פורים: החג שמקדש את ערך החברות

פורים: החג שמקדש את ערך החברות

מאת: יעל יחיאלי

"חג פורים, חג פורים, חג גדול ליהודים", כך כתב לוין קיפניס בתחילת המאה, אך איכשהו עם השנים הוא הפך יותר ויותר לחג גדול לילדים. אז מה יש בו בחג הזה, שכל שנה אנו מציינים אותו בחגיגות גדולות ובשמחה עדלאידע? אלו ערכים הוא מחזיק בתוכו?

Photo by iStock/denisgo

הסיפור של פורים מתרחש בארץ רחוקה, בפרס, והמגילה למעשה מתארת את כל השתלשלות הדברים, איך אסתר הגיעה להיות המלכה ואיך המן מחליט להרוג את העם היהודי. אסתר מצליחה למנוע מהגזירה הזו לקרות וכתוצאה מכך מרדכי, שהוביל חלק מהמהלך, מעדכן שמעתה ועד עולם יהיה חג. הוא מבין שמה שקרה כאן הוא רציני, וכדי שהסיפור לא יישכח מעל דפי ההיסטוריה צריך לקבע אותו בריטואל, בלוח השנה. וכך קרה, 2000 שנה אחרי, ואנחנו עדיין חוגגים את פורים ועוד נמשיך לחגוג (וגם כי זה כיף).

כשנסתכל במגילה נראה שמרדכי מעצב את החג תוך כדי כתיבה – וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים.  לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה.  כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים.

מרדכי כותב שיש שלושה דברים שיש לעשות בחג – משתה ושמחה, משלוח מנות ומתנות לאביונים. משתה ושמחה זה ברור, ככה חוגגים, מתנות לאביונים גם יש לנו בחגים יהודיים אחרים, יש לנו אחריות לשמחה של מי שאין לו אמצעים לחגוג את החג. משלוח מנות זה פטנט על שמו של מרדכי. אין שום מצווה בתורה שדומה לה. זו מצווה שחוגגת את ערך החברות. במעשה סימלי של שליחת אוכל אחד לשנייה אנחנו חוגגים את האחווה והקשר בינינו. ואני חושבת על מה גרם למרדכי להמציא דווקא את המצווה הזו. ואולי יש לזה קשר למקום שבו הוא נמצא. מרדכי חי בקהילת יהודים בתוך ממלכת פרס הענקית, מיעוט בתוך רוב, הוא בלי משפחה, יש לו רק את אסתר, גם לאחרים אין משפחה מסביב, הם הגיעו לשם אולי בגלל פרנסה, אולי מתוך פליטות אחרי החורבן, הם חברה של מהגרים. במצב כזה, בדרך כלל חברים וחברות תופסים את מקום המשפחה, איתם נחגוג את החיים, איתם נהיה בשעות של שמחה וכאב. כי זה מי שיש סביבנו. מרדכי כנראה מכיר את זה. ואחרי הנס הגדול שקרה לו ולעם שלו, הוא מבין שחלק מהחגיגה תהיה חגיגת החברות.

ובאנלוגיה לחיים שלנו כאן, מחוץ לישראל, קל להזדהות עם מרדכי ואסתר החיים בפרס. איפה שאין משפחה שם נכנס המעגל החברתי. בצער וגם בשמחה. ומרדכי מחליט לחגוג את זה על ידי מצוות משלוח מנות איש לרעהו. פורים במובן הזה הוא גם חג של חגיגת החברות שיש בין איש ורעו, אישה ורעותה. וכחיים רחוק מהארץ והמשפחה הערך הזה כל כך מובן. היה לי חבר היה לי אח, הושט לי יד כשאקרא…

חג שמח,

יעל

ט"ו בשבט ברילוקיישן: הצעות לסדר ופעילויות לילדים 

ט"ו בשבט ברילוקיישן: הצעות לסדר ופעילויות לילדים 

מאת: טובה בירנבוים, הדס וייסברג ושולי זילברפרב-סלע

ט"ו בשבט, אולי יותר מכל חג אחר בלוח השנה העברי, הוא חג שקשור במקום. שורשי החג נעוצים בתקופת המקדש, בה ניתנו תרומות ומעשרות לכהנים וכל משמעותו של היום היתה עבודת אדמה, תרומה למקדש בירושלים ופירותיה של ארץ ישראל.

במהלך הדורות קיבל החג משמעויות אחרות: במאה ה16 המקובלים בצפת הפכו אותו לחג מיסטי עם טקס ששואב השראה מסדר הפסח, ובעשורים האחרונים הפכנו אותו ל"יום כדור הארץ" היהודי ומיקדנו את השיח בשמירה על הסביבה וחגיגת הטבע.

על אף המשמעויות החדשות של החג, האתוס הציוני, שעיצב את טקס הנטיעות, העמיק את המשמעות המקומית הארץ-ישראלית שלו באופן שמציב בפנינו, הישראלים שמחוץ לישראל, אתגר ביצירת טקס רלוונטי שחוגג את משמעויות החג המקוריות מחד, אך מעשיר את ההוויה העכשווית והמקומית שלנו כאן, מאידך.

על מנת לסייע בהכרעה המשפחתית כיצד לציין את החג, יצרו טובה בירנבאום והדס וייסברג סדר ט"ו בשבט המעמיד במרכזו אלמנטים חשובים בחיינו כאן ומזמן חשיבה ושיח אודותם. שולי זילברפרב סלע ליקטה מהנעשה בכיתות בגד כפת הצעות ליצירה, הפעלה וחוויה משפחתית שיעניקו הזדמנות להיכרות עם החג דרך חוויה חושית ורגשית.

סדר ט"ו בשבט משפחתי (למי שפה, למי ששם ולמי שפה ושם)

*להורדת גרסה להדפסה לחצו כאן

כוס ראשונה – בית

נמזוג כוס ראשונה, שכולה יין לבן (או תירוש לבן), המסמלת את עונת החורף.

על הכוס הראשונה נברך יחד: "בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן". – לחיים!

נטעם פרי בעל קליפה: שקד, אגוז, פרי הדר.

על הפרי נברך יחד: "בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ".

הפרי בעל הקליפה מסמל את הבית.

קריאה: יהי רצון שהיכן שנהיה בעולם, נשכיל לבנות בית חם; בין אם זמני, בין אם קבוע. בין אם נטענו שורשים ובין אם אנו חולמים על מקום אחר – נבנה בית שהוא עוגן, משענת ונחמה, בית שהוא פתוח לנזקק, שוחר קהילה, בית שהוא מקום מבטחים, מקום יצירה ומקום אהבה.

שאלה לדיון: היכן הוא הבית עבורכם? מה גורם לבית להרגיש בית?

