ביקור מולדת: עשר המסעדות שלא כדאי לכם לפספס בישראל

ביקור מולדת: עשר המסעדות שלא כדאי לכם לפספס בישראל

מאת: דלית גבירצמן

שלום, אני נוסעת. בשעה שתקראו את הכתבה הזאת, כבר אהיה ישובה במטוס בדרך אל היעד הקבוע, אל היעד הידוע. שוב אעשה את הדרך הארוכה והמוכרת בחזרה למולדת. המולדת המיוזעת, הדביקה, הצפופה והאהובה, שבה יש את האנשים שאני הכי אוהבת, ואת האוכל שאני הכי אוהבת בעולם כולו. הרי אנחנו לא באמת צריכים לחכות למייקל סולומונוב שיגיד לנו שבארץ שלנו יש את האוכל הכי טעים שיש. אנחנו לא זקוקים לפרס ג׳יימס בירד ודומיו כדי לקבל את הגושפנקה ואת האישור למה שידענו מאז ומעולם – שאין על המטבח הישראלי. אז מהו סוד הקסם של המטבח הישראלי? חומרי הגלם הטריים? השילוב וההשפעה של מטבחים שונים שהתקבצו להם יחדיו? או אולי זאת דווקא יכולת ההמצאה והאילתור שאופייניים לכל דבר ישראלי? כנראה, שכמו בהרבה מקרים אחרים, כל התשובות נכונות. אז הפעם, כמתנת פרידה, החלטתי להכין לכם רשימה חלקית של המסעדות האהובות עלי ביותר בארץ. זאת, כמובן, רשימה אחת מיני רבות, והיא וודאי תתעדכן שוב מחדש אחרי הביקור הנוכחי, אך עדיין היא משמשת נר לרגלי. יש בה מקומות אותם נשוב ונפקוד, כמידי שנה, ולא יועילו מחאותי הנמרצות ש״אי אפשר למחזר חוויות״ וש״צריך לחדש ולגוון״, האיש היקר לא יוותר עליהם ל-עו-לם. זוהי רשימה של עשרה מקומות נפלאים, שתחת לחץ פיסי מתון אצמצם לשלושה, ואחרי סחיטה באיומים אשאר עם אחד- שאין בלתו. פרס מובטח למנחשים נכונה.

אז בואו נתחיל. (אגב, הסדר אקראי לחלוטין)

טאיזו taizu

היכל הטעם הטוב של השף יובל בן נריה ממשיך להפגין מקצועיות, שירות ורמת דיוק שהופכת כל ארוחה לחוויה חובקת חושים. באופן כמעט בלתי מוסבר, טאיזו מצליחה לשמור על רמת הקפדה, אסתטיקה, אווירה, איכות וטעמים שלוקחים את הסועדים למסע קולינארי-תרבותי מענג והרמוני. בן-נריה טבע את המונח AsiaTerranean – מטבח המשלב צבעים, טעמים, תבלינים וטכניקות מהמטבח ומאכלי הרחוב של דרום מזרח אסיה עם חומרי הגלם המצויים אצלינו, באגן הים התיכון.

מנחם בגין 23, תל אביב

http://www.taizu.co.il/en/

קלארו Claro

במתחם שרונה היפיפה, יושבת לה מסעדת קלארו של השף רן שמואלי. ואם לא די במיקום המנצח, הרי שקלארו מצטיינת בכל דבר אחר. החל באווירה הנעימה, דרך עיצוב המקום והמטבח הפתוח, וכלה במנות היפות והטעימות. כל ארוחה שאכלתי בקלארו, מבראנץ׳, לאנץ׳ ועד ארוחת ערב, כולן היו מצוינות, והחביבה עלי מכולן היא הבראנץ׳. סביח קלארו, סלט ירקות שוק ומגש ארוחת הבוקר הזוגי – כולם תאווה לעיניים ולחך!

דוד אלעזר 30 פינת רחוב הארבעה, תל אביב

http://www.clarotlv.com/

OCD

שיהיה לכם ברור, מדובר כאן בחוויה גסטרונומית יוצאת דופן ובמחיר לגמרי לא מולקולרי. זוהי הצגה בתשע מערכות, הכוללת מנות דוגמניות שהן טעימות לא פחות משהן מצטלמות נהדר. בין מנה למנה, האורחים צופים במיצג קולינרי מרשים המתרחש ממש מול עיניהם במטבח הפתוח, וה-איך לא, מסודר ומצוחצח. צוות השפים טורחים, קוצצים, מערבבים, מזליפים ומעטרים כל מנה עם פינצטה דקה, והכול בתיאום ובתזמון מושלם. לאחר שמוגשת מנת הקינוח האחרונה ומשטח העבודה מנצנץ, נעמדים צוות השחקנים לקידה אחרונה בטרם יפשטו את סינריהם ויודו לקהל, שבתורו ימחא להם כפיים.

תרצה 17, יפו

https://ontopo.co.il/ocd/en-us

יפו-תל אביב Yaffo Tel Aviv

למה? כי זה חיים כהן. נקודה. השף חיים כהן הוא, ללא ספק, בעצמו מאסטר שף. אל מסעדת הדגל של המאסטר באים כדי לחגוג ולהתפנק על מנות משובחות, אווירה טובה ויחס אישי. תחת שרביטו של המאסטר זורמות אל השולחן מנות שניכרת בהן אהבה, הקפדה ותשוקה של האיש לאוכל טוב ולרצון לשמח ולחבר בין אנשים דרך האוכל.

יגאל אלון 98, תל אביב

/http://yaffotelaviv.com/

מזנון Miznon

של אייל שני. תגידו מה שתגידו, האיש הוא בהחלט תופעה, אבל הפיתות שלו הן יצירות מופת. המזנון הוא מקום מהיר, רועש, איכותי וסופר-טעים. טעים ברמות שקשה להסביר. לא משנה מה ששמים לך שם בפיתה, בין אם זה מן השדה או מן החי, האיש ההזוי מצליח – ובגדול! ועם הצלחה, אי אפשר להתווכח.

מזנון המלך ג׳ורג׳ – המלך ג׳ורג׳ 30, תל אביב

מזנון אבן גבירול – אבן גבירול 23

מזנון רמת החייל – הנחושת 1

https://miznon.com/branch/

חומוס אבו חסן Abu Hassan

יש דברים שהם מסורת, ובלי מסורת, אנה אנו באים? עוד מימי רווקותנו, היינו פוקדים את המקום כשהיה עוד רק ״חור בקיר״ ברחוב הדולפין. מסעדת עלי קרואן, המכונה אבו חסן, צפופה וחסרת חן, אבל החומוס, החומוס, אין שני לו! ותאמינו לי, ניסיתי כמעט הכול. בסופו של יום, ובעיקר בתחילתו, שוב נמצא את עצמנו יושבים אל מול צלחת השילוש הקדוש: חומוס, פול, מסבחה. מנגבים ובוכים מרב עונג. מנגבים ובוכים.

שבטי ישראל 14, יפו

לעמוד הפייסבוק לחצו כאן

אורי בורי Uri Buri

השנה, יצאתי לטיול בארץ עם תלמידי כיתה ח׳ וצוות המורות, והוטלה עלי המשימה הקשה מכל – למצוא מסעדה א-חת שבה נאכל ארוחה א-חת, ושתהיה לא פחות מבלתי נשכחת. וואי, איזה לחץ! חשבתי וחשבתי, ולבסוף נפל הפור. עלינו שלושתנו על מונית בדרך לעכו, למסעדה של המלך אורי הראשון. שם, אל מול השקיעה הכי יפה בעולם אכלנו ארוחת טעימות שהשאירה את כולנו מאוהבות!

