טיול במכרה הכספית Almaden Quicksilver שבדרום מערב סן חוזה

טיול במכרה הכספית Almaden Quicksilver שבדרום מערב סן חוזה

מאת: טלילה גולן

בהר שבדרום מערב סן חוזה פעל עד שנות השבעים המכרה הותיק והרווחי ביותר בתולדות קליפורניה. זה לא היה מכרה זהב אלא מכרה כספית (קוויקסילבר) שנקרא ניו אלמאדן (על שם מכרה הכספית אלמאדן שבספרד). בתקופת פעילות המכרה התפתחה שכונת ניו אלמאדן ובראש ההר היו שתי עיירות כורים.

לאחר סגירת הפארק התאגדו תושבי מחוז סנטה קלרה להציל את האזור מפיתוח והפכו את המקום לפארק – אחד הפארקים היפים והמעניינים ביותר שבדרום המפרץ. זהו פארק רחב ידיים עם שרידי היסטוריה מעניינים (חלקם מוצגים עם שילוט הסבר וחלקם עוד ממתינים לשחזור), עיירת רפאים, וכמובן נופים מהממים וטבע יפיפה עם צמחייה מגוונת ותצפיות על בעלי חיים.

בפארק יש מערכת שבילים גדולה, שרובה מתאימה גם לרוכבי אופניים. המסלול שאני ממליצה עליו כאן הוא באורך של כ-5 מייל, רמה בינונית, ומתאים לטיול נחמד של בין ארבע לשש שעות.

את הטיול מתחילים בחניון הסיינדה שהוא הכניסה העיקרית של הפארק בכתובת:

21785 Almaden Rd, San Jose

מהחניון עולים ב-Mine Hill Road – שביל שהוא דרך עפר נוחה. זו עליה רציפה של כמייל אך בשיפוע מתון, וחלקו הגדול מוצל בעצי אלון ודפנה. בחדשי האביב ישנה פריחה רבה בצידי השביל וגם הרבה שיחי אוג ארסי (Poison Oak) שאין לגעת בם.

בסיבוב הראשון של השביל עצרו והביטו שמאלה למטה – תראו שם תצוגה של ציוד כריה עם הסברים. בסיום המסלול תגיעו מאחורי המיצג ותוכלו להקדיש לו זמן. (כדאי, זה מעניין).

בערך מייל במעלה הגבעה מגיעים לצומת שבילים. יש שם שולחנות פיקניק ואפשר לעצור למנוחה. משם אפשר להמשיך ישירות למעלה ל-English Camp שהיתה עיירת הכורים העיקרית, אחר כך מחנה של עובדים, וכיום היא עיירת רפאים. אבל אם יש לכם זמן אני ממליצה לפנות ימינה (דרך השער) לשביל Randol Trail . השביל הזה נמתח כחצי מייל כמעט ללא שינויי גובה במקביל לצלע הגבעה, עד ל- Day Tunnel אחת מתעלות הכריה הישנות. מהשביל הזה ישנה תצפית מהממת על עמק סנטה קלרה. אולי תראו את הבית שלכם משם 🙂

ליד ה- Day Tunnel ישנם גם שולחנות פיקניק מוצלים ליד נחל קטן. משם מתפצל שמאלה ולמעלה שביל מטיילים (לא לאופניים) ה-Day Tunnel Trail שמחבר חזרה לשביל ה- Mine Hill Road. שם ממשיכים לעלות למעלה עד לעיירת הרפאים ה- English Camp. יש שם מספר מבנים רובם כבר חרבים, לוחות מידע ושולחנות פיקניק. אחרי שמתרשמים כייאות מעיירת הרפאים ממשיכים הלאה, ומשם כבר אין יותר עליות גדולות.

אם אתם רוצים כבר לרדת – חצו את עיירת הרפאים לכיוון שמאל (מזרחה) ורדו בשביל ה-English Camp Trail השביל מתחיל בדרך עפר עד לאחת מתעלות הכריה הישנות, ושם מתפצל – קחו את השביל הימני הצר. הוא יפה יותר (אם כי תלול יותר), מוצל, ואסור לרוכבי אופניים. השביל הזה יוביל אתכם כל הדרך למטה ובחדשי האביב יש לארכו פריחה יפיפיה. בתחתיתו תגיעו לאזור מיצג המכרה. שווה לעבור שם לאט, לקרוא את ההסברים ולהתבונן במוצגים.

