שמחת תורה 2017: אז איך אתם אוהבים את התורה שלכם?

שמחת תורה 2017: אז איך אתם אוהבים את התורה שלכם?

מאת: טובה בירנבאום

מהי התגובה האינסטיקטיבית שלכם כשאתם רואים ספר תנ"ך מונח על הריצפה? תנ"ך שמונח עליו חפץ כלשהו? תנ"ך שמונח הפוך? אותי לימדו מגיל אפס לנשק כל ספר קודש שנופל חלילה, ושאין להניח עליו דבר. גם בתיק יש לסדר את הספרים על פי רמת חשיבותם: חומש, נביא, ואחריהם יונחו אחר כבוד שאר הספרים הפשוטים.

לספר הפיזי יש משמעות בתרבות שלנו, ובעיני זה בכלל לא מובן מאליו ולפעמים אפילו צורם. יצא לכם להיות לאחרונה בבית הכנסת (לא חשוב מאיזה זרם או עדה) בשבת בבוקר? זוכרים את טקס הוצאת ספר התורה? הרגע הזה, מודה ומתוודה, גורם לי לתחושת מבוכה. הטקס המהודר בו נפתח ארון הקודש, הפנים כולן מופנות אל הדלתות שסובבות אט אט, הוצאת המגילה העטויה קטיפה ונשיאתה בחלל מרגישים לי כל כך לא שייכים אלינו. החלק הדרמטי והמרגש בו ספר התורה נישא בראש תהלוכה מכובדת והקהל זוכה לנשק אותו גורם לי להתכווץ ולזוז צעד אחורה. כי בכל זאת, ממתי אנחנו, שהתרבות שלנו, מדגישה את האמונה באל מופשט ולא מוחשי, שאוסרת על יצירת פסל ומסכה ותמיד הקפידה להתרכז באינטלקטואלי, ברוחני ולא בפיזי, מעמידה חפץ במרכז הטקס, עוטפת אותו ומפשיטה אותו באקט פולחני כל כך?

כנראה שאפשר לחלק את שוחרי התרבות היהודית לשניים- אנשי חג השבועות ואנשי שמחת התורה. שני החגים הללו חוגגים את התרבות שלנו, שניהם מרוממים את הטקסטים הקנוניים שעיצבו את מי שאנחנו והלכו איתנו לאורך הדרך, ואף את הפרשנות הפוריה, הנועזת, הנוגעת והבועטת שעוטפת אותם בכל דור ודור. ההבדל כמובן הוא באופן בו הטקסט נחגג: בשבועות נהוג ללמוד: להישאר ערים כל הלילה ולשוח בדברי תורה, להתפלפל, לדון ולהעשיר את עצמינו אינטלקטואלת ורוחנית; ובשמחת תורה- יאללה- לקום מהכיסא ולרקוד! אוצרות התרבות שלנו מחובקים פיזית ואנו מרימים אותם על כפיים, ממש, באופן מילולי.

חג שמחת התורה הוא חג מאוחר שהשתרש בימי הביניים. שמיני עצרת, חג בן יום אחד שצמוד לחג הסוכות, לא הכיל שום טקס או תוכן מיוחד והיותו ממוקם סמוך לתחילת השנה הפך אותו למועמד מושלם לחגיגות סיום מחזור קריאת התורה ותחילתה מחדש. האופן בו חגיגות התורה התפתחו התעצבו עונה על צורך במגע פיזי, ארוטי כמעט, עם הספר. זהו צורך תרבותי. כל כמה שנקדש את המופשט והרוחני- הטקס הפיזי יהיה פופולרי יותר, ואנו עדים לכך בהיסטוריה שלנו שככל שהתנגדו אליו- כך הוא פרח; כך קרה עם תשליך, עם כפרות, עם נישוק המזוזה ועוד. אנשים רוצים וצריכים  לגעת, להרגיש ולמשש ולא רק לאהוב דרך הלב או המח.

בתשובה מקסימה שענה הרב דייויד קופר מזרם ה-Renewal על שאלה שנשאל בנושא, הוא מפשט ומרכך בעיני את הכול: הרב קופר נשאל מדוע טקס הוצאת ספר תורה לא נחשב לעבודת אלילים; מדוע נשיאת הספר, נישוקו, ריקוד סביבו והנפתו הם שונים מכל פולחן אלילי אחר? תשובתו המפתיעה היתה שאדם שחש ברגעים הללו שזוהי אלילות- כנראה שעבורו זהו אקט לא נכון וודאי שהוא אינו נדרש להשתתף בטקס שמעורר בו אי נוחות.

