ונאמר אי-מון! שיחה עם "אמא מאמנת" אפרת לקט

מאת: דלית גבירצמן

אימהות בעיני, היא אמנות. היא מלאכת מחשבת של טווית קורים עדינים, החל מהרגע שילדך הראשון מגיח לאוויר העולם ומשנה לנצח את הסטטוס שלך, ועד יומך האחרון. אימהות בעיני, היא סימפוניה בלתי נגמרת של מוטיבים; חלקם חוזרים, חלקם קונטרפונקטים. היא יצירה מתמשכת המשלבת בתוכה נושא וואריאציות, הרמוניות וקקפוניות המלווה אותך לאורך כל חייך. בשנים האחרונות, נוצרה ניגזרת מעניינת בתחום ההורות, והאמנות – כמו באמנות, כוללת בתוכה גם אלמנטים של אימון. ומי שלקחה את אלמנט האימון והעלתה אותו לדרגת אמנות היא אפרת לקט.

אפרת בת ה-43, היא אמא מאמנת, כותבת "המדריך לאימון ילדים במאה ה־21" ובעלת בית הספר לאימון אמהות. היא נשואה לאסף ואימא-מאמנת אישית לאביתר ואלה. אני פוגשת את אפרת לקט בביתא קפה שבצהלה בעיצומו של ביקור מולדת, ואין יותר מושלם מלפגוש אותה במסגרת שבוע חגיגת יום האישה הבינלאומי.

תוך דקות ספורות, אנחנו מגלות שאנחנו דוברות את אותה השפה, ובחיינו האישיים ישנם הרבה משיקים וקווים מקבילים. השיחה קולחת בטבעיות ובשטף, עד שלעיתים אני צריכה להזכיר לעצמי לחזור לשאלות.

– פעם נתקלתי בהגדרה ש״אימהות היא אי של מהות״. מהי ההגדרה שלך לאימהות?

בעיני אימהות זאת מנהיגות, אבל לא מנהיגות מתוקף של סמכות, אלא מתוקף של מרכז מאוד חזק שמוביל קדימה. זאת גם הסיבה שאני בעיקר פונה אל אימהות, ובטח בעידן שלנו שבו התפקיד שלנו משנה את פניו. אנחנו ״דור המדבר״ שסולל את הדרך לבנות שלנו, ואנחנו נדרשות לחשב מסלול מחדש. הרוב המכריע של האימהות שלנו לא עסקו בקריירה מהסוג שלנו וחלוקת התפקידים היתה שונה. היום, ההורות משנה צורה, ואם אני לא עושה את השינוי הזה בתוכי, אז יהיה לי קשה להתאים את עצמי למאה ה-21. המשימה המרכזית של אימא היא לשחרר כדי לאפשר שיתוף פעולה. לכל אחת מאיתנו יש את הפנטזיה של האימא שהיא רוצה להיות. הרבה מאוד אימהות שאני פוגשת מספרות על ההתנפצות של הפנטזיה הזאת אל מול איך שאני מתנהלת בפועל. הפער הזה יוצר המון רגשות אשמה, ואחד הדברים שאני רוצה לעשות זה להוריד את מעמסת רגשות האשם, לא מתוך מקום אדיש, אלא תוך מתן ידע וכלים.

– מי האנשים שהכי השפיעו על האג'נדה החינוכית שלך?

״הראשונה היתה מריה מונטסורי, שנתנה לאינטואיציה שלי שם, כלים ומתודה. את הכתבים של יאנוש קורצ׳אק אני קוראת והוא עוזר לי לראות את העולם דרך העיניים של הילדים. אחר כך יש את מורי ורבי, ד״ר טל בן שחר, שהיה הראשון שחשף אותי לתכנים ופתח לי צוהר לעולם של הפסיכולוגיה החיובית, והוא זה שראה אותי ודחף אותי ליצור את הדבר הזה. יש את ד״ר אייל דורון שמדבר על הורות במאה ה-21 ועל יצירתיות שמעורר בי השראה. קרול דואק, שמדברת על תבנית מחשבה מקובעת מול תבנית חשיבה מתפתחת מאוד השפיעה עלי. אחד הדברים שבהם זה בא לידי ביטוי זה ביחס לטעויות. בתבנית המחשבה המקובעת היחס לטעויות הוא מכליל, אשיותי וגורף, ואילו תבנית המחשבה המתפתחת שואלת מה אני יכול ללמוד מזה. בכל התרגילים של מריה מונטסורי יש בקרה עצמית ולכן הילד מבין שטעות היא חלק מהדרך. חשוב שהם יחוו זאת בחושים וכהווית חיים ולא כסיסמה״. לאפרת יש מושג שנקרא ״פי 300״ וזהו לוח של צמיחה והתפתחות ובו מופיעים אנשים שמעוררים בה השראה. הלוח יכול לכלול דמויות כמו ביונסה מחד, ויאנוש קורצ׳אק מאידך, והיא חוקרת את דרכי הפעולה שלהם, את הערכים והאופן שבו היא פועלת. ״מקורות השראה נוספים הם חברות טובות, התלמידות שלי והקבוצה שלי״.

– מה לקחת מהמודל של אימא שלך? אילו שיעורים למדת ממנה? האם ישנן תובנות שלקחת מאימא שלך ומהילדות שלך לתוך המתודה שלך?

״אני למדתי מההורים שלי הרבה דברים על דרך השלילה. אנחנו ארבע אחיות והיה לנו אח צעיר שנפטר מסרטן בגיל שלוש וחצי. הוא אושפז בגיל שנתיים וחצי ואני מצאתי את עצמי בגיל 16 מגדלת את שלוש האחיות שלי. בשנה הזאת למדתי המון על ילדים ועל הורות משמעותית, ובעיקר למדתי שבבית שיהיה לי ידברו על הכול. מי שסיפר לי על המחלה של אחי היתה החברה הכי טובה שלי ששמעה זאת מהוריה. כך נודע לי שאחי חולה סופני. וכך גם המוות שלו הגיע אלי בהפתעה. כולם, פרט לי, ידעו שאחי עומד למות. זה ריסק את כל מה שחשבתי על הילדות שלי. היום, אני אכן מדברת עם הילדים שלי על הכול. בנוסף, אני גדלתי בבית עם עונשים ומכות, ולכן הסדנה של גמילה מעונשים היא בדמי. עונש הוא הפעלה של כוח ואני חוויתי ילדות מאוד כוחנית. ההורים שלי הם אנשים מקסימים ולמדתי מהם המון על מוסר עבודה, חריצות, אהבת אדם ונתינה. את שתי הטעויות האלו הם עשו כי הם לא ידעו אחרת, ואני לא שופטת אותם על כך. יש בי סליחה, חמלה והבנה כלפיהם ואני בקשרים מאוד טובים איתם, אבל אלו הם שני מקומות שבהם אני מאוד נחרצת. לרוב, אני לא נוהגת לתת עצות, אבל לגבי בית בלי עונשים, אני ברורה וחד משמעית. האקלים בבית צריך להיות כזה שבו מדברים על הכול ובלי עונשים.״

– מהן הטעויות הנפוצות ביותר שאימהות עושות כיום?

