אתרי הסקי הידידותיים לילדים

אתרי הסקי הידידותיים לילדים

זהו זה, ארובות השמיים נפתחו, השלג נערם והגיע הזמן לתכנן את חופשת הסקי הקרובה. באיזור קיימים אתרי סקי רבים אשר פונים לכל הרמות – גם לקטנטנים שעושים את צעדיהם הראשונים בסקי או בסנובורד, וגם לילדים מנוסים יותר, שרוצים להשתפר. אז בין אם אתם מחפשים את האתרים המשוכללים ביותר, או דווקא משהו קליל ופחות עמוס, הנה לכם אתרים מומלצים לכל המשפחה, עם שיעורים לילדים בכל רמה:

Badger Pass ביוסמיטי

Yosemite National Park הוא מקום מרהיב ללמוד בו סקי וקיימות בו הרבה אפשרויות למידה לגילאים 4-6, באמצעות ה- Badger Pups Downhill Ski/Snowboard Program. החבילות כוללות השכרת ציוד, קסדה וכרטיסים למעלית למתחילים. בסופי שבוע ובחגים ישנה אפשרות לרשום את הילדים לימים מלאים ב-All Day Kids Camp (אבל חשוב לזכור לעשות זאת מוקדם!). אוטובוסים יוצאים כל שעה מ- Yosemite Valley ל- Badger Pass.

7082 Glacier Point Rd.
Yosemite National Park, Ca
209-372-8430
מחיר: 82$ לגילאי 7-12, 90$ לגילאי 13-17

אתר: travelyosemite.com

Northstar California

אם אתם מחפשים את האתרים הטובים ביותר, זהו ללא ספק אחד מהם. יש פה את כל מה שהמשפחה ההרפתקנית צריכה: החלקה על הקרח, מסלולי טיובינג, טרמפולינה, והמון אפשרויות לינה מצויינות, החל מדירות ועד לחדרי פאר בריץ. כדי שהילדים יעלו על המגלשיים, בית הספר לסקי וסנובורד מציע שיטת לימוד ייחודית עם מאמנים שעובדים יחד באותה שיטה, ומתחם מהנה למתחילים. השיעורים מתאימים לילדים החל מגיל 3.

5001 Northstar Dr.
Truckee, Ca
800-466-6784
מחיר: $232 ליום (לנרשמים באמצעות האינטרנט)

אתר: northstar.com

Boreal Mountain Playground

ההר כאן בגודל בינוני, ידידותי מאוד למשפחות, והאתר הוא מהקטנים והכדאיים יותר מבחינת המחירים. זהו מקום נהדר לילדים בני 4-12 שרוצים ללמוד סקי. השיעורים לילדים מתקיימים בקבוצת ה- Micro Explorers(4-6, סקי), וקבוצת Mountain Explorers (7-12, סקי וסנובורד), כאשר המטרה בשתי הקבוצות היא פיתוח מיומנות ובטחון.

19749 Boreal Ridge Rd.
Soda Springs, Ca
530-426-3666
מחיר: $94-114 לחצי יום

אתר: boreal.com

Diamond Peak

האתר הזה, שנמצא בלב Incline Village, מתהדר בנופים עוצרי נשימה ומסלולים יחסית פנויים, ובית הספר שלו עטור פרסים. מרכז הסקי לילדים במקום מיועד לבני 3-7, ויש בו אזור נפרד לשיעורים ויחס מורה לילד של 1:5. ישנם שיעורים פרטיים וקבוצתיים, ואפשרות גם לימי לימוד מלאים, במסגרת תוכנית שנקראת March of the Penguins. בנוסף לכל הם מציעים אחריות מלאה. כלומר, אם לא קיבלתם מענה לצרכים האישיים שלכם בשיעור, תקבלו שיעור נוסף, חינם. בית הספר לסקי וסנובורד מיועד לבני 7 ומעלה.

1210 Ski Way
Incline Village, Nv
877-468-4397
מחיר: $190-229 ליום מלא, 130-165$ לחצי יום

אתר: diamondpeak.com

Dodge Ridge

אם אתם רוצים להימנע מהעומס הקבוע של אזור טאהו, כדאי לכם לבדוק את Tuolumne County, שבה נמצא ההר הזה, נוח לניווט, ידידותי למשפחות, נעים ולא עמוס. התוכנית לילדים מורכבת משיעורי Intro to Snow למתחילים (מגיל שנתיים!!), Kinder Ski + Ride לגילאי 4-5, וכיתת Kid’s Club לגילאי 4-12. ישנם גם שיעורים לילדים בעלי צרכים פיזיים או קוגניטיביים מיוחדים, ומעבירים אותם מדריכים מוסמכים. אם אתם צריכים ציוד סקי מיוחד, הזמינו מראש.

1 Dodge Ridge Rd.
Pinecrest, Ca
209-965-3474

מחיר: $148 לתוכנית בת שעתיים אחד על אחד.

אתר: dodgeridge.com

Donner Ski Ranch

האתר הזה הוא חלופה מצויינת לחלק מהאתרים היקרים היותר. הוא קטן יחסית ומציע סביבת למידה נינוחה ורגועה יותר לכל המשפחה, ובמיוחד לקטנטנים. ב-Snowflakes Kids School, המיועד לגילאי 3-6, יש חדר ייעודי לילדים ויחס מורה-תלמיד נמוך, ובשכבת הגיל הגדולה יותר, 5-6, אפשר כבר להתחיל ללמוד סנובורד. לשתי הקבוצות מוצעים שיעורי בוקר, אחר הצהריים, או אפשרות ליום מלא.

19320 Donner Pass Rd.
Norden, Ca
530-426-3635

מחיר: 79$ לשיעור קבוצתי בן שעה וחצי

אתר: donnerskiranch.com

Heavenly

אתר זה נמצא על הגבול בין קליפורניה לנבאדה, ויש בו הכל: שיט מדהים בגונדולה, מסלולים מגוונים, טיובינג, כפר עם חנויות ומסעדות, וכמובן בית ספר נהדר לסקי, עם תוכניות לכל הרמות, הכולל גם תוכנית לבעלי צרכים מיוחדים, עם מדריכים מוסמכים. ועוד בונוס, זהו אחד האתרים הבודדים שמציע גם מסגרות גן וגנון לטיפול בילדים הקטנים שלכם (6 שבועות עד 6 שנים).

3860 Saddle Rd.
South Lake Tahoe, Ca
775-586-7000

מחיר: 199$ ליום מלא, $368 ליומיים, ו-$557 לשלושה ימים.

אתר: heavenly.com

Homewood Mountain Resort

אתר זה נמצא בדיוק בין צפון טאהו לדרומה, ויש בו נופים יפהפיים, ותוכנית יומית לילדים הכוללת שיעורי סקי וסנובורד. במקום ישנן גם קבוצות סקי שמטרתן לעזור לילדים לפתח כישורים טכניים בסביבה לא מאיימת. הקבוצות הן Super Sliders, לגילאים 4-12, Development Team לגילאי 5-15, ו- Ski Race Teamלבני 7-15. האתר הפופולרי הזה מציע גם שאטלים בחינם, השכרת ציוד, וחמש מסעדות על ההר עצמו.

5145 West Lake Blvd.
Homewood, Ca
877-263-7768

מחיר: $169-209 ליום, $417 לשלושה ימים.
אתר: homewood.com

Kirkwood

הכפר-על-ההר הזה מושלם למשפחות הרפתקניות שמחפשות אקשן. השלג כאן עמוק, ואלה המסלולים הטובים ביותר שיש כדי ללמוד עליהם. בבית הספר יש שיעורים קבוצתיים ופרטיים לפי גיל וציוד, mini groms, snowboarders לגילאי 3-4, groms, snowboarders לבני 5-12, mini rippers, skiers לבני 3-4, 5-12, ו- Mt Explorers, skiers לבני 5-12. בסופו של יום ארוך של סקי וסנובורדינג, המשפחה כולה יכולה ליהנות ממגוון אפשרויות לארוחה, נופים מרהיבים על פסגת הסיירה, ואפילו טיול אומגה.

