Limmud Bay Area: על כנס היהדות שיתקיים בקרוב בסונומה

Limmud Bay Area: על כנס היהדות שיתקיים בקרוב בסונומה

מאת: מיכל כהן

מזה כ-7 שנים מושך כנס Limmud Bay Area מאות אנשים לבלות סופשבוע קסום באוניברסיטה בסונומה. בכנס, מתקהלים יהודים מכל רחבי המפרץ, מכל שלבי החיים ועם זיקות שונות כלפי היהדות לאירוע גדול הכולל סדנאות, דיונים, טיולים בטבע, לימודי טקסטים, פרויקטים אמנותיים, מופעים ועוד והכל תחת הקו המנחה, המאפיין באופן כללי לימודי יהדות- כל אחד יכול להיות מורה וכל אחד צריך להיות תלמיד.

המטרות העיקריות של הכנס, מלבד הלמידה והרחבת האופקים היהודיים, הן יצירת קהילה ותחושת אחריות הדדית, העצמה, יצירת קשרים ועוד.

זו מעין הזמנה למשתתפים להגיע בראש פתוח כדי לחוות חוויות יהודיות יחודיות, לחקור את החיבור שלהם לרעיונות יהודיים, חידושים ומסורת.

limudלימוד Limmud Bay Area הוא שלוחה אחת מתוך יותר מ-70 שלוחות ברחבי העולם בהן מתנדבים יוצרים פסטיבלי לימוד. מהפסטיבל המקורי הראשון שארך שבוע באנגליה, התרחבה התנועה לרשת מגוונת של קהילות יהודיות בצפון אמריקה ודרומה, ישראל, מערב אירופה ומרכזה, ברית המועצות לשעבר, אפריקה ואסיה. רק ברחבי ארצות הברית קיימות כיום 18 קהילות לימוד ו- 8 בישראל.

אם גם אתם רוצים לטעום מן החוויה הייחודית, אתם מוזמנים לכנס לימוד Limmud Bay Area אשר יתקיים בסוף השבוע שבין ה-28 ל-30 ביוני באוניברסיטת סונומה סטייט ב-Rohnert Park. הנוכחות תוגבל ל- 400-450 משתתפים השנה ולכן מומלץ להירשם בהקדם.

הארוע מתחיל ביום שישי בצהריים עם מדיטציה משותפת. אלו שאינם מעוניינים בתפילה יוכלו להתחיל מייד בלימוד.

דמי ההרשמה (הנעים בין $200 ל- $580, תלוי בגיל המשתתף וסוג הלינה) הם לאדם וכוללים לינה, 6 ארוחות כשרות, חניה, גישה מלאה למתקני הברכה וחדר כושר של האוניברסיטה וכן את כל הפעילויות וההופעות שבכנס.

הכנס מיועד לגילאי 18 חודשים ומעלה ולמשפחות המגיעות עם ילדים קטנים ניתנת במקום תוכנית מיוחדת לילדים הכוללת הפעלות וסדנאות שונות. למשפחות נזקקות יש אפשרות לבקש סבסוד המוזיל מאד את המחיר לילדים.

לפרטים נוספים והרשמה הכנסו לכאן

סיפורו של הרב מייקל ליזאק מכנסיית גלייד

סיפורו של הרב מייקל ליזאק מכנסיית גלייד

מאת: דלית גבירצמן

אז את מי את הולכת לראיין השבוע? שאלו אותי כמה מחברי. אני מראיינת רבי שעובד בכנסיה, השבתי. את מתכוונת לומר בבית כנסת, מיהרו לתקן אותי, תוך שהם מביטים בי בחשש שמא השתבשה עלי דעתי. זהו, שלא – עניתי – אני ניפגשת עם רבי מייקל ליזאק, שעובד בכנסיית גלייד שבסן פרנסיסקו.

על Glide Church שמעתי לראשונה כשילדי היו עדיין נמוכים ממני, כלומר… די מזמן. ביום ראשון אחד לקחתי אותם לעיר הגדולה לשמוע מוסיקת גוספל בכנסייה שחרתה על דיגלה ערכים של אחווה, קבלה, עזרה והכלה של כל אדם באשר הוא. כבר למעלה מחמישים שנה, מספקת הכנסיה שירותים קהילתיים, תברואתיים וחינוכיים, ומהווה מרכז רוחני לתושבי השכונה שהיא אחת מהקשות בעיר, שכונת הטנדרלוין. ושם בחר רבי מייקל ליזאק לעבוד. ומה הוא עושה שם, וודאי תשאלו, ותשובתי תהיה, הוא אופה חלות.