קריאה:

איך זה להיות עץ / דתיה בן-דור

פעם שאלתי עץ: עץ, איך זה להיות עץ? אתה ודאי מתלוצץ – אמר העץ. לא ולא אמרתי. ברצינות גמורה. זה טוב או רע? רע?! – תמה העץ – מדוע? ולא איכפת לך שאתה תקוע כל השבוע? אינני תקוע. אני הרי נטוע. ולא מתחשק לך לפעמים ללכת לבקר חברים, או לראות מה נשמע במקומות אחרים אין לי כל צורך לנוד ולנוע, ציפורים מזמרות לי באופן קבוע, פרפרים לי נושקים, מלטפת הרוח, ולנגד עיני כל האופק פתוח. ובלילה, כשכולם ישנים אז מה? בלילה אני מאזין לדממה ושומע איך נושמת האדמה, איך פירות מבשילים, איך יורדים הטללים. ובתוך ענפי ישנים גוזלים ואני שומר על שנתם. אני אוהב אותך עץ – אמרתי, והלכתי אל גני ונטעתי לי עץ מול חלוני.

כוס שנייה – תרבות ומסורת

נמזוג כוס שנייה, שרובה יין לבן ומיעוטה יין אדום, המסמלת את עונת הסתיו. – לחיים!

נטעם פרי בעל גלעין: תמר, זית, מנגו.

הפרי בעל הגלעין מסמל את התרבות והמסורת.

קריאה: יהי רצון שהיכן שנהיה בעולם, נשכיל לשאת איתנו את התרבות העתיקה והעשירה שלנו, להרוות בה את צמאוננו ולהעניק לה משמעות חדשה על פי הזמן והמקום. נשאב נחמה מאוצרות התרבות שלנו, עוצמה מן הטקסים המשובצים בה ברוב תבונה, ונתאזר בחירות ובאחריות לעצב אותם בצלמנו כדמותינו.

שאלה לדיון: אילו מנהגים יהודיים אתם משמרים וכיצד אתם מעצבים אותם על מנת שיהיו רלוונטיים לזמן ולמקום?

שירה:

השקדיה פורחת / ישראל דושמן ומנשה רבינא

השקדיה פורחת

ושמש פז זורחת,

צפורים מראש כל גג

מבשרות את בוא החג.

ט"ו בשבט הגיע

חג לאילנות.

ט"ו בשבט הגיע

חג לאילנות.

הארץ משוועת

הגיעה עת לטעת,

כל אחד יקח לו עץ

באתים נצא חוצץ.

ט"ו בשבט הגיע…

כוס שלישית – זהות

נמזוג כוס שלישית, שרובה יין אדום ומיעוטה יין לבן, המסמלת את עונת האביב. – לחיים!

נטעם פרי ללא קליפה וללא גלעין שנאכל כולו: ענבים (צימוקים), תאנים (דבלים).

הפרי שנאכל כולו מסמל את הזהות שלנו.

קריאה:

יהי רצון שהיכן שנהיה בעולם, נשכיל להכיר בזהות המתפתחת שלנו ונקדיש זמן ומחשבה לתהליך עיצובה. נקפיד לחקור ולשאול, להפגש ולהכיר ולקחת אחריות על עיצוב זהותנו שלנו ועיצוב זהותו של הדור הבא.

שאלה לדיון: באילו אופנים השתנתה זהותכם והשקפת עולמכם למול שינויי המקום והסביבה?

קריאה:

שני יסודות / זלדה

הַלֶּהָבָה אוֹמֶרֶת לַבְּרוֹש

כַּאֲשֶׁר אֲנִי רוֹאָה

כַּמָּה אַתָּה שַׁאֲנָן

כַּמָּה עוֹטֶה גָאוֹן

מַשֶּׁהוּ בְּתוֹכִי מִשְׁתּוֹלֵל

אֵיךְ אֶפְשָׁר לַעֲבֹר אֶת הַחַיִּים

הַנּוֹרָאִים הָאֵלֶּה

בְּלִי שֶמֶץ שֶל טֵרוּף

בְּלִי שֶמֶץ שֶל רוּחָנִיּוּת

בְּלִי שֶמֶץ שֶל דִּמְיוֹן

בְּלִי שֶמֶץ שֶל חֵרוּת

בְּגַאֲוָה עַתִּיקָה וְקוֹדֶרֶת.

לוּ יָכֹלְתִּי הָיִיתִי שׂוֹרֶפֶת

אֶת הַמִּמְסָד

שֶׁשְּׁמוֹ תְּקוּפוֹת הַשָּׁנָה

וְאֶת הַתְּלוּת הָאֲרוּרָה שֶׁלְּךָ

בָּאֲדָמָה, בָּאֲוִיר, בַּשֶּׁמֶשׁ, בַּמָּטָר וּבַטַּל.

הַבְּרוֹש שוֹתֵק,

הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֵרוּף

שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֵרוּת

שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דִמְיוֹן

שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחָנִיּוּת

אַךְ הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תָבִין

הַשַּׁלְהֶבֶת לֹא תַאֲמִין.

כוס רביעית – געגוע

נמזוג כוס רביעית, שכולה יין אדום, המסמלת את עונת הקיץ.

– לחיים!

נטעם פרי שכולו קליפה: חרוב.

החרוב שכולו קליפה מסמל את הגעגוע.

קריאה:

יהי רצון שהיכן שנהיה בעולם, לא נתכחש למורכבות והמחירים של ההחלטות שקיבלנו בחיינו. נתמודד באומץ עם ההתלבטויות שלא נותנות מנוח ועם הגעגוע הצובט. ניצור מרחבי שיח מוגנים ובטוחים של שיתוף בהתלבטויות, בכאב ובשאלות.

שאלה לדיון: באילו נקודות בחיים או בלוח השנה צפים רגשי געגועים, התלבטות או כאב?

שירה:

שירת העשבים / נעמי שמר ע"פ רבי נחמן מברסלב

דע לך

שכל רועה ורועה

יש לו ניגון מיוחד משלו

דע לך

שכל עשב ועשב

יש לו שירה מיוחדת משלו

ומשירת העשבים

נעשה ניגון של רועה

כמה יפה

כמה יפה ונאה

כששומעים השירה שלהם

טוב מאוד

להתפלל ביניהם

ובשמחה לעבוד את השם

ומשירת העשבים

מתמלא הלב ומשתוקק

וכשהלב

מן השירה מתמלא

ומשתוקק אל ארץ ישראל

אור גדול

אזי נמשך והולך

מקדושתה של הארץ עליו

ומשירת העשבים

נעשה ניגון של הלב.