״עונש זאת הטעות המרכזית שהורים עושים. יש לכך שלוש סיבות. ראשית, כי ככה גדלנו אנחנו. הסיבה השנייה היא חוסר אונים. קורה משהו מאוד דרמטי עם הילד ואני כהורה, חש שאני חייב לתת לה תגובה. אנחנו חשים שאנחנו חייבים להגיב ומיד שולפים את מה שיש, שלרוב יהיה איום או עונש. הסיבה שלישית היא שאנחנו נפגעים מהילדים שלנו, וכשאנחנו נפגעים, אנחנו פוגעים בחזרה. הורים צריכים להבין שלפעמים הילדים נמצאים בשלב התפתחותי בו הם פוגעים בנו בלי כוונה, כמו למשל בגיל ההתבגרות.״

– מדוע זה לא מספיק היום להיות אימא או הורים? כיצד ומדוע הפכנו מהורים למאמנים? ממתי האינסטינקט האימהי הפסיק להיות מספק?

״תפיסת העולם שלי אומרת שהרבה כלים חינוכיים של פעם פשטו את הרגל וביניהם הסמכות ההורית. הילדים שלנו כיום מאוד עצמאיים והם פחות תלויים בנו. הסמכות ההורית כבר לא רלבנטית. ההורה כמאמן או מנהיג מפעיל את הילד במינימום סמכות. המוטיבציה של הילד צריכה להיות פנימית ולא חיצונית (בגלל פרס או עונש). הרבה מהכלים של החינוך המסורתי יושבים על מוטיבציה חיצונית, ואילו בעיני, הבחירות של הילד צריכות להיעשות מתוך מוטיבציה פנימית וזה הקול שאני רוצה לתת לו. תפקיד המאמן הוא לא להיכנס למגרש ולשחק במקום השחקנים. אנחנו לא צריכים לפתור לילדים את הבעיה. ההבנה ביסוד צריכה להיות שהתפקיד ההורי שלנו השתנה, ואני קוראת לזה אימון, כי זה מגרש החיים שלהם. האינטואיציה והאינסטינקטים הם בסדר, אבל חסרה שם תשתית של ידע וכלים, וזה מה שאני מנסה לתת. אני רוצה לתת לאימא ביטחון שהיא שולטת בסיטואציה ובתגובות שלה בסיטואציה, שהיא מבינה מה היא רוצה ללמד דרך הסיטואציה, ולאט לאט, מתוך בחירה היא יכולה להתקרב אל אותה פנטזיה אימהית שיש לה.״

– כיום, האינפורמציה והידע מאוד נגישים, אז מהו בעצם הערך המוסף שאת מביאה? למה חשוב להשתתף בסדנה?

״אני רואה בעצמי תלמידה נצחית. אני לומדת גם במסלולים פורמליים (יש לי תואר ראשון ואני במחצית הדרך לתואר השני), ואני גם לומדת בסדנאות והרצאות בלמידה עצמית. אני נוסעת לכנסים ברחבי העולם שעוסקים בחינוך, מבקרת בבתי ספר ייחודיים, והדבר שתמיד הכי תפס אותי זה שאחרי התיאוריה, הראו לי דוגמאות. יכולתי לשמוע בהן את המילים בהן השתמשו, את התזמון שבו הפעילו את הכלי, והדוגמאות האלו ליוו אותי. בדקתי עם עצמי היכן אני יכולה לשכפל אותן, בדרך שלי, בטון שלי ולפי הערכים שלי. לכן, בכל ההרצאות והסדנאות שלי, כל התכנים שלי מבוססים על סרטונים. ההרצאה שלי נפתחת בסרטון על אלה שלי, בת השנתיים וחצי, שבו היא חותכת סלט עם סכין. התגובות הן תמיד של בהלה, וכשאני שואלת  מי היתה מאפשרת לילד שלה לעשות את הפעולה הזאת, הרוב המכריע אומר שאין סיכוי. במשך ההרצאה אני בונה את התשתית שעומדת מאחורי הקלעים של הסרטון הזה. ואז אני מראה סרטון שמתרחש שלוש שנים לאחר מכן, ובו אני מראיינת את אלה למה היא חותכת סלט ומדוע היא חושבת שהיא טובה בזה. יש משהו בתגובות אותנטיות של ילדים, שעובד יותר טוב מכל ההסברים. אני מראה סרטון של ילד שמתאמץ במשך שלוש דקות שלמות לפתוח שקית של במבה. אני מבקשת מהקהל להרים את היד כשהוא מרגיש שהתסכול היה גורם לו לפתוח עבור הילד את הבמבה. בסוף הסרטון, רואים את הילד מצליח ואומר בגאווה ״אני!״ ועיניו זוהרות. אין דרך טובה יותר להסביר להורים שלפעמים אנחנו הם אלו שמפריעים לתהליך הטבעי מלקרות. כך החוויה נשארת עם ההורים.״

״בנוסף, יש כיום אינפלציה של ייעוץ ואנחנו טיפה מאבדות את המיקוד הפנימי. אני נזהרת מאוד מלתת עצות, ואני מנסה במקום זה לפרוס אפשרויות. בעיני כל מפגש וכל אינטראקציה עם הילד שלי היא הזדמנות ללמד אותו מיומנות. לכל אחת מאיתנו יש הזדמנויות שונות עם ילדים שונים, בגילאים שונים ועם ערכים שונים ותפיסות עולם שונות. בקהל של מאה אימהות ישנן מאה דרכים להיות אימא מאמנת. אין אצלי ״עשי״ ו״אל תעשי״, מלבד נושא אחד של עונשים. אני מנסה לתת תשתית של מה שעובד עבורי ועבור 23,000 אימהות בארץ ובעולם. אני נותנת דוגמאות לאימהות שבחרו לפעול עם הכלים ומראה תוצאות. המפגש עם האימהות הוא מאוד אינטראקטיבי ואני נזהרת מלהביע את דעתי. אני אדבר על ההקשר ועל הערך, אני אשאל את האימא מה היא היתה רוצה ללמד את הילד שלה באותה סיטואציה. אולי חשוב לה ללמד נחישות ואולי חברות, ולכן שני הערכים האלו יניבו שתי דרכי פעולה שונות, שתי שיחות שונות, ושתיהן טובות. אני מזמנת הצצה ופותחת אפשרויות, אני מגרה את האינטלקט וגם הספר שלי נפתח בהזמנה. אם משהו מעניין אותך בספר, לכי תרחיבי דעת ותקראי עוד גישות. בסוף תגבשי לך את הציר הפנימי שלך. אני מבקשת להפריד את התלות ביועצת, בדיוק כפי שאני מבקשת להפריד את התלות של הילדים בהורים.״

– מהנסיון שלי כאימא, אני יודעת שכל ילד הוא עולם ומלואו, ועל פי רוב, מה שעובד על ילד אחד, לא עובד על השני. אלו כללים בעינייך חלים על כל ילד?