הפעם השניה שבה הגעתי לגלייד היתה לפני מספר שבועות, כשליוויתי את תלמידי ליום של התנדבות. אחרי שאפינו ביחד עם מייקל מאה וחמישים חלות לשבת, הפשלנו שרוולים והגשנו ארוחת צהריים חמה למאות הנזקקים הפוקדים את המקום מידי יום. אלו הם אותם האנשים שכה קשה לנו לראות כשאנחנו פוסעים ברחובותיה של סן פרנסיסקו. אלו הם דרי הרחוב ומקבצי הנדבות שעומדים בצמתים וגורמים לכולנו לנוע באי נוחות. לפתע, אתה מביט לאנשים האלו בעיניים, ומשהו קורה לך. החוויה משנה אותך. לרבים מאיתנו, וודאי לילדינו, זו אולי אחת ההזדמנויות הבודדות בהן יפגשו אנשים שצבע עורם שונה, ושאורח חייהם שונה באופן דרמטי מזה המוכר לנו. אך הצרכים הבסיסיים שלהם ושלנו דומים מאוד, כי בסופו של יום, כולנו הרי זקוקים ראשית למזון, מחסה והגנה וכולנו מחפשים קשר אנושי, ניראוּת, הכלה וחמלה, ללא שיפוטיות, את כל אלה, ועוד – הם מקבלים בשפע בגלייד.

קשה שלא להיטען מהאנרגיה המחשמלת של מייקל. הוא מדבר על העבודה שלו כמו סטארטאפיסט. הוא מספר לי על מאות המתנדבים היהודיים המגיעים לגלייד מידי שבוע כדי לעזור, לבנות מערכות יחסים, להגיש אוכל לנזקקים ולפזר אור, וניתן בנקל לשמוע את ההתרגשות בקולו. הרעיון של אפיית חלות לאנשי הצוות של גלייד היה הרעיון שלו. ״דמייני״ – הוא אומר לי – ״את כל המתנדבים היהודים שמסתובבים ומחלקים חלות חמות שזה עתה יצאו מהתנור, לאנשי הצוות שעושים כאן עבודת קודש, ושרובם מתוגמלים בשכר נמוך כל כך. תחשבי על הרושם שזה יוצר.״ ואז, הוא מספר לי על הדרשה שנשא אחרי אירוע הירי בפיטסבורג. ״אמרתי להם, אני מביא לכאן מאה יהודים מידי שבוע כדי לעזור ולהתנדב. אנחנו אוהבים אתכם, והשבוע, אנחנו זקוקים לכם. הרימו טלפון והתקשרו לחברים היהודים שלכם ותגידו להם שהם לא לבד. כשאתם חולפים על פני בית הכנסת בשכונה שלכם, עיצרו, היכנסו ותגידו להם שהם לא לבד. מאה וחמישים איש, מרביתם לא יהודים, הצטרפו לקבלת השבת שלנו ושרו איתנו באותו הערב. ואז חשבתי לעצמי, זאת האמריקה שלי. כולנו ניצבים זה לצד זה, זה למען זה.״

הרעיון של אפיית חלות לשבת הושפע מהתקופה שבה חי מייקל בישראל בשנת 1994. חבריו נהגו, מידי יום שישי, לגשת לסופרסל בירושלים ולקנות מאה פרחים אותם חילקו לחולים שהיו מאושפזים בבית החולים ״הדסה״. הם נהגו לעבור מחדר לחדר, יהודים, נוצרים ומוסלמים ביחד, תוך שהם מברכים את כולם בברכת ״שבת שלום״. המעשה האחרון שעשו לפני כניסת השבת היה מעשה של תיקון עולם, של חסד.  ״זאת המעגליות, זה המודל שאני מבקש ליצור בגלייד, שדרכו נצליח אולי להגיע לגאולה. גאולה לעם היהודי ולעולם כולו.״

אני שואלת אותו איך בדיוק עובד העניין הזה של רב בכנסייה. ראשית, הוא מסביר לי שהוא עובד עבור הקרן של הכנסייה. שנית, הוא מספר לי שכשהגיע לראשונה לתת דרשה בכנסייה, ניגשה אליו אישה שהזדהתה כיהודיה וכישראלית לשעבר, וטענה שמזה עשרים שנה, גלייד משמשת עבורה כבית כנסת. מסתבר שהיא היתה נרקומנית ואף בית כנסת בעיר לא ידע מה לעשות איתה. היא הגיעה לגלייד ושם התקבלה באהבה, וללא תנאי. ״כשאתה נתקל בקיר כזה של אהבה, זה משנה אותך ללא הכר״ – מוסיף ליזאק – ״יש אימרה שאומרת שיהודי רשאי להיכנס לכנסיה למטרה אחת, והיא להציל חיים. כשאני אופה חלות מידי יום שישי בבוקר, אני מרגיש שאני מציל חיים.״

לתפקיד של רבי ליזאק אין אח ורע בעולם היהודי. התפקיד הייחודי הוצע לו לפני כשנתיים אחרי ששימש למעלה משמונה עשרה שנים כרב של קהילת ״רודף שלום״ שבמחוז מרין, צפונית לסן פרנסיסקו.  מייקל רואה בעבודתו שליחות והוא מדבר עליה בהתלהבות מדבקת ממש, תוך שהוא משלב מילים בעברית כמו ״קדושה״ ״נשמה״ ״חסד״ ו-״תיקון עולם״. צדק חברתי בוער בעצמותיו, וזה מה שהוביל אותו לתפקיד בגלייד, ולהכשרתו כרב, בכלל. מייקל נשוי לנועה קושנר, שהיא בעצמה רבה שייסדה ארגון בשם המטבח – The Kitchen – סטארט-אפ יהודי ששם לו למטרה לבנות קהילה יהודית עכשווית שמחברת בין כל מי שמבקש ״לעשות יהדות״ ולפעול למען צדק חברתי. הזוגיות הולידה פרט לעשייה המשותפת גם שלוש בנות, וכולם גרים בסן פרנסיסקו.