הרב קופר שב והזכיר לי שאין דבר כזה היהדות- ביהדות יש הכול: יש מופשט ויש מוחשי, יש רוחני ויש פיזי ויש אנשים שונים שמראים את האהבה והמחויבות שלהם בדרכים שונות. הכל כשר והכל לא כשר- תלוי מיהו המתבונן ומיהו המרגיש. אני כנראה אמשיך להרגיש לא בנוח עם ההקפות סביב בימת בית הכנסת כשספרי התורה שטים להם בחדר, אבל מדוע שאשלול את שמחת התורה של אדם אחר? בעיני ספרי התורה אינם מכילים קדושה אימננטית ונישוקם היא אך דרך כבוד או יראת כבוד, אך יש מי שעבורו הקלף או הספר הם עצמם מקור השראה, שמחה ונחמה.

אז הנה תרגיל בפלורליזם: לשמוח בשמחתם של האחרים ולשמוח ביצירה יהודית מאוחרת שעונה על צורך חשוב וממשיכה לעשות זאת כבר מעל לאלף שנה.

חג שמח! (גם לרוקדים וגם למבאסים כמוני)

אירועי סוכות 2017

כל המסיבות, ארוחות החג והאירועים לילדים הצפויים לכם בסוכות

10.1

ICC Sukkot Celebration. לפרטים

10.4

San Francisco: Sukkot Dinner Under the Stars. לפרטים

JCC East Bay: Community Sukkot Festival. לפרטים

Chabad of Oakland: Sukkot Community Dinner. לפרטים

10.5

San Francisco: Shake Your Lulav- Sukkot Happy Hour. לפרטים

10.6

OFJCC:  Sukkot Shabbat Dinner. לפרטים

10.7

Harvest Festival and Sukkot at the Ferry Plaza Farmers Market. לפרטים

10.8

San Francisco: Sukkot Pop up BBQ with Moshav Band. לפרטים

PJCC: Community Sukkot Celebration. לפרטים

APJCC: Sukkot Barbecue. לפרטים

10.8

Jcc Los Gatos: Sukkot BBQ. לפרטים

San Francisco: RJen Family Sukkot. לפרטים

10.10

PJCC: Sukkot Beer Social. לפרטים

Berkeley: Tikkun LEGO Sukkot. לפרטים

10.12

Los Altos Chabad: Simchas Torah LIVE. לפרטים

מעגלים, מעגלים: הרהורים ומתכונים לשנה החדשה

מעגלים, מעגלים: הרהורים ומתכונים לשנה החדשה

מאת: דלית גבירצמן

הרבה לפני ״מלך האריות״ ידעו חכמינו שהחיים שלנו נעים במעגלים. הם אולי לא זכו לתהילת עולם כמו סימבה ומופאסה, אבל בואו נראה מי יהיה פה בעוד מאה שנה. החיים סובבים אותנו, שנה אחר שנה, בתנועה מעגלית, ורק בשפה העברית הגאונית, מתקיים ונשמר במילה ״שנה״ אלמנט השניות, החזרה. וזהו סוד הקסם של חגי תשרי ומועדי השנה היהודיים.

אפילו שינויי מזג האוויר המתעתעים שחווינו בשבועות האחרונים לא יוכלו לטשטש את העובדה שהקיץ תם. פעמי סתיו כבר ניכרים באוויר ונפשי רנה לקראת משבי הרוח הקרירים. אחרי המולת השבועות הראשונים לתחילת שנת הלימודים והחזרה הנמהרת לשיגרה המבורכת של חיינו, מעניק לנו מעגל השנה היהודי את פרס הניחומים האולטימטיבי. ראש השנה העברית נישא על כנף רוחות הסתיו, מבטיח הבטחות ומנחם על אובדן החירות הגדולה של חופשת הקיץ. יש משהו מחבק במעגליות הזאת של חיינו. מוכרות הקצב הקבוע, מערסלת אותנו כמו תינוקות מנוחמים בזרועותיהן החמימות של אימהות מודאגות.

