על התאמות ואבחונים ללקויי למידה בבתי הספר בארה"ב

על התאמות ואבחונים ללקויי למידה בבתי הספר בארה"ב

מאת: יפעת שפרן

התמודדות של הורים עם בעיות לימודיות או רגשיות של הילד היא אינה דבר פשוט, וכשזה נעשה במדינה אחרת, עם מערכת חינוך שונה ולא מוכרת, ההתמודדות אף עשויה להיות קשה יותר. ילדים הנתקלים בבעיות לימודיות כגון דיסלקציה או דיסקלקוליה, בעיות רגשיות, פיזיות, הפרעות קשב וריכוז, לקות שפה ועוד, זכאים לקבלת עזרה והתאמות מבית הספר שיכולות להפוך את חייהם ואת חוויית הלימוד שלהם לקלה יותר. בכתבה זו נסקור את אותן התאמות המגיעות לילדים אלו על פי חוק, אלו ילדים זכאים להן? כיצד ניתן להשיג התאמות אלו? היכן מאבחנים את הלקות? ומה ההבדל בין אבחון בית ספרי לאבחון פרטי?

חשוב לציין כי כל הנאמר בכתבה הוא בקצרה ויש להתייעץ עם גורם מקצועי בכל מקרה פרטי.

שתי תוכניות מרכזיות מציעה מערכת החינוך האמריקאית להתאמות בלימודים:

זכאות ל-IEP: ( תוכנית חינוך אישית)

Stressed Schoolboy Studying In Classroom With Teacher

על מנת להמצא זכאי לתוכנית חינוך אישית (IEP) הילד צריך לענות על שני קריטריונים:

  • שימצא כבעל ליקוי שמשפיע לרעה על התוצאות הלימודיות (לקויות: אוטיזם, עיוורון, חרשות, הפרעות ריגשיות, בעיות שמיעה, פיגור, בעיות אורטופדיות, בעיות רפואיות, ליקויי למידה, ליקויי שפה או דיבור, פגיעת מוחית, בעיות ראיה).
  • הילד חייב שירותי חינוך מיוחד ושירותים רלוונטיים (כגון תוכנית מיוחדת לקריאה, קלינאית תקשורת, סייעת צמודה וכו').

התוכנית תכתב ע"י צוות מיוחד של בי"ס ובשיתוף ההורים.

זכאות ל-504P

על מנת להמצא זכאי לתוכנית 504P  עפ"י חוק Civil Rights Act of 1972, על הילד להיות בעל ליקויי שמגביל אחת  או יותר מהפעילויות העיקריות בחיים  (Major Life Activities) ושאינו ברמה המקנה זכאות לקבלת IEP .

תוכנית ה-504P נכתבת ע"י צוות מיוחד (לרב בשיתוף ההורה) עבור התלמיד שיכול להסתדר מסגרת הרגילה של הכיתה אבל הוא זקוק להתאמות מסוימות. (למשל, ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, בעיות רפואיות או ריגשיות, נכות, ועוד)

אני אוהבת לומר שבשפה פשוטה ההבדל בין 504P לבין IEP הוא באם בי"הס נדרש להשקיע כסף או לא.

 איך מקבלים 504P או IEP?

קבלת ה- 504P או  IEP יכולה להעשות במספר דרכים: ע"י המלצה של בי"ס, ע"י איבחון של בי"ס או ע"י הבאת איבחון פרטי לבי"ס, אך שימו לב!! בית הספר אינו מחוייב לקבל איבחון זה אך מחוייב לשקול את האיבחון ותוצאותיו/המלצותיו, וכן ניתן לקבל התוכניות ע"י המלצת רופא או כל גורם מוסמך אחר, כל מקרה לגופו.

עפ"י חוק, המדינה אחראית לאתר ולזהות ולאבחן כל ילד עד גיל 21 שיתכן ויש לו ליקוי/מום וזקוק לשירותי חינוך מיוחדים ולכן כהורה אתה יכול לבקש מבית הספר שיאבחן את ילדך כשעליך לפרט מה הגורמים שמעלים בך חשש לליקוי. המלצתי האישית, שוחחו עם המורה קודם שלא לפגוע בכבודו, אך הגישו הבקשה בכתב ובקשו חותמת נתקבל עם תאריך. (יש משמעות גדולה לזמנים).

מי מאבחן? איבחון יכול להעשות ע"י בוחן שיש לו תואר שני או דוקטורט בחינוך או פסיכולוגיה או ע"י מומחה המתמחה בתחומים מסויימים. איבחון יכול להתחלק בין מספר בוחנים וכך אכן נוהגים לרב באיבחונים שנעשים בבי"ס.

ההבדל בין איבחון בית ספרי לאיבחון פרטי

ההבדל הראשון, איבחון בית ספרי לא עולה להורה כסף!

השוני העיקרי בין האיבחונים הוא מטרת האיבחון

מטרת האיבחון הפרטי היא לענות על שאלות ההורים, לבחון במה הילד מתקשה, למה הוא זקוק והמלצות.

מטרת האיבחון הבית ספרי הוא לבדוק האם הילד זכאי על פי חוק לשירותי החינוך המיוחד ו/או התאמות.

במה שוני זה במטרות בא לידי ביטוי? להלן דוגמא:

20% מהאוכלוסיה סובלים מדיסלקציה ברמות שונות, מתוכם 10% יאובחנו, מתוכם יהיו זכאים לסיוע ילד אחד מעשרה שאובחנו. את בית הספר מעניין רק האחוז הבודד שזכאי לסיוע, כהורים אנו מעונינים לדעת מהו הקושי וכיצד לסייע גם אם הקושי אינו בדרגת חומרה שמקנה סיוע ע"י בית הספר.

ישנם הבדלים נוספים בין איבחון פרטי לאיבחון בית ספרי. כך למשל, כל מאבחן יכול לבחור משלל המבחנים התקפים הקיימים בשוק את המבחן שלו ולעיתים יש לכך השפעה על תוצאות האיבחון. השינוי יתבטא ביחס ושיתוף ההורים, חשיפת המידע מול בי"ס ובעקבות זה התנהלותם ועוד.

מה לומר לילד שניגש לאיבחון?

תלוי בגיל הילד ובאופיו ותמיד ניתן להתייעץ עם המאבחן. אני נוהגת להסביר שיש שיטות שונות ללמוד חומר ובי"ס מלמד עפ"י הדרך שמתאימה לרב הילדים, אך בהחלט לא לכולם ולכן האיבחון נועד לבדוק מהי השיטה הכי טובה עבור הילד ושתהפוך את הלימודים לקלים יותר עבורו (לצעירים יותר אני אומרת שאני מלמדת טריקים שהופכים את הקריאה והכתיבה לקלים יותר).

מהן ההתאמות/ההקלות שניתן לקבל ע"י 504P?

היריעה קצרה מלהכיל את הכל, אך אתן מספר דוגמאות: ישיבה בקדמת הכיתה, תוספת זמן , קיצור עבודות, הענקת מחמאות לילד ע"י המורה, אפשרות לצאת באמצע השיעור להתאווררות, סיכומי שיעור ועוד.

אלו שירותים ניתן לקבל במסגרת ה-IEP?

כל מה שכלול ב-504P ובנוסף שיעורי עזר בחשבון, קריאה, טיפול על ידי קלינאית תקשורת, טיפול על ידי מרפאה בעיסוק, סייעת ועוד. ישנם בתי ספר עם תוכניות טובות יותר וישנם בתי ספר עם תוכניות טובות פחות – תלוי בתוכנית שהילד צריך ובתקציב בי"ס.

מאחר ושני מסמכים אלו ( 504P  ו-IEP) נכתבו מכח חוק והם מסמכים משפטיים, הרי שיהיו בעלי תוקף משפטי בכל מקום ציבורי בארה"ב. גם אם הילד עבר להתגורר במדינה אחרת בארצות הברית, המסמכים יהיו ברי תוקף בבתי הספר הציבוריים גם שם.

אני אישית אוהבת לבנות לילדים עם ליקויי למידה לפחות 504P , וזאת על מנת  להגן עליהם שלא יפגעו מבחינה לימודית ולא יפגע הדימוי העצמי במסגרת הבית ספרית, וזאת עד שידביקו הפערים אל מול בני כיתתם ועל מנת לאפשר להם לממש את הפוטניציאל הלימודי שלהם עם ליקויי הלמידה.

לקות למידה לא עוברת מעצמה ולא חולפת עם הגיל! כל עיכוב בעזרה הנדרשת לילד מגדיל את הפער ופוגע בדימויו העצמי של הילד. אם יש חשש, אין מה להסס- צריך לפעול…עם העזרה המתאימה השמים הם הגבול גם עם לקות למידה.

Yifat Shafran

Certified Barton Tutor

Dyslexia Specialist

sshafran@gmail.com

בשבילי, סלט ישראלי!

בשבילי, סלט ישראלי!