רחוב ההגנה, עכו העתיקה

http://www.2eat.co.il/uriburi/menu.aspx?pid=5606

הוטל מונטיפיורי Hotel Montefiore

יש לי חולשה להוטל מונטיפיורי. ראשית, בגלל המיקום. שדרות רוטשילד בתל אביב הוא אחד האזורים האהובים עלי ביותר, בעיר האהובה עלי בעולם כולו. תמונה של המלון עצמו צריכה להופיע במילון לצד הערך ״מלון בוטיק״, כי אין יותר בוטיק מהוטל מונטיפיורי. שנית, מי שמכיר אותי היטב, יודע שאני לא בן אדם של בוקר ולא של ארוחות בוקר. לכן, אני הכי אוהבת לאכול בראנץ׳. זאת ארוחה מושלמת, שבאה לי בתזמון מושלם, המכילה את כל הדברים שאני הכי אוהבת; סלסלת לחמים, גבינות, סלטים קפה וּמאפה.

מונטיפיורי 36, תל אביב

http://www.hotelmontefiore.co.il/restaurant

סנטה קתרינה Santa Katarina

אני יודעת שאמרתי את זה כבר, אבל אין, פשוט אין על תל אביב. מתחם הר סיני, מאחורי בית הכנסת הגדול באלנבי, הפך בשנים האחרונות למרכז בילוי שוקק חיים, המאכלס בתוכו מסעדות נפלאות כמו פורט סעיד (אייל שני) והתאילנדית בסמטת הר סיני. ושם, פתח השף תומר אגאי, ששימש בעבר כסו שף ביפו תל אביב של חיים כהן, את סנטה קתרינה. בכישרון רב ובלי הרבה יומרה, הצליחה סנטה קתרינה לכבוש מקום של כבוד בלבבי.

הר סיני 2, תל אביב

https://www.facebook.com/santakatarina2/

בית תאילנדי Thai House

ואולי כאן המקום להתוודות, שכשזה מגיע למסעדות בארץ, אני – מה שנקרא – מסודרת. המזל חנן אותי בבני משפחה וחברים שיודעים ומבינים אוכל טוב, שהם גם מקושרים לאנשים הנכונים. באחד מביקורי האחרונים לקח אותי השף אורי לוי, הבעלים של ראיסה ביפו, למסע תענוגות קולינארי. במסגרתו, נסענו על הטוסטוס של אורי למסעדת ״בית תאילנדי״, ושם הוא פינק אותי במנות מעולות של סלט פפאיה משובח, פאד תאי ואגרול, מהטובים שטעמתי.

בוגרשוב 8, תל אביב

https://www.thai-house.co.il/english_menu

 

אז מה אני אגיד לכם, חברים? אפילו אחרי עשרים שנה, אני עדיין נרגשת לקראת הביקור השנתי בארץ. רשימת המאווים שלי לקיץ 2019 כבר מוכנה, ואני נדרכת לקראת הזינוק למרוץ המוכר והידוע. אני מוכנה לריגוש, מצפה לחיבוק וזקוקה לחיבור. רוצה הכול! כאן, עכשיו ומיד! ישר לוריד. אני כבר מרגישה את האנרגיה של תל אביב בכל הגוף, כבר מדמיינת את הטעם של הקפה המשובח על שפתי. נושמת את האוויר החם אל ראותי, וכבר מזיעה. מבטיחה לשלוח עדכונים מהשטח, והעיקר-שיהיה לכולם אחלה קיץ!

טוב, נו, אז אחרי לחץ פיזי מתון מצד העורכת, ולכבוד הקיץ שהגיע, החלטתי לחשוף את הסוד הגדול. מוכנים? תופים, בבקשה… ובכן, לא יעזרו קולות המחאה מצידי, ביקור מולדת לא יהיה שלם בלי החומוס של אבו חסן. אפילו אם נאלץ לנגב בעמידה או על ספסל ברחוב. אתם יודעים, ככה זה כשיש מסורת.

חיבוקים,

דלית גבירצמן

dalit@gvirtsman.com

אצא לי השוקה: שיחה עם ינון צדוק מייסד ״שוּק-שוּקה״

אצא לי השוקה: שיחה עם ינון צדוק מייסד ״שוּק-שוּקה״

מאת: דלית גבירצמן, צילומים: Zaturanski Photography

בשבוע הכי עצוב בשנה, שבין יום השואה ליום הזכרון, בתקופה חשוכה של ירי בבתי כנסת, ציור של צלבי קרס וגילויי אנטישמיות כאן בעמק וברחבי העולם, הייתי זקוקה לרגע קטן של נחמה, לשביב של תקווה. בשבוע שבו היה נדמה שקולות הרוע בעולם גוברים על הקולות הקוראים לעשייה חיובית ולשינוי חברתי, רציתי לפגוש מישהו רגיש ונבון, שפשוט רוצה לעשות טוב. מישהו שעושה משהו שהוא לא מובן מאליו. ואז, בדיוק השבוע, גיליתי את ינון צדוק.

ינון הוא המייסד של ״שוק-שוקה״, מטבח עכשווי מקומי בסגנון ישראלי-פלשתינאי, המציע מקום מפגש תרבותי וא-פוליטי דרך אוכל, מוזיקה וערכים משותפים. המטרה של ״שוק-שוקה״ היא לחבר בין אנשים מרקעים שונים דרך המשותף ולא דרך השונה, באווירה נעימה וסביב אוכל טוב.

קשה שלא להתאהב בינון וברעיון. הבחור בן ה-37, שגדל בירושלים בבית מסורתי, נראה כמו האיש המושלם לעשות את הבלתי יאמן. דווקא בתקופה שבה נדמה שזה כמעט חסר סיכוי, ובמקום שבו נדמה שבספק אם זה יצליח, ינון החליט לעשות מעשה. הוא עוסק באירוח כבר מגיל 14, החל מעבודה במסעדת שווארמה, דרך גני אירועים, בתי קפה, ברים ועד למסעדות יקרות בארץ. אפילו עבד שם כ-DJ. ״לחבר בין אנשים זה משהו מאוד טבעי בשבילי,״ הוא מספר, ״וידעתי שזה משהו שאני תמיד ארצה לעסוק בו.״ בשנת 2014 ינון הגיע לכאן מישראל, והביא איתו את האהבה לאנשים ביחד עם הכישרון והיצירתיות שלו. הוא חיפש קונספט מעניין וחיכה לרגע המתאים.

הרעיון של אוכל ישראלי והשילוב הבין-תרבותי של עברית וערבית עם השורשים התימניים ועם מוסיקה, נשמע כמו שילוב מנצח. אחרי שעבד על תפריט ועל תוכנית עסקית נשאר לו רק למצוא את השותפים המתאימים. לפני כשנה ינון הרגיש מוכן לצאת לדרך. הוא הגה את השם ״שוק-שוקה״, כמשחק מילים המובן לכל דובר עברית וערבית, והחל להפוך את החלום של המקום למציאות. ״המטרה היא לחבר בין אנשים דרך החוויה, האווירה והאוכל, ולא דרך פוליטיקה,״ מסביר ינון, ״כשאנשים נמצאים במקום שטוב ונעים להם, זה הרבה יותר קל.״

האתגר הבא היה למצוא את השותפים הנכונים. לפני שנה הוא פגש את עודאי עמאר שגדל בפלורידה למשפחה פלשתינאית מרמאללה, והם מיד התחברו. כשהיה עודאי בן תשע, משפחתו עזבה לעמאן ואחרי שש שנים היגרו לארצות הברית. השניים נפגשו, התחילו לדבר והבינו שיש להם הרבה במשותף. כעת, נותר החיפוש אחרי הצלע השלישית, וכמי שגדל עם שלוש אחיות , לינון היה ברור שזאת צריכה להיות אישה. הוא חיפש באינטרנט, מצא את מונא, שלח לה הודעה קצרה שבה סיפר לה מה הוא עושה וכתב לה: ״את רוצה להיפגש איתי.״ בלי סימן שאלה. הם נפגשו בדצמבר והתחילו, צעד אחר צעד, לבנות יחסי אמון. מונא לינה, בת ה-29, היא שפית שגדלה בסן חוזה, בת להורים פלשתינאים נוצרים, שהיגרו מרמאללה.  אל החבורה הצטרפה – בתפקיד היועצת הקולינארית והמנטורית – השפית מיקה טלמור, הזכורה לנו לטובה מהמסעדה הנפלאה שהיתה לה באוקלנד ״Ba-Bite״.

