אירועי סוכות 2018

אירועי סוכות 2018

 

9.22

סן פרנסיסקו

Harvest Festival and Sukkot  לפרטים

9.23

פאלו אלטו

ICC: Sukkot Celebration לפרטים

מפגש חג בסוכה בלילה הראשון של החג בחב"ד ישראלי לפרטים

סן פרנסיסקו

PJCC Foster City: Community Sukkot Celebration לפרטים

Chabad SF: Mingle in the Sukkah לפרטים

Congregation Emanu-El: Sukkot Service לפרטים

9.25

סן פרנסיסקו

Sukkot Dinner at Congregation Emanu-El: The Tribe for Women & Women’s Group פרטים

9.26

קסטרו וואלי

Chabad Jewish Center of Castro Valley: Ckids Sukkot Discovery Lab לפרטים

9.27

ברקלי

Dancing at Dusk: Family Sukkot at JCC of the East Bay לפרטים

סן פרנסיסקו

Congregation Emanu-El: Dinner in the sukkah לפרטים

9.28

פאלו אלטו

OFJCC: Sukkot Shabbat Dinner. *האירוע הוא Sold Out. להרשמה לרשימת המתנה לחצו כאן

Chabad Palo Alto: Sukkot Dinner for Young Jewish Professionals לפרטים

סנטה קלרה

CYP Santa Clara: Shabbat in the Sukkah for young  adults לפרטים

9.29

פלזנטון

Congregation Beth Emek: Adults Only Sukkah Soiree לפרטים

9.30

לוס גאטוס

APJCC: Sukkot BBQ לפרטים

סן פרנסיסקו

Congregation Emanu-El: Simchat Torah Celebration לפרטים

ברקלי

Urban Adamah: Sukkot Farm Festival לפרטים

ממשיכים את שרשרת הדורות: הזמנה חמה ליום כיפור ישראלי

ממשיכים את שרשרת הדורות: הזמנה חמה ליום כיפור ישראלי

מאת: טובה בירנבאום

שמעון פרס סיפר פעם בראיון על חוויית ילדות שעיצבה את אישיותו: הוא עומד כילד ליד סבא ביום הכיפורים, סבא היה החזן, והוא שר את תפילת כל נדרי במנגינה שוברת הלב, כלשונו.

התיאור הנוגע הזה של פרס הזכיר לי את עגנון בהקדמתו לספר ימים נוראים. גם שם הוא מתאר חוויית ילדות של יום כפור, שנחקקה בו עד ועיצבה את חייו:

"… ואני תינוק כבן ארבע הייתי ומלובש הייתי בגדי מועד… ובית התפילה היה מלא עטופי טליתות ועטרות כסף בראשיהם ובגדיהם בגדי לבן ובידיהם ספרים,  ונרות הרבה תקועים בתיבות ארוכות של חול, ואור מופלא עם ריח טוב יוצא מן הנרות. ואיש זקן עומד מוטה לפני התיבה וטליתו יורדת עד למטה מלבו וקולות ערבים ומתוקים יוצאים מטליתו. ואני עומד בחלון בית התפילה מרעיד ומשתומם על הקולות הערבים ועל עטרות הכסף ועל האור המופלא ועל ריח הדבש היוצא מן הנרות נרות השעוה… עדיין לא הייתי יודע להגות במושגים עיוניים ואת המושג הדרת קודש לא הכרתי.  אבל אין ספק בלבי שבאותה שעה הרגשתי בקדושת המקום ובקדושת היום ובקדושת האנשים העומדים בבית ה' בתפילה ובניגונים".

yom-kippur-2015-shlomitעגנון מדבר על חוויה של קדושה, שכילד לא ידע כמובן להמשיגה, אבל נחרטה עמוק בתודעתו. טקס, קדושה, חוויה קהילתית רוחנית, לעיתים האלמנטים הללו נתקלים אצלנו בציניות ובביטול, לעיתים אנו לא חשים שום צורך בהם עבור עצמינו, אך פתאום כן עבור ילדינו. מדוע? אולי כי אלה חוויות משמעויות שאנו זוכרים אף מילדותנו שלנו.

למי מכם קפצה לרגע התמונה שלכם כילדים, משחקים בחצר בית הכנסת עם ילדים נוספים, כשבפנים, בתוך בית הכנסת, נמצאים אבא ואמא או סבא וסבתא? מי מכם מתעקש לגשת, לקראת מוצאי יום כיפור, לבית הכנסת הקרוב על מנת להעניק לילדים חוויה של תקיעת שופר?

אבל למעשה, אנחנו רוצים להעניק לילדנו יותר מרק זיכרון חם ונוסטלגי; יש כאן הרבה מעבר להעשרה תרבותית. העניין הזה של שרשרת הדורות, המשכיות, מסורת- הנקודה הזאת לא נותנת לנו מנוח, ואנו אפילו לא ממש מבינים מדוע.

