שבעה דברים שחשוב לדעת על הבחירות לקונגרס הציוני

שבעה דברים שחשוב לדעת על הבחירות לקונגרס הציוני

מאת: אמתי פריימן

קרוב לודאי שנתקלתם לאחרונה בלא מעט פרסומים הקוראים לכם להצביע לבחירות לקונגרס הציוני. קרוב לודאי גם שהתגובה הראשונית שלכם הייתה- הקונגרס הציוני?!? זה של הרצל? הוא עוד קיים?

iStock/Rawf8

אז מסתבר שהקונגרס חי וקיים וגם אם שמעתם עליו בפעם האחרונה בבגרות בהיסטוריה, כדאי לכם לקחת רגע ולקרוא  קצת על ההסתדרות הציונית. רגע לפני שהבחירות לקונגרס מסתיימות (עד ה-11 במרץ), רצינו לעשות לכם קצת סדר ולהסביר למה חשוב שנצביע בבחירות, ומה בכלל הסיפור של הקונגרס הציוני?

 

 

מהן הבחירות האלו שכולם מדברים עליהן?

אחת לחמש שנים מתקיימות בחירות לקונגרס הציוני- שהוא בעצם הגוף שממנה וקובע את המבנה של ההסתדרות הציונית. הקונגרס הקרוב יורכב מ-525 צירים שמייצגים את הקהילות היהודיות בכל העולם- הפרלמנט של העם היהודי. 525 הצירים הללו מתחלקים בין ישראל, צפון אמריקה ושאר העולם. מספר הצירים הישראלים מתחלק באופן יחסי למספר המנדטים שכל מפלגה ציונית מקבלת בכנסת. הנציגות האמריקאית נקבעת על-ידי בחירות דמוקרטיות (הבחירות שמתקיימות בימים אלו) והנציגות של שאר העולם נקבעת על-ידי הסכמים משתנים ממדינה למדינה.

ומה זו ההסתדרות הציונית?

ההסתדרות הציונית הוקמה בקונגרס הציוני הראשון בתור הארגון שאמור לקדם את הקמתה של מדינת היהודים. בכדי לממש את החזון של הרצל, קמו ארבעה גופים, המוכרים לנו כמוסדות הלאומיים: ההסתדרות הציונית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד והסוכנות, כשלכל גוף יעוד אחר.

ההסתדרות היוותה כממשלה זמנית בדרך לכינון מדינה, הסוכנות עסקה בעלייה, קק"ל עסקה בקניית קרקעות בפלשתינה וקרן היסוד ניהלה את הצד הפיננסי של ההסתדרות הציונית. כיום ההסתדרות מורכבת ממחלקות וממערכים ביצועיים המקבילים למשרדי ממשלה ומקדמים תחומים שונים, כאשר הקונגרס הציוני הוא המקבילה לכנסת. חברי ההנהלה מייצגים את המגוון הפוליטי והדתי בעולם היהודי, זהו תפקיד בתשלום והסיבה היא שהם בעצם, במובן היסטורי, חברי הממשלה הציונית העולמית.

מי יכול להתמודד פה, בארצות הברית, לבחירות של הקונגרס הציוני?

בכדי להתמודד לבחירות של הקונגרס הציוני, על כל רשימה לקבל את "תכנית ירושלים"- שהיא פלטפורמה שנקבעה בשנות ה-60  המתארת את הכיוון והמהות של התנועה הציונית לאחר קום המדינה. מי שלא מקבל את הפלטפורמה, שהיא ציונית באופן מובהק, איננו יכול לרוץ בבחירות. הדבר נכון גם לגבי המפלגות בארץ- מפלגה שאיננה מקבלת את תכנית ירושלים, לא מקבלת מקום בקונגרס הציוני. דוגמא מעניינת ניתן לראות בש"ס שעד לפני כמה שנים לא היתה לה נציגות בקונגרס הציוני, עד שהיא קיבלה על עצמה את תכנית ירושלים. בבחירות השנה קיים מספר הרשימות הגבוה ביותר וכן מספר המצביעים הכפיל את עצמו מהבחירות הקודמות- במילים אחרות, יש אקשן.

ואיך התפקידים מתחלקים?

לאחר הבחירות, כשרואים כיצד צירי הקונגרס מתחלקים ביחס לגודל המפלגות הפוליטיות העולמיות (בריתות), מחלקות הארגון ותפקידי מפתח במוסדות הלאומיים מחולקים בהתאמה. יש מחלקות שמנוהלות על ידי זרמים או מפלגות גדולות. לדוגמה, יושב ראש ההסתדרות הציונית הוא אברהם דובדבני, נציג של תנועת המזרחי העולמית, וראשת המחלקה לתפוצות היא גוסטי יהושע-ברוורמן, נציגת התנועה הרפורמית.

אז למה בעצם הבחירות חשובות?

תפקידי מפתח במוסדות הלאומיים מתחלקים לפי תוצאות הבחירות ומשום שהגוף הזה יושב על תקציבים לא מבוטלים, יש משמעות למי מחליט כיצד הכסף יתחלק ומה תהיה המדיניות הכללית של ההסתדרות. הכסף של המוסדות הלאומיים נשען על מכירת אדמות והשבחת קרקעות בארץ וההערכות מדברות על כמיליארד דולר. הכסף הזה, ששייך למוסדות הלאומיים, נועד לממן פעילות בארץ ובחוץ לארץ. הוא מושקע בחינוך, בהתיישבות ובפעילות פוליטית- בהתאם לכח של הרשימות והקבוצות השונות. למרות שזהו נתח מזערי מתוך תקציב המדינה, במונחים ישראליים עדיין מדובר בסכומי עתק שמושקעים על פי תכתיבים של בעלי אינטרסים. יש כאן הזדמנות אמיתית של אנשים להשפיע על הכיוון שבו מושקע הכסף ולקבוע אילו ארגונים יקבלו תיקצובים. זו הזדמנות לציבור היהודי מחוץ לישראל להיות מעורב בקבלת החלטות ובצורה שישראל תתעצב. למעשה, החשיבות היא בשני רבדים: ברובד הרגשי- מדובר על דרך לשמור על קשר ורלוונטיות בציבוריות הישראלית וברמה השניה, יש כאן יכולת לנתב לאן הכסף הזה הולך ואת אופי הפעילות שהוא ייצר. זה נותן לבוחרים הזדמנות להביע את הקול שלהם בחברה הישראלית. מדובר בפעולה משנה מציאות. ומבחינת ההסתדרות הציונית, חשוב מאוד לשמור על הרלוונטיות של התנועה הציונית והויטאליות שלה וחשוב שאנשים יישארו מעורבים, במיוחד הדור הצעיר.

