10 שנים לבגד כפת: הכירו את חלוצי בית הספר לעברית הראשון בעמק

10 שנים לבגד כפת: הכירו את חלוצי בית הספר לעברית הראשון בעמק

מאת: שלומית סאם-אקרמן

10 שנים לאחר שהחלו את לימודיהם בבית הספר לעברית "בגד כפת", בן כהן, אביב שי ונעמה בז'רנו יכולים לנשום לרווחה ולומר שהמשימה הושלמה.

מימין: בן כהן, נעמה בז'רנו, אביב שי (עיבוד תמונה: מור מוריה-שיפוני)

עם עברית שוטפת, יכולות קריאה וכתיבה גבוהות, קרדיט לקולג' ולתיכון וציון גבוה במיוחד במבחני ה-SAT בעברית, השלושה הם ההוכחה שעם עבודה קשה ועם התעקשות לא פחות קשה של ההורים בבית, ניתן לשמר לילדים את העברית. ושלרגע לא יהיה לכם ספק- בן כהן נולד בארה"ב, נעמה הגיעה לכאן כשהייתה בת שלושה חודשים ואביב מתגורר כאן מגיל שנתיים, וכיום הם בכיתה י"א כך שאת העברית הם ספגו בעיקר בבית בזכות ההורים שלא ויתרו ובבגד כפת, שלדבריהם, תרם לחיבור שלהם לישראל, לשפה, להכרת התרבות, החגים וההיסטוריה שלה.

אז איך הם עשו את זה? מה גרם לילדים אשר נולדו או הגיעו לארצות הברית כתינוקות להתמיד עם העברית ולהגיע לרמה כמעט זהה למקביליהם בישראל?

"בכל פעם כשהיינו מדברים באנגלית עם ההורים בבית, הם היו עונים את אותה התשובה – אנחנו לא מבינים אנגלית", נזכר בן כהן, "הם לא השאירו לי ברירה אלא לעבור לעברית והיום, מתוך הרגל, אני מוצא את עצמי עונה את אותה התשובה גם לאחי הקטן שחוזר מהגן ורגיל לדבר באנגלית".

גם במקרה של אביב הגישה בבית הייתה זהה. בכל פעם שפנה להוריו הוא נאלץ לדבר בעברית ולדבריו גם אם בטעות "השחיל" מילה באנגלית, ישר היו מתרגמים לו אותה כדי שלרגע לא ישכח איך אומרים אותה בעברית.

ההורים של נעמה עוד הלכו צעד אחד קדימה, הם קבעו שלא רק שהעברית תהיה השפה היחידה בבית אלא גם ההתכתבויות בטלפון יהיו אך ורק בעברית וזה היה התנאי שלהם לקבלת הטלפון הראשון של נעמה. אז לדבריה זה היה מציק ומעצבן בהתחלה, אבל היום היא מודה להם על כך ושמחה שבזכותם היא מדברת וכותבת בקלות בשתי שפות.

את פגישתנו אנחנו עורכים בסיומו של ערב ההורים שערך "בגד כפת" לקראת שנת הלימודים החדשה. בן, אביב ונעמה זכו לכבוד של מלכים לאחר שדיברו בעברית ברהיטות והשאירו את קהל ההורים חדור מוטיבציה ליישם את הטיפים שקיבלו מהשלושה גם בבית. הם דיברו על כל הדברים שעזרו להם לשמר את השפה, בין היתר, ביקורים בישראל, שיחות טלפון עם המשפחה בארץ, קריאת ספרים וכאמור דיבור אך ורק בעברית בבית. בנוסף, דיברו על החוויה שלהם בבגד כפת – ההדרכות שהם עושים לתלמידים הצעירים, הקרדיט לתיכון ששיעורי העברית מקנים להם כשפה שנייה, החגים שחגגו בבגד כפת במהלך העשור האחרון ועל החברויות הרבות שנוצרו ונשמרו לאורך שנים.

אולם מכל הדברים שמנו, נראה שמה שתרם להצלחתם בצורה המשמעותית ביותר הן האמהות של בן ונעמה- עדי טטרקו ורחלי בז'רנו שלמעשה בלעדיהן כל הערב הזה לא היה קורה. המוטיבציה שלהן ללמד את הילדים עברית מגיל צעיר ולתת להם מסגרת יהודית-ישראלית קבועה הייתה כל כך גדולה עד שהיא גרמה להן לעשות מעשה ולהקים בית ספר לעברית בעצמן וכך למעשה נולד בית הספר בגד כפת.

"לפני עשר שנים ההיצע ללימודי עברית לא היה גדול כמו היום", מספרת עדי טטרקו אמא של בן כהן, "האופציות היו או בתי הכנסת או מורות פרטיות שמלמדות בבית ולנו הייתה חשובה ההמשכיות, רצינו מקום מסודר שילווה את הילדים עד הכיתות הגבוהות, שיהווה איזושהי מסגרת לימודית וחברתית עבורם בה יוכלו לציין את החגים וללמוד על התרבות של ישראל. כשלא מצאנו פתרון, הקמנו פתרון בעצמנו. בנינו תוכנית עסקית, התחלנו לראיין מורות, אירגנו תלמידים, חישבנו כמה כל תלמיד ישלם וכשראינו שיש לנו מספיק כסף לשכור מקום, פנינו לנירית קדם מה-JCC שהיה בזמנו בקאברלי והצענו לה לפתוח את בית הספר אצלם מתוך מחשבה שאם יהיה רווח אז כדאי שהם יקחו אותו.

בשנה הראשונה היינו מאוד מעורבות, בחרנו בענת שטיינהרט כמורה ועם עשרה תלמידים בלבד יצאנו לדרך. בשנה השניייה כבר עברנו ל-OFJCC , לאט לאט החלה להיבנות קהילה, כיתות נוספות נפתחו והשאר היסטוריה".

חוגגים חנוכה אז והיום

כיום מונה בגד כפת מעל ל-500 תלמידים ומתפרס על פני ארבע שלוחות בפאלו אלטו, לוס גאטוס, סאניוויל ופוסטר סיטי ובדיוק כמו שהוקם מתוך הקהילה כך הוא ממשיך גם היום להוות בית ספר של הקהילה ולמענה, תוך עידוד מעורבות והשתתפות הורים ומשפחות. בית הספר שעבר מאז לניהולו של ה-ICC מעסיק 25 מורות ופועל תחת ניהולה של שולי זילברפרב סלע ב-ICC.