1501 Kirkwood Meadows Dr.
Kirkwood, Ca
209-258-7277
מחיר: החל מ-104$ ליום

אתר: Kirkwood.com

Mt. Rose

כאן תוכלו למצוא את האתר הגבוה ביותר בטאהו, וגם מקום נהדר וקליל לקטנטנים שלכם. בית הספר לסקי מקנה לבני 4-10 מיומנויות טכניות בהחלקה, עצירה וסיבוב, ועושה זאת בסביבה תומכת ולא מאיימת. השיעורים כוללים ציוד שכור וכרטיס למעלית.

22222 Mt. Rose Hwy.
Reno, Nv
775-849-0704

מחיר: $135

אתר: mtrose.com

Sierra at Tahoe

שלבו בין אהבתם של הילדים לשלג, ול-Star Wars ב- The Burton Star Wars Experience, שם בני 3-6 מקבלים חבילת נושא מלאה הכוללת ביגוד של R2-D2, קסדות סטאר וורס והרבה מאוד התייחסויות ליודה. ה- Riglet Park של יודה מיועד לקטנטנים בני 3-6, ואילו Echo Base מיועד לבני 7-12. ישנן גם אפשרויות נוספות ללמוד סקי וסנובורד בלי מיתוג, לבני 3-12, ואפשר ליהנות גם מטיובינג ומזחלות על Blizzard Mountain.

1111 Sierra-at-Tahoe Rd.
Twin Bridges, Ca
530-659-7453

מחיר: 199-229$ ליום שלם
אתר: sierraattahoe.com

Squaw Valley Alpine Meadows

בשנת 1960 נערכה כאן האולימפיאדה, ועכשיו תוכלו ללמוד פה, ואולי פעם גם אתם תגיעו לאולימפיאדה! ילדים בני שלוש יוכלו ללמוד בתוכנית Snow Cubs (יחס מורה לתלמיד של 3 ל-1), ובנוסף ישנה תוכנית Tykes שבה ההורים לומדים טיפים וטכניקות כדי לעזור לילדיהם ליהנות מחוויית סקי וסנובורד בטוחה ומהנה יותר.ויש כמובן גם זמן פנוי מחוץ לשעות הגלישה, וכאן מציעים לכם מתחם משפחות ייעודי עם מעלית שמתאימה למתחילים, מתקנים לקטנטנים, ואוכל, כמובן.

1960 Squaw Valley Rd.
Olympic Valley, Ca
530-583-6955
מחיר: החל מ-79$ לשיעור בן שעתיים ורבע

אתר: squawvalleyalpine.com

Sugar Bowl

זהו האתר הגדול ביותר בצפון אמריקה ל-cross country skiing (סקי מישור). כלומר, 200 קילומטרים של מסלולים מגוונים ומסודרים על פני ארבע פסגות (והם גם מתהדרים בתורים הקצרים ביותר למעליות, ובהרים הכי פחות עמוסים). באזור ה-Den, הילדים יוכלו לשפר את מיומנויות הסקי שלהם, החל ברמת ה-Never-Ever, וכל הדרך עד לרמת המתקדמים (בית הספר מקבל ילדים מגיל 4, והוא פתוח גם בסופי שבוע ובחגים).

629 Sugar Bowl Rd.
Norden, Ca
530-426.9000
מחיר: 220-250$ לחצי יום (גילאי 4-5), 320-360$ ליום שלם

אתר: sugarbowl.com

10 שנים לבגד כפת: הכירו את חלוצי בית הספר לעברית הראשון בעמק

10 שנים לבגד כפת: הכירו את חלוצי בית הספר לעברית הראשון בעמק

מאת: שלומית סאם-אקרמן

10 שנים לאחר שהחלו את לימודיהם בבית הספר לעברית "בגד כפת", בן כהן, אביב שי ונעמה בז'רנו יכולים לנשום לרווחה ולומר שהמשימה הושלמה.

מימין: בן כהן, נעמה בז'רנו, אביב שי (עיבוד תמונה: מור מוריה-שיפוני)

עם עברית שוטפת, יכולות קריאה וכתיבה גבוהות, קרדיט לקולג' ולתיכון וציון גבוה במיוחד במבחני ה-SAT בעברית, השלושה הם ההוכחה שעם עבודה קשה ועם התעקשות לא פחות קשה של ההורים בבית, ניתן לשמר לילדים את העברית. ושלרגע לא יהיה לכם ספק- בן כהן נולד בארה"ב, נעמה הגיעה לכאן כשהייתה בת שלושה חודשים ואביב מתגורר כאן מגיל שנתיים, וכיום הם בכיתה י"א כך שאת העברית הם ספגו בעיקר בבית בזכות ההורים שלא ויתרו ובבגד כפת, שלדבריהם, תרם לחיבור שלהם לישראל, לשפה, להכרת התרבות, החגים וההיסטוריה שלה.

אז איך הם עשו את זה? מה גרם לילדים אשר נולדו או הגיעו לארצות הברית כתינוקות להתמיד עם העברית ולהגיע לרמה כמעט זהה למקביליהם בישראל?

"בכל פעם כשהיינו מדברים באנגלית עם ההורים בבית, הם היו עונים את אותה התשובה – אנחנו לא מבינים אנגלית", נזכר בן כהן, "הם לא השאירו לי ברירה אלא לעבור לעברית והיום, מתוך הרגל, אני מוצא את עצמי עונה את אותה התשובה גם לאחי הקטן שחוזר מהגן ורגיל לדבר באנגלית".

גם במקרה של אביב הגישה בבית הייתה זהה. בכל פעם שפנה להוריו הוא נאלץ לדבר בעברית ולדבריו גם אם בטעות "השחיל" מילה באנגלית, ישר היו מתרגמים לו אותה כדי שלרגע לא ישכח איך אומרים אותה בעברית.

ההורים של נעמה עוד הלכו צעד אחד קדימה, הם קבעו שלא רק שהעברית תהיה השפה היחידה בבית אלא גם ההתכתבויות בטלפון יהיו אך ורק בעברית וזה היה התנאי שלהם לקבלת הטלפון הראשון של נעמה. אז לדבריה זה היה מציק ומעצבן בהתחלה, אבל היום היא מודה להם על כך ושמחה שבזכותם היא מדברת וכותבת בקלות בשתי שפות.

את פגישתנו אנחנו עורכים בסיומו של ערב ההורים שערך "בגד כפת" לקראת שנת הלימודים החדשה. בן, אביב ונעמה זכו לכבוד של מלכים לאחר שדיברו בעברית ברהיטות והשאירו את קהל ההורים חדור מוטיבציה ליישם את הטיפים שקיבלו מהשלושה גם בבית. הם דיברו על כל הדברים שעזרו להם לשמר את השפה, בין היתר, ביקורים בישראל, שיחות טלפון עם המשפחה בארץ, קריאת ספרים וכאמור דיבור אך ורק בעברית בבית. בנוסף, דיברו על החוויה שלהם בבגד כפת – ההדרכות שהם עושים לתלמידים הצעירים, הקרדיט לתיכון ששיעורי העברית מקנים להם כשפה שנייה, החגים שחגגו בבגד כפת במהלך העשור האחרון ועל החברויות הרבות שנוצרו ונשמרו לאורך שנים.