ההסתדרות זה כזה מפעם.. לא?

אפשר באמת ללכת בכיוון הזה. מנגד, יש כאן הזדמנות מדהימה להיות מעורבים ולקחת חלק פעיל ודמוקרטי בעיצוב המדינה. ובכדי לוודא שהציונות לא סיימה את דרכה ובכדי לוודא שמדינת ישראל תישאר מדינת היהודים ולא מדינת הישראלים, חשוב להמשיך ולעודד הצבעה ומעורבות בהסתדרות הציונית. גם אם ישנם אתגרים ציוניים שהסתיימו עם קום המדינה, ישנם אתגרים אחרים שחייבים לטפל בהם. וכמו שיש משמעות לבחירות בארץ, גם כאן יש חשיבות עליונה להיות מעורבים בהליך הדמוקרטי ולהשפיע על ישראל בפרט ועל העולם היהודי בכלל.

מהם הפרטים הטכניים?

כל מי שמגדיר את עצמו יהודי שמעל גיל 18 שלא הצביע בבחירות בישראל יכול להירשם באתר. המועד האחרון הוא ה-11 במרץ. קדימה, להצביע!

הכירו את הסיירת המובחרת של ארגון מעגלים ICC

הכירו את הסיירת המובחרת של ארגון מעגלים ICC

מאת: דלית גבירצמן

כל מי שחי מספיק שנים על פני האדמה הזאת, יודע שהחיים שלנו כל כך שבירים. באיבחה אחת, שגרת יומנו הברוכה והבטוחה-לכאורה עלולה להיות מופרת, וכהרף עין נמצא את עצמנו נשאבים לחור שחור. מחלה קשה, פיטורים, גירושים ומשברים אחרים הגורמים לחרדות קיומיות, משליכים אותנו לתהומות עמוקים שבהם אנחנו מרגישים הכי לבד. התחושה אף מועצמת כאשר אנחנו חיים רחוק מהארץ, מהחיבוק המשפחתי והמוכר ומרשת הביטחון שקיימת שם באופן טבעי ואורגני. בדיוק שם, ברגעים הכי בודדים ובמקומות החשוכים הללו, ישנם אורות קטנים שבאים להאיר לנו את הדרך. במעמקי המנהרה, כשהיאוש והדאגה מכרסמים כל חלקה טובה, מגיעים אנשים טובים מתוך הקהילה כדי להאיר לנו את הדרך החוצה. הם עושים זאת בשקט, בצינעה ועם המון כבוד לפרטיות של אותם אלו הזקוקים לעזרה.

ארגון ״מעגלים״ הוקם לפני למעלה מעשור על ידי עינת לנד. עינת הגתה את הרעיון כשחיה עם משפחתה בסיאטל, וכשעברה לעמק הסיליקון, היא הקימה אותו כאן אצלנו במסגרת ה-ICC, ביחד עם חגית זאב, רונית שריר, מירית קופלמן ויעל שמר. המטרה של ״מעגלים״ היא לעזור למשפחות ישראליות בשעת משבר. חשוב לציין, שהמשאב הוא לאו דווקא כספי, אלא מדובר במתן סיוע דיסקרטי וממוקד מטרה הכולל שירותים רבים ומגוונים. מערך של כ-260 מתנדבים ומתנדבות מקרב הקהילה מתייצב בכל שעה כדי לספק תמיכה וליווי רגשי, מידע על רופאים ומטפלים, חיבור עם ארגונים רלוונטיים, אספקת ארוחות חמות, מתן שרותי בייביסיטר, הסעות לבתי חולים, ליווי מקצועי צמוד של פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עורכי דין ועובדים סוציאליים, תרומות של ציוד ובגדים, עזרה במציאת כוח עזר ועוד שירותים בהתאם לצורך הספציפי, תוך שיתוף פעולה עם ארגונים יהודיים ברחבי ארצות הברית. במקרים נדירים בהם הבעיה היא אכן כלכלית, ינתן סיוע ממוקד של המתנדבים למבצע איסוף התרומות, וכל מקרה נבדק לגופו של עניין. ברוב המקרים, המשפחות אינן מבקשות עזרה בעצמן, ויהיו אלה דווקא החברים שיפנו לארגון מעגלים.

צוות מעגלים. מימין: שני קליין, אלון שגיא, דורון גלפז. צילום: מירי אקשטיין

יש משהו ממגנט בעשייה קהילתית בכלל, ובעבודה התנדבותית בפרט. יש משהו בנתינה ובעשייה למען האחר שממלאת אותך בסיפוק אדיר ובאנרגיה שמאירה אותך מבפנים. זה לא סתם שקוראים לאנשים שעושים למען האחר ״מוארים״, ואני חשה את האנרגיה הטובה באוויר, כשאני פוגשת את שני קליין, אלון שגיא ודורון גלפז, העומדים כיום בראש צוות ״מעגלים״. במהרה מתחוור לי שהדנ״א של הצוות כולל זמינות, צניעות ודיסקרטיות. אלון, שני ודורון מדברים בתשוקה רבה על עבודת הקודש שהם עושים בשעה שהם פוגשים באנשים הנמצאים ברגעים הכי קשים בחייהם, וממעטים לדבר על עצמם. הם מקפידים להימנע מאור הזרקורים ולהאיר דווקא את הארגון והעשייה. הכימיה והכבוד ההדדי השוררים בין השלושה עומדים בלב הארגון ותורמים לשיתוף הפעולה הנחוץ להגשמת היעדים והמטרות שלו.