"מה שהתחיל לפני עשר שנים בכיתה אחת עם מורה אחת הוא כיום בית ספר קהילתי גדול המיועד לתלמידים בגילאי גן עד י"ב שמעבר ללימוד השפה העברית, הוא שם דגש על לימודי חגי ישראל וחינוך לערכים יהודיים-ישראליים-אמריקאיים", אומרת שולי, "כיום יש לנו 13 כיתות תיכון בשלוש ערים. זה אומר שיותר ממאה ועשרים תיכוניסטים יכולים לבחור בעברית כקורס שפת עולם שנדרש בבית הספר שלהם ובקבלה לקולג׳. הם יכולים לבחור ללמוד עברית ברמות קורסים הכי גבוהות וזה יתרון ענק עבורם בהשוואה לבני כיתתם. בן, אביב ונעמה, למשל, זכו גם בקרדיט עבור קורס שפה למשך שלוש שנים כולל קורס 5 Honors ואפילו 6 Honors, גם בציון גבוה ב-SAT, וגם בניסיון תעסוקתי כמדריכים ועובדי ארגון גדול כמו ה- OFJCC. אני חושבת שהם זכו גם בחברים לחיים ועוד נזכה לשמוע עליהם. התפקיד שלנו, מבחינתי, הוא לזמן להם אפשרויות לצמוח מ"לומדי עברית" בכיתה הפרטית שלהם, לכאלה שמעבירים את הידע וההתלהבות שלהם לדור הבא. לכן, פתחנו את תוכנית המדריכים והבנתי את החשיבות שלה כשבמקרה קיבלתי הצעת התחברות ב"לינקדין" ממדריך שלנו. הוא פתח פרופיל כבר בכיתה ט' כמדריך ב-OFJCC. הוא לקח בשתי ידיים את ההזדמנות שנתנו לו והלך עם זה בענק. העבודה שהוא והאחרים עושים בכיתות היסודי היא חשובה לא רק ברמה של הנתינה לקטנים, אלא גם בתחושת הסיפוק האישי שלהם, המנהיגות הצעירה והתעצבות הזהות האישית".

אז מבחינת עדי ורחלי הפרוייקט הצליח. רחלי עדיין פעילה בוועד בית הספר, אך מלבד זה הן כבר לא מעורבות בניהול בית הספר ואפילו התקשורת של צוות בית הספר נעשית ישירות מול ילדיהן, "יש להם קבוצת וואטסאפ שהם מתכתבים עם המורה תמי, בעברית כמובן", הן אומרות.

כיום, נמצאים בן, אביב ונעמה בשנת הבחירה שלהם ועל אף שסיימו את כל ההתחייבויות שלהם שהן הקרדיט לתיכון ולקולג' ומבחני ה-SAT הם בכל זאת ממשיכים בלימודים, תאמינו או לא, מתוך רצונם החופשי. שלושתם מעידים שחשוב להם לשמור על העברית, בן שוקל להתגייס לצבא, נעמה חושבת על שנת שירות ואביב בנתיים שומר על כל האופציות פתוחות.

דיסלקציה: מה הם סימני האזהרה המצריכים אבחון?

דיסלקציה: מה הם סימני האזהרה המצריכים אבחון?

מאת: יפעת שפרן

Kristine Lewis

דוד הינו תלמיד כיתה ג, הוא אוהב לעיין בספרים וטוען שהוא קורא, הוא יודע לענות על שאלות שהמורה שואלת אבל הוא כותב עם שגיאות כתיב רבות. ההורים חשו שיש קושי, אבל המורה טענה שיש להמתין ולחכות בייחוד מאחר שהוא אינו דובר אנגלית כשפת אם. ההורים החליטו לקחת את דוד לאיבחון והסתבר שדוד לא יודע לקרוא ולמעשה הוא "זייף קריאה". בזכות זכרון טוב והרצון להיות כמו כולם בכיתה דוד "צילם" את המילים בזכרונו, אולם כמות המילים שהילד יכול לצלם ולזכור הנה מוגבלת, מתברר שלדוד יש דיסלקציה.

דיסלקציה הינה מילה הלקוחה מיוונית: דיס = קשה לקסיס = מילה, זהו קושי שמתבטא בתחומים רבים אבל אנו שמים לב אליו בעיקר בנושא הכתיבה והקריאה.

דיסלקציה הינה תורשתית,  סביר להניח כי לילד הלוקה בה יהיה הורה, דוד, סבא או סבתא עם אותה לקות. אותרו שלושת הגנים הגורמים לדיסלקציה ובטח לא רחוק היום שגם תמצא לזה תרופה ,אבל עד אז, אנו מתמודדים עם קושי זה באמצעות הוראה מתקנת. 

כ-20% מהאוכלוסיה סובלים מדיסלקציה ברמות שונות: החל מאלו הקוראים ללא קושי, אך יש להם  שגיאות כתיב רבות ועד אלו (ילדים/מבוגרים) שלא מצליחים ללמוד קריאה כלל בשיטות ההוראה הנהוגות בבתי הספר.

ל-50% מהדיסלקטים תתווסף גם הפרעת קשב וריכוז.

אז בואו נתחיל מהסוף – הרבה אופטימיות, כולם יכולים עם העזרה המתאימה ללמוד לקרוא עד רמת קולג' ויש לזכור שילדים עם דיסלקציה ניחנו בכישרונות רבים בתחומים מסויימים בגלל המבנה השונה של העצבים במח ועלינו כהורים למצוא ולחזק כישרונות אלו.

ניתן להבחין בדיסלקציה עוד בגיל הגן מאחר שהיא משפיעה על תחומים נוספים פרט לקריאה. אולם, לפני שאתם מנסים ל"אבחן" את ילדיכם, חשוב לציין כי כל האמור מטה הוא על קצה המזלג ונאמר בהכללה ולכן יש להיוועץ באיש מקצוע רלוונטי, כל מקרה לגופו. איננו מאבחנים דרך כתבות. 

סימנים לדיסלקציה בגיל הגן: (שלושה סימנים ויותר מעוררים חשד לדיסלקציה)iStock_000038478192_Large

-איחור בדיבור

-קושי ללמוד לשרוך שרוכים

-החלפת סדר אותיות או השמטת צלילים בדיבור (למשל אומרים פסגטי במקום ספגטי)

-קושי בזכירת שמות האותיות או סדר האלף בית

-קושי בזכירת כתובת הבית שלהם או מספר הטלפון

-דלקות אוזניים כרוניות

-בלבול בין ימין לשמאל

-קושי בחריזת חרוזים

-קרוב משפחה עם דיסלקציה

-גיבוש יד דומיננטית בגיל מאוחר יחסית (לאחר גיל 5).

