טיולים מומלצים לחופשת ה-Thanksgiving (חג ההודיה)

טיולים מומלצים לחופשת ה-Thanksgiving (חג ההודיה)
מאת: טלילה גולן

לכבוד חג ההודיה בתי ספר רבים יוצאים לחופשה של שבוע שלם, וזו הזדמנות טובה לצאת לחופשה יחד איתם ולנסוע אי שם.

מזג האויר של סוף נובמבר יכול להיות הפכפך למדי. גשם הוא אפשרות ריאלית מאוד בחלקים גדולים של קליפורניה, ומרבית האזורים ההרריים כבר מכוסים שלג. אתרי הסקי לעומת זאת, עדיין אינם פתוחים. לפיכך, אני ממליצה למעוניינים בטיולי טבע להכין גם תכנית חלופית למקרה שמזג האויר באזור בו תכננתם להיות אינו משתף פעולה.

בכתבה זו אני ממליצה על ארבעה אזורים המתאימים (לרוב) לחופשת טיולים בתקופת סוף נובמבר. ומי שלא מספיק – חלקם יתאימו גם לחופשת החורף.

החוף הצפוני: מנדוסינו

16414221933_db788057bc_o

מכל המקומות החביבים עלי בתחילת החורף, אזור החוף של צפון קליפורניה הוא החביב עלי ביותר. הוא גם האזור בו הסיכוי הכי גבוה שתירטבו, אז אם התחזית נראית אפורה ואינכם מחובבי הגשמים דלגו הלאה להמלצה הבאה. אבל אם התחזית היא כחולה או שאתם לוקחים את הגשם בסבבה הרי שפתוח בפניכם עולם קסום של יערות עד, חופים מרהיבים ו'פריחה' מעלפת של פטריות בכמויות ובמגוון מינים

3342662493_e1246804db_o

Russian Gulch State Park. Photo by David Berry

שלא תראו בשום מקום. וסוף נובמבר זה הזמן האידיאלי לראות את הפטריות – הן לא תחכנה לקיץ.

באזור מנדוסינו ישנן כמה עיירות חביבות בהן ניתן להתבסס לימים מספר. העיירה החביבה עלי היא פורט בראג (Fort Bragg) שם יש מבחר נאה של מלונות, מסעדות וחנויות, והכי חשוב – העיירה נמצאת במרכזו של אזור נפלא לטיולים אותו ניתם לדגום ביומיים-שלושה או להכיר יותר לעומק במשך שבוע ויותר. על אחד המסלולים באזור כבר המלצתי פה – קניון השרכים של פארק ואן דאם שמדרום לפורט בראג. בנוסף ישנו באותו הפארק את מסלול היער הננסי וממול לכניסה לפארק ישנו חוף נחמד מאוד. פארקים נוספים באזור ששווה לבקר בהם הם: Russian Gulch State Park ו- MacKerricher State Park וחוף הזכוכית, ושאר החופים הנפלאים מדרום ומצפון לעיירה.

החוף המרכזי: מורו ביי וסן לואיס אוביספו

Morro Bay - Ca

Morro Bay. Photo by Damian Gadal

האזור הזה הוא מושלם למי שרוצים נופש של שבוע המשלב פינוקים של עיירת נופש עם חוויות טבע מקסימות. מפרץ מורוֿ הקרוי כך בשל הסלע הענק הנעוץ במימי צפון המפרץ משופע במגוון בעלי חיים ימיים ומוקף מכל הכיוונים בפארקים מקסימים עם מסלולי טיול לכל גיל. העיירה Morro Bay היא המקום העדיף להתאכסן בו מבחינת הקרבה לאטרקציות, אבל גם סן לואיס אוביספו השכנה מתאימה, וגם זולה יותר.

3406808203_19989a013d_b

Montaña de Oro State Park. Photo: docentjoyce

ומה עושים באזור? מלא דברים. שוכרים סירה, למשל, ושטים במפרץ. אם הבחירה היא בקאנו, אז אפשר אפילו להתקרב לאריות הים השרועים על המצופים במרינה, ללוטרות הים המשתעשעות במים, ולעופות המים החונים על החוליות והמטיילים בשדה הבוץ הנחשף בשפל.
ואם אתם יודעים מתי שעת השפל – סעו 10 דקות דרומה לפארק מונטניה דה-אורו שם ישנה גישה נוחה לבריכות השפל ולהיכרות קרובה עם מגוון החיים שבגבול הים-יבשה. וכאשר הגאות חוזרת והבריכות שבות ושוקעות במים, אפשר לעלות לגבעות לטיול רגלי עם נוף לאוקיינוס.

ולטייל אפשר כמובן גם בפארק מורו ביי עצמו ולהכנס למוזאון שם, וכדאי מאוד גם להקדיש זמן לראות את שמורת אלוני לוס אוסוס שהיא שמורה קטנה ומקסימה עם טבע ייחודי, ואת שמורת מצוקי אסטרו שם יש סיכוי לצפות בלווייתנים מהחוף. (שם חשוף לרוחות אז לא לשכוח את הסוודר!).

ואם יש לכם ילדים בכיתה ד׳ או שאתם סתם מתעניינים בהיסטוריה המוקדמת של קליפורניה – זוהי הזדמנות לבקר במיסיון של סן לואיס אוביספו ולהתרשם באופן אישי מהשינוי שקליפורניה עברה עם בוא הספרדים.

וכמובן, לא לשכוח להגיע אחרי הצהריים לחוף שמצפון לעיר על מנת לחזות בשקיעה. באותה שעת היום גם הלוטרות מתאספות בצפון המפרץ ואפשר לראותן משובר הגלים המחבר את העיר לסלע מורו.

המדבר: מוהאבי ועץ יהושע

Christopher Michel

Joshua Tree National Park. Photo by Christopher Michel

מרחק יום שלם נסיעה מעמק הסיליקון נמצא מדבר מוהאבי שהוא אחד מאזורי המדבר המרהיבים ביותר שאני מכירה, הלא הוא מדבר מוהאבי המאופיין בגובה רם (3000-6000 רגל), ובמסלע וצמחייה יחודיים המעניקים לאזור מראה שכמו נלקח מפלנטה אחרת.

שני הפארקים העיקריים שבתחומי מדבר מוהאבי הם הפארק הלאומי עץ יהושע והשמורה המדברית של מוהאבי. בין שניהם אפשר לבלות בכיף את כל השבוע של חופשת חג ההודיה.

איפה מתמקמים? אם אינכם מחובבי הקמפינג בטמפרטורות הקרובות לקיפאון אז כשאתם מטיילים בעץ יהושע תתמקמו בעיירה Twentynine Palms שמצפון לפארק, וכשאתם מטיילים בשמורת מוהאבי אז שהו בעיירה נידלז שעל גבול אריזונה.