ובכל זאת, קצת רקע כללי על העושים במלאכה: שני קליין הגיעה לכאן מבנימינה עם בעלה ושלושת ילדיהם לפני כשנה וחצי. בארץ שני היתה עורכת דין ובעלים של משרד עורכי דין. עבודת הלב שלה כללה מעורבות בעמותת ״רימון״ המנהלת גנים ובתי ספר אנטרופוסופיים. דורון גלפז מתגוררת בארה״ב עם בעלה ושלושת ילדיהם כ-12 שנים. היא מוכרת היטב בקהילה כפעילה חברתית ויזמית, ועבודתה בתחום ה-space transformation עוזרת לה לתת מענה למצוקתם של אחרים. אלון שגיא מתגורר בעמק הסיליקון עם אשתו ושלושת ילדיהם משנת 2015. את מרבית חייו המקצועיים העביר אלון בתפקידי פיתוח וניהול בחברות הייטק, וכיום הוא עוסק ביזמות עסקית בתחום השיווק והמסחר הדיגיטלי. את שאר הזמן אלון מחלק בין בילוי עם המשפחה ופעילות חברתית בקרב הקהילה הישראלית בעמק.

מה זה בשבילך ״מעגלים״?

אלון: השתתפתי בתוכנית גוונים מחזור 11, ובסיומו היתה לי מוטיבציה גדולה לתרום לקהילה. באותו זמן, היה כאן מקרה של משפחה שהזדקקה לעזרה, ודורון פנתה אלי ושאלה אותי אם אני יכול לעזור. זה פגש אותי במקום הנכון ובזמן הנכון.

שני: אנחנו חיים בקהילה נהדרת, קהילה שאני קוראת לה ״ארץ ישראל היפה והשלמה עם עצמה״. אנשים פה טוב להם, ומהמקום השופע הזה הם רוצים לתת. ״מעגלים״ זה המימשק והגורם המתווך, זה  הצינור שמאפשר לטוב הזה לזרום ולעזור לאנשים שנתקלו במהמורה בדרך. חשוב לי לשגרר לקהילה ש״מעגלים״ קיימת כדי לתמוך בכולם, נשים וגברים כאחד. אני מקווה ששלוש שנים מהיום, יהיו מעגלי תמיכה ייעודיים לצרכים מיוחדים.
דורון: ״מעגלים״ בשבילי זה מאה אחוז נתינה, חמלה, עזרה במצוקה ללא שיפוטיות, מענה מיידי ומתן תחושת ביטחון שמישהו נמצא שם בשבילך. במהלך השנים, התנדבתי בארגון והכרתי את העשייה המופלאה של ״מעגלים״ ואת הצוות המוביל. ״מעגלים״ זה ארגון שחרט על דיגלו את הנתינה למי שנמצא בצרה, וזוהי דרך חיי. לכן היה לי מאוד טבעי וברור שאם רוצים אותי שם, אני מצטרפת לעשייה המבורכת.

מהו בעינכם המנדט או החזון של ״מעגלים״? 

שני: החזון הוא להגיע לכמה שיותר מקרים של מצוקה אמיתית, לאו דווקא כלכלית, אלא מקרים של מחלה במשפחה, פרידה קטסטרופלית, פיטורים מהעבודה, מקרים שהיית רוצה את המשפחה שלך לידך כמעגל ראשון תומך, ואין לך את זה. ברגעי הקטסטרופה, אנחנו רוצים שיהיה לידינו מישהו שמדבר את שפת הלב שלנו, מישהו שמכיר את התרבות והמנטליות שלנו, ויודע להעניק את החום של הבית. שם אנחנו נמצאים כדי לחבר את המשפחה למתנדבים בקהילה, לעזור לנהל את המשבר ולנסות לפתור אותו בצורה הכי מקצועית ודיסקרטית. כרגע אנחנו יוצאים בקמפיין חדש שנקרא ״מעגלים צומחים בקהילה״, שמטרתו להעצים תתי מעגלים, מעין ״ניקיטות״ שמתעוררות לצרכים ספציפיים. לדוגמה, פיילוט אחד יכול להיות הקמת תת מעגל שייקרא ״צוות ג׳נטלמנים״ שיהווה מערך תמיכה לגברים שנקלעים למצוקה בחיים המקצועיים שלהם. הצוות יכול לכלול מישהו שיעזור בכתיבת קורות חיים עדכניים, הכנה לראיון עבודה, מעצבת שתייעץ בענייני לבוש לראיון עבודה וכו׳. צוות נוסף יכול לתת מענה לעיתות של משבר זוגי או גירושין, ויכלול מגשרים, עורכי דין, מעצבי פנים שיכולים לעזור לבן או בת הזוג לעצב במהירות מקום מגורים ארעי כדי שיוכלו לארח את הילדים. אם, חו״ח, מתגלה מחלה במשפחה, יש צורך במאגר נתונים של רופאים מומחים. הרעיון הוא להקים מעין ״סיירות מובחרות״ עם תת מומחיות שיתעוררו בעת הצורך.

דורון: "להיות חלק מארגון כמו מעגלים זאת בעיקר גאווה גדולה, כי זה ארגון שכל כולו טוב, נטול אגו ומלא נתינה. זה ממלא אותי ונותן לי דלק להמשיך בעשייה הקהילתית. הידיעה שהקהילה יודעת שיש לה רשת ביטחון ויש על מי לסמוך, משמחת אותי. כל מקרה שאנחנו מטפלים בו וגורמים לטיפה של רוגע בתוך הים הסוער שאנשים נמצאים בתוכו, נותן לי כוח להמשיך לעזור ולתמוך".