אם יש לכם את הזמן והכוח אני ממליצה להוסיף למסלול גם את הלופ הקצר (פחות ממייל נוסף) של ה-Castillero Trail/Yellow Kid Trail. הלופ הנוסף הזה יקח אתכם לאזור בו היתה עיירת הכורים השניה, ה-Spanish Town וגם שם יש כמה מיצגים מעניינים ונוף מרהיב. בסיום הלופ הזה תחזרו שוב לשביל הירידה של ה- English Camp Trail.

לסיום – בדרך חזרה (אם לא מאוחר מידי) עצרו במוזאון הפארק שנמצא דקה נסיעה משם בכתובת:

21350 Almaden Rd, San Jose

הכניסה חינם והמיצגים מעניינים מאוד. החנייה חינם. הביאו איתכם הרבה מי שתיה. אני ממליצה לנעול נעליים סגורות וללבוש מכנסיים ארוכים גם אם חם.

מאחורי פארק אלמאדן קוויקסילבר נמצא הר אומונהום (זה עם בניין הרדאר הישן – המבנה המרובע הגדול בפסגתו). ההר הזה נפתח בשנה שעברה לציבור המטיילים. גם לשם אני ממליצה להגיע אבל על זה אכתוב כבר בטור הבא.

אביב שמח!

סוף שבוע קסום בפארק הלאומי פינאקלס (Pinnacles National Park)

מאת: טלילה גולן

לפני כשלושים מליון שנים התפרץ הר געש מצפון מזרח להיכן שהיום ממוקמת לוס אנג׳לס. הר הגעש הזה התפרץ מספר פעמים בתקופה גאולוגית קצרה יחסית, ואז כבה.

לפני כ-11מליון שנים נשבר (שוב) הלוח הטקטוני הצפון אמריקאי. כאשר החלק שממערב השבר הזה, הלוא הוא שבר הסן אנדריאס, החל לזוז צפונה, זז איתו גם רוב אותו הר הגעש קדום. היום הר הגעש הזה נטוע היטב בתוך רכס הרי החוף שמדרום לאזור המפרץ, כשעה וחצי – שעתיים נסיעה דרומה מסנטה קלרה.

מליוני שנות בליה שעבר אותו הר געש עיצבו אותו לצורות סלעים מרהיבות – הפינאקלס- שנראות כאילו נלקחו מעולם אחר. הניגוד עם הרי רכס החוף שמסביב, בעלי הקווים העגולים והרכים, רק מחזק את הרושם שהר הפינאקלס נלקח ממקום אחר ו׳הוצנח׳ למקומו הנוכחי.

בזכות היופי וערכי הטבע של המקום הפינאקלס (Pinnacles National Park) היה מונומנט לאומי במשך שנים רבות, אך לפני כ-5 שנים נוסף לו אלמנט ייחודי נוסף – זהו אחד המקומות בהם משוחררים לטבע נשרי הקונדור שהורבו בשביה. בזכות הקונדורים הפינאקלס הוא היום פארק לאומי מן המניין.

פארק הפינאקלס הוא קטן יחסית בשטחו ובמערכת מסלולי הטיולים שבו. אפשר לטייל בכולם בזמן של פחות משבוע. להתרשמות כללית מהפארק ומאוצרות הטבע שלו מספיקים יומיים שלושה, אבל להיכרות מעמיקה יותר כדאי מאוד לחזור על אותם יומיים-שלושה בעונות נפרדות.

ישנן שתי כניסות לרכב לפארק הפינאקלס. הכניסה העיקרית היא ממזרח, כעשרים מייל דרומית לפאיסינס. בכניסה המזרחית יש מרכז מבקרים, אתר קמפינג משפחתי וקבוצתי גדול, ובימים של עומס מבקרים – גם קו מיניבוסים שעולה למקום האטרקציה העיקרית של Bear Gulch . (בתקופת האביב אתר הקמפינג מבוקש מאוד. כדאי מאוד לשריין מראש מקום באתר).

הכניסה המערבית היא מסולדאד שעל כביש 101. יש שם מרכז מבקרים גדול וחדש, אבל אין אפשרות לינה בתוך הפארק בצד הזה.