מימין: ינון צדוק, עלי פאריס

באירוע הפופ-אפ הראשון של ״שוק-שוקה״ השתתפו ארבעים איש. לאירוע השני והשלישי הגיעו שמונים איש, והמקום היה בתפוסה מלאה. החיבור בין האנשים היה מיידי והם לא רצו לעזוב. מי שהגיע לאירוע הראשון, הגיע גם לשני ולשלישי, ואף הביא איתו חברים נוספים. באירוע השני הצטרף לחגיגה המוזיקאי עלי פאריס, הזכור לנו היטב מהמופע “Love Sick” מאת עפרה דניאל. וכמו שכל חובבי הבישול יודעים, כשהמרכיבים מדויקים ומוקפדים, ויש חלום, מוטיבציה ואינטואיציה נכונה אין סיבה שהתבשיל לא יצליח.

יש בינון שילוב מהפנט של אותנטיות עם שקט, רוגע ואמונה. האווירה הכייפית שהוא יוצר בארוחות של ״שוק-שוקה״ היא סוד הקסם שלו. ״אני מאמין באנשים, וכולנו בסך הכול, רוצים את אותם הדברים,״ מסביר ינון, ״לחיות בשלום, לדאוג לבריאותנו ולבריאות בני המשפחה שלנו, לחיות ולשמוח.״ הוא רואה את הטוב שבבני האדם, והוא מתמקד בטוב. ״זה לא קל, וצריך למצוא חומר אנושי טוב וחזון מאוד ברור. כשאתה משקיע בפרויקט כזה, חשוב לדעת היטב לאן אתה הולך, איפה הגבול ומיהם האנשים שאיתך. חשוב להיות סבלניים, להקיף את עצמך באנשים הנכונים וצריך לדעת לוותר. אני מתרחק מהשיח הפוליטי, והעשייה שלי היא דרך החוויה והאווירה הכייפית שאני יוצר באירועים שלי. הסכסוך הוא דבר מורכב, ואין בו שחור ולבן. אני מרגיש שכאן יותר קל לי להיפתח ולהשתחרר מדעות קדומות.״

האירועים של ״שוק-שוקה״ עוברים מפה לאוזן. ״חשוב לי, ברמה האישית, לייצג את הארץ בצורה טובה. חשוב לי שאנשים יראו את הצד היותר טוב של הישראלים ושיראו שיש לנו דרך חיים משותפת. יש לנו כאן הזדמנות לעשות משהו קצת אחר. יש היום נטיה לדבר רק על קושי ואנשים שוכחים שיש גם המון דברים יפים וחיוביים שקורים. ושם אני רוצה להיות וליצור.״

השלב הבא בתכנית הוא למצוא מקום מתאים למסעדה, ובנתיים בזמן שהם עובדים על המסעדה, להמשיך לעשות אירועי פופ-אפ אחת לחודש. החל מחודש הבא, מתוכנן גם בראנץ אחת לחודש, ומעבר לזה הם עושים גם קייטרינג לאירועים.

לפרטים על אירועים נוספים של ״שוק שוקה״ בקרו באתר שלהם בדף הפייסבוק או באינסטגרם .

שבת שלום!

דלית גבירצמן

dalit@gvirtsman.com

שישי אישי: שישה מקומות ששווים ביקור במנלו פארק והסביבה

שישי אישי: שישה מקומות ששווים ביקור במנלו פארק והסביבה

מאת: דלית גבירצמן

״מאז שעברת לעיר, זהו, את רק כותבת על העיר ובכלל לא מתייחסת אלינו יותר… שכחת כבר איך זה כשגרים בעמק, עם משפחה וילדים, ולא נוסעים לעיר כל שבוע?…״ כך היא אומרת לי, ואני, ליבי נחמץ. כל זאת, משום שאני לגמרי זוכרת, הכי זוכרת. שש עשרה שנים של שיכרון חושים חוזרים אלי כהרף עין. שנים בהן כל יציאה מן הבית היתה כרוכה בתכנון מוקדם ובתיאום עם בייביסיטר או חברה שתשמור על הילדים. יציאת מצרים פרייאר לעומת זה. שנים, שבהן רק המחשבה על ההיערכות הזאת בבית, ואז הנהיגה המייגעת לעיר, העמידה בפקקים, החיפוש מורט העצבים אחרי חנייה, הבילוי, ואז… שוב הנסיעה חזרה הביתה על ה-101 בלילה, גרמה לי מיד לרצות לשכוח מכל העניין, להישאר בבית, להכין קערת פופקורן ענקית ולראות סרט בנטפליקס בפיג׳מה. אני זוכרת היטב, איך כשהיה לי בשעתו מנוי לתזמורת הסימפונית של סן פרנסיסקו והייתי נוסעת עם חברה מידי פעם לעיר, עד כמה זה היה מסובך להתארגן באמצע השבוע, לדאוג לארוחת ערב וסידור לילדים ולצאת מוקדם כדי להגיע בזמן לקונצרט. איך העיניים היו נעצמות לי מרוב עייפות באמצע הפרק השני של הקונצ׳רטו, ואפילו בלוריתו המתנפנפת של המנצח מייקל טילסן תומאס לא עזרה לשמור על עירנותי. אבל מאז עברו שנים. אני כבר לא אותה הדלית שהייתי אז, וגם העמק השתנה. נפתחו מקומות חדשים, בתי קפה מדליקים, מסעדות טובות, בית קולנוע חדש ומודרני, ואפילו מקומות שפתוחים אחרי שש בערב. אז השבוע, החלטתי להקדיש את שישי-אישי לעמק היפה שלנו, שיש בו את חיי התרבות הישראלית הכי שוקקים בצפון אמריקה, את הקהילה הכי נדיבה ומוכשרת שיש ואת החברות הכי נפלאות שלי, שתמיד דואגות לעדכן אותי על כל המקומות הכי שווים!

בית קפה Coffee Bar

אני זוכרת איך תמיד הייתי כל כך מתבאסת כשלא היה איזה בית קפה תורן, שהיה פתוח בשעות הערב. אני בעוונותי, אפילו אחרי עשרים שנה באמריקה, עדיין אוהבת לשתות את הקפה שלי גם בלילה. בכל פעם שהיינו יוצאים לסרט או לבילוי וחשקה נפשי בכוס קפה לפני או אחרי, לא היה, פשוט לא היה לאן ללכת. אבל, חברים, אותם הימים חלפו עברו. מאז שביקרתי בבית הקפה המהמם הזה, אני לא נרגעת. הוא גם מגיש קפה מצוין, מהטובים שטעמתי לאחרונה, והוא גם פתוח עד עשר בלילה (בימי חמישי-ראשון). כן, עשר!

הוא נראה כאילו עשו לו קאט אנד פייסט מהעיר הגדולה, או כל עיר שוקקת חיים אחרת. פשוט תענוג!