מאת: דלית גבירצמן

מי לא מכיר את שרון אשכנזי? שרון אשכנזי זה מותג. מותג של תחנת כוח שמזיזה הרים. שרון היא שמש חמה שמזינה פלנטה שלמה של אנשים שנהנים מאורה ומחומה. היא מנוע, כור גרעיני ומקור בלתי נדלה של אנרגיה גדולה שגורמת לדברים לקרות. שרון היא הרבה דברים בשביל כל כך הרבה אנשים; מורת דרך, מובילה חברתית, מדריכת נוער, מורה ומרצה באוניברסיטה, חברה במועצות מנהלים, אשת משפחה, חברה, שדכנית, תלמידה ניצחית, מנהלת מלידה, בלוגרית, אשת חברה, יועצת נדל״ן ומעצבת פנים. שרון היא חברה שכיף לחגוג איתה את החיים הטובים, והיא האדם שתרצה לצידך ברגעים הקשים.

שרון אשכנזי

אחרי שנים רבות של עשייה חברתית מגוונת ותרומה משמעותית לפרויקטים ואירגונים קהילתיים רבים בסיליקון וואלי כמו צופי ״שבט המפרץ״, בית הספר לעברית ״בגד כפת״ וה- ICC, החליטה שרון להקים בארץ עמותה ללא מטרות רווח, סנונית לאיחוי הקרעים בחברה הישראלית. ״סלט ישראלי״ היא תוכנית המנהיגות והמצוינות לבני נוער שהקימה שרון בשנה האחרונה. התוכנית תתקיים לאורך שנת הלימודים והיא כוללת סמינר מנהיגות בן שבוע המתקיים בימים אלו ממש במחנה הקיץ ״קימאמה״ שבבית ינאי.

– אז מה שלומך בימים אלו?

״אני על ענן. זה פשוט מדהים, זה קסם מה שקורה כאן. זאת מנת אופטימיות לשנתיים, וזה מאוד יפה לראות את זה קורה״.

– ספרי לי, קודם כל, למי מיועדת התוכנית ומה היא כוללת?

״התוכנית מיועדת לבני נוער, על כל השבטים והעדות של החברה הישראלית. יש לנו דרוזים, מוסלמים, יהודים ונוצרים, עולים מאתיופיה, בני עיר וכפר, דתיים וחילוניים, קיבוצניקים – באמת ״סלט ישראלי״. היא מיועדת לבוגרי כיתות ט׳-י׳ מאזור הצפון. זה כרגע קורה באזור הצפון מפני שהם יצטרכו להוביל פרויקטים בקהילות שלהם וחשובה הקירבה הגאוגרפית. בני הנוער, נבחרו בקפידה ועברו תהליך של סינון ומיונים. תחילה, הם עברו סינון ראשוני בבית הספר, אחר כך הם עברו יום מיונים עם דינמיקה קבוצתית וראיון אישי, ולבסוף, ישבו חברי הועדה של ״סלט ישראלי״ ובחרו את המתאימים ביותר. מתוך מאות ילדים שנרשמו ועשרות שהגיעו לימי המיון, הגענו לנבחרת של שמונה עשר ילדים מ ה מ מ י ם״.

– אני שומעת את האהבה וההתלהבות המוכרת בקול שלך…

״לראות את האינטראקציה בינהם, את החיבורים שנוצרו כבר מהיום הראשון – זה פשוט מדהים. כבר במיונים נוצרה איזו אווירה מיוחדת, וכשהם הגיעו לכאן ביום הראשון, זה הרגיש כאילו שהם כבר חברים. התוכנית בעצם כוללת ארבעה מרכיבים: החלק הראשון הוא כיף וחוויה וגיבוש, וזה מה שהסמינר בקימאמה נותן להם. המרכיב השני הוא לימוד והגות. הילדים נחשפים כל יום למאמר, סרט או שירה ודרך לימוד לא פורמלי, כמו פעולות בתנועת נוער, הם לומדים ביחד. בתהליך הלימוד הם עוברים החל מהיום הראשון משאלות של זהות, של מי אני? לנושא של רב-תרבותיות ולשאלה של ״מדינת כל אזרחיה״. המרכיב השלישי הוא מרכיב של השראה, בכל יום יש דובר שמגיע לספר את הסיפור שלו, וגם כאן יש לנו סלט, כי הדוברים מגיעים מכל הדתות ומכל העדות בהתאם לנושאים הנלמדים. לדוגמה, ביום השני, הגיע אלינו הרב שמואל יוסף שהגיע לספר על העלייה שלו מאתיופיה, והיום, הנושא שלנו הוא יזמות. המרכיב הרביעי הוא עשייה, איך בעצם לוקחים את כל הדבר הזה ומעצימים אחרים. היום ומחר, הילדים יתחילו לחשוב על הפרויקטים שיובילו״.

– איך התוכנית עובדת מול קימאמה?

״אנחנו בנינו תוכנית חינוכית שמקדמת ערכים כמו דמוקרטיה, סובלנות ופלורליזם, שמחזקת ומעצימה בני נוער למנהיגות. חיפשנו פלטפורמה שתאפשר לנו לעשות את זה באווירה כיפית במנותק מהסביבה הטבעית שלהם. ואיפה אם לא קימאמה? אנחנו תוכנית ייחודית שמתארחת בתוך קימאמה ונהנית מהשירותים שיש לקימאמה כמו: שיעורי גלישה, לינה וארוחות, כשחלק מהפעילויות אנחנו עושים ביחד עם קימאמה״.

-:מה מייחד את התוכנית? במה היא שונה מהותית מתוכניות אחרות?

״קודם כל, זאת הפעם הראשונה שלוקחים את כל השבטים ומערבבים אותם. אין תוכניות מנהיגות לנוער שמיועדת לכל המגזרים במדינת ישראל. יש טרנד מבורך לתוכניות מבוגרים, אבל אין תוכניות לנוער.

מה שמדליק ב״סלט״ זה שהכול אצלינו הוא סלט. הרעיון מאחורי השם הוא שאנחנו לא עושים כור היתוך, אנחנו לא מנסים למחוק את העבר כדי ליצור משהו חדש, אלא ממש כמו בסלט ישראלי, שבו מלפפון הוא מלפפון, ועגבנייה נראית כמו עגבניה וכל אחד מהמרכיבים שומר על הצבע שלו, כך גם אצלינו ישנה חגיגה רב תרבותית. כל אחד מביא לתוך קערת הסלט את עצמו, וסך כל החלקים יוצר דבר מושלם.

הכול אצלנו הוא סלט; החניכים, המדריכים, וועדת ההיגוי, הדוברים ואנשי ההשראה״.

״ילד מבית אל, ילד מרהט, ילדה מהרצליה וילדה מבית"ר עילית, לא רק שהם לא נפגשים- אלא הם גם מתחנכים לתפיסה שונה בתכלית לגביי ערכי היסוד ואופייה הרצוי של מדינת ישראל. האם תהיה זאת מדינה חילונית וליברלית, יהודית ודמוקרטית? האם תהיה זאת מדינת הלכה יהודית? או דמוקרטיה הלכתית? האם תהיה זאת מדינת כל אזרחיה או לאומיה? שבט, שבט, שבט, שבט. באופן דומה, לכל שבט- מדורת השבט התקשורתית שלו.״ (נאום השבטים/ רובין ריבלין)

–  מה נתן לך את ההשראה ל״סלט ישראלי״, ולמה היה לך חשוב להקים את התוכנית דווקא בישראל?

״לפני שלוש שנים נחשפתי לנאום של ריבלין, ובעצם מה שהוא אמר היה שילד מרהט וילד מהרצליה וילד מבית אל לא יכולים לפגוש אחד את השני, כי כל אחד מתחנך במערכת חינוך משלו, שיש לה אג׳נדה מאוד ברורה והיא מיועדת רק לילדים כמותו. לכל שבט יש את רשת חברתית משלו שגורמת לו לשמוע רק את עצמו, בהד. בעצם, לא מתקיים שום מפגש בין השבטים, העדות והדתות במדינת ישראל. ואם הוא מתקיים, הוא מאוד אלים. נאום השבטים של ריבלין והמסע שלי לפולין גרמו לי לחשוב שאפשר לעשות שינוי באופן פשוט יחסית, כי ברגע שאתה מפגיש בני נוער ומייצר להם פלטפורמה חינוכית לעשייה משותפת, הקסם מתרחש. כל זה, בצרוף העובדה שאני מאמינה גדולה בנוער, כי הוא אופטימי, סקרן ומחפש לעשות שינוי. ולמה דווקא בישראל? כי הנשמה שלי כאן. זאת המולדת שלי. את ואני גדלנו כאן ואין לנו שום חברים ערבים או דרוזים. איך זה יכול להיות שגדלתי בישראל 29 שנים ואין לי אף חבר שהוא לא כמוני? אני חושבת שהמפגש בין אנשים מרקע אחר כפי שהוא קורה בארצות הברית, גורם לנו להבין שזה אפשרי״.

– מה בנסיון החיים שלך, ההשכלה, העשייה החברתית והחוויות שחווית תורם לך כיום ב״סלט ישראלי״?