חודש אלול ותחושת ליקוי השנתות מכניסים אותי למצב רוח מהורהר-משהו. בסוף השבוע שעבר, בערב סתווי נעים שכזה, ישבנו עם חברים בחצר האחורית ושוחחנו על עובדת היותנו יצורים לינאריים הנעים במעגלי החיים. רובנו רואים את החיים כרצף לינארי שיש בו התחלה, אמצע וסוף. כדרך שנפקחת לאורך, ובה אנו צועדים. תחילה כילדים וכנערים, ואחר כך, כבוגרים וכזקנים הבוחרים לעתים לנוח בצד הדרך. בעודנו מתעמקים בשירי סוף הדרך של לאה גולדברג, נזכרנו כמה חשוב להודות על החירות הזאת לראות, לחוש, לנשום, לדעת, לייחל, ובעיקר – להיכשל. וכמה חוכמה ורלבנטיות יש עד היום במילותיה:

ג

לַמְּדֵנִי, אֱלֹהַי, בָּרֵך וְהִתְפַּלֵּל

עַל סוֹד עָלֶה קָמֵל, עַל נֹגַהּ פְּרִי בָּשֵׁל,

עַל הַחֵרוּת הַזֹּאת: לִרְאוֹת, לָחוּשׁ, לִנְשֹׁם,

לָדַעַת, לְיַחֵל, לְהִכָּשֵׁל.

 

לַמֵּד אֶת שִׂפְתוֹתַי בְּרָכָה וְשִׁיר הַלֵּל

בְּהִתְחַדֵּשׁ זְמַנְּךָ עִם בֹּקֶר וְעִם לֵיל,

לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם.

לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל.

(כתבי לאה גולדברג, שירים, כרך שני, ספרית פועלים)

החוכמה האמיתית היא להבחין בכל היופי שקיים מסביבנו ולעולם לא להפסיק להתפעל.

ליהנות מן הדברים הקטנים…

חשוב לשמור על רמת ריגוש והתחדשות, ושחלילה לא נחיה בתחושה ש״אין חדש תחת השמש״. יש לחפש פרספקטיבה רעננה ונקודת מבט שונה על דברים, אפילו הפשוטים והיומיומיים – ממש כמו ילדים.  אז עם פרוס השנה החדשה, כל מה שנותר לי, הוא לאחל ולייחל, ליותר פניות לדברים החשובים באמת. שנהיה יותר נוכחים בחיינו, כמו גם בחייהם של האהובים עלינו. שנקפיד להכיר תודה על הטוב שזכינו לו, שנמצא משמעות, עניין ויופי בכל אחד ממעגלי החיים שלנו. החל מהאישי, הזוגי והמשפחתי, דרך המעגלים של עבודה, עמיתים וחברים, ועד למעגלים הרחבים ביותר של דת, לאום, חברה ומדינה. שנחוש אהבה, ניראות וקיימות בעיני הקרובים והחשובים לנו, בד בבד עם תחושת אכפתיות, נתינה עם כוונה וחיבור לעולם הסובב אותנו. שנמשיך להתרגש מדברים, גדולים כקטנים, ולנדוד במסע חיינו באושר תוך מימוש עצמי.

וכדי לחגוג את המעגליות הנפלאה של חיינו, אשתף אתכם השבוע, בשני מתכונים מוצלחים ביותר. האחד, הוא לפאי קישואים מושלם לארוחת החג, כמו גם לסתם יום של חול. זהו עיגול של בצק פריך הממולא בעננות של גבינת ריקוטה, פטה ופרמזן עם עיגולי קישואים בניחוח שומי מטרף. זהו מתכון שקיבלתי מעליזה, שקיבלה אותו מאפרת ליכטנשטט, שקיבלה אותו מדב פרלמן – בקיצור, מתכון מנצח!

והשני, מתכון לסלט קייל ורימונים, שאף הוא קלאסי לארוחת החג, אך יכול להפוך כל ארוחה לחגיגה. קישואים ורימונים, וכבר אתם מסודרים עם שניים מתוך שלל סימני החג. הוסיפו תפוח בדבש, סלט גזר, ועוגת תמרים (כל המתכונים כאן) וזה הכול!

פאי קישואים מושלם

אז מה צריכים?