באזור הזה עיקר האטרקציות נמצאות על מסלולי טיולים רגליים. את היצע המסלולים בפארק עץ יהושע ניתן לקבל במרכזי המבקרים שבכניסות הצפונית והדרומית של הפארק. את המסלולים לשמורת מוהאבי עדיף לתכנן מראש כי מרכז המפקרים שם הרבה פחות נגיש.

בפארק עץ יהושע ישנו גם בית ספר לטיפוס צוקים המתאים מגיל 7 ומעלה (מומלץ לקנות מקומות מראש!), ואם אתם מתכננים להגיע לדיונות קלסו שבשמורת מוהאבי אז אל תשכחו את המגלשות שלכם!

מקום נוסף שכדאי להקדיש לו חצי יום לביקור הוא שמורת ביג מורונגו קניון הנמצאת על הדרך בין פאלם ספרינגס לפארק הלאומי עץ יהושע. זוהי שמורה קטנה ויפיפיה הצמודה לעיירה מורונגו ואלי. יש שם גבעות מדבר צחיחות ובעמק שביניהן חבוי נווה מדבר מקסים עם מעיין ונחל, צמחיית נחלים צפופה ומלא מלא ציפורים, קבועות או נודדות, עבורן מהווה המקום מעיין של חיים.

השמורה אינה גדולה אבל מגוונת מבחינת אזורי הטבע ובתי הגידול שבה. סדרת שבילים טבעתיים המסומנים היטב עוברת בכל רחבי השמורה. רוב השבילים ברמה קלה מאוד (חלקם על גבי גשרי עץ מעל האזורים הרטובים) ויש גם שבילים שעולים על הגבעות מסביב ושבילים אלה ברמה קלה עד בינונית.

בכניסה לשמורה יש ביתן שירותים ושולחנות פיקניק. אז אם אתם מתכננים לנסוע לפאלם ספרינגס או פארק עץ יהושע, רשמו לפניכם לעצור בביג מורונגו לחילוץ עצמות בנווה מדבר קטן ומקסים.

השמורה אינה בתשלום. אין להכניס כלבים לשמורה.

כביש 395: אינדפנדנס עד קרסון סיטי 

3580077091_e89482d745_o

Alabama Hills. Photo by Rick McCharles

זה מסלול נדידה אותו אפשר לעשות משני הכיוונים, אבל הכיוון החביב עלי הוא להגיע מדרום ולנסוע צפונה. שתי סיבות לכך- האחת, היא שאת הדרך המשעממת על כביש 5 אני מעדיפה לעשות בהתחלה כשאני עוד רעננה ולא בסוף החופשה כשאני כבר מתה להיות בבית, והשניה היא שאם חוצים את הסיירה קודם ויש שלג אז כבר נשארים לשחק בשלג ולא ממשיכים הלאה …

כביש 395 נמתח לאורך הגבול המזרחי של קליפורניה ממזרח להרי הסיירה נבדהֿ, ובחלקו גם עובר בתחומי מדינת נבדה. הקטע שאני ממליצה עליו פה הוא הקטע הדרומי שבין העיירה אינדפנדנס, והצומת עם כביש 50. בחופשה מהסוג הזה שוהים כל יום במקום אחר. בחופשת חג ההודיה אין בעיה למצוא חדרי מלון באותו היום, אבל כדאי מאוד לדאוג לצידה ולחדר עם מטבחון או לציוד בישול ליום חג ההודיה עצמו, כי הסיכויים למצוא מסעדה פתוחה באותו היום נמוכים מאוד.

אז איפה כדאי לבלות לאורך הכביש הזה?

  1. זה מסלול נדידה אותו אפשר לעשות משני הכיוונים, אבל הכיוון החביב עלי הוא להגיע מדרום ולנסוע צפונה. שתי סיבות לכך- האחת, היא שאת הדרך המשעממת על כביש 5 אני מעדיפה לעשות בהתחלה כשאני עוד רעננה ולא בסוף החופשה כשאני כבר מתה להיות בבית, והשניה היא שאם חוצים את הסיירה קודם ויש שלג אז כבר נשארים לשחק בשלג ולא ממשיכים הלאה …כביש 395 נמתח לאורך הגבול המזרחי של קליפורניה ממזרח להרי הסיירה נבדהֿ, ובחלקו גם עובר בתחומי מדינת נבדה. הקטע שאני ממליצה עליו פה הוא הקטע הדרומי שבין העיירה אינדפנדנס, והצומת עם כביש 50. בחופשה מהסוג הזה שוהים כל יום במקום אחר. בחופשת חג ההודיה אין בעיה למצוא חדרי מלון באותו היום, אבל כדאי מאוד לדאוג לצידה ולחדר עם מטבחון או לציוד בישול ליום חג ההודיה עצמו, כי הסיכויים למצוא מסעדה פתוחה באותו היום נמוכים מאוד.אז איפה כדאי לבלות לאורך הכביש הזה?
    1. גבעות אלבאמה: אזור גאולוגי יפיפה עם תצורות סלעים מרהיבות ששימש אתר צילומים לסרטים מפורסמים רבים, ממערבונים ועד סרטי פנטזיה.
    2. וויטני פורטל(אם הכביש פתוח). הבסיס למטפסים על ההר. בסוף נובמבר המסלולים הרגליים לא יהיו פתוחים, אבל אם הכביש אינו מכוסה שלג אז שווה לעלות ולהתרשם.
    3. חמי קוח עמק אוונס יושב על אזור געשי שאמנם אינו מתפרץ אבל המגמה קרובה מספיק לפני השטח ויש ובו מעיינות חמים המזינים בריכות לטבילה מרגיעה.
    4. יער אורני בריסלקון העתיקים– העצים העתיקים בעולם (אם הכביש פתוח). יער אורנים עתיקים בני מעל 400 שנים. יש שם גם מסלולי טיול נחמדים אבל בסוף נובמבר הנגישות היא גבולית. אם הכביש פתוח – כדאי מאוד להגיע לשם. (האזור גבוה וקר – תתלבשו בהתאם!)
    5. ממות׳ לייקס (ואם אתם מגיעים בעונות אחרות אז גם ה- Devil's Postpile National Monument שבנובמבר אינו נגיש). שם האטרקציה העיקרית היא השלג. הרכבל פעיל לאורך כל השנה (גם בקיץ!) וניתן לעלות לתצפית על ההר ולרדת חזרה ברכבל או אם יש כבר שלג אז על המגלשיים! באזור, אגמים יפיפיים (שיהיו קרים מידי לטבילה אבל יפים לטייל סביבם). הר ממות׳ הוא הר געש פעיל וגם בממות׳ לייקס ישנם מעיינות חמים לטבילה.