״אני חושבת שמכל דבר לקחתי משהו, וזאת תערובת כזאת. להיות מורה ורכזת שכבה בתיכון נתן לי את הקשר לבני הנוער, העשייה בצופים ו״זיכרון בשבט״, להיות חלק מוועדת ההיגוי של ״בגד כפת״ גם תרם לעבודה שלי עם בני נוער, אבל בצורה שהיא פחות פורמלית. יצירת פרויקטים ״יש מאין״ בסיליקון וואלי כמו Israel for Reel לימד אותי על יזמות חינוכית ואיך לקחת רעיון ולהפוך אותו למשהו קונקרטי. החברות במועצת המנהלים של הjcc ובוועדת ההיגוי של הicc נתנו לי כלים לניסוח חזון, ועיצוב הפנים לימד אותי איך שמים את הכול ביחד״.

– מה לימדו אותך החייים מחוץ לארץ ואיך זה שינה אותך?

״אני חושבת שכשאתה יוצא מישראל אתה עושה קצת זום-אין וזום-אאוט. נקודת המבט משתנה וכשמסתכלים מרחוק רואים אחרת את שורש הקונפליקטים, ואולי אפשר לבוא עם כיוון או רעיון יצירתי. בשעה שאתה בתוך הסיטואציה, זה יותר קשה, כי יש לנו דפוסי התנהגות קבועים וקשה לראות אותם כשאתה בפנים״.

– מה היו החששות שלך כשרק התחלת בעשייה? ומה עזר לך להתגבר עליהם?

״היו לי המון חששות. פחדתי שלא יהיו מספיק הורים שיהיו מוכנים לשלוח את הילדים שלהם לחוויה הזאת. יש המון סטראוטיפים וגדרות בין השבטים השונים, ולא חשבנו שיהיה כזה ביקוש לתוכנית. אחר כך, חששתי שהמפגש יהיה אלים או לא נעים. ולבסוף, לא רציתי להישאר ברמת המפגש של ״מחבקי עצים״ או ״חומוס ופלאפל״, אלא רציתי שיהיה במפגש שיח ערכי שבו שמים על השולחן את המורכבות. וכמובן, שכאימא, היו לי גם החששות לשלומם של הילדים. יש פה אלמנט של אחריות מאוד גדולה. מה שגרם לי להתגבר על החששות זאת התיקווה. הפחד משתק, והעשייה נותנת תיקווה. כל מי שבא לבקר, יוצא עם דמעות בעיניים. ביום הראשון, הילדים ניתחו את השיר של חנן בן ארי ״וויקיפדיה״ ולכל אורח אנחנו שרים אותו״.

כמה נוח לזרום עם המוח בהתניות אוטומטיות שלא דורשות לטרוח

רק לתייג ולנבוח, להסית ולזבוח לאלילי הרייטינג אייטמים בכל הכוח

הכול כבר מסודר לנו בראש מגירות-מגירות

לא ניתן למציאות להפריע לנו לראות

שכל שמאלני הוא בוגד, כל ערבי מחבל מתאבד

כל חרדי הוא שודד וכל המתנחלים רצחו את רבין

כל תל אביב טבעונית, כל נתיבות מסורתית עממית,

כל הדתיים פרימיטיביים עם ציצית ועל הדרך מחקו את דארווין.

וויקיפדיה / חנן בן ארי

– מהם ההבדלים המשמעותיים בעבודה קהילתית בארץ ומחוצה לה?

״זאת שאלה טובה. אני חושבת שבכל מקום מצאתי, על הדרך, המון אנשים טובים שמחויבים לעשייה חברתית. בארצות הברית יש לאנשים יותר פנאי להתנדבות ולעשייה חברתית. כשאני חושבת על זה לעומק, אני לא חושבת שיש הבדלים משמעותייים. גם בישראל וגם בקליפורניה מצאתי הרבה שותפים לדרך. אולי אלו רק הבדלים קוסמטיים כאלה של איך שזה עובד, אבל לא אחרים. אלמנט נוסף ששונה זה המעורבות ההורית. כאן, ההורים לא היו חלק מתהליך הגיוס. הילדים הם אלה שמילאו את השאלונים והביאו ממליצים ואת ההורים פגשתי רק בקליטה.״

– מה היתה החוויה המשמעותית ביותר עד כה בתהליך ההקמה והבנייה של התוכנית?

״התוכנית מאוד מרגשת. קורים בה דברים שגורמים להסתכל על הכול אחרת. בסוף היום, מדובר בבני נוער ולכולם יש את אותן התקוות ואותם החששות, וצבע העור או השיוך האתני או העדתי הוא ממש לא רלוונטי. המפגש עם הילדים היה בשבילי נקודת אור. לראות איך ניתן לנפץ סטראוטיפים ודעות קדומות, לראות אותם ישנים ביחד בחדרים ולשמוע אותם מתגלגלים מצחוק עד השעות הקטנות של הלילה, לראות אותם גולשים יחד, עוזרים אחד לשני לעלות על הגלשנים בחום של ארבעים מעלות, לשמוע אותם מנהלים שיח עמוק – כל זה הכי מזקק את המטרה. וגם המפגש עם ההורים, לראות את המעגל שלהם שהוא בעצמו סלט אמיתי, ולשמוע אותם מדברים, גרם לי לראות שהילדים האלה צמחו בתוך בתים שמעודדים סובלנות ושרואים עתיד אחר למדינת ישראל. זה היה מאוד מעורר השראה״.

– עד כמה את מעורבת בעשייה?

״בשלב הראשון, כיזם, אתה עושה הכול. אתה עובד על החזון, מקים וועדת היגוי, מגייס כספים, בונה תוכנית. וכעת, אני נמצאת פה כל יום, כל היום. לדאוג שלילדים יש את כל מה שהם צריכים, לספור ראשים כשהם במים, הכול. התוכנית היא תוכנית צומחת שיריית הפתיחה שלה היא סמינר המנהיגות הזה. יהיה להם סמינר נוסף והם ימשיכו להיפגש במתכונת של פעם בשבועיים-שלושה במהלך השנה״.

– מהיכן את שואבת את האנרגיה לעשות את כל מה שאת עושה?

״כפי שאת שומעת, אני כבר צרודה… אבל אני שואבת המון אנרגיה מהילדים. זאת גאווה ישראלית אמיתית. אני יושבת במפגשים ובא לי לנצור כל דקה. הדברים שנאמרים שם, התום הזה של בני הנוער, הרצון האמיתי בשינוי ובתיקון עולם, והאמונה שלהם שניתן לעשות את זה – אין לזה מחיר״.

– איזה שינוי חברתי היית רוצה שיקרה בחברה הישראלית בעקבות התוכנית וכיצד את חושבת שהתוכנית תעזור לו לקרות?

״אין לי ספק שזה יקרה. אני חושבת שככל שיהיו יותר מפגשי תוכן, הגות ועשייה, עם כל מרכיבי הסלט, כך יווצרו גשרים. בסוף היום, בשיח שכזה, רואים שאין הרבה הבדלים. הילדים מאוד דומים בשאיפות שלהם, באהבות שלהם, בציפיות. ההבדלים הם הבדלים של תרבות, סגנון ושפה שייחודיים לכל אחד ואחת מהם. זה עושה את הכול מאוד מעניין ופלורליסטי״.

– לו היית יכולה להנחיל לחניכים ערך אחד, מסר אחד, מהו יהיה?

״אהבת אדם. אהבת חינם. לאהוב כל אדם באשר הוא אדם״.

– ומה קורה כשהשיח גולש לאזורים היותר טעונים?

״השיח אכן גולש לאזורים טעונים. לדוגמה, אתמול היה לנו מפגש עם ערבי מוסלמי והמנהל המיתולוגי של בית הספר ״גשר על הוואדי״ והוא אמר, שקשה לו לחיות במדינה שהוא לא יכול לשיר את ההמנון שלה, שמדבר על נפש יהודי הומיה. הוא דיבר על הנראטיב ההיסטורי, ואז התקיים ויכוח ומה שלמדנו מהשיח הזה, הוא שלכל דבר יש כמה נקודות מבט. להיסטוריה יש הרבה גרסאות, ובסוף, האמת היא בעיני המתבונן. כל זמן שאנחנו מסכימים שמותר לנו לא להסכים, ומתנהל דיאלוג בכבוד, אז זה בסדר גמור. אי אפשר להתעלם מהעובדה שאנחנו חיים במדינה שלא לכל אזרחיה יש את אותן ההזדמנויות, ושיש מתח חזק בין מדינה דמוקרטית למדינה יהודית, דבר שהוא מאוד בעייתי. הנושאים הללו צפים, אך יש לנו כללי יסוד של ניהול דיון, וכשבבסיס הדברים עומדת אהבת אדם, אז זה לא כל כך נפיץ. בכלל, הילדים שנבחרו לתוכנית, השיח שלהם הוא כבר אחר, וביום הראשון ניסחנו אמנת התנהגות שמקובלת על כולם, שבה יש כללים ברורים של שיח״.

– מהן הציפיות שלך מהתוכנית?