אין אפשרות לנסוע ברכב בין חלקי הפארק – בשביל להגיע לשניהם יש לצאת מהפארק ולעקוף אותו מצפון דרך הוליסטר, או מדרום דרך קינג סיטי. אם יש את הזמן, עדיף ללכת ברגל דרך ערוץ נחל הצ׳אלון. זה לוקח בערך אותו הזמן …

לביקור קצר, רק להתרשמות מתצורות הסלעים המרהיבות, עדיף להכנס ממערב. אחרי שעברתם במרכז המבקרים ושילמתם על הכניסה, המשיכו עד הסוף לחניון צ׳פראל. משם תוכלו ללכת עד לשביל הבאלקוניס ולהתרשם כראוי מהנופים המרהיבים. הזמן המתאים לביקור הזה הוא בשעות אחר הצהריים שאז תצורות הסלעים באור הטוב ביותר להתרשמות ולצילום.

בפארק ישנן שתי מערות טאלוס- אלו מערות שנוצרו מהתמוטטות של בולדרים שיצרו ׳תקרה׳ מעל קניון צר. מערות אלו הן אחת האטרקציות העיקריות שבפארק כך שאם אתם מתכננים ביקור שהוא יותר מגיחה קצרה, הכניסו לפחות אחת מהן לתכנון.

המערה ה׳מסודרת׳ יותר היא המערה של Bear Gulch, הנגישה מהצד המזרחי. מסלול ההליכה כולל מעבר בתוך המערה, עליה למאגר המים, וירידה מסביב על צלע ההר. המסלול הוא כ-2 מייל, רמה בינונית.

המערה הפראית יותר היא מערת הבאלקוניס. היא נגישה ממערב במסלול קצר יחסית, וממזרח במסלול הארוך יותר (אם כי קל) של נחל הצ׳אלון. אפשר (ורצוי) ללכת את המסלול הטבעי המלא שכולל גם את רכס הבאלקוניס. מהכניסה המערבית המסלול כולו הוא כ-2.5 מייל, רמה בינונית.

שתי המערות חשוכות – חייבים פנסים. בחורף ובאביב תקרת המערות נוזלת מים – מומלץ מעיל גשם או פונצ׳ו פלסטיק. בעונות גשומות במיוחד קטעים מהשביל יכולי להיות מוצפים.בשתי המערות יש מקומות עם תקרה נמוכה שמחייבים כריעה או הליכה על ארבע. במערת הבאלקוניס יש גם קטעים של טיפוס בסלע.

שימו לב! לא להכנס למערות עם תינוק/פעוט במנשא גב! רק מנשא בטן, או להוציא מהמנשא ולהחזיק את התינוק בידיים. את המנשא אפשר להעביר מיד ליד בתוך המערה, או בשביל של מערת הבאלקוניס – להשאיר אותו בצומת השבילים שלפני הכניסה ולאסוף אותו בסיום הסיבוב.

שביל הפסגות הגבוהות- הוא השביל שאיתו תוכלו לעלות הכי גבוה. זהו שביל מיטיבי לכת שכולל עליה תלולה עם ברזלים, מעקים, ומדרגות זעירות חצובות ישר בתוך הסלע. לא מומלץ לבעלי פחד גבהים אבל מאוד מומלץ לאוהבי אויר הפסגות. את השביל הזה אפשר ללכת מהכניסה המערבית משם הוא קצר יותר אך גם תלול יותר, או מהכניסה המזרחית שאז הוא ארוך יותר באופן משמעותי אבל העליה יותר מתונה. מהכניסה המזרחית ניתן ללכת גם רק עד כתפי ההר – שזה שביל ברמה בינונית שמגיע רק עד מתחת לפסגות הגבוהות אבל עדיין זוכים לחוות נוף גבהים מרהיב. צריך להקדיש לשביל הפסגה כמה שעות טובות, ולקחת איתכם הרבה מי שתיה. אני לא ממליצה לעלות לשם בקיץ.

