בדרך לטאהו עוצרים בסקרמנטו: סוף שבוע זוגי בבירת קליפורניה

בדרך לטאהו עוצרים בסקרמנטו: סוף שבוע זוגי בבירת קליפורניה

מאת: שירלי צפלוביץ

התפנה לנו סוף שבוע קטן שבו רצינו לצאת מהבית ללילה אחד, והחלטנו לנסוע ליעד חדש אך קרוב. כיוון שמזג האויר אמר גשם, נפל הפור על יעד עירוני – סקרמנטו, בירתה של מדינת קליפורניה. בגלל שירד גשם כל הזמן, לא מיצינו את הביקור בכלל, אבל מצאנו שהיא מסבירת פנים, חמודה, יפה ויש בה לא מעט נקודות עניין. לגמרי הופתענו לטובה.

California State Capitol building, Photo by iStock/ Andrei Stanescu

סקרמנטו נמצאת כשעתיים נסיעה מסאניוול, בערך בחצי הדרך לטאהו. יש בה המון היסטוריה מקומית, וסצנה מתחדשת של אמנות וקולינריה. שם נמצא גם ממשל המדינה, וכל מיני גופים ממשלתיים. בסוף השבוע כל הממשלים נחים, ויש הרבה חניה. בימי ראשון היא גם חינם.

אולד סקרמנטו

הגענו לקראת הצהרים בשבת ושמנו פעמינו לאולד סקרמנטו Old Sacramento – איזור משוחזר של עיר מערב ישנה, עם כל מיני חנויות חמודות ומקומות מעניינים לאכול. יש מקומות להצטלם בבגדים של פעם, חנויות מזכרות, מזון מהיר, מסעדות ועוד. העיר העתיקה נמצאת ליד הנהר שגם הוא שווה ביקור, ויש עליו גם גשר מעניין בצבע צהוב שנקרא Tower Bridge ואפשר ללכת עליו (כשלא יורד גשם). החלק המרכזי של הגשר עולה ויורד כמו מעלית כדי לאפשר לספינות לעבור.

מוזיאון הרכבות

באולד סקרמנטו נמצא גם מוזיאון הרכבת של קליפורניה California Railroad Museum – מוזיאון מקסים שמספר את תולדות הרכבת הראשונה שחיברה בין קליפורניה למזרח ארה״ב בתקופת הבהלה לזהב ואיפשרה את הפיתוח הכלכלי שלה. במוזיאון קטרים וקרונות רכבת מקוריים ומעניינים. כניסה לא יקרה (12$ למבוגר) והדרכה חינם. לילדים יש איזור משחקיה עם רכבות צעצוע.

כשאנחנו נטולי הילדות, אנחנו יכולים ממש להתפרע, אז לארוחת ערב מוקדמת הלכנו למסעדה הודית חביבה בשם Bombay Bar and Grill שלפי הקהל גם אותנטית למדי, כולל סרט בוליוודי בטלוויזיה. היה טעים לאללה.

המשכנו לפעילות החביבה עלינו – חדר בריחה. נסענו כ-20 דקות עד למקום הנקרא Red Door Escape Room בו שיחקנו את החדר הנקרא Taken עם חבורה של 5 תלמידי קולג' חביבים שבטח התבאסו שהצטרפו אליהם ההורים… החדר היה מעולה וקשה, ודרש המון תקשורת. יצאנו ממש בשניה האחרונה עם 20 שניות על השעון.

חזרנו לעיר למלון, ויצאנו לסיבוב רגלי עם עצירה בבית קפה היפסטרי עם אופנוע, קפה אקזוטי, חליטות תה טבעיות ועוגות טבעוניות למופת, ובריסטה עם זקן של הרצל Temple Coffee. היה משעשע וטעים למחצה. מניחה שטבעונים וחובבי קפה יעופו על המקום.

בילינו לילה אחד במלון בוטיק מקסים שנמצא בשכונת מיד-טאון בבית מגורים ישן Amber House. הכל מעוצב באופן עתיק ומושלם, המיטה נוחה, האמבטיה מפנקת, והשירות מהמם. בבוקר קיבלנו לחדר תרמוס עם מים רותחים ותיונים, להתחיל את הבוקר, ואז ירדנו לפינת האוכל הביתית לארוחת בוקר מבושלת במקום. החסרון היחיד שאני יכולה לחשוב עליו זה שבגלל שמדובר בבית ישן, יש רק מדרגות והמקום לא נראה נגיש לנכים.

אחרי ארוחת הבוקר עשינו צ'ק אאוט, לקחנו את התיק הקטן שלנו ויצאנו עם הרכב לקפיטול של קליפורניה California State Capitol – בניין הממשל שפתוח לציבור. הבניין יפיפה, ולקחנו סיור מודרך הכולל הסברים על תולדות קליפורניה והממשל, ומתייחס גם לכמה מהמושלים הפיקנטיים – כמו שוורצנגר. במבואה יש תערוכה שמתייחסת לכל המחוזות (counties) בקליפורניה, אז חיפשנו את שלנו (סנטה קלרה), כמה חביבים עלינו, וגילינו כמה חדשים שנראים מעניינים. הגן של הבניין מכיל עצים מסוגים שונים (ומשולטים) שגדלים כולם בקליפורניה. הכניסה והסיור חינם. מקום יפה, ושווה ביקור.