״הכלים שאני מציעה מבוססים על נטיות טבעיות של הילד. זה נכון שכל ילד הוא גרסה חדשה לחלוטין, הילד הוא לא אני, הוא לא אחיו, הוא לא שלוחה שלי, ולא כרטיס הביקור שלי או של המשפחה שלי. לכן, התפקיד המרכזי שלנו כהורים הוא לבוא ממקום של סקרנות לגבי היכולות של הילד, ללמוד מה הוא מביא איתו, מהן החוזקות שלו ומהם הקשיים שלו. אחד הדברים שחשוב לעשות, זה לגלות את הפוטנציאל של הילד, שהוא דבר עלום. אנחנו כל הזמן צריכים לגשש ולבדוק, לאתגר ולכוון, וזה נכון בכל גיל. הכלים שלי מבוססים על הגישה של מריה מונטסורי, שהיתה חוקרת מוח וגילתה שתים עשרה נטיות טבעיות בכל ילד. הגישה מאוד מדעית והיא נתמכת על מחקרים ובדיקות FMRI הבודקות מה קורה לנו במוח בתהליכי הלמידה. כיום, הנטיות הטבעיות שהיא גילתה לפני 112 שנה מקבלות חיזוק מדעי וזאת הסיבה שזה עומד בבסיס האימון שלי. מעבר לאינטואיציה ולכלים של עזרה עצמית, יש לשיטת האימון שלי בסיס מדעי של מונטסורי ופסיכולוגיה חיובית. ברגע שאני מדברת על כלים, נטיות טבעיות ועל סט של ערכים, אז זה מתאים לכל ילד, בכל גיל. לדוגמה, אם אני רוצה ללמד את הילד שלי יוזמה ותושיה, שאלו המיומנויות החשובות ביותר במאה ה-21, הערכים הללו רלוונטים בגיל 3 וגם בגיל 13 ואפילו בגיל 23. יש אינסוף דרכים להיות אימא מאמנת, ומול כל ילד ובכל הזדמנות אלמד אותו ערך אחר; הדדיות, אכפתיות או שיתוף פעולה.״

אפרת הגיעה לעולם הייעוץ ואימון אימהות מעולם הפרסום ויש בעיניה ערך חשוב לשיום ולמיתוג של התהליכים. חשוב לה ללמד את האימהות את המושג של ״על הרצף״. הורות, אושר ואימהות לא נמדדים בנקודה בזמן אלא בקו בין שתי נקודות, שהמגמה שלו צריכה להיות בעלייה. היא מסבירה שגם אם היה לך יום קשה ופעלת הכי רחוק מהאימא שאת רוצה להיות, זו רק נקודה בזמן. כאן נכנס התפקיד של המאמן, לעשות תיקון ושיפור לפעם הבאה. המושג של ״על הרצף״ מלווה את האימהות במהלך הקורס. כלי נוסף הוא לדמיין שהילדים הם מעין מצלמת ״האח הגדול״ והם לומדים מאיתנו בלמידה אגבית. הילדים רואים איך אנחנו רבים, כיצד אנחנו מתפייסים, והמודעות לכך גורמת לנו לחשוב כיצד היינו רוצים להיראות מבחוץ. חשוב לאפרת שהכלים יהיו פרקטיים ושהאימהות המאמנות תוכלנה להפעיל אותם בכל רגע נתון. המושג ״חוג אימא״ הוא גם מיתוג לזמן שלנו עם הילדים שלנו.

– שמעתי אותך אומרת ש״אנושית זאת המושלמת החדשה״  – הסבירי.

״אחד המושגים מעולם הפסיכולוגיה החיובית שטבע ד״ר טל בן שחר, שהוא המנטור האישי שלי, הוא המושג של הרשות להיות אנושי. קשה לנו לחוות רגשות קשים כמו קינאה, אז אנחנו חוסמים אותם, אבל אז אנחנו חוסמים גם רגשות של אהבה וחמלה, אמפטיה והתלהבות. בחווית האימהות, מכינים אותנו ללידה, אבל לא מספרים לנו על כל הרגשות השליליים שלפעמים אנחנו עלולות לחוש כלפי הילדים שלנו. קשת הרגשות הזאת עלולה להיות מאוד מבהילה, וחשוב לנרמל את התופעה. חשוב לתת לגיטימציה לרגשות גם של הילדים וגם שלנו. חשוב לתת שמות מדויקים לרגשות כדי שהילדים יוכלו לדייק ולתאר מה הם חווים ואיזה עוד מופעים היו לרגש הזה ואיך להתמודד איתם. חשוב לי שאימהות תדענה שזה אנושי להתפרץ או לפעול באופן שלא היו רוצות, אבל מחר הן תעשינה בחירות חדשות. זה בסדר להיות פגיעה או חסרה, זה בסדר להיות לא מושלמת.״

– מהם האתגרים המיוחדים לאימהות שמגדלות את ילדיהן מחוץ לארץ?

״אחד הדברים הראשונים שזיהיתי בביקור שלי בארצות הברית היה התחרותיות הגדולה. אחד הכלים שלי הוא ללמד את הילדים להיות בתחרות אבל אל מול עצמם. ילד תחרותי לא פנוי לשיתוף פעולה. עבודה בצוות זאת אחת המיומנויות החשובות בעידן שלנו. חשוב ללמוד אחד מהחוזקות של השני. הדבר השני הוא יחסים. חשוב ליצור עבור הילדים גרעין קהילתי וליצור עבורם קהילתיות ישראלית. לדוגמה, אפשר ליצור קהילה שיכולה לכלול ארבעה זוגות שניפגשים לארוחות שבת ביחד. אני גם נגד המושג של Time-out. בעיני טיימאאוט זאת הדרה, זה סוג של חרם לשלוש דקות, ועבור ילד בן שלוש, זה עונש. כדי שהוא יהפוך להיות כלי אמיתי חשוב שיהיה שם מבוגר שינחה אותו על מה להתבונן. שיח, דיאלוג והסבר זה הכלי המרכזי שלנו. כשהילד שלי אומר לי שאני חופרת, זה סימן טוב.״

– ומה לגבי טנטרום?