ונסיים בשיר שתמיד עושה טוב על הלב:

אנשים טובים / נעמי שמר

תפקחו את העיניים, תסתכלו סביב

פה ושם נגמר החורף ונכנס אביב

בשדה ליד הדרך יש כבר דגניות

אל תגידו לי שכל זה לא יכול להיות

אנשים טובים באמצע הדרך

אנשים טובים מאוד

אנשים טובים יודעים את הדרך

ואיתם אפשר לצעוד

איש אחד קנה לי ספר בן מאה שנה

איש אחר בנה כינור שיש בו מנגינה

ואישה טובה אחרת לי נתנה את שמה

ומאז אני בדרך שרה במקומה

אנשים טובים…

איש אחד יבנה לי גשר כדי לחצות נהר

איש אחר יצמיח יער במורדות ההר

ואישה טובה אחרת, אם יהיה קשה

רק תצביע אל האופק ותבטיח ש –

אנשים טובים…

וממש כמו צמחי הבר הבודדים

הם עוצרים תמיד את החולות הנודדים

הרקיע מתבהר, וכבר אפשר לראות

אנשים על אם הדרך מחכים לאות

אנשים טובים…

חג ט"ו בשבט שמח!

פעילויות עם הילדים

שמירה על כדור הארץ

ערך מרכזי של החג הוא ערך המיחזור. בט"ו בשבט אפשר לקבל על עצמנו אתגר לא להשתמש בכלל בכלים חד פעמיים בימי החג. מי שמתחבר לערך השמירה על הסביבה יכול להצטרף למיזם קהילתי בעמק שמגיע אלינו מישראל אחרי שהפך להיט גדול בשכונות שונות. "הערכה הירוקה" היא ערכת כלים רב פעמיים אשר עוברת מאירוע לאירוע. תחשבו על זה, כמה אשפה אנחנו מייצרים בכל אירוע משפחתי או קהילתי מיום הולדת ועד קבלת שבת. הערכה תכלול כל מה שצריך כדי להפיק אירוע מושלם לכ-50 איש ללא שימוש בכלים חד פעמיים, צלחות, כוסות, סכו״ם, מפות, קישוטים ועוד. היעד שלנו הוא להקים כמה שיותר ערכות שיהיו פזורות ברחבי הוואלי לנוחיות הקהילה הישראלית ובכך לצמצם את כמות השימוש בחד פעמי. הערכה תינתן להשאלה ללא תשלום! 

בבגד כפת החלטנו להצטרף למאמץ של ענת לשם הנפלאה ולקרוא למשפחות למצוא דרך לתת סביב ערכי החג. כדי לתמוך בהקמת הערכה כל מה שצריך לעשות הוא לרכוש פריט אחד שניים או יותר, מה שמתאים, מהרשימה הזאת ולהעביר ל-ICC בג'ייסיסי פאלו אלטו.

מיחזור סביב ט"ו בשבט יכול לשמש בסיס למגוון פעילויות: ניקיון חופים, הכנת כלים לבית ופריטי לבוש מחומרים ממוחזרים (יש ברשת מגוון סרטונים בנושא).

וכמובן, ראש דשא!! גרבי ניילון,זרעים ואדמה ואתם מסודרים.

חידון לחג

עולם הצומח מספק לנו שלל פתגמים שזה הזמן להכיר את חלקם לילדים. ניתן לכתוב על כרטיסיות בצבע אחד את הפתגמים ואת המשמעות שלהם על כרטיסיות בצבע אחר ובכל פעם הילד יבחר פתגם וינסה להתאים לו את המשמעות ועל הדרך ילמד מילים חדשות בעברית.

הפתגמים הם:

"כי האדם עץ השדה"- כמו האדם גם העץ צומח, כמו העץ האדם נגדע

"מרוב עצים לא רואים את היער"- דקדוק רב בפרטים מערפל את התמונה הכללית

"התפוח לא נופל רחוק מהעץ"- הבן דומה להוריו במראה, בכישורים או בהתנהגות.

"אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר"- אם החזקים נפלו בצרה, כיצד יימלטו ממנה החלשים?

"צדיק כתמר יפרח"- איש ישר והגון יצליח

"איש תחת גפנו ותחת תאנתו"- הכול שרויים בשלווה, נחת באין מפריע ובשלום.

"נח על זרי הדפנה"- הפגין שאננות אחרי הישג או ניצחון משמעותי

"לא דובים ולא יער"- לא היה ולא נברא, אין שמץ של אמת בדבר, בדוי לגמרי

"נתלה באילנות גבוהים"- הסתמך על גדולים וחשובים ממנו

כמו כן, ניתן למצוא הרבה חידוני טריוויה על ט"ו בשבט באתר Kahoot ולהנות מחידון אינטראקטיבי שתמיד כיף לשחק בו. היכנסו לאתר Kahoot וחפשו ט"ו בשבט בעברית או באנגלית, בהתאמה לילדים.

שעת סיפור

לכבוד ט״ו בשבט, אפשר להקריא או לקרוא את הסיפור ״שישה בשקיק אחד״. הילדים ישמעו שמות של פירות מוכרים ופירות לא כל כך מוכרים וילמדו איפה הם גדלים ואיך. למשל, שבננה לא גדלה על עץ, אלה על שתיל גדול! באמת מוזר…  אפשר גם להגדיל לעשות ולהמחיז את הסיפור לאורחים עם כל הדמויות האהובות: שקד שקדני, תמר תמרוני, חרוב חברוני, תאנה גרגרת, בננה רעננה ותפוז הדור.

היכרות עם העצים

כדי להכיר את העצים אפשר לשחק במשחק רביעיות עצים, פרחים או צמחים. משם לחשוב יחד על עצים שונים ואילו פירות הם נותנים. אז איך חוגגים יום הולדת לאילנות? אנחנו חוגגים כשאנחנו דואגים להשקות אותם, כשאנחנו אוכלים מן הפרות שלהם ועל ידי נטיעות עצים ושתילת צמחים.

אפשר לספר על משפחה מיוחדת במינה, משפחת פרי הדר!! לזהות ולהכיר את השמות של כל הפרות הדר במשחק השמות. אפשר לקלף את קליפות הפירות ולהשוות את עובי הקליפות תוך הדגשה על המושגים עבה ודק. בהמשך אי אפשר שלא לטעום את הטעמים השונים של הפירות ולהשוות ביניהם כמו: ״מה יותר מתוק מ..״ מה יותר חמוץ מ..״ הילדים כל כך אוהבים את הטעימות שאפילו יהיו מוכנים לטעום את הלימון החמוץ. על איזה פירות מדובר? פומלה, אשכולית, תפוז, לימון וקלמנטינה.

אפשר לקחת את כל הפירות ולהניח על מצנח ולשחק בהעפתם והזזתם כמו עם כדורים. אפשר להגיד כל פעם שם של פרי הדר מסויים וכל ילד בתורו רץ למצוא אותו על המצנח וחוזר.

אפשר גם להפעיל את כל החושים על ידי עצימת עיניים ואז כל ילד ינסה לנחש מהו הפרי המונח מולו בעזרת חוש אחר כל פעם: ריח, מישוש, טעם. איזה כיף!

במטבח בבית, ילדים בכל הגילאים יכולים לסחוט מיץ תפוזים ולחתוך סלט פירות. אלו יהיו תוספות חגיגיות לשולחן הסדר וארבעת הכוסות הלבנות והאדומות.