סימנים לדיסלקציה בגיל בית ספר:

ילדים עם דיסלקציה הם לרוב מתוחכמים מאד ורוצים להיות מצליחים כמו בני כיתתם ולכן הם לומדים "לזייף קריאה". לאור זאת נעדיף להסתכל על הכתיבה שלהם.

בתחום הכתיבה:

-אחיזת עפרון בצורה שגויה.

-כתיבת אותיות בכל פעם מנקודה אחרת, האותיות בגבהים שונים, לא יכולים להעתיק מהלוח כי כל כמה אותיות הם מרימים את הראש (הם זוכרים כל אות בנפרד ולא כל מילה בנפרד).

-בלבול בכיווניות של האותיות (b-d) (w-m) (b-p)- בלבול זה תקין לחלוטין עד שנתיים מרגע שמתחילים ללמוד קריאה וכתיבה. אחרי שנתיים זה יהווה סימן לקושי כלשהו.

-חוסר שימוש בסימני ניקוד ולא ב-Capital Letters, הם משמיטים המון פעמים את ה-Vowels ומצד שני מוסיפים Silent E  לקישוט כי הם לא יודעים מתי באמת צריך אותה (יש סיבה לכל Silent E שנרשמת).

-קושי בלימוד Sight Words. הלמידה להכתבה של יום שישי קשה להם ולרב אחרי שבועיים ישכחו את המילים שלמדו. למרות שראו וכתבו מילים מסויימות פעמים רבות הם עדיין ייטעו באיות שלהן, מילים כמו friend או because יהיו קשות להם לאיות.

-חוסר רצון ללכת לבית ספר ותלונות על כאבי בטן או ראש.

בתחום הקריאה:

-קריאה איטית, מקוטעת ולא מדוייקת

-ניחוש מילים על בסיס הצורה שלהן או על פי תוכן הסיפור, נעזרים בתמונות שבספר.

-התעלמות מסופיות של מילים ( er, ing ,ed, or)

-הטעויות שלהם אינן מקריות, הם יתבלבלו בין:

girl – gril

how –who

from – form

was – saw

dig – big

may –way

need – needed

should – shoulder

והשגיאות היותר קיצוניות יהיו בין:

Fast – speed

Horse – pony

Journey – trip

-קושי בשינון לוח הכפל

-קושי בזכירת רצף של שלבים בחשבון (כגון חילוק ארוך), כיווניות.

-והכי חשוב, הם אינם יודעים לקרוא רשימות של מילים לא אמיתיות!

בתחום החשבון:

-קושי בשינון לוח הכפל.

-קושי בזכירת רצף של שלבים בחשבון (כגון חילוק ארוך)

-כיווניות לקויה

-קושי בפתרון של בעיות מילוליות ועוד.

במקרה בו זיהיתם קשיים אצל הילד ואתם חושדים שהוא לוקה בדיסלקציה, השלב הבא הוא אבחון אשר יכול להיעשות במסגרת בית הספר או במסגרת פרטית. את כל הפרטים על האבחונים השונים, על היתרונות והחסרונות של איבחון פרטי מול איבחון בית ספרי ועל ההתאמות שמקבלים ילדים בעלי דיסלקציה בבית הספר תוכלו לקרוא בכתבה על התאמות ואבחונים ללקויי למידה בבתי הספר בארה"ב

 

בהצלחה. וזיכרו, השמיים הם הגבול גם עם ליקויי למידה!!!

להתראות,

יפעת שפרן

Yifat Shafran

Certified Barton Tutor

Dyslexia Specialist

sshafran@gmail.com

על התאמות ואבחונים ללקויי למידה בבתי הספר בארה"ב

על התאמות ואבחונים ללקויי למידה בבתי הספר בארה"ב

מאת: יפעת שפרן

התמודדות של הורים עם בעיות לימודיות או רגשיות של הילד היא אינה דבר פשוט, וכשזה נעשה במדינה אחרת, עם מערכת חינוך שונה ולא מוכרת, ההתמודדות אף עשויה להיות קשה יותר. ילדים הנתקלים בבעיות לימודיות כגון דיסלקציה או דיסקלקוליה, בעיות רגשיות, פיזיות, הפרעות קשב וריכוז, לקות שפה ועוד, זכאים לקבלת עזרה והתאמות מבית הספר שיכולות להפוך את חייהם ואת חוויית הלימוד שלהם לקלה יותר. בכתבה זו נסקור את אותן התאמות המגיעות לילדים אלו על פי חוק, אלו ילדים זכאים להן? כיצד ניתן להשיג התאמות אלו? היכן מאבחנים את הלקות? ומה ההבדל בין אבחון בית ספרי לאבחון פרטי?

חשוב לציין כי כל הנאמר בכתבה הוא בקצרה ויש להתייעץ עם גורם מקצועי בכל מקרה פרטי.

שתי תוכניות מרכזיות מציעה מערכת החינוך האמריקאית להתאמות בלימודים:

זכאות ל-IEP: ( תוכנית חינוך אישית)

Stressed Schoolboy Studying In Classroom With Teacher

על מנת להמצא זכאי לתוכנית חינוך אישית (IEP) הילד צריך לענות על שני קריטריונים:

  • שימצא כבעל ליקוי שמשפיע לרעה על התוצאות הלימודיות (לקויות: אוטיזם, עיוורון, חרשות, הפרעות ריגשיות, בעיות שמיעה, פיגור, בעיות אורטופדיות, בעיות רפואיות, ליקויי למידה, ליקויי שפה או דיבור, פגיעת מוחית, בעיות ראיה).
  • הילד חייב שירותי חינוך מיוחד ושירותים רלוונטיים (כגון תוכנית מיוחדת לקריאה, קלינאית תקשורת, סייעת צמודה וכו').

התוכנית תכתב ע"י צוות מיוחד של בי"ס ובשיתוף ההורים.

זכאות ל-504P

על מנת להמצא זכאי לתוכנית 504P  עפ"י חוק Civil Rights Act of 1972, על הילד להיות בעל ליקויי שמגביל אחת  או יותר מהפעילויות העיקריות בחיים  (Major Life Activities) ושאינו ברמה המקנה זכאות לקבלת IEP .