Coffee Bar, 1149 Chestnut Street, Menlo Park 

מסעדת Oak + Violet

עוד אופציה נהדרת ואלגנטית לבלות את שעות הערב המאוחרות לפני או אחרי התוכנית האמנותית או לחגוג יום נישואים/יום הולדת עם חברים, היא לבקר במסעדה מצוינת הנמצאת במלון בוטיק מפנק במנלו פארק. תמיד היתה לי פינה חמה למנלו פארק. אני זוכרת, שבשלב מסוים, אפילו שקלנו לעבור לגור שם ובאנו לראות בתים למכירה. אני אוהבת את בית הקולנוע הקטן Gulid המקרין סרטי איכות אירופאיים, את בית הקפה Borrone שתמיד היה חביב עלינו ואת חנות הספרים הנהדרת Kepler’s הסמוכה אליו. וכעת, נפתח בעיר מלון בשם Park James Hotel ובתוכו נמצאת מסעדה מקסימה המגישה אוכל מוקפד וטעים להפליא, וראו זה פלא, אף היא פתוחה עד השעה עשר. מי אמר שאין חיי לילה בעמק הסיליקון ?

Oak+Violet, 1400 El Camino Real, Menlo Park

בית הקולנוע  Icon

ואם כבר מדברים על בתי קולנוע, אני חייבת לעצור שנייה ולהצדיע אחר כבוד לרשת בתי הקולנוע Icon, שנפתחה ממש אחרי שעזבנו את העמק לטובת העיר הגדולה. אחד התענוגות הכי גדולים שלי הוא חוויה קולנועית רב חושית; אין כמו לשקוע בכורסת עור נוחה, להרים את הרגליים למעלה, לצפות בסרט איכותי ואם אפשר, גם לזלול איזה משהו טעים או לשתות איזה כוס יין ליד. שני מקומות חדשים שכאלו נפתחו בעמק, האחד במאונטיין וויו והשני בקניון הוואלי פייר שבסן חוזה. תענוג של ממש!
2575 California Street #601
Mountain View
2855 Stevens Creek Blvd. suite 2160
Santa Clara

מסעדת Madera

בלב ליבו של מלון מקסים נוסף בשם Rosewood Sand Hill שבמנלו פארק חבויה מסעדה מצוינת בשם Madera. לצד האח החמימה בחלל המזמין והאלגנטי או במרפסת עם הנוף הכי יפה בעיר, תוגש לכם ארוחה טעימה ומפנקת ביותר בשעות הבוקר, הצהריים או הערב. רק המחשבה על להמשיך את הדייט באחד החדרים המפנקים או במסאג׳ זוגי בספא של המלון בהחלט נותנת למסעדה נקודות זכות.

Madera, 2825 Sand Hill Rd. Menlo Park

מאפייה ובית קפה צרפתי Maison Alyzèe

לעיר מאונטיין וויו, או כפי שהיא מכונה בביתנו – נוף הרים, יש לי המון סנטימנטים. שם קנינו את הבית הראשון שלנו, שם למדו ילדינו, שם חגגנו חגים, אירחנו חברים ובני משפחה לרוב, שם היו חיינו במשך שנים רבות. היא אמנם מעין עיר לווין לפאלו אלטו, אך לרחוב הראשי שלה, Castro street, יש הרבה מה להציע. ולמי שיש בליבו חיבה יתרה לבתי קפה ומאפה בניחוח צרפתי, מוזמן אחר כבוד, לעשות לעצמו טובה ולסור לדאון טאון של מאונטיין וויו כדי להנות מהמאפים הטעימים, האווירה והלחמים הנאים למראה. ואל תשכחו להגיד בונז׳ור ומרסי לבעל בית הקפה הנחמד הזה, שיענה לכם במבטא צרפתי משגע שרק ישלים את התחושה שנתתם קפיצה קטנה לפריז.

Maison Alyzèe, 212 Castro Street, Mountain View

מסעדת ראמן – Ramen Nagi

אין יותר כיף מצלחת ראמן חמה ומהבילה בליל חורף קר, ואפילו התור הארוך המשתרך מידי ערב בפתח המסעדה לא מרפה את ידי. התמורה כל כך שווה, שברגע שכף רגלכם דורכת כבר במבואה הצרה שבכניסה למסעדה, אתם כבר מיד שוכחים שעמדתם כל כך הרבה זמן בתור. ואם כבר הגעתם פנימה, אל תשכחו להזמין את מנת הGyoza המעולה, שאינה מופיעה בתפריט וידועה רק ליודעי דבר. זוהי אולי אחת הטובות שטעמתי, אם לא הטובה ביותר. מנת הראמן הצמחוני אף היא היתה מצוינת. מומלץ בחום!

Ramen Nagi, 541 Bryant Street, Palo Alto

ולסיום, הנה לכם מתכון מהאגדות. מתכון ששווה לגזור, לשמור ולהעביר לדורות הבאים. ומי אם לא קרין המלכה, שתנדב לנו מתכון של עוגה חגיגית לפסח, עם תחתית קוקוס אפויה ועסיסית, מעליה שכבת מוס שוקולד עשיר וציפוי קצפתי מענג!  חברים וחברות, תשכחו מעוגות החנק היבשות! רוצו למטבח ונסו את המתכון הבא:

עוגת שוקולד וקוקוס לפסח

מה צריכים?

לשכבת הקוקוס:

6 חלבונים בטמפרטורת החדר

1 כוס סוכר (200 גרם)

2 כוסות קוקוס (200 גרם)

לשכבת השוקולד:

200 גרם שוקולד מריר משובח

50 גרם חמאה

6 חלמונים

לקרם:

500 מ״ל שמנת מתוקה

1/4 כוס סוכר (50 גרם)

2 כפות אינסטנט פודינג וניל (20 גרם)

מה עושים?

מחממים תנור לחום של 350 מעלות פרנהייט. מקציפים במיקסר את החלבונים במהירות בינונית במשך דקה עד לקבלת קצף לבנבן עם בועות גדולות. מוסיפים בהדרגה כוס סוכר וממשיכים להקציף עד לקבלת קצף יציב ומבריק. מוסיפים קוקוס לקצף ומקפלים לתערובת אחידה. משטחים בתבנית קפיצית משומנת בקוטר 24 ס״מ. אופים כ-30 דקות עד להזהבה. מצננים. בינתיים, ממיסים שוקולד וחמאה במיקרוגל. מערבבים פנימה את החלמונים ומחממים עוד 10 שניות במיקרוגל. מערבבים לאיחוד ומניחים בצד לצינון של 5 דקות. מקציפים במיקסר שמנת מתוקה, 1/4 כוס סוכר ואינסטנט פודינג לקצפת רכה. מעבירים מחצית מהקצפת לתערובת השוקולד הפושרת ומקפלים למוס אחיד. משטחים מעל תחתית הקוקוס האפויה. מורחים את שאר הקרם מעל לשכבת השוקולד. מעבירים למקרר לשעתיים. פורסים בעזרת סכין טבולה במים רותחים ומגישים. כדי להכין גרסת פרווה בתור קינוח לליל הסדר, מחליפים את החמאה במרגרינה ואת השמנת המתוקה בשמנת צמחית.

ואל תשכחו את המתכון לאטריות ביצים של סבתא מנוחה וכמובן, איך אפשר פסח בלי מתכון לקניידלך.

והעיקר, שיהיה לכולנו חג פסח טעים ושמח!