רצינו (יותר נכון אני רציתי) גם לראות את הקתדלרה הגדולה של סקרמנטו Cathedral of the Blessed Sacrament שנמצאת לא רחוק מבניין הקפיטול אבל לא רצינו ללכת בגשם, ועם המכונית לא היתה גישה, אז נשמור לפעם הבאה.

את המכונית החנינו ליד הבית של לילנד סטנפורד Leland Stanford Mansion – כן, זה שהקים את האוניברסיטה וגם אחד מארבעת המקימים של הרכבת לעיל. הצצנו פנימה, ומסתבר שהיינו המבקרים היחידים באותו היום. המדריך החביב כל כך שמח שסוף סוף מישהו בא, שלקח אותנו לסיור פרטי בבית הויקטוריאני היפיפה, עם סיפורים על האיש והתקופה. הכניסה והסיור חינם, אבל אסור לצלם בפנים אז אין תמונות.

תכננו לאותו היום גם סיור אמנות ואוכל במיד-טאון או דאונטאון כי נראה שיש בעיר סצנה קולינרית מעניינת ומתחדשת, אבל הגשם גרם לביטול הסיור. עוד דבר שצריך לשמור לפעם הבאה. דברים נוספים שלא עשינו בגלל הגשם: ביקור בסאטר פורט Sutter Fort, וסיור אופניים לאורך הנהר American River Bike Trail. אז נכנסנו לאוטו ונסענו את השעתיים הביתה בגשם שוטף עם עצירה לארוחת צהרים מהירה בפיצריה בדייויס.

אני יודעת שכולם ממהרים להגיע מסן פרנסיסקו לטאהו אבל אם יש לכם זמן לעצור ליום בחצי הדרך, סקרמנטו ממש נחמדה!

סקרמנטו העתיקה Old Sacramento

http://oldsacramento.com

עלות: חינם

מוזיאון הרכבת California Railroad Museum

https://www.californiarailroad.museum

עלות: $12 למבוגר

חדר בריחה Red Door Escape Room

https://www.reddoorescape.com/location/sacramento

עלות: $33 לאדם

בניין הממשל California State Capitol

http://capitolmuseum.ca.gov

עלות: חינם

בית היסטורי Leland Stanford Mansion

http://www.parks.ca.gov/?page_id=489

עלות: חינם

מתאים לגשם: כן

סיורי אוכל ותרבות Local Roots Food Tours

Food Tours

עלות: סביב $75 לאדם

קתדרלה Cathedral of the Blessed Sacrament

https://www.cathedralsacramento.org

פארק היסטורי Sutter's Fort

http://www.parks.ca.gov/?page_id=485

עלות: $5 לאדם

מסלול אופניים American River Bike Trail

https://www.traillink.com/trail/american-river-bike-trail-(jedediah-smith-memorial-trail)

מסעדה הודית Bombay Bar and Grill

http://www.bombaybarandgrillsacramentoca.com

בית קפה היפסטרי Temple Coffee

HOME

מלון בד אנד ברקפסט Amber House

https://www.amberhouse.com

עלות: $220 ללילה, כולל מיסים, ארוחת בוקר

10 ביקורי חובה בשכונת הייז ואלי בסן פרנסיסקו

10 ביקורי חובה בשכונת הייז ואלי בסן פרנסיסקו

מאת: דלית גבירצמן

כל יומיים בערך, אני מקבלת טקסט או אימייל על חגיגת יום הולדת, מפגש בנות או ביקור של הורים ובני משפחה, בצרוף בקשה להמלצות ליום כיף. ואני, אין מאושרת ממני, כי אין כמו לשתף בדברים טובים. תכל׳ס, אני מאמינה שבכל אחד ואחת מאיתנו חבוי כישרון מיוחד, מתנה שניתנה רק לו או לה, דבר מה ייחודי שעושה להם טוב. האחת ניחנה בכישרון צילום יוצא מן הכלל, השניה שחקנית מבטן ומלידה, לאחת ידי זהב ההופכות כל דבר שהיא נוגעת בו ליצירת אמנות, והשנייה היא מרצה בחסד או שפית מוכשרת. הניצוץ הזה בוער בכל אחד מאיתנו, והיופי הוא, שלרוב התשוקה הזאת לא עולה לנו כלל במאמץ, כי כשאנחנו שם, באלמנט שלנו, הכי טוב לנו. אנחנו לא מסתכלים על השעון כל רגע לראות מתי זה ייגמר, והיינו יכולים להמשיך ולעשות את מה שאנחנו אוהבים עוד ועוד. כשמביטים באדם שעושה את מה שהוא הכי אוהב, המאמץ כלל לא ניכר. כמו לראות רקדן על הבמה או שחקן, שברור לכולנו שהוא עושה את מה שהוא אוהב. היופי הוא ביכולת לחלוק עם אחרים את מה שאתה אוהב לעשות. זה הכי קל, טבעי ונכון. אז אני פשוט אוהבת לחלוק עם אחרים את מה שעושה לי טוב; מתכונים, סרטים, ספרים, תערוכות או סתם הגיגים. והכי משמח אותי לשמוע שמישהי קראה ונהנתה, שהמלצה שלי שימחה מישהו אחר, שקלעתי.