״אני חושבת שטנטרום זה נושא שיש לגביו לפעמים הרבה בורות. כשהילד בטנטרום ואנחנו מנסות להפעיל עליו באותו הזמן מניפסט חינוכי של עשה ואל תעשה, אצלו כל העמדות תפוסות. הוא לא פנוי ללמידה. אצלי בקורס, האימהות מקליטות סיטואציות ואנחנו מנתחות אותן. כשהילד נמצא בטנטרום, כל התשומות הקוגניטיביות שלו מביעות מחאה. התפקיד שלי להסתכל ולהבין שכרגע יותר קשה לו. צריך לרדת לגובה העיניים ולומר לו שאני רואה שכרגע משהו מאוד מתסכל אותו, ושהוא לא מצליח לשלוט בעצמו, אבל שידע שאני פה. חשוב כל הזמן לשמור על קשר עין ומבט שאומר שאני פה. חשוב להבין שהוא לא עושה דווקא. צריך לשיים לו, לתת לו להרגע, להבין שהגל הזה יעבור, לחבק אותו חזק, לתת לו לאכול משהו שנותן אנרגיה כמו בננה ולאפשר לו לנוח. רק לאחר מכן, אפשר לשוחח. טנטרום יושב לפעמים על עייפות או רעב וצריך לנטרל אותם. אם לא זאת הסיבה, אולי משהו אחר מתסכל אותו ואנסה לראות מהיכן הבעירה מגיעה. כשאני משדרת לילד שלי ביטחון הורי, הילד מרגיש את זה.״

– מה הציפיות שלך מהביקור?

״אני תמיד אומרת שמספיק שתתנו לי ארגז הפוך באמצע פארק שעליו אעמוד ואדבר את התכנים שלי, ואני מאושרת. חשובה לי החשיפה, אבל מבחינתי, כל אימא שתשב בכיסא היא מאה אחוז. כל בית הוא מאה אחוז ואם בבית אחד הכלים שלי יכולים לעשות את ההבדל, מבחינתי זאת כבר הצלחה. אני אעשה את המקסימום שאני יכולה כדי שכמה שיותר אנשים ייחשפו לשיטה.״

– מהו הדבר שלקח לך הכי הרבה זמן ללמוד?

״וואו, איזו שאלה טובה. אני חושבת על מימד מסוים בחיים שלי ובהורות שלי שהוא פסימי, תחרותי ואימפולסיבי. אלו היו שלוש התכונות ששילמתי עליהן את המחיר הכי יקר כאדם; בחברויות שלי, בזוגיות שלי ובחיים המקצועיים שלי. אני עדיין עובדת על האופטימיות שלי, כי צריך בעבודה שלי הרבה ממנה. אם אימא שואלת אותי האם הדברים הפיכים, אני יודעת באמונה שלמה שכן, שהכול פתיר, גם אם זה כרוך בעבודה יומיומית. אני עובדת גם על יצירת מנגנוני השהיית תגובות ודחיית סיפוקים כדי להתמודד עם האימפולסיביות שבי. הטרנספורמציה הכי גדולה בחיים שלי היתה בתחום התחרותיות. כולן נראו לי בעבר יותר חכמות ממני, יותר מוצלחות ממני, יותר מוכשרות ממני, כולן נראו לי יותר. אז קודם כל, למדתי להכיר בקינאה שלי, כי בעיני תחרותיות יושבת על קינאה, ולתעל אותה לקינאת סופרים. היום, תלמידות שלי הופכות לקולגות שלי. בספר שלי, כתבתי במפורש שיש להעתיק, יש להפיץ ויש לשכפל. חשוב לי שכמה שיותר אימהות תדברנה בשפה שלי. זה היה נכון גם בזוגיות שלי שבה היתה תחרותיות של מי הורה יותר טוב, מי מצליח יותר, מי מרוויח יותר, ולמדתי להכיר בחוזקות של כל אחד מאיתנו וביחד זה סינרגיה. זה מה שמאפשר לנו כיום לעבוד ביחד גם בהורות שלנו וגם בעסק שלנו.״

– איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים?

״שרק ימשיך ככה. אני מניחה שבעוד חמש שנים יהיו מאמנות בגישה הזאת שילוו תהליכים פרטניים, דבר שלצערי, אין לי זמן לעשות כיום. יהיה לי עוד ספר שיכלול את כל הסוגיות שלא נכללו בספר הראשון. היכולת הזאת לפגוש כל כך הרבה הורים, שלפעמים מזיזים במעלה אחת את ההורות שלהם, וכל המסלול משתנה, יותר מזה אני לא צריכה.״

מעבר לעובדה שהשיחה שלי עם אפרת חרגה הרבה מעבר לזמן המשוער, היא הסבה לי הנאה מרובה, עניין והשראה. העיניים שלה בורקות כשהיא מדברת על הורות, היא רהוטה, הידע שלה מרשים והכלים הפרקטיים שהיא חולקת צריכים להיות חלק מארגז הכלים של כל אימא והורה בעידן שלנו. ונאמר, אי-מון!

אל תפספסו את ההרצאה של אפרת לקט מחר, כאן אצלינו ב-OFJCC. כל הפרטים כאן.

שבת שלום,

דלית

מורה נבוכים: על הפערים בלימודי המתמטיקה בין ישראל לארה"ב מנקודת מבטה של המורה דורין נוימן

מורה נבוכים: על הפערים בלימודי המתמטיקה בין ישראל לארה"ב מנקודת מבטה של המורה דורין נוימן

מאת: שלומית סאם-אקרמן

בקרוב ייפתח בסאניוויל קורס בגיאומטריה ובאלגברה לתלמידים החוזרים לארץ ומעוניינים לגשר על הפערים בין תוכנית הלימוד הישראלית לעומת האמריקאית. את הקורס בנתה דורין נוימן, מורה במקצועה אשר לימדה מתמטיקה בבתי ספר תיכוניים בישראל ובתיכונים שונים בארצות הברית וכשראתה את הפערים בידע בין תלמידי תיכון אמריקאים לישראלים היא החליטה להרים את הכפפה ויחד עם "הבית הישראלי" בנתה קורס בן 10 מפגשים המיועד לתלמידי כיתות ח' וט' העתידים לחזור לישראל ורואים עצמם נבחנים לבגרות ברמה של 4 יחידות לפחות.

דורין עם תלמידותיה בתיכון בארה"ב

נוימן, בעלת תואר שני במתמטיקה מהטכניון, החלה את דרכה המקצועית בעולם ההייטק בתחום מערכות המידע. לאחר לידת בתה השנייה החליטה להגשים חלום ישן ולעשות הסבה לחינוך, היא החלה ללמד מתמטיקה בתיכון מוסינזון בהוד השרון ולאחר מכן בתיכון אוסטרובסקי ברעננה בו עבדה עם תלמידים רבים, עולים חדשים, אשר רכשו את השכלתם בארצות הברית.

"באוסטרובסקי ברעננה לומדים למעלה מ-40% עולים חדשים, 4 כיתות מתוך 9, ובמהלך העבודה שלי שם ראיתי את הפערים ואת הקושי שהתלמידים האלו מתמודדים איתו כי אין להם את הידע הדרוש בגיאומטריה", נזכרת נוימן, "מדובר למעשה בשנתיים של לימודים, כיתות ח' וט' שהם כביכול מפספסים ולכן כשהם מגיעים לארץ לכיתה י' ורוצים לעשות בגרות ברמה של 4 או 5 יחידות יש להם פער של שנתיים מול החברים שלהם. גיאומטריה זה נושא שמצריך מיומנות מסויימת שאינה נרכשת כאן והקורס הזה נועד לתת לילד הבנה בנושא הזה ולהוריד לו במעט את השוק שיקבל בארץ".