 

אירועי חנוכה 2019

אירועי חנוכה 2019

 

חג חנוכה חופף השנה לכריסטמס אז מה שבטוח אירועים חגיגיים ואורות מנצנצים בטוח שלא יהיה חסר לכם. ברחבי העמק והמפרץ יתקיימו אירועים רבים לחנוכה וביניהם סדנאות להכנת חנוכיות, הצגת תיאטרון בובות, שעות סיפור והרבה הרבה סופגניות ולטקס. קבלו את הרשימה המלאה:

12.14

Dancing for the Holidays- Hanukkah

ה-ICC  מזמין אתכם למפגש תנועה חוייתי לחג החנוכה עם לירון דותן במהלכו יכירו ילדיכם את סמלי החג – חנוכיה, סביבונים ועוד, באמצעות הגוף, אביזרים שונים ועם הרבה דמיון. מומלץ לגילאי 3-5.

מתי? 12.14, 11-11:45AM

איפה? OFJCC, 3921 Fabian Way, Palo Alto, CA 94303

עלות? 20$ לילד (18$למנויים).

לפרטים

Vodka & Latkes

הפדרציה היהודית בשיתוף עם APJCC  מזמינים אתכם למסיבה למבוגרים בלבד שתכלול אלכוהול, לביבות, סופגניות וריקודים עם הופעה חיה.

מתי? 12.14, 7:30-9:30PM

איפה? Levy Family Campus, 14855  Oka Rd, Los Gatos, California 95032

עלות? 36$

לפרטים

Pleasenton: Shabbat Morning Hanukkah Craft

הכנת חנוכיות, סביבונים ועוד יצירות לחג באירוע חנוכה לכל המשפחה אשר מארגן ה-IAC ויתקיים בעיר פלזנטון.

מתי? 12.14, 10AM-12PM

איפה? Inklings Coffee, 530 Main Street, Pleasanton , CA 94566

עלות? 10$ למשפחה

לפרטים

12.15

Latkepalooza Hanukkah Extravaganza

PJCC בפוסטר סיטי יקיים ביום ראשון אירוע חנוכה לכל המשפחה עם מופע לייזר מרהיב, הופעה חיה, מתנפחים, פעילויות יצירה לחנוכה, טעימות יין לבני 21 ומעלה, והמון לביבות.

מתי? 12.15, 3:30-6PM

איפה? PJCC, 800  Foster City Blvd, Foster City, California 94404

עלות? חינם

לפרטים

Palo Alto: Chanukah On ice

חב"ד ישראלי בפאלו אלטו מזמין אתכם למסיבת חנוכה עם החלקה על הקרח, עילות של יצירת חנוכיות, עמדת סחיטת זיתים, הדלקת חנוכיה וסופגניה לכל משתתף.

מתי? 12.15, 10:30AM

איפה? Winter Lodge, 3009 Middlefield Rd, Palo Alto, CA 94306, USA

עלות? 15$ לאירוע חנוכה בלבד, 30$ עם החלקה על הקרח.

לפרטים

Home Depot Children's Menorah Workshop

חב"ד סנטה קלרה מזמין אתכם לסדנה לבניית חנוכייה אשר תתקיים בהום דיפו בסנטה קלרה. בסדנה הילדים ייבנו, ידביקו, ייצבעו ויעצבו את החנוכיה האישית שלהם. יש להרשם מראש.

מתי? 12.15, 1-2PM

איפה? The Home Depot, 2435 Lafayette St, Santa Clara, CA

עלות? חינם

לפרטים

Morgan Hill: Home Depot Chanukah Workshop

חב"ד מורגן היל יקיים ביום ראשון סדנה להכנת חנוכיות בסניף הום דיפו המקומי. הסדנה היא חינמית אך יש להרשם מראש.

מתי? 12.15, 11AM-12:30PM

איפה? The Home Depot 860 E Dunne Avenue, Morgan Hill, CA

עלות? חינם

לפרטים

Festival of Lights: A Community Hanukkah Celebration

ב-JCC מרין תתקיים מסיבת חנוכה חגיגית במיוחד עם שלל פעילויות וביניהן הכנת חנוכיות מלגו, מתנפחים, ריקודי זומבה, שעת סיפור, יצירה ואמנות ועוד.

מתי? 12.15, 11:30AM-2PM

איפה? Osher Marin JCC, 200 N San Pedro Rd, San Rafael, CA 94903

עלות? חינם

לפרטים

Latkes & Ladoos: A Celebration of Light

חגיגת חנוכה ודיוואלי משותפת באודטוריום של APJCC בלוס גאטוס. באירוע יהיו ריקודים, אוכל מסורתי ומוזיקה רב תרבותית.

מתי? 12.21, 5:30-7:30PM

איפה? Jewish Federation of Silicon Valley, 14855 Oka Rd, Los Gatos, CA 95032, Los Gatos

עלות? חינם

לפרטים

12.17

מפגש תנועה יצירתי לחנוכה לגילאי 5-7

מפגש תנועה חוויתיי ומלא דמיון עם לירון דותן אשר יתמקד בסמלי החג ויכלול מוזיקה ישראלית, תנועה והרבה דמיון.
מתי? 12.17, 5:45-6:30PM

איפה? Beged Kefet Hebrew Language School Campus, 591 W Fremont Ave, Sunnyvale

עלות? 20$ לילד

12.20

באנו שקט לגרש – שרים ביחד באמצע החורף

ערב שירה בציבור קהילתי שיתקיים ב-OFJCC בו תשירו בקול גדול את הקלאסיקות האהובות מכל הזמנים.
מתי? 12.20, 8:30-11:30PM
איפה? OFJCC, 3921 Fabian Way, Palo Alto, CA 94303
עלות? 15$

12.22

Santa Clara Menorah Lighting Festival!

חגיגת חנוכה השנתית של מחוז סנטה קלרה בה תודלק חנוכיית ענק בגודל של 10ft, יהיו מתנפחים לילדים, סיור בכבאית, מתנות מהשוטרים וביקור של ראש העיר.
מתי? 12.22, 4-6PM

איפה? Moonlite Center, 2636 El Camino Real, Santa Clara, CA 95051

עלות? חינם

Robot Chanukah at Palo Alto

מופע אינטראקטיבי של רובוט חנוכה, פעילות מציאות מדומה וארוחת בופה חלבית בחגיגת חנוכה אשר מארגן חב"ד פאלו אלטו.

מתי? 12.22, 3:30-5:30

איפה?  Mitchell Park Community Center, 3700 Middlefield Rd

עלות? 10$ למבוגר, 5$לילד

לפרטים

Tenth Annual Chanukah Festival

חב"ד מידפן מזמין אתכם לחגיגת חנוכה עם לטקס, סופגניות, הופעה חיה, מתחם גולף מיניאטורי, יצירה ואמנות ומטבעות שוקולד.

מתי? 12.22, 4-5:30PM

איפה? Courthouse Square, 2200 Broadway St, Redwood City, California 94063
עלות? חינם

לפרטים

12.26

Whole Foods Hanukkah Celebration

חב"ד פרימונט מזמין אתכם לציין את חג החנוכה בהול פודס שם תיהנו מאכילת סופגניות, יצירה לילדים והדלקת חנוכיה מלגו.