שבילי הנחלים

בתחומי הפארק זורמים (רוב השנה) כמה נחלים, והשבילים שלאורכם הם לרוב קלים ויפים. שביל הספסלים שממרכז המבקרים המזרחי עד לחניון ה- Old Pinnacles שבצפון הפארק הוא שביל קל ונוח לאורך חלקו הרחב של נחל צ׳אלון, וחלקו הדרומי גם נגיש לעגלות. מחניון האולד פינאקלס יש את שביל נחל צ׳אלון -כשני מייל עד מערת הבאלקוניס (כלומר 4 מייל הלוך-חזור). גם זה שביל קל ויפיפה, וגם מוצל ברובו כל שמתאים לעונות החמות יותר. שביל ה-Bear Gulch מתפצל משביל הספסלים ועולה לאורך הקניון עד למערת Bear Gulch. זהו שביל יפיפה ומוצל ברובו, רמה קלה פלוס.

ואם הקדשתם לפינאקלס עוד יומיים-שלושה – ישנם גם שבילים שיוצאים לשטחי הפרא מצפון ומדרום לאזור המרכזי של הפארק, ושביל שעולה עד לפסגת הר צ׳אלון.

הקונדורים

מבקרים רבים באים לפארק לצפות בקונדורים, ויש סיכוי לא רע לראות אותם שם, אבל אי אפשר להבטיח את זה. רוב הנשרים שתראו בשמיים יהיו נשרי ה- Turkey Vulture השחורים הקטנים. אז איך תזהו את הקונדור?  אם ראיתם ועידת נשרים בשמיים וביניהם אחד או שניים גדולים במיוחד (כפולים בגודל), כנראה זה קונדור. אם הנשר עף עם נדנוד קל של הכנפיים – זה נשר רגיל ולא קונדור. הסתכלו במשקפת – אם לנשר פס בהיר בכנפיים בצד של קות הנוצות – זה נשר רגיל ולא קונדור. אם יש לו משולשים לבנים בבתי השחי – זה קונדור. אבל סימן ההיכר הכי בולט – אם יש לו תגית זיהוי על הכנף – זה בודאות קונדור …

פארק הפינאקלס פתוח כל השנה, ויפה בכל עונה. ובכל זאת – העונה המרהיבה ביותר היא (כמובן) האביב כיוון שבתקופה זו הפארק בוער בפריחה מרהיבה. בגלל הקרקע הגעשית הפוריה והאקלים המקומי שהוא רטוב יותר וקר יותר מהסביבה התפתחה במקום חברת צומח ייחודית ויפיפיה, חגיגה לכל בוטנאי חובב, וגם סתם למי שאוהבים לראות מרבדי פריחה.

ואחרון חביב – הפינאקלס הוא גן עדן למטפסי צוקים. אני לא מטפסת בעצמי, אבל נהנית מאוד לצפות באמיצים הצמודים לקירות הסלע בין שמים לארץ. חובבי הטיפוס שביניכם ודאי כבר מכירים את המקום, ואם לא – אז הגיע הזמן.

האביב כבר בפתח – הכניסו את הפינאקלס לרשימת יעדי הטיול שלכם. לא צריך חופשה ארוכה במיוד בשביל זה. המקום הזה מושלם לסופשבוע קסום בחיק הטבע.

 

אוהבים לטייל?

היכנסו לבלוג של טלילה גולן לקבלת רעיונות לטיולים נוספים

http://mammaquail.blogspot.com/

ביקור אצל פילי הים בשמורת הטבע אנו נואבו (Año Nuevo)

בימים אלו מתקיימת שיאה של תקופת הרבייה של פילי הים בפארק הלאומי Año Nuevo ואם עד כה לא הזדמן לכם לצפות  במחזה המופלא הזה, כדאי שתתחילו לשריין את מקומכם. מאות פילי ים ענקיים פרוסים לאורך קו החוף, חלקם מזדווגים, חלקם נלחמים על ליבן של הנקבות וחלקם סתם רובצים על החוף והכל כמעט במרחק נגיעה.