      15064901392_3a9feb3ce7_o

      Mono Lake. Photo by Ron Reiring

    6. אגם מונו השוס העיקרי של המסלול הזה. אין מצב שנסעתם לאורך 395 ולא תעצרו שם להתרשם ולטייל. פשוט אין.
    7. עיירת הרפאים בודי (בסוף נובמבר – התלבשו חם!) גילוי נאות – אני עוד לא הייתי שם אז אני מביאה את ההמלצה הזו מפי חברה טובה שכן היתה. מדובר בעיירת רפאים שננטשה במהירות כה רבה שכל חפצי הכורים נותרו בה כשהיו, וכיום העיירה היא פארק של הסטייט ומוזאון היסטורי מעניין.
    8. קרסון סיטי מקום נוח לבלות בו לילה, ואם אתם בענייני קזינו אז גם לשחק קצת בלי הרעש המאפיין את לאס ווגאס ו/או רינו. חוזרים מערבה דרך כביש 50 וסאות׳ לייק טאהו. ומיד מתכננים את החופשה הבאה!

 

*מעונינים במסלולי טיולים והמלצות נוספות?

הצטרפו לרשימת התפוצה של ICC: BAinyanim

10 ארוחות בוקר בסן פרנסיסקו ששווה לקום בשבילן בבוקר

10 ארוחות בוקר בסן פרנסיסקו ששווה לקום בשבילן בבוקר

מאת: דלית גבירצמן

כל מי שמכיר אותי היטב, יודע שאני לא בן אדם של בוקר, ויש שעות שאני אפילו לא מכירה על השעון… בואו נדייק, להגיד עלי שאני ״לא בן אדם של בוקר״ יהיה סוג של אנדרסטייטמנט, כי תכל׳ס, אני הכי בן אדם של לילה. כל מה שאתם צריכים ורוצים ממני, אעשה עבורכם בשמחה בשעות הלילה המאוחרות. אלו השעות הכי פרודוקטיביות שלי; זה הזמן לכתוב אימיילים, לצפות בסדרות וסרטים, לקרוא ספרים אל תוך הלילה. ה-כול! רק באימאשלכם, תנו לישון בבוקר. מקלחת-אני עושה בערב, מקפלת כביסה-בערב, ובשעתו, אפילו את הסנדוויצ׳ים של הילדים לבוקר… הייתי מכינה בערב.

וכאן, אם תקשיבו היטב-היטב, תשמעו את הגורל מתגלגל על הרצפה מצחוק, כי מכל המקצועות שבעולם, בחרתי את זה שפשוט ח י י ב י ם להתעורר בשבילו מוקדם בבוקר. מה אני אגיד לכם, חברימצ׳יקים? לו זה היה תלוי בי, יום הלימודים בבתי הספר היה מתחיל מתישהו בין השעות עשר ושלושים לאחת עשרה, ולא בשמונה לפנות בוקר. ותאמינו לי, הילדים היו רצים לבית הספר! אבל זה כבר נושא לשיחה אחרת. אם נחזור רגע אלי, מומלץ תמיד לוודא בבוקר, שאני כבר אחרי כוס הקפה הראשונה שלי (שביום טוב, לא תהיה לפני השעה עשר), ואפילו אל תזכירו לידי את המילה ארוחת בוקר לפני השעה אחת עשרה. כן, כן, שמעתי כבר את כל הדיבורים על חשיבותה התזונתית של ארוחת הבוקר, אבל מה לעשות ששעות הקבלה של הקיבה שלי מאוד נוקשות. ובכלל, אני והקיבה שלי ביחסים מאוד קרובים, ויש בינינו הבנות שיש רק בין אדם וקיבתו.

אי לכך ובהתאם לזאת, אני חושבת שמי שהמציאה את הבראנץ׳ היתה פשוט גאון. ארוחת הבוהריים, או אם תרצו, ארוחת הבוצר, הינה ה-ארוחה ה-מושלמת בה׳ ה-ידיעה. לא בדיוק ארוחת בוקר ולא ממש ארוחת צהריים, אלא שילוב מענג של השתיים, מה שהופך אותה לארוחה הכי מפנקת שיש. הרי כבר כשאומרים ״בראנץ׳״ השפתיים נפשקות בציפיה לקראת המטעמים שמצופים לך. בראנץ׳ היא תמיד מילה נרדפת להנאה, לארוחה שבה אתה לוקח ת׳זמן כדי להנות מן המגוון והשפע של המנות. לא משנה היכן ביקרתי בעולם, בתל אביב, ניו יורק, לוס אנג׳לס או סן פרנסיסקו, הארוחות הכי שוות היו תמיד ארוחות הבוהריים. אז לכבוד השנה החדשה, סופי השבוע הארוכים, ובעיקר לטובת כל אלו ששואלים אותי תמיד לאן כדאי ללכת, הנה רשימת עשרת הגדולים לבראנצ׳ים הכי טובים בעיר, ששווה לקום בשבילם בבוקר.

Boulette’s Larder

בצד השימשי של בניין ה-Ferry Building, ממש מול תחנת המעבורת המחברת את סן פרנסיסקו לצד המזרחי של המפרץ יושבת מסעדה יפיפיה שהטעם הטוב שלה לא מסתכם רק במנות המוגשות בה.

האסתטיקה מגיעה שם לדרגת אמנות ממש, והיא מורגשת בכל פרט. מעיצוב המקום וסידורי הפרחים, ועד המנות המוקפדות והשירות המלבב. מיד רואים ששתי נשים מנהלות את המקום. רצוי להזמין מקום!

Boulette’s Larder, 1 Ferry Building, San Francisco

Mission Beach Cafe

כפי שכבר ציינתי לא פעם בעבר, סן פרנסיסקואים יודעים מה טוב בשבילם, ובשביל משהו טוב הם מוכנים לעמוד בתור. גם אם הוא א ר ו ך. לכן, אם תרצו להימנע מעמידה ממושכת בתורים, השתדלו להזמין מקום מראש (אם ניתן) או להגיע מוקדם. שמם של המאפים במישן ביץ׳ קפה יצא למרחוק, ומנות הבראנץ׳ שלהם טעימות, טעימות. אחרי שהתענגתם על מנה יפה של בנדיקט או פראנץ׳ טוסט, המשיכו משם ברגל לפארק דולורס המשגע, פרסו שמיכה ותנו לקרני השמש ללטף לכם את הפנים. הביטו סביבכם באנשים הצבעוניים, קנחו בגלידה טובה ב-Bi-rite הסמוכה, והנה לכם יום כיף של ממש!

Mission Beach Cafe, 198 Guerrero Street, San Francisco

B. Patisserie/ B on the go

זוהי אחת המאפיות בסגנון צרפתי הכי נפלאות שיש בסן פרנסיסקו, המגישה בכל בוקר מאפים טריים (Kouign Amann מהטובים שטעמתי), קרואסונים, כריכים, לחמים ועוגות שזיכו את המקום בתואר ״גן עדן של מאפים״. למות! ואם מתחשק לכם לקחת כריכים משובחים, מנת ירקות צלויים, מרק או סלט טו גו, ולעשות פיקניק נחמד בעיר, סורו ל-b on the go. ממממ… כמה טעיםםםם!