מתי? 12.26, 5-6:30PM

איפה? Whole Foods Market, 3111 Mowry Ave, Fremont, Ca

עלות? חינם

לפרטים

12.29

Hanukkah Celebration at Stanford Shopping Center

גם השנה ממשיך ה-OFJCC את המסורת עם אירוע חנוכה חגיגי במרכז הקניות בסטנפורד בו תתקיים הופעה עם שירים באנגלית ובעברית של הזמרת נועה לוי, פעילויות יצירה ואמנות לילדים, משחקי0 עם סביבונים והדלקת החנוכיה המסורתית. האירוע יתקיים בחוץ, התלבשו בהתאם.

מתי? 12.29, 5-6PM

איפה?  Stanford Shopping Center, Palo Alto

עלות? חינם

לפרטים

רעיונות לפעילות משפחתית מעשירה ומהנה לחג החנוכה

רעיונות לפעילות משפחתית מעשירה ומהנה לחג החנוכה

"צריך שכל איש ידע ויבין, שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו, ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש ידע ויבין, שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו". (הרב קוק)

"בראשית דולק אור אחד, עוד אחד ועוד אחד, ועוד אחרים. החושך יחלוף כליל. מתוך הצעירים ייבקע האור בראשונה, ואחר יילוו אליהם האחרים, אוהבי הצדק והאמת, החופש והקִּדְמָה האנושית, היופי. וּבִהְיות הנרות כולם דולקים, ישתאו וישמחו על העבודה שנעשתה. אין לך תפקיד חשוב ומביא אושר יותר מתפקיד הַשַׁמָש מְשָׁרֵת האור".  (בנימין זאב הרצל)   

בשבתנו כאן, מחוץ לישראל, כל חג הוא הזדמנות; חשוב לנו שהילדים שלנו יכירו את התרבות שלהם-שלנו, חשוב לנו גם, לא פחות, להנחיל להם ערכים הומניים ואוניברסליים בשפה יהודית. לעיתים אנו חשים יראת כבוד, או אולי חוסר ביטחון מול תכנים יהודיים; לעיתים, מרוב שאנחנו חוששים להטעות או לומר דבר לא נכון או מדויק- אנחנו נמנעים ומפספסים. התרבות היהודית היא שלנו- שלנו ללמוד, להכיר, וגם שלנו לעצב ולהתאים למידותינו. היותנו רחוקים ממעגל השנה האוטומטי הישראלי עשוי להיות חיסרון, אך בואו נראה בו גם יתרון- יש לנו את המרחב, החופש וההזדמנות להיות יצירתיים, ועוד יותר- ריבוניים על התרבות שלנו. יש לנו כאן, ב"גלות", את החירות והאחריות לייצר ולעצב אורח חיים יהודי-תרבותי שמכיל בתוכו את הערכים שלנו ולא מתפשר על הקיים (כי פשוט לא קיים).

לכן, אנו שמחות להציע לכם רעיונות, הצעות ונקודות למחשבה לגבי המרכיבים התרבותיים של החג, רעיונות לפעילות חנוכה בבתי הספר, פעילויות משפחתיות וטיפים פרקטיים וחינוכיים, שעשויים להיות שימושיים בבית, בכיתה וגם סביב שולחן המבוגרים. כל זאת, ברוח יהדות כתרבות ויהדות ליברלית ורלוונטית עבורנו, כקהילה ישראלית בעמק הסיליקון.

מאחלות חג שמח ומלא אור!

טובה בירנבאום, שולי זילברפרב סלע, שלומית סאם-אקרמן וכל צוות ה-ICC

טקס הדלקת הנרות

בכל אחד מערבי החג מדליקים את החנוכייה: בערב הראשן נר אחד, בשני שניים וכו'. את הנרות יש להניח בצד ימין של החנוכייה, אך סדר ההדלקה הוא משמאל לימין (מתחילים תמיד בנר החדש). את הנרות נהוג להדליק בעזרת נר נוסף שנקרא השמש. לאחר ההדלקה מקובל להניח אותו ליד הנרות האחרים, על מנת שישמש באורו במקום הנרות האחרים, שע"פ ההלכה אסור השימוש באורם.

לפני שמדליקים את הנרות מברכים שתי ברכות:

  1. "בָּרוּך אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנוּכָּה"
  2. "בָּרוּך אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ, בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה"

בערב הראשון מברכים גם את ברכת שהחיינו:

"בָּרוּך אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְמָנוּ וְהִגִּעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה."

ומה באשר למנגינה?

הנה האמריקאית

והנה הישראלית

אחרי ההדלקה נהוג לשיר את הפיוט "מעוז צור", פיוט מימי הביניים, שמחברו אינו ידוע, המספר את האופן בו הציל אלוהים את היהודים מאויביהם בדורות השונים:

מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי

לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ

תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי

וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ

לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ

מִצָּר הַמְנַבֵּחַ

אָז אֶגְמֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר

חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ

רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי

בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָה

חַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי

בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה

וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה

הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה

חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ

יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה

דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי

וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי

וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי

כִּי זָרִים עָבַדְתִּי

וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי

כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי

קֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל

לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי

כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ

אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא

וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ

וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה

רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ

וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ

רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו

עַל הָעֵץ תָּלִיתָ

יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי

אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים

וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי

וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים

וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים

נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים

בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה

קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים

חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ

וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה

נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ

מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה

כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה

וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה

דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן

הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה

הרשו לעצמכם להתגמש ולהתאים פעם אחת את זמן ההדלקה שלכם לזמן ההדלקה בארץ; נכון זה יוצא בבוקר. אז מה? הדליקו נרות חנוכה בסקייפ יחד עם המשפחה בארץ, שירו שירים יחד וברכו זה את זה. את הסופגניות תאלצו לאכול בנפרד…

פעילות משפחתית לאחר ההדלקה

אחרי ההדלקה אפשר להמר איזה נר ייכבה ראשון ואיזה נר ייכבה אחרון. פרסים? דמי חנוכה!

אושפיזין של חנוכה: נכון, האושפיזין (אורחים בארמית) שייכים לסוכות, אבל למה לא לארח אדם בכל יום מימי החנוכה? אפשר לבחור מראש את רשימת הדמויות: דמויות מתוך ההיסטוריה היהודית והישראלית, דמויות מההיסטוריה המשפחתית, דמויות של גיבורים מסיפורי ילדים.

נושא/ שאלה לשיחה לכל ערב: אפשר להכין מראש רשימה של שמונה שאלות או שמונה נושאים אודותם רוצים לערוך שיחה משפחתית קצרה. אתם יודעים מהן הסוגיות הערכיות שתמיד חיפשתם הזדמנות לשוחח עליהן בנחת ובאווירה משפחתית רגועה ונעימה.