אלון: לא הכול קשור בכסף ולא תמיד יש אפשרות לחזור לארץ לרשת התמיכה המוכרת לך. גם אם אנשים יכולים לקנות את האוכל בעצמם, זה לא אותו הדבר כמו לקבל אוכל ביתי מהקהילה שלך, כי זה אומר שלמישהו כאן איכפת ממך. וכמובן, שמי שנותן, מקבל בחזרה במכפלות.

שני: יש לנו זכות אדירה כי אנחנו יכולים לצפות באיכויות של הקהילה שלנו מהצד. החובה שלנו זה לשקף בחזרה לקהילה את האיכויות שלה.

אילו חוזקות שלכם באות לידי ביטוי במסגרת ״מעגלים״? 

אלון: קודם כל, צריך להיות בן אדם טוב. מבחינה טכנית, מה שאני עושה ביומיום קשור למה שאני עושה ב״מעגלים״. פרסום ברשתות החברתיות הוא כלי שאנחנו משתמשים בו וזה משהו שאני יכול לעזור בו. חשוב גם להבין מה הצורך, ולזהות אותו. בנוסף, כולנו לא שכירים וזה מאפשר לנו פניות נפשית לעסוק בעבודה ההתנדבותית. כל אחד מאיתנו גם גר גאוגרפית באזור אחר, אז לוגיסטית זה יוצא טוב.

שני: החוזקות שלי באות מהעולם הקודם שלי. גדלתי בבית של פסיכולוגית ועורך דין. יש בי את שני הצדדים; יש לי את היכולת לנהל משברים, וכשמגיע מקרה, היכולת שלי לנתח אותו היא יחסית מהירה. עולם המשפט נתן לי את היכולת לקרוא את המקרה ולהבין איך לטפל בו והעולם הפסיכולוגי נתן לי את היכולת לא להיות שיפוטית. יש לי גם רגישות סביבתית גבוהה ואני מזהה את הצרכים ונותנת ללא אגו. ויש, כמובן, את רצון להיות שם.

דורון: בעשייה ב״מעגלים״ באות לידי ביטוי היכולות שלי להגיב מהר, לחבר אנשים, ויחד עם זאת, לעצור לרגע ולחשב מסלול מחדש. בצוות של ״מעגלים״, אני הוותיקה ביותר שחיה בעמק ובארה״ב בכלל, ואני מביאה הבנה רחבה יותר של הקהילה וכלליה, וזה עוזר לא מעט להבין את חוקי ההתנהלות פה לעומת ישראל. ליבי יוצא אל כל אחד מן המקרים בהם אנו מטפלים, ואני עושה את זה באהבה גדולה.

מהם השיעורים הכי חשובים שלמדתם מהעבודה ב״מעגלים״?

אלון: באופן טבעי, כשמתעסקים בדברים מהסוג הזה לומדים שיעור חשוב בענווה. אתה מבין שהכול יכול לקרות לכל אחד, ושהקטסטרופה יכולה לקרות לכולנו. בעיקר, אני מעריך יותר כמה אנחנו בני מזל. למדתי להעריך את מה שיש לי, וזה נתן לי פרופורציות על החיים.

שני: אני חושבת שלמדתי שכשקורית קטסטרופה, אתה מניח שאין לך הרבה מה להועיל, אך בסופו של דבר, גיליתי שאפשר לעשות המון. הסקפטיות התחלפה בתובנה מטלטלת של עד כמה אפשר לתרום ולעזור. בנוסף, למדתי על עצמי שאני יודעת לעשות ריחוק מספק ולהשתמש במאגר המתנדבים כדי שאוכל להועיל מבלי לפגוע בעצמי או במקרה. בתוך התהליך למדתי כמה הקהילה מהווה עבורי צורך נפשי, ושחשוב לי לאהוב ולתת אהבה וגם להיות בעלת ערך ומשפיעה בקהילה. גיליתי בעצמי את הצמא לחיות בתוך קהילה מתפקדת ועד כמה חשוב לדעת שיש לך מעגלים בתוך הקהילה.

דורון: למדתי ועדיין אני לומדת שיעורים על עצמי ועל הקהילה עם כל מקרה שמגיע אלינו ל״מעגלים״. למדתי שכשמדובר במצוקה, אין משהו או מישהו שאני לא יכולה להגיע אליו או לדבר איתו, ואינני מובכת או נרתעת לפנות לכל מי שאני חושבת שיוכל להירתם לעזרה. למדתי לסמוך על הקהילה שלנו ולבקש עזרה במקרים שאינני יכולה לעשות זאת בעצמי. יש דברים שאני לא יודעת לעשות, ואני מעבירה את השרביט למומחים ממני. למדתי שאפילו אם הקושי גדול ביותר, אינני מסוגלת להגיד ״לא״. הקושי הוא חלק מהתפקיד. למדתי שאנשי נתינה יש בכל מקום, בכל שפה, גיל, מיגדר ולאום. עשייה החלטית, חזקה ובטוחה שמגיעה מהבטן, רותמת אחריה עוד ועוד אנשים טובים. המון אנשים רוצים לתת ולא יודעים איך, אז פשוט צריך להנגיש אותם עם הצורך. למרות שהפכנו ציניים וקהי חושים, ישנם עוד אנשים טובים באמצע הדרך. השיעור הכי חשוב שלמדתי על עצמי בעבודה הזאת הוא שזה כל כך טבוע בי וכל כך טבעי לי לעזור לאחרים, שאני תמיד צריכה להיות שם, במקומות האלו של עשייה ונתינה, ואיזו בת מזל אני שניתנה לי ההזדמנות, ושהאמינו בי שאני יכולה להיות חלק מהדבר המופלא הזה.