״שהיא תייצר גשר וחיבור בין בני נוער מכל השבטים שיוביל לעשייה משותפת. אני רוצה לראות אותם מעורבים בפרויקטים בקהילות שלהם. אני מקווה שהם יעמיקו וירחיבו את הקשרים ומעגלי ההשפעה שלהם. כל אחד צריך למצוא מנטור בקהילה. זה יכול להיות מדריך בתנועת נוער, יועצת מבית הספר או הורה, והרעיון שהקסם שקורה כאן יתרחב לקהילת המנטורים ויווצר עוד מעגל השפעה. המנטורים יתמכו בפרויקטים וגם בינהם ייווצר איזשהו קשר. הצפייה שלי היא, שהם יהפכו למנהיגים בקהילות שלהם ושהם יחברו בין הקהילות, ושב״סלט  ישראלי 2019״ נוכל להקים גם סלט ישראלי מרכז או דרום. אני גם מקווה שהחניכים של 2018 יהפכו למדריכים בעתיד״.

– מה מבחינתך יחשב להצלחה? מתי תדעי שהמטרה הושגה?

״קודם כל, כבר עכשיו יש הצלחה גדולה. להביא בני נוער למפגש כזה של שבוע ימים שמתרחשת בו אינטראקציה כזאת מדהימה, זאת כבר הצלחה. אין לי ספק, שהם ישארו חברים ושיישאר בינהם קשר. אני מקווה שהפרויקטים יהיו הצלחה, ואם להיות ריאליים, אם נחזור על כך ב-2019, זאת מבחינתי תהיה הצלחה גדולה״.

שרון אשכנזי היא הרבה דברים בשביל הרבה אנשים. בשבילי, ובשביל אלו הקרובים אליה, היא שרוני. מהכרותי אותה, אני יודעת שעם התשוקה שלה, תחושת השליחות והרצון להשפיע ולחולל שינוי לטובה – ״סלט ישראלי״ יהפוך להצלחה גדולה. למעונינים בפרטים נוספים ניתן לפנות ל- info@israelisalad.org

שבת שלום!

דלית

פארקי המים באיזור העמק והמפרץ

פארקי המים באיזור העמק והמפרץ

בימים של עומס חום כבד, אין כמו מפלט של פארק מים גדוש מזרקות, מגלשות ובריכות שאפשר להעביר בו יום שלם וגם ליהנות מכל רגע. ברדיוס של איזור העמק והמפרץ יש לא מעט פארקים כאלו, חלקם גדולים יותר וחלקם פחות, אך בכולם מספיק אטרקציות שיספקו את כל בני המשפחה. אז מה יש בכל פארק? היכן הוא ממוקם? וכמה זה יעלה לכם?

Raging Waters, San Jose

ranging waters Don DeBold

Photo by Don DeBold

פארק המים הכי גדול באיזור הכולל בריכת גלים גדולה, מסלול אבובים ומגלשות מים בכל המהירויות והגבהים. בפארק המים Raging Waters ישנן אטרקציות לכל הגילאים, כולל מתחם לקטנטנים עם בריכה עם מים רדודים ומגלשות קטנות.

כתובת: 2333 South White Road San Jose, CA 95148

מחיר כניסה: 37.99$ למבוגר, ילדים מתחת ל-"48 27.99$, מתחת לגיל שנתיים חינם.

מחיר חנייה 6$ (או 10$ בחגים ובסופי שבוע של חודש יולי)

לפרטים

Boomerang Bay in Great America, Santa Clara

great americaבתוך פארק השעשועים הגדול Great America, נמצא פארק מים (הכלול במחיר הכניסה לפארק) אשר נפתח לקראת העונה החמה. בפארק בריכת גלים גדולה, מזרקות מים, מסלול אבובים מעגלי ומגלשת מים ארוכה. קחו בחשבון שמגוון המגלשות אינו גדול במיוחד ולכן התורים עשויים להיות מעט ארוכים.

כתובת: 4701 Great America Parkway,Santa Clara, CA 95054

מחיר כניסה: החל מ- 39.99$ לגילאי 3 ומעלה בקנייה און ליין ועד 69$ בקנייה בכניסה.

מחיר החנייה- 20$ ברכישה און ליין

לפרטים

Six Flags Hurricane Harbor, Concord

בריכת גלים גדולה, מגוון עשיר של מגלשות מכל הסוגים וכל המהירויות וגולת הכותרת- Big Kahuna, מגלשה ארוכה ומפותלת אשר גולשים עליה על מעין אבוב המיועד למספר אנשים ולאמיצים שביניכם מתקן ה- Break Point Plunge אשר יפיל אתכם בנפילה חופשית בתוך מנהרה צרה לגובה של 6 קומות.

1950 Waterworld Pkwy, Concord, CA 94520 :כתובת

מחיר כניסה: 38.99$ לגובה של "48 ומעלה (44.99$ בפארק), 28.99$ מתחת ל-"48 (39.99$ בפארק), מתחת לגיל 2- חינם.

מחיר חניה- $25

לפרטים

 Gilroy Gardens Water Oasis

לרגל עונת הרחצה 2018 הרחיבו בגילרוי גרדנס את מתחם המים כך שבנוסף לכל המתקנים שמציע פארק השעשועים תוכלו ליהנות ממגוון גדול של מתקנים עם מים לכל הגילאים. במקום, ישנן שלוש מגלשות גדולות ומפותלות ועוד שלוש מגלשות גבוהות ומהירות ובנוסף מתחם לקטנטנים יותר עם מים רדודים ומגלשות קטנות יותר. כל מתחם המים כלול במחיר הכניסה לפארק.

כתובת: Gilroy Gardens, 3050 Hecker Pass Hwy, Gilroy, CA 95020

מחיר כניסה: 35$ לגילאי 3 ומעלה (ברכישה אונליין)

חנייה- 15$

לפרטים

Aqua Adventure, Fremont

פארק המתאים לגילאים הצעירים יותר אשר יכולים ליהנות מבריכות שונות, מגוון של מגלשות, אך לא מתקני אקסטרים כמו בפארקים הגדולים יותר.

כתובת: 40500 Paseo Padre Parkway, Fremont, CA 94538

מחיר כניסה: 18.99$ לגובה החל מ-"48, 13.99$ לגובה מתחת ל-"48. מתחת לגיל 3- 3$.

החנייה חינם.

לפרטים

The Wave, Dublin

בריכה חיצונית, בריכה פנימית, מגלשות מים, מתקני מים לקטנטנים ועוד אטקרציות רבות מחכות לכם בפארק המים החדש שהוקם בשנה שעברה בעיר דבלין.

כתובת: The Dublin Wave, 4201 Central Pkwy Dublin, CA 94568

מחיר כניסה: 17$ מעל גובה של "40, 15$ מתחת לגובה של "40, מתחת לגיל שנתיים- 4$.

Antioch WaterPark

פארק חביב עם בריכת שחייה גדולה, מגלשות, מפלים אבובים ועוד. אין הרבה מתקני אקסטרים והמחיר הוא סביר מאוד.

4701 Lone Tree Way, Antioch, CA 94531כתובת:

מחיר כניסה: 16$ בסופי שבוע וחגים, 14$ באמצע השבוע, ילדים מתחת ל-"30 חינם.

לפרטים

מדריך: כיצד לבחור מחנה קיץ לילד שלי?

מאת: אבישי נכון

הורים רבים מתלבטים בסוגיית הרישום של ילדיהם למחנה קיץ.
בעוד שבארץ תחום מחנות הקיץ כמעט ולא מוכר, בארה"ב מדובר בתעשייה גדולה, שפועלת מזה עשרות שנים, חלק מהמחנות השווים כבר מזמן חגגו 100 שנים להיווסדם.

ע"פ דו"ח של ארגון ה- ACA (ארגון הגג של מחנות הקיץ בצפון אמריקה), ישנם למעלה מ-12,000 מחנות קיץ, רובם בארה"ב, מתוכם 7000 מחנות לילה ו- 5000 מחנות יום. בכל שנה משתתפים למעלה מ-11 מיליון ילדים במחנות קיץ בארה"ב. 9500 מחנות הם ללא מטרות רווח המופעלים ע"י ארגונים ומוסדות, ו-2500 הם מחנות פרטיים, בבעלות עצמאית ולמטרות רווח. 200 מתוכם הם מחנות קיץ יהודיים.

הארגונים היהודיים מכירים בכך שמחנה קיץ המציע חינוך יהודי ועידוד הזיקה לזהות היהודית לצד פעילויות המחנה "הרגילות" כחלק מחוויית המחנה, מייצר אצל החניכים המשתתפים קשר חיובי ועמוק לזהותם היהודית. מאחר וחוויית מחנה הקיץ היא חוויה רגשית משמעותית וארוכת טווח, הקשר והזיקה של המשתתפים אל היהדות יהיה קשור בזיכרונות חיוביים מהמחנה ויימשך לעד. כיום, מחנות הקיץ מהווים מבחינת הארגונים היהודיים בתפוצות את אחד הפתרונות המרכזיים לצמצום ההתבוללות בקרב הצעירים היהודיים בארה"ב ועל כן הפדרציה היהודית למחנות קיץ משקיעה מיליוני דולרים בתעשייה זו.


