על הסיפור האמיתי של חנוכה ואיך מספרים אותו לילדים?

 מאת: טובה בירנבאום

"ויהי כאשר באו פקידי המלך עיר מודעית להעביר את העם מתורת ה' לעבודת האלילים ולזבוח להם... ויגש איש מבני ישראל לעיני כל הניצבים אל הבמה אשר במודעית לזבוח זבח כאשר ציוה המלך. וירא מתתיהו, ויחם לבבו ותבער קנאתו על תורת אלוהיו. וירוץ בחמתו אל האיש, וימיתהו אצל הבמה, וגם את הפקיד המית, ויתוץ את הבמה. ויקנא לתורת אלוהיו כאשר עשה פנחס לזמרי בן סלוא" (מכבים א, ב).

הסצנה הדרמטית הזו מספר מכבים (שלא נכלל בתנ"ך), בה מתיתהו החשמונאי משסף את גרונו של מתייוון יהודי אשר מבצע פרקטיקה דתית שאינה לרוחו, היוותה את יריית הפתיחה למרד של חלק מן היהודים בשלטון הסלאוקי ההלניסטי במאה השניה לפני הספירה, אבל גם את תחילתה של מלחמת אחים עצובה וטרגית.

Hanukkah concept

החל משיבת ציון ובניין בית המקדש השני במאה השישית לפני הספירה, ועד לתקופה המדוברת כאן, אמנם לא הייתה ליהודים מדינה עצמאית בארץ ישראל, אך הם נהנו מאוטונומיה תרבותית ודתית, והשלטונות שהתחלפו מספר פעמים- הפרסים, ממלכת מוקדון, בית תלמי, ועד לימי אנטיוכוס השלישי של הממלכה הסלאוקית ההלניסטית- העניקו להם חופש ולא התערבו בענייניה הפנימיים של הקהילה. המצב השתנה בימי אנטיוכוס הרביעי, אשר ניסה להתמודד עם היחלשות הממלכה בעזרת עיקול והחרמת אוצרות המקדשים של העמים עליהם שלט ובתוכם המקדש בירושלים, ואף שאף לחזק את ממלכתו בעזרת איחודה הדתי וסגידה קולקטיבית לאל זאוס. בשלב מאוחר יותר נכנסו אף גזירות שאסרו על היהודית לקיים את הפולחן בבית המקדש, אסרו קיום ברית מילה, שמירת כשרות ועוד.

מה שחשוב לזכור הוא, שכאמור, מעבר למרד באנטיוכוס ובממלכה הסלאוקית, מדובר כאן במלחמת אחים בין קבוצות גרילה מחתרתיות בראשותם של מתיתהו החשמונאי ובניו, אל מול השכבה היהודית, חלקה אריסטוקרטית ועשירה, אשר אימצה חלק מאורחות החיים היווניים ועסקה בפילוסופיה יוונית, פיתוח החוש האסתטי ופיתוח תרבות הגוף והספורט. בניגוד אולי לאופן בו לעיתים מצטיירים המתיוונים, כמי שהשליכו אחרי גבם את התרבות היהודית והפכו להלניסטים עובדי אלילים, אנו יודעים כי נעשה שילוב של אורחות החיים ההלניסטיים בתוך אלה היהודיים. בתקופה זו, למשל, תורגמה ליוונית חלק מן הספרות היהודית הקנונית, האסטתיקה ההלניסטית נכנסה לבתי הכנסת בדמות פסלים יווניים שהוצבו בהם, והשמות ההלניסטים היו מקובלים בקרב הקהילה היהודית המבוססת. אבל הסממנים ההלניסטים היו חיצוניים ולא השפיעו על האמונה הדתית הפנימית, וגם לכשהגיעו גזירות השמד, יש בסיס להאמין כי הנטייה הייתה לקבל אותן מתוך ההנחה שיכולת אכיפתן עי השלטונות הייתה קלושה.

לכן, יש מי שרואה במתיתיהו, יהודה ואנשיהם קנאים דתיים אשר דחו הצעות שלום הלניסטיות והעדיפו לצאת לקרב עקוב מדם כנגד ההלניסטים והמתיוונים על מנת לתפוס את השלטון. לא לחינם כנראה, סרבו חותמי התנ"ך לשלב את ספר מכבים המלחמתי בתוך ספר הספרים, וחז"ל מקדישים אך מילים ספורות לחג במשנה ובתלמוד, כשהם מצניעים ככל האפשר את סיפור המרד ובמקומו מופיע סיפור על נס שכולו אלוהי. חכמי התלמוד, שראו את תוצאות המרד הגדול שהוביל לחורבן הבית השני, ומרד בר כוכבא הרצחני שלאחריו, נמנעו מלזרוע תכנים מתסיסים בסיפור החג כיון שלא רצו להזין את יצר הקנאות שקיים בעם שלנו עוד מימיהם של פנחס ואליהו.