אולם מכל הדברים שמנו, נראה שמה שתרם להצלחתם בצורה המשמעותית ביותר הן האמהות של בן ונעמה- עדי טטרקו ורחלי בז'רנו שלמעשה בלעדיהן כל הערב הזה לא היה קורה. המוטיבציה שלהן ללמד את הילדים עברית מגיל צעיר ולתת להם מסגרת יהודית-ישראלית קבועה הייתה כל כך גדולה עד שהיא גרמה להן לעשות מעשה ולהקים בית ספר לעברית בעצמן וכך למעשה נולד בית הספר בגד כפת.

"לפני עשר שנים ההיצע ללימודי עברית לא היה גדול כמו היום", מספרת עדי טטרקו אמא של בן כהן, "האופציות היו או בתי הכנסת או מורות פרטיות שמלמדות בבית ולנו הייתה חשובה ההמשכיות, רצינו מקום מסודר שילווה את הילדים עד הכיתות הגבוהות, שיהווה איזושהי מסגרת לימודית וחברתית עבורם בה יוכלו לציין את החגים וללמוד על התרבות של ישראל. כשלא מצאנו פתרון, הקמנו פתרון בעצמנו. בנינו תוכנית עסקית, התחלנו לראיין מורות, אירגנו תלמידים, חישבנו כמה כל תלמיד ישלם וכשראינו שיש לנו מספיק כסף לשכור מקום, פנינו לנירית קדם מה-JCC שהיה בזמנו בקאברלי והצענו לה לפתוח את בית הספר אצלם מתוך מחשבה שאם יהיה רווח אז כדאי שהם יקחו אותו.

בשנה הראשונה היינו מאוד מעורבות, בחרנו בענת שטיינהרט כמורה ועם עשרה תלמידים בלבד יצאנו לדרך. בשנה השניייה כבר עברנו ל-OFJCC , לאט לאט החלה להיבנות קהילה, כיתות נוספות נפתחו והשאר היסטוריה".

חוגגים חנוכה אז והיום

כיום מונה בגד כפת מעל ל-500 תלמידים ומתפרס על פני ארבע שלוחות בפאלו אלטו, לוס גאטוס, סאניוויל ופוסטר סיטי ובדיוק כמו שהוקם מתוך הקהילה כך הוא ממשיך גם היום להוות בית ספר של הקהילה ולמענה, תוך עידוד מעורבות והשתתפות הורים ומשפחות. בית הספר שעבר מאז לניהולו של ה-ICC מעסיק 25 מורות ופועל תחת ניהולה של שולי זילברפרב סלע ב-ICC.

"מה שהתחיל לפני עשר שנים בכיתה אחת עם מורה אחת הוא כיום בית ספר קהילתי גדול המיועד לתלמידים בגילאי גן עד י"ב שמעבר ללימוד השפה העברית, הוא שם דגש על לימודי חגי ישראל וחינוך לערכים יהודיים-ישראליים-אמריקאיים", אומרת שולי, "כיום יש לנו 13 כיתות תיכון בשלוש ערים. זה אומר שיותר ממאה ועשרים תיכוניסטים יכולים לבחור בעברית כקורס שפת עולם שנדרש בבית הספר שלהם ובקבלה לקולג׳. הם יכולים לבחור ללמוד עברית ברמות קורסים הכי גבוהות וזה יתרון ענק עבורם בהשוואה לבני כיתתם. בן, אביב ונעמה, למשל, זכו גם בקרדיט עבור קורס שפה למשך שלוש שנים כולל קורס 5 Honors ואפילו 6 Honors, גם בציון גבוה ב-SAT, וגם בניסיון תעסוקתי כמדריכים ועובדי ארגון גדול כמו ה- OFJCC. אני חושבת שהם זכו גם בחברים לחיים ועוד נזכה לשמוע עליהם. התפקיד שלנו, מבחינתי, הוא לזמן להם אפשרויות לצמוח מ"לומדי עברית" בכיתה הפרטית שלהם, לכאלה שמעבירים את הידע וההתלהבות שלהם לדור הבא. לכן, פתחנו את תוכנית המדריכים והבנתי את החשיבות שלה כשבמקרה קיבלתי הצעת התחברות ב"לינקדין" ממדריך שלנו. הוא פתח פרופיל כבר בכיתה ט' כמדריך ב-OFJCC. הוא לקח בשתי ידיים את ההזדמנות שנתנו לו והלך עם זה בענק. העבודה שהוא והאחרים עושים בכיתות היסודי היא חשובה לא רק ברמה של הנתינה לקטנים, אלא גם בתחושת הסיפוק האישי שלהם, המנהיגות הצעירה והתעצבות הזהות האישית".

אז מבחינת עדי ורחלי הפרוייקט הצליח. רחלי עדיין פעילה בוועד בית הספר, אך מלבד זה הן כבר לא מעורבות בניהול בית הספר ואפילו התקשורת של צוות בית הספר נעשית ישירות מול ילדיהן, "יש להם קבוצת וואטסאפ שהם מתכתבים עם המורה תמי, בעברית כמובן", הן אומרות.

כיום, נמצאים בן, אביב ונעמה בשנת הבחירה שלהם ועל אף שסיימו את כל ההתחייבויות שלהם שהן הקרדיט לתיכון ולקולג' ומבחני ה-SAT הם בכל זאת ממשיכים בלימודים, תאמינו או לא, מתוך רצונם החופשי. שלושתם מעידים שחשוב להם לשמור על העברית, בן שוקל להתגייס לצבא, נעמה חושבת על שנת שירות ואביב בנתיים שומר על כל האופציות פתוחות.

דיסלקציה: מה הם סימני האזהרה המצריכים אבחון?

דיסלקציה: מה הם סימני האזהרה המצריכים אבחון?

מאת: יפעת שפרן

Kristine Lewis

דוד הינו תלמיד כיתה ג, הוא אוהב לעיין בספרים וטוען שהוא קורא, הוא יודע לענות על שאלות שהמורה שואלת אבל הוא כותב עם שגיאות כתיב רבות. ההורים חשו שיש קושי, אבל המורה טענה שיש להמתין ולחכות בייחוד מאחר שהוא אינו דובר אנגלית כשפת אם. ההורים החליטו לקחת את דוד לאיבחון והסתבר שדוד לא יודע לקרוא ולמעשה הוא "זייף קריאה". בזכות זכרון טוב והרצון להיות כמו כולם בכיתה דוד "צילם" את המילים בזכרונו, אולם כמות המילים שהילד יכול לצלם ולזכור הנה מוגבלת, מתברר שלדוד יש דיסלקציה.

דיסלקציה הינה מילה הלקוחה מיוונית: דיס = קשה לקסיס = מילה, זהו קושי שמתבטא בתחומים רבים אבל אנו שמים לב אליו בעיקר בנושא הכתיבה והקריאה.

דיסלקציה הינה תורשתית,  סביר להניח כי לילד הלוקה בה יהיה הורה, דוד, סבא או סבתא עם אותה לקות. אותרו שלושת הגנים הגורמים לדיסלקציה ובטח לא רחוק היום שגם תמצא לזה תרופה ,אבל עד אז, אנו מתמודדים עם קושי זה באמצעות הוראה מתקנת. 

כ-20% מהאוכלוסיה סובלים מדיסלקציה ברמות שונות: החל מאלו הקוראים ללא קושי, אך יש להם  שגיאות כתיב רבות ועד אלו (ילדים/מבוגרים) שלא מצליחים ללמוד קריאה כלל בשיטות ההוראה הנהוגות בבתי הספר.

ל-50% מהדיסלקטים תתווסף גם הפרעת קשב וריכוז.

אז בואו נתחיל מהסוף – הרבה אופטימיות, כולם יכולים עם העזרה המתאימה ללמוד לקרוא עד רמת קולג' ויש לזכור שילדים עם דיסלקציה ניחנו בכישרונות רבים בתחומים מסויימים בגלל המבנה השונה של העצבים במח ועלינו כהורים למצוא ולחזק כישרונות אלו.