שלכם,
דלית גבירצמן

שישי אישי: שישה דברים שיעשו לכם את האביב

שישי אישי: שישה דברים שיעשו לכם את האביב

מאת: דלית גבירצמן

שינוי, זה כל הקסם! כן, חברים, אני יודעת שבימים אלו זה נשמע כמו סיסמת בחירות בינונית, אבל בעולם שבו אנו חיים היום, לפעמים קצת קשה לדעת היכן עובר הגבול בין מציאות ודמיון. ואולי זאת שוב רק אני, אבל יש ריח של שינוי באוויר. בין האביב המתעתע שזה עתה יצא מהניילונים, הבחירות המהוססות בישראל וחג החירות הממשמש ובא, נדמה שהעולם כולו מנסה להזכיר לנו, שהמשמעות לחיות היא לשאול את השאלות ולענות. רובנו, בסך הכול, נוטים לשמור על המסורות, ולחזור אל הדעות וההרגלים הקבועים הנוסכים בנו תחושה, או שמא אשליה, של מוּכּרוּת וביטחון. אך ישנם עמוק בתוכנו גם את הקולות הקוראים לשינוי, גיוון וטרנספורמציה. אלו הקולות הדוחפים אותנו לעבור לגור בארץ אחרת, להחליף מקום עבודה, לנסות תחביב חדש וצבע שונה בשיער. זה הכוח הדוחף אותנו לצאת מאזור הנוחות ולשים את עצמנו בסביבה חדשה ומאתגרת. לעיתים, התשובות האוטומטיות כבר לא מספקות ויש לצאת ולשאול את עצמנו כמה שאלות מבלי לפחד מן התשובות. וגם אם קצת חוששים, חשוב לנוע קדימה אל עבר הלא נודע. הצורך בשינוי הוא הכוח המניע אותנו בחיים, הוא הקול הקטן הלוחש לנו באוזן שהגיע הזמן להעז ולנסות משהו חדש. והקטע הוא, שאחרי שמנסים ומעזים לשנות – כבר לא יכולים להיגמל מזה. אז בשביל לתרגל את השריר של השינוי והגיוון, הנה לכם שישה דברים חדשים ונפלאים שעשו לי את השבוע, וששווה לכם גם לנסות באביב הזה. ומה הפעם באמתחת? שתי סדרות מצוינות, שני ספרים מרתקים, מסעדת ראמן נפלאה אחת ומתכון מנצח לליל הסדר. אז יאללה, מתחילים!

איש חשוב מאוד עונה 2

תגידו מה שתגידו, כן יהודה לוי, לא יהודה לוי, אבל העונה השנייה של הסדרה ״איש חשוב מאוד״ בהחלט שווה צפייה. בין אם צפיתם בעונה הראשונה ובין אם לא, העונה השנייה התיישבה בדיוק על קו התפר המוכר והידוע לנו היטב, הקיים בין התרבות הישראלית לאמריקאית. כבר מזמן שלא צפיתי בסדרה שגרמה לי אשכרהלצחוק בקול רם, אפילו כשהייתי לבד בחדר. כי כולנו היינו שם, בנקודות החיכוך, הגיחוך והתיסכול שעל הגבול הזה בין התרבויות, שכולנו חווינו ושבהן לא ברור היה לנו אםלצחוק או לבכות. הסדרה הנפלאה, בכיכובו של יהודה לוי המשחק את עצמו, עלתה לשידור לפני כארבע שנים ב-HOT, ובדרך גם זכתה בפרס האקדמיה הישראלית לסדרת הדרמההטובה של השנה (והשחקן הטוב ביותר, השחקנית הטובה ביותר והתסריט של שירלי מושיוף, יוצרת הסדרה). וכעת, הסופרסטאר המקומי מגיע ללה לה לנד, ומהר מאוד האגווהפנטזיה ההוליוודית מתרסקים לנוכח המציאות המתעתעת של עיר המלאכים. יופי של סדרה!

מעבּרות

ועכשיו למשהו שונה לגמרי. הסדרה התיעודית המרתקת העוסקת באחד מהמפעלים הגדולים והשנויים במחלוקת של המפעל הציוני תפסה אותי באמצע טיול שנתי עםתלמידי כיתה ח׳ שלי, שמרביתם חוו את הארץ בפעם הראשונה. בבקרים, חוויתי דרך עיניהם של בני נוער את יופיה ומורכבותה של ישראל, ובערבים התכנסתי בחדרי לצפות בסרטיהארכיון הנדירים ולהקשיב לסיפורם הכאוב של תושבי המעברות. בארבעה פרקים מסופר סיפורן של המעברות הגדולות שהוקמו בשנותיה הראשונות של המדינה. סיפור על חלום ושיברו, שחרט צלקות והטביע חותם בלבבות רבים מן העולים החדשים ששוכנו בהן. מסמך תיעודי מרתק!

אשכול נבו- הראיון האחרון

ספרו האחרון של אשכול נבו הוא ספר טיסה מושלם. אשכול נבו נכנס לי ללב כבר ב״ארבעה בתים וגעגוע״, ואז באו ״נוילנד״ ו״המקווה האחרון בסיביר״שהשאירו בי טעם של עוד. אומרים שבכל אחד מאיתנו ישנו סיפור אחד המבקש להיות מסופר. אצל סופרים גדולים מהחיים ישנם, כמובן, יותר מאחד. והפעם, בספרו ״הראיון האחרון״, בוחר נבו בפורמט קצת שונה מבחינה ספרותית. הגיבור של נבו, שהוא ספק עצמו, ספק לא, עונה על שאלות של קוראים, והתשובות ניתנות לרוב בצורה של סיפור, זיכרוןאו אנקדוטה הנרקמים לעלילת הספר. ווידוי אישי ואינטימי או תרגיל מחוכם במציאות מול דמיון? בכל מקרה, מדובר בנסיון מרשים, מחכים ומתעתע הכולל כמה פנינים וחידודי לשוןכמו: ״אני הורה משמע אני טועה״, ״אין דבר משפיל יותר מזה שלא מאמינים לך. גם אם אתה לא דובר אמת.״ ו״תמונה אחת שווה אלף מיילים״. ספר שנון, רגיש, מודע לעצמו ויפה לפרקים.

דויד גרוסמן- אִתי החיים משחֵק הרבה

כשעמוס עוז הלך לעולמו בדצמבר האחרון, התאבלתי לא רק על מותו של סופר אהוב ונערץ, אלא גם על הידיעה שלעולם כבר לא אתרגשיותר מספר חדש שלו, שאקרא ויהי מה, אפילו אם הוא יהיה מדריך ביתי לטיפול ביבלית מצויה. כך בדיוק אני מרגישה כשיוצא ספר חדש של דויד גרוסמן (שיבדל לחיים ארוכים, ארוכים). זה כולל תופעות פיזיות כגון דופק מואץ, פרפרים בבטן וקוצר נשימה. והפעם, לוקח אותנו גרוסמן למסע מרתק בעקבות סיפור חייה של אישה, שעושה רושם שהיתה גדולהמהחיים. דמותה האמיתית של אווה פאניץ'־נהיר, אסירת אי העונשין היוגוסלבי גוֹלִי אוֹטוֹק, היא ההשראה והכוח המניע את סיפור העלילה. בלב ליבו של הסיפור, נמצאת בחירהכואבת ובלתי אפשרית (תחשבו, בחירתה של סופי) המהדהדת אל שלוש מערכות היחסים בין אימהות ובנות במשפחה אחת, במהלך שלושה דורות. הספר סוחף, מרגש, מענג במובן הכי גרוסמני של המילה ומעורר סקרנות רבה להמשיך ולחקור את דמותה המופלאה של אווה פאניץ׳-נהיר.