שאלתי מהו הדבר שהכי הפתיע אותו בעבודתו? מה היה לגמרי בלתי צפוי? מייקל ענה: ״מצד אחד, זה מדהים אותי שמידי יום אני נתקל בעוני ברוטאלי שקיים ברחובות סן פרנסיסקו, במרחק קילומטר מטוויטר. וכן העובדה שאני חולף על פני אנשים שמרביתם אפרו-אמריקנים, שאוכלוסייתם מנתה שמונים אחוז מכלל תושבי העיר, והיום הם שלושה אחוזים בלבד. מצד שני, יש תחושה עמוקה בעיר של קהילה וקשר. האנשים הללו שסובלים מעוני קשה כל כך, דואגים זה לזה בדרכים שאנשים החיים בשכונות עשירות לא מכירים. כולם מברכים זה את זה לשלום, מעבר לעושר החומרי, יש גם אושר רוחני ומוסרי.״

מייקל סיפר לי על המסע שערך לאחרונה עם שמונים מחברי גלייד, המטבח וארגונים יהודיים אחרים לאלאבמה, למה שהוא מכנה justice pilgrimage. הם נסעו כולם; יהודים ולא יהודים, עשירים ועניים, בעלי השכלה וחסרי השכלה, אסירים משוחררים ופרופסורים באוניברסיטה, רבנים ואנשי הייטק, לבקר במוזיאון המספר על ההיסטוריה של העבדות באמריקה. ״הרגשתי כמו שהובלתי מסע עלייה לרגל לישראל, כפי שנהגתי לערוך במסגרת תפקידי כרב״ מספר לי רבי ליזאק, ״קראנו טקסטים ביחד, אכלנו ביחד ובנינו מערכות יחסים עוד לפני שהמסע עצמו החל. אני מאוד גאה במסע הזה ונמשיך לעשות זאת בכל שנה, כי לא לעיתים מזומנות אנחנו מצליחים באמריקה לחצות את גבולות המעמד והגזע.״

בשלב הזה ממליץ לי מייקל לצפות ב-TED Talk של בריאן סטיבנסון, עורך הדין שהשפיע עליו רבות. ״העקרונות עליהם מדבר סטיבנסון הם התורה שעליה מבוססת העבודה שלי. אנחנו חייבים לראות בכל אדם את צלם אלוהים. בשביל זה חייבים להתקרב לאנשים. דבר שני, צריך לשנות את הנרטיב שלנו בנוגע לאנשים. לא עוד הם ואנחנו, יהודים ונוצרים, יהודים וערבים. דבר שלישי, חייבים להאמין שיש תקווה. ודבר אחרון, אנחנו חייבים לצאת מאזור הנוחות והפחד שלנו. כיהודי, אני רואה בכל אדם את צלם אלוהים. איך אפשר שלא לראות את זה?"

כששואלים יהודים אמריקאים מה זה בשבילם להיות יהודי, הם נוטים לעבור מיד להשתמש במילים עבריות כמו ״תיקון עולם״, ״מצווה״ ו״ברכה״. עד שהגעתי לארצות הברית לא שמעתי אפילו על המושג של תיקון עולם. אחרי כמעט שני עשורים בבתי ספר יהודיים, הן כאימא והן כאשת חינוך, למדתי דבר או שניים על החשיבות שנותנים בקהילה היהודית-אמריקאית לערך הזה של תיקון עולם. לנו, הישראלים השוהים כאן, כבר לא זרה התפיסה הזאת של נתינה ולרבים מאיתנו חשוב אף להנחיל זאת לדור הצעיר.