ניתן להבחין בדיסלקציה עוד בגיל הגן מאחר שהיא משפיעה על תחומים נוספים פרט לקריאה. אולם, לפני שאתם מנסים ל"אבחן" את ילדיכם, חשוב לציין כי כל האמור מטה הוא על קצה המזלג ונאמר בהכללה ולכן יש להיוועץ באיש מקצוע רלוונטי, כל מקרה לגופו. איננו מאבחנים דרך כתבות. 

סימנים לדיסלקציה בגיל הגן: (שלושה סימנים ויותר מעוררים חשד לדיסלקציה)iStock_000038478192_Large

-איחור בדיבור

-קושי ללמוד לשרוך שרוכים

-החלפת סדר אותיות או השמטת צלילים בדיבור (למשל אומרים פסגטי במקום ספגטי)

-קושי בזכירת שמות האותיות או סדר האלף בית

-קושי בזכירת כתובת הבית שלהם או מספר הטלפון

-דלקות אוזניים כרוניות

-בלבול בין ימין לשמאל

-קושי בחריזת חרוזים

-קרוב משפחה עם דיסלקציה

-גיבוש יד דומיננטית בגיל מאוחר יחסית (לאחר גיל 5).

סימנים לדיסלקציה בגיל בית ספר:

ילדים עם דיסלקציה הם לרוב מתוחכמים מאד ורוצים להיות מצליחים כמו בני כיתתם ולכן הם לומדים "לזייף קריאה". לאור זאת נעדיף להסתכל על הכתיבה שלהם.

בתחום הכתיבה:

-אחיזת עפרון בצורה שגויה.

-כתיבת אותיות בכל פעם מנקודה אחרת, האותיות בגבהים שונים, לא יכולים להעתיק מהלוח כי כל כמה אותיות הם מרימים את הראש (הם זוכרים כל אות בנפרד ולא כל מילה בנפרד).

-בלבול בכיווניות של האותיות (b-d) (w-m) (b-p)- בלבול זה תקין לחלוטין עד שנתיים מרגע שמתחילים ללמוד קריאה וכתיבה. אחרי שנתיים זה יהווה סימן לקושי כלשהו.

-חוסר שימוש בסימני ניקוד ולא ב-Capital Letters, הם משמיטים המון פעמים את ה-Vowels ומצד שני מוסיפים Silent E  לקישוט כי הם לא יודעים מתי באמת צריך אותה (יש סיבה לכל Silent E שנרשמת).

-קושי בלימוד Sight Words. הלמידה להכתבה של יום שישי קשה להם ולרב אחרי שבועיים ישכחו את המילים שלמדו. למרות שראו וכתבו מילים מסויימות פעמים רבות הם עדיין ייטעו באיות שלהן, מילים כמו friend או because יהיו קשות להם לאיות.

-חוסר רצון ללכת לבית ספר ותלונות על כאבי בטן או ראש.

בתחום הקריאה:

-קריאה איטית, מקוטעת ולא מדוייקת

-ניחוש מילים על בסיס הצורה שלהן או על פי תוכן הסיפור, נעזרים בתמונות שבספר.

-התעלמות מסופיות של מילים ( er, ing ,ed, or)

-הטעויות שלהם אינן מקריות, הם יתבלבלו בין:

girl – gril

how –who

from – form

was – saw

dig – big

may –way

need – needed

should – shoulder

והשגיאות היותר קיצוניות יהיו בין:

Fast – speed

Horse – pony

Journey – trip

-קושי בשינון לוח הכפל

-קושי בזכירת רצף של שלבים בחשבון (כגון חילוק ארוך), כיווניות.

-והכי חשוב, הם אינם יודעים לקרוא רשימות של מילים לא אמיתיות!

בתחום החשבון:

-קושי בשינון לוח הכפל.

-קושי בזכירת רצף של שלבים בחשבון (כגון חילוק ארוך)

-כיווניות לקויה

-קושי בפתרון של בעיות מילוליות ועוד.

במקרה בו זיהיתם קשיים אצל הילד ואתם חושדים שהוא לוקה בדיסלקציה, השלב הבא הוא אבחון אשר יכול להיעשות במסגרת בית הספר או במסגרת פרטית. את כל הפרטים על האבחונים השונים, על היתרונות והחסרונות של איבחון פרטי מול איבחון בית ספרי ועל ההתאמות שמקבלים ילדים בעלי דיסלקציה בבית הספר תוכלו לקרוא בכתבה על התאמות ואבחונים ללקויי למידה בבתי הספר בארה"ב

 

בהצלחה. וזיכרו, השמיים הם הגבול גם עם ליקויי למידה!!!

להתראות,

יפעת שפרן

Yifat Shafran

Certified Barton Tutor

Dyslexia Specialist

sshafran@gmail.com

על התאמות ואבחונים ללקויי למידה בבתי הספר בארה"ב

על התאמות ואבחונים ללקויי למידה בבתי הספר בארה"ב

מאת: יפעת שפרן

התמודדות של הורים עם בעיות לימודיות או רגשיות של הילד היא אינה דבר פשוט, וכשזה נעשה במדינה אחרת, עם מערכת חינוך שונה ולא מוכרת, ההתמודדות אף עשויה להיות קשה יותר. ילדים הנתקלים בבעיות לימודיות כגון דיסלקציה או דיסקלקוליה, בעיות רגשיות, פיזיות, הפרעות קשב וריכוז, לקות שפה ועוד, זכאים לקבלת עזרה והתאמות מבית הספר שיכולות להפוך את חייהם ואת חוויית הלימוד שלהם לקלה יותר. בכתבה זו נסקור את אותן התאמות המגיעות לילדים אלו על פי חוק, אלו ילדים זכאים להן? כיצד ניתן להשיג התאמות אלו? היכן מאבחנים את הלקות? ומה ההבדל בין אבחון בית ספרי לאבחון פרטי?

חשוב לציין כי כל הנאמר בכתבה הוא בקצרה ויש להתייעץ עם גורם מקצועי בכל מקרה פרטי.

שתי תוכניות מרכזיות מציעה מערכת החינוך האמריקאית להתאמות בלימודים:

זכאות ל-IEP: ( תוכנית חינוך אישית)

Stressed Schoolboy Studying In Classroom With Teacher

על מנת להמצא זכאי לתוכנית חינוך אישית (IEP) הילד צריך לענות על שני קריטריונים:

  • שימצא כבעל ליקוי שמשפיע לרעה על התוצאות הלימודיות (לקויות: אוטיזם, עיוורון, חרשות, הפרעות ריגשיות, בעיות שמיעה, פיגור, בעיות אורטופדיות, בעיות רפואיות, ליקויי למידה, ליקויי שפה או דיבור, פגיעת מוחית, בעיות ראיה).
  • הילד חייב שירותי חינוך מיוחד ושירותים רלוונטיים (כגון תוכנית מיוחדת לקריאה, קלינאית תקשורת, סייעת צמודה וכו').

התוכנית תכתב ע"י צוות מיוחד של בי"ס ובשיתוף ההורים.

זכאות ל-504P

על מנת להמצא זכאי לתוכנית 504P  עפ"י חוק Civil Rights Act of 1972, על הילד להיות בעל ליקויי שמגביל אחת  או יותר מהפעילויות העיקריות בחיים  (Major Life Activities) ושאינו ברמה המקנה זכאות לקבלת IEP .

תוכנית ה-504P נכתבת ע"י צוות מיוחד (לרב בשיתוף ההורה) עבור התלמיד שיכול להסתדר מסגרת הרגילה של הכיתה אבל הוא זקוק להתאמות מסוימות. (למשל, ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, בעיות רפואיות או ריגשיות, נכות, ועוד)

אני אוהבת לומר שבשפה פשוטה ההבדל בין 504P לבין IEP הוא באם בי"הס נדרש להשקיע כסף או לא.