ראמן Dojo

ראמן הוא ראמן מה יש לדבר? ראמן תמיד הוא הטוב ביותר. שנייה לפני שהחורף מסיר את אדרתו האפורה מעלינו ומאפשר לשמש לשוב ולהאיר את ימינו, הייתיחייבת לתת גיחה לבדוק את הראמן הזה, שסימנתי לי אותו כבר מזמן. וכמה חבל, שחיכיתי עד עכשיו, כי מדובר באחד מהראמנים הטובים שטעמתי מעודי! התורים, המקום הקטן,שעות הפתיחה המשונות, השירות הענייני עד לקוני והעיון בתפריט המצומצם מזכירים לי קצת את הסוּפ נאצי מהסדרה סיינפלד. אין תחליפים, אין אופציות צמחוניות ואפילו עלהמיכל טוּ-גוֹ צריך לשלם. אבל הטעם, הטעם של המרק, מפצה על הכול, ובגדול! אל תחכו לחורף הבא!

Ramen Dojo, 805 S B Street, San Mateo

ואם נחזור לעניין ההרגלים והמסורות אל מול הצורך להתחדש, אז הנה לכם מתכון חדש לסלט עלעלי, מרענן ומלא טעמים וניחוחות של אביב. המתכון הוא ממטבחה של עינת אברמוביץ׳ פרטין, השפית האהובה עלי ובעלת הקייטרינג Nati & Maya’s Sweet Creations. סלט מושלם כתוספת ירקרקת לתפריט ליל הסדר. אצלי, הוא יהיה על השולחן.

סלט אביבי ירוק ומרענן

מה צריכים?

2 צרורות פטרוזיליה, שטופה וקצוצה

2 צרורות כוסברה, שטופה וקצוצה

צרור עלי נענע, שטופים וקצוצים

צרור עלי בזיליקום, שטופים וקצוצים

5 גבעולי סלרי, קצוצים לקוביות קטנות

4 תפוחי עץ ירוקים, חתוכים לקוביות קטנות

1 בצל סגול, קצוץ דק

1 כוס גרגירי רימון/אוכמניות טריות/ אגס קצוץ/ תותים חתוכים/ פירות יבשים קצוצים

1/2 כוס שקדים קלויים/צנוברים/פיסטוקים קלויים

לרוטב:

1/4 כוס שמן זית

1 לימון טרי, סחוט

מלח, פלפל

מה עושים?

בקערה גדולה מערבבים את כל חומרי הסלט, מוסיפים את הרוטב והשקדים, הצנוברים או הפיסטוקים. מערבבים היטב, היטב. מגישים לשולחן וזוללים בהנאה רבה!

ניתן להוסיף לסלט גם 1/2 כוס קינואה מבושלת.

עד כאן, להפעם. מאחלת לכם בחירות טובות, אביב מענג וחג מלא חירות להעז ולעשות שינוי.

תמיד באהבה,

דלית

dalit@gvirtsman.com

בתי קפה שווים בסן פרנסיסקו והסביבה – גרסת 3.0

בתי קפה שווים בסן פרנסיסקו והסביבה – גרסת 3.0

מאת: דלית גבירצמן

תגידו, על מה אתם חושבים כשאומרים לכם ״סן פרנסיסקו״? האם עולים בדמיונכם רחובות מפותלים, ומסלולי מדרגות תלולים המשקיפים על נופים עוצרי נשימה? האם לפתע מתנשא לנגד עינכם גשר הזהב והוא יפה ממש כמו בסרט? האם אתם חולמים על ארוחה מפנקת באחת ממסעדות הגורמה עתירות כוכבי המישלן? ואולי אתם מעקמים את האף רק מהמחשבה על דרי הרחוב והמסוממים למיניהם המאכלסים את רחובותיה? שמא אתם מאלו הנרתעים מהפקקים, ממצוקת החנייה ומהנהיגה המאתגרת בעיר הסואנת? האם אתם מתרגשים מרב-התרבותיות שקיימת בה, ואולי אתם בכלל אוהבים להגיע לכאן כדי לחגוג את הצבעוניות של העיר שחרטה על דיגלה את כל צבעי הקשת ואת הסיסמה ״חייה ותן לחיות״? ומה בנוגע לחובבי האמנות שפוקדים את העיר בכל פעם שיש בה תערוכה מעניינת, קונצרט או מופע מחול, או אנשי הטבע המבקרים בפארקים היפים והאצנים הספורטיביים שמגיעים להשתתף במירוצים כאלו ואחרים? והאמת היא, חברים, שכל התשובות נכונות.

Photo by franz12/iStock

אחרי למעלה משנתיים וחצי של מגורים בעיר הזאת, למדתי שסן פרנסיסקו היא בהחלט המכלול של כל הדברים הללו גם יחד. למעשה, העיר הזאת מורכבת מאשכול של שכונות רבות, שונות ומגוונות, שלכל אחת מהן אופי וסגנון משלה. אין שכונת הנורת׳ ביץ׳ דומה לנוב היל, ואין כל קשר בין שכונת הקסטרו לפאסיפיק הייטס. לפעמים, מספיק שחציתם כביש או לקחתם פניה, וכל האווירה משתנה כמו גם הנוף האנושי. הידעתם, שלמעשה, רשמית ישנן בעיר 36(!) שכונות שונות המתחלקות לחמישה אזורים? רק אחרי שאתם צועדים ברחובותיה מעלה ומטה, ימינה ושמאלה, הלוך וחזור, אתם לומדים להכיר אותה באמת, דרך הרגליים. העיר, שכל כולה 7 מייל על 7 מייל, מאוד מפתה להלכנים למיניהם, ואכן יש את המשוגעים לדבר, ששמו להם למטרה להלך בכל 2,612 רחובותיה, שזה אומר 500 שעות הליכה בערך. אתם יודעים, בקטנה.

 

ואם תשאלו אותי, (נו, תשאלו) אומר לכם שכשאומרים לי ״סן פרנסיסקו״ אני מיד חושבת על בתי הקפה הנפלאים שיש בה. בכל אחת מן השכונות הרבות הללו, תמצאו איזה בית קפה שכונתי כזה, קטן ומדליק. זהו המקום המושלם לעבור בו בבוקר, בדרך ליוגה או לעבודה, לקחת כוס קפה ואיזה מאפה קטן טו גו, אולי אפילו לשבת לשטוף את העיניים או לעבוד בכיף. ורק בשביל זה, היה שווה לעבור לגור בעיר הזאת.

אז כמו בכל שנה, הכנתי לכם את רשימת בתי הקפה האהובים עלי גרסת 3.0, אם תרצו. במהלך השנה האחרונה, גיליתי בתי קפה חדשים נוספים, עם אווירה ואופי, והכי חשוב – קפה ששווה, אבל ממש שווה לטעום. והפעם, כדי שיהיה לכם נוח, סידרתי אותם לפי שכונות. מה שנקרא: גזור ושמור.

Bernal Heights: pinhole coffee+community

מדובר באחד מבתי הקפה המקסימים בעיר, הנמצא בשכונת ברנל הייטס, שהיא שכונת מגורים נעימה ושטופת שמש בצידה הדרום מזרחי של העיר. מגישים בו את הקפה הטעים של Verve ו- Linea לצד מאפים טובים כמו ה-Mochi Donuts (רבים מהם נטולי גלוטן) באווירה סופר-כיפית וידידותית שפשוט עושה לך חשק לעבור לגור בשכונה, ולו רק בשביל לשתות שם את כוס הקפה שלך בכל בוקר. קסם של מקום!

pinhole coffee, 231 Cartland Ave. San Francisco

Haight-Ashbury: Flywheel Coffee Roasters

הכי כיף לשבת במקום שמיד רואים שהוא לוקח את הקפה שלו ברצינות. בשכונת הייט-אשברי הידועה, מול הגולדן גייט פארק, יושב בית הקפה הנהדר הזה, המעוצב בצורה יחודית ועם המון כבוד לפולים, למטחנה, לסוגים השונים של הקפה ולצרכני הקפה. הפטיו שבפאתי בית הקפה הוא מקום מושלם לשבת ולעבוד בו. פשוט תענוג!