מדריך זה יעזור לכם לעשות קצת סדר וללמוד על עולם מחנות הקיץ, כמו גם להחליט כיצד בוחרים מחנה קיץ שמתאים עבור הילדים:

מה עדיף – מחנה קיץ עם לינה או מחנה יום?
ההבדלים בין מחנה יום למחנה לילה הם מהותיים. בעת הבחירה מומלץ להתייעץ עם הילדים ויש להביא בחשבון את מכלול השיקולים.
בעוד מחנה יום נותן מענה חלקי לשעות הבוקר והצהריים בלבד, ומחייב את ההורים לדאוג לפעילות נוספת בשעות אחרי הצהריים, מחנה קיץ הכולל לינה מעניק חוויה מלאה וכוללת לכל שעות היממה.
על פי רוב, ילדי הכיתה או השכונה הולכים יחד למחנה יום. כך נוצר מצב בו הילד לא מרחיב את מעגל החברים שלו, לא נחשף לאנשים חדשים, ולא בהכרח משפר את הכישורים לפתח קשרים חברתיים חדשים. מחנה קיץ עם לינה, ובוודאי שמחנה בינלאומי, מעניק לחניכיו חוויה ייחודית ויוצאת דופן שתשנה את חייו. חברויות שנרקמות במהלך הפעילויות מבוקר עד לילה נשארות לכל החיים. מחנה קיץ מעניק לחניך מרחב בטוח להתנסויות, להתפתחות אישית, לצמחיה לעצמאות ובגרות.

עלויות כלכליות גם הן בסיכומו של יום שיקול משמעותי. כאן חשוב לשים לב שנוסף לדמי ההרשמה ועלות הקייטנה היומית, במהלך ימי הקייטנה יהיו גם עלויות רבות נוספות; בילוי אחר הצהריים, איחור לעבודה כי ההסעה התעכבה, דמי כיס לבזבוזים בקיוסק של הבריכה ועוד ועוד. מחנה קיץ עם לינה כולל את עלויות הלינה, כלכלה מלאה, ארוחות מזינות, הדרכה והשגחה במהלך כל שעות היממה ואפילו כרטיסייה לבזבוזים בקיוסק. זאת בנוסף כמובן לחוויה החינוכית והערך המוסף שהחניך מקבל שאיננה ניתנת לאומדן כספי.

מחנה קיץ פרטי או קהילתי?

רוב מחנות הקיץ בארה"ב הם מחנות ללא מטרות רווח (9,500 מתוך 12,000) והם בד"כ מופעלים ע"י ארגונים שפועלים בקהילה במהלך כל השנה. ארגונים יהודיים לדוגמה, הם ארגון ה JCCA, "יהודה הצעיר", "מכבי" "הבונים דרור", רמה (קונסרבטיבי), URJ  (רפורמי), USY ,BBYO ואחרים. אלה ארגונים ותנועות נוער שמטרתם לבנות קהילה יהודית מקומית, להציע תכניות חינוכיות, מפגשים חברתיים, ולשמש כמרכז קהילתי, מה שאנחנו מכירים בארץ כמתנ"סים, אך קצת אחרת, בכל זאת – אמריקה. כל ארגון כזה רואה במחנה קיץ מקומי בקהילה הזדמנות מצוינת לחנך את הדור הצעיר גם במובן של כישורים חברתיים, חוויות משנות חיים, עצמאות והגשמה עצמית וגם בהיבטים של ערכים וזיקה למסורת יהודית. מחנה קיץ עבורם זו פלטפורמה מצוינת לחזק את הקשרים והיחסים בין המשפחות בקהילה, וליצירת שייכות והזדהות חברתית.

מחנות קיץ פרטיים, למטרות רווח, גם מאד פופולריים בצפון אמריקה ובד"כ פועלים הרבה שנים, כעסק משפחתי שעובר מדור לדור. במחנות אלה ההשקעה במתחמים היא גבוהה ביותר, רמת האירוח במחנות פרטיים טובים לא נופלת ממתחמי נופש ו"רזורט" מפוארים בעולם. יש הקפדה על תנאי המגורים, אוכל, רמת הדרכה גבוהה, ופעילויות שלא ניתן למצוא בכל סאמר קמפ רגיל באמריקה, בין אם מדובר בפעילויות כמו סקי מים, שיט ביאכטות, אימוני טניס, כדורסל וגולף או בענפים נוספים בספורט שמועברים ע"י טובי המאמנים בעולם. במחנות כאלה תמצאו שחקני NBA שנותנים שיעורי אימון פרטיים אחד על אחד ומאמני טניס מפורסמים שנותנים שיעורים פרטיים במתקני ספורט מפוארים. כמובן שמדובר גם בתפריטים עשירים, מזנוני בופה בארוחות, ואירוח ברמה גבוהה, כל זה לצד תכניות חינוכיות והדרכה ע"י טובי המדריכים ואנשי צוות בעלי ניסיון רב.

כיצד בוחרים ביניהם?

ההחלטה הראשונה היא תקציבית, מחנות קיץ פרטיים בארה"ב יכולים להגיע לעלות של 12,000$ לקיץ (6-7 שבועות), ומחנות קיץ של ה-JCC יכולים להסתכם גם בעלות של $6000 לאותה תקופה, זה תלוי במחנה, במיקום ובתכנית. כמובן שתמיד קיימת האופציה לשלוח למחנה קיץ בינלאומי בישראל בעלות של כ $1200 לשבוע למחנה שהוא כולל לינה, ואת מספר השבועות ניתן לבחור בהתאם לתכנית הקיץ שלכם ובהתאם לתקציב (רוב המשתתפים נרשמים למחנה של שבועיים)

 התכנית החינוכית
מחנה קיץ הוא מהנה, אך חשוב לזכור שגם לפעילות של הילדים במהלך החופש הגדול יכול להיות ערך מוסף חינוכי. חשוב להדגיש כי תכנית חינוכית איננה תכנית לימודים. הילדים צריכים לבלות וליהנות מהשהייה במחנה הקיץ, אך ניתן לשלב בה גם רכישת מיומנויות חברתיות ופעילויות ברמה גבוהה שתעשיר את עולם התוכן של הילדים בתחומי המוסיקה, המחול, התאטרון, האומנות ועוד. חשוב לשים לב שבכל תחום פעילות יש מדריך מקצועי בתחומו שמאפשר לחניכים להתבטא ולהתפתח. זאת ועוד, מומלץ שלכל שכבת גיל תהייה תכנית חינוכית המותאמת לצרכי החניכים בגיל זה.

דעו מה לשאול: אילו פעילויות יש במחנה? מי מעביר אותן? האם יש נושאים חינוכיים או ערכים מסוימים שמושם עליהם דגש?

המתחם
הרבה ממחנות הקיץ בארה"ב נמצאים על אגם, בין מרחבים פתוחים ועצומים של טבע. בכל המחנות הלינה היא בבקתות מעץ, כ 8-12 חניכים בכל בקתה, לפעמים עם שירותים ומקלחות משותפים. במחנות טובים יש פסיליטיז מדהימים של מגרשי ספורט, בריכות שחיה, פעילות ימית באגם, מתחמים של גשרי חבלים ואקסטרים ועוד. מחנות הקיץ הבינלאומיים של קימאמה בישראל למשל ממוקמים לאורך הים באזורים הכי יפים בארץ, בכל מחנה גישה אל חוף ים ופעילויות בהתאמה.

מחנות מקצועיים (נישה)
בשנים האחרונות ישנה מגמה של התמקצעות במחנות קיץ, ומחנות רבים עושים הסבה ממחנה כללי שבו היה מגוון פעילות רחב, לפעילות מקצועית בנושא מסוים. יש הרבה סיבות לכך, חלקן כלכליות, וחלקן קשורות בהיצע וביקוש, אך מה שמצמיח את השוק הזה אלו החרדות של ההורים שמאד חשוב להם להבטיח את עתידו של הילד בהמשך החיים (קולג', שוק העבודה וכו). בארה"ב זו מגמה ברורה, אך גם בסדרת מחקרים איכותניים שאנחנו קיימנו בקימאמה בישראל, גילינו שבצורה מובהקת, הורים מעדיפים שהילד שלהם יצא עם "תעודה" ו"ידע" בתחום פעילות מסוים במחנה הקיץ, הרבה יותר מאשר יעבור פעילויות שנתפסות בעיניהם כחווייתיות.
כך קמים להם מחנות נישה בתחומים ספורט, אומנויות במה, טכנולוגיה, חלל, אגרונומיה, מחנות לילדים עם מוגבלויות ועוד.

בארה"ב מקובל לפנות ל"יועצי מחנות קיץ", לרוב מדובר באמהות שעוסקות באיתור ומיפוי מחנות קיץ, ובשיחה קצרה עם ההורים ולאחר מילוי שאלון אודות הילד, תינתן המלצה למחנה המתאים עבורכם וכמובן עזרה וליווי בכל תהליך ההרשמה. כבר אמרתי – אמריקה!

מהם היתרונות של מחנה קיץ?
מחנה קיץ הינו הבילוי האולטימטיבי עבור ילדים ובני נוער. רק במחנה הם יכולים לבלות 24 שעות יחד עם האנשים המועדפים עליהם (בני נוער אחרים), לעשות את הדברים שהם הכי אוהבים (ספורט, מוסיקה, בילויים), לגלות דברים חדשים על עצמם (עצמאות, שחרור, מנהיגות), לתרגל קשרים חברתיים (להכיר אנשים ממקומות אחרים), ובעיקר להיות במקום בטוח אך מרוחק מההורים כדי שיהיה למי להתגעגע.