תוכנית ה-504P נכתבת ע"י צוות מיוחד (לרב בשיתוף ההורה) עבור התלמיד שיכול להסתדר מסגרת הרגילה של הכיתה אבל הוא זקוק להתאמות מסוימות. (למשל, ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, בעיות רפואיות או ריגשיות, נכות, ועוד)

אני אוהבת לומר שבשפה פשוטה ההבדל בין 504P לבין IEP הוא באם בי"הס נדרש להשקיע כסף או לא.

 איך מקבלים 504P או IEP?

קבלת ה- 504P או  IEP יכולה להעשות במספר דרכים: ע"י המלצה של בי"ס, ע"י איבחון של בי"ס או ע"י הבאת איבחון פרטי לבי"ס, אך שימו לב!! בית הספר אינו מחוייב לקבל איבחון זה אך מחוייב לשקול את האיבחון ותוצאותיו/המלצותיו, וכן ניתן לקבל התוכניות ע"י המלצת רופא או כל גורם מוסמך אחר, כל מקרה לגופו.

עפ"י חוק, המדינה אחראית לאתר ולזהות ולאבחן כל ילד עד גיל 21 שיתכן ויש לו ליקוי/מום וזקוק לשירותי חינוך מיוחדים ולכן כהורה אתה יכול לבקש מבית הספר שיאבחן את ילדך כשעליך לפרט מה הגורמים שמעלים בך חשש לליקוי. המלצתי האישית, שוחחו עם המורה קודם שלא לפגוע בכבודו, אך הגישו הבקשה בכתב ובקשו חותמת נתקבל עם תאריך. (יש משמעות גדולה לזמנים).

מי מאבחן? איבחון יכול להעשות ע"י בוחן שיש לו תואר שני או דוקטורט בחינוך או פסיכולוגיה או ע"י מומחה המתמחה בתחומים מסויימים. איבחון יכול להתחלק בין מספר בוחנים וכך אכן נוהגים לרב באיבחונים שנעשים בבי"ס.

ההבדל בין איבחון בית ספרי לאיבחון פרטי

ההבדל הראשון, איבחון בית ספרי לא עולה להורה כסף!

השוני העיקרי בין האיבחונים הוא מטרת האיבחון

מטרת האיבחון הפרטי היא לענות על שאלות ההורים, לבחון במה הילד מתקשה, למה הוא זקוק והמלצות.

מטרת האיבחון הבית ספרי הוא לבדוק האם הילד זכאי על פי חוק לשירותי החינוך המיוחד ו/או התאמות.

במה שוני זה במטרות בא לידי ביטוי? להלן דוגמא:

20% מהאוכלוסיה סובלים מדיסלקציה ברמות שונות, מתוכם 10% יאובחנו, מתוכם יהיו זכאים לסיוע ילד אחד מעשרה שאובחנו. את בית הספר מעניין רק האחוז הבודד שזכאי לסיוע, כהורים אנו מעונינים לדעת מהו הקושי וכיצד לסייע גם אם הקושי אינו בדרגת חומרה שמקנה סיוע ע"י בית הספר.

ישנם הבדלים נוספים בין איבחון פרטי לאיבחון בית ספרי. כך למשל, כל מאבחן יכול לבחור משלל המבחנים התקפים הקיימים בשוק את המבחן שלו ולעיתים יש לכך השפעה על תוצאות האיבחון. השינוי יתבטא ביחס ושיתוף ההורים, חשיפת המידע מול בי"ס ובעקבות זה התנהלותם ועוד.

מה לומר לילד שניגש לאיבחון?

תלוי בגיל הילד ובאופיו ותמיד ניתן להתייעץ עם המאבחן. אני נוהגת להסביר שיש שיטות שונות ללמוד חומר ובי"ס מלמד עפ"י הדרך שמתאימה לרב הילדים, אך בהחלט לא לכולם ולכן האיבחון נועד לבדוק מהי השיטה הכי טובה עבור הילד ושתהפוך את הלימודים לקלים יותר עבורו (לצעירים יותר אני אומרת שאני מלמדת טריקים שהופכים את הקריאה והכתיבה לקלים יותר).

מהן ההתאמות/ההקלות שניתן לקבל ע"י 504P?

היריעה קצרה מלהכיל את הכל, אך אתן מספר דוגמאות: ישיבה בקדמת הכיתה, תוספת זמן , קיצור עבודות, הענקת מחמאות לילד ע"י המורה, אפשרות לצאת באמצע השיעור להתאווררות, סיכומי שיעור ועוד.

אלו שירותים ניתן לקבל במסגרת ה-IEP?

כל מה שכלול ב-504P ובנוסף שיעורי עזר בחשבון, קריאה, טיפול על ידי קלינאית תקשורת, טיפול על ידי מרפאה בעיסוק, סייעת ועוד. ישנם בתי ספר עם תוכניות טובות יותר וישנם בתי ספר עם תוכניות טובות פחות – תלוי בתוכנית שהילד צריך ובתקציב בי"ס.

מאחר ושני מסמכים אלו ( 504P  ו-IEP) נכתבו מכח חוק והם מסמכים משפטיים, הרי שיהיו בעלי תוקף משפטי בכל מקום ציבורי בארה"ב. גם אם הילד עבר להתגורר במדינה אחרת בארצות הברית, המסמכים יהיו ברי תוקף בבתי הספר הציבוריים גם שם.

אני אישית אוהבת לבנות לילדים עם ליקויי למידה לפחות 504P , וזאת על מנת  להגן עליהם שלא יפגעו מבחינה לימודית ולא יפגע הדימוי העצמי במסגרת הבית ספרית, וזאת עד שידביקו הפערים אל מול בני כיתתם ועל מנת לאפשר להם לממש את הפוטניציאל הלימודי שלהם עם ליקויי הלמידה.

לקות למידה לא עוברת מעצמה ולא חולפת עם הגיל! כל עיכוב בעזרה הנדרשת לילד מגדיל את הפער ופוגע בדימויו העצמי של הילד. אם יש חשש, אין מה להסס- צריך לפעול…עם העזרה המתאימה השמים הם הגבול גם עם לקות למידה.

Yifat Shafran

Certified Barton Tutor

Dyslexia Specialist

sshafran@gmail.com

בשבילי, סלט ישראלי!

בשבילי, סלט ישראלי!