אז השבוע, אני חולקת איתכם חוויות מיום כיף שעשיתי לא מזמן עם חברה בשכונת הייז ואלי (Hayes Valley). אגלה לכם המון רזים וסודות שרק מקומיים יודעים, ממסעדות מישלן מיופיפות, דרך חורים בקיר וכל מה שבינהם. עוד כתבה של ״גיזרו ושימרו״ ליום כיף בעיר הגדולה, ליום הולדת עם חברות או לביקור המשפחתי הבא.

תרבות: שכונת הייז ואלי הפכה בשנים האחרונות לפנינה תרבותית אמיתית. בכפיפה אחת ובמרחק הליכה נמצאים בה כמה ממרכזי התרבות החשובים בסן פרנסיסקו; מה-Sfjazz, ל- Sydney Goldstein Theatre (לשעבר The Nourse) שבו מתקיימת סדרת הרצאות מצוינת בשם City Arts & Lectures, שם שמעתי לאחרונה את הסופרת זיידי סמיט, סלמאן רושדי ועוד סופרים ואנשי שם ידועים ומרתקים. ואם לא די היה בכל אלה, הרי שאולם הקונצרטים של התזמורת הסימפונית של סן פרנסיסקו, בית האופרה והבלט מושכים אליהם מאות שוחרי תרבות מידי ערב.

קולינאריה: הייז וואלי היא גן עדן לפודיז באשר הם. כל כך הרבה מסעדות טובות יש בשכונה הזאת, שזה כמעט לא הוגן. המבחר והשפע פשוט מסחררים את החושים והופכים את האזור לסואן ושוקק חיים בכל שעות היום והלילה. ראשית, נזכיר את המקומות הנחשבים למוסדות ותיקים כמו: Absinthe הצרפתייה האנינה, Zuni Cafe האגדתית ו-Chez Mama המככבות בכל רשימה של מסעדות מומלצות בעיר.

כבר כתבתי בעבר על הראמן הנפלא של Nojo, על החוויה הקולינארית המעולה שחווינו ב-Rich Table המכוכבת, על אחותה הצנועה והמצוינת RT Rotisserie וכן על מנת הפתיחה המושלמת של ה-Trout Tostada במסעדת Cala. גם על אהבתי הסודית לשפית דומיניק קרן התוודיתי בפניכם בעבר, ואחת מתוך שלוש המסעדות המצוינות שלה – Petit Crenn שוכנת אף היא בהייז ואלי. לרשימה המכובדת הזאת נוסיף גם את מסעדת הסושי הנהדרת Robin והביסטרו הצרפתי המעודן Mousier Benjamin.

אלא שהפעם, אני רוצה לספר לכם דווקא על מסעדה וייטנאמית קטנה וחבויה, שרק התורים המשתרכים לפיתחה מסגירים את סודה. מסעדת Dargoneats מגישה ספרינג רולס טריים, שבעה סוגים שונים של Banh Mi (הסנדוויץ׳ הווייטנאמי המפורסם), סלטים ומשקאות במחירים השווים לכל נפש, ההופכים אותה ליופי של מקום לעצירה קצרה לצהריים באמצע יום קניות או יום עבודה.

עוד פינת חמד קולינארית ומקום שאסור לפספס היא חנות הדליקטסים Epicurean Trader. מדובר בחנות קטנה, ששמה לה למטרה לאסוף את כל המוצרים הכי שווים שרק קיימים באזור ולמכור אותם תחת קורת גג אחת. וכשאני אומרת ״הכי שווים״, אני מתכוונת לזה. לחם מטרטין שווה? ברור ששווה. שוקולד של צ׳ארלס שווה? בטח ששווה. מאפים של craftsman and wolves שווים? הכי שווים שיש. בקיצור, מישהו הלך ואסף את כל הגבינות, הקרקרים, היינות, השמנים, החומצים, השוקולדים הכי טובים ועוד מוצרים רבים והציג אותם לראווה באופן שפשוט קשה שלא להתעלף. ראו הוזהרתם!

קפה ומאפה: כמה מתוקה היא השכונה הזאת. יש בה מקומות שכל חובבי המתוקים, וביניהם גם אני, חייבים, אבל באמת שחייבים לבקר בהם. הראשונה היא חנות שנראית כאילו יצאה ממגזין או מסרט. קוראים לה Miette והיא כל כך יפה וציורית, ויש בה ממתקים שגורמים לך מיד להרגיש כמו… כמו ילד בחנות ממתקים. לחובבי המקרונים, אותן עוגיות צרפתיות חינניות ונימוחות שפרצו לחיינו לפני כעשור (אני עדיין זוכרת את הראשונה שלי מקונדיטוריית Ladurée), בשבילכם יש לי את Chantal Guillon. בחלון הראווה שלה תוכלו לראות מגדלי מקרונים בשלל צבעים והאריזות שלהם פשוט מושלמות.

