מדריך: כיצד לבחור מחנה קיץ לילד שלי?

מאת: אבישי נכון

הורים רבים מתלבטים בסוגיית הרישום של ילדיהם למחנה קיץ.
בעוד שבארץ תחום מחנות הקיץ כמעט ולא מוכר, בארה"ב מדובר בתעשייה גדולה, שפועלת מזה עשרות שנים, חלק מהמחנות השווים כבר מזמן חגגו 100 שנים להיווסדם.

ע"פ דו"ח של ארגון ה- ACA (ארגון הגג של מחנות הקיץ בצפון אמריקה), ישנם למעלה מ-12,000 מחנות קיץ, רובם בארה"ב, מתוכם 7000 מחנות לילה ו- 5000 מחנות יום. בכל שנה משתתפים למעלה מ-11 מיליון ילדים במחנות קיץ בארה"ב. 9500 מחנות הם ללא מטרות רווח המופעלים ע"י ארגונים ומוסדות, ו-2500 הם מחנות פרטיים, בבעלות עצמאית ולמטרות רווח. 200 מתוכם הם מחנות קיץ יהודיים.

הארגונים היהודיים מכירים בכך שמחנה קיץ המציע חינוך יהודי ועידוד הזיקה לזהות היהודית לצד פעילויות המחנה "הרגילות" כחלק מחוויית המחנה, מייצר אצל החניכים המשתתפים קשר חיובי ועמוק לזהותם היהודית. מאחר וחוויית מחנה הקיץ היא חוויה רגשית משמעותית וארוכת טווח, הקשר והזיקה של המשתתפים אל היהדות יהיה קשור בזיכרונות חיוביים מהמחנה ויימשך לעד. כיום, מחנות הקיץ מהווים מבחינת הארגונים היהודיים בתפוצות את אחד הפתרונות המרכזיים לצמצום ההתבוללות בקרב הצעירים היהודיים בארה"ב ועל כן הפדרציה היהודית למחנות קיץ משקיעה מיליוני דולרים בתעשייה זו.


מדריך זה יעזור לכם לעשות קצת סדר וללמוד על עולם מחנות הקיץ, כמו גם להחליט כיצד בוחרים מחנה קיץ שמתאים עבור הילדים:

מה עדיף – מחנה קיץ עם לינה או מחנה יום?
ההבדלים בין מחנה יום למחנה לילה הם מהותיים. בעת הבחירה מומלץ להתייעץ עם הילדים ויש להביא בחשבון את מכלול השיקולים.
בעוד מחנה יום נותן מענה חלקי לשעות הבוקר והצהריים בלבד, ומחייב את ההורים לדאוג לפעילות נוספת בשעות אחרי הצהריים, מחנה קיץ הכולל לינה מעניק חוויה מלאה וכוללת לכל שעות היממה.
על פי רוב, ילדי הכיתה או השכונה הולכים יחד למחנה יום. כך נוצר מצב בו הילד לא מרחיב את מעגל החברים שלו, לא נחשף לאנשים חדשים, ולא בהכרח משפר את הכישורים לפתח קשרים חברתיים חדשים. מחנה קיץ עם לינה, ובוודאי שמחנה בינלאומי, מעניק לחניכיו חוויה ייחודית ויוצאת דופן שתשנה את חייו. חברויות שנרקמות במהלך הפעילויות מבוקר עד לילה נשארות לכל החיים. מחנה קיץ מעניק לחניך מרחב בטוח להתנסויות, להתפתחות אישית, לצמחיה לעצמאות ובגרות.

עלויות כלכליות גם הן בסיכומו של יום שיקול משמעותי. כאן חשוב לשים לב שנוסף לדמי ההרשמה ועלות הקייטנה היומית, במהלך ימי הקייטנה יהיו גם עלויות רבות נוספות; בילוי אחר הצהריים, איחור לעבודה כי ההסעה התעכבה, דמי כיס לבזבוזים בקיוסק של הבריכה ועוד ועוד. מחנה קיץ עם לינה כולל את עלויות הלינה, כלכלה מלאה, ארוחות מזינות, הדרכה והשגחה במהלך כל שעות היממה ואפילו כרטיסייה לבזבוזים בקיוסק. זאת בנוסף כמובן לחוויה החינוכית והערך המוסף שהחניך מקבל שאיננה ניתנת לאומדן כספי.

מחנה קיץ פרטי או קהילתי?

רוב מחנות הקיץ בארה"ב הם מחנות ללא מטרות רווח (9,500 מתוך 12,000) והם בד"כ מופעלים ע"י ארגונים שפועלים בקהילה במהלך כל השנה. ארגונים יהודיים לדוגמה, הם ארגון ה JCCA, "יהודה הצעיר", "מכבי" "הבונים דרור", רמה (קונסרבטיבי), URJ  (רפורמי), USY ,BBYO ואחרים. אלה ארגונים ותנועות נוער שמטרתם לבנות קהילה יהודית מקומית, להציע תכניות חינוכיות, מפגשים חברתיים, ולשמש כמרכז קהילתי, מה שאנחנו מכירים בארץ כמתנ"סים, אך קצת אחרת, בכל זאת – אמריקה. כל ארגון כזה רואה במחנה קיץ מקומי בקהילה הזדמנות מצוינת לחנך את הדור הצעיר גם במובן של כישורים חברתיים, חוויות משנות חיים, עצמאות והגשמה עצמית וגם בהיבטים של ערכים וזיקה למסורת יהודית. מחנה קיץ עבורם זו פלטפורמה מצוינת לחזק את הקשרים והיחסים בין המשפחות בקהילה, וליצירת שייכות והזדהות חברתית.

מחנות קיץ פרטיים, למטרות רווח, גם מאד פופולריים בצפון אמריקה ובד"כ פועלים הרבה שנים, כעסק משפחתי שעובר מדור לדור. במחנות אלה ההשקעה במתחמים היא גבוהה ביותר, רמת האירוח במחנות פרטיים טובים לא נופלת ממתחמי נופש ו"רזורט" מפוארים בעולם. יש הקפדה על תנאי המגורים, אוכל, רמת הדרכה גבוהה, ופעילויות שלא ניתן למצוא בכל סאמר קמפ רגיל באמריקה, בין אם מדובר בפעילויות כמו סקי מים, שיט ביאכטות, אימוני טניס, כדורסל וגולף או בענפים נוספים בספורט שמועברים ע"י טובי המאמנים בעולם. במחנות כאלה תמצאו שחקני NBA שנותנים שיעורי אימון פרטיים אחד על אחד ומאמני טניס מפורסמים שנותנים שיעורים פרטיים במתקני ספורט מפוארים. כמובן שמדובר גם בתפריטים עשירים, מזנוני בופה בארוחות, ואירוח ברמה גבוהה, כל זה לצד תכניות חינוכיות והדרכה ע"י טובי המדריכים ואנשי צוות בעלי ניסיון רב.

כיצד בוחרים ביניהם?

ההחלטה הראשונה היא תקציבית, מחנות קיץ פרטיים בארה"ב יכולים להגיע לעלות של 12,000$ לקיץ (6-7 שבועות), ומחנות קיץ של ה-JCC יכולים להסתכם גם בעלות של $6000 לאותה תקופה, זה תלוי במחנה, במיקום ובתכנית. כמובן שתמיד קיימת האופציה לשלוח למחנה קיץ בינלאומי בישראל בעלות של כ $1200 לשבוע למחנה שהוא כולל לינה, ואת מספר השבועות ניתן לבחור בהתאם לתכנית הקיץ שלכם ובהתאם לתקציב (רוב המשתתפים נרשמים למחנה של שבועיים)

 התכנית החינוכית
מחנה קיץ הוא מהנה, אך חשוב לזכור שגם לפעילות של הילדים במהלך החופש הגדול יכול להיות ערך מוסף חינוכי. חשוב להדגיש כי תכנית חינוכית איננה תכנית לימודים. הילדים צריכים לבלות וליהנות מהשהייה במחנה הקיץ, אך ניתן לשלב בה גם רכישת מיומנויות חברתיות ופעילויות ברמה גבוהה שתעשיר את עולם התוכן של הילדים בתחומי המוסיקה, המחול, התאטרון, האומנות ועוד. חשוב לשים לב שבכל תחום פעילות יש מדריך מקצועי בתחומו שמאפשר לחניכים להתבטא ולהתפתח. זאת ועוד, מומלץ שלכל שכבת גיל תהייה תכנית חינוכית המותאמת לצרכי החניכים בגיל זה.

