מה זה אפוסטיל? וכיצד ניתן לקבל אותו?

מה זה אפוסטיל? וכיצד ניתן לקבל אותו?

מאת: עו"ד סתיו וייס ועו"ד שרון אריאלי

סביר להניח שבמסגרת המעבר לקליפורניה נדרשתם לספק לא מעט מסמכים רשמיים כמו תעודת נישואין, תעודת לידה או כל מסמך רשמי אחר ואז עלתה המילה אפוסטיל שוב ושוב. כדי להבין מה עומד מאחורי המושג יותר לעומק, הכנו מסמך שמפרט את התשובות לכל השאלות ואת הדרכים להנפיק את אותו אפוסטיל.

המילה “apostille” באה מלטינית, מהמילה postilla”" אשר משמעותה "הערה, הסבר". כך שלמעשה אפוסטיל היא תוספת בשולי או בתחתית הכתיבה.

האפוסטיל נועד לאשר כי תעודה או מסמך אשר השימוש בו ייעשה במדינה אחרת הינו רשמי, מקורי, והונפק על ידי הרשות המוסמכת לכך במדינה בה הונפק. האפוסטיל כולל מידע על הרשות המוסמכת שהנפיקה את המסמך, תוארו של בעל התפקיד המאמת את החתימה על גבי המסמך או התעודה וכיוב'.

אפוסטיל יידרש במקרה של מסמכים רשמיים כגון תעודת נישואין, תעודת לידה או כל מסמך רשמי אחר שיצא מידי אחת מרשויות המדינה, וכן במקרה של מסמכים אשר אומתו על ידי נוטריון, ובמקרה זה האפוסטיל מאשר כי הנוטריון החתום על המסמך הוא אכן נוטריון על פי דיני המדינה שהנפיקה את האפוסטיל.

עבור המדינות שחתמו על אמנת האג מה- 5 באוקטובר 1961, החליף האפוסטיל את דרישות הלגליזציה הפורמליות של מסמך רשמי ממדינה אחרת שהיו קיימות עד כה. לפני אימוץ האמנה היה צריך לאמת את התעודה הציבורית ברשות המוסמכת שהנפיקה אותה, לאמת את חתימת אותה רשות במשרד החוץ של אותה מדינה, ולבסוף, לאמת את חתימת משרד החוץ בנציגות הדיפלומטית או הקונסולרית של המדינה בה יש להציג את המסמך. יש לציין כי הליך זה נדרש גם כיום במקרים בהם אדם מבקש להציג תעודה ציבורית של מדינה אחת במדינה אחרת, כאשר אחת מאותן מדינות אינה חתומה על אמנת האג.

את האפוסטיל יכולות לתת אך ורק הרשויות המוסמכות לכך במדינה. כך למשל, הרשויות המוסמכות לתת אפוסטיל במדינת ישראל הן משרד החוץ, רשמים של בתי משפט השלום ועובדי מדינה שמונו על ידי שר המשפטים. פקידים מוסמכים לעניין זה יושבים ברבים מבתי המשפט ברחבי הארץ. בקליפורניה הרשות המוסמכת לתת אפוסטיל היא משרד מזכיר המדינה (Secretary of State).

האמנה קבעה גם את צורת האפוסטיל כריבוע של מינימום 9 ס"מ לכל צלע, אשר מכיל את הכותרת בצרפתית "Apostille (Convention de La Haye du 5 octobre 1961)" ואת המידע הבא:

  1. המדינה.
  2. מסמך ציבורי הזה נחתם על ידי (…).
  3. אשר פועל בתפקידו (…).
  4. הנושא חותם / חותמת של (…).
  5. מיקום.
  6. תאריך.
  7. חתימה.
  8. מספר.
  9. חותם / חותמת.
  10. חתימה.

משרדנו נותן שירותי נוטריון כולל אפוסטיל בישראל ובארה"ב.