מימין: חנות הממתקים Miette, משמאל: המקרונים של Chantal Guillon

אחד מבתי הקפה האהובים עלי בעיר נמצא בהייז ואלי והוא נקרא 20th Century Cafe. מדובר בבית קפה קסום, בניחוח אירופאי, המגיש מאפים וקינוחים נהדרים כמו בבקה של פרג, קניש תפוחי אדמה, סלטים, ובייגלס מהטובים שטעמתי – כל זאת ועוד יוגשו לכם עם המון טעם טוב, סגנון ואופי.

לחובבי השוקולד, סורו אל חנות הבוטיק Christopher Elbow Chocolate ותחזיקו חזק שלא ליפול מהיופי והשלמות. ואם חשקה נפשכם דווקא בגלידה, תוכלו לבחור בין Smitten לבין Salt and Straw. ממש צילי וגילי, אוהב גם את זו, וגם את זו.

Na Ya Dessert Cafe

מי שדווקא מתחשק לו איזה דונאט, מצאתי בשבילכם את Hayes Valley Bakeworks, מאפייה שיש בה את הדונאטס הטובים ביותר שטעמתי לאחרונה. ולבסוף, גיליתי את נפלאות Na Ya Dessert Cafe. מדובר בבית קפה קטן ומתוק שנראה כאילו נבנה במיוחד לאינסטוש. העיצוב של המקום, וכן המנות עצמן מתחננים שרק נשלוף את הטלפון ונצלם כמה תמונות. וכך גם עשיתי.

אופנה: חנויות הבוטיק, ובעיקר חנויות הנעליים שבשכונת הייז ואלי מצליחות לרגש אפילו מישהי כמוני, שנפשה קצת נקעה מקניות. חנות הנעליים Bulo היא אחת החנויות האהובות עלי בשכונה, וקשה, הו כמה קשה לצאת משם בידיים ריקות. זאת אחת החנויות היחידות באזור שמוכרת את נעלי Trippen המיוחדות מתוצרת גרמניה ועוד מותגים אירופיים מובחרים. בשכונה יש מקבץ מרשים של חנויות משקפיים עם מסגרות מעניינות ומהיפות והמקוריות שראיתי מצידו הזה של האוקינוס. חנויות נוספות האהובות עלי בשכונה הן בוטיק Azalea, וחנות שהבדים בה מלטפים ונעימים הנקראית Amour Vert. להיכנס, למדוד להתאהב!

אמנות: אחרי כל השופינג שעשינו, הכי כיף לשבת לנוח ב-Patricia’s Green, הגינה המהממת שבלב השכונה אל מול ציור הקיר הענק של Cesar Chavez. במרכז הגינה, בינות הספסלים, המדשאות וגן השעשועים ממוקם פסל יפיפה המתחלף כל כמה חודשים. כרגע מוצג בו פסל הנקרא “Tara Mechani” שהגיע אלינו ישירות מהברנינג מן. שמונים אחוז מהחומרים המרכיבים את הפסל המרשים הגיעו ממכונות ומחלקי מתכת ממוחזרים שנאספו בבתי עסק בסן פרנסיסקו והוא אף מאיר לעת ערב. מרהיב!

שווה להציץ לרחוב Linden מספר 490 ולהתפעל מאחד מהבתים הכי מקוריים, צבעוניים ומסקרנים שיש. הייתי נותנת לא מעט כדי לדעת מי גר מאחורי הדלת הירוקה…

20th century cafe

אז תשמעו מה שאני מציעה לכם, תחנו את המכונית בחניון שנקרא Performing Arts Garage, ובדרך החוצה תרימו עיניים אל ציור הקיר היפה הנמצא מעליו. מכאן, האפשרויות הן רבות ומגוונות. אם בא לכם קצת ארכיטקטורה ותרבות, גשו לבקר בבניין העיריה המרשים והספרייה המרכזית. שווה להציץ בבניין ה-San Francisco Art Commission ולראות איזו תערוכה מוצגת בו. אחרי זה, עיצרו לקפה ומאפה ב-20th century cafe. אחר כך, שוטטו ברחובות Hayes, Gough ו-Grove כדי לשטוף את העיניים ולעשות קצת (או הרבה) קניות. אחרי כל העבודה הקשה, הרווחתם את ארוחת הצהריים או הערב, ואז אתם מוזמנים לבחור מתוך שלל המסעדות המצוינות שיש בשכונה (ראו רשימה מרוכזת בהמשך). בשעות אחר הצהריים מומלץ לשבת לנוח בגינה היפה ובשעות הערב, לעבור לBeer Garden הנמצא ממש ממול לגינה. כרטיסים לקונצרט ג׳אז או הרצאה מעניינת יחתמו יום כיף שכולו שלמות והנאה.

זהו להפעם, חברים. נצלו את ימי הסתיו היפים כל כך כדי לסור ולבקר בשכונה שהיא ממש – בונבוניירה.

ובקיצור, מה היה לנו כאן?