דורין מעדיפה שלא להיכנס להשוואות היכן רמת הלימודים גבוהה יותר. לטענתה, ההבדל העיקרי נעוץ בשיטה אך לדבריה אם בוחנים אותה לאורך זמן נראה שבישראל היא הוכיחה את עצמה עד כה יותר. "לאחר סיום התיכון הרוב הגדול בישראל פונה ללימודי הנדסה לעומת הרוב כאן שהולך לביזנס. קשה למצוא כאן מהנדסים אמריקאיים וזו עובדה. השיטה פה היא לכסות כמה שיותר נושאים ופחות להתעמק בכל נושא. בגיאומטריה למשל לומדים כאן הרבה נושאים כמו גיאומטריה חישובית, גיאומטריה אנליטית, הסתברות, טיעונים לוגיים, דיאגרמות אך מעט מאוד הוכחות".

אולם, לא רק שיטת לימוד היא שונה בעיניה, אלא גם האופן בו התלמיד נמדד כאן. נוימן, בעלת תעודת הוראה של קליפורניה, לימדה בבית ספר תיכון בסנטה קלרה ובהמשך בשני בתי ספר יהודיים בדאלאס וראתה מקרוב את האופן שבו תלמידים נמדדים, לדבריה לא תמיד בהתאם לכישורים.

"השיטה שאין כאן בגרות ומה שקובע את הכניסה לקולג' זו העבודה שנעשתה בין המורים לתלמידים בלי התערבות של אף גורם חיצוני, גורם למסחרה רצינית שאין לתאר אותה", טוענת נוימן, "בישראל יש מבחן בגרות וזה מה שקובע – לא השיעורים שעשית עם אמא שלך ולא השיעורים שהעתקת מהאינטרנט – אני מאוד מאמינה בזה שתלמידים צריכים להימדד על פי ביצועים ולא על איך שהם יודעים להתמסחר עם המורים שלהם. זה מגוחך שילד שהוא ביישן ולא יבוא לדבר עם המורה שלו יקבל ציון C וילד אחר שיודע לדרוש ולהתיש את המורה שלו יקבל A. נתקלתי באין ספור משאים ומתנים שתלמידים עושים עם המורים שלהם על גובה הציון, כולל גם הורים שהתערבו. סטרייט A כאן הוא לחלוטין לא כמו סטרייט A בארץ. זה נכון שחשובה גם ההשקעה של הילד במהלך השנה ולכן בישראל ההשקעה הזאת מהווה 10% מן הציון אבל בסופו של דבר הבגרות היא זו שקובעת. הרי מה יקרה הלאה? בקולג' הוא כבר צריך לעמוד בדרישות של ציונים וגם בעבודה. את אף אחד זה לא מעניין כמה זמן השקעת בפרוייקט, מעניינת התוצאה. אנו חיים בעולם הישגי, שבסופו של דבר מה שמעניין זו התוצאה הסופית. אני חלילה לא רוצה שישתמע מכך שאני חושבת שרמת הלימודים כאן אינה גבוהה. בתי הספר כאן הם טובים ויש להם בהחלט את היתרונות שלהם לעומת ישראל אבל בכל מה שקשור להישגים בתיכון ולחלק מחומרי הלימוד יש לי השגות, אני פחות מתחברת לשיטה".

אז אם בכוונתכם לחזור בקרוב לארץ ואתם רוצים להכין את ילדיכם לקראת החומר הנלמד בישראל או אם אתם סתם מעוניינים להעשיר את הידע המתמטי של ילדכם שילחו אימייל ל-israeli-house@sf.mfa.gov.il וציינו את שם הילד, הגיל, המוסד בו לומד ומספר טלפון.

הקורס, שייפתח ב-6 מרץ, הוא בן עשרה מפגשים, ועלותו היא 350$. לשאלות נוספות יש לפנות לדורין בטלפון 408-705-0232

"הבית הישראלי" התומך בסדנה זו הינו שלוחה של משרד העלייה והקליטה בקונסוליה הישראלית בסן פרנסיסקו.

הוא מספק הכוונה וייעוץ לישראלים המתעניינים באפשרות החזרה לארץ ויוזם ותומך בארועים שונים באיזור על מנת  לשמור על הזיקה לישראל.

לשמירת קשר וקבלת פרטים נוספים

https://m.facebook.com/IsraeliHouseSanFrancisco/

מרכז ליבי חוגג שנתיים בהפנינג חגיגי

מרכז ״ליבי – בית לגדול בו״ שנולד במחלקת ה-ICC בפאלו אלטו חוגג שנתיים וכיאה למעמד, יצויינו החגיגות בהפנינג גדול שכל כולו בוקר של הנאה, העשרה ומפגש חברתי קהילתי. באירוע, אשר יתקיים ביום חמישי ה-8 בפברואר, ישתתפו נשות מקצוע מהקהילה העוסקות בתחומי ההריון, הלידה וההורות הצעירה לצד יוצרות אשר ימכרו מוצרים ייחודיים לתקופת ההריון ואחרי הלידה. המאמנת האישית ליסי אוסרנסקי תעביר את ההרצאה המרכזית ״מתנות ההורות הלא מושלמת״ ותדבר על האתגר שההורות מציבה בפנינו כמתנה אישית ומשפחתית ושרית בירון ומור מוריה שיפוני יעבירו פעילות מוזיקלית לקטנטנים.

ההפנינג של ליבי הוא רק חלק מן הפעילות הענפה אשר קיים המרכז במהלך השנה. ליבי מהווה בית חם לכל קהילת ההריוניות והאמהות הצעירות בעמק ובמהלך השנתיים האחרונות הציע מגוון פעילויות וביניהן קבוצות התמיכה של ״אמהות מדברות״ ו-״אמהות צומחות״, סדנאות ליווי התפתחותי ובייבי שיאצו, סדנת שפת הסימנים לתינוקות, סדנת ניה סומאטיק, יוגה ופילאטיס, הרצאות בוקר וערב, מפגשי מידע כמו ״יולדות משתפות״, ציור אינטואיטיבי להריוניות, שוק קח-תן ומשחקיה לאמהות עם קטנטנים.

בראש המרכז עומדות גלי בק, בעלת נסיון של 23 שנה בתחום טיפול בנשים והנחיית קבוצות והדס וייסברג, מנהלת תחום המשפחות והילדים ב-ICC@JCC שבפאלו אלטו אשר עומלות במרץ להביא למרכז את כל המידע, ההרצאות והחידושים בתחום ההריון, הלידה וההורות והכי חשוב- להיות בית חם ועוטף לכל קהילת ההריוניות והאמהות הצעירות.