 איך מקבלים 504P או IEP?

קבלת ה- 504P או  IEP יכולה להעשות במספר דרכים: ע"י המלצה של בי"ס, ע"י איבחון של בי"ס או ע"י הבאת איבחון פרטי לבי"ס, אך שימו לב!! בית הספר אינו מחוייב לקבל איבחון זה אך מחוייב לשקול את האיבחון ותוצאותיו/המלצותיו, וכן ניתן לקבל התוכניות ע"י המלצת רופא או כל גורם מוסמך אחר, כל מקרה לגופו.

עפ"י חוק, המדינה אחראית לאתר ולזהות ולאבחן כל ילד עד גיל 21 שיתכן ויש לו ליקוי/מום וזקוק לשירותי חינוך מיוחדים ולכן כהורה אתה יכול לבקש מבית הספר שיאבחן את ילדך כשעליך לפרט מה הגורמים שמעלים בך חשש לליקוי. המלצתי האישית, שוחחו עם המורה קודם שלא לפגוע בכבודו, אך הגישו הבקשה בכתב ובקשו חותמת נתקבל עם תאריך. (יש משמעות גדולה לזמנים).

מי מאבחן? איבחון יכול להעשות ע"י בוחן שיש לו תואר שני או דוקטורט בחינוך או פסיכולוגיה או ע"י מומחה המתמחה בתחומים מסויימים. איבחון יכול להתחלק בין מספר בוחנים וכך אכן נוהגים לרב באיבחונים שנעשים בבי"ס.

ההבדל בין איבחון בית ספרי לאיבחון פרטי

ההבדל הראשון, איבחון בית ספרי לא עולה להורה כסף!

השוני העיקרי בין האיבחונים הוא מטרת האיבחון

מטרת האיבחון הפרטי היא לענות על שאלות ההורים, לבחון במה הילד מתקשה, למה הוא זקוק והמלצות.

מטרת האיבחון הבית ספרי הוא לבדוק האם הילד זכאי על פי חוק לשירותי החינוך המיוחד ו/או התאמות.

במה שוני זה במטרות בא לידי ביטוי? להלן דוגמא:

20% מהאוכלוסיה סובלים מדיסלקציה ברמות שונות, מתוכם 10% יאובחנו, מתוכם יהיו זכאים לסיוע ילד אחד מעשרה שאובחנו. את בית הספר מעניין רק האחוז הבודד שזכאי לסיוע, כהורים אנו מעונינים לדעת מהו הקושי וכיצד לסייע גם אם הקושי אינו בדרגת חומרה שמקנה סיוע ע"י בית הספר.

ישנם הבדלים נוספים בין איבחון פרטי לאיבחון בית ספרי. כך למשל, כל מאבחן יכול לבחור משלל המבחנים התקפים הקיימים בשוק את המבחן שלו ולעיתים יש לכך השפעה על תוצאות האיבחון. השינוי יתבטא ביחס ושיתוף ההורים, חשיפת המידע מול בי"ס ובעקבות זה התנהלותם ועוד.

מה לומר לילד שניגש לאיבחון?

תלוי בגיל הילד ובאופיו ותמיד ניתן להתייעץ עם המאבחן. אני נוהגת להסביר שיש שיטות שונות ללמוד חומר ובי"ס מלמד עפ"י הדרך שמתאימה לרב הילדים, אך בהחלט לא לכולם ולכן האיבחון נועד לבדוק מהי השיטה הכי טובה עבור הילד ושתהפוך את הלימודים לקלים יותר עבורו (לצעירים יותר אני אומרת שאני מלמדת טריקים שהופכים את הקריאה והכתיבה לקלים יותר).

מהן ההתאמות/ההקלות שניתן לקבל ע"י 504P?

היריעה קצרה מלהכיל את הכל, אך אתן מספר דוגמאות: ישיבה בקדמת הכיתה, תוספת זמן , קיצור עבודות, הענקת מחמאות לילד ע"י המורה, אפשרות לצאת באמצע השיעור להתאווררות, סיכומי שיעור ועוד.

אלו שירותים ניתן לקבל במסגרת ה-IEP?

כל מה שכלול ב-504P ובנוסף שיעורי עזר בחשבון, קריאה, טיפול על ידי קלינאית תקשורת, טיפול על ידי מרפאה בעיסוק, סייעת ועוד. ישנם בתי ספר עם תוכניות טובות יותר וישנם בתי ספר עם תוכניות טובות פחות – תלוי בתוכנית שהילד צריך ובתקציב בי"ס.

מאחר ושני מסמכים אלו ( 504P  ו-IEP) נכתבו מכח חוק והם מסמכים משפטיים, הרי שיהיו בעלי תוקף משפטי בכל מקום ציבורי בארה"ב. גם אם הילד עבר להתגורר במדינה אחרת בארצות הברית, המסמכים יהיו ברי תוקף בבתי הספר הציבוריים גם שם.

אני אישית אוהבת לבנות לילדים עם ליקויי למידה לפחות 504P , וזאת על מנת  להגן עליהם שלא יפגעו מבחינה לימודית ולא יפגע הדימוי העצמי במסגרת הבית ספרית, וזאת עד שידביקו הפערים אל מול בני כיתתם ועל מנת לאפשר להם לממש את הפוטניציאל הלימודי שלהם עם ליקויי הלמידה.

לקות למידה לא עוברת מעצמה ולא חולפת עם הגיל! כל עיכוב בעזרה הנדרשת לילד מגדיל את הפער ופוגע בדימויו העצמי של הילד. אם יש חשש, אין מה להסס- צריך לפעול…עם העזרה המתאימה השמים הם הגבול גם עם לקות למידה.

Yifat Shafran

Certified Barton Tutor

Dyslexia Specialist

sshafran@gmail.com

ונאמר אי-מון! שיחה עם "אמא מאמנת" אפרת לקט

מאת: דלית גבירצמן

אימהות בעיני, היא אמנות. היא מלאכת מחשבת של טווית קורים עדינים, החל מהרגע שילדך הראשון מגיח לאוויר העולם ומשנה לנצח את הסטטוס שלך, ועד יומך האחרון. אימהות בעיני, היא סימפוניה בלתי נגמרת של מוטיבים; חלקם חוזרים, חלקם קונטרפונקטים. היא יצירה מתמשכת המשלבת בתוכה נושא וואריאציות, הרמוניות וקקפוניות המלווה אותך לאורך כל חייך. בשנים האחרונות, נוצרה ניגזרת מעניינת בתחום ההורות, והאמנות – כמו באמנות, כוללת בתוכה גם אלמנטים של אימון. ומי שלקחה את אלמנט האימון והעלתה אותו לדרגת אמנות היא אפרת לקט.

אפרת בת ה-43, היא אמא מאמנת, כותבת "המדריך לאימון ילדים במאה ה־21" ובעלת בית הספר לאימון אמהות. היא נשואה לאסף ואימא-מאמנת אישית לאביתר ואלה. אני פוגשת את אפרת לקט בביתא קפה שבצהלה בעיצומו של ביקור מולדת, ואין יותר מושלם מלפגוש אותה במסגרת שבוע חגיגת יום האישה הבינלאומי.

תוך דקות ספורות, אנחנו מגלות שאנחנו דוברות את אותה השפה, ובחיינו האישיים ישנם הרבה משיקים וקווים מקבילים. השיחה קולחת בטבעיות ובשטף, עד שלעיתים אני צריכה להזכיר לעצמי לחזור לשאלות.

– פעם נתקלתי בהגדרה ש״אימהות היא אי של מהות״. מהי ההגדרה שלך לאימהות?