*** המפורט לעיל מהווה מידע כללי בלבד ואין לראות במאמר זה כייעוץ משפטי. יש להוועץ בעורך דין עבור כל מקרה לגופו

הכותבות, עו"ד סתיו וייס ושרון אריאלי, מלוות לקוחות בסיליקון וואלי בעסקאות נדל"ן בישראל, תוך מתן דגש על צרכיהם כתושבי חוץ.

sharon.@weissarieli.com   –  stav@weissarieli.com

+16506700231
WWW.WEISSARIELI.COM

מתגייסים לעזרת ילדי בית הספר באיסט פאלו אלטו

מתגייסים לעזרת ילדי בית הספר באיסט פאלו אלטו

iStock.com/Alexthq

פוסט אשר פורסם בפייסבוק בו נכתב כי מורה בבית ספר באיסט פאלו אלטו זקוקה לתרומות של ציוד לכיתה שלה הביא ליוזמה ברוכה של בוגרי תוכנית גוונים של ה-ICC לאירגון ואיסוף ציוד מהיר ומרוכז על מנת שכל הילדים באשר הם יוכלו לחזור ללימודים בשמחה.

מבחינתם, הפוסט הינו תזכורת חשובה שלא לכל בית ספר ולא לכל משפחה יש מספיק משאבים להתחיל את השנה ברגל ימין ולכן יש לעשות כל שביכולתנו כדי לעזור למי שידו אינה משגת.

החל משישי בערב ועד ליום שלישי בערב (8.20.2019) יפתחו עמדות איסוף ציוד, אז במידה ואתם מעוניינים לקחת חלק, אתם מוזמנים להביא ציוד עודף שיש בבית, לקנות כמות כפולה ולתרום מחצית מהציוד שתיכננתם לקנות לכיתה של ילדכם, או אפילו לשלוח באמזון ציוד לאחת הכתובות בנקודות האיסוף. המטרה היא לעזור לכ-500 תלמידים הלומדים ב-18 כיתות שונות כך שמדובר בכמות לא מבוטלת. בואו ונרחיב את מעגל האיכפתיות ונוכיח עד כמה הקהילה שלנו חזקה ומדהימה.

רשימת הציוד:

Expo markers for white board

Ticeronda pencils

Glue sticks

Tissue boxes (Kleenex)

Post it notes

Composition notebooks

Clorox wipes

Staples

Refill scotch tape

Staplers

Tape dispensers

Vertical magazine holders

Set of 6 rainbow supply caddy

Hand vacuum

Push vacuum /floor sweeper

Board games for 10 yr olds

2 beach chairs (preferably blue)

נקודות האיסוף

סן חוזה

משפחת הורנשטיין בכתובת
6132 Corte de la Reina, San Jose

מערב סן חוזה

משפחת פנוש בכתובת
4439 Strawberry Park Dr, San Jose

לוס גאטוס

משפחת שריר בכתובת
114 Via Collado, Los Gatos

סאניוויל: 
משפחת ברוטמן-הלפרין בכתובת
1025 Persimmon Ave. Sunnyvale

משפחת זלניק בכתובת
1150 Maraschino Dr. Sunnyvale

משפחת אקריש בכתובת
965 Helena dr. Sunnyvale

משפחת סלע בכתובת
893 Russet Drive, Sunnyvale

קופרטינו

בכניסה לגן שולה

לוס אלטוס:

משפחת לפיד בכתובת
1513 Holt Ave. Los Altos

מאונטיין וויו: 

משפחת שגיא בכתובת
292 Leslie Ct. Unit B, Mountain View

פאלו אלטו: 

משפחת בירנבאום בכתובת
676 Bryson Ave, Palo Alto

מחלקת האייסיסי
OFJCC, building B

מנלו פארק: 

משפחת ענתבי בכתובת
6 Zachary Ct. Menlo Park

משפחת רז בכתובת
128 Dunsmuir way, Menlo Park

פוסטר סיטי-סן מתאו:

משפחת שריר בכתובת
245 Thatcher Lane, Foster City

 

לשאלות נוספות ניתן לפנות לשולי זילברפרב-סלע בטלפון מס׳: 347-574-7960

עבודה עברית: על לימודי האולפן בעברית המוצעים באיזור

עבודה עברית: על לימודי האולפן בעברית המוצעים באיזור

מאת: דלית גבירצמן

על מה אתם חושבים כשאומרים לכם ״קיץ״? קיץ זה ים וקייטנות, נסיעות ובילויים עם משפחה וחברים. קיץ זה שמש, גלידה ואבטיח מתוק, ובעיקר, קיץ זה חופש מלימודים. לא ככה? ובכן, לא ממש ככה.