לא צריך להתאמץ כדי למצוא את תופעות הקנאות בימינו במדינת ישראל, וצריך להיות עיוורים או חרשים כדי לא לשמוע ולראות את המשיחיות הגואה בשיח היהודי הישראלי ואין הכוונה, לצערי, רק בקרב נערי גבעות או עשבים שוטים למיניהם, אלא בשיח מרכזי בבית המחוקקים שלנו. מי שחי בתפוצות ופוגש יום יום ביהדות "המתייוונת" דוגמת הזרמים הליברליים, ששילבו בתוכם ערכים הומניסטיים מודרניים של דמוקרטיה, שוויון, פמיניזם ועוד, יכול אולי, כישראלי שחונך היטב על ברכי האורתודוכסיה, לחוש רגש "חשמונאי" שכזה ולשאול: 'היהדות האמיתית מה יהא עליה'? אבל יכול גם להתפעל מן האומץ והיצירתיות שבמידה רבה אפשרו לתרבות היהודית לשרוד את אתגרי הדור- כל דור ואתגריו הוא.iStock_000014219847_Large

אז איך מדברים חנוכה פלורליסטי עם ילדים צעירים? הרי הסיפור המורכב אותו סיפרנו כעת, לא רק שאינו מתאים לילדים, אלא שגם אין לו סיכוי להתחרות בסיפור "הטובים נגד הרעים" שאימץ הנרטיב הציוני, שהאדיר דמויות הרואיות כמו מתיתהו, בר כוכבא ושמשון הגיבור.

לילדים גדולים יותר אפשר לנסות לספר סיפור על שתי קבוצות בעם היהודי שחלקו זו על זו לגבי מהו אורח החיים הנכון והמתאים להם, ובמקום לנסות לפתור את המחלוקות בדיאלוג- בחרו בכח הזרוע; אפשר לשוחח על כך שבמלחמה אין באמת מנצחים ולשאול מהן האלטרנטיבות. ניתן להדהד לסיטואציות שונות בחיי היום יום של הילדים, או, אם הם גדולים יותר, להתייחס לדוגמאות היסטוריות או פוליטיות.

ואפשר לעשות כמעשה חז"ל ולספר את סיפור כד השמן-  לא חייבים בהכרח לדבר במונחים של נס אלוהי, אך ניתן לדבר על משמעות האור, וכיצד נוכל למצוא את האור בתוכנו (בלי ציניות בבקשה) ולהגביר אותו בסביבתנו ובעולם כולו.

 מומלץ מאוד להציץ באתר התנועה הרפורמית בישראל, שהמחלקה החינוכית שלה מפיקה חומרים יפים המאפשרים ליצור שיח יהודי-פלורליסטי עם הילדים, ולהעניק להם חווייות מרנינות של של פעילויות אינטראקטיביות שונות ומהנות עם המשפחה והחברים:

http://www.hagim.org/

בנוסף, האתר של מכון החגים של קיבוץ בית השיטה אף פעם לא מאכזב ברעיונות לפעילות ובטקסטים השונים שהוא מציע:

http://www.chagim.org.il/

ולבסוף, להלן טקס הדלקת נרות חנוכה עם טקסטים מגוונים שניתן להוסיף למעמד המשפחתי או הקהילתי:

http://www.reform.org.il/Assets/reformhannukahasufa2013.pdf

מאחלת לכולנו חג של אור שגובר על החושך, של מתינות שגוברת על הקנאות ובעיקר- חמימות משפחתית וקהילתית.

שבת שלום!

כיצד לשתף את חבריהם לכתה של ילדינו בסיפור חנוכה?

חנוכה הוא אחד החגים היהודיים הידועים ביותר בקרב מי שאינם יהודים. אין זה משום שמדובר בחג דתי בעל משמעות גדולה מאד, אלא דווקא בשל הסמיכות של החג לקריסמס. רבים חושבים שחנוכה הוא למעשה הקריסמס היהודי, המאמץ ממנהגי הקריסמס (מתנות, קישוטים, אורות וכו'). אירוני למדי שדווקא החג ששורשיו במרד כנגד ההתבוללות ודיכוי היהדות, הפך לחג החילוני ביותר והמוטמע ביותר בתרבויות שאינן יהודיות.
לכן, מידי שנה, יתכן כי תתבקשו או תרצו, לציין את חג החנוכה, בכתות של ילדיכם, במסגרת בתי הספר הכלליים (ציבוריים/ פרטיים שאינם יהודיים).