ניכר שיש בצוות כימיה ושיתוף פעולה יוצאי דופן. המוטיבציה הגבוהה, המסירות והרצון לעזור מתחרים בצניעות וברצון שלהם להשאר רחוק מאור הזרקורים. הם משלימים אחד את השני מבחינת החוזקות שלהם; הניהולית, הטכנולוגית והביצועית. החברות והתמיכה בקרב הצוות ניכרת מאוד.

בשנים האחרונות, הקהילה הישראלית גדלה מאוד וחשוב שאנשים שזקוקים לעזרה, ידעו על ״מעגלים״. ב-27 בפברואר בשעה 8:00 בערב יתקיים בג׳יסיסי ערב מיקוד, שמטרתו להצמיח תתי מעגלים, צוותים ייעודיים שיתעוררו בהתאם לצורך. בערב יבחרו 25 אנשים מובילים שיעזרו לשקף את הצרכים בקהילה, ומתוכם יוקמו 2-3 תתי קבוצות של מעגלים. המפגש יכלול הרצאה מרתקת של נעה לב רן על משמעותו וחשיבותו של המושג ״גראונדינג״, בדרך לאיזון ושקט נפשי. בהרצאה ינתנו כלים פרקטיים להשגת בהירות, רוגע וריכוז בחיי היום יום. לפרטים נוספים ולהרשמה לחצו כאן

רופאים? מגשרים? מטפלים? עורכי דין? פסיכולוגים? יועצים חינוכיים? יש לכם יחידה לדיור זמני? אופים? מעצבים? יועצי קריירה? הצטרפו למאגר המומחים והמתנדבים של ״מעגלים״ כאן.

״מעגלים, מעגלים

איך שאנחנו נשארים

בסיבובים של החיים

נאחזים באנשים״…

(עידן רייכל)

 

שלכם (לא) רק בשמחות,

דלית גבירצמן

dalit@gvirtsman.com

ליום המעשים הטובים (המצווה דיי) כבר נרשמתם?

ליום המעשים הטובים (המצווה דיי) כבר נרשמתם?

מאת: טובה בירנבאום

מה דעתכם על המילה "מצווה"? קצת כבד לכם? לנו, דוברי העברית, יש יתרון מקסים שהוא לעיתים בעוכרינו: לפעמים הפלא הזה הוא פשוט בלתי נתפס- אנחנו חיים בעידן המודרני דרך השפה בה נכתבו התנ"ך, המשנה, שירת ספרד, שירת ביאליק ואתגר קרת; אנחנו מבינים ויוצרים בשפה העתיקה הזאת, ויכולים לספוג ולהספיג את הטקסטים שלנו בשכבות של יצירה יהודית שהתפתחה לאורך דורות רבים. אבל- המחיר לכל היופי הזה הוא שבצמוד לכל מילה מהשפה הנהדרת שלנו, אנו נושאים אסוציאציות והקשרים מאוד מסויימים. חלקם נפלאים, אך חלקם די מעיקים.

רובנו גדלנו במדינה בה ליהדות יש טעם אחד- הזרם האורתודוכסי; רבים מאיתנו גדלו במרחב שמנע מהם להכיר את התבלינים והניחוחות של היצירתיות היהודית, את השמחה שבדליית מושגים עתיקים והטענתם במטען חדש ומרגש. לכן, "יום המצוות" עלול להיתפס אצל רבים מאיתנו כדבר ארכאי, כבד ודי מבאס. מזכיר לכם את "טנק המצוות" של חב"ד? מזכיר לכם את המושג "שמירת מצוות"? אנחנו, דוברי העברית, אוטומטית מחלצים מהמילה "מצווה" את השורש צ.ו.ה ומיד האוזנים שלנו נאטמות. מי רוצה שיצוו עליו? ממתי אני נענית לאיזשהי סמכות חיצונית שהיא אינה החוק האזרחי?

בדור האחרון, יהדות ארצות הברית הליברלית חרטה על דיגלה את קידום הערכים האוניברסליים של שוויון, צדק חברתי וסובלנות. אין קבוצה אתנית בארה"ב שהשתלבה ועלתה במעלה הסולם החברתי

במהירות כמו היהודים, ואלה חשים חובה להיטיב עם אלה שלא שפר עליהם גורלם כמותם, שסבלו בעבר מרדיפות וכעת מאיישים עמדת מפתח בכל התחומים. התמקדות במיגור הרעב בעולם, חתירה לשוויון אתני, מגדרי ודתי, קידום נושאים כמו איכות הסביבה וזכויות עובדים קורצים לצעירים הליברליים הרבה יותר מאשר תפילה בבית הכנסת, ולכן יותר ויותר מהפעילות הדתית מוקדשת ל"תיקון עולם".

אכן, המושג "תיקון עולם", בניגוד ל"מצווה", אינו נושא איתו את אותו מטען חורג אצלינו, הישראלים, כיון שהמושג לא היה בשימוש עד לא מזמן מחוץ לעולם לימוד הקבלה. יהדות אמריקה הליברלית בגאונותה שאלה את המושג המיסטי הזה לתוך עולמות של חתירה לצדק וצדקה.

ובחזרה ל"מצווה"- לא יכולתי שלא להתפעל כשנחשפתי לראשונה לאופן בו בכל שנה, יום מרטין לותר קינג הופך ל"יום מעשים טובים" – מצווה דיי – ענקי בקהילת הג'יי.סי. סי בפאלו אלטו. קינג, לוחם זכויות האדם של הקהילה השחורה בארצות הברית וסמל של מתקן עולם בלתי נלאה, מהווה השראה ל-1,000 מתנדבים בכל הגילאים, שמפשילים שרוולים ותורמים מזמנם במסגרת של עשרות הזדמנויות התנדבותיות שונות; החל מאריזת מתנות לילדים חולים, דרך הכנת כריות ומשחקים לבעלי חיים עזובים במקלטים, ועד לנטיעת עצים בשכונות פיתוח.