תכל׳ס, כל מי שאי פעם הכיר מורה מקרוב, יודע עד כמה אנחנו מחכים, מצפים וזקוקים לחופשת הקיץ. וזה לא משום שאנחנו לא אוהבים את מה שאנחנו עושים. נהפוך הוא. בעיני, כל מי שבחר במקצוע ההוראה, בוערת בו או בה תשוקה גדולה ובלתי נשלטת לחנך, ללמד ולנסות להשפיע, באופן כזה או אחר, על דור העתיד. הצורך להתעדכן, לנוח ולמלא מצברים הוא חיוני והכרחי. ולמי שיש ספק מדוע מורים זקוקים לחופשת קיץ, מוזמן לעמוד מול כיתה וללמד פעם אחת, לא יותר. דברו איתי אחר כך.

תלמידי ומורי אולפן USF

על מה אתם חושבים כשאומרים לכם ״עברית״? עבור רובנו זאת שפת אם. השפה שבה אנחנו חושבים, חולמים, כועסים ואוהבים. ולא משנה היכן נהיה, ולאן החיים גילגלו אותנו בדרך, לא חשוב מהן הדעות הפוליטיות שלנו או הסדרה החביבה עלינו בטלוויזיה, העברית היא עבורנו הרבה יותר משפה שנייה. עבור חלקנו זאת שפת מסורת, ועבור אחרים זאת שפה זרה, ובשבילי זאת שפת זהות. אם כך ואם כך, העובדה הברורה, הוודאית והכואבת היא, שעבור רבים אחרים, ובעיקר אמריקאים (יהודים או שלא) קרנה של השפה העברית יורד פלאים. הנתונים מדברים על ירידה של קרוב לעשרה אחוזים בהרשמה ללימודי העברית בקרב סטודנטים בין השנים 2013-2016. המאמרים והמספרים מדברים בעד עצמם. אנשי חינוך בעולם היהודי מביטים במספרים בדאגה ומנסים בדרכים שונות להתמודד עם הבעיה. והנה, באווירה ובמגמה הזאת מתקיימת מזה למעלה מעשרים שנה תוכנית האולפן לעברית באוניברסיטת סן פרנסיסקו, ובאופן מפתיע ובניגוד לכל הנתונים המדאיגים, ההתעניינות בה הולכת וגוברת משנה לשנה.

בשנת 1997, הקימה את האולפן אסתי סקלוט, הפרופסור לעברית באוניברסיטה, במטרה להציע תוכנית לימודים אינטנסיבית להוראת העברית במשך שלושה שבועות בקיץ. מאז ועד היום, מציעה התוכנית הייחודית לציבור לומדי העברית למידה מותאמת ברמות, החל מתלמידים שלא יודעים עברית כלל, ועד לרמה של תלמידים המעוניינים לתפקד באופן יעיל בשפה ולשפר את מיומנויות הלשון בסוגי שיח שונים.

פרופ' אורן קרוֹל-זלדין

״קודם כל, מה שבעיני הופך את האולפן לתוכנית למוצלחת כל כך זה צוות המורים״, אומר פרופסור אורן קרוֹל-זלדין המרצה ללימודי יהדות וצדק חברתי במחלקה לתאולוגיה ולימודי דת ב-USF ומנהל האולפן.  “יש לנו תלמידים שחוזרים שנה אחר שנה ללמוד עם המורות שהם כל כך אוהבים ונהנים ללמוד איתן. כל המורות שמלמדות באולפן מוכשרות מאוד, מנוסות מאוד, כולן אוהבות את השפה העברית והן משקיעות ועובדות במסירות רבה, וזה הדבר החשוב ביותר. דבר שני, כל מי שבוחר ללמוד עברית, כמה למסגרת שתאפשר להם חשיפה מירבית לשפה. רוב האפשרויות העומדות לפניהם היא שעה פה, שעה שם, פעם בשבוע, וזה לא מספיק כדי ללמוד שפה. צריך באמת להיטמע בשפה ובסביבת הלמידה. הדרך היחידה לעשות זאת היא לנסוע לארץ ולא כל אחד יכול להרשות זאת לעצמו. האולפן מציע מסגרת אינטנסיבית של שלושה שבועות, חמישה ימים בשבוע במשך חמש שעות כל יום, שבהם התלמידים חשופים לשפה. דבר נוסף שיחודי לתוכנית שלנו, הוא העניין הרב-דורי. יש לנו באולפן תלמידים שהם גמלאים שיושבים בכיתה אחת עם אנשים שעדיין עובדים מחד, וסטודנטים באוניברסיטה, מאידך, ואפילו עם תלמידי תיכון. הצביון הרב-דורי של האולפן מספק סביבה ייחודית שלא מוצאים בהרבה מקומות בחברה שלנו. החוויה של ללמוד במשך פרק זמן ארוך שכזה בסביבה רב-דורית היא מאוד מיוחדת. מחקרים מראים שחוויות למידה שכאלו הוכיחו את עצמן כטובות ביותר ללימוד שפה שנייה. ולבסוף, העובדה שאנחנו ממוקמים בקמפוס אוניברסיטאי הופכת את החוויה למיוחדת שבעתיים, במיוחד לאנשים מבוגרים יותר וגימלאים המגיעים לקמפוס, וזה מיד מחזיר אותם לעבר שלהם ומחבר אותם לדור הצעיר״.