דעו מה לשאול: אילו פעילויות יש במחנה? מי מעביר אותן? האם יש נושאים חינוכיים או ערכים מסוימים שמושם עליהם דגש?

המתחם
הרבה ממחנות הקיץ בארה"ב נמצאים על אגם, בין מרחבים פתוחים ועצומים של טבע. בכל המחנות הלינה היא בבקתות מעץ, כ 8-12 חניכים בכל בקתה, לפעמים עם שירותים ומקלחות משותפים. במחנות טובים יש פסיליטיז מדהימים של מגרשי ספורט, בריכות שחיה, פעילות ימית באגם, מתחמים של גשרי חבלים ואקסטרים ועוד. מחנות הקיץ הבינלאומיים של קימאמה בישראל למשל ממוקמים לאורך הים באזורים הכי יפים בארץ, בכל מחנה גישה אל חוף ים ופעילויות בהתאמה.

מחנות מקצועיים (נישה)
בשנים האחרונות ישנה מגמה של התמקצעות במחנות קיץ, ומחנות רבים עושים הסבה ממחנה כללי שבו היה מגוון פעילות רחב, לפעילות מקצועית בנושא מסוים. יש הרבה סיבות לכך, חלקן כלכליות, וחלקן קשורות בהיצע וביקוש, אך מה שמצמיח את השוק הזה אלו החרדות של ההורים שמאד חשוב להם להבטיח את עתידו של הילד בהמשך החיים (קולג', שוק העבודה וכו). בארה"ב זו מגמה ברורה, אך גם בסדרת מחקרים איכותניים שאנחנו קיימנו בקימאמה בישראל, גילינו שבצורה מובהקת, הורים מעדיפים שהילד שלהם יצא עם "תעודה" ו"ידע" בתחום פעילות מסוים במחנה הקיץ, הרבה יותר מאשר יעבור פעילויות שנתפסות בעיניהם כחווייתיות.
כך קמים להם מחנות נישה בתחומים ספורט, אומנויות במה, טכנולוגיה, חלל, אגרונומיה, מחנות לילדים עם מוגבלויות ועוד.

בארה"ב מקובל לפנות ל"יועצי מחנות קיץ", לרוב מדובר באמהות שעוסקות באיתור ומיפוי מחנות קיץ, ובשיחה קצרה עם ההורים ולאחר מילוי שאלון אודות הילד, תינתן המלצה למחנה המתאים עבורכם וכמובן עזרה וליווי בכל תהליך ההרשמה. כבר אמרתי – אמריקה!

מהם היתרונות של מחנה קיץ?
מחנה קיץ הינו הבילוי האולטימטיבי עבור ילדים ובני נוער. רק במחנה הם יכולים לבלות 24 שעות יחד עם האנשים המועדפים עליהם (בני נוער אחרים), לעשות את הדברים שהם הכי אוהבים (ספורט, מוסיקה, בילויים), לגלות דברים חדשים על עצמם (עצמאות, שחרור, מנהיגות), לתרגל קשרים חברתיים (להכיר אנשים ממקומות אחרים), ובעיקר להיות במקום בטוח אך מרוחק מההורים כדי שיהיה למי להתגעגע.

מחנה קיץ בישראל או בארה"ב?

אם חשוב לך שהילד שלך ישפר את העברית שלו, יפגוש ויכיר חברים מכל העולם, יחווה את ישראל האמיתית דרך החברים, האוכל, מזג האויר, השירים, הריקודים, התרבות, אזי התשובה פשוטה היא – מחנה קיץ בישראל.  בעוד שברוב מחנות הקיץ היהודיים בארה"ב תמצאו שליחים ומדריכים מישראל שיביאו איתם את ישראל "בתרמיל על הגב" ויעבירו פעילויות על הארץ, במחנה קיץ בישראל הילדים שלכם יחוו את הדבר האמיתי, ויחזקו את הקשר לישראל בצורה משמעותית.

המלצות
בסיכומו של דבר, הילדים יודעים הכי טוב מה טוב להם והיכן הם נהנו. מחנה קיץ טוב הוא זה שחניכים נהנים בו. מחנה מצוין הוא זה שחניכיו חוזרים אליו שנה אחרי שנה ומביאים איתם חברים נוספים. כדאי לבקר באתר האינטרנט של המחנה, להתעניין, לקרוא חוויות אישיות ולשמוע מה אומרים עליו חניכים לשעבר. מומלץ גם לגלוש לדף הפייסבוק של המחנה ולהתרשם באופן בלתי אמצעי ממה שכותבים בו חניכים לשעבר.

דעו מה לשאול: אל תתביישו. בקשו המלצות על המחנה. צלצלו להורים נוספים וחברים ושמעו מהם את דעתם.

על הכותב

* הכותב, אבישי נכון, הינו מנכ"ל קימאמה, יזם ואיש חינוך. משמש בשני העשורים האחרונים כמוביל תהליכים חברתיים שונים בתפקידי ניהול, הדרכה, ייעוץ ארגון והפקה של פרויקטים חינוכיים ייחודים בארץ ובעולם. נכון, בעל תואר שני בניהול ארגוני, ותואר ראשון במנהל ומדיניות בחינוך וכן תואר בניצוח וקומפוזיציה מאוניברסיטת תל אביב. בימים אלה מכהן כמנכ"ל ובעלים של קאמפ קימאמה – מיזמי חינוך ומחנות קיץ בינלאומיים לנוער יהודי מרחבי העולם. מחלק את זמנו בין תל אביב לניו יורק.

ונאמר אי-מון! שיחה עם "אמא מאמנת" אפרת לקט

מאת: דלית גבירצמן

אימהות בעיני, היא אמנות. היא מלאכת מחשבת של טווית קורים עדינים, החל מהרגע שילדך הראשון מגיח לאוויר העולם ומשנה לנצח את הסטטוס שלך, ועד יומך האחרון. אימהות בעיני, היא סימפוניה בלתי נגמרת של מוטיבים; חלקם חוזרים, חלקם קונטרפונקטים. היא יצירה מתמשכת המשלבת בתוכה נושא וואריאציות, הרמוניות וקקפוניות המלווה אותך לאורך כל חייך. בשנים האחרונות, נוצרה ניגזרת מעניינת בתחום ההורות, והאמנות – כמו באמנות, כוללת בתוכה גם אלמנטים של אימון. ומי שלקחה את אלמנט האימון והעלתה אותו לדרגת אמנות היא אפרת לקט.

אפרת בת ה-43, היא אמא מאמנת, כותבת "המדריך לאימון ילדים במאה ה־21" ובעלת בית הספר לאימון אמהות. היא נשואה לאסף ואימא-מאמנת אישית לאביתר ואלה. אני פוגשת את אפרת לקט בביתא קפה שבצהלה בעיצומו של ביקור מולדת, ואין יותר מושלם מלפגוש אותה במסגרת שבוע חגיגת יום האישה הבינלאומי.