B. Patisserie, 2821 California Street , San Francisco

B on the go, 2794 California Street, San Francisco

Tartine Manufactory

כמה פעמים צריך להגיד לכם את אותו הדבר? צ׳אד רוברטסון הוא קוסם. נקודה. בוקר, צהריים וערב.

Tartine Manufactory, 595 Alabama Street, San Francisco

Outlanders

בלב שכונת האאוטר סאנסט המעוננת, ממש בפינת הרחוב, יש גם כן תור. בתחילת התור תמצאו דלת של מסעדה שמגישה את אחד הבראנצ׳ים הכי שווים בעיר, במקום הכי היפסטרי בעיר. מסלטים רעננים ומרקים מצוינים (זאת בדיוק העונה להזמין את הearly girl tomato soup), ועד טוסטים וכריכים נפלאים – רק תגידו מה שבא לכם! אפילו שמיכה יתנו לכם, אם תבקשו לשבת בחוץ. המשיכו משם ברגל לקצה הבלוק לחנות המטריפה General Store, והנה לכם חוויה מושלמת!

Outlanders, 4001 Judah Street, San Francisco

Marla Bakery

התחילו את היום בבראנץ׳ בשכונת האאוטר ריצ׳מונד, במקום העונה על השם Marla Bakery. כבר בכניסה יקבל את פניכם ניחוח מאפים טריים הבוקעים מתוך תנור הלבנים המרשים. כל מנה שניסינו שם היתה טעימה להפליא, אסתטית למראה ומוקפדת. אפילו את החרדל המשובח המוגש עם פלטת הנקניקים והשרקוטרי, הם מכינים בגאווה במקום. השתדלו להגיע מוקדם כדי להנות ממבחר גדול של מאפים. אחרי בראנץ׳ מקסים שכזה, צאו לסיור באחד ממסלולי המדרגות היפים שקיימים בעיר. כל המסלולים מופיעים בספר Stairway Walks in San Francisco. בסופו של כל גרם מדרגות מחכים לכם נופים עוצרי נשימה של העיר, והכול כמובן, ללא תשלום. המסלולים החביבים עלינו במיוחד הם גרם המדרגות עם המוזאיקה המדהימה ברחוב 16, וזה ברחוב Lyon שהוא בעיני אחד המקומות היפים בעיר.

Marla Bakery, 3619 Balboa Street, San Francisco

NOPA

במקום השביעי במצעד נמצאת מסעדה החביבה עלי ביותר – העונה על השם Nopa. היא אחת הטובות בעיר גם לארוחות ערב והיא ממוקמת באזור הטרנדי של Nopa. טריות, הקפדה, אווירה וטעם טוב הם המרכיבים המנצחים. תפריט הבוהריים כולל מנות של גרנולה, ביצים, בריוש, סלטים ודגים שרק מלקרוא אותן, בא לך ללקק את התפריט, והן מוגשות לצד קוקטלים, יינות, קפה ותה. החיים הטובים!

NOPA, 560 Divisadero Street, San Francisco

20th Century Cafe

מבין עשרות בתי הקפה הנפלאים שיש בסן פראן, שבה את ליבי המקום הקסום הזה שבלב שכונת הייז ואלי. זהו בית קפה קטן בסגנון אירופאי, ובבוקר מוגשים בו מאפים וקינוחים נהדרים כגון בבקה של פרג, קניש תפוחי אדמה, סלטים, מרקים, והבייגלס שלהם הם מהטובים שטעמתי – באחריות. מקום עם המון טעם טוב, סגנון ואופי!

20th Century Cafe, 198 Gough Street, San Francisco

Craftsman and Wolves

יש מנות ויש יצירות מופת. ברחוב ולנסיה שבשכונת המישן הססגונית ישנה מאפיה משובחת ביותר ובה מוכרים, בין השאר, מאפה אחד שגרם לי לעצור במקום, ואז להתעלף. הוא מכונה בשם הפואטי The Rebel Within, וזהו מאפין גבינתי המוגש חם ובתוכו ביצה שהחלמון שלה עדיין ניגר. אין לי מושג איך הם עושים זאת, אבל כשבא לנו לפנק ולהתפנק, שם נתחיל את היום. מופתי!

Craftsman and Wolves, 746 Valencia Street, San Fracisco

Piccino Café

בשכונת הדוגפאץ׳ המלבבת, בבניין צהבהב שהיה פעם אורווה (בדוק!) , נמצאת מסעדה איטלקית מקסימה ובית קפה קטן הצמוד לה, שהיא שיר אהבה לאוכל פשוט, טרי וטעים להפליא. התחילו את הבוקר במימוזה, לצד פוקאצ׳ה טריה ושמן זית או יוגורט וגרנולה וסלסילת מאפים טריים, הוסיפו סלט רענן ופיצה מהתנור, וקנחו בכוס קפה משובח. וכמו שחמי נוהג לומר: תגידו לי, מה רע?

Piccino Café, 1001 Minnesota Street, San Francisco

 

כמובן, שהרשימה לא ממצה, אבל המספר עשר נשמע לי טוב. ובכלל, תמיד כדאי להשאיר טעם של עוד.

איזה כיף לנו שהגיע סוף שבוע ארוך, שאפשר לישון בו עד מאוחר. ועכשיו, כל מה שנשאר לי לבקש זה… שיתחילו להגיש בראנץ׳ גם בלילה!

שלכם (בשעות הקטנות),

דלית

dalit@gvirtsman.com

 

*מעונינים בעדכונים והמלצות נוספות? הצטרפו לרשימת התפוצה של בעניינים

פנויים בלייבור דיי? הציצו באתרי קמפינג של הרגע האחרון

פנויים בלייבור דיי? הציצו באתרי קמפינג של הרגע האחרון
מאת: טלילה גולן
שואלים אותי לא מעט על אתרי קמפינג נחמדים. ויש הרבה כאלה, גם באזורנו וגם יותר רחוק.
האתרים השווים, בייחוד אלו שברדיוס נסיעה של עד שעתיים מהמפרץ, הם אתרים שאפשר ולרוב גם צריך לשמור מראש, במיוחד בסופי שבוע ועל אחת כמה וכמה בסופי שבוע ארוכים כמו לייבור דיי, הבא עלינו לטובה.

ואם לא שמרנו ובכל זאת בא לנו לצאת לקמפינג בספונטניות?

Kačka a Ondra

Photo by Kačka a Ondra

בשביל זה אני ממליצה פה על כמה אתרי קמפינג נחמדים שהם על בסיס כל הקודם זוכה.