וכעת, רבי ליזאק מזמין את כולנו, את הקהילה הישראלית בעמק הסיליקון, לבוא להתנדב איתו בגלייד ולהפוך ל״לוחמי צדק״. הוא מבטיח לחכות לנו עם ארוחת בוקר ישראלית, עם שקשוקה, כדי לדבר. בין אם אתם כאן לשנה או לשארית חייכם, רבי ליזאק מאמין שכולנו מחוברים. ״כולנו סיפרנו לפני כחודשיים את סיפור יציאת מצרים. כשאנחנו אומרים ״זכר ליציאת מצרים״ מה זה אומר? שכונת הטנדרלוין היא מצרים. תושבי השכונה שאין להם גישה לאוכל ולמקלחות, שחלקם מכורים לסמים וחלקם סובלים מהפרעות נפשיות, חיים במצרים של היום. הם משועבדים למצוקות חייהם, ולנו יש כיום את הכוח לגאול אותם.״

ובערב חג השבועות, מציע רבי ליזאק לחשוב באופן פתוח יותר על אנשים שנמצאים במצוקה. הוא רואה כאן הזדמנות להתחדשות; של קבלת התורה, של מטרה בחיים ושל קשר וחיבור בין בני האדם.  הוא רואה קשר ישיר בין פסח לשבועות. אנחנו קיבלנו את חירותנו, אך ביחד עם החירות באה גם האחריות. וזאת, בעיניו, התורה כולה.

למעונינים בפרטים נוספים לחצו כאן

שבת שלום!

שלכם,

דלית גבירצמן

dalit@gvirtsman.com

נרשמתם ליום המעשים הטובים (מצווה דיי)?

נרשמתם ליום המעשים הטובים (מצווה דיי)?

מאת: טובה בירנבאום

מה דעתכם על המילה "מצווה"? כבד קצת, אה? לנו, דוברי העברית, יש יתרון מקסים שהוא לעיתים בעוכרינו: לפעמים הפלא הזה הוא פשוט בלתי נתפס- אנחנו חיים בעידן המודרני דרך השפה בה נכתבו התנ"ך, המשנה, שירת ספרד, שירת ביאליק ואתגר קרת; אנחנו מבינים ויוצרים בשפה העתיקה הזאת, ויכולים לספוג ולהספיג את הטקסטים שלנו בשכבות של יצירה יהודית שהתפתחה לאורך דורות רבים. אבל- המחיר לכל היופי הזה הוא שבצמוד לכל מילה מהשפה הנהדרת שלנו, אנו נושאים אסוציאציות והקשרים מאוד מסויימים. חלקם נפלאים, אך חלקם די מעיקים.

רובנו גדלנו במדינה בה ליהדות יש טעם אחד- הזרם האורתודוכסי; רבים מאיתנו גדלו במרחב שמנע מהם להכיר את התבלינים והניחוחות של היצירתיות היהודית, את השמחה שבדליית מושגים עתיקים והטענתם במטען חדש ומרגש. לכן, "יום המצוות" עלול להיתפס אצל רבים מאיתנו כדבר ארכאי, כבד ודי מבאס. מזכיר לכם את "טנק המצוות" של חב"ד? מזכיר לכם את המושג "שמירת מצוות"? אנחנו, דוברי העברית, אוטומטית מחלצים מהמילה "מצווה" את השורש צ.ו.ה ומיד האוזנים שלנו נאטמות. מי רוצה שיצוו עליו? ממתי אני נענית לאיזשהי סמכות חיצונית שהיא אינה החוק האזרחי?

בדור האחרון, יהדות ארצות הברית הליברלית חרטה על דיגלה את קידום הערכים האוניברסליים של שוויון, צדק חברתי וסובלנות. אין קבוצה אתנית בארה"ב שהשתלבה ועלתה במעלה הסולם החברתי במהירות כמו היהודים, ואלה חשים חובה להיטיב עם אלה שלא שפר עליהם גורלם כמותם, שסבלו בעבר מרדיפות וכעת מאיישים עמדת מפתח בכל התחומים. התמקדות במיגור הרעב בעולם, חתירה לשוויון אתני, מגדרי ודתי, קידום נושאים כמו איכות הסביבה וזכויות עובדים קורצים לצעירים הליברליים הרבה יותר מאשר תפילה בבית הכנסת, ולכן יותר ויותר מהפעילות הדתית מוקדשת ל"תיקון עולם".

אכן, המושג "תיקון עולם", בניגוד ל"מצווה", אינו נושא איתו את אותו מטען חורג אצלינו, הישראלים, כיון שהמושג לא היה בשימוש עד לא מזמן מחוץ לעולם לימוד הקבלה. יהדות אמריקה הליברלית בגאונותה שאלה את המושג המיסטי הזה לתוך עולמות של חתירה לצדק וצדקה.

ובחזרה ל"מצווה"- לא יכולתי שלא להתפעל כשנחשפתי לראשונה לאופן בו בכל שנה, יום מרטין לותר קינג הופך ל"יום מעשים טובים" – מצווה דיי – ענקי בקהילת הג'יי.סי. סי בפאלו אלטו. קינג, לוחם זכויות האדם של הקהילה השחורה בארצות הברית וסמל של מתקן עולם בלתי נלאה, מהווה השראה ל-1,000 מתנדבים בכל הגילאים, שמפשילים שרוולים ותורמים מזמנם במסגרת של עשרות הזדמנויות התנדבותיות שונות; החל מאריזת מתנות לילדים חולים, דרך הכנת כריות ומשחקים לבעלי חיים עזובים במקלטים, ועד לנטיעת עצים בשכונות פיתוח.