בעונת הרבייה הכניסה לפארק מותנית אך ורק בהזמנה מראש של סיורים מודרכים כשכל סיור מלווה בהסברים על שמורת הטבע ועל היצורים החיים הרבים השוכנים בה. אורכו של המסלול הוא כ-3 מייל ברמת קושי קלה-בינונית, לאורך המסלול תהנו מתצפית על הים, תוכלו לעצור בתחנה עם מיצגים שונים כמו עצמות או פרוות השייכות לחיות השוכנות באיזור ותטפסו על דיונת חול קטנה אשר תוביל אתכם הישר אל נקודת התצפית בה יתגלה לעיניכם המחזה המרהיב של רבבות פילי הים הרובצים על החוף. בזמן התצפית יתכן ותראו פילי ים מזדווגים ואם יתמזל מזלכם ייתכן ותצפו גם בהמלטה של אחת הנקבות או לראות פלפלון ים שזה עתה נולד.

הסיור המודרך אורך כשעתיים וחצי, ההליכה היא במישור וניתן להשתמש בעגלה, אולם בחלק בו מגיעים לדיונת החול יש להשאיר את העגלה בצידי הדרך ולהמשיך בלעדיה להליכה לא ארוכה במיוחד. מאחר שההליכה היא לאורך קו החוף ייתכנו רוחות חזקות ולכן מומלץ מאוד להצטייד בלבוש חם.

עונת הרבייה היא אטרקציה מאוד גדולה ומושכת מבקרים רבים מכל העולם ולכן הכרטיסים לסיורים המודרכים אוזלים במהירות. כמות מוגבלת של כרטיסים משוריינת לרכישה במקום, אך כדי להיות על הצד הבטוח רצוי לקנות אותם אונליין דרך הלינק

הסיורים המודרכים יוצאים החל משעות הבוקר המוקדמות ועד אחר הצהריים ומחירם הוא 10.99$ לאדם מגיל 3 ומעלה.

אז אם עדיין לא רכשתם כרטיסים, זה הזמן! בסוף חודש מרץ כמות פילי הים יורדת משמעותית.

לפרטים נוספים לחצו כאן

שבוע המסעדות בסן פרנסיסקו 2018: עשר מסעדות ששוות ביקור

שבוע המסעדות בסן פרנסיסקו 2018: עשר מסעדות ששוות ביקור

מאת: דלית גבירצמן

״את זוכרת שביום ראשון זה הטקס, כן? אז אל תעשי לי שום תוכניות״… הוא אומר בחיוך. נחמד לראות אותו קצת מתרגש מכל העניין. בתואר הראשון, אפילו לא הטריח את עצמו להגיע לאסוף את הדיפלומה. אז אולי זה הגיל, שמשנה את הפרספקטיבה, ואולי ההשקעה וההתמדה שנדרשות ממך פתאום באמצע החיים כדי לחזור לספסל הלימודים, אבל האיש כדרכו, בשקט ובנועם, בלי דרמות מיותרות, בלי רעש וצלצולים, ותוך עבודה במשרה מלאה, סיים תואר שני. ועכשיו, גברת גבירצמן, איך חוגגים? מה עושים?

כמעט מידי יום או יומיים, אני מקבלת טקסט או אימייל קצר ובו בקשה להמלצה על מסעדה לחגוג בה יום נישואים, יום הולדת עגול או סתם יום בנות כייפי בעיר. ואין כמו לקחת חלק בתכנון של חגיגות. וכשזה מצליח, על אחת כמה וכמה. איכשהו, מתישהו, התרגלנו לחגוג בחוץ, במסעדה טובה, והשאלה היא תמיד אותה השאלה: אבל, לאן הולכים?

איזה מזל, שבאמצע החורף, כשהשמים מתקדרים ונדמה שהשמש שוב לעולם לא תזרח, ואפילו אחת הערים היפות בעולם מתכסה לה פתאום בצעיף ערפילי, בדיוק אז, היא מחליטה לפתע לעשות מעשה. היא פותחת בחגיגיות את שעריה ומזמינה אותנו בחיוך (ובמחיר) מפתה לבקר בשלל מסעדותיה. איזה כיף, שבדיוק כשכולם מסביב מצוננים ומשתעלים, ואין לאף אחד חשק לצאת מהבית, בדיוק אז, כמו בהזמנה, מכריזים על שבוע המסעדות של סן פרנסיסקו. פעם בשנה, בזמן שרוב האמריקאים עדיין מנסים להתאושש מהילולת המתנות של כריסמס וההוצאות של חופשת החורף, מגיע שבוע שבו המון מסעדות טובות בעיר, חלקן אפילו מסעדות יוקרה, מציעות ארוחות צהריים או ערב במחירים השווים לכל נפש. זהו ב-ד-י-ו-ק הזמן לנסות מסעדות ששמעתם עליהן אך טרם הספיקותם, וכל זאת, מבלי לגשת לבנק כדי למשכן את הבית. נכון, לעיתים התפריט מצומצם יותר, ובחלק מהמסעדות החגיגה מוגבלת רק לארוחות הצהריים, אך עדיין זאת הזדמנות נהדרת לטעום את העיר, ובעסקה משתלמת ביותר.