מאת: דלית גבירצמן

מי לא מכיר את שרון אשכנזי? שרון אשכנזי זה מותג. מותג של תחנת כוח שמזיזה הרים. שרון היא שמש חמה שמזינה פלנטה שלמה של אנשים שנהנים מאורה ומחומה. היא מנוע, כור גרעיני ומקור בלתי נדלה של אנרגיה גדולה שגורמת לדברים לקרות. שרון היא הרבה דברים בשביל כל כך הרבה אנשים; מורת דרך, מובילה חברתית, מדריכת נוער, מורה ומרצה באוניברסיטה, חברה במועצות מנהלים, אשת משפחה, חברה, שדכנית, תלמידה ניצחית, מנהלת מלידה, בלוגרית, אשת חברה, יועצת נדל״ן ומעצבת פנים. שרון היא חברה שכיף לחגוג איתה את החיים הטובים, והיא האדם שתרצה לצידך ברגעים הקשים.

שרון אשכנזי

אחרי שנים רבות של עשייה חברתית מגוונת ותרומה משמעותית לפרויקטים ואירגונים קהילתיים רבים בסיליקון וואלי כמו צופי ״שבט המפרץ״, בית הספר לעברית ״בגד כפת״ וה- ICC, החליטה שרון להקים בארץ עמותה ללא מטרות רווח, סנונית לאיחוי הקרעים בחברה הישראלית. ״סלט ישראלי״ היא תוכנית המנהיגות והמצוינות לבני נוער שהקימה שרון בשנה האחרונה. התוכנית תתקיים לאורך שנת הלימודים והיא כוללת סמינר מנהיגות בן שבוע המתקיים בימים אלו ממש במחנה הקיץ ״קימאמה״ שבבית ינאי.

– אז מה שלומך בימים אלו?

״אני על ענן. זה פשוט מדהים, זה קסם מה שקורה כאן. זאת מנת אופטימיות לשנתיים, וזה מאוד יפה לראות את זה קורה״.

– ספרי לי, קודם כל, למי מיועדת התוכנית ומה היא כוללת?

״התוכנית מיועדת לבני נוער, על כל השבטים והעדות של החברה הישראלית. יש לנו דרוזים, מוסלמים, יהודים ונוצרים, עולים מאתיופיה, בני עיר וכפר, דתיים וחילוניים, קיבוצניקים – באמת ״סלט ישראלי״. היא מיועדת לבוגרי כיתות ט׳-י׳ מאזור הצפון. זה כרגע קורה באזור הצפון מפני שהם יצטרכו להוביל פרויקטים בקהילות שלהם וחשובה הקירבה הגאוגרפית. בני הנוער, נבחרו בקפידה ועברו תהליך של סינון ומיונים. תחילה, הם עברו סינון ראשוני בבית הספר, אחר כך הם עברו יום מיונים עם דינמיקה קבוצתית וראיון אישי, ולבסוף, ישבו חברי הועדה של ״סלט ישראלי״ ובחרו את המתאימים ביותר. מתוך מאות ילדים שנרשמו ועשרות שהגיעו לימי המיון, הגענו לנבחרת של שמונה עשר ילדים מ ה מ מ י ם״.

– אני שומעת את האהבה וההתלהבות המוכרת בקול שלך…

״לראות את האינטראקציה בינהם, את החיבורים שנוצרו כבר מהיום הראשון – זה פשוט מדהים. כבר במיונים נוצרה איזו אווירה מיוחדת, וכשהם הגיעו לכאן ביום הראשון, זה הרגיש כאילו שהם כבר חברים. התוכנית בעצם כוללת ארבעה מרכיבים: החלק הראשון הוא כיף וחוויה וגיבוש, וזה מה שהסמינר בקימאמה נותן להם. המרכיב השני הוא לימוד והגות. הילדים נחשפים כל יום למאמר, סרט או שירה ודרך לימוד לא פורמלי, כמו פעולות בתנועת נוער, הם לומדים ביחד. בתהליך הלימוד הם עוברים החל מהיום הראשון משאלות של זהות, של מי אני? לנושא של רב-תרבותיות ולשאלה של ״מדינת כל אזרחיה״. המרכיב השלישי הוא מרכיב של השראה, בכל יום יש דובר שמגיע לספר את הסיפור שלו, וגם כאן יש לנו סלט, כי הדוברים מגיעים מכל הדתות ומכל העדות בהתאם לנושאים הנלמדים. לדוגמה, ביום השני, הגיע אלינו הרב שמואל יוסף שהגיע לספר על העלייה שלו מאתיופיה, והיום, הנושא שלנו הוא יזמות. המרכיב הרביעי הוא עשייה, איך בעצם לוקחים את כל הדבר הזה ומעצימים אחרים. היום ומחר, הילדים יתחילו לחשוב על הפרויקטים שיובילו״.

– איך התוכנית עובדת מול קימאמה?

״אנחנו בנינו תוכנית חינוכית שמקדמת ערכים כמו דמוקרטיה, סובלנות ופלורליזם, שמחזקת ומעצימה בני נוער למנהיגות. חיפשנו פלטפורמה שתאפשר לנו לעשות את זה באווירה כיפית במנותק מהסביבה הטבעית שלהם. ואיפה אם לא קימאמה? אנחנו תוכנית ייחודית שמתארחת בתוך קימאמה ונהנית מהשירותים שיש לקימאמה כמו: שיעורי גלישה, לינה וארוחות, כשחלק מהפעילויות אנחנו עושים ביחד עם קימאמה״.

-:מה מייחד את התוכנית? במה היא שונה מהותית מתוכניות אחרות?

״קודם כל, זאת הפעם הראשונה שלוקחים את כל השבטים ומערבבים אותם. אין תוכניות מנהיגות לנוער שמיועדת לכל המגזרים במדינת ישראל. יש טרנד מבורך לתוכניות מבוגרים, אבל אין תוכניות לנוער.

מה שמדליק ב״סלט״ זה שהכול אצלינו הוא סלט. הרעיון מאחורי השם הוא שאנחנו לא עושים כור היתוך, אנחנו לא מנסים למחוק את העבר כדי ליצור משהו חדש, אלא ממש כמו בסלט ישראלי, שבו מלפפון הוא מלפפון, ועגבנייה נראית כמו עגבניה וכל אחד מהמרכיבים שומר על הצבע שלו, כך גם אצלינו ישנה חגיגה רב תרבותית. כל אחד מביא לתוך קערת הסלט את עצמו, וסך כל החלקים יוצר דבר מושלם.