Absinthe – 398 Hayes

Nojo Ramen Tavern – 231 Franklin

Rich Table –  199 Gough

DragonEats – 520 Octavia

Robin – 620 Gough

20th Century Cafe – 198 Gough

Miette – 449 Octavia

Monsieur Benjamin – 451 Gough

Cala – 149 Fell

RT Rotisserie – 101 Oak

Epicurean Trader – 465 Hayes

 

שלכם בהנאה,

דלית גבירצמן

dalit@gvirtsman.com

*רוצים לקבל המלצות נוספות מדלית ומאתר בעניינים בכלל? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו.

מסלול הטיול של משפחת שחם בסדונה, אריזונה

מסלול הטיול של משפחת שחם בסדונה, אריזונה

סדונה היא אחת הערים היפות והמתויירות באריזונה בעיקר בזכות הנופים המדבריים המיוחדים וסצינת האמנות הפורחת שבה. היא ממוקמת כארבע שעות נסיעה מדרום הגראנד קניון או שעתיים נסיעה מצפון לפניקס (או כ-12 שעות נסיעה מסאניוויל…) ואפשר להעביר בה בקלות חופשה בת מספר ימים מלאה באטרקציות, מסלולי הליכה יפים, מסעדות טובות, מלונות מפנקים ולא מעט פסטיבלים גדולים המתקיימים בה לאורך השנה.

Cathedral rock in Sedona, Photo by agafapaperiapunta/iStock

התקופה האידיאלית לבקר בסדונה היא בין החודשים מרץ למאי בהם הטמפרטורות הממוצעות הן סביב ה-22 מעלות צלזיוס ביום ו1- בלילה. תקופה זו היא תיירותית במיוחד ומחירי המלונות הם בהתאם, אולם גם בתקופה הפחות חמה אפשר ליהנות מכל מה שיש לעיר להציע ואם יתמזל מזלכם, מזג האויר יהיה נעים.

משפחת שחם- דני, דגנית, נעם, טל, עמית ויערה- טיילה בסדונה בחופשת הכריסמס בחודש דצמבר כשהילדים היו בגילאי 5 עד 13.5.

משך החופשה- שמונה ימים, כולל הגעה וחזרה, מה שהשאיר להם שישה ימי טיול נטו.

והנה כל פרטי הטיול שלהם:

הגעה לסדונה: טיסה לפיניקס מסן פרנסיסקו (שעה וחצי טיסה), שכירת רכב בשדה תעופה ומשם שעתיים נסיעה לסדונה.

לינה: מלון Summit Sedona- אחלה מלון עם חדרים ענקיים, מקלחות גדולות, מכונת כביסה ומייבש

בחדר ומטבח מאובזר. הלינה לא כוללת ארוחת בוקר אבל הסתדרנו מצוין עם ביקור בסייפוואיי ושימוש

במטבח בחדר. בלילה האחרון ישנו בהילטון בפניקס כדי להיות קרובים לשדה התעופה.

אוכל: סדונה משופעת במסעדות טובות מכל סוג שתרצו (אמרקאי, איטלקי, אסייתי, הודי) וכמובן כל

הפאסט פוד הרגיל. כמו בכל מקום בארה"ב, אם תהיו שם באחד החגים, תדאגו להזמין מקום מראש או

שתתקעו בלחכות הרבה זמן בתור במעט המסעדות שפתוחות.

יום 1:

את החופשה בסדונה פתחנו בטיול עם חברת Pink Jeep. המסלול שבחרנו היה Broken Arrow and Scenic Rim. אמנם הרכב ששכרנו לכל הטיול היה 4×4, אבל בכל זאת העדפנו לעשות את ה-Broken Arrow עם הג׳יפ הורוד ולא הצטערנו. המסלול מאתגר מאוד לנהיגה ואין מצב שהיינו עושים את כולו לבד. תוך כדי הרווחנו גם הסברים, סיפורים וטיפים להמשך הטיול אז בכלל היה שווה. מסלול ממש מומלץ.

בחצי היום השני נסענו ל-Red Rock State Park ושם בחרנו לעשות את ה-Eagle Nest Trail .מסלול מעגלי רגוע ביותר ויפה.

יום 2:

טיפסנו את ה-Cathedral Rock Trail .טיפוס לא מאוד מסובך לראש הסלע, הנוף מלמעלה שווה את המאמץ. כשמגיעים לשלט End of trail אפשר להמשיך שמאלה ולטפס עוד קצת לנקודה יפה נוספת שם אפשר לשבת ולנשנש לפני הירידה למטה. כל המסלול לקח לנו כ-3 שעות, כולל העלייה והירידה.

בחצי יום השני עשינו את ה-Doe Mountain Trail, שביל המטפס לראש הגבעה. הטיפוס פחות טכני מאשר ה- Cathedral Rock ורובו הוא בשביל שמתפתל למעלה. הגבעה עצמה שטוחה, אפשר ללכת את כולה בשביל מעגלי, לנו זה היה קצת משעמם, אז הלכנו לשני כיוונים לראות את הנוף וירדנו. עדיין ההייק הזה הוגדר כאחד היפים, השביל העולה נחמד מאוד והנוף מלמעלה שווה. לקח לנו כשעתיים הלוך-חזור.