Flywheel Coffee Roasters, 672 Stanyan Street, San Francisco

Noe Valley: Neighbor's Corner

ולא, אל תתבלבלו לרגע עם ה-Neighbor’s Bakehouse שבשכונת הדוגפאץ’, המאפיה המצוינת, שכבודה במקומו מונח. את בית הקפה המדובר גיליתי ממש במקרה בזמן נהיגה בשכונת נואה וואלי, וכמעט שעשיתי בגללו תאונה כשקלטתי אותו פתאום בזווית העין. מדובר בבית קפה פינתי, שנראה כאילו יצא מרחוב תל אביבי קטן. כמובן שלמחרת בבוקר כבר התייצבתי שם לבדוק את העניין מקרוב. עיתונות חוקרת אני, אל תראו אותי ככה. הזמנתי קפה, מאפה ואפילו סלט לארוחת הצהריים וכולם היו נהדרים. הקפה הוא של Andytown, מהאהובים עלי בעיר, המקרון היה טעים, והסלט נפלא. תל אביב, יא חביבי!

neighbors’s coffee, 499 Douglass Street, San Francisco

Cow Hollow: Wrecking Ball Coffee Roasters

ברחוב יוניון, הרחוב הראשי שבשכונת Cow Hollow, בין חנויות הבוטיק לסטודיו לפילאטיס ומכוני היופי, הוקם בית קפה קטן שלוקח את עצמו ואת אמנות קליית הקפה מאוד ברצינות. בכלל, כעיקרון, אם תראו בתפריט משקאות כמו ג׳יברלטר או קורטדו, שהם ואריאציות על הנושא של אספרסו, תדעו שזה מקום שמבין עניין. אם אתם כמוני, ואוהבים את הקפה שלכם חזק ויותר על הצד היבש (משמע פחות חלב חם), אז ההערה הבאה בשבילכם: מאחר והקלייה של הקפה כאן היא בינונית (מה שנקרא medium roast) כנהוג במדינת וושינגטון, מומלץ להזמין אספרסו או קורטדו, שהוא אספרסו עם מעט חלב. אין בו הרבה מקום לשבת, אך אין יותר מושלם ממנו להתחיל יום עבודה או יום כיף בעיר. מומלץ בחום!

Wrecking Ball Coffee Roasters, 2271 Union Street, San Francisco

Potrero Hill: Provender Coffee & Food

זהו בית קפה שכונתי מקסים נוסף, שממוקם אף הוא בשכונת Potrero Hill היפה. בדרך אליו חולפים על פני התורים הארוכים המשתרכים בקדמת המסעדות החביבות והפופולריות לבראנץ׳ בעיר Plow ו- Chez Maman ומתאפקים שלא להיכנס לFarley’s הוותיקה. ואחרי כל ההתאפקות, ואני יודעת שזה לא קל, מתפנקים עם כוס קפה של Andytown המוגש כאן בגאווה רבה לצד טוסט אבוקדו מלחם של טרטין ומאפים נפלאים אחרים. רחוב 18 הוא הרחוב הראשי של השכונה ויש בו הרבה פינות חמד, אבל אל תוותרו על Provender – קסם של מקום!

Provender Coffee & Food,  1415 18th Street, San Francisco

Russian Hill: Saint Frank

בשכונת ה- Russian Hill גיליתי בית קפה איכותי ואלגנטי, המגיש קפה נפלא של Ritual Roasters לצד המאפים המשובחים של Marla Bakery. המקום מעוצב למשעי, ואפילו מכונת הקפה ממוקמת מתחת לדלפק כדי שלא תחצוץ בין הבריסטה ללקוחות. קפה טוב, סטייל והקפדה על פרטים – יופי של מקום!

Saint Frank, 2340 Polk Street, San Francisco

The Mill

אצלנו בבית, לחם, קפה ומאפה, הם השילוש הקדוש. יש משהו בלחם ובקפה שהוא בסיסי, ויחד עם זאת, אלוהי. תעצמו פעם את העיניים ותקשיבו לצליל של לחם חם, פריך וטרי הנפרס לפרוסות עבות, ואז תריחו את ניחוח הקפה הטרי העולה ממכונת הקפה ותגידו לי שזאת לא חוויה שמיימית.

בלב שכונת (NoPa (North of the Panhandle נמצא בית הקפה והמאפייה של התחנה. השילוב של הקפה המשובח של four barrel יחד עם הלחם הנהדר של Josey Baker Bread הוא אכן מנצח!

The Mill, 736 Divisadero Street, San Francisco

Fillmore: Jane

בית הקפה של ג׳יין תמיד קיבל אותי באהבה ופינק אותי בקפה טוב ובמאפים מצוינים. הסניף הראשון נפתח בשנת 2011 בשכונת פילמור, ואחריו נפתחו סניף נוסף ברחוב לרקין בשנת 2013, והמאפייה-אחותם הצעירה, נפתחה בשנת 2016. בכולם מוגשים לצד הקפה גם שלל מאפים, קרואסונים, לחמים, סלטים עוגיות ועוגות – מותק של מקום!

Jane bakery, 1881 Geary Boulevard, San Francisco

Jane on Larkin , 925 Larkin Street, San Francisco

Jane on Fillmore ,2123 Fillmore Street ,San Francisco

Outer Sunset: Avenues San Francisco

בלב שכונת ה-Outer Sunset גיליתי ממש לאחרונה בית קפה מגניב כזה, של גולשים, העונה על השם Avenues San Francisco. במקום מוגש קפה של Verve ומאפים נפלאים הנאפים במקום כמו למשל פיצה, סוגים שונים של פאי ועוגיות שוקולד צ׳יפס עם פרעצל ומלח גס. בפאתי הקפה יש פאטיו מדליק, ולמקום כולו יש וויב שעושה חשק לעשות שם מסיבה, להיות צעיר או לפחות להיות גולש. מקום מגניב!

Avenues San Francisco, 3606 Taravel Street, San Francisco

Outer Sunset: Trouble Coffee

אפילו בשכונות פחות נוצצות כמו האאוטר סאנסט, תמצאו בתי קפה שווים, או במקרה הזה, חור בקיר שמגיש קפה מעולה. ואל תתנו למראה הזרוק-משהו לבלבל אתכם. במקום מוגש קפה מעולה. אז קחו את כוס הקפה וכנסו לפטיו הקסום של החנות היפיפה הסמוכה General Store, ותשלחו לי משם תמונה, בבקשה.

Trouble Coffee, 4033 Judah Street, San Fran

Dogpatch: Piccino

בשכונת הדוגפאץ׳ לצד מסעדה איטלקית מצוינת כשלעצמה, העונה על אותו השם בדיוק, נמצא בית קפה קטן ומלבב. איזה כיף שיש עוד בית קפה נהדר בשכונת הדוגפאץ׳, שכן סן פרנסיסקו לא מאכזבת וממשיכה להפתיע אותנו על כל צעד ושעל. כאן מוגש הקפה המצוין של Sightglass  – עונג צרוף!

Piccino, 1001 Minnesota Street, San Francisco

 Hayes Valley: 20th Century Cafe

קבעתם פגישה עם חברה לקפה בשכונת הייז וואלי. איפה כדאי לשבת? מבין עשרות בתי הקפה הנפלאים שישנם בעיר, שבה את ליבי בית קפה קטן ומיוחד במינו. זהו בית קפה בסגנון אירופאי, בשם 20th century cafe. מוגשים בו מאפים וקינוחים נפלאים, קניש תפוחי האדמה והבייגל שלהם הם מהטובים שטעמתי – באחריות. מקום עם המון טעם טוב, סגנון ואופי!