כישראלית שלומדת כל יום עוד קצת על יהדות אמריקה, הוקסמתי מהרעיון של חווייה משפחתית מעצימה וערכית של התנדבות משותפת, ולכן שאלתי את שרית שובי, אם לארבעה ילדים מקסימים, מה מושך אותה להגיע ליום המיוחד הזה זו השנה השביעית ברציפות.

שרית מודה בחיוך שהפעם הראשונה לא נבעה מאידיאולוגיה גדולה- "פשוט הייתי חייבת למצוא תעסוקה לילדים ביום חופש חורפי", היא אומרת בכנות. מאז הם לא מפספסים את ה"מצווה דיי", ומקפידים להרשם מוקדם ככל האפשר ולבחור, יחד עם משפחה נוספת, התנדבות משמעותית, אבל גם מהנה, לכל הילדים. "זו כבר מסורת", מספרת שרית, "אנחנו מגיעים בבוקר לג'יי.סי.סי לארוחת בוקר, ולאחר מכן נשאבים לעבודה- או בקמפוס עצמו או מחוצה לו. במהלך השנים הספקנו להכין כרטיסי ברכה לחיילים, לקלוע שמיכות לנזקקים, לקשט עציצים עבור מרכז קהילתי באיסט פאלו אלטו ולעקור עשבים שוטים בפארק עם ציוד כ"כ מגניב, שהילדים התקשו להיפרד ממנו בסוף היום. הגיוון של ההתנדבויות וההתאמה לגילאים השונים מאוד הרשימו אותי בפעם הראשונה, וכל זה מתנהל בסדר מופתי ובאווירה קהילתית מקסימה של עשייה".

שרית סבורה שיום אחד בשנה לא מספיק; היא מתנדבת כל השנה, ומקפידה שהילדים יהיו מודעים לחשיבות של הנתינה לאחר וההבנה שלא כולם זכו לחיים מלאי אהבה ושפע. מצווה דיי מבחינתה הוא חיזוק למכלול הערכי שהיא רוצה להעניק לילדיה ורואה בו דרך נהדרת להתחיל.

גם בית הספר לעברית "בגד כפת" שואף להנחיל לתלמידיו את חשיבות הנתינה לאחר והשנה תיקח חלק קבוצת תלמידי כיתה ז' של שלוחת פאלו אלטו אשר למדה בכיתה על המצווה דיי והחליטה לקחת הובלה על פרויקט ביום זה. התלמידים הם בוגרי הפיילוט "כיתה ו'- עברית ושנת מצווה" שבשנה בעברה עסקו בתכני שנת מצווה וביניהם התבגרות, זהות יהודית-אמריקאית-ישראלית, מגדר, טקסיות וקהילה והשנה, הם ב"שנת עשייה" במהלכה הם מתמקדים בקהילה הסובבת אותם ובשאלה כיצד לתרום ולהשפיע. הם לקחו חלק ככיתה כבר בשלוש התנדבויות וכעת הם רוצים להוביל פרויקט בעצמם, חפשו אותם במהלך היום.

בעיני, השילוב של מרכז קהילתי יהודי עם מורשתו של מרטין לותר קינג לצדק ושוויון, לצד יום חווייתי ומהנה לכל המשפחה, מייצגים את המהפכה שעשתה יהדות אמריקה הליברלית להרבה מן המושגים ה"כבדים" והמיושנים שנטועים בתרבות שלנו. אני לגמרי הולכת להיות שם השנה וגם אתם מוזמנים בחום.

להרשמה ופרטים נוספים לחצו כאן

כנס ציונות 3.0: מהדקים את הקשר בין יהדות ארה"ב וישראל

כנס ציונות 3.0: מהדקים את הקשר בין יהדות ארה"ב וישראל

אחת לשנה, מתכנסים מאות רבות מחברי הקהילה הישראלית והיהודית מאיזור המפרץ יחד עם טובי הדוברים מכל רחבי ארה"ב ומישראל, ליום מרתק, אקטואלי בו הם לוקחים חלק בשיח חדשני, אמיץ ויצירתי אודות שני המרכזים היהודיים העיקריים בעולם-  היהודים בישראל והקהילה היהודית בארה"ב. בכנס ציונות 3.0 אשר יתקיים ב-9 בדצמבר ב-OFJCC  בפאלו אלטו נחשוב מה אנחנו, כישראלים החיים מחוץ לישראל, יכולים לעשות על מנת לצמצם את הפער שרק הולך וגדל בין שתי הקהילות שכה זקוקות אחת לשניה.

באירוע הדגל של ה-OFJCC המתקיים זו השנה השלישית ישתתפו דוברים מרתקים וביניהם חמי שלו, יועז הנדל, השר לשעבר שי פירון, ד"ר יוסי ביילין, טל בקר, הפרשן הפוליטי דיויד ברוקס, ועוד רבים וטובים.