כל שנה ביום הכיפורים אני פותחת את הנחיית הטקס, טקס יום כיפור ישראלי, בשיתוף בעובדה שברגעים אלו ממש (מאז שאני בגלות ישנו הפרש של כמה שעות), אבא שלי מוביל את תפילת "כל נדרי" בבית הכנסת בבני ברק, ואני אוביל כעת את אותה התפילה בדיוק. אנו נאמר את אותו טקסט עתיק. ולא רק זאת, אני אתרגש מ"כל נדרי" בדיוק כפי שסבא שלי, זכרו לברכה, התרגש ממנו, וסבא שלו וסבא שלו. המשמעויות שנטעין באותם טקסטים הן שונות, אך התפילה היא אותה תפילה. מדוע יש לכך ערך עבורי? קשה לי לענות על זה, כנראה זוהי הדרך בה תרבות שורדת, ואולי לא צריך לשאול על כך יותר מידי שאלות.

היכן אני כן חשה צורך לשאול? כאשר אני עומדת מול המשימה הגדולה של שימור אותה תרבות, אך מבינה כי שימור תרבות במנותק מן ההווה הוא אינו דבר אפשרי. "יום כיפור ישראלי" לקח על עצמו את המשימה האמיצה של המשכת שרשרת הדורות- התכנסות כקהילה על מנת לומר ולשיר יחד טקסטים עתיקים שנאמרו והושרו במשך דורות של יהודים בכל קצווי תבל, בעיתות רגיעה ובעיתות של צער, ולהעניק לכל זאת משמעות רלוונטית.

מהי משמעות של ביטול נדרים עבורי כאדם מודרני? כיצד ניתן להחיל את המושג "חשבון נפש" גם על החברה ולא רק על היחיד? כיצד משתלבת מלחמת יום כיפור בתוך יום כיפור ב-45 השנים האחרונות? הרי הסיפור שלנו לא נעצר ביום בו נחתם מחזור יום כיפור המסורתי והתגבשו סופית הטקסים והמנהגים. שרשת הדורות ממשיכה, וכך גם העולם; גם החוליות החדשות בשרשרת מבקשות את מקומן בתוך הטקס והמנהג, ועל כן מבקשות להרחיב את הקיים ולהטעינו במשמעויות נוספות.

"יום כיפור ישראלי" מתקיים ברחבי הארץ ובפאלו אלטו. מוזמנים מאוד להצטרף אלינו, ולהעניק חוויית עומק משמעותית לכם ולידיכם, שאמנם תיזכר כרגע חם ומשמעותי, אך גם תשוחח עם ותהיה חלק מעולם הערכים שלכם, ומי יודע? אולי גם תפתח פתח לעיסוק בשאלה- איזו חוליה בדיוק הייתי רוצה אני להיות בשרשת הדורות.

שבת שלום וחתימה טובה!

ערכת הדרכה לפעילות ראש השנה בבית הספר

ערכת הדרכה לפעילות ראש השנה בבית הספר

מאת: טובה בירנבאום

"סתיו יהודי"; כך קורא אברהם חלפי לתקופה זו של השנה, בה הימים קצת מתקררים ואנו מתחילים לחשוב על רימונים ותפוח בדבש. בארץ הכול זמין וקיים מבלי שכמעט נקדיש לכך מחשבה. שלטי החוצות מברכים אותנו בשנה טובה והילדים חוזרים מבית הספר עם כרטיסי ברכה מאויירים.

הניסיון לייצר אווירה דומה כאן, מחוץ לישראל, כמובן נועד מראש לכישלון, ולכן אנו יכולים להתרכז בשאלה מהם הערכים שהחג טומן בחובו וכיצד נתרגם אותם לפעילות ושיחה הרלוונטיות לכאן ועכשיו, לא לשם ואז. מהו המסר המרכזי שנוכל לחלץ מתוך החג שאותו נרצה להדגיש בפני הילדים שלנו?

החיים מחוץ לישראל מזמנים לנו הזדמנויות מרתקות כגון קהילה מגוונת עם חברים ממקומות שונים בעולם וחשיפה לאין סוף תרבויות ומנהגים. בתי הספר לרוב מברכים על כל הזדמנות להציג בפני הילדים חג, טקס או מנהג מתרבות פחות מוכרת וכאן אנו נכנסים לתמונה.

אז איך נביא את ראש השנה לבית ספר באופן רלווטי, מעשיר ומהנה? הנה כמה רעיונות שעשויים להוות בסיס להמשך חשיבה ויצירה:

איך מספרים על החג?

הרבה פעמים כשאנו רוצים לדבר על התרבות שלנו, אנו מתקשים למצוא את המילים הנכונות ולהתאים את הסיפור לתרבות והנורמות המקומיות. הנה הצעה להסבר על ראש השנה באנגלית ותודה למיכל נני על הניסוח המקסים:

Hello! My name is ___ and I am ___’s mom/dad. I came here today to tell you about a special holiday that is coming up called “Rosh Hashanah”.  The words “Rosh Hashanah” just mean “the beginning of the year” and we will celebrate this holiday in just a few days.