תוך דקות ספורות, אנחנו מגלות שאנחנו דוברות את אותה השפה, ובחיינו האישיים ישנם הרבה משיקים וקווים מקבילים. השיחה קולחת בטבעיות ובשטף, עד שלעיתים אני צריכה להזכיר לעצמי לחזור לשאלות.

– פעם נתקלתי בהגדרה ש״אימהות היא אי של מהות״. מהי ההגדרה שלך לאימהות?

בעיני אימהות זאת מנהיגות, אבל לא מנהיגות מתוקף של סמכות, אלא מתוקף של מרכז מאוד חזק שמוביל קדימה. זאת גם הסיבה שאני בעיקר פונה אל אימהות, ובטח בעידן שלנו שבו התפקיד שלנו משנה את פניו. אנחנו ״דור המדבר״ שסולל את הדרך לבנות שלנו, ואנחנו נדרשות לחשב מסלול מחדש. הרוב המכריע של האימהות שלנו לא עסקו בקריירה מהסוג שלנו וחלוקת התפקידים היתה שונה. היום, ההורות משנה צורה, ואם אני לא עושה את השינוי הזה בתוכי, אז יהיה לי קשה להתאים את עצמי למאה ה-21. המשימה המרכזית של אימא היא לשחרר כדי לאפשר שיתוף פעולה. לכל אחת מאיתנו יש את הפנטזיה של האימא שהיא רוצה להיות. הרבה מאוד אימהות שאני פוגשת מספרות על ההתנפצות של הפנטזיה הזאת אל מול איך שאני מתנהלת בפועל. הפער הזה יוצר המון רגשות אשמה, ואחד הדברים שאני רוצה לעשות זה להוריד את מעמסת רגשות האשם, לא מתוך מקום אדיש, אלא תוך מתן ידע וכלים.

– מי האנשים שהכי השפיעו על האג'נדה החינוכית שלך?

״הראשונה היתה מריה מונטסורי, שנתנה לאינטואיציה שלי שם, כלים ומתודה. את הכתבים של יאנוש קורצ׳אק אני קוראת והוא עוזר לי לראות את העולם דרך העיניים של הילדים. אחר כך יש את מורי ורבי, ד״ר טל בן שחר, שהיה הראשון שחשף אותי לתכנים ופתח לי צוהר לעולם של הפסיכולוגיה החיובית, והוא זה שראה אותי ודחף אותי ליצור את הדבר הזה. יש את ד״ר אייל דורון שמדבר על הורות במאה ה-21 ועל יצירתיות שמעורר בי השראה. קרול דואק, שמדברת על תבנית מחשבה מקובעת מול תבנית חשיבה מתפתחת מאוד השפיעה עלי. אחד הדברים שבהם זה בא לידי ביטוי זה ביחס לטעויות. בתבנית המחשבה המקובעת היחס לטעויות הוא מכליל, אשיותי וגורף, ואילו תבנית המחשבה המתפתחת שואלת מה אני יכול ללמוד מזה. בכל התרגילים של מריה מונטסורי יש בקרה עצמית ולכן הילד מבין שטעות היא חלק מהדרך. חשוב שהם יחוו זאת בחושים וכהווית חיים ולא כסיסמה״. לאפרת יש מושג שנקרא ״פי 300״ וזהו לוח של צמיחה והתפתחות ובו מופיעים אנשים שמעוררים בה השראה. הלוח יכול לכלול דמויות כמו ביונסה מחד, ויאנוש קורצ׳אק מאידך, והיא חוקרת את דרכי הפעולה שלהם, את הערכים והאופן שבו היא פועלת. ״מקורות השראה נוספים הם חברות טובות, התלמידות שלי והקבוצה שלי״.

– מה לקחת מהמודל של אימא שלך? אילו שיעורים למדת ממנה? האם ישנן תובנות שלקחת מאימא שלך ומהילדות שלך לתוך המתודה שלך?

״אני למדתי מההורים שלי הרבה דברים על דרך השלילה. אנחנו ארבע אחיות והיה לנו אח צעיר שנפטר מסרטן בגיל שלוש וחצי. הוא אושפז בגיל שנתיים וחצי ואני מצאתי את עצמי בגיל 16 מגדלת את שלוש האחיות שלי. בשנה הזאת למדתי המון על ילדים ועל הורות משמעותית, ובעיקר למדתי שבבית שיהיה לי ידברו על הכול. מי שסיפר לי על המחלה של אחי היתה החברה הכי טובה שלי ששמעה זאת מהוריה. כך נודע לי שאחי חולה סופני. וכך גם המוות שלו הגיע אלי בהפתעה. כולם, פרט לי, ידעו שאחי עומד למות. זה ריסק את כל מה שחשבתי על הילדות שלי. היום, אני אכן מדברת עם הילדים שלי על הכול. בנוסף, אני גדלתי בבית עם עונשים ומכות, ולכן הסדנה של גמילה מעונשים היא בדמי. עונש הוא הפעלה של כוח ואני חוויתי ילדות מאוד כוחנית. ההורים שלי הם אנשים מקסימים ולמדתי מהם המון על מוסר עבודה, חריצות, אהבת אדם ונתינה. את שתי הטעויות האלו הם עשו כי הם לא ידעו אחרת, ואני לא שופטת אותם על כך. יש בי סליחה, חמלה והבנה כלפיהם ואני בקשרים מאוד טובים איתם, אבל אלו הם שני מקומות שבהם אני מאוד נחרצת. לרוב, אני לא נוהגת לתת עצות, אבל לגבי בית בלי עונשים, אני ברורה וחד משמעית. האקלים בבית צריך להיות כזה שבו מדברים על הכול ובלי עונשים.״

– מהן הטעויות הנפוצות ביותר שאימהות עושות כיום?

״עונש זאת הטעות המרכזית שהורים עושים. יש לכך שלוש סיבות. ראשית, כי ככה גדלנו אנחנו. הסיבה השנייה היא חוסר אונים. קורה משהו מאוד דרמטי עם הילד ואני כהורה, חש שאני חייב לתת לה תגובה. אנחנו חשים שאנחנו חייבים להגיב ומיד שולפים את מה שיש, שלרוב יהיה איום או עונש. הסיבה שלישית היא שאנחנו נפגעים מהילדים שלנו, וכשאנחנו נפגעים, אנחנו פוגעים בחזרה. הורים צריכים להבין שלפעמים הילדים נמצאים בשלב התפתחותי בו הם פוגעים בנו בלי כוונה, כמו למשל בגיל ההתבגרות.״

– מדוע זה לא מספיק היום להיות אימא או הורים? כיצד ומדוע הפכנו מהורים למאמנים? ממתי האינסטינקט האימהי הפסיק להיות מספק?

״תפיסת העולם שלי אומרת שהרבה כלים חינוכיים של פעם פשטו את הרגל וביניהם הסמכות ההורית. הילדים שלנו כיום מאוד עצמאיים והם פחות תלויים בנו. הסמכות ההורית כבר לא רלבנטית. ההורה כמאמן או מנהיג מפעיל את הילד במינימום סמכות. המוטיבציה של הילד צריכה להיות פנימית ולא חיצונית (בגלל פרס או עונש). הרבה מהכלים של החינוך המסורתי יושבים על מוטיבציה חיצונית, ואילו בעיני, הבחירות של הילד צריכות להיעשות מתוך מוטיבציה פנימית וזה הקול שאני רוצה לתת לו. תפקיד המאמן הוא לא להיכנס למגרש ולשחק במקום השחקנים. אנחנו לא צריכים לפתור לילדים את הבעיה. ההבנה ביסוד צריכה להיות שהתפקיד ההורי שלנו השתנה, ואני קוראת לזה אימון, כי זה מגרש החיים שלהם. האינטואיציה והאינסטינקטים הם בסדר, אבל חסרה שם תשתית של ידע וכלים, וזה מה שאני מנסה לתת. אני רוצה לתת לאימא ביטחון שהיא שולטת בסיטואציה ובתגובות שלה בסיטואציה, שהיא מבינה מה היא רוצה ללמד דרך הסיטואציה, ולאט לאט, מתוך בחירה היא יכולה להתקרב אל אותה פנטזיה אימהית שיש לה.״

– כיום, האינפורמציה והידע מאוד נגישים, אז מהו בעצם הערך המוסף שאת מביאה? למה חשוב להשתתף בסדנה?