המשותף לכל האתרים האלה:
הם לרוב מרוחקים יותר ומבודדים יותר.
יש בהם שולחן פיקניק, טבעת ברזל למדורה ובקתת שירותים. אבל, כמעט אף פעם אין מים זורמים בשירותים (כלומר, אלו שירותי בור. נקיים, עם אסלה לשבת, נייר טואלט, ולפעמים גם מתקן עם ג'ל חיטוי, אבל בלי ניאגרה).
לפעמים אין מים בכלל באתר, גם לא ברז עם מי שתיה, ואז צריך להביא מיכל מלא אתכם. אם האתר נמצא ליד מקור מים טבעי אז אפשר להשתמש במים אלה – אבל חובה לטפל בהם קודם על מנת להמנע מזיהום. הטיפול יכול להיות בהרתחה, בסינון עם מסנן פחם פעיל, בכדורים המיועדים לכך ( וגם נותנים טעם לוואי למים) או עם מחטא אולטרא סגול.
ובכל מקרה (וזה נכון לגבי כל אתר שמגיעים אליו) כדאי לדעת איזה אירגון מתחזק את האתר ויש לודא מראש מה התנאים בשטח בפועל (לא תמיד אתרי האינטרנט מעודכנים), מהי העלות ללילה והאם יש הגבלות כלשהן על הדלקת אש.

בסופ"ש מבוקש כמו לייבור דיי כדאי לצאת ערב קודם כדי להגיע להגיע מוקדם מספיק, ולהכין תכנית חלופית למקרה שהכל תפוס באתר בו חשקתם.

SONY DSC

Spicer Meadow Reservoir

הנסיון שלי עם אתרים מהסוג הזה הוא ברובו חיובי. על שלושת האתרים ברשימה זו אני ממליצה מנסיון אישי. כל שלושת האתרים הללו נמצאים בשטח מחיה של דובים ויש להקפיד על הכללים כלשונם. במיוחד חשוב שלא להכניס מזון, או שום דבר שמזכיר בריחו מזון, לתוך האוהל.

Spicer Meadow Reservoir

שייך ל- Stanislaus National Forest מרחק של 4 שעות נסיעה מעמק הסיליקון. שקט, נחמד, עם אגם יפה ונופים מהממים. אפשר להוריד סירה לאגם, ואפשר לשחות (קר אבל לא קר מידי). יש דובים בסביבה אז צריך להקפיד על הכללים כלשונם. אין מי שתיה אז צריך להביא או לטהר.

Hat Creek 

שייך ל- Lassen National Forest
מרחק של 5 שעות נסיעה מעמק הסיליקון, שקט, נחמד, צמוד לנחל איתן, 15 דקות נסיעה מהפארק הלאומי הוולקאני לאסן. יש מי שתיה ויש שירותים עם מים זורמים. אין מקלחות
Hat Creek

Hat Creek

Middle Fork Cosumnes

שייך ל- El Dorado National Forest

קטן ומבודד, מרחק של 3.5 שעות נסיעה מעמק הסיליקון, עם נחל מקסים ליד שאפשר גם לטבול בו. בלילות יכול להיות שם קר גם בלילות קיץ. אין מי שתיה אז צריך להביא או לטהר.

Middle Fork Cosumnes

 

ובתוספת אזכיר גם את האתר Cherry Valley שנמצא צמוד ליוסמיטי מצפון מערב. אתר הקמפינג עצמו והאזור המיידי סביבו ניצל מהשריפה שהייתה באיזור והוא עדיין מיוער. לאחרונה, החילו בו את האפשרות לשמור מקום באינטרנט, אבל כיוון שהוא מרוחק ונידח כל כך, עדיין אפשר למצוא בו מקומות שאינם שמורים בהסתברות גבוהה יחסית. האתר הזה נמצא על שפת אגם יפיפה וגם מהווה נקודת זינוק מצויינת לטיולים באזור הצפוני של יוסמיטי אליו אי אפשר להגיע ברכב.

בברכת קמפינג מהנה,

טלילה

טיול ב-Devil's Postpile National Monument

טיול ב-Devil's Postpile National Monument

מאת: טלילה גולן

פעם הפארק הלאומי יוסמיטי היה קצת יותר גדול. אבל הלובי של מחפשי הזהב ושאר מתכות יקרות הצליח לשנמך את החלק המזרחי שלו לדרגת יער לאומי בלבד – דרגה שמאפשרת ניצול משאבים גדול יותר. חלק אחד של האזור הזה כן נשמר יותר ונשאר ברמה של מונומנט לאומי, וזה ה- Devil's Postpile National Monument  או בתרגום לעברית – שמורת ערימת עמודי השטן.

עמודי השטן האלה הם בסך הכל משושי בזלת. כאלה יש בהרבה מקומות, כולל ברמת הגולן. ועדיין שווה ביותר להגיע למונומנט הזה, כי אולי ראיתם משושים אבל לא משושים כאלה. וגם לא רק משושים יש שם – גם מסלול טיול יפיפה עם שני מפלי מים מרהיבים ואגם קטן וכיפי. ויער. ופרחים. בקיצור – כדאי מאוד להקדיש יום טיול לפארק הזה.

אל תתכננו להגיע לשם חורף. הפארק נמצא בהרים וסגור למבקרים בעונה המושלגת.

בקיץ אי אפשר גם להגיע לשם במכונית פרטית, אלא אם כן יש לכם רכב עם תג נכה או שאתם עושים שם קמפינג. הדרך להגיע לשם היא עם אוטובוס. נקודת היציאה של האוטובוס היא באתר הסקי של הר ממות׳, שם גם קונים את הכרטיסים. פרטים מלאים ניתן למצוא באתר האינטרנט של הפארק. אחרי הסופ״ש של לייבור דיי הכביש נפתח למכוניות פרטיות עד לתחילת השלגים.

כשאתם יוצאים לדרך, תדאגו להביא איתכם מספיק אוכל לזמן שאתם רוצים להיות שם, וקצת יותר מזה – מי שתיה. אין שם מי שתיה ואוכל אלא במקום אחד בפארק ליד אתר הקמפינג והריזורט.

לאוטובוס מספר תחנות בעמק של הפארק. למשושים יש לרדת בתחנה מספר 6, משם זה מרחק הליכה קצר. על מנת לראות את המשושים מלמטה, השביל הוא כחצי מייל (כיוון אחד), רמה קלה פלוס, אבל למי שמסוגל, אני ממליצה לעשות את כל הסיבוב של המשושים – כולל העליה לראש ׳ערימת עמודי השטן׳. זה מאוד מרשים.

מהמשושים יש שביל שיורד דרומה עוד שני מייל נוספים (כיוון אחד) עד למפל הקשת. רוב השביל עובר מחוץ לפארק בתחומי שמורת ג׳ון מויר ווילדרנס וחוזר לפארק ממש מעל המפל. המפל מאוד יפה ושווה ללכת אליו. מי שלא רוצה ללכת ברגל את כל המרחק הזה מהמשושים יכולים לעלות שוב על האוטובוס ולרדת בתחנה מספר 10 (אתר הקמפינג והריזורט) משם זה רק 1.3 מייל למפל. (אפשר גם להגיע מהמשושים ולסיים בתחנה מס׳ 10). רמת ההליכה קלה פלוס.