"אני מרגישה כמו אמא גאה כשאני רואה אמהות שהכירו בפעילויות השונות של ליבי, אם זה במסגרת המשחקיה ואם במפגשי אמהות מדברות, ממשיכות להיפגש גם מחוץ לשעות הפעילות ורוקמות קשרים משמעותיים של תמיכה הדדית", אומרת גלי בק, "זו בדיוק המטרה שעומדת לנגד עינינו- להוות בית לכל אותן נשים אשר גם יוכלו להעשיר את עצמן במרכז וגם יוכלו לרקום קשרים ולקבל תמיכה שהיא כה נחוצה בשלב זה בחיים. אנחנו פתוחים לכל יוזמה שקמה מתוך הקהילה ופותחים את שערינו לכל רעיון חברתי-קהילתי שקשור לאמהות ואבות משלב ההריון, הלידה ועד גיל 3 וכמובן, מי שרוצה להתנדב במרכז מוזמנת להצטרף לצוות המתנדבות המסור שפעילות המרכז לא הייתה יכולה להתקיים בלעדיו".

אז אם אתן בהריון, לפני או אחרי לידה, כדאי לכן להתעדכן בכל הפעילות באתר המרכז וכן בעמוד הפייסבוק שלו.

ובנתיים, אם אתם רוצים קצת לבלות בזמן איכות יחד עם הריוניות ונשים אחרי לידה בעמק, להכיר, להתנסות, ללמוד ולטעום מכל מה שיש לליבי להציע, הגיעו להפנינג השנתי. לנרשמות בלינק מראש מובטח שי מתנה.

לו"ז האירוע:

10:00: התכנסות ורישום, סיור חופשי בין הדוכנים.

10:45: פתיחת ההפנינג, הצגת פעילויות המרכז ונותני השירות בדוכנים.

11:00: הרצאת אורחת – ״מתנות ההורות הלא מושלמת״ – על האתגר שההורות מציבה בפנינו כמתנה אישית ומשפחתית.

ההרצאה תועבר ע״י ליסי אוסרנסקי, בעלת תואר שני בייעוץ חינוכי מאוניברסיטת חיפה, מאמנת אישית מוסמכת מטעם האיגוד הבינ"ל למאמנים ICF, בעלת 20 שנות ניסיון בייעוץ פרטני, זוגי, משפחתי ומערכתי. ליסי מוסמכת בשיטת ה-™THE DARING WAY וה-™RISING STRONG מאת ד"ר ברנה בראון.

מתמחה בייעוץ ואימון מתבגרים, מבוגרים, זוגות והורים בנושאים של מעברים, התמודדות במצבי לחץ ומשבר, העצמה אישית, הכנה לראיונות עבודה, ושינוי קריירה.

11:30 : ילדות ישראלית – פעילות מוסיקלית בהנחית שרית בירון (פסנתר) ומור מוריה שיפוני (שירה).

11:45: זמן חופשי, מפגשים חברתיים ועוד הרבה הפתעות.

12:30: סיום.

נותני החסות להפנינג: מירי אקשטיין- צילומי הריון, ילדים ומשפחה, שרון שפריר – שאופה באהבה, בנק לאומי.

אנשי שירות שיציעו את שירותיהם בהפנינג:

מירי אקשטיין – צילומי הריון, ילדים ומשפחה

שרון שפריר – אופה מתוקים באהבה

נטע סיון-שני – דיקור יפני ו NAET לילדים ולמשפחה ובייבי שיאצו

דפי גולן – מלווה התפתחותית ומטפלת בשיטת Bodytalk

יעל דרור – תזונה לאמהות ותינוקות

ויקטוריה טננבאום -יועצת שינה לפי שיטת ABA

טלי גניר ואילנית רופין – יועצות הנקה

חלי דיאמנט ניזרי – Craftush, בובות בעבודת יד

אלינור מנור – KidsPro- כיסוי להנקה וסלקל

מאיה רבינוביץ – תמונות והדומים לחדרי ילדים

קרן קיסרי- חיון – K &N accessories – מוצרים לתינוקות

אילנית לזמי – טיפול בפרחי באך, רייקי ואימון וליווי אישי וקבוצתי

רונית שריר – ארגון ״קשר״

ביל וייט – שפת הסימנים לתינוקות

ריקי טריגלו – ארגון חסידה

ארגון ״מעגלים/icc"

בנק לאומי

חשוב גם להודות לנשים פעילות ומקסימות שעמלו להצלחת ההפנינג ותמיכה במרכז:

יעל כהן, יעל שמר, לירון אברהם, יפעת מצנר חירותי, ליטל כהן, ג׳ניפר פרידמן, דונה גריפית,קארינה מילמן, אפרת הראל, דפי גולן וטלי גניר.

מחנות קיץ בארה"ב

מחנות קיץ בארה"ב

מחנות הקיץ בארצות הברית הם עולם שלם של פעילויות ספורט, אומנויות, מוסיקה וטיולים במקומות קסומים. במחנות, מתנסים הילדים בחוויות חדשות אשר תורמות לטיפוח העצמאות, האחריות והבגרות שלהם, הם נמצאים באינטראקציה תמידית עם בני גילם, מטפחים חברויות חדשות ונחשפים לתרבויות שונות ומעצבים את זהותם היהודית.

Teenagers playing piggybackלכל מחנה הסגנון והאופי שלו ועם בחינה של הרצונות והצרכים של ילדכם תמצאו את המחנה המושלם שיותיר בו זכרונות וחוויות מעצבות לכל החיים. מחירי המחנות הנקובים באתרים השונים אמנם אינם נמוכים, אך חשוב לזכור כי אלו מחירים ראשוניים ולרוב ניתן לקבל הנחה או מענק ולהוזיל עלויות. כך למשל, ה-Foundation for Jewish Camp מעניק מלגה של 1000$ לכל הנרשמים למחנה קיץ יהודי. לפרטים נוספים ולרשימת המחנות הכלולים בהטבה לחצו כאן. איש קשר נוסף בנוגע למלגה הוא דייב רוזנפלד מה-OFJCC אליו ניתן לפנות באימייל drosenfeld@paloaltojcc.org.

אז לפני שהקיץ כאן, הכירו את המחנות השונים, מהן הפעילויות המרכזיות של כל אחד מהם? לאלו גילאים הוא מיועד? וכמה זה יעלה לכם?

כדי להקל על ההתלבטות, מזמין אתכם ארגון "קשר ביום א', ה-21 בינואר ליום פתוח ב-OFJCC בו ישתתפו נציגי 12 מחנות שונים שיספרו על המחנה ויספקו את כל האינפורמציה הדרושה. לפרטים נוספים ולרשימת המחנות שישתתפו ביום הפתוח לחצו כאן

מחנה גלבוע Camp Gilboa

מחנה גלבוע מציע חוויה ייחודית ותוססת לבני נוער בגילאי 8-17. המחנה משתרע על פני 40 דונם של יער אורנים ליד אגם בלוף הקסום בהרי ברנרדינו. במחנה החניכים ישחו, יטיילו, ירקדו, ישחקו, ויהנו מפעילויות בתחום האומנות, המוסיקה והספורט האתגרי.