הכול אצלנו הוא סלט; החניכים, המדריכים, וועדת ההיגוי, הדוברים ואנשי ההשראה״.

״ילד מבית אל, ילד מרהט, ילדה מהרצליה וילדה מבית"ר עילית, לא רק שהם לא נפגשים- אלא הם גם מתחנכים לתפיסה שונה בתכלית לגביי ערכי היסוד ואופייה הרצוי של מדינת ישראל. האם תהיה זאת מדינה חילונית וליברלית, יהודית ודמוקרטית? האם תהיה זאת מדינת הלכה יהודית? או דמוקרטיה הלכתית? האם תהיה זאת מדינת כל אזרחיה או לאומיה? שבט, שבט, שבט, שבט. באופן דומה, לכל שבט- מדורת השבט התקשורתית שלו.״ (נאום השבטים/ רובין ריבלין)

–  מה נתן לך את ההשראה ל״סלט ישראלי״, ולמה היה לך חשוב להקים את התוכנית דווקא בישראל?

״לפני שלוש שנים נחשפתי לנאום של ריבלין, ובעצם מה שהוא אמר היה שילד מרהט וילד מהרצליה וילד מבית אל לא יכולים לפגוש אחד את השני, כי כל אחד מתחנך במערכת חינוך משלו, שיש לה אג׳נדה מאוד ברורה והיא מיועדת רק לילדים כמותו. לכל שבט יש את רשת חברתית משלו שגורמת לו לשמוע רק את עצמו, בהד. בעצם, לא מתקיים שום מפגש בין השבטים, העדות והדתות במדינת ישראל. ואם הוא מתקיים, הוא מאוד אלים. נאום השבטים של ריבלין והמסע שלי לפולין גרמו לי לחשוב שאפשר לעשות שינוי באופן פשוט יחסית, כי ברגע שאתה מפגיש בני נוער ומייצר להם פלטפורמה חינוכית לעשייה משותפת, הקסם מתרחש. כל זה, בצרוף העובדה שאני מאמינה גדולה בנוער, כי הוא אופטימי, סקרן ומחפש לעשות שינוי. ולמה דווקא בישראל? כי הנשמה שלי כאן. זאת המולדת שלי. את ואני גדלנו כאן ואין לנו שום חברים ערבים או דרוזים. איך זה יכול להיות שגדלתי בישראל 29 שנים ואין לי אף חבר שהוא לא כמוני? אני חושבת שהמפגש בין אנשים מרקע אחר כפי שהוא קורה בארצות הברית, גורם לנו להבין שזה אפשרי״.

– מה בנסיון החיים שלך, ההשכלה, העשייה החברתית והחוויות שחווית תורם לך כיום ב״סלט ישראלי״?

״אני חושבת שמכל דבר לקחתי משהו, וזאת תערובת כזאת. להיות מורה ורכזת שכבה בתיכון נתן לי את הקשר לבני הנוער, העשייה בצופים ו״זיכרון בשבט״, להיות חלק מוועדת ההיגוי של ״בגד כפת״ גם תרם לעבודה שלי עם בני נוער, אבל בצורה שהיא פחות פורמלית. יצירת פרויקטים ״יש מאין״ בסיליקון וואלי כמו Israel for Reel לימד אותי על יזמות חינוכית ואיך לקחת רעיון ולהפוך אותו למשהו קונקרטי. החברות במועצת המנהלים של הjcc ובוועדת ההיגוי של הicc נתנו לי כלים לניסוח חזון, ועיצוב הפנים לימד אותי איך שמים את הכול ביחד״.

– מה לימדו אותך החייים מחוץ לארץ ואיך זה שינה אותך?

״אני חושבת שכשאתה יוצא מישראל אתה עושה קצת זום-אין וזום-אאוט. נקודת המבט משתנה וכשמסתכלים מרחוק רואים אחרת את שורש הקונפליקטים, ואולי אפשר לבוא עם כיוון או רעיון יצירתי. בשעה שאתה בתוך הסיטואציה, זה יותר קשה, כי יש לנו דפוסי התנהגות קבועים וקשה לראות אותם כשאתה בפנים״.

– מה היו החששות שלך כשרק התחלת בעשייה? ומה עזר לך להתגבר עליהם?

״היו לי המון חששות. פחדתי שלא יהיו מספיק הורים שיהיו מוכנים לשלוח את הילדים שלהם לחוויה הזאת. יש המון סטראוטיפים וגדרות בין השבטים השונים, ולא חשבנו שיהיה כזה ביקוש לתוכנית. אחר כך, חששתי שהמפגש יהיה אלים או לא נעים. ולבסוף, לא רציתי להישאר ברמת המפגש של ״מחבקי עצים״ או ״חומוס ופלאפל״, אלא רציתי שיהיה במפגש שיח ערכי שבו שמים על השולחן את המורכבות. וכמובן, שכאימא, היו לי גם החששות לשלומם של הילדים. יש פה אלמנט של אחריות מאוד גדולה. מה שגרם לי להתגבר על החששות זאת התיקווה. הפחד משתק, והעשייה נותנת תיקווה. כל מי שבא לבקר, יוצא עם דמעות בעיניים. ביום הראשון, הילדים ניתחו את השיר של חנן בן ארי ״וויקיפדיה״ ולכל אורח אנחנו שרים אותו״.

כמה נוח לזרום עם המוח בהתניות אוטומטיות שלא דורשות לטרוח

רק לתייג ולנבוח, להסית ולזבוח לאלילי הרייטינג אייטמים בכל הכוח

הכול כבר מסודר לנו בראש מגירות-מגירות

לא ניתן למציאות להפריע לנו לראות

שכל שמאלני הוא בוגד, כל ערבי מחבל מתאבד

כל חרדי הוא שודד וכל המתנחלים רצחו את רבין

כל תל אביב טבעונית, כל נתיבות מסורתית עממית,

כל הדתיים פרימיטיביים עם ציצית ועל הדרך מחקו את דארווין.

וויקיפדיה / חנן בן ארי

– מהם ההבדלים המשמעותיים בעבודה קהילתית בארץ ומחוצה לה?