ולמיטיבי הלכת ובעלי הזמן שביניכם אני ממליצה להמשיך עוד דרומה מייל וחצי נוספים (כיוון אחד) עד למפל התחתון. המפל היפה הזה נמצא בתחומי שמורת ג׳ון מויר ווילדרנס ובתחתיתו אגם קטן ויפה וכיף מאוד לשחות בו, בייחוד אחרי ההליכה לשם בחום הקיץ.

יום שלם של הנאה מהטבע וממקום מיוחד ויפה מובטח למבקרים בפארק הזה. אז כשאתם מתכננים את הנסיעה לאזור ממות׳ לייקס, שריינו לעצמכם יום לביקור בפארק ערימת עמודי השטן!

ישראל, קיץ 2018: אוכל משובח, תרבות ישראלית במיטבה ומסע בעיר מרתקת

ישראל, קיץ 2018: אוכל משובח, תרבות ישראלית במיטבה ומסע בעיר מרתקת

מאת: דלית גבירצמן

ישראל, קיץ 2018. חזרתי פתאום, הנה אני בבית. תנו לי רק דקה לנשום. תל אביב, כרגיל, על ספידים, יפו על סטרואידים ואני שוב בעננים. מסוחררת מרוב דברים מדליקים שקורים כאן כל הזמן, ואין רגע דל. אני בוערת כולי מבפנים. בוערת מגעגועים, בוערת מהאהבה, בוערת מהחום. כולם רצים, כולם צופרים, כולם מזיעים, ומן קטע כזה, שכולם פה מדברים עברית. אז למה אלי הם פונים פתאום באנגלית? מה היה בי? מה השתנה בי? אני מתרגלת שוב לדלית של ישראל. דלית מתודלקת, הלומת חושים, פעורת עיניים וזקופת אזניים. ישנה מעט, רוצה לבלוע עוד ועוד, ומהכול. בכל מאפייה, חנות תבלינים או חנות נעליים, כל סרט, כל מופע, כל הצגת תאטרון – אני רוצה מהכול. מתקשה לבחור. סוס אחד נכנס לבר – רוצה. הילד חולם – רוצה. מופע מחול של בת שבע – רוצה. תקליט חדש של דודו טסה – רוצה. ספר חדש של אתגר קרת – רוצה, רוצה. בתי קפה, מסעדות חדשות וכל סוג מאפה שרק קיים תחת השמש היוקדת – רוצה הכול!

קיץ בישראל מרגיש לי שוב כמו הדבר האמיתי, כאילו מישהו קרע מעלי בפראות את הפלסטר וחשף את הגעגוע, ובדרך תלש גם כמה שערות. הכול חי, תוסס ובועט ישר לפנים. לא צריך להתאמץ ולא צריך להתפשר על חיקוי או תחליף זול. אפילו הגסות, החוצפה והבלגן מרגישים אמיתיים ואותנטיים כמו חומוס מעולה, כמו עיתון של שבת, כמו פיצוחים, כמו שבוע הספר, כמו מופע מחווה לחלונות הגבוהים בזאפה, כמו ארקדי דוכין בלילה לבן והשקיעות המהממות מגג הדירה ששכרנו ביפו, שמרגישה מיד כמו בית. אפילו טרפת המונדיאל, הלחות, היתושים ומכת האופניים החשמליים לא מצליחים להעיב על החדווה.

בכל מקום אני פוגשת פנים מוכרים מפה ומשם, וכבר לא ברור לי לרגע מהו הפה ומה השם. כולם זזים מהר, מדברים מהר, והכול בתנועה מתמדת. מקומות נסגרים ומיד נפתחים חדשים. מיצמצת – הפסדת! ותמיד מעבר לפינה, יש עוד איזה בית קפה קטן ומדליק ועוד מאפייה קטנה ומטריפה. והמאפים, אוי המאפים… אני נעה ונדה ברחובות כמו עליסה בארץ המאפים. מכל עבר מביטים לעברי בורקסים חמים, דנישים עגלגלים ומנומשי פרג, גביניות ביס חלומיות, לחמים מכל הסוגים והמינים, ורוגלך נוטפי שוקולד וכולם לוחשים לי ״איט מי״….

הקיץ הזה, לכבוד הגוזלית שהחליטה השנה להישאר מאחור, הביקור הוא בסימן הדו-קיום ורב- התרבותיות. הרבה מקפים והרבה יותר סימני שאלה. אחרי ארבע שנים בקולג׳ ומנה הגונה של BDS בפיתה ישר לגרון, היא זקוקה בדחיפות לעירוי של ארץ ישראל אחרת, לנתח עסיסי של תרבות ישראלית קצוצה דק-דק ברוטב עדין של תקווה ועשייה חברתית עם קמצוץ של אידיאליזם מלמעלה. אז מה עושים? איך מתווכים לילדים את ישראל של היום על כל המורכבות שבה, ואיך משקפים אותה באופן שישמר בהם את האהבה, הגאווה והרצון לתרום ולתת? איך מנגישים להם את המציאות הכאוטית והמייאשת לפרקים מבלי לכבות בהם את אש הנעורים, התום והחיבור לארץ מולדתנו? לעזאזל, לא יכולנו פשוט לנסוע לכרתים?

אז זה מה שתיכננתי הפעם בשבילה ובשבילנו. זהו תמהיל של אוכל משובח, תרבות ישראלית במיטבה, ולמיטיבי קרוא, מסע בעיר מרתקת, והכול בסימן הרב-תרבותיות. יאללה, חברים, לעבודה!

לשוחרי אוכל טוב

מיט פוינט

אתם הרי כבר יודעים, שאני ובשר לא בדיוק הולכים יד ביד אל עבר השקיעה, אבל חנות הבשר החדשה והמשובחת הזאת היא בהחלט משהו לכתוב עליו. ראובן בר, שהוא חבר יקר ובעצמו קרניבור ידוע, הקים ממש בכניסה לאזור התעשיה של הרצליה מקום מעוצב להפליא בשותפות עם אכרם דבאח הנחשב למשווק הגדול ביותר בארץ של בשר טרי. זהו גן עדן לחובבי הבשר באשר הם, וגולת הכותרת- מאפי עראיס ממולאים בבשר מתובל היטב המוגשים עם טחינה, שגרמו אפילו לי לרייר, וזהו בהחלט לא דבר של מה בכך. והטעם, כך מעידים יודעי דבר, לא מן העולם הזה! קצביה חדשה ומשודרגת שעושה חשק לחיות.

מיט פוינט, אבא אבן 3, הרצליה.