לפני כשנתיים, חלה ירידה משמעותית בהרשמה גם באולפן של USF והיה חשש גדול לסגירתו. תודות לתרומה משמעותית של הפילנטרופית הידועה אן ג׳רמנקוס, האולפן גדל בצורה משמעותית והוא מונה כיום קרוב ל-60 תלמידים הלומדים בשש רמות שונות, מכיתה א׳ ועד לכיתה ו׳.

פרופסור קרוֹל-זלדין מוסיף ואומר: ״בעוד חמש שנים אני רואה את האולפן גדל, ואני מקווה שבכל כיתה בבניין ישמעו עברית. הייתי רוצה שהתוכנית תוכר כתוכנית הראשית ללימודי עברית בקיץ בארצות הברית ושיגיעו אליה סטודנטים מכל קצוות הארץ. אנחנו מתחילים לראות כבר היום, שיועצים בקמפוסים ברחבי ארצות הברית ממליצים עליה לסטודנטים שרוצים לשפר את כישורי השפה שלהם כדי שיוכלו לעסוק במחקר בישראל. עוד דבר שמגיע מהחזון של אן ג׳רמנקוס, הוא הקמת תוכנית מקבילה ללימודי ערבית שתתקיים אף היא בקיץ. הייתי רוצה לראות את שתי התוכניות הופכות למרכז בין-תרבותי הכולל פעילויות משותפות לדוברי עברית וערבית״.

למעוניינים להמשיך את לימודיהם במהלך השנה, מומלץ ביותר לשקול את האולפן לעברית של בגד כפת.

שולי זילברפרב-סלע, מנהלת ביה"ס לעברית "בגד כפת"

מספרת שולי זילברפרב-סלע מנהלת בית הספר לעברית בגד כפת: ״פתחנו את האולפן בשנת 2017. בנוסף לשיעורים מדי שבוע בכיתה, הוספנו שני מוטיבים שהיו חלק גדול מההצלחה במחזור הזה ובאלו שנפתחו בהמשך, ואלו היו חונכים מהקהילה הישראלית וחגיגת חגים משותפת. בתכנית של ה- Hebrew Buddies גייסנו את שני האלמנטים העיקריים והמשאבים הענקיים של הקהילה הישראלית: השפה העברית ורוח ההתנדבות. יצאנו בהצעה לדוברי עברית להתנדב להיות חונכים באולפן. להגיע למשך שעה פעם בשבוע, ולתרגל אוצר מילים, נושאים תחביריים, קריאה וכתיבה עם הלומדים שלהם. ההיענות היתה מדהימה! ישראלים מהקהילה התנדבו והגיעו מדי שבוע למפגשים. החונכים מצידם, רכשו חברים חדשים שלא היו פוגשים בהם אחרת. לאורך הקורס, התכנסנו כמה פעמים לחגוג יחד את החגים ולהחליף מנהגים. מסורת פגשה מסורת, והמפגש היה מרגש לשני הצדדים״.

המחזור הבא של האולפן של בגד כפת ימשיך להיות מקום לימוד עברית וגם מפגש של שתי התרבויות. המחזור הבא ייפתח בסתיו הקרוב, פרטים בקרוב!

כולנו, כישראלים החיים כאן על קו התפר הבין תרבותי הזה, יכולים לשמש כמתווכים, כמקשרים וכשגרירי תרבות. כולנו יודעים שהעברית היא חלון הצצה לתרבות וגשר המחבר בין עולמות. כולנו מכירים זוגות מעורבים של ישראלים ואמריקאים, דוברי עברית ודוברי אנגלית/ספרדית/כל שפה אחרת שאינה עברית. כולנו עובדים בחברות משולבות, שבהן חיים ומתפקדים זה לצד זה, ישראלים ואמריקאים. ובעידן הזה, שבו אנחנו מחפשים לבנות גשרים ולא חומות, חשוב כל כך שהשפה העברית תחבר בינינו לבין שכנינו.