״אני רואה בעצמי תלמידה נצחית. אני לומדת גם במסלולים פורמליים (יש לי תואר ראשון ואני במחצית הדרך לתואר השני), ואני גם לומדת בסדנאות והרצאות בלמידה עצמית. אני נוסעת לכנסים ברחבי העולם שעוסקים בחינוך, מבקרת בבתי ספר ייחודיים, והדבר שתמיד הכי תפס אותי זה שאחרי התיאוריה, הראו לי דוגמאות. יכולתי לשמוע בהן את המילים בהן השתמשו, את התזמון שבו הפעילו את הכלי, והדוגמאות האלו ליוו אותי. בדקתי עם עצמי היכן אני יכולה לשכפל אותן, בדרך שלי, בטון שלי ולפי הערכים שלי. לכן, בכל ההרצאות והסדנאות שלי, כל התכנים שלי מבוססים על סרטונים. ההרצאה שלי נפתחת בסרטון על אלה שלי, בת השנתיים וחצי, שבו היא חותכת סלט עם סכין. התגובות הן תמיד של בהלה, וכשאני שואלת  מי היתה מאפשרת לילד שלה לעשות את הפעולה הזאת, הרוב המכריע אומר שאין סיכוי. במשך ההרצאה אני בונה את התשתית שעומדת מאחורי הקלעים של הסרטון הזה. ואז אני מראה סרטון שמתרחש שלוש שנים לאחר מכן, ובו אני מראיינת את אלה למה היא חותכת סלט ומדוע היא חושבת שהיא טובה בזה. יש משהו בתגובות אותנטיות של ילדים, שעובד יותר טוב מכל ההסברים. אני מראה סרטון של ילד שמתאמץ במשך שלוש דקות שלמות לפתוח שקית של במבה. אני מבקשת מהקהל להרים את היד כשהוא מרגיש שהתסכול היה גורם לו לפתוח עבור הילד את הבמבה. בסוף הסרטון, רואים את הילד מצליח ואומר בגאווה ״אני!״ ועיניו זוהרות. אין דרך טובה יותר להסביר להורים שלפעמים אנחנו הם אלו שמפריעים לתהליך הטבעי מלקרות. כך החוויה נשארת עם ההורים.״

״בנוסף, יש כיום אינפלציה של ייעוץ ואנחנו טיפה מאבדות את המיקוד הפנימי. אני נזהרת מאוד מלתת עצות, ואני מנסה במקום זה לפרוס אפשרויות. בעיני כל מפגש וכל אינטראקציה עם הילד שלי היא הזדמנות ללמד אותו מיומנות. לכל אחת מאיתנו יש הזדמנויות שונות עם ילדים שונים, בגילאים שונים ועם ערכים שונים ותפיסות עולם שונות. בקהל של מאה אימהות ישנן מאה דרכים להיות אימא מאמנת. אין אצלי ״עשי״ ו״אל תעשי״, מלבד נושא אחד של עונשים. אני מנסה לתת תשתית של מה שעובד עבורי ועבור 23,000 אימהות בארץ ובעולם. אני נותנת דוגמאות לאימהות שבחרו לפעול עם הכלים ומראה תוצאות. המפגש עם האימהות הוא מאוד אינטראקטיבי ואני נזהרת מלהביע את דעתי. אני אדבר על ההקשר ועל הערך, אני אשאל את האימא מה היא היתה רוצה ללמד את הילד שלה באותה סיטואציה. אולי חשוב לה ללמד נחישות ואולי חברות, ולכן שני הערכים האלו יניבו שתי דרכי פעולה שונות, שתי שיחות שונות, ושתיהן טובות. אני מזמנת הצצה ופותחת אפשרויות, אני מגרה את האינטלקט וגם הספר שלי נפתח בהזמנה. אם משהו מעניין אותך בספר, לכי תרחיבי דעת ותקראי עוד גישות. בסוף תגבשי לך את הציר הפנימי שלך. אני מבקשת להפריד את התלות ביועצת, בדיוק כפי שאני מבקשת להפריד את התלות של הילדים בהורים.״

– מהנסיון שלי כאימא, אני יודעת שכל ילד הוא עולם ומלואו, ועל פי רוב, מה שעובד על ילד אחד, לא עובד על השני. אלו כללים בעינייך חלים על כל ילד?

״הכלים שאני מציעה מבוססים על נטיות טבעיות של הילד. זה נכון שכל ילד הוא גרסה חדשה לחלוטין, הילד הוא לא אני, הוא לא אחיו, הוא לא שלוחה שלי, ולא כרטיס הביקור שלי או של המשפחה שלי. לכן, התפקיד המרכזי שלנו כהורים הוא לבוא ממקום של סקרנות לגבי היכולות של הילד, ללמוד מה הוא מביא איתו, מהן החוזקות שלו ומהם הקשיים שלו. אחד הדברים שחשוב לעשות, זה לגלות את הפוטנציאל של הילד, שהוא דבר עלום. אנחנו כל הזמן צריכים לגשש ולבדוק, לאתגר ולכוון, וזה נכון בכל גיל. הכלים שלי מבוססים על הגישה של מריה מונטסורי, שהיתה חוקרת מוח וגילתה שתים עשרה נטיות טבעיות בכל ילד. הגישה מאוד מדעית והיא נתמכת על מחקרים ובדיקות FMRI הבודקות מה קורה לנו במוח בתהליכי הלמידה. כיום, הנטיות הטבעיות שהיא גילתה לפני 112 שנה מקבלות חיזוק מדעי וזאת הסיבה שזה עומד בבסיס האימון שלי. מעבר לאינטואיציה ולכלים של עזרה עצמית, יש לשיטת האימון שלי בסיס מדעי של מונטסורי ופסיכולוגיה חיובית. ברגע שאני מדברת על כלים, נטיות טבעיות ועל סט של ערכים, אז זה מתאים לכל ילד, בכל גיל. לדוגמה, אם אני רוצה ללמד את הילד שלי יוזמה ותושיה, שאלו המיומנויות החשובות ביותר במאה ה-21, הערכים הללו רלוונטים בגיל 3 וגם בגיל 13 ואפילו בגיל 23. יש אינסוף דרכים להיות אימא מאמנת, ומול כל ילד ובכל הזדמנות אלמד אותו ערך אחר; הדדיות, אכפתיות או שיתוף פעולה.״

אפרת הגיעה לעולם הייעוץ ואימון אימהות מעולם הפרסום ויש בעיניה ערך חשוב לשיום ולמיתוג של התהליכים. חשוב לה ללמד את האימהות את המושג של ״על הרצף״. הורות, אושר ואימהות לא נמדדים בנקודה בזמן אלא בקו בין שתי נקודות, שהמגמה שלו צריכה להיות בעלייה. היא מסבירה שגם אם היה לך יום קשה ופעלת הכי רחוק מהאימא שאת רוצה להיות, זו רק נקודה בזמן. כאן נכנס התפקיד של המאמן, לעשות תיקון ושיפור לפעם הבאה. המושג של ״על הרצף״ מלווה את האימהות במהלך הקורס. כלי נוסף הוא לדמיין שהילדים הם מעין מצלמת ״האח הגדול״ והם לומדים מאיתנו בלמידה אגבית. הילדים רואים איך אנחנו רבים, כיצד אנחנו מתפייסים, והמודעות לכך גורמת לנו לחשוב כיצד היינו רוצים להיראות מבחוץ. חשוב לאפרת שהכלים יהיו פרקטיים ושהאימהות המאמנות תוכלנה להפעיל אותם בכל רגע נתון. המושג ״חוג אימא״ הוא גם מיתוג לזמן שלנו עם הילדים שלנו.