כאן תוכלו למצוא אסופה מקסימה של טקסטים קצרים עם נושא לכל ערב.

השמש: מי במשפחה נושא לרוב את תפקיד השמש, איך הוא מאיר בני משפחה אחרים?

באילו מצבים משמש כל בן משפחה כשמש של המשפחה אפשר להדליק כמה חנוכיות ולייצר אור גדול.

הצגה: אם אתם מדליקים נרות בפורום של כמה משפחות ואתם קבוצה מגובשת של הורים, אפשר להמחיז את השיר "חנה זלדה" מבעוד מועד ולהציג אותו בדרמטיות ועם תלבושות בערב החג. תפקידים: חנה זלדה, רבי קלמן, סוס, אנשי השוק.

שיריםשיר חנוכה אהוב הוא I have a little dreidle. ילדים בכל הגילאים אוהבים את השיר כי הם ממציאים בעצמם גרסאות מתוחכמות לחרוזים בסוף שני המשפטים הראשונים. הכירו וזמזמו את השיר בלינק הזה והנה כמה דוגמאות לחרוזים שילדים ממציאים, השמיים הם הגבול והתחכום עולה עם הגיל…

הכירו את להקת ה- Maccabeats המפורסמת והאהובה בארה"ב עם קליפים מדליקים לחנוכה (מתאים ומומלץ מאוד לכיתות גבוהות יותר):

The Maccabeats – Candlelight – Hanukkah

The Maccabeats – Latke Recipe – Hanukkah

The Maccabeats – All About That Neis – Hanukkah

לינקים מומלצים:

סרטון Brainpop בעברית (סרטון חינמי) על חנוכה כחג האור

מערכון של "היהודים באים" על סיפור חנוכה

רחוב סומסום לחנוכה

סיפור החג ההיסטורי למבוגרים (זהירות! שבירת מיתוסים לפניך) והצעות לגבי תיווכו לילדים.

פעילויות סביב מסורות החג

ניתן לבחור להתמקד באחד מהמסרים המרכזיים שהחג מלמד אותנו בעלי צביון בינלאומי (וחילוני) ולבחור להעביר פעילות בבית סביב אותו המסר.

כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן – שיתוף פעולה למען מטרה משותפת, עוצמה שמקורה באיחוד כוחות. ניתן לעודד שיחה ולתת דוגמאות לשיתוף פעולה בין חברים, בין בני משפחה, בין חברי קהילה וכו'. 

חנוכה כחג האורות – גירוש החושך. נחישות ואומץ יכולים לסייע להתמודד עם כל קושי (חושך), כמודגם בסיפור המכבים (המעטים) מול צבא חזק (היוונים). ניתן לערוך שיחה בקרב הילדים לגבי קושי מסוים שהם חוו או חווים וכיצד ניתן להתמודד אתו. כמו כן, מהו האור שקיים בי שעושה אותי למיוחד? ניתן להציע לכל ילד להצביע על האור שקיים אצל אחד מחבריו לכיתה, אצל אחד מבני המשפחה וכו'.

גבורה כערך מרכזי נוסף בחג– מבקשים מהילדים לספר על מעשה גבורה שהם עשו או שההורים שלהם עשו ואז ממשיכים לנהל שיחה סביב נושא הגבורה, מספרים על המכבים הגיבורים. הילדים עשויים לאהוב את העובדה שאחד ממועדוני הספורט המצליחים בישראל נקרא "מכבי". אפשר להראות תמונה של קבוצת "מכבי" בכדורגל או בכדורסל ולהקביל לקבוצת ה- Wariors שהם לבטח מכירים.

שאלות לשיחה: האם המכבים היו גיבורים? מתי אתם מרגישים גיבורים? אפשר לדבר על דמויות של גיבורי על החביבות על הילדים ולבדוק האם כוח פיזי הוא בהכרח ההגדרה של גבורה. האם יש רגעים בהם אנו לא מפעילים כח כלל, אך בהחלט ניתן לומר שאנחנו גיבורים?

פלורליזם, סובלנות והזכות להגדרה עצמית – זהו נושא לילדים בוגרים יותר וכמובן למבוגרים. אחד המרכיבים של סיפור חנוכה הוא הזכות לכל קבוצה לשמר את התרבות והמנהגים שלה והחובה לכבד את המסורות של הקבוצות האחרות. בסיליקון ואלי הנושא של רב תרבותיות ומסורות משפחתיות רלוונטי מאוד וניתן לעודד שיחה על זיכרונות מארץ המוצא או מסבא וסבתא, שפות שהם מכירים או נחשפים אליהן וכו'.

על הסיפור האמיתי של חנוכה ואיך מספרים אותו לילדים?

"ויהי כאשר באו פקידי המלך עיר מודעית להעביר את העם מתורת ה' לעבודת האלילים ולזבוח להם… ויגש איש מבני ישראל לעיני כל הניצבים אל הבמה אשר במודעית לזבוח זבח כאשר ציוה המלך. וירא מתתיהו, ויחם לבבו ותבער קנאתו על תורת אלוהיו. וירוץ בחמתו אל האיש, וימיתהו אצל הבמה, וגם את הפקיד המית, ויתוץ את הבמה. ויקנא לתורת אלוהיו כאשר עשה פנחס לזמרי בן סלוא" (מכבים א, ב).

הסצנה הדרמטית הזו מספר מכבים (שלא נכלל בתנ"ך), בה מתיתהו החשמונאי משסף את גרונו של מתייוון יהודי אשר מבצע פרקטיקה דתית שאינה לרוחו, היוותה את יריית הפתיחה למרד של חלק מן היהודים בשלטון הסלאוקי ההלניסטי במאה השניה לפני הספירה, אבל גם את תחילתה של מלחמת אחים עצובה וטראגית.

החל משיבת ציון ובניין בית המקדש השני במאה השישית לפני הספירה, ועד לתקופה המדוברת כאן, אמנם לא הייתה ליהודים מדינה עצמאית בארץ ישראל, אך הם נהנו מאוטונומיה תרבותית ודתית, והשלטונות שהתחלפו מספר פעמים- הפרסים, ממלכת מוקדון, בית תלמי, ועד לימי אנטיוכוס השלישי של הממלכה הסלאוקית ההלניסטית- העניקו להם חופש ולא התערבו בענייניה הפנימיים של הקהילה. המצב השתנה בימי אנטיוכוס הרביעי, אשר ניסה להתמודד עם היחלשות הממלכה בעזרת עיקול והחרמת אוצרות המקדשים של העמים עליהם שלט ובתוכם המקדש בירושלים, ואף שאף לחזק את ממלכתו בעזרת איחודה הדתי וסגידה קולקטיבית לאל זאוס. בשלב מאוחר יותר נכנסו אף גזירות שאסרו על היהודית לקיים את הפולחן בבית המקדש, אסרו קיום ברית מילה, שמירת כשרות ועוד.