מחירי המחנה נעים בין 740$ ל-$5,125

לפרטים והרשמה- http://www.campgilboa.org

מחנה בכל לשון Bechol Lashon

מחנה בכל לשון מזמין את כל הילדים לקחת חלק בקהילה היהודית הגלובלית. יחד ילמדו על הגוונים השונים ביהדות דרך שיעורי בישול, ריקוד, שירה, משחקים וכיף.

צוות המחנה מביאים עמם כישורים אישיים ומקצועיים ומתמקדים בפיתוח הזהות היהודית העולמית. מעבר לפעילויות כמו קייאקים, אומנות, מוסיקה, בישול ועוד, מטרתו של המחנה היא לטפח את האהבה והזיקה ליהדות, ללמד על הזרמים השונים בה ולטפח בחניכים כישורי מנהיגות. המחנה מיועד לגילאי 8-18 ועלותו היא 1200$ לשבוע, 2300$ לשבועיים או 3450$ לשלושה שבועות.

לפרטים והרשמה- http://bechollashon.org/camp/camp_about.php

מחנה טוונגה Tawonga

החזון העיקרי של מחנה טוונגה הוא בראש ובראשונה לטפח את ההערכה העצמית של הילד, את כישוריו ואת עצמאותו ולאחר מכן ליצור קהילה מגובשת ומלוכדת, להתחבר אל הטבע ולטפח את הזהות היהודית. המחנה הממוקם כ-7 מייל מפארק יוסמיטי מוקף יערות ונוף עוצר נשימה.

עלות המחנה נעה בין $1,345 ל-4245$

לפרטים והרשמה-  http://tawonga.org

מחנה ניומן  Newman URJ

יתקיים השנה בקמפוס הנפלא של Cal Maritime. במחנה, יעודדו את החניכים לספוג ערכים יהודיים וליישם אותם בבית ובקהילה בחיי היום יום. העקרונות המנחים במחנה הם תיקון עולם- הפיכת הסביבה בה אנו חיים לטובה יותר באמצעות תיקון מידות, גמילות חסדים, תלמוד תורה ואהבת ישראל.

עלות המחנה נעה בין $1925 ל-9 ימים ועד ל-7845$ ל-8 שבועות

לפרטים והרשמה-  http://newman.urjcamps.org

מחנה אלונים Camp Alonim 

iStock_000011363744_Largeהמחנה מציע סביבה חמה ובטוחה בה הילדים יטפחו את האני העצמי שלהם עם דגש על חיבור לטבע, חברות ותרבות יהודית. במחנה ילמדו הילדים לרקוד ריקודי עם, לרכב על סוסים, לשחות, לשיר שירים, לחקור את הטבע ועוד.

המחנה מיועד לילדים בגילאי קינדרגרדן ועד 6th ועלותו נעה בין 1095$ ל-3445$

לפרטים והרשמה-  http://www.alonim.com

מחנה רמה Camp Ramah

מחנה רמה הוקם בשנת 1956 ב-Ojai שבקליפורניה ומציע תוכניות לחניכים ומדריכים בכל ימות השנה. חניכים מכל רחבי ארצות הברית והעולם מוזמנים להרחיב את היצירתיות שלהם, לחקור את יהדותם בעולם של היום ולהתנסות ביופי שלטבע יש להציע.

החניכים הצעירים יפתחו מיומנויות הנהגה, יחזקו את התודעה היהודית שלהם וייצרו חברויות חדשות אשר ילוו אותם לעד.

עלות המחנה- 2735$ ועד $10,410 לכל הקיץ

לפרטים והרשמה-  http://www.ramah.org

JCC Maccabi Sports Camp

בניית אישיות חזקה וזהות יהודית דרך הספורט. אם ילדכם אוהב ספורט ורוצה לשפר את המיומננויות שלו- זה המקום. כדורגל, כדורסל, בייסבול, טניס, שחייה הם רק חלק מענפי הספורט בהם המחנה מתמקד וכל זאת לצד תכנים יהודיים כמו תיקון מידות, קבלות שבת, שמירת הגוף ועוד.

עלות מחנה JCC מכבי ספורט – מ- $1850 ועד $6090 ל-4 שבועות.
לפרטים והרשמה- www.maccabisportscamp.org

Eden Village West

Eden Village West הוא מחנה קיץ יהודי חדש בסונומה, ״מהחווה אל השולחן״. המחנה מיועד לעולים לכיתות ג' – ט׳ ומציע התנסויות באמנות קולינארית, חקלאות אורגנית, מיומנויות בטבע, ספורט, מוזיקה, מזון כשר אורגני ועוד. המחנה ממוקם בקמפוס יפה המשתרע על 350 דונם לאורך ה-Russian River.

למשתתפים מובטחת חווית חיים ייחודית, משולבת בהנאה, תוך הזדמנות להעצמה אישית בדרך לעולם ידידותי ליותר לסביבה, מבוסס צדק חברתי ומחובר לעולם רוחני.

עלות המחנה- $3,150 (או 2950$ לנרשמים עד ה-1 במרץ)

לפרטים והרשמה- http://www.edenvillagewest.org

6 Points Sci-Tech Academy West

כשמדע פוגש כיף! חניכים העולים לכיתות ה' – י׳ מוזמנים למחנה בן 12 יום הממוקם בסמוך ללוס אנג'לס במהלכו יעסקו בחקר רובוטיקה, עיצוב משחקי וידאו, מדע סביבתי, מדיה דיגיטלית ועוד מגוון של פעילויות מהנות אחרות בסביבה ידידותית עם חניכים בעלי תחומי עניין דומים. בכל אותן התנסויות מדעיות יחקרו החניכים גם את הזהות היהודית שלהם ויחזקו את הקשר שלהם לישראל דרך הפן הטכנולוגי.

מחיר:$3,200

לפרטים והרשמה- https://6pointsscitech.org/west/

HavayaArts Camp

מחנה המיועד לחניכים העולים לכיתה ג׳- ט׳ אשר רוצים לפתח את הצד האומנותי שבהם, לחזק את הזהות היהודית ולהפוך לגרסה הכי טובה של עצמם.

המשתתפים יבחרו מתוך ארבעת הדיסציפלינות הלימודיות – אומנות חזותית, מוזיקה, תיאטרון, ריקוד ותנועה ויוכלו לעבוד בתחום הליבה שלהם או לחקור תחום אחר כשכל הכלים וההשראה האפשריים נמצאים ממש בקצות אצבעותיהם.