כישראלית שלומדת כל יום עוד קצת על יהדות אמריקה, אני מוקסמת מהרעיון של חווייה משפחתית מעצימה וערכית של התנדבות משותפת. המוטיבציות להשתתפות ביום הזה הן מגוונות. משפחות רבות יודו שמדובר באקט חינוכי יותר מאשר מאקט חברתי. לילדי עמק הסיליקון, שרבים מהם חיים חיי שפע ומותרות, אין הרבה הזדמנויות לפגוש באופן בלתי אמצעי את תחלואי החברה ולתרום את תרומתם הצנועה לתיקון המצב. יום המעשים הטובים מאפשר למשפחות לבחור בין התנדבות בין כותלי הגיסיסי – הכנה של תוצר שיועבר לנזקקים – או הגעה אל המקום שזקוק לעזרה, חיוך ותשומת לב כמו מקלט לחסרי בית, חוף שזקוק לניקוי או בית מחסה לבעלי חיים נטושים. רבים מאיתנו ההורים מעונינים שילדנו יכירו בעובדה כי לצערנו לא כולם זכו לנקודת פתיחה טובה בחיים, ושישנם כאלה, החיים ממש בסמוך אלינו, שנאבקים על מזון, חינוך או קורת גג.

בעיני, השילוב של מרכז קהילתי יהודי עם מורשתו של מרטין לותר קינג לצדק ושוויון, לצד יום חווייתי ומהנה לכל המשפחה, מייצגים את המהפכה שעשתה יהדות אמריקה הליברלית להרבה מן המושגים ה"כבדים" והמיושנים שנטועים בתרבות שלנו. אני והילדה שלי לגמרי הולכות להיות שם השנה וגם אתם מוזמנים בחום!

להרשמה ופרטים נוספים לחצו כאן

Limmud Bay Area: על כנס היהדות שיתקיים בקרוב בסונומה

Limmud Bay Area: על כנס היהדות שיתקיים בקרוב בסונומה

מאת: מיכל כהן

מזה כ-7 שנים מושך כנס Limmud Bay Area מאות אנשים לבלות סופשבוע קסום באוניברסיטה בסונומה. בכנס, מתקהלים יהודים מכל רחבי המפרץ, מכל שלבי החיים ועם זיקות שונות כלפי היהדות לאירוע גדול הכולל סדנאות, דיונים, טיולים בטבע, לימודי טקסטים, פרויקטים אמנותיים, מופעים ועוד והכל תחת הקו המנחה, המאפיין באופן כללי לימודי יהדות- כל אחד יכול להיות מורה וכל אחד צריך להיות תלמיד.

המטרות העיקריות של הכנס, מלבד הלמידה והרחבת האופקים היהודיים, הן יצירת קהילה ותחושת אחריות הדדית, העצמה, יצירת קשרים ועוד.

זו מעין הזמנה למשתתפים להגיע בראש פתוח כדי לחוות חוויות יהודיות יחודיות, לחקור את החיבור שלהם לרעיונות יהודיים, חידושים ומסורת.

limudלימוד Limmud Bay Area הוא שלוחה אחת מתוך יותר מ-70 שלוחות ברחבי העולם בהן מתנדבים יוצרים פסטיבלי לימוד. מהפסטיבל המקורי הראשון שארך שבוע באנגליה, התרחבה התנועה לרשת מגוונת של קהילות יהודיות בצפון אמריקה ודרומה, ישראל, מערב אירופה ומרכזה, ברית המועצות לשעבר, אפריקה ואסיה. רק ברחבי ארצות הברית קיימות כיום 18 קהילות לימוד ו- 8 בישראל.

אם גם אתם רוצים לטעום מן החוויה הייחודית, אתם מוזמנים לכנס לימוד Limmud Bay Area אשר יתקיים בסוף השבוע שבין ה-28 ל-30 ביוני באוניברסיטת סונומה סטייט ב-Rohnert Park. הנוכחות תוגבל ל- 400-450 משתתפים השנה ולכן מומלץ להירשם בהקדם.

הארוע מתחיל ביום שישי בצהריים עם מדיטציה משותפת. אלו שאינם מעוניינים בתפילה יוכלו להתחיל מייד בלימוד.

דמי ההרשמה (הנעים בין $200 ל- $580, תלוי בגיל המשתתף וסוג הלינה) הם לאדם וכוללים לינה, 6 ארוחות כשרות, חניה, גישה מלאה למתקני הברכה וחדר כושר של האוניברסיטה וכן את כל הפעילויות וההופעות שבכנס.

הכנס מיועד לגילאי 18 חודשים ומעלה ולמשפחות המגיעות עם ילדים קטנים ניתנת במקום תוכנית מיוחדת לילדים הכוללת הפעלות וסדנאות שונות. למשפחות נזקקות יש אפשרות לבקש סבסוד המוזיל מאד את המחיר לילדים.

לפרטים נוספים והרשמה הכנסו לכאן

סיפורו של הרב מייקל ליזאק מכנסיית גלייד

סיפורו של הרב מייקל ליזאק מכנסיית גלייד

מאת: דלית גבירצמן

אז את מי את הולכת לראיין השבוע? שאלו אותי כמה מחברי. אני מראיינת רבי שעובד בכנסיה, השבתי. את מתכוונת לומר בבית כנסת, מיהרו לתקן אותי, תוך שהם מביטים בי בחשש שמא השתבשה עלי דעתי. זהו, שלא – עניתי – אני ניפגשת עם רבי מייקל ליזאק, שעובד בכנסיית גלייד שבסן פרנסיסקו.