״זאת שאלה טובה. אני חושבת שבכל מקום מצאתי, על הדרך, המון אנשים טובים שמחויבים לעשייה חברתית. בארצות הברית יש לאנשים יותר פנאי להתנדבות ולעשייה חברתית. כשאני חושבת על זה לעומק, אני לא חושבת שיש הבדלים משמעותייים. גם בישראל וגם בקליפורניה מצאתי הרבה שותפים לדרך. אולי אלו רק הבדלים קוסמטיים כאלה של איך שזה עובד, אבל לא אחרים. אלמנט נוסף ששונה זה המעורבות ההורית. כאן, ההורים לא היו חלק מתהליך הגיוס. הילדים הם אלה שמילאו את השאלונים והביאו ממליצים ואת ההורים פגשתי רק בקליטה.״

– מה היתה החוויה המשמעותית ביותר עד כה בתהליך ההקמה והבנייה של התוכנית?

״התוכנית מאוד מרגשת. קורים בה דברים שגורמים להסתכל על הכול אחרת. בסוף היום, מדובר בבני נוער ולכולם יש את אותן התקוות ואותם החששות, וצבע העור או השיוך האתני או העדתי הוא ממש לא רלוונטי. המפגש עם הילדים היה בשבילי נקודת אור. לראות איך ניתן לנפץ סטראוטיפים ודעות קדומות, לראות אותם ישנים ביחד בחדרים ולשמוע אותם מתגלגלים מצחוק עד השעות הקטנות של הלילה, לראות אותם גולשים יחד, עוזרים אחד לשני לעלות על הגלשנים בחום של ארבעים מעלות, לשמוע אותם מנהלים שיח עמוק – כל זה הכי מזקק את המטרה. וגם המפגש עם ההורים, לראות את המעגל שלהם שהוא בעצמו סלט אמיתי, ולשמוע אותם מדברים, גרם לי לראות שהילדים האלה צמחו בתוך בתים שמעודדים סובלנות ושרואים עתיד אחר למדינת ישראל. זה היה מאוד מעורר השראה״.

– עד כמה את מעורבת בעשייה?

״בשלב הראשון, כיזם, אתה עושה הכול. אתה עובד על החזון, מקים וועדת היגוי, מגייס כספים, בונה תוכנית. וכעת, אני נמצאת פה כל יום, כל היום. לדאוג שלילדים יש את כל מה שהם צריכים, לספור ראשים כשהם במים, הכול. התוכנית היא תוכנית צומחת שיריית הפתיחה שלה היא סמינר המנהיגות הזה. יהיה להם סמינר נוסף והם ימשיכו להיפגש במתכונת של פעם בשבועיים-שלושה במהלך השנה״.

– מהיכן את שואבת את האנרגיה לעשות את כל מה שאת עושה?

״כפי שאת שומעת, אני כבר צרודה… אבל אני שואבת המון אנרגיה מהילדים. זאת גאווה ישראלית אמיתית. אני יושבת במפגשים ובא לי לנצור כל דקה. הדברים שנאמרים שם, התום הזה של בני הנוער, הרצון האמיתי בשינוי ובתיקון עולם, והאמונה שלהם שניתן לעשות את זה – אין לזה מחיר״.

– איזה שינוי חברתי היית רוצה שיקרה בחברה הישראלית בעקבות התוכנית וכיצד את חושבת שהתוכנית תעזור לו לקרות?

״אין לי ספק שזה יקרה. אני חושבת שככל שיהיו יותר מפגשי תוכן, הגות ועשייה, עם כל מרכיבי הסלט, כך יווצרו גשרים. בסוף היום, בשיח שכזה, רואים שאין הרבה הבדלים. הילדים מאוד דומים בשאיפות שלהם, באהבות שלהם, בציפיות. ההבדלים הם הבדלים של תרבות, סגנון ושפה שייחודיים לכל אחד ואחת מהם. זה עושה את הכול מאוד מעניין ופלורליסטי״.

– לו היית יכולה להנחיל לחניכים ערך אחד, מסר אחד, מהו יהיה?

״אהבת אדם. אהבת חינם. לאהוב כל אדם באשר הוא אדם״.

– ומה קורה כשהשיח גולש לאזורים היותר טעונים?

״השיח אכן גולש לאזורים טעונים. לדוגמה, אתמול היה לנו מפגש עם ערבי מוסלמי והמנהל המיתולוגי של בית הספר ״גשר על הוואדי״ והוא אמר, שקשה לו לחיות במדינה שהוא לא יכול לשיר את ההמנון שלה, שמדבר על נפש יהודי הומיה. הוא דיבר על הנראטיב ההיסטורי, ואז התקיים ויכוח ומה שלמדנו מהשיח הזה, הוא שלכל דבר יש כמה נקודות מבט. להיסטוריה יש הרבה גרסאות, ובסוף, האמת היא בעיני המתבונן. כל זמן שאנחנו מסכימים שמותר לנו לא להסכים, ומתנהל דיאלוג בכבוד, אז זה בסדר גמור. אי אפשר להתעלם מהעובדה שאנחנו חיים במדינה שלא לכל אזרחיה יש את אותן ההזדמנויות, ושיש מתח חזק בין מדינה דמוקרטית למדינה יהודית, דבר שהוא מאוד בעייתי. הנושאים הללו צפים, אך יש לנו כללי יסוד של ניהול דיון, וכשבבסיס הדברים עומדת אהבת אדם, אז זה לא כל כך נפיץ. בכלל, הילדים שנבחרו לתוכנית, השיח שלהם הוא כבר אחר, וביום הראשון ניסחנו אמנת התנהגות שמקובלת על כולם, שבה יש כללים ברורים של שיח״.

– מהן הציפיות שלך מהתוכנית?

״שהיא תייצר גשר וחיבור בין בני נוער מכל השבטים שיוביל לעשייה משותפת. אני רוצה לראות אותם מעורבים בפרויקטים בקהילות שלהם. אני מקווה שהם יעמיקו וירחיבו את הקשרים ומעגלי ההשפעה שלהם. כל אחד צריך למצוא מנטור בקהילה. זה יכול להיות מדריך בתנועת נוער, יועצת מבית הספר או הורה, והרעיון שהקסם שקורה כאן יתרחב לקהילת המנטורים ויווצר עוד מעגל השפעה. המנטורים יתמכו בפרויקטים וגם בינהם ייווצר איזשהו קשר. הצפייה שלי היא, שהם יהפכו למנהיגים בקהילות שלהם ושהם יחברו בין הקהילות, ושב״סלט  ישראלי 2019״ נוכל להקים גם סלט ישראלי מרכז או דרום. אני גם מקווה שהחניכים של 2018 יהפכו למדריכים בעתיד״.