A New Year is celebrated on different dates around the world. For example,

  • In America, we celebrate it on the first day of… (let the kids answer/guess. The answer is “January”)
  • In China, The New Year is usually celebrated between January and February
  • The Jewish/Israeli New Year usually happens in September, and always occurs on a new moon!

In America, we are now in 2018, and the Jewish year now is 5,759.

People who celebrate “Rosh Hashanah” usually have a beautiful dinner with their family and friend, and there are certain foods that will always be on the holiday table:

  • Apples with honey (so that we have a sweet and wonderful year)
  • A round, sweet bread called “Challah” (to symbolize the cycle of the year)
  • A pomegranate (a fruit with many juicy seeds, to symbolize our many good deeds)

We also prepare special greeting cards for the people we love, wishing them a good year.

Rosh Hashanah is also an opportunity to reflect and think about the past year. It is a good time to think about things that we did and might want to change in the future and also, reach out to people we feel we might have hurt and to ask for their forgiveness.

לילדים גדולים יותר ניתן להציג את הסרטון של בים בם. שימו לב שהסרטון מזכיר את אלוהים- לא מתאים לכל בית ספר…

מנהגים

אפשר לחשוף את ילדי הכיתה למנהגים והטקסים של החג בדרכים חוויתיות:

ניתן להביא לכיתה שופר/ות. אם אתם יודעים לתקוע- מצוין וגם אם לא- הילדים ישמחו להתנסות ואתם תתפלאו כמה כשרונות טבעים יתגלו… אפשר לחלק שופרות צעצוע מפלסטיק שמשמיעים קול.

עוד לפני הטעימה של התפוח בדבש ניתן לערוך הפעלות תנועתיות עם תפוחים מפלסטיק. הנה כמה רעיונות מקסימים בסרטון של תנועטף.

ראש השנה הוא כמובן זמן להתחלות חדשות איחולים הדדיים. ניתן לערוך סבבים מסוגים שונים, הכול לפי גיל הילדים, גודל הקבוצה וכמות הסבלנות. הסבב יכול להיות סביב איחול לעצמי לשנה החדשה, איחול לכיתה, איחול לעולם. ניתן לערוך סבב שעוסק בהתחלה חדשה או סביב דבר מסוים שהייתי רוצה להצליח לעשות השנה. את הסבבים הללו ניתן לערוך בשלל דרכים יצירתיות. הנה רעיון לדוגמא מאת תיבת ההפעלות.

כמובן שראש השנה הוא גם הזדמנות לתיקון וסליחה. ניתן לכתוב פתקים אישיים של נקודה שהייתי מעוניינ/ת לשפר לקראת השנה הבאה ולטמון במעטפה או צנצנת שתיפתח בשנה הבאה. את המעטפה או הצנצנת ניתן לקשט באופן יצירתי.

טקס תשליך הוא טקס עתיק בו מתבצע אקט סמלי של "השלכת" הטעויות (עדיף לא להתשמש במילה חטאים) שעשינו במהלך השנה אל מקור מים חי (ים, אגם או נחל). ניתן לקיים גירסה של הטקס ליד גיגית מים או אפילו ליד כיור כאשר הברז זורם (או מטפטף). ניתן לבצע אקט סמלי של ריקון הכיסים אל תוך המים, לאחר שהקדשנו דקת מחשבה אישית פנימית אודות מעשים עליהם אנו מתחרטים ומהם נרצה להימנע בעתיד. ניתן להשליך אל הגיגית  פתקים בהם כתבנו את הטעויות שעשינו השנה ומהן נשתדל להימנע בשנה הבאה. חשוב לכבד את הפרטיות של הילדים ולכן כדאי שהפעילות הזו תיערך באופן אישי ללא שיתוף.

רעיונות ליצירה

מיכל נני ליקטה עבורנו מספר רעיונות פשוטים ליצירת כרטיסי שנה טובה בכיתה. הנה כמה הצעות לבחירתכם, מהפשוטה ביותר (שמתאימה לקטנטנים) ועד ל"מסובכות" (ומלכלכות) יותר:

א. גזירת תפוחי עץ מניירות צבעוניים (אדום או ירוק בהיר), גזירת עלה, והדבקתם על דף צבעוני. אפשר להוסיף בסוף גם מדבקות בצורת עיניים, וגזרי נייר עם המילים "שנה טובה" (בעברית) שהדפסתם מראש.

ב. הטבעת תפוחי עץ חתוכים לשניים (שימוש בתפוחים בתור "חותמת") על גבי דף (או כרטיס ברכה) לבן. אפשר גם ללמד את הילדים איך לכתוב "שנה טובה" בעברית על גבי הכרטיס, ולהתלהב מהעובדה שבעברית כותבים הכל "הפוך".