יום 3:

west fork of oak creek, Photo by twildlife/iStock

הקדשנו את כל היום ל-West Fork Oak Creek, מסלול של 8 מייל (הלוך-חזור) העובר לאורכו של

הנחל. יש 13 מקומות שצריך לחצות את הנחל במעברים מאולתרים על אבנים וגזעים. המסלול מאוד יפה, בחלק מהמקומות המים הפכו לקרח ויש נטיפי קרח מהעצים והסלעים מסביב. לא כדאי ליפול למים במעברים, המים קפואים. לי היה מאוד קר בטיול הזה, לילדים כמובן לא. בסוף המסלול אין אטרקציה מיוחדת, פשוט מגיעים למקום שאי אפשר להמשיך וחוזרים לכן אפשר לחזור מתי שרוצים. לנו לקח חמש שעות לעשות את כל המסלול הלוך-חזור.

יום 4:

עשינו את ה-Soldier Pass Loop Trail, הייק מקסים ממש, לא קשה ויפה מאוד. אפשר ללכת רק את המסלול הזה ולחזור, אנחנו בחרנו לעשות מסלול מעגלי והמשכנו ל- Brins Mesa and Cibola Pass, בהחלט שווה להמשיך. סהכ המעגל שעשינו היה 5 מייל ולקח לנו כארבע שעות.

בחלק השני של היום רצינו לנסוע ל-Devil's Bridge אבל… ברכב רגיל אי אפשר להגיע לשם. צריך להחנות במגרש חניה ומשם זה כשני מייל לכל כיוון רק להגיע לתחילת המסלול. אנחנו היינו עם 4×4 ורצינו לנסוע למגרש חניה שבתחילת המסלול, אבל בדרך גילינו שצריך רכב ממש ממש גבוה בשביל לעבור שם ולא לדפוק את האוטו. יכולנו ללכת מייל מהמקום שחנינו עד לתחילת המסלול. אבל כבר היה מאוחר וויתרנו. קחו בחשבון שהמסלול הזה דורש או ללכת הרבה או לשכור רכב מתאים.

יום 5:

Bell Rock, Photo by m-kojot/iStock

טיסה בהליקופטר לראות את סדונה מלמעלה. מאוד מאוד יפה, במיוחד כשנכנסים וטסים בתוך הקניונים. אבל… לא הוגדר על ידי הילדים כאטרקציה הכי מדהימה.. הם יותר נהנו מחלק מההייקים שעשינו. חוויה נחמדה, לא יותר.

לאחר מכן עשינו את ה Highlight של הטיול הזה! טיפוס לפסגת ה-Bell rock

ה-Bell Rock הוא סלע שאפשר לטייל סביבו ולטפס בקלות לחלקו התחתון. משלב מסוים הוא הופך מאוד תלול והטיפוס לפסגה מאוד טכני ומסובך (חלקו בתוך סדקים). ישנו בחור (בן 75) בשם Peter Alan Gersten, שמעלה אנשים עד לפסגת הסלע. מעבר לעובדה שבלעדיו לא היינו מגיעים למעלה, הטיפוס איתו הוא חוויה מיוחדת. הוא בן אדם מאוד נחמד ומיוחד, לוקח למעלה תמונות מגניבות, בקיצור, מומלץ מאוד מאוד. ניתן למצוא אותו בפייסבוק בדף הפרטי שלו ויש לו גם קבוצה שנקראת Top of Bell Rock Club, כותבים לו הודעה ואפשר לתאם איתו מהיום למחר. למען הסר ספק, הוא לא מוכן לקחת אף לא סנט אחד תמורת השירות הזה.

הטיפוס למעלה והירידה בחזרה לקחו לנו כ-5.4 שעות. מתאים מאוד למשפחות חובבות אתגרים שאינן פוחדות מגבהים.

יום 6:

בבוקר הבנים בחבורה שכרו אופניים ויצאו לטיול סביב Bell Rock. מסלול של כשעתיים רכיבה, אתגרי מספיק בשביל הילדים. יש הרבה מאוד מסלולי אופניים בסדונה, רק שנים מהם מתאימים לכל המשפחה.

לאחר טיול האופניים נסענו לפניקס, שם שכרנו רכבי שטח ועשינו טיול של כשעתיים באזור מקסים מחוץ לעיר. כמשפחה של שישה שכרנו UTV מתאים לארבעה ו ATV (טרקטורון) שמתאים לשניים. על הרכב הקטן ילדים מגיל 12 יכולים לנהוג אם יושב מאחוריהם מבוגר (אצלנו גם בן ה11 נהג אבל זה כבר תלוי במדריך). היה ממש כיף וסיום טוב לחופשה מקסימה.

לא נעים להכיר: האוג הארסי (Pacific Poison Oak)

לא נעים להכיר: האוג הארסי (Pacific Poison Oak)

מאת: טלילה גולן

ותיקי הטיילים באזור כבר מכירים ויראים מפניו, האוג הארסי (Toxicodendron diversilobum) או בשמו היותר מוכר ה- Pacific Poison Oak. זהו צמח נפוץ מאוד בקליפורניה, במיוחד באזור החוף, כולל אזור המפרץ. הוא אמנם צמח יפה ותמים למראה, אך מגע בו עשוי לגרום לתגובה אלרגית עורית חזקה (דרמטיטיס) אצל אנשים הרגישים לו, שהם כ-30% מהאוכלוסיה.