ד"ר יוסי ביילין

ביילין נחשב לאחד האנשים שעיצבו את החברה הישראלית בשנים האחרונות. כחבר בכנסת ה-13 היה סגן שר החוץ, שר הכלכלה והתכנון ואחרי שסגר את משרד הכלכלה והתכנון היה שר במשרד ראש הממשלה. כיהן כיו"ר מפלגת מרצ-יחד. כיום עוסק יוסי ביילין ביעוץ עסקי בינלאומי ונשיא חברת "ביילינק".

ד"ר יוסי ביילין יזם את תהליך אוסלו, הגה ויזם את תכנית Birthright לביקור צעירים יהודים בישראל ועמד בראש התנועה הציבורית ליציאה מלבנון. בדצמבר 2003 הושקה "יוזמת ז´נבה", אותה יזם יחד עם יאסר עבד ראבו, להצגת מודל להסכם קבע מלא בין ישראל והפלסטינים.

פרופ' טובה הרטמן

טובה הרטמן, דיקאן הפקולטה למדעי הרוח בקריה האקדמית אונו, חוקרת מגדר וחינוך, ממייסדי קהילת "שירה חדשה", בית הכנסת האורתודוקסי השוויוני הראשון בארץ, שהוקם בירושלים לפני 12 שנה. פועלת לצמצום אי-שוויון מגדרי בחברה האורתודוקסית.

שי פירון

שר חינוך לשעבר, רב, מחנך ואיש רוח. היה ראש מוסדות ישיבת פתח תקווה ומנכ"ל תנועת "הכל חינוך" לקידום החינוך בישראל.

פירון הוא ממקימי עמותת "צהר", העוסקת רבות בקירוב לבבות בין דתיים וחילונים. הוא פרסם שלושה ספרים: "למען הסדר הטוב", "הארות שוליים", ו"הכל חינוך". כיהן כח"כ מטעם מפלגת יש עתיד והיה ממייסדי "פנימה".

ד"ר דניאל גורדיס

סגן נשיא בכיר ועמית Koret Distinguished במרכז שלם בירושלים. גורדיס מפרסם ב”ג’רוזלם פוסט” טור קבוע ואף מרבה לכתוב ל”ניו יורק טיימס”. כמו כן, כתב ספרים רבים בנושאי הגות יהודית וזרמים בישראל ולאחרונה זכה בפרס הספר היהודי הלאומי (ארה”ב). הוא היה הדיקן המייסד של בית הספר ע”ש זיגלר ללימודי רבנות באוניברסיטה ליהדות, הקולג’ הרבני הראשון בחוף המערבי של ארצות הברית.

חמי שלו

חמי שלו הוא עיתונאי ישראלי, שימש ככתב עיתון "הארץ" בניו יורק בשנים 2011–2017, ומאז משמש כפרשן בכיר לעניינים אמריקאים. שימש כעורך מהדורת האינטרנט באנגלית של העיתון. בשנים 2007–2011 היה משנה לעורך "ישראל היום" ופרשן מדיני ובעל טור בעיתון. כתב במשך שנים בעיתונים "מעריב" ו"ג'רוזלם פוסט".

ד"ר יועז הנדל

יועז הנדל הוא ד"ר להיסטוריה, ראש המכון לאסטרטגיה ציונית ועיתונאי. בעבר הנדל כיהן גם כראש מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה והיה חבר בצוות המשא ומתן עם הפלסטינים בירדן. הוא זכה בפרס איש המופת החברתי מטעם תנועת אומ"ץ, בפרס אביר איכות השלטון ובפרס לספרות צבאית ע"ש מולדובן. ספרו האחרון "בארץ לא זרועה" הפך לרב מכר. סך הכל פרסם ד"ר הנדל 4 ספרים. ב 2012 מונה הנדל לראש המכון לאסטרטגיה ציונית. כיום הנדל כותב טורים קבועים ב"ידיעות אחרונות" ומגיש את התוכנית רצועת הביטחון בגלי צה"ל.

אפרת אדמון

סמנכ"לית תוכן ופיתוח עסקי של אתר און לייף – אתר חדשות ואקטואליה לנשים הגדול בישראל מקבוצת "הארץ". בעבר, היתה עורכת טלויזיה כ-20 שנה בתכניות אקטואליה, בוקר, ריאליטי ואוכל (לונדון את קירשנבאום, אהרוני, אודטה ועוד). אדמון היא בעלת תואר ראשון במדעי המדינה ועיתונאות.