ג. שימוש בניילון "פצפצים" כחותמת עם צבע צהוב להדמיית כוורת דבורים, או ליצירת גרעיני רימון. הוסיפו מדבקות או חותמות של דבורים מסביב, וכתובות בעברית. ילדים גדולים יותר יכולים לכתוב מה הם מאחלים לעצמם או למשפחתם לכבוד השנה הבאה ("שיקנו לי לגו טקניק"), או אפילו לפרט ייעדים אישיים לשנה החדשה (למשל, "ללמוד להחליק על הקרח", "להשתתף בתחרות נגינה", וכו')

ד. לצייר רימון (עיגול עם "כתר") ולהדביק חרוזים אדומים שקופים (מסוג חרוזי "פוני") בתור גרעיני הרימון.

אפשר לקנות בולים בזול ולהדביק על גבי המעטפות. שימוש בחותמות יפות, דבק וואשי, גזרי נייר, קישוטים נוצצים וכו' תמיד מתקבל בברכה ע"י הילדים… את הכל אפשר למצוא בחנויות כמו מייקל'ז או טארגט, וגם המורות בדרך כלל שמחות לעזור (רשימת קניות מאמאזון מצורפת למטה).

טיפ להפעלת יצירה: אם אתם לא כל כך מנוסים בהפעלת ילדים, כדאי להתייעץ עם המורה מראש, בכדי להבטיח שאתם לא

מתכננים משהו מסובך מידי. המורה מנוסה גם ברמת התלמידים, וגם בזמן הדרוש לסיום היצירה.

רשימה של מוצרים שניתן לרכוש בקלות באמאזון:

כרטיסים ריקים ומעטפות

חרוזים אדומים

צבעים מתאימים ליצירה (יורדים בכביסה)

חותמת דבורה

שופרות צעצוע

מדבקות דבורים

מדבקות תפוחים

מחורר בצורת משושה (להכנת כוורת)

טעימות

חשוב לברר מראש אם ומה מותר להביא לכיתה. אפשר לחלק לילדים:

פלחי תפוח ולטבול בדבש

גרעיני רימון

עוגת דבש

חלה עגולה (או לא) שגם אותה ניתן לטבול בדבש

ניתן למזוג כוסיות קטנות עם מיץ רימונים קנוי

ערכה קנויה לחג

ממליצה מאוד על Days United

שמעצבים לכל חג ערכה איטראקטיבית יפהפהיה. מוזמנים להציץ כאן.

אתרים נוספים עם רעיונות

Jewbelong

התנועה הרפורמית

מכון שיטים

Chabad

Reform Judaism

ראש השנה: רעיונות להכנסת תוכן ומשמעות לארוחת החג

ראש השנה: רעיונות להכנסת תוכן ומשמעות לארוחת החג

מאת: טובה בירנבאום

ארוחות חג הן זמן נהדר למפגש חם, נעים וטעים עם משפחה וחברים; תמיד כיף להתעדכן, לשתף, וכמובן, גם לרכל ולקטר כשצריך; לעיתים, מבלי משים, אנו נוטים לדחוק הצידה את החג עצמו ואת משמעותו, בעוד שהתייחסות אליו, עם קצת מחשבה והכנה מראש, עשויה להפוך את הזמן המשפחתי ו/או החברי לזמן של 'ביחד' משמעותי ובעל ערך מוסף, סביב אלמנטים תרבותיים יפים שהחג מציע.

אנו גאים להציע לכם רעיונות להטענת ארוחת ראש השנה בתוכן יהודי-תרבותי, בניסיון להפוך את החג, על עושרו העתיק והמודרני, לרלוונטי לחיינו, ולהזמין את המסובים כולם לתרום לשיח יצירתי ואישי ולהיות שותפים בחגיגה היהודית סביב השולחן.rosh table slide

כמובן שאין סיבה להגזים- מספיק לבחור אלמנט אחד או שניים ולשלבם במהלך הארוחה; אתם מוזמנים לבחור לכם מבין הרעיונות כאן נקודות לשיחה סביב שולחן החג; הצעות להפעלות שמתאימות הן לילדים והן למבוגרים; טקסטים מודרניים ושיחה אודותם, או העמקה בטקסטים עתיקים בעזרת שאלות מנחות; אתם אף מוזמנים לשיר חלק מן השירים וכמובן להוסיף עליהם ככל העולה על ליבכם. לסימני החג הקלאסיים הענקנו משמעות מודרנית וליברלית יותר, בתקווה שלכולנו תהיה שנה מתוקה. אם ברצונכם להעמיק אף יותר היכנסו לגרסא המורחבת אשר נערכה על ידי שולי זילברפרב-סלע וטובה בירנבאום.

מאחלים לכולם שנת ברכה וארוחת חג משמעותית,

צוות ה-ICC@JCC שבפאלו אלטו

הדלקת נרות החג וקידוש

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אַשֵר קִדְשָנוּ בְּמִצְווֹתַיו וְצִיוַונוּ,

לְהַדְלִיק נֵר שֵל יוֹם טוֹב.