Mar&Co

ממש מתחת לבית שלנו ביפו נפתחה לפני חודשים ספורים מסעדת דגים ופירות ים, שכבר הצליחה להכות גלים בקרב פיינשמקרים ואניני טעם למינהם. ותכל׳ס, היכן אם לא ביפו מתבקש לפתוח מסעדת דגים מעולה? במקום המוקפד ונטול הפוזה מוגשות מנות טעימות להפליא של סביצ׳ה, דגים טריים ישר מהגריל, פיש אנד צ’יפס נהדר לצד מנות ראשונות וקוקטיילים מצוינים. אנחנו הלכנו על מנת פתיחה של ירקות שוק על קרם כרובית, סומק ושקדים, סביצ׳ה פרואני עם אננס, תירס, שמן זית וליים, פיש אנד צ׳יפס מהטובים שאכלתי בארץ, דג שלם מתנור גריל הפחמים שהוגש לצד תפו״א מדורה וחמאת צ׳דר. מנות מדויקות, נוטפות טריות וטעם טוב שלצד קוקטיילים מפנקים ומנת קינוח על חשבון הבית הפכו את החוויה לבלתי נשכחת.

Mar&Co, אלעזר בן עזריה 6, תל אביב.

חממה

בדרך למיט פוינט, היינו חייבים, פשוט חייבים לעצור לרגע ולהיכנס לחממה. מצאנו את עצמנו בהיכל של תבלינים, פיצוחים, פירות יבשים ודליקטסים, שגרם לי לחשוב שמתי והגעתי ישירות לגן עדן. תחת קורת גג אחת תוכלו למצוא את כל מה שחשקה בו נפשכם, ומעדנים שאפילו לא ידעתם שרציתם. מזיתים וחמוצים מכל זן שקיים, לכל סוג של אגוז, שקד, בוטן וגרעין קלוי בשלל טעמים ייחודיים, תמרים טריים, קפואים וממולאים באגוזי מלך, מלבי מעודן, תערובות תבלינים ועוד כהנה וכהנה פיצוחים שהפכו את עצירת הפתע לחוויה קולינארית יוצאת דופן. אל תחמיצו!

חממה, שדרות אבא אבן 3, הרצליה.

לחובבי הפחמימות

שרויטמן בייקרי

רק לפני שנתיים סיפרתי לכם על מאפייית ״לחם וחצי״ שנפתחה בשכונת נחלת יצחק והופ, היא כבר הפכה להיסטוריה. על חורבותיה, פתח ערן שרויטמן, שהוא שם מוכר בקולינריה התל אביבית, מאפייה ובית קפה קטן. גולת הכותרת של שרויטמן הם הפרעצלים המשמשים אף להכנת כריכים. הזמנתי את האיש למקל פרעצל עם דג מטיאס המושרה במרינדת שמנת, בצל ותבלינים, וזכיתי לראות את הניצוץ המוכר, האהוב הזה שבעיניו. הנוער, אף הוא התענג על ארוחת בוקר מפנקת שכללה סלמון מעושן, גאודה עיזים, קמבוזולה וסלט ביצים, לצד סלסלה נהדרת של לחמים. ואני, אני שתיתי לי את הקפה שלי בנחת ובנונשלנטיות, כאילו אני וערן שרויטמן חברים מהגן.

שרויטמן בייקרי, נחלת יצחק 30, תל אביב.

חנהל׳ה – בית של לחם

כן, כן, אני יודעת שאתם חושבים עלי שכל מה שקורה מחוץ לתל אביב הוא מבחינתי, טכנית לא קיים. אבל אני איני כזאת, בשביל קפה ומאפה טוב ארחיק נדוד אפילו, אפילו עד… פרדס חנה. אמנם, אשת עקרונות אנוכי, אך הם נמסים כמו חמאה בשמש לנוכח המחשבה על מאפה טרי ומשובח. ולראיה, על ״אלחנן תרבות לחם״ במשמרות פרדס חנה-כרכור, כבר סיפרתי לכם בקיץ שעבר. והפעם, הרשו לי להציג בפניכם את חנהל'ה – בית של לחם. וחנהל׳ה, מלשון פרדס חנהל׳ה, היא מאפייה קטנה וחדשה שפתחו יובל נצר ואביתר באומר המתמחים בלחמי מחמצת, באגטים ופוקאצ׳ות בעבודת יד. במקום תוכלו למצוא גם לחמים ולחמניות מקמח כוסמין, דגנים וקמח מלא, עוגות בחושות, עוגיות, ואפילו ממרחים שונים כמו פסטו המוכן במקום. גררתי אחרי את כל בני המשפחה לארוחת צהריים קלילה שכללה כריכים, סלטים וקינוחים טעימים שהוגשו לנו באדיבות רבה ובחיוך, וכולם נזללו בהנאה רבה!

חנהל'ה, דרך הבנים פרדס חנה כרכור.

בולונז׳רי 96

אמנם הזכרתי אותו גבוה ברשימת ״70 הסיבות לבקר השנה בארץ״, אך אני חייבת לחזור ולציין את אחד המקומות המרהיבים שנפתחו לאחרונה בארץ. זהו מקום שהוא גן עדן לפחמימאניאקים וקינוחים, שכמוני, לא מפספסים אף מאפיית עילית הנפתחת בעיר. השף-קונדיטור המוכשר ערן שוורצברד, שלמד אצל לא אחר מאשר פייר הרמה, עבד אצל רושפלד ואף השתתף כשופט בתוכנית מאסטר שף, מציג לראווה את הווירטואוזיות שלו במאפייה החדשה והיפיפיה שלו. הכול טעים, הכול מוקפד והכול מה-זה עושה חשק. אל תגידו שלא אמרתי.

בולונז׳רי 96, יגאל אלון 96, תל אביב.

לאוהבי המתוקים

קרדינל

בלב תל אביב, ממש בסמוך לכיכר רבין, יש מקום מיוחד שם אפשר לעמוד ולהריח (וגם לקנות) שוקולד. יש שם חנות קטנטנה בלי חלונות, מכונה שעובדת יום ולילה ומוכרות נחמדות עם סינר וכפפות שמציעות שוקולד ופרלינים בכל הצורות. המקום השייך לשוקלטייר אלי טראב, שם דגש על חומרי גלם מעולים והרבה ניסוי וטעייה, מה שהופך את קרדינל למוקד עליה לרגל לכל חובבי המתוק המתוק הזה. אחרי התלבטות קשה אל מול מבחר הפרלינים המפתים, בחרנו לבסוף בפרלין ממולא במוס מרציפן פסיפלורה, פרלין שוקולד חלב ממולא קרמל שרוף עטוף במלח ים, פרלין תות וקרם פיסטוק, אם להזכיר רק כמה.

קרדינל, אבן גבירול 60, תל אביב.

איקה

כשהשף-קונדיטור המתוק בעולם אלון שבו התארח אצלי בבית לסדנה בלתי נשכחת הוא פינק אותנו בקופסה קטנה, מלאה בטוב טעם. וכשאלון שבו ממליץ לי על שוקולד אני מקשיבה לו. כך התוודעתי לאיקה כהן, שוקולטיירית ובעלת Ika Chocolate. אחרי הכשרה והתמחות ברחבי העולם הפכה איקה לשוקולטיירית הבית של ״רביבה וסיליה״ שם עבדה עד שפתחה את המקום שלה ברחוב יד חרוצים בתל אביב. מאז זכתה בהכרה עולמית ופרסים נחשבים בתחרויות שוקולד בינלאומיות. ושוב עמדנו מבולבלים, מתקשים לבחור משלל יצירות המופת המתוקות. צריך לראות בשביל להאמין.