 

*אירוע ציונות 3.0 יתקיים ביום ראשון, 9 בדצמבר, 10 בבוקר עד 5:30 אחה"צ. הצטרפו ליותר מ 800 האנשים שכבר נרשמו לכנס! להרשמה לחצו כאן

הכירו את עמותת Feeling Good Foundation: טיפול פסיכולוגי חינמי לחיילים בודדים

הכירו את עמותת Feeling Good Foundation: טיפול פסיכולוגי חינמי לחיילים בודדים

מאת: שלומית סאם-אקרמן

את הקשיים שהשירות הצבאי מזמן לא לכל אחד קל לצלוח וכשמדובר בחייל בודד, רחוק ממשפחה קרובה ותומכת, הקושי לעיתים הופך גדול עוד יותר. כ-400 חיילים בודדים מכל רחבי ארצות הברית יוצאים מידי שנה לשרת בצה"ל כשהם משאירים מאחור את החברים, החיים הנוחים והמשפחה שנאלצת גם היא להתמודד עם הדאגות והקשיים שלה.

מימין: רווית כהן, ד"ר מאור כץ

כדי להקל, ולו במעט, הקימו הפסיכיאטר ד"ר מאור כץ , הפסיכותרפיסטית רווית כהן והעובדת הסוציאלית הקלינית רונדה בורובסקי את  Feeling Good Foundation, עמותה ללא כוונות רווח שנועדה להעניק טיפול פסיכולוגי יעיל ונגיש לכל אותם חיילים בודדים, תלמידי מכינות ומשפחותיהם הזקוקים לתמיכה וליווי צמוד.

"מישהו שגדל כאן ועובר לישראל, רוב הסיכויים שהוא ייתקל בקשיים ואנחנו רוצים להיות שם בשבילו", אומרת כהן, גזברית העמותה, "השיטה הזאת מתאימה מאוד לחיילים מאחר שהם פחות פנויים להתחייב לשיטות הטיפול המסורתיות והארוכות. יש בה את הכלים להקל על התמודדות עם פחדים, טראומות, דכדוך, ערך עצמי ירוד ועוד.  הטיפול ניתן גם אונליין וגם בפגישה פנים מול פנים, הוא יכול להיעשות באנגלית או בעברית או אפילו בספרדית ובכל זמן שמתאים לאותו חייל- אם זה ביום, בלילה, באמצע השבוע או בסוף השבוע. למצוא טיפול פסיכולוגי טוב וזמין זהו תהליך לא פשוט ולכן אנחנו מציעים כאן טיפול טוב בלחיצת כפתור וללא תשלום".

שיטת הטיפול אותה הם מציעים מכונה T.E.A.M CBT אשר הוכחה במחקרים כמקלה בכ-30% בסימפטומים של דיכאון וחרדה כבר משעת הטיפול הראשונה ולהקלה של כ-80% ויותר בסימפטומים תוך שעות טיפול ספורות. השיטה יעילה בטיפול בדיכאון, חרדה, ערך עצמי ירוד, כפייתיות, טראומה, קשיים בינאישיים, דחיינות, התמכרויות ועוד.

לשיטת T.E.A.M CBT נחשף מאור לפני כ-15 שנה אז סיים את לימודי הרפואה בהדסה והגיע לכאן לפוסט דוקטורט בסטנפורד.

"נכנסתי די במקרה למפגש עם פרופ' דייויד ברנס, שבעולם הפסיכיאטריה מדובר לא פחות מרוקסטאר, שהעביר סמינר שבועי למטפלים מסטנפורד ומהקהילה", נזכר ד"ר כץ, "המטפלים שיתפו בקשיים שהם חווים בטיפול או בקשיים אישיים שלהם ואני זוכר שיצאתי מהפגישה נפעם, הבנתי שככה אני רוצה לעזור לאנשים וככה בדיוק צריכה להיראות פסיכותראפיה. זה היה כל כך אנושי, חם ותומך ויחד עם זאת גם מאוד ענייני וממוקד מטרה. למדתי שם דבר מאד נורא חשוב- טיפול פסיכולוגי, כשהוא נעשה טוב, יכול להועיל תוך זמן מאוד קצר ושניתן להגיע להקלה משמעותית של קשיים כמו חרדה, דיכאון, התמכרויות או קשיים בינאישיים אם מקפידים מאוד על איזושהי גישה מסויימת.

זכיתי לעבוד עם פרופ' ברנס, הוא היה המדריך האישי שלי בתקופת ההתמחות בפסיכיאטריה בסטנפורד. לקראת סיום ההתמחות נפגשתי עם חברים לקבוצה, שותפים לדרך, ואמרנו שחייבים להוציא את זה החוצה ולא לתת רק למתי מעט לדעת על השיטה המדהימה הזאת. חברתי לשתי שותפות פסיכולוגיות והקמנו את Feeling Good Institute, מרכז להוראה וטיפול בגישה שמטרתו היא להנגיש את השיטה, לעזור למטפלים להטמיע אותה ובכך לעזור לכמה שיותר אנשים הזקוקים לטיפול. כדי ללמד ולהנגיש את השיטה בכל מקום בעולם, יצרנו תוכנית הוראה אונליין למטפלים ומאז אנו עוסקים בשני כיוונים עיקריים- האחד, הוראה למטפלים שהיא אפשרית גם במרכז וגם אונליין, והשני- טיפול אינדיבידואלי אינטנסיבי למטופלים עצמם".