 סַבְרִי.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,

אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ  עִם (מִ)כָּל עָם,

וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל-לָשׁוֹן, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו,

וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה,

אֶת יוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶה, אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶה,

יוֹם תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם.

כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ עִם (מִ)כָּל הָעַמִים,

וּדְבָרְךָ מַלְכֵּנוּ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן.

 בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שְׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

סימני החג

ישנה הנחה במסורת שלנו, שלארוחה הראשונה של השנה תהייה השפעה על אופייה של השנה כולה; גם אם אינכם חובבי מיסטיקה, בהחלט יכול להיות נעים להתחיל את השנה במימד טקסי מסוים, ולאחל לנו ולעולם שנה מלאת כל טוּב.

סימני ראש השנה הקלאסיים בדרך כלל מוכרים מאוד, ועשויים להוות בסיס למעין 'סדר ראש השנה'. חלק מן הסימנים הם אופטימיים ומרגשים, כמו:

תפוח בדבש– "יהי רצון שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה";

גרעיני רימון– "יהי רצון שיירבו זכויותינו כרימון"; או בגרסה החילונית יותר-

"שיירבו __________ כרימון"; וכל אחד/ת מן המסובים/ות משלים/ה את האיחול שלו/ה.

אך חלק מאיחולי החג המסורתיים עשויים לעורר אי נוחות בגלל גרעין מסויים של אלימות שנתון בהם; האתגר שלנו הוא להתייחס אל אותם סימני חג קלאסיים, שניצבו על שולחנם של אבותינו בראש השנה בעיתות של גלות ורדיפות, ולתת להם משמעות הומאנית יותר, שוחרת שלום, או פשוט איחול נחמד ולא מזיק.

מומלץ לעיין במאמר נהדר בנושא של הרבה דליה מרקס:

http://www.bac.org.il/Cycle-of-the-year/project/hdsh-bhvdsh/article/shpt-symnym-mbvrkt

ואף ניתן להוריד גרסה יפה של סימני החג של התנועה הרפורמית:

http://www.reform.org.il/Heb/IMPJ/report.asp?ContentID=2832

כדאי לעודד את המסובים להציע ברכה אלטרנטיבית שוחרת שלום משלהם. להלן כמה הצעות:

תמר– הברכה המסורתית: "יהי רצון שייתמו שונאינו";

ניתן לומר במקום: "יהי רצון שייתמו המלחמות בעולם וישרור אך שקט ושלום".

סלק– הברכה המסורתית: "יהי רצון שיסתלקו שונאינו";

אפשרות אחרת: "יהי רצון שתסתלק מעימנו עצבות, ותשרור אך שמחה וצהלה במושבותינו".

כַּרְתֵּי (כרישה) הברכה המסורתית: "יהי רצון שייכרתו שונאינו";

ניתן לומר במקום, למשל: "יהי רצון שנכרות ברית שלום עם כל שכנינו".

גזר– קיימות שתי ברכות מסורתיות: "יהי רצון שייגזרו אויבינו" ;

ואחת חביבה יותר-  "יהי רצון שייגזרו עלינו גזירות טובות".

רוביא (שעועית ירוקה) הברכה המסורתית: "יהי רצון שיירבו זכויותנו";

ואנו נוסיף אף ממשאלות ליבנו: "יהי רצון שיירבו________".

סומסום– ברכה מסורתית: "יהי רצון שנפרה ונרבה כסומסומין" (נהוג לאכול בכפית עם דבש).

קרא (דלעת)הברכה המסורתית:  "יהי רצון שייקרע רוע גזר דיננו".

אפשר לבחור בכיוון אישי יותר: "יהי רצון שנקרע מעלינו את הכבלים ונשכיל לממש את עצמינו".

ראש של דג– הברכה המסורתית היא: "יהי רצון שנהייה לראש ולא לזנב";

אופציה שתתאים גם לצמחונים: ראש ארטישוק (או ראש שום- פחות מומלץ…).

ניתן ליצור יחד ברכות נוספות בתבנית: "יהי רצון שנהייה ל________ ולא ל________".

פרי חדש– יכול להיות הרימון, או כל פרי אחר שנאכל לראשונה בעונה: "יהי רצון שנתחדש בשנת אהבה, בריאות, הצלחה ושלום".

בנוסף, אפשר וכדאי פשוט להמציא:

ניתן לבקש מראש מאורחי הערב להפתיע ולהביא עמם מאכל או תבשיל ששמו מרמז על ברכה מסוימת; ניתן אף לבקש מהאורחים להביא עימם חפץ אישי ששמו מזכיר איחול חיובי לשנה החדשה. אפשר להשקיע ולערוך סבב מתנות קטנות וסמליות, ששמותיהן מרמזים על דברים חיוביים. כדאי לעודד את הילדים לחשוב על איחולים המתאימים למאכלים או חפצים שונים שנמצאים על השולחן וכו'. החידושים והאיחולים היצירתיים ביותר יצוצו כמובן באופן ספונטני בערב עצמו לאחר כוס יין אחת או שתיים..