שבוע המסעדות כולל השנה רשימה של קרוב ל-130 מסעדות באזור סן פרנסיסקו, המנסות להציג מבחר ממנות הבית שלהן, או לחילופין, לנסות מנות חדשות, והכול במחיר קבוע מראש. ארוחת צהריים הכוללת 2 מנות ויותר תנוע בין $15 ל-$25. ואילו ארוחת ערב הכוללת 3 מנות ויותר תעלה בין $40 ל-$65. כמובן, שזאת הזדמנות נהדרת לשוב ולחזור למסעדות מוכרות ואהובות עליכם, במחיר מפתה במיוחד.

כשהקטנה שלנו היתה ממש קטנה, היא היתה… איך לומר? אם אגיד שהיתה אכלנית לא גדולה, זה יהיה אנדר סטייטמנט. היא היתה, מה שנקרא היום, אכלנית בררנית. בכל פעם, שרצינו לצאת לאכול בחוץ, לציון איזה יום הולדת או סתם כשלאימא נגמר הכוח לבשל, היתה הקטנה נוקשת בעקביה, דורותי-סטייל, ומכריזה שאין כמו האוכל בבית. כך, במחי עקב, היו יורדות לטמיון כל תוכניותי להשליך את הסינר ולהניח את מגבת המטבח בצד, ולו לערב אחד, להתפנק בארוחה שלשם שינוי, מישהו אחר צריך לטרוח עליה, להגיש בה, לפנות ולשטוף את הכלים. עכשיו, כשזה שוב רק האיש ואני, אנחנו לא זקוקים יותר לתירוצים בשביל לצאת לאכול בחוץ, ולפחות פעם או פעמיים בשבוע אנחנו בודקים איזו מסעדה חדשה בעיר. אז הנה לכם הפעם ״טעימה קטנה״ – המלצות על כמה מהמסעדות החביבות עלינו ביותר מתוך הרשימה:

Absinthe Brasserie & Bar

ראשונה ברשימה מופיעה המסעדה הצרפתית הוותיקה והמצוינת שבאזור Hayes Valley היפיפה. היא מוקפדת, טעימה, עם יינות טובים וכל הגינונים הצרפתיים – ממש קפיצה קטנה לפריז!

398 Hayes street at Gough, San Francisco

E’Tutto Qua

מסעדה איטלקית מהוללת בשכונת North Beach, שממש לפני שבוע קיבלתי עליה המלצה מחברה מקסימה. וכך היא אמרה: ״זו באמת הייתה חוויה קולינרית באווירה מיוחדת ומלאת חיות. המסעדה הייתה מפוצצת וכל הצוות עבד כמו תזמורת בהרמוניה מושלמת. במקרה יצא לי לדבר גם עם הבעלים של המקום והוא הסביר לי שאם אני רוצה את ה״מיטבולס״ שלהם כמנה עיקרית (בתפריט זה מופיע רק כמתאבן) אני יכולה להתקשר מראש והם יכינו. אני מאד ממליצה לקחת את ה״סמפלר״ של המתאבנים, כל אחד טוב יותר מהשני. המנה העיקרית שלקחתי הייתה אחת המנות הטובות יותר שאכלתי, והפסטה שלהם נותנת משמעות חדשה למונח ‘al dente’. למנה קוראים “Spaghetti Neri”. אה, נזכרתי, רק לעיתים רחוקות אני מזמינה קינוח, והפעם (בגלל שהאוכל היה מדהים והכמויות לא גדולות מדי כך שנשאר מקום בבטן) הזמנו כמה מנות והן היו נפלאות גם כן. אפילו הפנה קוטה המוכר וידוע הפתיע ועלה על כל הציפיות. ואם את בעניין של יין אדום, מאד נהניתי מהיין הזה שהם המליצו עליו – Nero D’avola 2015״. זאת בחורה (והמלצה) כלבבי! ואגב, אצלי היא כבר ברשימה.