מה שחשוב לזכור הוא, שכאמור, מעבר למרד באנטיוכוס ובממלכה הסלאוקית, מדובר כאן במלחמת אחים בין קבוצות גרילה מחתרתיות בראשותם של מתיתהו החשמונאי ובניו, אל מול השכבה היהודית, חלקה אריסטוקרטית ועשירה, אשר אימצה חלק מאורחות החיים היווניים ועסקה בפילוסופיה יוונית, פיתוח החוש האסתטי ופיתוח תרבות הגוף והספורט. בניגוד אולי לאופן בו לעיתים מצטיירים המתיוונים, כמי שהשליכו אחרי גבם את התרבות היהודית והפכו להלניסטים עובדי אלילים, אנו יודעים כי נעשה שילוב של אורחות החיים ההלניסטיים בתוך אלה היהודיים. בתקופה זו, למשל, תורגמה ליוונית חלק מן הספרות היהודית הקנונית, האסטתיקה ההלניסטית נכנסה לבתי הכנסת בדמות פסלים יווניים שהוצבו בהם, והשמות ההלניסטים היו מקובלים בקרב הקהילה היהודית המבוססת. אבל הסממנים ההלניסטים היו חיצוניים ולא השפיעו על האמונה הדתית הפנימית, וגם לכשהגיעו גזירות השמד, יש בסיס להאמין כי הנטייה הייתה לקבל אותן מתוך ההנחה שיכולת אכיפתן עי השלטונות הייתה קלושה.

לכן, יש מי שרואה במתיתיהו, יהודה ואנשיהם קנאים דתיים אשר דחו הצעות שלום הלניסטיות והעדיפו לצאת לקרב עקוב מדם כנגד ההלניסטים והמתיוונים על מנת לתפוס את השלטון. לא לחינם כנראה, סרבו חותמי התנ"ך לשלב את ספר מכבים המלחמתי בתוך ספר הספרים, וחז"ל מקדישים אך מילים ספורות לחג במשנה ובתלמוד, כשהם מצניעים ככל האפשר את סיפור המרד ובמקומו מופיע סיפור על נס שכולו אלוהי. חכמי התלמוד, שראו את תוצאות המרד הגדול שהוביל לחורבן הבית השני, ומרד בר כוכבא הרצחני שלאחריו, נמנעו מלזרוע תכנים מתסיסים בסיפור החג כיון שלא רצו להזין את יצר הקנאות שקיים בעם שלנו עוד מימיהם של פנחס ואליהו.

לא צריך להתאמץ כדי למצוא את תופעות הקנאות בימינו במדינת ישראל, וצריך להיות עיוורים או חרשים כדי לא לשמוע ולראות את המשיחיות הגואה בשיח היהודי הישראלי ואין הכוונה רק בקרב נערי גבעות או עשבים שוטים למיניהם, אלא בשיח מרכזי בבית המחוקקים שלנו. מי שחי בתפוצות ופוגש יום יום ביהדות "המתייוונת" דוגמת הזרמים הליברליים, ששילבו בתוכם ערכים הומניסטיים מודרניים של דמוקרטיה, שוויון, פמיניזם ועוד, יכול אולי, כישראלי שחונך היטב על ברכי האורתודוכסיה, לחוש רגש "חשמונאי" שכזה ולשאול: 'היהדות האמיתית מה יהא עליה'? אבל יכול גם להתפעל מן האומץ והיצירתיות שבמידה רבה אפשרו לתרבות היהודית לשרוד את אתגרי הדור- כל דור ואתגריו הוא.

אז איך מדברים חנוכה פלורליסטי עם ילדים צעירים? הרי הסיפור המורכב אותו סיפרנו כעת, לא רק שאינו מתאים לילדים, אלא שגם אין לו סיכוי להתחרות בסיפור "הטובים נגד הרעים" שאימץ הנרטיב הציוני, שהאדיר דמויות הרואיות כמו מתיתהו, בר כוכבא ושמשון הגיבור.

לילדים גדולים יותר אפשר לנסות לספר סיפור על שתי קבוצות בעם היהודי שחלקו זו על זו לגבי מהו אורח החיים הנכון והמתאים להם, ובמקום לנסות לפתור את המחלוקות בדיאלוג- בחרו בכח הזרוע; אפשר לשוחח על כך שבמלחמה אין באמת מנצחים ולשאול מהן האלטרנטיבות. ניתן להדהד לסיטואציות שונות בחיי היום יום של הילדים, או, אם הם גדולים יותר, להתייחס לדוגמאות היסטוריות או פוליטיות.

ואפשר לעשות כמעשה חז"ל ולספר את סיפור כד השמן-  לא חייבים בהכרח לדבר במונחים של נס אלוהי, אך ניתן לדבר על משמעות האור, וכיצד נוכל למצוא את האור בתוכנו (בלי ציניות בבקשה) ולהגביר אותו בסביבתנו ובעולם כולו.

עוד משחקים כיפיים:

  • הילדים משחקים בסביבונים: איזה סביבון מסתובב יותר זמן, מי מצליח לסובב הפוך את הסביבון ועוד כיד הדמיון (יש כמובן את המשחק הקלאסי). מנסים לנחש מראש על איזו אות ייפול הסביבון בסוף הסיבוב..
  • הכנת סביבונים: מכינים דסקיות קרטון עגולות או מרובעות, ומציירים עליהן דוגמאות שונות. במרכז הדסקית נועצים גפרור או קיסם. מסובבים את הסביבונים, ורואים מה קורה לצבעים.
  • טפטופי נרות (מרגיע ויצירתי)

על הסיפור האמיתי של חנוכה ואיך מספרים אותו לילדים?

על הסיפור האמיתי של חנוכה ואיך מספרים אותו לילדים?

מאת: טובה בירנבאום

"ויהי כאשר באו פקידי המלך עיר מודעית להעביר את העם מתורת ה' לעבודת האלילים ולזבוח להם... ויגש איש מבני ישראל לעיני כל הניצבים אל הבמה אשר במודעית לזבוח זבח כאשר ציוה המלך. וירא מתתיהו, ויחם לבבו ותבער קנאתו על תורת אלוהיו. וירוץ בחמתו אל האיש, וימיתהו אצל הבמה, וגם את הפקיד המית, ויתוץ את הבמה. ויקנא לתורת אלוהיו כאשר עשה פנחס לזמרי בן סלוא" (מכבים א, ב).

הסצנה הדרמטית הזו מספר מכבים (שלא נכלל בתנ"ך), בה מתיתהו החשמונאי משסף את גרונו של מתייוון יהודי אשר מבצע פרקטיקה דתית שאינה לרוחו, היוותה את יריית הפתיחה למרד של חלק מן היהודים בשלטון הסלאוקי ההלניסטי במאה השניה לפני הספירה, אבל גם את תחילתה של מלחמת אחים עצובה וטרגית.