נקודות לשיחה

על מנת להעניק לחג היהודי משמעות רלוונטית, ולבדוק כיצד אלמנט תרבותי עתיק עשוי להדהד גם למה שמעסיק אותנו בימינו אנו, ניתן לבחור שאלה אחת אותה אפשר להציג בפני האורחים, ולבקש שיתייחסו אליה בתורם בסבב (רק מי שמרגיש בנוח כמובן).

הצעות לסבב אישי סביב שולחן החג:

 התחדשות

– דבר שהתחדש בחיי בשנה האחרונה

– דבר שיתחדש בחיי בשנה הקרובה

איחולים

 – איחול שאני מאחל/ת לעצמי לשנה הקרובה

 – איחול שאני מאחל/ת למשפחתי לשנה הקרובה

– איחול שאני מאחל/ת לקהילתי לשנה הקרובה

 – איחול שאני מאחל/ת לעולם לשנה הקרובה

הבטחות

– הבטחה שאני מבטיח/ה לעצמי בשנה הקרובה

– הישג שהייתי רוצה מאוד להגיע אליו השנה

ניסיון חיים

– חוויה משמעותית שחוויתי השנה

– שיעור חשוב שלמדתי השנה

סליחה

– סיפור אישי על בקשת סליחה

סיפור חג

– סיפור חג מהילדות על ראש השנה

הפעלות לילדים וגם למבוגרים

לפני הארוחה

הכנת אגרות ברכה מקושטות

הכינו מראש בריסטולים, צבעים, טושים, דבק, מספריים, נצנצים, נוצות, מדבקות, מגזינים צבעוניים לגזירה ועוד אביזרי יצירה המושכים את העין ואת הלב, והזמינו את המשתתפים להכין זה לזו כרטיסי שנה טובה מושקעים. ניתן לתת לכל אחד/ת מן המשתתפים שם של משתתף/ת אחר/ת ע"פ הגרלה ולהחליף את הברכות המקושטות בסבב במהלך הארוחה.

 הכנת לוח שנה משפחתי

מציירים על בריסטול גדול את טבלת לוח השנה ומסמנים בה אירועים משמעותיים עבור בני המשפחה השונים: ימי הולדת, סיום התיכון, מועד הסרת הגשר מן השיניים, טיול מיוחד שמצפים לו, ביקור מתוכנן של סבא וסבתא וכו'. את האירועים השונים מציינים בלוח באופן צבעוני ויצירתי. ניתן להדביק גזרי עיתון, תמונות, מדבקות ולקשט בשלל אביזרים.

טקס תשליך

טקס "תשליך" הוא טקס עתיק בו מתבצע אקט סמלי של "השלכת" החטאים, או הטעויות, שעשינו במהלך השנה אל מקור מים חי (ים, אגם או נחל). ניתן לקיים גירסה של הטקס ליד בריכה ביתית, גיגית מים או אפילו ליד הכיור כאשר הברז זורם (או מטפטף).

אפשר לקיים את הטקס המסורתי במלואו ולומר את הטקסט כולו:

http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1458

או לבצע אקט סמלי של ריקון הכיסים אל תוך המים, לאחר שנערכת שיחה (פנימית-אישית או קבוצתית) אודות מעשים עליהם אנו מתחרטים ומהם נרצה להימנע בעתיד. ניתן להשליך אל הגיגית פתקים בהם כתבנו את ה'חטאים' שעשינו השנה ומהם נשתדל להימנע בשנה הבאה.

שליית תפוחים

שליית תפוחים מתוך קערת מים או קערת קמח בעזרת הפה בלבד, כאשר הידיים קשורות מאחורי הגב.

חץ, קשת, תפוח ודבש

מעמידים על השולחן שורה של תפוחים יפי מראה, דואגים מראש לערכות של חץ וקשת, טובלים את החיצים בדבש ויורים אותם אל תוך התפוחים (פעילות משעשעת ומלכלכת…).

'סדנת' תקיעה בשופר

האם מישהו מבין האורחים יודע לתקוע בשופר או בעל רקע בנגינה בכלי נשיפה? דאגו לשופר אחד או יותר, ואפשרו למשתתפים להתנסות  בתקיעה. אפשר לתרגל את הקולות המסורתיים: תקיעה, שברים, תרועה; ואף לערוך תחרות בין האורחים על התקיעה הארוכה ביותר.