פרטים על האולפן של בגד כפת בקרוב כאן.

פרטים נוספים על אולפן עברית USF כאן.

שבת שלום!

שלכם, דלית גבירצמן

dalit@gvirtsman.com

מתמודדים עם הורים מזדקנים בארץ? הכירו את עו"ד רקפת שפיים שתסייע לכם בכל עניין

מתמודדים עם הורים מזדקנים בארץ? הכירו את עו"ד רקפת שפיים שתסייע לכם בכל עניין

מאת: דלית גבירצמן

לפני עשרים שנה, ארזנו שני פעוטות ושמונה מזוודות וחצינו את האוקינוס אל עבר ארץ לא נודעת. כמו כל הצעירים חסרי המנוח שיוצאים להרפתקה חדשה ומרגשת, לא העלנו בדעתנו ששני עשורים יחלפו ביעף, ולפתע נמצא את עצמנו במצב שבו אנו חיים במקום אחד, ילדינו במקום אחר, ושהורינו לא ישארו צעירים לנצח. על כל המורכבות של מעבר לארץ חדשה והתאקלמות בתרבות אחרת, שבה הריקוד החברתי הוא כה שונה, נכתב כבר רבות. גם על הקושי הכרוך בטיפול בהורים מזדקנים דובר כבר לא מעט. מה שלא נכתב מספיק זאת המצוקה שחווים אנשים במחצית חייהם, כשמחד, עליהם לתמוך עדיין בילדיהם, ומאידך, ההורים מתחילים להזדקק להם יותר ויותר. מצבם הבריאותי של ההורים לפתע מתדרדר והחלטות רבות נופלות לפיתחם של הילדים, בשעה שאוקינוס שלם מפריד ביניהם. בנוסף לקושי הנפשי הכרוך בהחלטות מהסוג הזה והמרחק הפיזי שאף הוא אינו מקל, מתעורר גם הקושי הביורוקרטי בהתנהלות מול גופים ומשרדים ממשלתיים. ושם, בדיוק בפרשת הדרכים המורכבת הזאת, ניצבת עו"ד רקפת שפיים. את רקפת פגשתי באמצע ביקור מולדת, בין סדנת גאגא אצל אוהד נהרין להצגה בקאמרי. קבענו להיפגש בבית הקפה התל אביבי “תולעת ספרים״. זה היה יום חם ולח במיוחד, והגעתי לפגישה בשעה היעודה כולי נוטפת זיעה. ראשית, המם אותי יופיה, אך כשהיא החלה לספר לי מה היא עושה התרשמתי אף יותר.

iStock.com/Pablo_K

לפני קצת יותר מעשר שנים, רקפת היתה היועצת המשפטית של רשת ״דיור מוגן״. כך היא החלה את העיסוק שלה בנדל״ן של הרשת וגם בעבודה עם הדיירים. באותו זמן, היא ילדה את בנה השלישי והמשרה שלה הלכה ותפחה והעומס עליה היה בלתי אפשרי. אחרי כמה חודשים רקפת החליטה לקחת הפוגה, אך לקח לה בדיוק חודשיים להבין שהתשוקה שלה חזקה ממנה. היא החליטה לפתח קונספט חדש שיותאם לסיטואציה שנוצרה בחייה. לאט החלו להגיע אליה אנשים, קרובים וחברים שההורים שלהם נכנסו לדיור מוגן, והם היו זקוקים לסיוע. רקפת הבינה שיש צורך אמיתי בשוק, שאין לו מענה, ולכן החליטה לפתוח משרד משלה ולגייס את הידע המקצועי שלה לטובת הדיירים. זה היה בשנת 2013. מאז, פנו אליה מהאקדמיה והיא החלה ללמד באוניברסיטת תל אביב בתחום הכשרת מנהלים לניהול מוסדות לגיל השלישי. ואם לא די היה בכל אלה, אחרי חוק הדיור המוגן, היא הגיעה לכנסת כדי להיות שותפה לתהליכי החקיקה.