בעיני אימהות זאת מנהיגות, אבל לא מנהיגות מתוקף של סמכות, אלא מתוקף של מרכז מאוד חזק שמוביל קדימה. זאת גם הסיבה שאני בעיקר פונה אל אימהות, ובטח בעידן שלנו שבו התפקיד שלנו משנה את פניו. אנחנו ״דור המדבר״ שסולל את הדרך לבנות שלנו, ואנחנו נדרשות לחשב מסלול מחדש. הרוב המכריע של האימהות שלנו לא עסקו בקריירה מהסוג שלנו וחלוקת התפקידים היתה שונה. היום, ההורות משנה צורה, ואם אני לא עושה את השינוי הזה בתוכי, אז יהיה לי קשה להתאים את עצמי למאה ה-21. המשימה המרכזית של אימא היא לשחרר כדי לאפשר שיתוף פעולה. לכל אחת מאיתנו יש את הפנטזיה של האימא שהיא רוצה להיות. הרבה מאוד אימהות שאני פוגשת מספרות על ההתנפצות של הפנטזיה הזאת אל מול איך שאני מתנהלת בפועל. הפער הזה יוצר המון רגשות אשמה, ואחד הדברים שאני רוצה לעשות זה להוריד את מעמסת רגשות האשם, לא מתוך מקום אדיש, אלא תוך מתן ידע וכלים.

– מי האנשים שהכי השפיעו על האג'נדה החינוכית שלך?

״הראשונה היתה מריה מונטסורי, שנתנה לאינטואיציה שלי שם, כלים ומתודה. את הכתבים של יאנוש קורצ׳אק אני קוראת והוא עוזר לי לראות את העולם דרך העיניים של הילדים. אחר כך יש את מורי ורבי, ד״ר טל בן שחר, שהיה הראשון שחשף אותי לתכנים ופתח לי צוהר לעולם של הפסיכולוגיה החיובית, והוא זה שראה אותי ודחף אותי ליצור את הדבר הזה. יש את ד״ר אייל דורון שמדבר על הורות במאה ה-21 ועל יצירתיות שמעורר בי השראה. קרול דואק, שמדברת על תבנית מחשבה מקובעת מול תבנית חשיבה מתפתחת מאוד השפיעה עלי. אחד הדברים שבהם זה בא לידי ביטוי זה ביחס לטעויות. בתבנית המחשבה המקובעת היחס לטעויות הוא מכליל, אשיותי וגורף, ואילו תבנית המחשבה המתפתחת שואלת מה אני יכול ללמוד מזה. בכל התרגילים של מריה מונטסורי יש בקרה עצמית ולכן הילד מבין שטעות היא חלק מהדרך. חשוב שהם יחוו זאת בחושים וכהווית חיים ולא כסיסמה״. לאפרת יש מושג שנקרא ״פי 300״ וזהו לוח של צמיחה והתפתחות ובו מופיעים אנשים שמעוררים בה השראה. הלוח יכול לכלול דמויות כמו ביונסה מחד, ויאנוש קורצ׳אק מאידך, והיא חוקרת את דרכי הפעולה שלהם, את הערכים והאופן שבו היא פועלת. ״מקורות השראה נוספים הם חברות טובות, התלמידות שלי והקבוצה שלי״.

– מה לקחת מהמודל של אימא שלך? אילו שיעורים למדת ממנה? האם ישנן תובנות שלקחת מאימא שלך ומהילדות שלך לתוך המתודה שלך?

״אני למדתי מההורים שלי הרבה דברים על דרך השלילה. אנחנו ארבע אחיות והיה לנו אח צעיר שנפטר מסרטן בגיל שלוש וחצי. הוא אושפז בגיל שנתיים וחצי ואני מצאתי את עצמי בגיל 16 מגדלת את שלוש האחיות שלי. בשנה הזאת למדתי המון על ילדים ועל הורות משמעותית, ובעיקר למדתי שבבית שיהיה לי ידברו על הכול. מי שסיפר לי על המחלה של אחי היתה החברה הכי טובה שלי ששמעה זאת מהוריה. כך נודע לי שאחי חולה סופני. וכך גם המוות שלו הגיע אלי בהפתעה. כולם, פרט לי, ידעו שאחי עומד למות. זה ריסק את כל מה שחשבתי על הילדות שלי. היום, אני אכן מדברת עם הילדים שלי על הכול. בנוסף, אני גדלתי בבית עם עונשים ומכות, ולכן הסדנה של גמילה מעונשים היא בדמי. עונש הוא הפעלה של כוח ואני חוויתי ילדות מאוד כוחנית. ההורים שלי הם אנשים מקסימים ולמדתי מהם המון על מוסר עבודה, חריצות, אהבת אדם ונתינה. את שתי הטעויות האלו הם עשו כי הם לא ידעו אחרת, ואני לא שופטת אותם על כך. יש בי סליחה, חמלה והבנה כלפיהם ואני בקשרים מאוד טובים איתם, אבל אלו הם שני מקומות שבהם אני מאוד נחרצת. לרוב, אני לא נוהגת לתת עצות, אבל לגבי בית בלי עונשים, אני ברורה וחד משמעית. האקלים בבית צריך להיות כזה שבו מדברים על הכול ובלי עונשים.״

– מהן הטעויות הנפוצות ביותר שאימהות עושות כיום?

״עונש זאת הטעות המרכזית שהורים עושים. יש לכך שלוש סיבות. ראשית, כי ככה גדלנו אנחנו. הסיבה השנייה היא חוסר אונים. קורה משהו מאוד דרמטי עם הילד ואני כהורה, חש שאני חייב לתת לה תגובה. אנחנו חשים שאנחנו חייבים להגיב ומיד שולפים את מה שיש, שלרוב יהיה איום או עונש. הסיבה שלישית היא שאנחנו נפגעים מהילדים שלנו, וכשאנחנו נפגעים, אנחנו פוגעים בחזרה. הורים צריכים להבין שלפעמים הילדים נמצאים בשלב התפתחותי בו הם פוגעים בנו בלי כוונה, כמו למשל בגיל ההתבגרות.״

– מדוע זה לא מספיק היום להיות אימא או הורים? כיצד ומדוע הפכנו מהורים למאמנים? ממתי האינסטינקט האימהי הפסיק להיות מספק?

״תפיסת העולם שלי אומרת שהרבה כלים חינוכיים של פעם פשטו את הרגל וביניהם הסמכות ההורית. הילדים שלנו כיום מאוד עצמאיים והם פחות תלויים בנו. הסמכות ההורית כבר לא רלבנטית. ההורה כמאמן או מנהיג מפעיל את הילד במינימום סמכות. המוטיבציה של הילד צריכה להיות פנימית ולא חיצונית (בגלל פרס או עונש). הרבה מהכלים של החינוך המסורתי יושבים על מוטיבציה חיצונית, ואילו בעיני, הבחירות של הילד צריכות להיעשות מתוך מוטיבציה פנימית וזה הקול שאני רוצה לתת לו. תפקיד המאמן הוא לא להיכנס למגרש ולשחק במקום השחקנים. אנחנו לא צריכים לפתור לילדים את הבעיה. ההבנה ביסוד צריכה להיות שהתפקיד ההורי שלנו השתנה, ואני קוראת לזה אימון, כי זה מגרש החיים שלהם. האינטואיציה והאינסטינקטים הם בסדר, אבל חסרה שם תשתית של ידע וכלים, וזה מה שאני מנסה לתת. אני רוצה לתת לאימא ביטחון שהיא שולטת בסיטואציה ובתגובות שלה בסיטואציה, שהיא מבינה מה היא רוצה ללמד דרך הסיטואציה, ולאט לאט, מתוך בחירה היא יכולה להתקרב אל אותה פנטזיה אימהית שיש לה.״

– כיום, האינפורמציה והידע מאוד נגישים, אז מהו בעצם הערך המוסף שאת מביאה? למה חשוב להשתתף בסדנה?