במהלך/ סוף הארוחה

 עם ביטויים המכילים אתת המילה "ראש":(Charades)'תן קו' או פנטומימה

ראש דשא, ראש לשועלים, ראש ממשלה, ראש גדול, ראש קטן, ראש פתוח, קלות ראש, כובד ראש, ראש חוצות, ראש פינה, חפוי ראש, ניקוי ראש, דמו בראשו, חור בראש, ראש כחול, עמידת  ראש, ראשו ורובו, שבירת  ראש, גלוי ראש, ראשי תיבות, יושב ראש, איבד את הראש, הראש בעננים, טומן ראשו בחול, ראש כרוב, נפל על הראש, לתפוס ראש, לאכול ראש, חמור קופץ בראש, על ראש הגנב בוער הכובע, עיניו בראשו, ראש בקיר, כאב ראש, פרח לו מהראש, מכף רגל ועד ראש, ג'וק בראש, ראש חודש, ראש על הכתפיים.

עוגיות מזל

הכינו מראש, עם הילדים,  עוגיות  מזל ובהן פתקים עם איחולים לשנה החדשה.

בינגו לראש השנה:

http://www.yeladim-edu.org.il/docs/rosh_hashana/bingo_rosh_hashana.pdf

חפש את המטמון:

http://www.yeladim-edu.org.il/docs/rosh_hashana/matmon_ver1_rosh_hashana.pdf

חידון מושגי החג

1- מהם התאריכים העבריים של ראש השנה? א' וב' בתשרי

2- ע"פ המסורת, מה מסמלים גרעיני הרימון בשולחן החג? "שירבו זכויותינו כרימון"

3- ע"פ המסורת, מה מסמל ראש הדג? "שנהיה לראש ולא לזנב"

4- ע"פ המסורת, מהי המצווה העיקרית של החג? תקיעת שופר

5- התפילות שנהוגות בימים שלפני ראש השנה וכן ביום ראש השנה ליום כיפור?  סליחות

6- כיצד נקראים הימים שבין ראש השנה ליום כיפור? עשרת ימי תשובה

7- כיצד נהוג לברך זה את זה בימים שבין ראש הנה ליום כיפור? גמר חתימה טובה

8- מהו התאריך של היום הראשון בשנה ע"פ המקרא? א' ניסן

9- באיזה משני ימי החג נהוג לקיים את מנהג ה"תשליך"? ביום הראשון

10- בשירה של נעמי שמר "שנים עשר ירחים", מה קרה בחודש תשרי? "בתשרי נתן הדקל פרי שחום נחמד"

11-כיצד נקראים ראש השנה ויום כיפור בביטוי אחד? הימים הנוראים

12- ממה עשוי השופר? קרן של איל

13- מהם שלושת סוגי תקיעות השופר? תקיעה, שברים, תרועה

14- כיצד נקרא ראש השנה בתורה? יום תרועה

15- מהם "בין כסה לעשור"? עשרת ימי תשובה

16- מהו מזלו של חודש תשרי? מאזניים

17- מהי צורת החלות הנהוגה בראש השנה ומדוע? חלות עגולות- סמל למחזוריות החיים ולמעגל השנה

18- על פי המסורת, מה קרה בראש השנה? נברא העולם

19- על פי המסורת, כמה גרעינים יש לרימון? 613 (כמניין המצוות)

20- כמה תקיעות נהוג לתקוע במהלך כל אחד מימי החג? 100

21- מהו היום שלאחר ראש השנה? צום גדליה

  • לקבלת גרסה מורחבת במייל הכוללת טקסטים מן המקורות וטקסים עבריים מודרניים לדיון ובנוסף שירים ברוח החג יש לפנות ל-icc@paloaltojcc.org

 

האם אכפתיות ומעורבות קהילתית היא 'מצווה התלויה בארץ'? מחשבות לקראת חג השבועות

האם אכפתיות ומעורבות קהילתית היא 'מצווה התלויה בארץ'? מחשבות לקראת חג השבועות

מאת: טובה בירנבאום

לפני שהפך חג השבועות לחג הספר, חג רוחני-אינטלקטואלי שחוגג את קבלת התורה בהר סיני, הוא היה חג שונה מאוד. שבועות המקראי הוא חג חקלאי שחוגג את קציר החיטים ומכוון כולו להבעת תודה על הצלחת היבולים באמצעות מתן מנחה מיוחדת לכהנים – הפירות הראשונים משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל, הלא הם הביכורים.

הסיבה לשינוי מהות החג מחג חקלאי לחג דתי נעוצה בצורך לייצר רלוונטיות ומשמעות חדשה לחג הביכורים עבור עם שכבר אינו יושב בארצו, אינו מעבד אדמות וכמובן אינו מרוכז יותר סביב מרכז רוחני פיזי. מקדש המעט – בית הכנסת או בית המדרש – הפכו למקום ההתכנסות בחג ושינו לחלוטין את מהותו.

אבל יש פה נקודה עמוקה יותר: מצוות הביכורים, כמו כל המצוות הקשורת ביבול חקלאי – תרומות, מעשרות, שנת השמיטה ועוד, הן מצוות שניתן לקיימן רק בישיבה בארץ ישראל ובמצב של בעלות משפטית על האדמה. מבחינה הלכתית המצוות הללו נקראות מצוות התלויות בארץ. המצוות הללו אינן מתקיימת מחוצה לה. מעניינת עוד יותר היא העובדה כי כל המצות התלויות בארץ קשורות למהות סוציאלית שמבקשת לתקן במעט את אי השוויון החברתי ולהקטין את הפער בין העני לבין העשיר בכך שהיא מחייבת את בעל האדמה לתת מיבוליו לעני ואף ללוי ולכהן שאינם בעלי אדמה ופרנסתם היא על הציבור.