270 Columbus Ave. San Francisco

Flower + Water

מסעדה איטלקית נוספת, ותיקה ונפלאה לא פחות, השוכנת בלב שכונת ה-Mission, מתמחה בפסטות טריות שהם מכינים במקום, וששמען של הפיצות הנפוליטניות הדקיקות שמוגשות בה יצא כבר למרחוק. המסעדה מתגאה בספר הבישול שלהם המכיל למעלה מ-50 מתכונים וטיפים מאנשים ששיכללו את מלאכת הכנת הפסטה לדרגת אומנות.

2401 Harrison St. San Francisco

Fogo de chão

מסעדת בשרים ברזילאית, שבה נפתחת הסעודה במזנון מרהיב של סלטים טעימים ביותר, וממשיכה עם נתחי בשר מעולים המגיעים על שיפודי ענק שזורמים לשולחן כל עוד אתה נותן ״אור ירוק״. מסעדה אנינה המציעה מנות בשר מופתיות, שחובבי בשר אמיתיים מתעלפים רק מלשמוע עליהן. אני חוזרת לשם שוב ושוב, ולו בשביל הלחמניות המסורתיות (pão de queijo) הנהדרות המוגשות לשולחן חמות ונימוחות.

201 3rd Street San Francisco

La Mar Cebicheria

מסעדה פרוויאנית טעימה שיושבת ממש על ה- Embarcadero. יופי של מנות, יופי של נוף ויופי של אווירה. מצחיק, ששנינו קיבלנו עליה המלצה בדיוק באותו השבוע, משני אנשים שונים, אז כמובן שהיינו חייבים לנסות אותה. מה, לא ככה?

Pier 11/2 The Embarcadero, San Francisco

(כן, אני יודעת שזה נשמע כמו כתובת מתוך ספר של הארי פוטר, אבל נשבעת לכם שיש דבר כזה)

One Market

מסעדה נוספת שיושבת על ה- Embarcadero, ומזה 25 שנה מעסיקה את מיטב השפים ומאכילה דורות של סועדים. אז אם חיפשתם מקום לחגוג בו אירוע, זה המקום בשבילכם.

1 market street San Francisco (dah…)

Spruce

מסעדה יפיפיה בשכונת Presidio Heights, ששווה לבקר בה לבראנץ׳, לאנץ׳ או דינר, ולו בשביל קינוח העוגיות המפורסם שלהם, הנאפות טריות בו במקום.

3640 Sacramento Street, San Francisco

Stem Kitchen & Bar

לחובבי מטבח קליפורני במיטבו. בינות לגנים יפים ונוף עוצר נשימה בבניין משרדים תמים למראה שבשכונת הMission Bay החביבה עלינו, תמצאו את פינת החמד הזאת. המטבח הפתוח, העיצוב המודרני, הירקות האורגניים והמנות המוקפדות והיפות הביאו אותנו לשם לא פעם.

499 Illinois Street, San Francisco

The Stinking Rose

מי לא שמע על המסעדה הוותיקה בלב שכונת ה-North Beach שכולה על טהרת ה״ורד המצחין״ הלא הוא השום? הכול מכול וכול, מהמנה הראשונה ועד הקינוח, הכול כולל שום. (כן, אפילו גלידת שום). אם תדחקו אותי לפינה, אודה שאנשים מגיעים לשם יותר בשביל הקטע, אבל אתם יודעים, על טעם ועל ריח…

325 Columbus Ave. San Francisco

Central Kitchen

Central Kitchen – מסעדת האחות של flour+water הממוקמת בשכונת ה-Mission הפכה באופן רשמי להיות ה-BFF שלנו (או BRF, אם תרצו). היא סופר-נעימה, סופר-טעימה, בעלת שיק-תעשייתי, ניחוחות וטעמים קליפורניים, וכל אלו עושים חשק לחזור אליה שוב ושוב. התפריט משתנה מידי יום, אך הפסטה היא תמיד בחירה טובה. אנחנו התענגנו על סלט עלים מרענן, טורטלוני נפלאים ממולאים עם דלעת (אני), ירקות כבושים ושורט ריבס משובח (האיש).