– מה מבחינתך יחשב להצלחה? מתי תדעי שהמטרה הושגה?

״קודם כל, כבר עכשיו יש הצלחה גדולה. להביא בני נוער למפגש כזה של שבוע ימים שמתרחשת בו אינטראקציה כזאת מדהימה, זאת כבר הצלחה. אין לי ספק, שהם ישארו חברים ושיישאר בינהם קשר. אני מקווה שהפרויקטים יהיו הצלחה, ואם להיות ריאליים, אם נחזור על כך ב-2019, זאת מבחינתי תהיה הצלחה גדולה״.

שרון אשכנזי היא הרבה דברים בשביל הרבה אנשים. בשבילי, ובשביל אלו הקרובים אליה, היא שרוני. מהכרותי אותה, אני יודעת שעם התשוקה שלה, תחושת השליחות והרצון להשפיע ולחולל שינוי לטובה – ״סלט ישראלי״ יהפוך להצלחה גדולה. למעונינים בפרטים נוספים ניתן לפנות ל- info@israelisalad.org

שבת שלום!

דלית

פארקי המים באיזור העמק והמפרץ

פארקי המים באיזור העמק והמפרץ

בימים של עומס חום כבד, אין כמו מפלט של פארק מים גדוש מזרקות, מגלשות ובריכות שאפשר להעביר בו יום שלם וגם ליהנות מכל רגע. ברדיוס של איזור העמק והמפרץ יש לא מעט פארקים כאלו, חלקם גדולים יותר וחלקם פחות, אך בכולם מספיק אטרקציות שיספקו את כל בני המשפחה. אז מה יש בכל פארק? היכן הוא ממוקם? וכמה זה יעלה לכם?

Raging Waters, San Jose

ranging waters Don DeBold

Photo by Don DeBold

פארק המים הכי גדול באיזור הכולל בריכת גלים גדולה, מסלול אבובים ומגלשות מים בכל המהירויות והגבהים. בפארק המים Raging Waters ישנן אטרקציות לכל הגילאים, כולל מתחם לקטנטנים עם בריכה עם מים רדודים ומגלשות קטנות.

כתובת: 2333 South White Road San Jose, CA 95148

מחיר כניסה: 37.99$ למבוגר, ילדים מתחת ל-"48 27.99$, מתחת לגיל שנתיים חינם.

מחיר חנייה 6$ (או 10$ בחגים ובסופי שבוע של חודש יולי)

לפרטים

Boomerang Bay in Great America, Santa Clara

great americaבתוך פארק השעשועים הגדול Great America, נמצא פארק מים (הכלול במחיר הכניסה לפארק) אשר נפתח לקראת העונה החמה. בפארק בריכת גלים גדולה, מזרקות מים, מסלול אבובים מעגלי ומגלשת מים ארוכה. קחו בחשבון שמגוון המגלשות אינו גדול במיוחד ולכן התורים עשויים להיות מעט ארוכים.

כתובת: 4701 Great America Parkway,Santa Clara, CA 95054

מחיר כניסה: החל מ- 39.99$ לגילאי 3 ומעלה בקנייה און ליין ועד 69$ בקנייה בכניסה.

מחיר החנייה- 20$ ברכישה און ליין

לפרטים

Six Flags Hurricane Harbor, Concord

בריכת גלים גדולה, מגוון עשיר של מגלשות מכל הסוגים וכל המהירויות וגולת הכותרת- Big Kahuna, מגלשה ארוכה ומפותלת אשר גולשים עליה על מעין אבוב המיועד למספר אנשים ולאמיצים שביניכם מתקן ה- Break Point Plunge אשר יפיל אתכם בנפילה חופשית בתוך מנהרה צרה לגובה של 6 קומות.

1950 Waterworld Pkwy, Concord, CA 94520 :כתובת

מחיר כניסה: 38.99$ לגובה של "48 ומעלה (44.99$ בפארק), 28.99$ מתחת ל-"48 (39.99$ בפארק), מתחת לגיל 2- חינם.

מחיר חניה- $25

לפרטים

 Gilroy Gardens Water Oasis

לרגל עונת הרחצה 2018 הרחיבו בגילרוי גרדנס את מתחם המים כך שבנוסף לכל המתקנים שמציע פארק השעשועים תוכלו ליהנות ממגוון גדול של מתקנים עם מים לכל הגילאים. במקום, ישנן שלוש מגלשות גדולות ומפותלות ועוד שלוש מגלשות גבוהות ומהירות ובנוסף מתחם לקטנטנים יותר עם מים רדודים ומגלשות קטנות יותר. כל מתחם המים כלול במחיר הכניסה לפארק.

כתובת: Gilroy Gardens, 3050 Hecker Pass Hwy, Gilroy, CA 95020

מחיר כניסה: 35$ לגילאי 3 ומעלה (ברכישה אונליין)

חנייה- 15$

לפרטים

Aqua Adventure, Fremont

פארק המתאים לגילאים הצעירים יותר אשר יכולים ליהנות מבריכות שונות, מגוון של מגלשות, אך לא מתקני אקסטרים כמו בפארקים הגדולים יותר.

כתובת: 40500 Paseo Padre Parkway, Fremont, CA 94538

מחיר כניסה: 18.99$ לגובה החל מ-"48, 13.99$ לגובה מתחת ל-"48. מתחת לגיל 3- 3$.

החנייה חינם.

לפרטים

The Wave, Dublin

בריכה חיצונית, בריכה פנימית, מגלשות מים, מתקני מים לקטנטנים ועוד אטקרציות רבות מחכות לכם בפארק המים החדש שהוקם בשנה שעברה בעיר דבלין.

כתובת: The Dublin Wave, 4201 Central Pkwy Dublin, CA 94568

מחיר כניסה: 17$ מעל גובה של "40, 15$ מתחת לגובה של "40, מתחת לגיל שנתיים- 4$.

Antioch WaterPark

פארק חביב עם בריכת שחייה גדולה, מגלשות, מפלים אבובים ועוד. אין הרבה מתקני אקסטרים והמחיר הוא סביר מאוד.

4701 Lone Tree Way, Antioch, CA 94531כתובת:

מחיר כניסה: 16$ בסופי שבוע וחגים, 14$ באמצע השבוע, ילדים מתחת ל-"30 חינם.

לפרטים