צילום: אביתר דיין

המקרא מציין מצוות ספציפיות בהן מחויב החקלאי, שמטרתן המוצהרת היא פריסת רשת ביטחון כלכלית לשכבות החלשות, מבלי לגרום לעניים לחזר על הפתחים ולהתבזות בבקשת צדקה: לקט, שכחה, פאה, פרט, עוללות, מעשר עני ושמיטה. כל אלה משאירות מעט מהתוצרת החקלאית עבור העניים עם מאמץ להקטין ככל האפשר את אלמנט הבושה, שלעיתים קשה מהעוני עצמו.

על אלה מתווספות המצוות שמחייבות את החקלאי לקחת חלק במאמץ לתמוך במרכז הרוחני ובאלה שעובדים בו עבור העם- הכוהנים והלויים. שבט לוי אינו בעל נחלה ולכן תלוי לחלוטין בתרומת הציבור: תרומות, מעשרות, נטע רבעי, הפרשת חלה ועוד. מעבר למימד הפרגמטי של פרנסת שליחי הציבור, יש כאן אלמנט המעודד את העם להגיע לירושלים ולשמר קשר חי בין המרכז הרוחני לבין הפריפריה החקלאית.

כל המצוות הללו, הנושאות בתוכן מהות סוציאלית חינוכית עמוקה, נמוגו, כאמור, כשגלה העם מארצו ואיבדו ממשמעותן. הנקודה שממחישה זאת יותר מכל היא כי סדר זרעים במשנה, שמתייחס לכל המצוות הללו, זכה לפרשנות והרחבה רק בתלמוד הירושלמי וכמעט כלל לא מקבל התייחסות בתלמוד הבבלי. ללמד שהעיסוק במצוות הללו לאחר החורבן אמנם ממשיך בארץ ישראל עצמה אך לא מחוצה לה.

כמי שיושבת ב"בבל" בתוך קהילה פורחת, אני רואה כיצד התרגום המודרני של המצוות הסוציאליות המקראיות – תמיכה במטרות חברתיות, מאבק למען שוויון כלכלי והפשלת שרוולים לעזור לאחר – הוא אבן בניין מהותית עבור הקהילה היהודית אמריקאית אך עדין לא השתרשה בתרבות הקהילתית הישראלית. בתור קהילה המעורבת מאוד ביום-יום החברתי והפוליטי בארץ, הדאגה לחלש והחתירה לשוויון כלכלי נתפסת כמצווה התלויה בארץ, כאלמנט תרבותי שאם אין לו אחיזה גיאוגרפית בארץ המולדת- הוא מתרוקן מתוכן ואינו מוצא משכן בלבבות מחוצה לה.

חג השבועות, שמהותו המקורית היא דאגה לחלש, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית, באמצעות המאמץ שלא לבייש, הוא הזדמנות להתבונן פנימה ולבדוק בתוך עצמינו כקהילה ישראלית החיה מחוץ לישראל מדוע האלמנטים הללו אינם נתפסים כמהותיים אל מול האתגרים החברתיים המקומיים: מדוע השכונה הסמוכה אלינו אינה נתפסת כיעד להושטת יד? מדוע הסוגיות הפוליטיות והאזרחיות שעל הפרק כאן, במקום בו קבענו את ביתנו, לפחות לעת עתה, אינן עומדות בראש מעייננו ומהו המסר שאנו מעבירים לילדינו שנולדו כאן כאשר אנו לא טורחים לצרוך חדשות מקומיות ואיננו יודעים אפילו לנקוב בשמו של ראש העיר שלנו?

מאפיין חברתי של הגירה הוא הרבה פעמים התכנסות פנימה לתוך בועה אתנית הומוגנית, ואנו כנים מספיק עם עצמינו על מנת להודות שאנו לא שונים מהנורמה הזו. יכול להיות שבמסגרת המאמץ לשאוב השראה מאוצרות התרבות שלנו ולמצוא את האופן בו נוכל לתת לאלמנטים ממנה רלוונטיות בחיי היום יום שלנו, דווקא את המצוות התלויות בארץ, שבאופן אינטואיטיבי היסטורי אנו נוטים להשאיר מאחור, נוכל להחיות ולתת להן מהות מרהיבה של אכפתיות ומעורבות קהילתית, לא רק בתוך עצמינו, אלא אף במעגלים מקומיים פחות אינטואיטיביים, שקרובים אלינו גאוגרפית, אך עדין, לצערנו, רחוקים מן הלב.

מאחלת לכולנו חג שבועות שמח ומשמעותי!