כמו הרבה מסיפורי החגים היהודיים, גם בסיפור חנוכה ישנם מרכיבים היוצרים בעיה לא פשוטה בהצגת החג לקהל לא יהודי כאימרה הצינית השגורה כאן: הם ניסו להרוג אותנו – אנחנו ניצחנו -בואו נאכל.

הבעיה מתחדדת כאשר הקהל הוא קהל ילדים, מרביתם לא יהודים, במסגרות חינוך בהן מושגים רבים מצויים "מחוץ ללקסיקון" המקובל. הנס לא קשור לאלוהים, הרדיפה לא קשורה לדת, ההתבדלות והתתבוללות ועוד ועוד.

אז מה בכל זאת?מצ"ב תוכנית הפעלה הנמשכת כ – 40 דקות, מחייבת הכנה מסויימת, ומומלץ להתארגן כך שיותר ממשפחה אחת לוקחת על עצמה את המשימה ומתחלקת בביצוע:

המסגרת הכללית: סיפור החג (10 דק' – מצ"ב תמצית ידידותית באנגלית), הצגת הסביבון והחנוכייה בליווי תיאור המנהגים השונים, חלוקה לקבוצות לפעילויות שונות (20 דק'): הכנת סביבונים ומשחקי סביבון, טעימת סופגניות ולטקס (בליווי רסק תפוחים ושמנת חמוצה, כמנהג המקום) – 10 דק'.

סיפור החג:

Hanukkah is an eight day holiday that is also known as the Festival of Lights. The holiday goes back almost 2,400 years.

The origins of Hanukkah are an event that happened over two thousand years ago. At this time, Judea (Far far away..) was ruled by Antiochus, a Syrian king. He attempted to assimilate the Jews into Greek culture, commanding them to worship Greek gods while oppressing Jewish culture and religion. A statue of Antiochus was erected in the Jewish temple and it was ordered that the Jews should bow down before him.

The Jews didn’t want to worship statues or idols and so they refused. A small group of Jews called Maccabees rebelled, risking their lives to prevent the desecration of their Temple. Although the Maccabees won, the Temple in Jerusalem was destroyed. The Jews had to clean and repair the Temple, and when they were finished they rekindled the sacred Menorah (a six-stemmed candelabrum) of the temple. Only one small jar of sanctified oil was found, and yet the lamp stayed alight miraculously for eight days.

It is because of this miracle that Hanukkah is celebrated by lighting one candle on the Hanukiah (an eight-stemmed candelabrum) each day.

שני מסרים מרכזיים בעלי צביון בינלאומי (וחילוני), ניתן להדגיש בחג (בצרוף התרגום לאנגלית מבית היוצר של "בעניינים" לשיר באנו חושך לגרש):

  1. חנוכה חג האורות – גירוש החושך. נחישות ואומץ יכולים לסייע להתמודד עם כל קושי (חושך), כמודגם בסיפור המכבים (המעטים) מול צבא חזק (היוונים).
  2. כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן – שיתוף פעולה למען מטרה משותפת, עצמה שמקורה באיחוד כוחות וכו' וכו'..

Banu Hoshech

Here we are to scare the dark

In our hands

we hold the light

Every single light is small,

But together we’re a whole

Go away darkness, go away

Let the light lead the way.

הכנת סביבונים:

  1. מכינים דסקיות קרטון עגולות או מרובעות, ומציירים עליהן דוגמאות שונות.
    במרכז הדסקית נועצים גפרור או קיסם. מסובבים את הסביבונים, ורואים מה קורה לצבעים.
  2. יותר מורכב ולילדים מבוגרים יותר – מצלמים על קרטון העתקים של הדגם בלינק מצורף, מבקשים מהילדים לגזור, לצבוע ולהדביק:

http://www.dltk-kids.com/t/world/bdriedel.html

משחקי סביבונים:

  1. הילדים משחקים בסביבונים אמיתיים: איזה סביבון מסתובב יותר זמן, מי מצליח לסובב הפוך את הסביבון ועוד כיד הדמיון (יש כמובן את המשחק הקלאסי).
  2. הילדים בודקים את הסביבונים שהם עשו, את נצבעים והצורות המתקבלות תוך כדי סיבוב ועוד.

טעימות החג:

קיצורי דרך:

לטקס ב – Trader Joes

סופגניות: Donut holes מ – Happy Donuts או מאפייה אחרת (למשקיעים ולאלה שאינם סובלים מצרבת אפשר לזלף פנימה ריבה.

מטבעות שוקולד זהובות

למשקיעים יותר:

מתכון לסופגניות בפינת המתכונים

לטקס אמיתי או עם קצת רמאות – קונים ב – safe way תפוחי אדמה מגורדים מבושלים קפואים (איפה שהצ'יפס), מוסיפים ביצים ותבלינים ומטגנים (חוסך את רב העבודה, ומרגיש כמעט כמו הדבר האמיתי).