– שמעתי אותך אומרת ש״אנושית זאת המושלמת החדשה״  – הסבירי.

״אחד המושגים מעולם הפסיכולוגיה החיובית שטבע ד״ר טל בן שחר, שהוא המנטור האישי שלי, הוא המושג של הרשות להיות אנושי. קשה לנו לחוות רגשות קשים כמו קינאה, אז אנחנו חוסמים אותם, אבל אז אנחנו חוסמים גם רגשות של אהבה וחמלה, אמפטיה והתלהבות. בחווית האימהות, מכינים אותנו ללידה, אבל לא מספרים לנו על כל הרגשות השליליים שלפעמים אנחנו עלולות לחוש כלפי הילדים שלנו. קשת הרגשות הזאת עלולה להיות מאוד מבהילה, וחשוב לנרמל את התופעה. חשוב לתת לגיטימציה לרגשות גם של הילדים וגם שלנו. חשוב לתת שמות מדויקים לרגשות כדי שהילדים יוכלו לדייק ולתאר מה הם חווים ואיזה עוד מופעים היו לרגש הזה ואיך להתמודד איתם. חשוב לי שאימהות תדענה שזה אנושי להתפרץ או לפעול באופן שלא היו רוצות, אבל מחר הן תעשינה בחירות חדשות. זה בסדר להיות פגיעה או חסרה, זה בסדר להיות לא מושלמת.״

– מהם האתגרים המיוחדים לאימהות שמגדלות את ילדיהן מחוץ לארץ?

״אחד הדברים הראשונים שזיהיתי בביקור שלי בארצות הברית היה התחרותיות הגדולה. אחד הכלים שלי הוא ללמד את הילדים להיות בתחרות אבל אל מול עצמם. ילד תחרותי לא פנוי לשיתוף פעולה. עבודה בצוות זאת אחת המיומנויות החשובות בעידן שלנו. חשוב ללמוד אחד מהחוזקות של השני. הדבר השני הוא יחסים. חשוב ליצור עבור הילדים גרעין קהילתי וליצור עבורם קהילתיות ישראלית. לדוגמה, אפשר ליצור קהילה שיכולה לכלול ארבעה זוגות שניפגשים לארוחות שבת ביחד. אני גם נגד המושג של Time-out. בעיני טיימאאוט זאת הדרה, זה סוג של חרם לשלוש דקות, ועבור ילד בן שלוש, זה עונש. כדי שהוא יהפוך להיות כלי אמיתי חשוב שיהיה שם מבוגר שינחה אותו על מה להתבונן. שיח, דיאלוג והסבר זה הכלי המרכזי שלנו. כשהילד שלי אומר לי שאני חופרת, זה סימן טוב.״

– ומה לגבי טנטרום?

״אני חושבת שטנטרום זה נושא שיש לגביו לפעמים הרבה בורות. כשהילד בטנטרום ואנחנו מנסות להפעיל עליו באותו הזמן מניפסט חינוכי של עשה ואל תעשה, אצלו כל העמדות תפוסות. הוא לא פנוי ללמידה. אצלי בקורס, האימהות מקליטות סיטואציות ואנחנו מנתחות אותן. כשהילד נמצא בטנטרום, כל התשומות הקוגניטיביות שלו מביעות מחאה. התפקיד שלי להסתכל ולהבין שכרגע יותר קשה לו. צריך לרדת לגובה העיניים ולומר לו שאני רואה שכרגע משהו מאוד מתסכל אותו, ושהוא לא מצליח לשלוט בעצמו, אבל שידע שאני פה. חשוב כל הזמן לשמור על קשר עין ומבט שאומר שאני פה. חשוב להבין שהוא לא עושה דווקא. צריך לשיים לו, לתת לו להרגע, להבין שהגל הזה יעבור, לחבק אותו חזק, לתת לו לאכול משהו שנותן אנרגיה כמו בננה ולאפשר לו לנוח. רק לאחר מכן, אפשר לשוחח. טנטרום יושב לפעמים על עייפות או רעב וצריך לנטרל אותם. אם לא זאת הסיבה, אולי משהו אחר מתסכל אותו ואנסה לראות מהיכן הבעירה מגיעה. כשאני משדרת לילד שלי ביטחון הורי, הילד מרגיש את זה.״

– מה הציפיות שלך מהביקור?

״אני תמיד אומרת שמספיק שתתנו לי ארגז הפוך באמצע פארק שעליו אעמוד ואדבר את התכנים שלי, ואני מאושרת. חשובה לי החשיפה, אבל מבחינתי, כל אימא שתשב בכיסא היא מאה אחוז. כל בית הוא מאה אחוז ואם בבית אחד הכלים שלי יכולים לעשות את ההבדל, מבחינתי זאת כבר הצלחה. אני אעשה את המקסימום שאני יכולה כדי שכמה שיותר אנשים ייחשפו לשיטה.״

– מהו הדבר שלקח לך הכי הרבה זמן ללמוד?

״וואו, איזו שאלה טובה. אני חושבת על מימד מסוים בחיים שלי ובהורות שלי שהוא פסימי, תחרותי ואימפולסיבי. אלו היו שלוש התכונות ששילמתי עליהן את המחיר הכי יקר כאדם; בחברויות שלי, בזוגיות שלי ובחיים המקצועיים שלי. אני עדיין עובדת על האופטימיות שלי, כי צריך בעבודה שלי הרבה ממנה. אם אימא שואלת אותי האם הדברים הפיכים, אני יודעת באמונה שלמה שכן, שהכול פתיר, גם אם זה כרוך בעבודה יומיומית. אני עובדת גם על יצירת מנגנוני השהיית תגובות ודחיית סיפוקים כדי להתמודד עם האימפולסיביות שבי. הטרנספורמציה הכי גדולה בחיים שלי היתה בתחום התחרותיות. כולן נראו לי בעבר יותר חכמות ממני, יותר מוצלחות ממני, יותר מוכשרות ממני, כולן נראו לי יותר. אז קודם כל, למדתי להכיר בקינאה שלי, כי בעיני תחרותיות יושבת על קינאה, ולתעל אותה לקינאת סופרים. היום, תלמידות שלי הופכות לקולגות שלי. בספר שלי, כתבתי במפורש שיש להעתיק, יש להפיץ ויש לשכפל. חשוב לי שכמה שיותר אימהות תדברנה בשפה שלי. זה היה נכון גם בזוגיות שלי שבה היתה תחרותיות של מי הורה יותר טוב, מי מצליח יותר, מי מרוויח יותר, ולמדתי להכיר בחוזקות של כל אחד מאיתנו וביחד זה סינרגיה. זה מה שמאפשר לנו כיום לעבוד ביחד גם בהורות שלנו וגם בעסק שלנו.״

– איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים?

״שרק ימשיך ככה. אני מניחה שבעוד חמש שנים יהיו מאמנות בגישה הזאת שילוו תהליכים פרטניים, דבר שלצערי, אין לי זמן לעשות כיום. יהיה לי עוד ספר שיכלול את כל הסוגיות שלא נכללו בספר הראשון. היכולת הזאת לפגוש כל כך הרבה הורים, שלפעמים מזיזים במעלה אחת את ההורות שלהם, וכל המסלול משתנה, יותר מזה אני לא צריכה.״

מעבר לעובדה שהשיחה שלי עם אפרת חרגה הרבה מעבר לזמן המשוער, היא הסבה לי הנאה מרובה, עניין והשראה. העיניים שלה בורקות כשהיא מדברת על הורות, היא רהוטה, הידע שלה מרשים והכלים הפרקטיים שהיא חולקת צריכים להיות חלק מארגז הכלים של כל אימא והורה בעידן שלנו. ונאמר, אי-מון!