מחנה קיץ בישראל או בארה"ב?

אם חשוב לך שהילד שלך ישפר את העברית שלו, יפגוש ויכיר חברים מכל העולם, יחווה את ישראל האמיתית דרך החברים, האוכל, מזג האויר, השירים, הריקודים, התרבות, אזי התשובה פשוטה היא – מחנה קיץ בישראל.  בעוד שברוב מחנות הקיץ היהודיים בארה"ב תמצאו שליחים ומדריכים מישראל שיביאו איתם את ישראל "בתרמיל על הגב" ויעבירו פעילויות על הארץ, במחנה קיץ בישראל הילדים שלכם יחוו את הדבר האמיתי, ויחזקו את הקשר לישראל בצורה משמעותית.

המלצות
בסיכומו של דבר, הילדים יודעים הכי טוב מה טוב להם והיכן הם נהנו. מחנה קיץ טוב הוא זה שחניכים נהנים בו. מחנה מצוין הוא זה שחניכיו חוזרים אליו שנה אחרי שנה ומביאים איתם חברים נוספים. כדאי לבקר באתר האינטרנט של המחנה, להתעניין, לקרוא חוויות אישיות ולשמוע מה אומרים עליו חניכים לשעבר. מומלץ גם לגלוש לדף הפייסבוק של המחנה ולהתרשם באופן בלתי אמצעי ממה שכותבים בו חניכים לשעבר.

דעו מה לשאול: אל תתביישו. בקשו המלצות על המחנה. צלצלו להורים נוספים וחברים ושמעו מהם את דעתם.

על הכותב

* הכותב, אבישי נכון, הינו מנכ"ל קימאמה, יזם ואיש חינוך. משמש בשני העשורים האחרונים כמוביל תהליכים חברתיים שונים בתפקידי ניהול, הדרכה, ייעוץ ארגון והפקה של פרויקטים חינוכיים ייחודים בארץ ובעולם. נכון, בעל תואר שני בניהול ארגוני, ותואר ראשון במנהל ומדיניות בחינוך וכן תואר בניצוח וקומפוזיציה מאוניברסיטת תל אביב. בימים אלה מכהן כמנכ"ל ובעלים של קאמפ קימאמה – מיזמי חינוך ומחנות קיץ בינלאומיים לנוער יהודי מרחבי העולם. מחלק את זמנו בין תל אביב לניו יורק.

ונאמר אי-מון! שיחה עם "אמא מאמנת" אפרת לקט

מאת: דלית גבירצמן

אימהות בעיני, היא אמנות. היא מלאכת מחשבת של טווית קורים עדינים, החל מהרגע שילדך הראשון מגיח לאוויר העולם ומשנה לנצח את הסטטוס שלך, ועד יומך האחרון. אימהות בעיני, היא סימפוניה בלתי נגמרת של מוטיבים; חלקם חוזרים, חלקם קונטרפונקטים. היא יצירה מתמשכת המשלבת בתוכה נושא וואריאציות, הרמוניות וקקפוניות המלווה אותך לאורך כל חייך. בשנים האחרונות, נוצרה ניגזרת מעניינת בתחום ההורות, והאמנות – כמו באמנות, כוללת בתוכה גם אלמנטים של אימון. ומי שלקחה את אלמנט האימון והעלתה אותו לדרגת אמנות היא אפרת לקט.

אפרת בת ה-43, היא אמא מאמנת, כותבת "המדריך לאימון ילדים במאה ה־21" ובעלת בית הספר לאימון אמהות. היא נשואה לאסף ואימא-מאמנת אישית לאביתר ואלה. אני פוגשת את אפרת לקט בביתא קפה שבצהלה בעיצומו של ביקור מולדת, ואין יותר מושלם מלפגוש אותה במסגרת שבוע חגיגת יום האישה הבינלאומי.

תוך דקות ספורות, אנחנו מגלות שאנחנו דוברות את אותה השפה, ובחיינו האישיים ישנם הרבה משיקים וקווים מקבילים. השיחה קולחת בטבעיות ובשטף, עד שלעיתים אני צריכה להזכיר לעצמי לחזור לשאלות.

– פעם נתקלתי בהגדרה ש״אימהות היא אי של מהות״. מהי ההגדרה שלך לאימהות?

בעיני אימהות זאת מנהיגות, אבל לא מנהיגות מתוקף של סמכות, אלא מתוקף של מרכז מאוד חזק שמוביל קדימה. זאת גם הסיבה שאני בעיקר פונה אל אימהות, ובטח בעידן שלנו שבו התפקיד שלנו משנה את פניו. אנחנו ״דור המדבר״ שסולל את הדרך לבנות שלנו, ואנחנו נדרשות לחשב מסלול מחדש. הרוב המכריע של האימהות שלנו לא עסקו בקריירה מהסוג שלנו וחלוקת התפקידים היתה שונה. היום, ההורות משנה צורה, ואם אני לא עושה את השינוי הזה בתוכי, אז יהיה לי קשה להתאים את עצמי למאה ה-21. המשימה המרכזית של אימא היא לשחרר כדי לאפשר שיתוף פעולה. לכל אחת מאיתנו יש את הפנטזיה של האימא שהיא רוצה להיות. הרבה מאוד אימהות שאני פוגשת מספרות על ההתנפצות של הפנטזיה הזאת אל מול איך שאני מתנהלת בפועל. הפער הזה יוצר המון רגשות אשמה, ואחד הדברים שאני רוצה לעשות זה להוריד את מעמסת רגשות האשם, לא מתוך מקום אדיש, אלא תוך מתן ידע וכלים.

– מי האנשים שהכי השפיעו על האג'נדה החינוכית שלך?

״הראשונה היתה מריה מונטסורי, שנתנה לאינטואיציה שלי שם, כלים ומתודה. את הכתבים של יאנוש קורצ׳אק אני קוראת והוא עוזר לי לראות את העולם דרך העיניים של הילדים. אחר כך יש את מורי ורבי, ד״ר טל בן שחר, שהיה הראשון שחשף אותי לתכנים ופתח לי צוהר לעולם של הפסיכולוגיה החיובית, והוא זה שראה אותי ודחף אותי ליצור את הדבר הזה. יש את ד״ר אייל דורון שמדבר על הורות במאה ה-21 ועל יצירתיות שמעורר בי השראה. קרול דואק, שמדברת על תבנית מחשבה מקובעת מול תבנית חשיבה מתפתחת מאוד השפיעה עלי. אחד הדברים שבהם זה בא לידי ביטוי זה ביחס לטעויות. בתבנית המחשבה המקובעת היחס לטעויות הוא מכליל, אשיותי וגורף, ואילו תבנית המחשבה המתפתחת שואלת מה אני יכול ללמוד מזה. בכל התרגילים של מריה מונטסורי יש בקרה עצמית ולכן הילד מבין שטעות היא חלק מהדרך. חשוב שהם יחוו זאת בחושים וכהווית חיים ולא כסיסמה״. לאפרת יש מושג שנקרא ״פי 300״ וזהו לוח של צמיחה והתפתחות ובו מופיעים אנשים שמעוררים בה השראה. הלוח יכול לכלול דמויות כמו ביונסה מחד, ויאנוש קורצ׳אק מאידך, והיא חוקרת את דרכי הפעולה שלהם, את הערכים והאופן שבו היא פועלת. ״מקורות השראה נוספים הם חברות טובות, התלמידות שלי והקבוצה שלי״.

– מה לקחת מהמודל של אימא שלך? אילו שיעורים למדת ממנה? האם ישנן תובנות שלקחת מאימא שלך ומהילדות שלך לתוך המתודה שלך?

״אני למדתי מההורים שלי הרבה דברים על דרך השלילה. אנחנו ארבע אחיות והיה לנו אח צעיר שנפטר מסרטן בגיל שלוש וחצי. הוא אושפז בגיל שנתיים וחצי ואני מצאתי את עצמי בגיל 16 מגדלת את שלוש האחיות שלי. בשנה הזאת למדתי המון על ילדים ועל הורות משמעותית, ובעיקר למדתי שבבית שיהיה לי ידברו על הכול. מי שסיפר לי על המחלה של אחי היתה החברה הכי טובה שלי ששמעה זאת מהוריה. כך נודע לי שאחי חולה סופני. וכך גם המוות שלו הגיע אלי בהפתעה. כולם, פרט לי, ידעו שאחי עומד למות. זה ריסק את כל מה שחשבתי על הילדות שלי. היום, אני אכן מדברת עם הילדים שלי על הכול. בנוסף, אני גדלתי בבית עם עונשים ומכות, ולכן הסדנה של גמילה מעונשים היא בדמי. עונש הוא הפעלה של כוח ואני חוויתי ילדות מאוד כוחנית. ההורים שלי הם אנשים מקסימים ולמדתי מהם המון על מוסר עבודה, חריצות, אהבת אדם ונתינה. את שתי הטעויות האלו הם עשו כי הם לא ידעו אחרת, ואני לא שופטת אותם על כך. יש בי סליחה, חמלה והבנה כלפיהם ואני בקשרים מאוד טובים איתם, אבל אלו הם שני מקומות שבהם אני מאוד נחרצת. לרוב, אני לא נוהגת לתת עצות, אבל לגבי בית בלי עונשים, אני ברורה וחד משמעית. האקלים בבית צריך להיות כזה שבו מדברים על הכול ובלי עונשים.״

– מהן הטעויות הנפוצות ביותר שאימהות עושות כיום?