על Glide Church שמעתי לראשונה כשילדי היו עדיין נמוכים ממני, כלומר… די מזמן. ביום ראשון אחד לקחתי אותם לעיר הגדולה לשמוע מוסיקת גוספל בכנסייה שחרתה על דיגלה ערכים של אחווה, קבלה, עזרה והכלה של כל אדם באשר הוא. כבר למעלה מחמישים שנה, מספקת הכנסיה שירותים קהילתיים, תברואתיים וחינוכיים, ומהווה מרכז רוחני לתושבי השכונה שהיא אחת מהקשות בעיר, שכונת הטנדרלוין. ושם בחר רבי מייקל ליזאק לעבוד. ומה הוא עושה שם, וודאי תשאלו, ותשובתי תהיה, הוא אופה חלות.

הפעם השניה שבה הגעתי לגלייד היתה לפני מספר שבועות, כשליוויתי את תלמידי ליום של התנדבות. אחרי שאפינו ביחד עם מייקל מאה וחמישים חלות לשבת, הפשלנו שרוולים והגשנו ארוחת צהריים חמה למאות הנזקקים הפוקדים את המקום מידי יום. אלו הם אותם האנשים שכה קשה לנו לראות כשאנחנו פוסעים ברחובותיה של סן פרנסיסקו. אלו הם דרי הרחוב ומקבצי הנדבות שעומדים בצמתים וגורמים לכולנו לנוע באי נוחות. לפתע, אתה מביט לאנשים האלו בעיניים, ומשהו קורה לך. החוויה משנה אותך. לרבים מאיתנו, וודאי לילדינו, זו אולי אחת ההזדמנויות הבודדות בהן יפגשו אנשים שצבע עורם שונה, ושאורח חייהם שונה באופן דרמטי מזה המוכר לנו. אך הצרכים הבסיסיים שלהם ושלנו דומים מאוד, כי בסופו של יום, כולנו הרי זקוקים ראשית למזון, מחסה והגנה וכולנו מחפשים קשר אנושי, ניראוּת, הכלה וחמלה, ללא שיפוטיות, את כל אלה, ועוד – הם מקבלים בשפע בגלייד.

קשה שלא להיטען מהאנרגיה המחשמלת של מייקל. הוא מדבר על העבודה שלו כמו סטארטאפיסט. הוא מספר לי על מאות המתנדבים היהודיים המגיעים לגלייד מידי שבוע כדי לעזור, לבנות מערכות יחסים, להגיש אוכל לנזקקים ולפזר אור, וניתן בנקל לשמוע את ההתרגשות בקולו. הרעיון של אפיית חלות לאנשי הצוות של גלייד היה הרעיון שלו. ״דמייני״ – הוא אומר לי – ״את כל המתנדבים היהודים שמסתובבים ומחלקים חלות חמות שזה עתה יצאו מהתנור, לאנשי הצוות שעושים כאן עבודת קודש, ושרובם מתוגמלים בשכר נמוך כל כך. תחשבי על הרושם שזה יוצר.״ ואז, הוא מספר לי על הדרשה שנשא אחרי אירוע הירי בפיטסבורג. ״אמרתי להם, אני מביא לכאן מאה יהודים מידי שבוע כדי לעזור ולהתנדב. אנחנו אוהבים אתכם, והשבוע, אנחנו זקוקים לכם. הרימו טלפון והתקשרו לחברים היהודים שלכם ותגידו להם שהם לא לבד. כשאתם חולפים על פני בית הכנסת בשכונה שלכם, עיצרו, היכנסו ותגידו להם שהם לא לבד. מאה וחמישים איש, מרביתם לא יהודים, הצטרפו לקבלת השבת שלנו ושרו איתנו באותו הערב. ואז חשבתי לעצמי, זאת האמריקה שלי. כולנו ניצבים זה לצד זה, זה למען זה.״

הרעיון של אפיית חלות לשבת הושפע מהתקופה שבה חי מייקל בישראל בשנת 1994. חבריו נהגו, מידי יום שישי, לגשת לסופרסל בירושלים ולקנות מאה פרחים אותם חילקו לחולים שהיו מאושפזים בבית החולים ״הדסה״. הם נהגו לעבור מחדר לחדר, יהודים, נוצרים ומוסלמים ביחד, תוך שהם מברכים את כולם בברכת ״שבת שלום״. המעשה האחרון שעשו לפני כניסת השבת היה מעשה של תיקון עולם, של חסד.  ״זאת המעגליות, זה המודל שאני מבקש ליצור בגלייד, שדרכו נצליח אולי להגיע לגאולה. גאולה לעם היהודי ולעולם כולו.״

אני שואלת אותו איך בדיוק עובד העניין הזה של רב בכנסייה. ראשית, הוא מסביר לי שהוא עובד עבור הקרן של הכנסייה. שנית, הוא מספר לי שכשהגיע לראשונה לתת דרשה בכנסייה, ניגשה אליו אישה שהזדהתה כיהודיה וכישראלית לשעבר, וטענה שמזה עשרים שנה, גלייד משמשת עבורה כבית כנסת. מסתבר שהיא היתה נרקומנית ואף בית כנסת בעיר לא ידע מה לעשות איתה. היא הגיעה לגלייד ושם התקבלה באהבה, וללא תנאי. ״כשאתה נתקל בקיר כזה של אהבה, זה משנה אותך ללא הכר״ – מוסיף ליזאק – ״יש אימרה שאומרת שיהודי רשאי להיכנס לכנסיה למטרה אחת, והיא להציל חיים. כשאני אופה חלות מידי יום שישי בבוקר, אני מרגיש שאני מציל חיים.״

לתפקיד של רבי ליזאק אין אח ורע בעולם היהודי. התפקיד הייחודי הוצע לו לפני כשנתיים אחרי ששימש למעלה משמונה עשרה שנים כרב של קהילת ״רודף שלום״ שבמחוז מרין, צפונית לסן פרנסיסקו.  מייקל רואה בעבודתו שליחות והוא מדבר עליה בהתלהבות מדבקת ממש, תוך שהוא משלב מילים בעברית כמו ״קדושה״ ״נשמה״ ״חסד״ ו-״תיקון עולם״. צדק חברתי בוער בעצמותיו, וזה מה שהוביל אותו לתפקיד בגלייד, ולהכשרתו כרב, בכלל. מייקל נשוי לנועה קושנר, שהיא בעצמה רבה שייסדה ארגון בשם המטבח – The Kitchen – סטארט-אפ יהודי ששם לו למטרה לבנות קהילה יהודית עכשווית שמחברת בין כל מי שמבקש ״לעשות יהדות״ ולפעול למען צדק חברתי. הזוגיות הולידה פרט לעשייה המשותפת גם שלוש בנות, וכולם גרים בסן פרנסיסקו.