 Central Kitchen, 3000 20th St, San Francisco, CA 94110

אז חברים, אל תפספסו הזדמנות נהדרת לצאת ולבלות עם בן או בת הזוג וגם עם הילדים. אל תתנו למזג האוויר, לחשיכה המוקדמת או לדכדכת העונתית להכניע אתכם, ונצלו את שבוע המסעדות בעיר הגדולה.  לרשימה המלאה של המסעדות המשתתפות ולפרטים נוספים, פנו לקישור הזה.

ואם אתם באזור, בואו להרים כוסית לחיי יפה התואר. והעיקר, רק בשמחות!

שבת שלום,

דלית

Sycamore Grove Park: מסלול משפחתי חביב לחורף

מאת: טלילה גולן

לאוהבי הטיולים אני ממליצה כאן על מסלול יפה בפארק נחמד המתאים במיוחד לעונת החורף. הפארק נקרא  Sycamore Grove Park, וזהו פארק עירוני יפה בדרום העיר Livermore שבמזרח המפרץ, כשעה נסיעה מסאניוויל.

הפארק היה פעם שטח חווה ובו יקב שכיום הוא מבנה היסטורי. את העדויות לחווה הפוריה שהיתה פה בעבר ניתן לראות בעצי הפרי הפזורים בשטח הפארק – בעיקר זיתים, תפוחים ושקדים.

המסלול המטוייל ביותר וזה המתאים לעגלות הוא השביל הסלול לאורכו של נחל Dry Creek שבחורף אינו יבש כלל ולפעמים אף עולה על גדותיו. משביל זה ניתן להתפצל דרומה בכמה מקומות ולמסלולים מעגליים בגבעות. המסלולים כולם ברמה קלה או קלה+. השבילים האלה אינם סלולים אבל הם רחבים ונוחים להליכה ומתאימים גם לטיולונים עם גלגלים גדולים יותר.

המסלול שאני ממליצה עליו מתחיל בחניון הראשי של הפארק- משם מתחילים בשביל של ה-Dry Creek וחוצים את הגשר לכיוון דרום. אחרי כשני שליש מייל בערך פונים דרומה לשביל Walnut לכיוון הגבעות ומשם ממשיכים דרומה על Wagon Road Trail. משביל זה יוצאים שבילים מעגליים קטנים נוספים – אם יש את הזמן אני ממליצה ללכת גם בהם. ה- Meadowlark Loop מוביל לתצפית על נחל נוסף שמחוץ לגבולות הפארק וה- Cattail Pond Loop מוביל לנקודת תצפית יפה על הגבעות.

ה-Wagon Road Trail מוביל לבריכונת קטנה: ה-Cattail Pond שם עובדים לשחזר את הצמחיה הטבעית של האזור. בבריכה זו ניתן לצפות בצבי מים ובעופות מים. לפעמים מחכה ליד הספסל (יש שם ספסל 🙂 ) קופסה ובה משקפות, מחברת ועט, ובקשה לרשום את מיני החיות אותם ראיתם ואת מספרן, ובקשה נוספת להשיב את המשקפות לקופסה בתום התצפית.

משם אפשר להמשיך ל- Valley View Trail בשביל מסלול ארוך יותר  או לחזור חזרה ל- Winery Loop ושם לפנות מזרחה לכיוון מבנה היקב הישן ואחריו להתחבר לשביל הנחל ולשוב איתו לחניון.

הפארק אינו גדול, וניתן לטייל במערכת השבילים שלו בין שעה לחצי יום ואז לצאת לסיבוב בדאונטאון ליברמור או להכנס לאחד היקבים המקומיים המציעים טעימה מתוצרתם.

הפארק מתאים במיוחד לעונת החורף והאביב כאשר הנחל זורם והגבעות ירוקות ומזג האויר לא חם מידי. יומיים-שלושה לאחר גשם מומלץ לנעול נעליים גבוהות ועמידות למים ולבוץ.

כתובת הפארק:

1051 Wetmore Road, Livermore

הכניסה לפארק היא בתשלום של $7 לרכב. מותר להביא כלבים ברצועה.

שיהיה בכיף!