לבצק:

כוס ורבע קמח

רבע כפית מלח

100 גרם חמאה קרה חתוכה לקוביות

רבע כוס שמנת חמוצה

2 כפיות מיץ לימון

רבע כוס מי קרח

למילוי:

שני קישואים בינוניים פרוסים לפרוסות של חצי ס״מ

שן שום כתושה (ועוד אחת בשביל הכיף!) בתוך כף וחצי שמן זית

חצי כוס גבינת ריקוטה

חצי כוס גבינת פרמז׳ן מגורד

100 גרם גבינת פטה

לזיגוג:

ביצה טרופה

שומשום

מה עושים?

שמים במעבד מזון את הקמח, המלח והחמאה. מעבדים בפולסים קצרים עד שיש פירורים בגודל של אפונה. (חשוב לא לעבד יותר מידי!) מערבבים בקערה קטנה את השמנת, מיץ הלימון והמים ומוסיפים למעבד המזון. מעבדים שוב רק עד שנוצר גוש בצק. יוצרים כדור, עוטפים בניילון ומקררים כשעה במקרר.

בינתיים מניחים את פרוסות הקישואים על מגבת נייר ומפזרים מעט מלח. נותנים לפרוסות להזיע כחצי שעה. מייבשים בעדינות במגבת הנייר.

בקערה נפרדת מערבבים את הריקוטה, הפרמז׳ן, הפטה פלוס כפית מתערובת השום-שמן זית-פלפל שחור. מחממים את התנור לחום של 350 מעלות. על משטח עבודה מקומח מרדדים את הבצק לעלה בקוטר 30 ס״מ בערך. מעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפייה. מורחים את תערובת הגבינות במרכז ומשאירים שוליים של 5-6 ס״מ. מניחים את הקישואים בחפיפה, מעגלים, מעגלים. מטפטפים מעל הקישואים את השמן זית-שום הנותר. סוגרים את הבצק על הקישואים בקיפולים גסים. מורחים ביצה במברשת ומפזרים שומשום מעל. אופים 30-40 דקות עד שהמאפה מקבל צבע זהוב ויש ריח מטרף בבית. סלט קייל קטן ורענן ליד – ואתם מסודרים!

סלט קייל וגרגירי רימונים

מה צריכים?

500 גרם קייל טרי

1 שן שום מעוכה

1/4 כפית פלפל שחור טחון

1/4 כפית מלח ים

1 לימון

2 כפות שמן זית

1 כפית דבש

חופן נדיב של נענע קצוצה

חופן נדיב של פטרוזיליה קצוצה

2 כפות זרעי חמניות או דלעת

½ כוס חמוציות מיובשות

2 כפות זרעי רימונים

¼ כוס אגוזי מלך

מה עושים?

שוטפים את הקייל ומסירים ממנו את כל הגבעולים הקשיחים. קוצצים ומניחים בקערה גדולה.  בצנצנת או בקערה מערבבים שום, מלח, פלפל, מיץ לימון, שמן זית ודבש. מערבבים היטב ושופכים על עלי הקייל הקצוצים. ועכשיו מגיע החלק החשוב; מעסים את עלי הקייל בעדינות במשך כ-3 דקות עד שהם מתרככים וקמלים קלות. טועמים ובודקים האם איבדו את המרירות שלהם. מפזרים מעל את עשבי התיבול, הזרעונים, גרגירי הרימון, האגוזים והחמוציות. מגישים בגאווה לשולחן.

שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה!

באהבה,

דלית

אירועי ראש השנה 2017

אירועי ראש השנה 2017

השנה מצפים לכם שלל אירועים לראש השנה. מאירוע תשליך בו "תשליכו" את כל החטאים שצברתם במהלך השנה ועד לסעודות חג הפתוחות לקהל הרחב בהן תוכלו להכיר חברי קהילה, מאכלים מעניינים ומנהגים חדשים.