שאלתי מהו הדבר שהכי הפתיע אותו בעבודתו? מה היה לגמרי בלתי צפוי? מייקל ענה: ״מצד אחד, זה מדהים אותי שמידי יום אני נתקל בעוני ברוטאלי שקיים ברחובות סן פרנסיסקו, במרחק קילומטר מטוויטר. וכן העובדה שאני חולף על פני אנשים שמרביתם אפרו-אמריקנים, שאוכלוסייתם מנתה שמונים אחוז מכלל תושבי העיר, והיום הם שלושה אחוזים בלבד. מצד שני, יש תחושה עמוקה בעיר של קהילה וקשר. האנשים הללו שסובלים מעוני קשה כל כך, דואגים זה לזה בדרכים שאנשים החיים בשכונות עשירות לא מכירים. כולם מברכים זה את זה לשלום, מעבר לעושר החומרי, יש גם אושר רוחני ומוסרי.״

מייקל סיפר לי על המסע שערך לאחרונה עם שמונים מחברי גלייד, המטבח וארגונים יהודיים אחרים לאלאבמה, למה שהוא מכנה justice pilgrimage. הם נסעו כולם; יהודים ולא יהודים, עשירים ועניים, בעלי השכלה וחסרי השכלה, אסירים משוחררים ופרופסורים באוניברסיטה, רבנים ואנשי הייטק, לבקר במוזיאון המספר על ההיסטוריה של העבדות באמריקה. ״הרגשתי כמו שהובלתי מסע עלייה לרגל לישראל, כפי שנהגתי לערוך במסגרת תפקידי כרב״ מספר לי רבי ליזאק, ״קראנו טקסטים ביחד, אכלנו ביחד ובנינו מערכות יחסים עוד לפני שהמסע עצמו החל. אני מאוד גאה במסע הזה ונמשיך לעשות זאת בכל שנה, כי לא לעיתים מזומנות אנחנו מצליחים באמריקה לחצות את גבולות המעמד והגזע.״

בשלב הזה ממליץ לי מייקל לצפות ב-TED Talk של בריאן סטיבנסון, עורך הדין שהשפיע עליו רבות. ״העקרונות עליהם מדבר סטיבנסון הם התורה שעליה מבוססת העבודה שלי. אנחנו חייבים לראות בכל אדם את צלם אלוהים. בשביל זה חייבים להתקרב לאנשים. דבר שני, צריך לשנות את הנרטיב שלנו בנוגע לאנשים. לא עוד הם ואנחנו, יהודים ונוצרים, יהודים וערבים. דבר שלישי, חייבים להאמין שיש תקווה. ודבר אחרון, אנחנו חייבים לצאת מאזור הנוחות והפחד שלנו. כיהודי, אני רואה בכל אדם את צלם אלוהים. איך אפשר שלא לראות את זה?"

כששואלים יהודים אמריקאים מה זה בשבילם להיות יהודי, הם נוטים לעבור מיד להשתמש במילים עבריות כמו ״תיקון עולם״, ״מצווה״ ו״ברכה״. עד שהגעתי לארצות הברית לא שמעתי אפילו על המושג של תיקון עולם. אחרי כמעט שני עשורים בבתי ספר יהודיים, הן כאימא והן כאשת חינוך, למדתי דבר או שניים על החשיבות שנותנים בקהילה היהודית-אמריקאית לערך הזה של תיקון עולם. לנו, הישראלים השוהים כאן, כבר לא זרה התפיסה הזאת של נתינה ולרבים מאיתנו חשוב אף להנחיל זאת לדור הצעיר.

וכעת, רבי ליזאק מזמין את כולנו, את הקהילה הישראלית בעמק הסיליקון, לבוא להתנדב איתו בגלייד ולהפוך ל״לוחמי צדק״. הוא מבטיח לחכות לנו עם ארוחת בוקר ישראלית, עם שקשוקה, כדי לדבר. בין אם אתם כאן לשנה או לשארית חייכם, רבי ליזאק מאמין שכולנו מחוברים. ״כולנו סיפרנו לפני כחודשיים את סיפור יציאת מצרים. כשאנחנו אומרים ״זכר ליציאת מצרים״ מה זה אומר? שכונת הטנדרלוין היא מצרים. תושבי השכונה שאין להם גישה לאוכל ולמקלחות, שחלקם מכורים לסמים וחלקם סובלים מהפרעות נפשיות, חיים במצרים של היום. הם משועבדים למצוקות חייהם, ולנו יש כיום את הכוח לגאול אותם.״

ובערב חג השבועות, מציע רבי ליזאק לחשוב באופן פתוח יותר על אנשים שנמצאים במצוקה. הוא רואה כאן הזדמנות להתחדשות; של קבלת התורה, של מטרה בחיים ושל קשר וחיבור בין בני האדם.  הוא רואה קשר ישיר בין פסח לשבועות. אנחנו קיבלנו את חירותנו, אך ביחד עם החירות באה גם האחריות. וזאת, בעיניו, התורה כולה.

למעונינים בפרטים נוספים לחצו כאן

שבת שלום!

שלכם,

דלית גבירצמן

dalit@gvirtsman.com