התגובה האלרגית היא לכימיקל הנקרא יורושיול (Urushiol) המופרש בכל חלקי הצמח. היורושיול הוא שומני ואינו יורד בשטיפת מים פשוטה. יותר מכך – הוא עובר גם במגע משני, כלומר אם נגעתם באוג הארסי ואחר כך נגעתם בחלק גוף אחר, או באדם אחר, העברתם את היורושיול גם לשם.

התגובה ליורושיול אינה מיידית ובשל כך לא תמיד מזוהה נכון. זה לוקח יום-יומיים עד שמתפתחת התגובה האלרגית, והיא נעה בין אדמומיות קלה ועיקצוצים לשלפוחיות כמו כוויה דרגה 2 וגירוד מטריף דעת. אצל אנשים רגישים במיוחד חשיפה ליורושיול יכולה להביא לאישפוז.

למה לא נפטרים ממנו או לפחות מצמצמים את אוכלוסייתו?

האוג הארסי הוא צמח קליפורני ילידי (לא מין פולש) והוא ממלא תפקיד מרכזי במארג האקולוגי המקומי. בירוא הצמח הזה יפגע קשות במיני בעלי חיים רבים המסתמכים עליו כמקור מזון. חוץ מזה שהוא כל כך נפוץ ומתרבה בקלות רבה שזה פחות או יותר בלתי אפשרי לברא אותו, אלא רק בגינון עירוני.

מה שכן, בשבילי הטיולים המתוחזקים שבפארקים משתדלים לפנות את השבילים עצמם מהאוג הארסי. הליכה על השביל במהלך הטיול מפחיתה מאוד את הסיכוי לגעת בצמח הזה בטעות.

כיצד תזהו אותו?

כדאי מאוד ללמוד לזהות את האוג הארסי ולהמנע ממגע איתו. רוב האנשים אינם רגישים לצמח זה. אבל גם להם מומלץ להמנע ממגע, גם כי ניתן לפתח את הרגישות עם חשיפות חוזרות ונשנות (קרה לי!) וגם כי, כמו שציינתי קודם, היורושיול עובר גם במגע משני (בתי חטפה את הפריחה אחרי שנגעה בבגדיי כשחזרתי מטיול).

הבעיה עם האוג הארסי היא שיש לו מופעים רבים. העלים שלו יכולים להיות גדולים או קטנים, ירוקים או אדומים, ולפעמים גם צהבהבים, ובחורף הצמח בשלכת ונטול עלים בכלל (וכן, גם מגבעוליו צריך להזהר). גם הצמח עצמו, לפעמים נמוך כעשב ולפעמים הוא שיח גבוה, ולפעמים הוא גדל כמטפס על עצים אחרים וגבעוליו גולשים אל השביל ממעל.

בגדול, לצמח מקבץ של שלושה עלים, שוליים גלוניים, חלקים ללא שערות או קוצים. לרוב הם בעלי ברק שמנוני, אבל לפעמים יש אבק אז לא לסמוך על הברק.

כדאי לשים לב, אם אתם מטיילים הרבה באזורנו ובכלל בקליפורניה, חפשו את האוג הארסי סביבכם. ברוב השבילים הוא יהיה נוכח במידה זו או אחרת.

אל תשחררו את כלבכם מהרצועה בשביל בו יש הרבה אוג ארסי. גם כלבים וחתולי חוץ יכולים להכניס את היורושיול לביתכם.

ואם נגעתם? רוב הסיכויים שלא תדעו או תחושו בזה. רוב האוכלוסיה אינה אלרגית לאוג ארסי. אבל אם אתם יודעים שנגעתם, התקלחו בסבון ייעודי וכבסו בו את בגדיכם. לרוב לוקח זמן לתגובה האלרגית הזו להתפתח והרחצה/כביסה בסבון המיועד לכך יכולה להפחית משמעותית ואף למנוע את התפתחות הפריחה. המותג הידוע ביותר הוא סבון Tecnu והוא ניתן להשגה בכל בית מרקחת.

השטיפה כדאית גם אם אתם יודעים שאינכם רגישים כי ניתן לפתח את הרגישות עם חשיפות חוזרות לצמח הזה.

ואם אתם מפתחים את התגובה האלרגית? 

ברוב המקרים התגובה תתפתח יום או יומיים אחרי החשיפה, בנתק זמן מהמגע עצמו, כך שלא תמיד התגובה מאובחנת נכון. כדאי ליידע את הרופא/ה שהייתם בחוץ ושייתכן שנגעתם באוג ארסי. זה במיוחד נכון אם זה קורה לאורחים שביקרו אתכם וחזרו ארצה עם התגובה כי הרופאים בארץ לרוב לא מכירים את התופעה הזו.

הטיפול הוא במשחות סטרואידים אבל הרבה פעמים אלו שללא מרשם אינן יעילות וצריך סטרואיד במרשם. במקרה של התפתחות שלפוחיות בדומה לכוויה הטיפול יכול לכלול גם משחת סולפה וחבישה רצינית יותר. במקרה של תגובה רחבת היקף הסטרואיד ניתן פנימית ולא רק במשחה. גם עם טיפול מיידי וטוב, ההחלמה לוקחת זמן, לפעמים מספר חודשים. וזה מגרד מאוד.