9.17

-תשליך: ארוע משפחות חוויתי לקראת ראש השנה. לפרטים

-חב"ד ישראלי: סדנת שופרות וחווית חג. לפרטים

-Jewish Community Library: Hebrew Story Hour for Rosh Hashanah. לפרטים

-(APJCC: Rosh Hashanah 5778 (for Russian-Speaking Community. לפרטים

-APJCC in Los Gatos: Firebird at APJCC's Rosh HaShanah Celebration. לפרטים

-Rosh-a-Shana picnic and Shofar factory for families. לפרטים

Contemporary Jewish Museum:  Rosh Hashanah Puppet Show and Maker Studio. לפרטים

Jewish Music Festival Kids Concert. לפרטים

9.18

-"תשליך בצוותא"  (לותיקי העמק) באגם שורליין. לפרטים

-PJCC Peninsula Jewish Community: Rosh Hashanah in the Lobby. לפרטים

9.20

-Rosh Hashanah with Stanford Chabad. לפרטים

-JCC San Francisco: Rosh Hashanah Celebration. לפרטים

-Chabad San Mateo: Rosh Hashanah Sevice. לפרטים

-Keddem Congregation: Rosh Hashanah 5778. לפרטים

-Chabad Palo Alto: Rosh Hashanah Dinner. לפרטים

– Urban Adama, Berkeley: High Holidays 5778. לפרטים

-Hillel at Stanford University: Student Rosh Hashanah Seder. לפרטים

-JCC East Bay, Berkeley: Erev Rosh Hashanah Service. לפרטים

9.21

-ראש השנה בפארק – ארוע למשפחות ב Hidden Villa. לפרטים

-Chabad NP: Rosh Hashanah Party at Japanese Garden. לפרטים

-Chabad San Mateo: Rosh Hashanah Shofar Party and Tashlich. לפרטים

 

על קואוצ'ינג רוחני וחזנות אחרת: ראיון שרון ברנשטיין, חזנית הקהילה הלהט"בית שער זהב

מאת: טובה בירנבאום

בתקופת האוניברסיטה, בתחילת המסע הזהותי שלי, הייתי פריקית של תיאטרון אלטרנטיבי. השתתפתי בקבוצות פרינג' פרועות וביליתי המון שעות בסטודיו למשחק. באחד התרגילים, המורה ביקש מאיתנו להתרוצץ בחדר ולהתיש את עצמנו פיזית. בחדווה רבה השתוללנו בחדר במשך דקות ארוכות, קפצנו, צעקנו והזענו. בשלב מסוים, כשהראש מזמן הפסיק לפעול ורק הגוף היה נוכח, ביקש מאיתנו המורה לדקלם טקסט שאנחנו יודעים בעל פה. כל טקסט שעולה על דעתנו בלי לחשוב ובלי לתכנן. חברי לקבוצה פצחו אוטומטית בדקלום קטעי ילדות ישראליים קלאסיים מתוך "דירה להשכיר", "איה פלוטו" ו"שקט שקט החנוכיה דולקת", ואני, בלי לחשוב ובלי לתכנן, פצחתי בתפילת שחרית ובפרקי תהילים.

התפילה היא חלק מכונן בזהות שלי על אף שמזה שנים אינני מתפללת באופן קבוע. עבורי, הטקסטים הליטורגיים היהודיים הם אוצר תרבותי שממלא בתוכן טקסי חג, שבת, וטקסי חיים חילוניים, ואותם גם ניתן לעצב ולבחור כך שיתאימו לנו ולערכים שלנו. אך עדין, גם אחרי שנים של הובלת טקסים חילוניים, אני כמהה ומתגעגעת לחוויה הרוחנית של תפילה בבית כנסת כפי שאני זוכרת מהילדות. טקס חג חילוני, יפה מרגש כל שיהיה, עדין לא משחזר את העוצמה ההיא.

לכן אני כל כך אוהבת את שרון. שרון ברנשטיין היא חזנית, זמרת, מלווה רוחנית, ובכלל, אדם מהפנט ומסקרן. השיחה שלנו מתחילה בשירה של טקסים מתוך תפילת ראש השנה, בהם שרון עסוקה בימים אלה. היא ממש לא רוצה לחזור כל שנה על אותן תפילות ולכן מחפשת טקסטים חדשים-ישנים ומנגינות אבודות מקהילות ותרבויות שונות.

כנראה שהתחברנו גם כיון ששרון היא חצי ישראלית; "גדלתי בבית שבו התרבות הישראלית והאמריקאית היו מעורבבות זו בזו. מצד אחד היינו חברים בבית כנסת ולמדתי בימי ראשון בהיברו סקול קלאסי, אבל בבית חגגנו את החגים בסגנון ישראלי חילוני". כשאני שואלת אותה באיזה שלב התחיל המסע שלה אל התפילה וחזנות היא מספרת בחיוך שהופעת השירה הראשונה שלה בפני קהל הייתה בגיל 10 בג'י.סי.סי פאלו אלטו. היא אמנם חיה כיום בברקלי בקהילת אומנים תוססת, אבל גדלה בפאלו אלטו השקטה ולמדה פסנתר ושירה כמו כל ילדה טובה.