אל תפספסו את ההרצאה של אפרת לקט מחר, כאן אצלינו ב-OFJCC. כל הפרטים כאן.

שבת שלום,

דלית

מורה נבוכים: על הפערים בלימודי המתמטיקה בין ישראל לארה"ב מנקודת מבטה של המורה דורין נוימן

מורה נבוכים: על הפערים בלימודי המתמטיקה בין ישראל לארה"ב מנקודת מבטה של המורה דורין נוימן

מאת: שלומית סאם-אקרמן

בקרוב ייפתח בסאניוויל קורס בגיאומטריה ובאלגברה לתלמידים החוזרים לארץ ומעוניינים לגשר על הפערים בין תוכנית הלימוד הישראלית לעומת האמריקאית. את הקורס בנתה דורין נוימן, מורה במקצועה אשר לימדה מתמטיקה בבתי ספר תיכוניים בישראל ובתיכונים שונים בארצות הברית וכשראתה את הפערים בידע בין תלמידי תיכון אמריקאים לישראלים היא החליטה להרים את הכפפה ויחד עם "הבית הישראלי" בנתה קורס בן 10 מפגשים המיועד לתלמידי כיתות ח' וט' העתידים לחזור לישראל ורואים עצמם נבחנים לבגרות ברמה של 4 יחידות לפחות.

דורין עם תלמידותיה בתיכון בארה"ב

נוימן, בעלת תואר שני במתמטיקה מהטכניון, החלה את דרכה המקצועית בעולם ההייטק בתחום מערכות המידע. לאחר לידת בתה השנייה החליטה להגשים חלום ישן ולעשות הסבה לחינוך, היא החלה ללמד מתמטיקה בתיכון מוסינזון בהוד השרון ולאחר מכן בתיכון אוסטרובסקי ברעננה בו עבדה עם תלמידים רבים, עולים חדשים, אשר רכשו את השכלתם בארצות הברית.

"באוסטרובסקי ברעננה לומדים למעלה מ-40% עולים חדשים, 4 כיתות מתוך 9, ובמהלך העבודה שלי שם ראיתי את הפערים ואת הקושי שהתלמידים האלו מתמודדים איתו כי אין להם את הידע הדרוש בגיאומטריה", נזכרת נוימן, "מדובר למעשה בשנתיים של לימודים, כיתות ח' וט' שהם כביכול מפספסים ולכן כשהם מגיעים לארץ לכיתה י' ורוצים לעשות בגרות ברמה של 4 או 5 יחידות יש להם פער של שנתיים מול החברים שלהם. גיאומטריה זה נושא שמצריך מיומנות מסויימת שאינה נרכשת כאן והקורס הזה נועד לתת לילד הבנה בנושא הזה ולהוריד לו במעט את השוק שיקבל בארץ".

דורין מעדיפה שלא להיכנס להשוואות היכן רמת הלימודים גבוהה יותר. לטענתה, ההבדל העיקרי נעוץ בשיטה אך לדבריה אם בוחנים אותה לאורך זמן נראה שבישראל היא הוכיחה את עצמה עד כה יותר. "לאחר סיום התיכון הרוב הגדול בישראל פונה ללימודי הנדסה לעומת הרוב כאן שהולך לביזנס. קשה למצוא כאן מהנדסים אמריקאיים וזו עובדה. השיטה פה היא לכסות כמה שיותר נושאים ופחות להתעמק בכל נושא. בגיאומטריה למשל לומדים כאן הרבה נושאים כמו גיאומטריה חישובית, גיאומטריה אנליטית, הסתברות, טיעונים לוגיים, דיאגרמות אך מעט מאוד הוכחות".

אולם, לא רק שיטת לימוד היא שונה בעיניה, אלא גם האופן בו התלמיד נמדד כאן. נוימן, בעלת תעודת הוראה של קליפורניה, לימדה בבית ספר תיכון בסנטה קלרה ובהמשך בשני בתי ספר יהודיים בדאלאס וראתה מקרוב את האופן שבו תלמידים נמדדים, לדבריה לא תמיד בהתאם לכישורים.

"השיטה שאין כאן בגרות ומה שקובע את הכניסה לקולג' זו העבודה שנעשתה בין המורים לתלמידים בלי התערבות של אף גורם חיצוני, גורם למסחרה רצינית שאין לתאר אותה", טוענת נוימן, "בישראל יש מבחן בגרות וזה מה שקובע – לא השיעורים שעשית עם אמא שלך ולא השיעורים שהעתקת מהאינטרנט – אני מאוד מאמינה בזה שתלמידים צריכים להימדד על פי ביצועים ולא על איך שהם יודעים להתמסחר עם המורים שלהם. זה מגוחך שילד שהוא ביישן ולא יבוא לדבר עם המורה שלו יקבל ציון C וילד אחר שיודע לדרוש ולהתיש את המורה שלו יקבל A. נתקלתי באין ספור משאים ומתנים שתלמידים עושים עם המורים שלהם על גובה הציון, כולל גם הורים שהתערבו. סטרייט A כאן הוא לחלוטין לא כמו סטרייט A בארץ. זה נכון שחשובה גם ההשקעה של הילד במהלך השנה ולכן בישראל ההשקעה הזאת מהווה 10% מן הציון אבל בסופו של דבר הבגרות היא זו שקובעת. הרי מה יקרה הלאה? בקולג' הוא כבר צריך לעמוד בדרישות של ציונים וגם בעבודה. את אף אחד זה לא מעניין כמה זמן השקעת בפרוייקט, מעניינת התוצאה. אנו חיים בעולם הישגי, שבסופו של דבר מה שמעניין זו התוצאה הסופית. אני חלילה לא רוצה שישתמע מכך שאני חושבת שרמת הלימודים כאן אינה גבוהה. בתי הספר כאן הם טובים ויש להם בהחלט את היתרונות שלהם לעומת ישראל אבל בכל מה שקשור להישגים בתיכון ולחלק מחומרי הלימוד יש לי השגות, אני פחות מתחברת לשיטה".

אז אם בכוונתכם לחזור בקרוב לארץ ואתם רוצים להכין את ילדיכם לקראת החומר הנלמד בישראל או אם אתם סתם מעוניינים להעשיר את הידע המתמטי של ילדכם שילחו אימייל ל-israeli-house@sf.mfa.gov.il וציינו את שם הילד, הגיל, המוסד בו לומד ומספר טלפון.

הקורס, שייפתח ב-6 מרץ, הוא בן עשרה מפגשים, ועלותו היא 350$. לשאלות נוספות יש לפנות לדורין בטלפון 408-705-0232

"הבית הישראלי" התומך בסדנה זו הינו שלוחה של משרד העלייה והקליטה בקונסוליה הישראלית בסן פרנסיסקו.

הוא מספק הכוונה וייעוץ לישראלים המתעניינים באפשרות החזרה לארץ ויוזם ותומך בארועים שונים באיזור על מנת  לשמור על הזיקה לישראל.

לשמירת קשר וקבלת פרטים נוספים

https://m.facebook.com/IsraeliHouseSanFrancisco/

מחנות קיץ בארה"ב

מחנות קיץ בארה"ב

מחנות הקיץ בארצות הברית הם עולם שלם של פעילויות ספורט, אומנויות, מוסיקה וטיולים במקומות קסומים. במחנות, מתנסים הילדים בחוויות חדשות אשר תורמות לטיפוח העצמאות, האחריות והבגרות שלהם, הם נמצאים באינטראקציה תמידית עם בני גילם, מטפחים חברויות חדשות ונחשפים לתרבויות שונות ומעצבים את זהותם היהודית.