עלות המחנה- $3,100

לפרטים והרשמה- https://havayaarts.org/our-program/

Moshava California

מחנה מושבה קליפורניה (לשעבר מושבה מליבו) מתקיימים תחת המטריה של תנועת "בני עקיבא" הפועלת לעורר ולהעצים את הנוער היהודי של צפון אמריקה למחויבות עמוקה לעם ישראל, לארץ ישראל ולתורת ישראל דרך מחנות קיץ ומגוון של תכוניות חינוכיות במהלך כל ימות השנה.

מחנות הקיץ של המושבה מציעים מזה 75 שנה חוויות קמפינג יוצאות דופן, ייחודיות ומעוררות השראה לכל החיים בקרב נוער יהודי וצעירים בצפון אמריקה.

עלות המחנה ~$3,900

לפרטים והרשמה- https://www.moshavacalifornia.org

NCSY Camp

NCSY הינו ארגון הפועל למעלה מ-60 שנה ומטרתו היא להעניק לבני הנוער היהודיים את ההזדמנות לבנות קשר עמוק עם השורשים היהודיים שלהם דרך תורה ומסורת.NCSY מפעיל 19 תכניות קיץ ייחודיות בארה"ב, ישראל ואירופה, ומספק חוויה ייחודית לבני נוער הבאים מרקעים שונים. לארגון, תכניות התמחות, פעילויות התנדבות, מחנות גלישה וגם תכנית חדשה של "הצלה ישראל". רוב התוכניות הן לבני נוער בכיתות ט'- י"ב עם כמה יוצאים מן הכלל.
קיימים מגוון מחירים לתוכניות השונות.
לפרטים והרשמה- https://ncsy.org

URJ 6 Points Sports Academy

מחנה ספורט מקצועי הממוקם בלוס אנג'לס ובצפון קרוליינה. במחנה יתנסו הילדים בכל סוגי הספורט וביניהם בייסבול, כדורסל, כדורגל, טניס, טיפוס קירות, שחייה ועוד. המחנות הם בסשנים של שבועיים, ארבעה או שישה שבועות.

עלות המחנה- 3100$

לפרטים והרשמה- https://6pointssports.org

Camp Tel Yehudah מחנה תל יהודה

המחנה מציע תוכנית לימודית חוויתית ודינמית המתמקדת בפיתוח מנהיגות ובחיבור בני הנוער ליהדות ולישראל. החניכים במחנה יהנו מפעילויות ספורט, מוזיקה, יצירה ואומנות, מסלולי טיול ועוד. המחנה ממוקם על גדת נהר ברוויל בניו יורק ומקבל חניכים מכל רחבי ארצות הברית, אנגליה, ישראל ומדינות נוספות בעולם.

תכני הלימודים במחנה פונים לכל הפלגים ביהדות- אורתודוכסים, קונסרבטיבים או רפורמים על מנת ליצור קהילה פלורליסטית ותוססת.

עלות המחנה 4950$

לפרטים והרשמה- http://telyehudah.wordpress.com/campintouch

Buck’s Rock Performing and Creative Arts Camp

מחנה שכל כולו אומנות בו יוכלו ילדיכם לחקור מתוך 30 סטודיוז מצויידים היטב את האומנות המועדפת עליהם הכוללת בין היתר ציור, פיסול, צילום, תפירה, אומנות בזכוכית, צורפות, ריקוד ועוד. המחנה, הממוקם בקונטיקט, מיועד לגילאי 9-16 ובנוסף לצד היצירתי שהוא מטפח, הוא מציע פעילויות ואטרקציות רבות הכוללות בריכת שחייה גדולה, תחנת רדיו, אולפן הקלטות ועוד.

עלות המחנה נעה בין 3790$ ל-9790$

לפרטים והרשמה- http://bucksrockcamp.com/

מחנה קיץ כחול לבן Kachol Lavan camp

ארגון הקהילה הישראלית אמריקאית (IAC) בשיתוף הסוכנות היהודית מציע מחנה לינה בן 12 יום אשר מתנהל כל כולו בשפה העברית. המחנה מיועד לילדים ובני נוער בגילאי 9-15 ומתקיים בשני לוקיישנים נפרדים (ראנינג ספרינגס, קליפורניה ואריוויל ,ניו יורק).

עלות המחנה- 1800$ לשבועיים וכוללת סידורי לינה, שלוש ארוחות ביום ופעילויות שונות ומגוונות הנוגעות לישראל, ליהדות, אומנות, ספורט ועוד.

לפרטים והרשמה- www.kachol-lavan.org

תוכנית "שלהבת": מסע לפולין ולישראל לילדי המפרץ

תוכנית "שלהבת": מסע לפולין ולישראל לילדי המפרץ

מאת: נירה פורן

אחד האירועים החשובים בחייהם של בני תיכון ישראלים הוא "המסע לפולין" אליו יוצאים תלמידי תיכון בי"א או בי"ב. זו אחת החוויות המכוננות של תקופת התיכון, ונחשבת אצל רבים לחוויה משנת חיים. ה-OFJCC הרים את הכפפה ומאפשר בשנים האחרונות גם לילדי המפרץ להשתתף במסע חשוב הזה. התוכנית קרויה "שלהבת" והיא משלבת שבוע בפולין ושבוע בישראל. הביקור בפולין הוא בלווית "איש עדות", ניצול שואה שגר באזרנו ואשר מלווה את המשלחת כבר במפגשי ההכנה המקדימים והמשך במחנות הריכוז וההשמדה ומוקדי השואה, הכל לצד הצוות המקצועי כמובן, ובהובלתו של ג'ואל סטנלי מה-OFJCC.

בישראל, המשלחת מתחילה את הביקור בנגב,  בשדה בוקר, הבסיס המרכזי הוא בירושלים וכמובן, כדי שהנוער יהיה ממש מרוצה כלול גם בילוי בתל אביב. לאורך הביקור בארץ מתקיימים מפגשים עם נוער ישראלי שמארח את חברי המשלחת.

ייחוד התוכנית הוא בכך שהיא כוללת רק ילדי תיכון מהמפרץ; ילדים עם רקע דומה ועם אפשרות להיות בקשר לפני המסע וכמובן לאחריו.

ערב מידע לגבי התוכנית יתקיים ביום ראשון 12.10 בשעה 6:30 בערב ב-OFJCC שבפאלו אלטו ולאחריו יתקיימו מספר מפגשי הכנה נוספים כדי שהחוויה תהיה מעמיקה ויסודית.

"אל תתנו לשום מבחן ושום AP למנוע מכם השתתפות במסע המדהים לפולין" מעידה אחת הבוגרות "אין יום מאז שחזרתי מהמסע שאני לא נזכרת בחוויות שהיו לי", אומרת אחרת, “This is really a life changer”. ואנחנו אומרים: תנו לילידכם הזדמנות לעצב את זהותם היהודית והציונית. תנו להם חוויה שתעזור להם לעצב דעה ולהתחבר ריגשית לשורשים.

הציצו בוידאו משלהבת 2011

השנה, יתקיים המסע בין התאריכים 2-15 באפריל, 2018.

לפרטים נוספים לחצו כאן