״אני רואה בעצמי תלמידה נצחית. אני לומדת גם במסלולים פורמליים (יש לי תואר ראשון ואני במחצית הדרך לתואר השני), ואני גם לומדת בסדנאות והרצאות בלמידה עצמית. אני נוסעת לכנסים ברחבי העולם שעוסקים בחינוך, מבקרת בבתי ספר ייחודיים, והדבר שתמיד הכי תפס אותי זה שאחרי התיאוריה, הראו לי דוגמאות. יכולתי לשמוע בהן את המילים בהן השתמשו, את התזמון שבו הפעילו את הכלי, והדוגמאות האלו ליוו אותי. בדקתי עם עצמי היכן אני יכולה לשכפל אותן, בדרך שלי, בטון שלי ולפי הערכים שלי. לכן, בכל ההרצאות והסדנאות שלי, כל התכנים שלי מבוססים על סרטונים. ההרצאה שלי נפתחת בסרטון על אלה שלי, בת השנתיים וחצי, שבו היא חותכת סלט עם סכין. התגובות הן תמיד של בהלה, וכשאני שואלת  מי היתה מאפשרת לילד שלה לעשות את הפעולה הזאת, הרוב המכריע אומר שאין סיכוי. במשך ההרצאה אני בונה את התשתית שעומדת מאחורי הקלעים של הסרטון הזה. ואז אני מראה סרטון שמתרחש שלוש שנים לאחר מכן, ובו אני מראיינת את אלה למה היא חותכת סלט ומדוע היא חושבת שהיא טובה בזה. יש משהו בתגובות אותנטיות של ילדים, שעובד יותר טוב מכל ההסברים. אני מראה סרטון של ילד שמתאמץ במשך שלוש דקות שלמות לפתוח שקית של במבה. אני מבקשת מהקהל להרים את היד כשהוא מרגיש שהתסכול היה גורם לו לפתוח עבור הילד את הבמבה. בסוף הסרטון, רואים את הילד מצליח ואומר בגאווה ״אני!״ ועיניו זוהרות. אין דרך טובה יותר להסביר להורים שלפעמים אנחנו הם אלו שמפריעים לתהליך הטבעי מלקרות. כך החוויה נשארת עם ההורים.״

״בנוסף, יש כיום אינפלציה של ייעוץ ואנחנו טיפה מאבדות את המיקוד הפנימי. אני נזהרת מאוד מלתת עצות, ואני מנסה במקום זה לפרוס אפשרויות. בעיני כל מפגש וכל אינטראקציה עם הילד שלי היא הזדמנות ללמד אותו מיומנות. לכל אחת מאיתנו יש הזדמנויות שונות עם ילדים שונים, בגילאים שונים ועם ערכים שונים ותפיסות עולם שונות. בקהל של מאה אימהות ישנן מאה דרכים להיות אימא מאמנת. אין אצלי ״עשי״ ו״אל תעשי״, מלבד נושא אחד של עונשים. אני מנסה לתת תשתית של מה שעובד עבורי ועבור 23,000 אימהות בארץ ובעולם. אני נותנת דוגמאות לאימהות שבחרו לפעול עם הכלים ומראה תוצאות. המפגש עם האימהות הוא מאוד אינטראקטיבי ואני נזהרת מלהביע את דעתי. אני אדבר על ההקשר ועל הערך, אני אשאל את האימא מה היא היתה רוצה ללמד את הילד שלה באותה סיטואציה. אולי חשוב לה ללמד נחישות ואולי חברות, ולכן שני הערכים האלו יניבו שתי דרכי פעולה שונות, שתי שיחות שונות, ושתיהן טובות. אני מזמנת הצצה ופותחת אפשרויות, אני מגרה את האינטלקט וגם הספר שלי נפתח בהזמנה. אם משהו מעניין אותך בספר, לכי תרחיבי דעת ותקראי עוד גישות. בסוף תגבשי לך את הציר הפנימי שלך. אני מבקשת להפריד את התלות ביועצת, בדיוק כפי שאני מבקשת להפריד את התלות של הילדים בהורים.״

– מהנסיון שלי כאימא, אני יודעת שכל ילד הוא עולם ומלואו, ועל פי רוב, מה שעובד על ילד אחד, לא עובד על השני. אלו כללים בעינייך חלים על כל ילד?

״הכלים שאני מציעה מבוססים על נטיות טבעיות של הילד. זה נכון שכל ילד הוא גרסה חדשה לחלוטין, הילד הוא לא אני, הוא לא אחיו, הוא לא שלוחה שלי, ולא כרטיס הביקור שלי או של המשפחה שלי. לכן, התפקיד המרכזי שלנו כהורים הוא לבוא ממקום של סקרנות לגבי היכולות של הילד, ללמוד מה הוא מביא איתו, מהן החוזקות שלו ומהם הקשיים שלו. אחד הדברים שחשוב לעשות, זה לגלות את הפוטנציאל של הילד, שהוא דבר עלום. אנחנו כל הזמן צריכים לגשש ולבדוק, לאתגר ולכוון, וזה נכון בכל גיל. הכלים שלי מבוססים על הגישה של מריה מונטסורי, שהיתה חוקרת מוח וגילתה שתים עשרה נטיות טבעיות בכל ילד. הגישה מאוד מדעית והיא נתמכת על מחקרים ובדיקות FMRI הבודקות מה קורה לנו במוח בתהליכי הלמידה. כיום, הנטיות הטבעיות שהיא גילתה לפני 112 שנה מקבלות חיזוק מדעי וזאת הסיבה שזה עומד בבסיס האימון שלי. מעבר לאינטואיציה ולכלים של עזרה עצמית, יש לשיטת האימון שלי בסיס מדעי של מונטסורי ופסיכולוגיה חיובית. ברגע שאני מדברת על כלים, נטיות טבעיות ועל סט של ערכים, אז זה מתאים לכל ילד, בכל גיל. לדוגמה, אם אני רוצה ללמד את הילד שלי יוזמה ותושיה, שאלו המיומנויות החשובות ביותר במאה ה-21, הערכים הללו רלוונטים בגיל 3 וגם בגיל 13 ואפילו בגיל 23. יש אינסוף דרכים להיות אימא מאמנת, ומול כל ילד ובכל הזדמנות אלמד אותו ערך אחר; הדדיות, אכפתיות או שיתוף פעולה.״

אפרת הגיעה לעולם הייעוץ ואימון אימהות מעולם הפרסום ויש בעיניה ערך חשוב לשיום ולמיתוג של התהליכים. חשוב לה ללמד את האימהות את המושג של ״על הרצף״. הורות, אושר ואימהות לא נמדדים בנקודה בזמן אלא בקו בין שתי נקודות, שהמגמה שלו צריכה להיות בעלייה. היא מסבירה שגם אם היה לך יום קשה ופעלת הכי רחוק מהאימא שאת רוצה להיות, זו רק נקודה בזמן. כאן נכנס התפקיד של המאמן, לעשות תיקון ושיפור לפעם הבאה. המושג של ״על הרצף״ מלווה את האימהות במהלך הקורס. כלי נוסף הוא לדמיין שהילדים הם מעין מצלמת ״האח הגדול״ והם לומדים מאיתנו בלמידה אגבית. הילדים רואים איך אנחנו רבים, כיצד אנחנו מתפייסים, והמודעות לכך גורמת לנו לחשוב כיצד היינו רוצים להיראות מבחוץ. חשוב לאפרת שהכלים יהיו פרקטיים ושהאימהות המאמנות תוכלנה להפעיל אותם בכל רגע נתון. המושג ״חוג אימא״ הוא גם מיתוג לזמן שלנו עם הילדים שלנו.

– שמעתי אותך אומרת ש״אנושית זאת המושלמת החדשה״  – הסבירי.