״עונש זאת הטעות המרכזית שהורים עושים. יש לכך שלוש סיבות. ראשית, כי ככה גדלנו אנחנו. הסיבה השנייה היא חוסר אונים. קורה משהו מאוד דרמטי עם הילד ואני כהורה, חש שאני חייב לתת לה תגובה. אנחנו חשים שאנחנו חייבים להגיב ומיד שולפים את מה שיש, שלרוב יהיה איום או עונש. הסיבה שלישית היא שאנחנו נפגעים מהילדים שלנו, וכשאנחנו נפגעים, אנחנו פוגעים בחזרה. הורים צריכים להבין שלפעמים הילדים נמצאים בשלב התפתחותי בו הם פוגעים בנו בלי כוונה, כמו למשל בגיל ההתבגרות.״

– מדוע זה לא מספיק היום להיות אימא או הורים? כיצד ומדוע הפכנו מהורים למאמנים? ממתי האינסטינקט האימהי הפסיק להיות מספק?

״תפיסת העולם שלי אומרת שהרבה כלים חינוכיים של פעם פשטו את הרגל וביניהם הסמכות ההורית. הילדים שלנו כיום מאוד עצמאיים והם פחות תלויים בנו. הסמכות ההורית כבר לא רלבנטית. ההורה כמאמן או מנהיג מפעיל את הילד במינימום סמכות. המוטיבציה של הילד צריכה להיות פנימית ולא חיצונית (בגלל פרס או עונש). הרבה מהכלים של החינוך המסורתי יושבים על מוטיבציה חיצונית, ואילו בעיני, הבחירות של הילד צריכות להיעשות מתוך מוטיבציה פנימית וזה הקול שאני רוצה לתת לו. תפקיד המאמן הוא לא להיכנס למגרש ולשחק במקום השחקנים. אנחנו לא צריכים לפתור לילדים את הבעיה. ההבנה ביסוד צריכה להיות שהתפקיד ההורי שלנו השתנה, ואני קוראת לזה אימון, כי זה מגרש החיים שלהם. האינטואיציה והאינסטינקטים הם בסדר, אבל חסרה שם תשתית של ידע וכלים, וזה מה שאני מנסה לתת. אני רוצה לתת לאימא ביטחון שהיא שולטת בסיטואציה ובתגובות שלה בסיטואציה, שהיא מבינה מה היא רוצה ללמד דרך הסיטואציה, ולאט לאט, מתוך בחירה היא יכולה להתקרב אל אותה פנטזיה אימהית שיש לה.״

– כיום, האינפורמציה והידע מאוד נגישים, אז מהו בעצם הערך המוסף שאת מביאה? למה חשוב להשתתף בסדנה?

״אני רואה בעצמי תלמידה נצחית. אני לומדת גם במסלולים פורמליים (יש לי תואר ראשון ואני במחצית הדרך לתואר השני), ואני גם לומדת בסדנאות והרצאות בלמידה עצמית. אני נוסעת לכנסים ברחבי העולם שעוסקים בחינוך, מבקרת בבתי ספר ייחודיים, והדבר שתמיד הכי תפס אותי זה שאחרי התיאוריה, הראו לי דוגמאות. יכולתי לשמוע בהן את המילים בהן השתמשו, את התזמון שבו הפעילו את הכלי, והדוגמאות האלו ליוו אותי. בדקתי עם עצמי היכן אני יכולה לשכפל אותן, בדרך שלי, בטון שלי ולפי הערכים שלי. לכן, בכל ההרצאות והסדנאות שלי, כל התכנים שלי מבוססים על סרטונים. ההרצאה שלי נפתחת בסרטון על אלה שלי, בת השנתיים וחצי, שבו היא חותכת סלט עם סכין. התגובות הן תמיד של בהלה, וכשאני שואלת  מי היתה מאפשרת לילד שלה לעשות את הפעולה הזאת, הרוב המכריע אומר שאין סיכוי. במשך ההרצאה אני בונה את התשתית שעומדת מאחורי הקלעים של הסרטון הזה. ואז אני מראה סרטון שמתרחש שלוש שנים לאחר מכן, ובו אני מראיינת את אלה למה היא חותכת סלט ומדוע היא חושבת שהיא טובה בזה. יש משהו בתגובות אותנטיות של ילדים, שעובד יותר טוב מכל ההסברים. אני מראה סרטון של ילד שמתאמץ במשך שלוש דקות שלמות לפתוח שקית של במבה. אני מבקשת מהקהל להרים את היד כשהוא מרגיש שהתסכול היה גורם לו לפתוח עבור הילד את הבמבה. בסוף הסרטון, רואים את הילד מצליח ואומר בגאווה ״אני!״ ועיניו זוהרות. אין דרך טובה יותר להסביר להורים שלפעמים אנחנו הם אלו שמפריעים לתהליך הטבעי מלקרות. כך החוויה נשארת עם ההורים.״

״בנוסף, יש כיום אינפלציה של ייעוץ ואנחנו טיפה מאבדות את המיקוד הפנימי. אני נזהרת מאוד מלתת עצות, ואני מנסה במקום זה לפרוס אפשרויות. בעיני כל מפגש וכל אינטראקציה עם הילד שלי היא הזדמנות ללמד אותו מיומנות. לכל אחת מאיתנו יש הזדמנויות שונות עם ילדים שונים, בגילאים שונים ועם ערכים שונים ותפיסות עולם שונות. בקהל של מאה אימהות ישנן מאה דרכים להיות אימא מאמנת. אין אצלי ״עשי״ ו״אל תעשי״, מלבד נושא אחד של עונשים. אני מנסה לתת תשתית של מה שעובד עבורי ועבור 23,000 אימהות בארץ ובעולם. אני נותנת דוגמאות לאימהות שבחרו לפעול עם הכלים ומראה תוצאות. המפגש עם האימהות הוא מאוד אינטראקטיבי ואני נזהרת מלהביע את דעתי. אני אדבר על ההקשר ועל הערך, אני אשאל את האימא מה היא היתה רוצה ללמד את הילד שלה באותה סיטואציה. אולי חשוב לה ללמד נחישות ואולי חברות, ולכן שני הערכים האלו יניבו שתי דרכי פעולה שונות, שתי שיחות שונות, ושתיהן טובות. אני מזמנת הצצה ופותחת אפשרויות, אני מגרה את האינטלקט וגם הספר שלי נפתח בהזמנה. אם משהו מעניין אותך בספר, לכי תרחיבי דעת ותקראי עוד גישות. בסוף תגבשי לך את הציר הפנימי שלך. אני מבקשת להפריד את התלות ביועצת, בדיוק כפי שאני מבקשת להפריד את התלות של הילדים בהורים.״

– מהנסיון שלי כאימא, אני יודעת שכל ילד הוא עולם ומלואו, ועל פי רוב, מה שעובד על ילד אחד, לא עובד על השני. אלו כללים בעינייך חלים על כל ילד?

״הכלים שאני מציעה מבוססים על נטיות טבעיות של הילד. זה נכון שכל ילד הוא גרסה חדשה לחלוטין, הילד הוא לא אני, הוא לא אחיו, הוא לא שלוחה שלי, ולא כרטיס הביקור שלי או של המשפחה שלי. לכן, התפקיד המרכזי שלנו כהורים הוא לבוא ממקום של סקרנות לגבי היכולות של הילד, ללמוד מה הוא מביא איתו, מהן החוזקות שלו ומהם הקשיים שלו. אחד הדברים שחשוב לעשות, זה לגלות את הפוטנציאל של הילד, שהוא דבר עלום. אנחנו כל הזמן צריכים לגשש ולבדוק, לאתגר ולכוון, וזה נכון בכל גיל. הכלים שלי מבוססים על הגישה של מריה מונטסורי, שהיתה חוקרת מוח וגילתה שתים עשרה נטיות טבעיות בכל ילד. הגישה מאוד מדעית והיא נתמכת על מחקרים ובדיקות FMRI הבודקות מה קורה לנו במוח בתהליכי הלמידה. כיום, הנטיות הטבעיות שהיא גילתה לפני 112 שנה מקבלות חיזוק מדעי וזאת הסיבה שזה עומד בבסיס האימון שלי. מעבר לאינטואיציה ולכלים של עזרה עצמית, יש לשיטת האימון שלי בסיס מדעי של מונטסורי ופסיכולוגיה חיובית. ברגע שאני מדברת על כלים, נטיות טבעיות ועל סט של ערכים, אז זה מתאים לכל ילד, בכל גיל. לדוגמה, אם אני רוצה ללמד את הילד שלי יוזמה ותושיה, שאלו המיומנויות החשובות ביותר במאה ה-21, הערכים הללו רלוונטים בגיל 3 וגם בגיל 13 ואפילו בגיל 23. יש אינסוף דרכים להיות אימא מאמנת, ומול כל ילד ובכל הזדמנות אלמד אותו ערך אחר; הדדיות, אכפתיות או שיתוף פעולה.״

אפרת הגיעה לעולם הייעוץ ואימון אימהות מעולם הפרסום ויש בעיניה ערך חשוב לשיום ולמיתוג של התהליכים. חשוב לה ללמד את האימהות את המושג של ״על הרצף״. הורות, אושר ואימהות לא נמדדים בנקודה בזמן אלא בקו בין שתי נקודות, שהמגמה שלו צריכה להיות בעלייה. היא מסבירה שגם אם היה לך יום קשה ופעלת הכי רחוק מהאימא שאת רוצה להיות, זו רק נקודה בזמן. כאן נכנס התפקיד של המאמן, לעשות תיקון ושיפור לפעם הבאה. המושג של ״על הרצף״ מלווה את האימהות במהלך הקורס. כלי נוסף הוא לדמיין שהילדים הם מעין מצלמת ״האח הגדול״ והם לומדים מאיתנו בלמידה אגבית. הילדים רואים איך אנחנו רבים, כיצד אנחנו מתפייסים, והמודעות לכך גורמת לנו לחשוב כיצד היינו רוצים להיראות מבחוץ. חשוב לאפרת שהכלים יהיו פרקטיים ושהאימהות המאמנות תוכלנה להפעיל אותם בכל רגע נתון. המושג ״חוג אימא״ הוא גם מיתוג לזמן שלנו עם הילדים שלנו.