המרכז אשר הוקם לפני כ-5 שנים במאונטיין ויו  מונה כיום כ-13 מטפלים שכולם מוסמכים כמורים בשיטה ומאז הספיקו ד"ר כץ ושותפותיו להקים מרכז גם בניו יורק וגם בישראל. מאחר שהשיטה הונגשה אונליין הם יצרו רשת של מטפלים המספקים עתה גם טיפול פסיכולוגי אונליין במדינות רבות בארצות הברית ובקנדה, ואפשרו למטופלים מכל רחבי ארצות הברית, אירופה, המזרח הרחוק, אוסטרליה ואפילו ממצרים וקטאר לקבל טיפול אינדיבידואלי. הטיפול הוא אינטנסיבי, אנשים מגיעים עם בעיות שהם תקועים אתן הרבה זמן ועל ידי עבודה אינטנסיבית ממוקדת אחד על אחד ועל ידי מתן כלים משמעותיים, תוך זמן קצר כבר רואים תוצאות.

"שיטת T.E.A.M CBT היא למעשה טיפול קוגניטיבי התנהגותי משופר שה-TEAM הוא למעשה ראשי התיבות של ארבעת ארגזי הכלים הטיפוליים שאנחנו נותנים", מסביר ד"ר כץ. "ה-T מתייחס ל-Testing שהוא למעשה סקר מצב רוח שאנחנו לפני ואחרי פגישה. זהו ערוץ תקשורת נוסף בין המטפל למטופל שמאפשר שקיפות, הזדמנות למטופל לשבת ולחשוב איך הוא מרגיש ואחר כך לתקשר את זה. ישנם מדדים שונים כמו מצב חרדה, מצב דכדוך, מערכת יחסים, הערכה עצמית שהמטופל צריך לדרג מ-1 עד 10 אשר ממקדים את המטופל לתחושות שלו ולמעשה מחליפים את השאלה המסורתית של 'איך עבר עליך השבוע?' שלרוב המטפל שואל וקצת "מבזבזת" את זמן הפגישה. בסוף הפגישה המטופל נותן משוב בו הוא משתף מה הוא אהב או לא אהב בפגישה, האם היא היתה מועילה, מהי מידת המחויבות שלו לעשות כשיעורי בית. ובסוף, המטפל שומר את הסקר אצלו וזה יוצר קישור לפגישה הבאה.

ה-E  מתייחס ל- Empathy שלדעת ד״ר כץ פרופ' ברנס היא משהו שהמטפלים די כשלים בה. ״אני חושב שלאורך כל לימודי הפסיכיאטריה שלי למדתי אולי ארבע שעות את נושא האמפתיה וזה בעיקר עסק ב'שב בגובה העיניים של הפציינט', או 'צור עימו קשר עין' וכשחושבים על זה, האמפתיה היא הכלי העיקרי איתו אנחנו עובדים, זה כמו המסור והפטיש של הנגר, זו יצירת הקשר, הדרך לגרום למטופל להרגיש איתנו בטוח, שאנחנו שומעים אותו ומבינים אותו. החדשות הטובות שמביאה השיטה הן שאמפתיה ניתנת ללמידה והיא משפרת את הטיפול בצורה משמעותית.״

ה-A  מתייחס ל- Agenda Setting וזהו למעשה הלב של השיטה, הכלי המרכזי שהעיקרון שלו לקוח מתוך עולם המוטיבציה. השיטה מציעה מפת דרכים למטפלים כיצד לצאת מהתפקיד בו המטפל נותן למטופל עיצות ומציע לו דרכים להשתנות בעוד שהמטופל עונה ב״כן, אבל״, למצב בו המטופל משכנע את המטפל שהוא רוצה ומוכן לעשות את כל מה שצריך לעשות כדי להגיע לשינוי. הכוונה היא שהמטופל לא יגיע אל ה'מומחה' שיפתור לו את הבעיות, אלא לבן אדם שיש לו המון כלים טיפוליים להציע ויחד, בשיתוף ובגובה העיניים הם יפתרו את הבעיות.

ה-M מתייחס ל-Method, ישנן למעלה מ-50 שיטות לטיפול קוגנטיבי התנהגותי המסייעות להקלה בסיפטומים שונים כמו למשל משחקי תפקידים, התעמתות עם פחדים וחשיפות, שיטות בינאישיות וכדומה.

ב-29 בנובמבר יקיימו ד"ר כץ וכהן את אירוע ההשקה לעמותה בו יספרו על המיזם ותוכניותיהם לעתיד. ד״ר כץ יראה וידגים את הגישה לטיפול פסיכולוגי יעיל וכל מי שעתיד להתגייס לצה"ל, למכינות, משפחות של חיילים בודדים או בכלל מי שנושא השירות הצבאי של חיילים בודדים קרוב לליבו מוזמן לבוא ולשמוע.

לפרטים נוספים על העמותה- www.feelinggood.foundation או בעמוד הפייסבוק של feeling good foundation