״אחד המושגים מעולם הפסיכולוגיה החיובית שטבע ד״ר טל בן שחר, שהוא המנטור האישי שלי, הוא המושג של הרשות להיות אנושי. קשה לנו לחוות רגשות קשים כמו קינאה, אז אנחנו חוסמים אותם, אבל אז אנחנו חוסמים גם רגשות של אהבה וחמלה, אמפטיה והתלהבות. בחווית האימהות, מכינים אותנו ללידה, אבל לא מספרים לנו על כל הרגשות השליליים שלפעמים אנחנו עלולות לחוש כלפי הילדים שלנו. קשת הרגשות הזאת עלולה להיות מאוד מבהילה, וחשוב לנרמל את התופעה. חשוב לתת לגיטימציה לרגשות גם של הילדים וגם שלנו. חשוב לתת שמות מדויקים לרגשות כדי שהילדים יוכלו לדייק ולתאר מה הם חווים ואיזה עוד מופעים היו לרגש הזה ואיך להתמודד איתם. חשוב לי שאימהות תדענה שזה אנושי להתפרץ או לפעול באופן שלא היו רוצות, אבל מחר הן תעשינה בחירות חדשות. זה בסדר להיות פגיעה או חסרה, זה בסדר להיות לא מושלמת.״

– מהם האתגרים המיוחדים לאימהות שמגדלות את ילדיהן מחוץ לארץ?

״אחד הדברים הראשונים שזיהיתי בביקור שלי בארצות הברית היה התחרותיות הגדולה. אחד הכלים שלי הוא ללמד את הילדים להיות בתחרות אבל אל מול עצמם. ילד תחרותי לא פנוי לשיתוף פעולה. עבודה בצוות זאת אחת המיומנויות החשובות בעידן שלנו. חשוב ללמוד אחד מהחוזקות של השני. הדבר השני הוא יחסים. חשוב ליצור עבור הילדים גרעין קהילתי וליצור עבורם קהילתיות ישראלית. לדוגמה, אפשר ליצור קהילה שיכולה לכלול ארבעה זוגות שניפגשים לארוחות שבת ביחד. אני גם נגד המושג של Time-out. בעיני טיימאאוט זאת הדרה, זה סוג של חרם לשלוש דקות, ועבור ילד בן שלוש, זה עונש. כדי שהוא יהפוך להיות כלי אמיתי חשוב שיהיה שם מבוגר שינחה אותו על מה להתבונן. שיח, דיאלוג והסבר זה הכלי המרכזי שלנו. כשהילד שלי אומר לי שאני חופרת, זה סימן טוב.״

– ומה לגבי טנטרום?

״אני חושבת שטנטרום זה נושא שיש לגביו לפעמים הרבה בורות. כשהילד בטנטרום ואנחנו מנסות להפעיל עליו באותו הזמן מניפסט חינוכי של עשה ואל תעשה, אצלו כל העמדות תפוסות. הוא לא פנוי ללמידה. אצלי בקורס, האימהות מקליטות סיטואציות ואנחנו מנתחות אותן. כשהילד נמצא בטנטרום, כל התשומות הקוגניטיביות שלו מביעות מחאה. התפקיד שלי להסתכל ולהבין שכרגע יותר קשה לו. צריך לרדת לגובה העיניים ולומר לו שאני רואה שכרגע משהו מאוד מתסכל אותו, ושהוא לא מצליח לשלוט בעצמו, אבל שידע שאני פה. חשוב כל הזמן לשמור על קשר עין ומבט שאומר שאני פה. חשוב להבין שהוא לא עושה דווקא. צריך לשיים לו, לתת לו להרגע, להבין שהגל הזה יעבור, לחבק אותו חזק, לתת לו לאכול משהו שנותן אנרגיה כמו בננה ולאפשר לו לנוח. רק לאחר מכן, אפשר לשוחח. טנטרום יושב לפעמים על עייפות או רעב וצריך לנטרל אותם. אם לא זאת הסיבה, אולי משהו אחר מתסכל אותו ואנסה לראות מהיכן הבעירה מגיעה. כשאני משדרת לילד שלי ביטחון הורי, הילד מרגיש את זה.״

– מה הציפיות שלך מהביקור?

״אני תמיד אומרת שמספיק שתתנו לי ארגז הפוך באמצע פארק שעליו אעמוד ואדבר את התכנים שלי, ואני מאושרת. חשובה לי החשיפה, אבל מבחינתי, כל אימא שתשב בכיסא היא מאה אחוז. כל בית הוא מאה אחוז ואם בבית אחד הכלים שלי יכולים לעשות את ההבדל, מבחינתי זאת כבר הצלחה. אני אעשה את המקסימום שאני יכולה כדי שכמה שיותר אנשים ייחשפו לשיטה.״

– מהו הדבר שלקח לך הכי הרבה זמן ללמוד?

״וואו, איזו שאלה טובה. אני חושבת על מימד מסוים בחיים שלי ובהורות שלי שהוא פסימי, תחרותי ואימפולסיבי. אלו היו שלוש התכונות ששילמתי עליהן את המחיר הכי יקר כאדם; בחברויות שלי, בזוגיות שלי ובחיים המקצועיים שלי. אני עדיין עובדת על האופטימיות שלי, כי צריך בעבודה שלי הרבה ממנה. אם אימא שואלת אותי האם הדברים הפיכים, אני יודעת באמונה שלמה שכן, שהכול פתיר, גם אם זה כרוך בעבודה יומיומית. אני עובדת גם על יצירת מנגנוני השהיית תגובות ודחיית סיפוקים כדי להתמודד עם האימפולסיביות שבי. הטרנספורמציה הכי גדולה בחיים שלי היתה בתחום התחרותיות. כולן נראו לי בעבר יותר חכמות ממני, יותר מוצלחות ממני, יותר מוכשרות ממני, כולן נראו לי יותר. אז קודם כל, למדתי להכיר בקינאה שלי, כי בעיני תחרותיות יושבת על קינאה, ולתעל אותה לקינאת סופרים. היום, תלמידות שלי הופכות לקולגות שלי. בספר שלי, כתבתי במפורש שיש להעתיק, יש להפיץ ויש לשכפל. חשוב לי שכמה שיותר אימהות תדברנה בשפה שלי. זה היה נכון גם בזוגיות שלי שבה היתה תחרותיות של מי הורה יותר טוב, מי מצליח יותר, מי מרוויח יותר, ולמדתי להכיר בחוזקות של כל אחד מאיתנו וביחד זה סינרגיה. זה מה שמאפשר לנו כיום לעבוד ביחד גם בהורות שלנו וגם בעסק שלנו.״

– איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים?

״שרק ימשיך ככה. אני מניחה שבעוד חמש שנים יהיו מאמנות בגישה הזאת שילוו תהליכים פרטניים, דבר שלצערי, אין לי זמן לעשות כיום. יהיה לי עוד ספר שיכלול את כל הסוגיות שלא נכללו בספר הראשון. היכולת הזאת לפגוש כל כך הרבה הורים, שלפעמים מזיזים במעלה אחת את ההורות שלהם, וכל המסלול משתנה, יותר מזה אני לא צריכה.״

מעבר לעובדה שהשיחה שלי עם אפרת חרגה הרבה מעבר לזמן המשוער, היא הסבה לי הנאה מרובה, עניין והשראה. העיניים שלה בורקות כשהיא מדברת על הורות, היא רהוטה, הידע שלה מרשים והכלים הפרקטיים שהיא חולקת צריכים להיות חלק מארגז הכלים של כל אימא והורה בעידן שלנו. ונאמר, אי-מון!

אל תפספסו את ההרצאה של אפרת לקט מחר, כאן אצלינו ב-OFJCC. כל הפרטים כאן.

שבת שלום,

דלית