– שמעתי אותך אומרת ש״אנושית זאת המושלמת החדשה״  – הסבירי.

״אחד המושגים מעולם הפסיכולוגיה החיובית שטבע ד״ר טל בן שחר, שהוא המנטור האישי שלי, הוא המושג של הרשות להיות אנושי. קשה לנו לחוות רגשות קשים כמו קינאה, אז אנחנו חוסמים אותם, אבל אז אנחנו חוסמים גם רגשות של אהבה וחמלה, אמפטיה והתלהבות. בחווית האימהות, מכינים אותנו ללידה, אבל לא מספרים לנו על כל הרגשות השליליים שלפעמים אנחנו עלולות לחוש כלפי הילדים שלנו. קשת הרגשות הזאת עלולה להיות מאוד מבהילה, וחשוב לנרמל את התופעה. חשוב לתת לגיטימציה לרגשות גם של הילדים וגם שלנו. חשוב לתת שמות מדויקים לרגשות כדי שהילדים יוכלו לדייק ולתאר מה הם חווים ואיזה עוד מופעים היו לרגש הזה ואיך להתמודד איתם. חשוב לי שאימהות תדענה שזה אנושי להתפרץ או לפעול באופן שלא היו רוצות, אבל מחר הן תעשינה בחירות חדשות. זה בסדר להיות פגיעה או חסרה, זה בסדר להיות לא מושלמת.״

– מהם האתגרים המיוחדים לאימהות שמגדלות את ילדיהן מחוץ לארץ?

״אחד הדברים הראשונים שזיהיתי בביקור שלי בארצות הברית היה התחרותיות הגדולה. אחד הכלים שלי הוא ללמד את הילדים להיות בתחרות אבל אל מול עצמם. ילד תחרותי לא פנוי לשיתוף פעולה. עבודה בצוות זאת אחת המיומנויות החשובות בעידן שלנו. חשוב ללמוד אחד מהחוזקות של השני. הדבר השני הוא יחסים. חשוב ליצור עבור הילדים גרעין קהילתי וליצור עבורם קהילתיות ישראלית. לדוגמה, אפשר ליצור קהילה שיכולה לכלול ארבעה זוגות שניפגשים לארוחות שבת ביחד. אני גם נגד המושג של Time-out. בעיני טיימאאוט זאת הדרה, זה סוג של חרם לשלוש דקות, ועבור ילד בן שלוש, זה עונש. כדי שהוא יהפוך להיות כלי אמיתי חשוב שיהיה שם מבוגר שינחה אותו על מה להתבונן. שיח, דיאלוג והסבר זה הכלי המרכזי שלנו. כשהילד שלי אומר לי שאני חופרת, זה סימן טוב.״

– ומה לגבי טנטרום?

״אני חושבת שטנטרום זה נושא שיש לגביו לפעמים הרבה בורות. כשהילד בטנטרום ואנחנו מנסות להפעיל עליו באותו הזמן מניפסט חינוכי של עשה ואל תעשה, אצלו כל העמדות תפוסות. הוא לא פנוי ללמידה. אצלי בקורס, האימהות מקליטות סיטואציות ואנחנו מנתחות אותן. כשהילד נמצא בטנטרום, כל התשומות הקוגניטיביות שלו מביעות מחאה. התפקיד שלי להסתכל ולהבין שכרגע יותר קשה לו. צריך לרדת לגובה העיניים ולומר לו שאני רואה שכרגע משהו מאוד מתסכל אותו, ושהוא לא מצליח לשלוט בעצמו, אבל שידע שאני פה. חשוב כל הזמן לשמור על קשר עין ומבט שאומר שאני פה. חשוב להבין שהוא לא עושה דווקא. צריך לשיים לו, לתת לו להרגע, להבין שהגל הזה יעבור, לחבק אותו חזק, לתת לו לאכול משהו שנותן אנרגיה כמו בננה ולאפשר לו לנוח. רק לאחר מכן, אפשר לשוחח. טנטרום יושב לפעמים על עייפות או רעב וצריך לנטרל אותם. אם לא זאת הסיבה, אולי משהו אחר מתסכל אותו ואנסה לראות מהיכן הבעירה מגיעה. כשאני משדרת לילד שלי ביטחון הורי, הילד מרגיש את זה.״

– מה הציפיות שלך מהביקור?

״אני תמיד אומרת שמספיק שתתנו לי ארגז הפוך באמצע פארק שעליו אעמוד ואדבר את התכנים שלי, ואני מאושרת. חשובה לי החשיפה, אבל מבחינתי, כל אימא שתשב בכיסא היא מאה אחוז. כל בית הוא מאה אחוז ואם בבית אחד הכלים שלי יכולים לעשות את ההבדל, מבחינתי זאת כבר הצלחה. אני אעשה את המקסימום שאני יכולה כדי שכמה שיותר אנשים ייחשפו לשיטה.״

– מהו הדבר שלקח לך הכי הרבה זמן ללמוד?

״וואו, איזו שאלה טובה. אני חושבת על מימד מסוים בחיים שלי ובהורות שלי שהוא פסימי, תחרותי ואימפולסיבי. אלו היו שלוש התכונות ששילמתי עליהן את המחיר הכי יקר כאדם; בחברויות שלי, בזוגיות שלי ובחיים המקצועיים שלי. אני עדיין עובדת על האופטימיות שלי, כי צריך בעבודה שלי הרבה ממנה. אם אימא שואלת אותי האם הדברים הפיכים, אני יודעת באמונה שלמה שכן, שהכול פתיר, גם אם זה כרוך בעבודה יומיומית. אני עובדת גם על יצירת מנגנוני השהיית תגובות ודחיית סיפוקים כדי להתמודד עם האימפולסיביות שבי. הטרנספורמציה הכי גדולה בחיים שלי היתה בתחום התחרותיות. כולן נראו לי בעבר יותר חכמות ממני, יותר מוצלחות ממני, יותר מוכשרות ממני, כולן נראו לי יותר. אז קודם כל, למדתי להכיר בקינאה שלי, כי בעיני תחרותיות יושבת על קינאה, ולתעל אותה לקינאת סופרים. היום, תלמידות שלי הופכות לקולגות שלי. בספר שלי, כתבתי במפורש שיש להעתיק, יש להפיץ ויש לשכפל. חשוב לי שכמה שיותר אימהות תדברנה בשפה שלי. זה היה נכון גם בזוגיות שלי שבה היתה תחרותיות של מי הורה יותר טוב, מי מצליח יותר, מי מרוויח יותר, ולמדתי להכיר בחוזקות של כל אחד מאיתנו וביחד זה סינרגיה. זה מה שמאפשר לנו כיום לעבוד ביחד גם בהורות שלנו וגם בעסק שלנו.״

– איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים?

״שרק ימשיך ככה. אני מניחה שבעוד חמש שנים יהיו מאמנות בגישה הזאת שילוו תהליכים פרטניים, דבר שלצערי, אין לי זמן לעשות כיום. יהיה לי עוד ספר שיכלול את כל הסוגיות שלא נכללו בספר הראשון. היכולת הזאת לפגוש כל כך הרבה הורים, שלפעמים מזיזים במעלה אחת את ההורות שלהם, וכל המסלול משתנה, יותר מזה אני לא צריכה.״

מעבר לעובדה שהשיחה שלי עם אפרת חרגה הרבה מעבר לזמן המשוער, היא הסבה לי הנאה מרובה, עניין והשראה. העיניים שלה בורקות כשהיא מדברת על הורות, היא רהוטה, הידע שלה מרשים והכלים הפרקטיים שהיא חולקת צריכים להיות חלק מארגז הכלים של כל אימא והורה בעידן שלנו. ונאמר, אי-מון!

אל תפספסו את ההרצאה של אפרת לקט מחר, כאן אצלינו ב-OFJCC. כל הפרטים כאן.

שבת שלום,

דלית