אז הכי טוב – ללמוד לזהות את הצמח ולהמנע ממגע איתו. כמו שהאמריקאים אומרים:

Leaves of three- let it be!

שתהיה לכולנו עונת טיולים בטוחה!

Like hiking?

Visit my hiking blog!

http://mammaquail.blogspot.com/

אל תפספסו את אירוע ה-Trolley Dances שייערך בסוף השבוע

אל תפספסו את אירוע ה-Trolley Dances שייערך בסוף השבוע

מאת: איתי שמי

בכל שנה, בסוף השבוע השלישי של  אוקטובר נערך בסן פרנסיסקו ארוע מקסים בשם Trolley Dances. לפני יותר מ-12 שנה, כשעוד היינו ממש טריים באזור, עוד עם הכיסוי של הניילונים, התגלגלנו די במקרה לארוע המדליק הזה ומאז אותו ביקור, כל שנה אנחנו מסמנים ביומן ומשתדלים לא להחמיץ אותו.

אז מה זה הטרולי דאנס? מדובר באוסף של ריקודים קצרים שהם Site Specific כלומר כל ריקוד מתאים את עצמו לחלל בו הוא מתקיים או שהחלל נבחר, באותה שכונה ספציפית, בהתאם לאופי הריקוד. כל שנה נקודת המפגש היא בשכונה אחרת (השנה היא ב-Mission Creek Park) ובערך כל חצי שעה יוצאת קבוצה (עם סרטים על היד ומדריכים מלווים) לסיור בעיר שכולל כששה-שבעה קטעי מחול קצרים ומאוד מגוונים. זה יכול להיות מופע קאפאוורה בכנסייה, מחול מודרני בחלל משרדים שננטש לסוף השבוע, דמויות מחופשות שנעות בתוך חלון ראווה או קטע קאברטי על אי תנועה ברחוב סואן. פעם אחת אפילו ראינו מופע אופרה תוך כדי ירידה בסנפלינג מבניין גבוה ופעם אחרת מופע שחייה צורנית בבריכה במתנ"ס סטייל אסתר וויליאמס. הארוע כולל גם מעבר בתחבורה ציבורית (MUNI או BART) לשכונה אחרת בה נערך החלק השני של הריקודים/מופעים/מיצגים או איך שאתם רוצים לקרוא לזה.

באחת הפעמים נפגשנו ליד חנות ירקות מקומית ב-Noe Valley, ראינו חבורת בנות לבושות שחור שעשו מופע במגרש כדורסל של ביה"ס מקומי וניצלו בעיקר את קיר הבטון בשיפולי המגרש. משם עברנו למופע ריקודים קובני חושני ברחוב כשהזוגות הרוקדים יוצאים מחצר בית עם גדר מעוטרת בציורים צבעוניים.

אח"כ צפינו במופע שנערך כך שהקבוצה נמצאת בפינת רחוב אחת והרקדנים מהצד השני של הצומת ובאמצע עוברות מכוניות והולכי רגל אקראיים שלא מבינים לאן הם נקלעו. לקחנו את החשמלית לאזור אחר בעיר ובתוך קולג' מקומי ראינו חבורת סטודנטים שניצלה את המדשאה של הקמפוס ורקדה לצלילי להקה מקומית, רקדניות פלמנקו, ולסיום מופע בכריאוגרפיה של מפיקת הארוע – קים אפיפני ובו זיהינו כמה רקדנים מהשנים הקודמות כולל רקדן שחום עור וגבוה שלמרות היותו חרש יש לו חוש קצב מדהים. בסוף קים סחפה את הקהל לרקוד עם להקת הרקדנים.

כל הארוע הזה הוא פרוייקט של אשה אחת שיום אחד החליטה לעשות מעשה. קים אפיפני ביקרה בסן דייגו וראתה ארוע דומה שנערך על קרונות הTrolley המפורסמים והחליטה להתאים את הקונספט לסן פרנסיסקו. היא שילבה את אהבתה למחול עם אהבתה לעיר ובזכותה אנחנו נפגשים לא רק עם אמנים שלא היה שום סיכוי שהיינו פוגשים אחרת, אלא גם עם שכונות מעניינות בעיר שלא נמצאות על מפת התיירות הסטנדרטית. כל הארוע הוא חינם ומבוסס על התנדבות הרקדנים, שותפות עם הקהילה המקומית וכמובן זמנה, מרצה וכשרונה של קים.

אז אל תשכחו לתרום להם בסוף המופע כשהרקדנים עוברים עם הכובע….

בקיצור חויה מאוד סן-פרנסיסקואית ומומלצת לכל המשפחה.

האירוע יתקיים בשבת ובראשון בשעות:

 11 am, 11:45 am, 12:30 pm, 1:15 pm, 2 pm, 2:45 pm

אורכו של כל סיור הוא כשעתיים ונקודת היציאה השנה:

International Art Museum of America, 1023 Market Street, San Francisco

מומלץ מאוד להרשם מראש! להרשמה ולפרטים נוספים לחצו כאן

שבת שלום.