איקה, יד חרוצים 30, תל אביב.

לתאבי התרבות

תערוכת חמסות

במסגרת התימה של הקיץ, דו קיום ורב תרבותיות, עשינו מיד פעמינו לירושלים, למוזיאון לאמנות האיסלאם. שם פגשנו, ממש במקרה, את נדים שיבאן מנהל המוזיאון, שהסביר לנו באדיבות ובסבלנות רבה על התערוכה המדוברת חמסה, חמסה, חמסה המוקדשת כולה לחמסה, כמובן. 555 חמסות שונות מוצגות בתערוכה, הכוללת יצוג של חמסות בעיני כ-50 אמנים ומעצבים מתחומים שונים הכוללים: ציור ופיסול, ניו מדיה, תקשורת חזותית, עיצוב תעשייתי, עיצוב מוצר, צורפות ויודאיקה. בחלק השני מוצג פרויקט המבוסס על אוסף פרטי של אספן היודאיקה וויליאם גרוס, ובו פירקה המעצבת הגרפית שירלי רחל הוכמן את החמסות למרכיבים חזותיים וטקסטואליים, תוך שהיא מזהה בהן תבניות צורניות, סמליות וקישוטיות. באותה הזדמנות נכנסנו גם לתערוכת השעונים המרהיבה, שסיפור הגניבה שלהם על ידי איש בשם נעמן דילר נשמע כאילו הוא לקוח מספר של אגתה כריסטי.

הפלמ״ח 2, ירושלים.

מוזאון העיצוב בחולון

צילום: שי בן אפרים

בתור מי שגדלה בעיר חולון, קשה היה לי שלא להתפעל מהתמורה שחלה בה בשנים האחרונות. מעיר לווין מנומנמת ופרבר תל אביבי בעל תדמית לא פופולרית הפכה חולון ל״עיר הילדים״, והצליחה למתג את עצמה כעיר קולית ומעניינת. ושם, בעיר הקולית והמעניינת, הוקם מוזיאון העיצוב שנחנך בשנת 2010. במבנה האייקוני שעוצב ע״י האדריכל הנודע רון ארד, מוצגת הקיץ תערוכת רטרוספקטיבה של הצמד זגמייסטר & וולש, הנחשב לאחד המובילים בתחום התקשורת החזותית. העבודות של סטפן זגנייסטר וג׳סיקה וולש מאופיינות בעיצוב נועז, חוצפה ופריצת גבולות, אנושיות ורגישות, ובעיקר, באסתטיות מאתגרת ההולמת ביותר את הפלטה הישראלית. בשלל טכניקות, אמצעי ביטוי מגוונים וחומרים בלתי שגרתיים מעוררים אותנו השניים לחשוב על הדימויים שאנו צורכים ומייצרים. תאווה לעיניים.

פנחס איילון 8, חולון.

״ונצואלה״ מופע של להקת בת שבע

אין ביקור מושלם בארץ מבלי לשוטט בשכונת נווה צדק על כל סמטאותיה, בתי הקפה והמסעדות הייחודיות שלה וכל החנויות הקטנות והמקסימות. וכמובן, אי אפשר בלי לצפות בהופעה נוספת של להקת בת שבע, שבכל פעם מפתיעה ומפעימה אותי מחדש. אחרי שנתיים של גאגא בכל יום שלישי עם ג׳יימס גראהם ההורס, אני מכורה. לקצב, ליופי, לאסתטיקה, וכן – גם לעמימות ואפילו לבוטות של מיסטר גאגא, הלא הוא אוהד נהרין. היצירה החדשה של נהרין, ונצואלה, לא חורגת מכל המאפיינים הללו. זהו טקסט תנועתי יפה עד כאב, עמום בדיוק במידה המעוררת בך סקרנות לשאול שאלות, זהו מסע או שמא מחקר אמנותי הדורש ממך כצופה לצלול עמוק יותר אל עצמך בנסיון לאתגר קונספציות ולעורר תחושות. מצוין, מעניין אניגמטי ונפלא כתמיד! מרכז סוזן דלל, תל אביב.

למיטיבי לכת

עמרי אבידר

גולת הכותרת של הביקור שמורה הפעם ליום מיוחד במינו, שבו החלטנו לצאת לסיור מודרך עם עמרי אבידר. כמו שקורה רק בישראל, בעודנו יושבים בוקר אחד בבית קפה תל אביבי, ואני בתזזיתיות אופיינית מחליטה ש״אי אפשר בלי טיול מאורגן״, אני שומעת לראשונה על עמרי. כמובן, שמסתבר שהוא חבר של החברים הכי טובים שלנו, שאחרי שנים רבות בתחום ההייטק, החליט לחזור לאהבה הישנה שלו ולהפוך את התחביב למקצוע. ואכן, במקצועיות, בידענות ובהרבה אהבה לארץ הוביל אותנו עמרי לסיור איכותי ובלתי נשכח בעיר עכו. תוך שעות ספורות תיכנן עבורנו עמרי יום כיף שהתחיל בגנים הבהאיים בחיפה, עבר דרך ראש הנקרה והגיע עד לחוויה מרתקת אל העבר הצלבני המפואר וההווה הססגוני והטעים של העיר עכו. לא לקח לעמרי הרבה זמן לגלות שעבורי – יותר מכל מפגש עם אנשים מיוחדים, ביקור באתרים היסטוריים מרשימים ובאתרי הדתות השונות, והיו רבים כאלו – היכרות עם עיר שכזאת מחייב קודם כל, סיור טעמים וריחות. וכך זכינו לטעום את הפלאפל הכי טעים בעולם, חומוס מושלם, גלידה מבית היוצר של אורי בורי ולקנח בממתקים מזרחיים מופתיים. לטייל עם עמרי נכנס מעתה לר״שימת הדברים שחייבים לעשות בביקור בארץ״. רשמו, רשמו. עמרי אבידר omri-travel.co.il

 

חייבת להגיד תודה לכל האנשים האהובים שתמיד שם בשבילי. עוטפים, מחבקים, מקבלים אותי רק באהבה, טורחים להגיע לכל מקום ובכל שעה כדי לגנוב איתי עוד כוס קפה, עוד דקה של ביחד. תודה שאתם תמיד מפנים לי מקום בחיים שלכם, מוכנים לרוץ איתי לכל מסעדה, בית קפה, מוזאון, מופע וגחמה חדשה שלי. מחבקת אתכם באהבה, וכפי ששרים דודו אהרון ואופק פרץ (המלאך) בלהיט החם של הקיץ, הלב שלי בממתינה… עד הפעם הבאה.

שבת שלום והמשך קיץ נפלא!

שלכם תמיד,

דלית