שרון מספרת על ארגון "הלל" בקולג' שעיצב אותה והעניק לה הזדמנוות כסטודנטית צעירה להוביל טקסי חגים במספר אוניברסיטאות, ולפתע מצאה עצמה בירושלים בבית ספר לחזנות של התנועה הקונסרבטיבית. בערבים היא בילתה במועדון יידיש סודי בו נגנו, שרו ושתו הרבה אלכוהול. את החוויה הסוריאליסית הזו בירושלים היא זוכרת היטב כיון שאור הנרות שהאיר את החדר במקום חשמל השאיר טפטופי שעווה על דפי התווים שלה ועד היום הם נושאים את הזיכרון המתוק מאז. "התאהבתי בתרבות היידיש והקדשתי שעות רבות להאזנה בארכיון המוסיקה של הספריה הלאומית להקלטות ישנות של שירים וסיפורים שהזכירו לי את סבא, אבל אז גיליתי, ממש במקרה, אוצר נוסף שכלל לא היכרתי: פיוטי תפילה יפהפיים מיהדות אלג'יר, אפגניסטן, קוצ'ין ועוד מקומות בעולם שכלל לא ידעתי שהיו בהם קהילות יהודיות".

הרגע ההוא, במעמקי הארכיון, שינה את חייה של שרון ועוד הרבה לפני שטרנד הפיוטים כבש את הארץ היא הביאה אותם לכאן, לארצות הברית, והתחילה לצבוע את התפילות האשכנזיות, שכל כך חזרו על עצמן, במוזיקה וטקסטים עשירים ויפהפיים שנאספו על ידה באהבה מכל מיני פינות בעולם.

כששרון חיפשה קהילה סקרנית, מגוונת וכזו שתהיה פתוחה לחידושים וניסויים- היא הגיעה אל שער זהב, בית כנסת של הקהילה הלהט"בית בסן פרנסיקו. שער זהב קמה בשנות השבעים כאשר בבתי הכנסת באותה תקופה לא היה מקום ללסביות והומואים. הם הקימו לעצמם קהילה מקבלת וחמה, ובעיקר סקרנית ומעמיקה. רבים מחבריה החלוציים הגיעו מבתים אורתודוכסיים,כך שהטקסים היצירתיים שנוצרו והטקסטים החדשים שנכתבו במהלך השנים התבססו על המקורות והמנהגים הקיימים והוסיפו להם ייחודיות ועומק.

בשער זהב שרון עורכת טקסי תפילה חוייתיים. לא כאלה עם סידור ביד וישבן על הכסא. בהובלתה המילים הופכות לתנועות, קריאת התורה מתבצעת כמו בימי בית שני בכיכר השוק, ובעיקר, כפי שהיא מגדירה זאת, היא "בודקת כיצד התפילות יכולות לעבוד עבורינו; להיות כלי להתבוננות פנימה וליצירת תובנות מעשיות לחיים". כך הגיעה שרון אל תחום הליווי הרוחני שנולד באמריקה ומסייע לרבים להתמודד עם צמתים מורכבים ורגעים קשים בחיים. היא כתבה ספר מיוחד ומרגש המתעד תהליך שעברה לצד חולה סופני- "תחת כנפיו" של רפאל"- ולבסוף אף למדה אימון אישי (קואוצ'ינג) ופיתחה תורה שעל פיה ניתן ליצור מערכת יחסים של ממש עם הטקסט, התפילה והמנגינה על מנת לחוות חויה מקדמת ומעצימה.

זה אמנם לא בדיוק כמו בבני ברק של ילדותי, אבל המימד העמוק של מתן משקל לטקסט ולפרשנות האישית שלו מפתיע ומסקרן מאוד. לשמחתי, הסכימה שרון להגיע אלינו ולתת טעימה מהאופן שבו התפילה יכולה לשמש ככלי ומנוע לשינוי וביום שני הקרוב אנו מזמינה את כולם ל-OFJCC לחוויה קצת אחרת ומאוד מעיינת שתעזור לנו להכנס לאווירת החגים ולהתחיל להתכונן אל ימי הסליחות.

שבת שלום ונתראה!