20th century cafe, 198 Gough st. San Francisco

NoPa: Matching Half

ממש בלב שכונת Nopa, גיליתי בוקר אחד בדרכי לאולפן של USF בית קפה קטן ומקסים. לא די שאף הוא מגיש את הקפה המעולה של Andytown לצד המאפים הנהדרים של Black Jet Baking Co, יש בו אפילו כריכים וסלטים טעימים. מיד, אני עושה להם את ״מבחן הגיברלטר״ שלי. תשאלו מהו מבחן הגיברלטר? או, שאלה מצוינת! ובכן, אחד הסודות השמורים ליודעי דבר, הוא משקה שאינו מופיע בתפריטים והוא טעים-טעים. זהו משקה המכיל דאבל שוט של אספרסו עם מעט חלב מוקצף. הבריסטות של Blue Bottle נהגו להכין אותו לעצמם, ואחרים ניסו וראו כי טוב. כל בית קפה, ובריסטה שמכבד את עצמו, ידע איך להכין לך ג׳יברלטר, ואפילו יתן לך מבט של קזבלן. נסו והיווכחו!

Matching Half, 1799 McAllister St, San Francisco, CA 94115

Market St (Financial district): Mazarine Coffee

אם חשקה נפשכם בהפוגה מיום קניות מפרך, בואו להנות מכוס קפה משובח על רחוב מרקט הסואן. ממש ליד היוניון סקוור, בין מייסיס וזארה ל-H&M חבוי לו בית הקפה הנחמד הזה. הקפה בו מצוין ולרגע אפשר לעצום את העיניים שאתם בבית קפה פריזאי.

Mazarine Coffee, 720 Market Street, San Francisco

Mission Bay: Cafe Révellie

אני חושבת שכל אחד צריך בית קפה משלו, ממש מתחת לבית. בית קפה שהוא שלוחה או הרחבה של הסלון הביתי. לשמחתי, לי יש אחד כזה בשכונת ה-Mission Bay והוא נקרא Réveille Coffee. לא די שמגישים בו קפה נהדר וארוחות בוקר נחמדות, הם אפילו מציעים את המאפים המופלאים של ה-Neighbour Bakehouse – ואני שואלת אתכם, וכי מה עוד צריך הבן אדם?

Cafe Révellie, 610 Long Bridge St. San Francisco

אגב, ישנם עוד שני סניפים מקסימים לא פחות בשכונת נורת' ביץ' ובשכונת קסטרו

Ritual Roasters Coffee

לבית הקפה הזה ישנם כבר שישה סניפים בעיר, כשהאחרון שבינהם נפתח לא מזמן בשכונת הקסטרו.

הקפה המצוין, המאפים והאווירה המיוחדת בכל סניף מסבירים את ההצלחה הרבה. עלי, באופן אישי, חביבים שני סניפים במיוחד. הראשון נמצא על רחוב ולנסיה הנהדר שבשכונת המישן והשני נמצא באחד המקומות האהובים עלי בעיר – גני Flora Grubb (שאם עוד לא הייתם בו, אז ממש שווה לבוא!) תמצאו משתלה מהממת, כלים יפים, והמון טעם טוב. ושם, בתוך המשתלה, מסתתר לו – הס פן תעיר – בר קפה קטן ומדליק. למי שנפשו רנה כאשר הוא מוקף בצמחיה ירקרקת, קקטוסים ופינות ישיבה קסומות – זה המקום בשבילכם. רוצו להתאהב!

Flora Grubb Gardens, 1634 Jerrold Aveת San Francisco

SOMA: Sightglass Coffee

בית הקפה המקסים הזה הוא אחד מבתי הקפה האהובים עלי בעיר. זהו בית קליה שממוקם בחלל נעים ומזמין, בשכונת  (SOMA (South of Market, המגיש קפה מעולה ומבחר מאפים משתי המאפיות האהובות עלי ביותר בעיר: Neighbour Bakehouse ו- b patisserie. אחד הטובים ברשימה. יש להם סניף גם בתוך ה-SFMOMA וכן בשכונת Divisadero ובשכונת המישן. מומלץ!

Sightglass Coffee, 270 7th St. San Francisco

 Mission District: Linea Caffe

אתם יודעים, טעם זה עניין לגמרי סובייקטיבי. איש, איש וטעמו. אחד אוהב אותו חזק וארומטי, השני שחור בלי חלב, השלישי אוהב אותו חמצמץ והרביעי בכלל מטביע אותו בחלב מוקצף. אבל לי, באופן אישי, קצת נמאס מטעם הקפה הצרוב. התגעגעתי לטעם הקטיפתי, המלטף של קפה מאוזן, עשיר ונטול חמיצות. כך שמצאתי קפה כלבבי בבית קפה קטנטן ומשובב נפש, בלב שכונת המישן. קפה כלבבי!

Linea Caffe, 3517 18th St. San Francisco

Outer Sunset: Andytown Coffee Roasters

ישנם בסן פרנסיסקו הרבה בתי קפה טובים. אני מאלו שמוכנים לנסוע רחוק בשביל קפה טוב. ולכן, לא פעם אני מוצאת את עצמי נוסעת לצד השני של העיר, לשכונת Outer Sunset. מאחר שבעוונותי, אני מחפשת גם את המאפה שליד הקפה, גיליתי את המקום המושלם. לצד קפה מעולה מוגשים בו בחינניות רבה מאפים טריים ועשירים ולחמים איריים אותנטיים שהם פשוט חגיגה לעין וללב, שלא לדבר על בלוטות הטעם. חגיגה!

Andytown Coffee Roasters, 3655 Lawton St. San Francisco

Inner sunset: Sip Tea Room

אז נכון, שזאת בכלל כתבה על בתי קפה, אך לפעמים, בלילות החורף הקרירים, אפילו לי מתחשק איזה כוס תה שחור, חזק כזה וארומטי עם קצת חלב. יס דארלינג, ואם כבר תה, אז לשתות אותו כמו מלכת אנגליה עם כל כללי הטקס. אין פינוק גדול יותר מלהתענג על צלחת בעלת שלוש קומות שעליה מסודרים יפה -יפה, סנדביצ׳ונים קטנים, סקונז, ריבה, חמאה וכל שאר המגדנות. אין על האנגלים האלה; כשטוב להם, הם שותים תה. וכשרע – גם כן. תה הוא מזור לכל מחלה ושברון לב. וממש כמו באנגליה, יש להם בבית התה המקסים הזה תה לכל דבר, והכול מוגש באהבה ובהקפדה רבה. בית התה יושב בלב שכונת ה-inner sunset, והוא מקום מושלם לערב בנות, ליום האם או לסתם ערב חורפי מפנק. די-לייטפול!

Sip Tea Room, 721 Lincoln Way, San Francisco

במידה רבה, אפשר לומר שאנחנו חיים בעידן הרנסנס של הקפה. ממקום מפגש חברתי-תרבותי, בתי הקפה של ימינו הפכו למשרד או הרחבה של הסלון הביתי. הקפה כבר מזמן הפך ממשקה לשם קוד לבילוי חברתי, ובתי הקפה הם כיום מוקד לפעילות ועשייה יומיומית. אז בין אם אתם עכברי עיר או כפר, מכורים לסן פרנסיסקו או אוהבים אותה רק מרחוק, בין אם אתם מחובבי הקפה או התה, הכי חשוב שתבואו לבקר בה ותהנו המון!

באהבה,

דלית גבירצמן

dalit@gvirtsman.com

מעונינים בעדכונים והמלצות נוספות? הצטרפו לרשימת התפוצה