לגמרי. בכניסה ניתן לרכוש שקית הפתעות עם אורז (לזרוק על החתן והכלה), עיתון (לשים על הראש כשיורד גשם), רעשנים, נייר טואלט וכפפות חד פעמיות ועוד אביזרים לחוויה פעילה ואינטראקטיבית במיוחד. ולמי שלא רוצה להגיע עד העיר, יש גם הקרנה דומה בקולנוע Guild שבמנלו פארק. הכינו את המחוכים והביריות!

לחובבי השירה המדוברת- Sarah Kay

Photo by Emily Julian Photography

הכי בעולם אני אוהבת מילים.

מילים כתובות, כמו רסיסי מחשבות

מילים נהגות, מתוקות כמו סוכריות

מילים שבוקעות כמו פרפר מן הגולם

כמו קרני שמש ראשונות מאירות.

מילים מקפצות, חמימות,

כגרגירי תירס מתפקעות,

מילים נפרמות כמו סוודר ישן

ושוב נשזרות לכדי רעיון חדש

מילים מתעתעות, מבלבלות

חידתיות וחמקמקות כעשן

מול מילים חדות, מדויקות,

כמו קרן לייזר הן חורכות.

מילים מלבלבות, מרהיבות

כפריחה מדיפה ניחוחות

אחרי עונה רוויה של גשמים.

הכי בעולם אני אוהבת – מילים.

האהבה שלי למילים אינה יודעת גבולות ואינה יודעת שובע. וכשהילדה מגיעה לביקור ומראה לי את הTedTalk של שרה קיי, אני מיד מתאהבת. בזכות הילדה, מצאנו את עצמנו במופע של שירה מדוברת (spoken word) שיש מצב שלעולם לא היינו שומעים עליו, אלמלא היתה לנו ילדה בת עשרים ושתיים. האולם היה מלא מפה לפה בבני עשרים ומשהו, ממש כמותה. ואנחנו הצצנו מסביב במבוכה בנסיון לגלות עוד כמה ראשים מאפירים. ואז, עלו לבמה שרה קיי ופיל קיי, שני צעירים מקסימים עם סיפור חיים מרתק, שכותבים ומדברים שירה. אחד הקטעים הכי נפלאים שלהם נקרא ״כשהאהבה מגיעה״ והוא כל כך נהדר, שהייתי חייבת לשתף.

למכורים לסדרות בריטיות- ויקטוריה

בדיוק בזמן להתכרבל עם כוס תה ורקיק אל מול המסך, הגיעה אלינו העונה השנייה של סדרת הדרמה הבריטית ״ויקטוריה״. הסדרה עוקבת אחר חייה וסיפור אהבתה של המלכה ויקטוריה לבן דודה הנסיך אלברט. העונה השנייה עוקבת אחר המתח וההתמודדות של ויקטוריה עם תפקידיה וחובותיה כמלכה, כאישה וכאם. לצידה של הכוכבת הראשית, ג׳נה קולמן, מופיע השחקן רופוס סוול הנפלא בתפקיד לורד מלבורן. וכי מי יכול לעמוד בקיסמו של סיפור אהבה דרמטי שכזה, בהפקה מרהיבה ומושקעת וביופים של השחקנים? (טום הודג׳ס, בן זוגה של קולמן בחיים האמיתיים, הורס בתפקיד הנסיך אלברט). דילייטפול!

לחובבי הבישול והאפייה- בראוניז חלבה וטחינה

ולסיום, חייבת לשתף אתכם במתכון מ-ע-ל-ף, לבראוניז חלומיים עם חלבה וטחינה א-לה אוטלנגי, מתוך הספר החדש והמרהיב שלו שנקרא sweet. את השילוב של שוקולד, חלבה וטחינה צריך להוציא מחוץ לחוק. עד כדי כך זה טעים!

מה צריכים?

250 גרם חמאה חתוכה לקוביות

260 גרם שוקולד (70% קקאו)

4 ביצים גדולות

11/3 כוסות (280 גרם) סוכר

3/4 כוס פלוס 3 כפות (120 גרם) קמח

1/3 כוס (30 גרם) אבקת קקאו

1/2 כפית מלח

200 גרם חלבה חתוכה לחתיכות בגודל 2 ס״מ

1/3 כוס (70 גרם) טחינה

ועכשיו, מה עושים?

מחממים תנור לחום של 400 מעלות פרנהייט. משמנים תבנית אפייה בגודל 9×9 אינץ׳ או 23 ס״מ ופורסים מעל נייר אפייה. ממיסים על סיר כפול את השוקולד עם החמאה ומניחים להצטנן לטמפרטורת החדר. בקערה גדולה מערבלים את הביצים והסוכר עד שהתערובת בהירה וקרמית. מוסיפים את תערובת השוקולד ומערבבים מעט. מנפים את הקמח, הקקאו והמלח בקערה נפרדת ומקפלים לתוך תערובת השוקולד. לבסוף, מוסיפים את חתיכות החלבה ושופכים לתוך התבנית. מזליפים מעל את הטחינה ומעבירים שיפוד או סכין ליצירת אפקט של עוגת שיש. אופים בין 22 ל25 דקות עד שהעוגה עדיין לחה במרכז. אל דאגה, העוגה מתקשה כשהיא מתקררת. חותכים ומגישים. טועמים ומתעלפים!!

שלכם באהבה,

דלית