Teenagers playing piggybackלכל מחנה הסגנון והאופי שלו ועם בחינה של הרצונות והצרכים של ילדכם תמצאו את המחנה המושלם שיותיר בו זכרונות וחוויות מעצבות לכל החיים. מחירי המחנות הנקובים באתרים השונים אמנם אינם נמוכים, אך חשוב לזכור כי אלו מחירים ראשוניים ולרוב ניתן לקבל הנחה או מענק ולהוזיל עלויות. כך למשל, ה-Foundation for Jewish Camp מעניק מלגה של 1000$ לכל הנרשמים למחנה קיץ יהודי. לפרטים נוספים ולרשימת המחנות הכלולים בהטבה לחצו כאן. איש קשר נוסף בנוגע למלגה הוא דייב רוזנפלד מה-OFJCC אליו ניתן לפנות באימייל drosenfeld@paloaltojcc.org.

אז לפני שהקיץ כאן, הכירו את המחנות השונים, מהן הפעילויות המרכזיות של כל אחד מהם? לאלו גילאים הוא מיועד? וכמה זה יעלה לכם?

כדי להקל על ההתלבטות, מזמין אתכם ארגון "קשר ביום א', ה-21 בינואר ליום פתוח ב-OFJCC בו ישתתפו נציגי 12 מחנות שונים שיספרו על המחנה ויספקו את כל האינפורמציה הדרושה. לפרטים נוספים ולרשימת המחנות שישתתפו ביום הפתוח לחצו כאן

מחנה גלבוע Camp Gilboa

מחנה גלבוע מציע חוויה ייחודית ותוססת לבני נוער בגילאי 8-17. המחנה משתרע על פני 40 דונם של יער אורנים ליד אגם בלוף הקסום בהרי ברנרדינו. במחנה החניכים ישחו, יטיילו, ירקדו, ישחקו, ויהנו מפעילויות בתחום האומנות, המוסיקה והספורט האתגרי.

מחירי המחנה נעים בין 740$ ל-$5,125

לפרטים והרשמה- http://www.campgilboa.org

מחנה בכל לשון Bechol Lashon

מחנה בכל לשון מזמין את כל הילדים לקחת חלק בקהילה היהודית הגלובלית. יחד ילמדו על הגוונים השונים ביהדות דרך שיעורי בישול, ריקוד, שירה, משחקים וכיף.

צוות המחנה מביאים עמם כישורים אישיים ומקצועיים ומתמקדים בפיתוח הזהות היהודית העולמית. מעבר לפעילויות כמו קייאקים, אומנות, מוסיקה, בישול ועוד, מטרתו של המחנה היא לטפח את האהבה והזיקה ליהדות, ללמד על הזרמים השונים בה ולטפח בחניכים כישורי מנהיגות. המחנה מיועד לגילאי 8-18 ועלותו היא 1200$ לשבוע, 2300$ לשבועיים או 3450$ לשלושה שבועות.

לפרטים והרשמה- http://bechollashon.org/camp/camp_about.php

מחנה טוונגה Tawonga

החזון העיקרי של מחנה טוונגה הוא בראש ובראשונה לטפח את ההערכה העצמית של הילד, את כישוריו ואת עצמאותו ולאחר מכן ליצור קהילה מגובשת ומלוכדת, להתחבר אל הטבע ולטפח את הזהות היהודית. המחנה הממוקם כ-7 מייל מפארק יוסמיטי מוקף יערות ונוף עוצר נשימה.

עלות המחנה נעה בין $1,345 ל-4245$

לפרטים והרשמה-  http://tawonga.org

מחנה ניומן  Newman URJ

יתקיים השנה בקמפוס הנפלא של Cal Maritime. במחנה, יעודדו את החניכים לספוג ערכים יהודיים וליישם אותם בבית ובקהילה בחיי היום יום. העקרונות המנחים במחנה הם תיקון עולם- הפיכת הסביבה בה אנו חיים לטובה יותר באמצעות תיקון מידות, גמילות חסדים, תלמוד תורה ואהבת ישראל.

עלות המחנה נעה בין $1925 ל-9 ימים ועד ל-7845$ ל-8 שבועות

לפרטים והרשמה-  http://newman.urjcamps.org

מחנה אלונים Camp Alonim 

iStock_000011363744_Largeהמחנה מציע סביבה חמה ובטוחה בה הילדים יטפחו את האני העצמי שלהם עם דגש על חיבור לטבע, חברות ותרבות יהודית. במחנה ילמדו הילדים לרקוד ריקודי עם, לרכב על סוסים, לשחות, לשיר שירים, לחקור את הטבע ועוד.

המחנה מיועד לילדים בגילאי קינדרגרדן ועד 6th ועלותו נעה בין 1095$ ל-3445$

לפרטים והרשמה-  http://www.alonim.com

מחנה רמה Camp Ramah

מחנה רמה הוקם בשנת 1956 ב-Ojai שבקליפורניה ומציע תוכניות לחניכים ומדריכים בכל ימות השנה. חניכים מכל רחבי ארצות הברית והעולם מוזמנים להרחיב את היצירתיות שלהם, לחקור את יהדותם בעולם של היום ולהתנסות ביופי שלטבע יש להציע.

החניכים הצעירים יפתחו מיומנויות הנהגה, יחזקו את התודעה היהודית שלהם וייצרו חברויות חדשות אשר ילוו אותם לעד.

עלות המחנה- 2735$ ועד $10,410 לכל הקיץ

לפרטים והרשמה-  http://www.ramah.org

JCC Maccabi Sports Camp

בניית אישיות חזקה וזהות יהודית דרך הספורט. אם ילדכם אוהב ספורט ורוצה לשפר את המיומננויות שלו- זה המקום. כדורגל, כדורסל, בייסבול, טניס, שחייה הם רק חלק מענפי הספורט בהם המחנה מתמקד וכל זאת לצד תכנים יהודיים כמו תיקון מידות, קבלות שבת, שמירת הגוף ועוד.

עלות מחנה JCC מכבי ספורט – מ- $1850 ועד $6090 ל-4 שבועות.
לפרטים והרשמה- www.maccabisportscamp.org

Eden Village West

Eden Village West הוא מחנה קיץ יהודי חדש בסונומה, ״מהחווה אל השולחן״. המחנה מיועד לעולים לכיתות ג' – ט׳ ומציע התנסויות באמנות קולינארית, חקלאות אורגנית, מיומנויות בטבע, ספורט, מוזיקה, מזון כשר אורגני ועוד. המחנה ממוקם בקמפוס יפה המשתרע על 350 דונם לאורך ה-Russian River.

למשתתפים מובטחת חווית חיים ייחודית, משולבת בהנאה, תוך הזדמנות להעצמה אישית בדרך לעולם ידידותי ליותר לסביבה, מבוסס צדק חברתי ומחובר לעולם רוחני.

עלות המחנה- $3,150 (או 2950$ לנרשמים עד ה-1 במרץ)

לפרטים והרשמה- http://www.edenvillagewest.org

6 Points Sci-Tech Academy West

כשמדע פוגש כיף! חניכים העולים לכיתות ה' – י׳ מוזמנים למחנה בן 12 יום הממוקם בסמוך ללוס אנג'לס במהלכו יעסקו בחקר רובוטיקה, עיצוב משחקי וידאו, מדע סביבתי, מדיה דיגיטלית ועוד מגוון של פעילויות מהנות אחרות בסביבה ידידותית עם חניכים בעלי תחומי עניין דומים. בכל אותן התנסויות מדעיות יחקרו החניכים גם את הזהות היהודית שלהם ויחזקו את הקשר שלהם לישראל דרך הפן הטכנולוגי.