Hanukkah concept

החל משיבת ציון ובניין בית המקדש השני במאה השישית לפני הספירה, ועד לתקופה המדוברת כאן, אמנם לא הייתה ליהודים מדינה עצמאית בארץ ישראל, אך הם נהנו מאוטונומיה תרבותית ודתית, והשלטונות שהתחלפו מספר פעמים- הפרסים, ממלכת מוקדון, בית תלמי, ועד לימי אנטיוכוס השלישי של הממלכה הסלאוקית ההלניסטית- העניקו להם חופש ולא התערבו בענייניה הפנימיים של הקהילה. המצב השתנה בימי אנטיוכוס הרביעי, אשר ניסה להתמודד עם היחלשות הממלכה בעזרת עיקול והחרמת אוצרות המקדשים של העמים עליהם שלט ובתוכם המקדש בירושלים, ואף שאף לחזק את ממלכתו בעזרת איחודה הדתי וסגידה קולקטיבית לאל זאוס. בשלב מאוחר יותר נכנסו אף גזירות שאסרו על היהודית לקיים את הפולחן בבית המקדש, אסרו קיום ברית מילה, שמירת כשרות ועוד.

מה שחשוב לזכור הוא, שכאמור, מעבר למרד באנטיוכוס ובממלכה הסלאוקית, מדובר כאן במלחמת אחים בין קבוצות גרילה מחתרתיות בראשותם של מתיתהו החשמונאי ובניו, אל מול השכבה היהודית, חלקה אריסטוקרטית ועשירה, אשר אימצה חלק מאורחות החיים היווניים ועסקה בפילוסופיה יוונית, פיתוח החוש האסתטי ופיתוח תרבות הגוף והספורט. בניגוד אולי לאופן בו לעיתים מצטיירים המתיוונים, כמי שהשליכו אחרי גבם את התרבות היהודית והפכו להלניסטים עובדי אלילים, אנו יודעים כי נעשה שילוב של אורחות החיים ההלניסטיים בתוך אלה היהודיים. בתקופה זו, למשל, תורגמה ליוונית חלק מן הספרות היהודית הקנונית, האסטתיקה ההלניסטית נכנסה לבתי הכנסת בדמות פסלים יווניים שהוצבו בהם, והשמות ההלניסטים היו מקובלים בקרב הקהילה היהודית המבוססת. אבל הסממנים ההלניסטים היו חיצוניים ולא השפיעו על האמונה הדתית הפנימית, וגם לכשהגיעו גזירות השמד, יש בסיס להאמין כי הנטייה הייתה לקבל אותן מתוך ההנחה שיכולת אכיפתן עי השלטונות הייתה קלושה.

לכן, יש מי שרואה במתיתיהו, יהודה ואנשיהם קנאים דתיים אשר דחו הצעות שלום הלניסטיות והעדיפו לצאת לקרב עקוב מדם כנגד ההלניסטים והמתיוונים על מנת לתפוס את השלטון. לא לחינם כנראה, סרבו חותמי התנ"ך לשלב את ספר מכבים המלחמתי בתוך ספר הספרים, וחז"ל מקדישים אך מילים ספורות לחג במשנה ובתלמוד, כשהם מצניעים ככל האפשר את סיפור המרד ובמקומו מופיע סיפור על נס שכולו אלוהי. חכמי התלמוד, שראו את תוצאות המרד הגדול שהוביל לחורבן הבית השני, ומרד בר כוכבא הרצחני שלאחריו, נמנעו מלזרוע תכנים מתסיסים בסיפור החג כיון שלא רצו להזין את יצר הקנאות שקיים בעם שלנו עוד מימיהם של פנחס ואליהו.

לא צריך להתאמץ כדי למצוא את תופעות הקנאות בימינו במדינת ישראל, וצריך להיות עיוורים או חרשים כדי לא לשמוע ולראות את המשיחיות הגואה בשיח היהודי הישראלי ואין הכוונה, לצערי, רק בקרב נערי גבעות או עשבים שוטים למיניהם, אלא בשיח מרכזי בבית המחוקקים שלנו. מי שחי בתפוצות ופוגש יום יום ביהדות "המתייוונת" דוגמת הזרמים הליברליים, ששילבו בתוכם ערכים הומניסטיים מודרניים של דמוקרטיה, שוויון, פמיניזם ועוד, יכול אולי, כישראלי שחונך היטב על ברכי האורתודוכסיה, לחוש רגש "חשמונאי" שכזה ולשאול: 'היהדות האמיתית מה יהא עליה'? אבל יכול גם להתפעל מן האומץ והיצירתיות שבמידה רבה אפשרו לתרבות היהודית לשרוד את אתגרי הדור- כל דור ואתגריו הוא.

אז איך מדברים חנוכה פלורליסטי עם ילדים צעירים? הרי הסיפור המורכב אותו סיפרנו כעת, לא רק שאינו מתאים לילדים, אלא שגם אין לו סיכוי להתחרות בסיפור "הטובים נגד הרעים" שאימץ הנרטיב הציוני, שהאדיר דמויות הרואיות כמו מתיתהו, בר כוכבא ושמשון הגיבור.

לילדים גדולים יותר אפשר לנסות לספר סיפור על שתי קבוצות בעם היהודי שחלקו זו על זו לגבי מהו אורח החיים הנכון והמתאים להם, ובמקום לנסות לפתור את המחלוקות בדיאלוג- בחרו בכח הזרוע; אפשר לשוחח על כך שבמלחמה אין באמת מנצחים ולשאול מהן האלטרנטיבות. ניתן להדהד לסיטואציות שונות בחיי היום יום של הילדים, או, אם הם גדולים יותר, להתייחס לדוגמאות היסטוריות או פוליטיות.

ואפשר לעשות כמעשה חז"ל ולספר את סיפור כד השמן-  לא חייבים בהכרח לדבר במונחים של נס אלוהי, אך ניתן לדבר על משמעות האור, וכיצד נוכל למצוא את האור בתוכנו (בלי ציניות בבקשה) ולהגביר אותו בסביבתנו ובעולם כולו.

 מומלץ מאוד להציץ באתר התנועה הרפורמית בישראל, שהמחלקה החינוכית שלה מפיקה חומרים יפים המאפשרים ליצור שיח יהודי-פלורליסטי עם הילדים, ולהעניק להם חווייות מרנינות של של פעילויות אינטראקטיביות שונות ומהנות עם המשפחה והחברים:

http://www.hagim.org/

בנוסף, האתר של מכון החגים של קיבוץ בית השיטה אף פעם לא מאכזב ברעיונות לפעילות ובטקסטים השונים שהוא מציע:

http://www.chagim.org.il/

ולבסוף, להלן טקס הדלקת נרות חנוכה עם טקסטים מגוונים שניתן להוסיף למעמד המשפחתי או הקהילתי:

http://www.reform.org.il/Assets/reformhannukahasufa2013.pdf

מאחלת לכולנו חג של אור שגובר על החושך, של מתינות שגוברת על הקנאות ובעיקר- חמימות משפחתית וקהילתית.

שבת שלום!