מחיר:$3,200

לפרטים והרשמה- https://6pointsscitech.org/west/

HavayaArts Camp

מחנה המיועד לחניכים העולים לכיתה ג׳- ט׳ אשר רוצים לפתח את הצד האומנותי שבהם, לחזק את הזהות היהודית ולהפוך לגרסה הכי טובה של עצמם.

המשתתפים יבחרו מתוך ארבעת הדיסציפלינות הלימודיות – אומנות חזותית, מוזיקה, תיאטרון, ריקוד ותנועה ויוכלו לעבוד בתחום הליבה שלהם או לחקור תחום אחר כשכל הכלים וההשראה האפשריים נמצאים ממש בקצות אצבעותיהם.

עלות המחנה- $3,100

לפרטים והרשמה- https://havayaarts.org/our-program/

Moshava California

מחנה מושבה קליפורניה (לשעבר מושבה מליבו) מתקיימים תחת המטריה של תנועת "בני עקיבא" הפועלת לעורר ולהעצים את הנוער היהודי של צפון אמריקה למחויבות עמוקה לעם ישראל, לארץ ישראל ולתורת ישראל דרך מחנות קיץ ומגוון של תכוניות חינוכיות במהלך כל ימות השנה.

מחנות הקיץ של המושבה מציעים מזה 75 שנה חוויות קמפינג יוצאות דופן, ייחודיות ומעוררות השראה לכל החיים בקרב נוער יהודי וצעירים בצפון אמריקה.

עלות המחנה ~$3,900

לפרטים והרשמה- https://www.moshavacalifornia.org

NCSY Camp

NCSY הינו ארגון הפועל למעלה מ-60 שנה ומטרתו היא להעניק לבני הנוער היהודיים את ההזדמנות לבנות קשר עמוק עם השורשים היהודיים שלהם דרך תורה ומסורת.NCSY מפעיל 19 תכניות קיץ ייחודיות בארה"ב, ישראל ואירופה, ומספק חוויה ייחודית לבני נוער הבאים מרקעים שונים. לארגון, תכניות התמחות, פעילויות התנדבות, מחנות גלישה וגם תכנית חדשה של "הצלה ישראל". רוב התוכניות הן לבני נוער בכיתות ט'- י"ב עם כמה יוצאים מן הכלל.
קיימים מגוון מחירים לתוכניות השונות.
לפרטים והרשמה- https://ncsy.org

URJ 6 Points Sports Academy

מחנה ספורט מקצועי הממוקם בלוס אנג'לס ובצפון קרוליינה. במחנה יתנסו הילדים בכל סוגי הספורט וביניהם בייסבול, כדורסל, כדורגל, טניס, טיפוס קירות, שחייה ועוד. המחנות הם בסשנים של שבועיים, ארבעה או שישה שבועות.

עלות המחנה- 3100$

לפרטים והרשמה- https://6pointssports.org

Camp Tel Yehudah מחנה תל יהודה

המחנה מציע תוכנית לימודית חוויתית ודינמית המתמקדת בפיתוח מנהיגות ובחיבור בני הנוער ליהדות ולישראל. החניכים במחנה יהנו מפעילויות ספורט, מוזיקה, יצירה ואומנות, מסלולי טיול ועוד. המחנה ממוקם על גדת נהר ברוויל בניו יורק ומקבל חניכים מכל רחבי ארצות הברית, אנגליה, ישראל ומדינות נוספות בעולם.

תכני הלימודים במחנה פונים לכל הפלגים ביהדות- אורתודוכסים, קונסרבטיבים או רפורמים על מנת ליצור קהילה פלורליסטית ותוססת.

עלות המחנה 4950$

לפרטים והרשמה- http://telyehudah.wordpress.com/campintouch

Buck’s Rock Performing and Creative Arts Camp

מחנה שכל כולו אומנות בו יוכלו ילדיכם לחקור מתוך 30 סטודיוז מצויידים היטב את האומנות המועדפת עליהם הכוללת בין היתר ציור, פיסול, צילום, תפירה, אומנות בזכוכית, צורפות, ריקוד ועוד. המחנה, הממוקם בקונטיקט, מיועד לגילאי 9-16 ובנוסף לצד היצירתי שהוא מטפח, הוא מציע פעילויות ואטרקציות רבות הכוללות בריכת שחייה גדולה, תחנת רדיו, אולפן הקלטות ועוד.

עלות המחנה נעה בין 3790$ ל-9790$

לפרטים והרשמה- http://bucksrockcamp.com/

מחנה קיץ כחול לבן Kachol Lavan camp

ארגון הקהילה הישראלית אמריקאית (IAC) בשיתוף הסוכנות היהודית מציע מחנה לינה בן 12 יום אשר מתנהל כל כולו בשפה העברית. המחנה מיועד לילדים ובני נוער בגילאי 9-15 ומתקיים בשני לוקיישנים נפרדים (ראנינג ספרינגס, קליפורניה ואריוויל ,ניו יורק).

עלות המחנה- 1800$ לשבועיים וכוללת סידורי לינה, שלוש ארוחות ביום ופעילויות שונות ומגוונות הנוגעות לישראל, ליהדות, אומנות, ספורט ועוד.

לפרטים והרשמה- www.kachol-lavan.org

תוכנית "שלהבת": מסע לפולין ולישראל לילדי המפרץ

תוכנית "שלהבת": מסע לפולין ולישראל לילדי המפרץ

מאת: נירה פורן

אחד האירועים החשובים בחייהם של בני תיכון ישראלים הוא "המסע לפולין" אליו יוצאים תלמידי תיכון בי"א או בי"ב. זו אחת החוויות המכוננות של תקופת התיכון, ונחשבת אצל רבים לחוויה משנת חיים. ה-OFJCC הרים את הכפפה ומאפשר בשנים האחרונות גם לילדי המפרץ להשתתף במסע חשוב הזה. התוכנית קרויה "שלהבת" והיא משלבת שבוע בפולין ושבוע בישראל. הביקור בפולין הוא בלווית "איש עדות", ניצול שואה שגר באזרנו ואשר מלווה את המשלחת כבר במפגשי ההכנה המקדימים והמשך במחנות הריכוז וההשמדה ומוקדי השואה, הכל לצד הצוות המקצועי כמובן, ובהובלתו של ג'ואל סטנלי מה-OFJCC.

בישראל, המשלחת מתחילה את הביקור בנגב,  בשדה בוקר, הבסיס המרכזי הוא בירושלים וכמובן, כדי שהנוער יהיה ממש מרוצה כלול גם בילוי בתל אביב. לאורך הביקור בארץ מתקיימים מפגשים עם נוער ישראלי שמארח את חברי המשלחת.

ייחוד התוכנית הוא בכך שהיא כוללת רק ילדי תיכון מהמפרץ; ילדים עם רקע דומה ועם אפשרות להיות בקשר לפני המסע וכמובן לאחריו.

ערב מידע לגבי התוכנית יתקיים ביום ראשון 12.10 בשעה 6:30 בערב ב-OFJCC שבפאלו אלטו ולאחריו יתקיימו מספר מפגשי הכנה נוספים כדי שהחוויה תהיה מעמיקה ויסודית.

"אל תתנו לשום מבחן ושום AP למנוע מכם השתתפות במסע המדהים לפולין" מעידה אחת הבוגרות "אין יום מאז שחזרתי מהמסע שאני לא נזכרת בחוויות שהיו לי", אומרת אחרת, “This is really a life changer”. ואנחנו אומרים: תנו לילידכם הזדמנות לעצב את זהותם היהודית והציונית. תנו להם חוויה שתעזור להם לעצב דעה ולהתחבר ריגשית לשורשים.

הציצו בוידאו משלהבת 2011

השנה, יתקיים המסע בין התאריכים 2-15 באפריל, 2018.

לפרטים נוספים לחצו כאן