אם תעשו כמוני, ותציצו לרגע בחוק הדיור המוגן, תבינו מדוע יש צורך באשת מקצוע כמו רקפת שפיים, שבקיאה ושולטת בכל רזי החוק ובתיקונים לחוק, ובפרט שהיא גם מביאה איתה נסיון מהעבודה בשטח. תחום הדיור המוגן הוא עולם ומלואו. הוא כולל בתוכו ליווי צמוד החל מהשלב שבו הדיירים עצמאיים, דרך מצב של ירידה תפקודית וצורך במטפל או טיפול תומך.

והנה מה שלמדתי מרקפת לגבי האפשרויות העומדות בפנינו על פני רצף הזמן: כשאדם עובר להתגורר ביחידה לדיור מוגן, הוא מוותר על הדירה הגדולה שלו, שלא משרתת אותו יותר, לטובת יחידה קטנה יותר במתקן שיש בו שטחים משותפים כמו בריכה, חדר כושר וקולנוע, שנועדו להעשיר את חייו. בשלב מאוחר יותר, אם יש ירידה בתפקוד, מוצמד לו מטפל או שהוא עובר אגף. לבסוף, יש גם את הדיירים הסיעודיים שאינם מתאימים יותר לדיור מוגן. החוק טוען שכדי להיות זכאים לדיור מוגן הדיירים צריכים להיות עצמאיים, ויש צוות רב מקצועי שתפקידו לאשר שהאדם יכול לנהל את משק ביתו באופן עצמאי. החוק גם טוען שאי אפשר להשאיר אדם בדיור מוגן כשהצוות הרב מקצועי קובע שברמה תפקודית הוא אינו יכול להישאר שם. במקרה כזה, המשפחה צריכה להחליט האם להעביר את ההורה למחלקה סיעודית בתוך הדיור המוגן או למחלקה חיצונית.

מבחינת המנגנון הכלכלי, הרוב בוחרים במסלול של פיקדון, סכום חד פעמי שמשולם בכניסה לדיור המוגן, ושלושה אחוזים ממנו נשחקים בכל שנה. בנוסף, יש תשלום חודשי שוטף עבור השירותים הבסיסיים של נקיון היחידה, אחזקת המתקנים המשותפים, שירותי מרפאה, חוגים, חיי תרבות, שומר בכניסה וכו׳. ישנו גם מסלול של שכירות, הכולל תשלום חודשי שוטף שהוא גבוה יותר. המסלולים משתנים ומותאמים לצרכים של הדיירים וצריך להכיר את כל האפשרויות.

רקפת מציינת בפני שרק שלושה אחוזים מאוכלוסיית המבוגרים בוחרים בדיור מוגן. כל השאר, אינם יכולים להרשות זאת לעצמם או שהם יעדיפו להישאר בבית. רקפת מספרת לי שהיום אנחנו ניצבים בפני שינויים גדולים בתחום הזה. מדינת ישראל הבינה שיש צורך להגדיל את ההיצע של פרויקטים לדיור מוגן מפני שהמחירים מאוד גבוהים ויש להפחית אותם כדי שיותר אנשים יוכלו להרשות זאת לעצמם. המטרה היא להנגיש את הדיור המוגן למעמד הביניים ולא רק כמענה לעשירון העליון. כמו כן, רשימות ההמתנה לדיור המוגן ארוכות מאוד ולאור הגידול המאסיבי באוכלוסיית הגיל השלישי (על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2035 יהיו בישראל 1.4 מליון אנשים מעל גיל 65) חשוב להתארגן בהתאם מבחינת חלופות דיור. יש צורך לשחרר את הקרקעות בבתים המשותפים לטובת דירות קטנות יותר המונגשות לקשישים הבוחרים להישאר בביתם, ובה בעת, לשחרר את הדירות הגדולות לדור הבא. כיום, ישנם 15,000 דיירים בדיור מוגן ובבניה העתידית מדובר על עוד 10,000 יחידות בשנים הקרובות, כך שמדובר במהפכה.

כשרקפת מדברת על פרויקט של דיור מוגן, על התחדשות עירונית וחלופות דיור לגיל השלישי, העיניים שלה נוצצות. כאן אני עוצרת ושואלת אותה מהיכן התשוקה הגדולה לתחום וכיצד התחיל הכול. אין ספק שהיא אוהבת את העיסוק שלה ונהנית מהעשייה, וזה הכי כיף לפגוש אנשים כאלה. רקפת מבהירה לי שהמפגש עם המבוגרים והתהליך שהיא עוברת איתם ביחד מאוד מרגש אותה. מתחת לעורכת הדין הסופר-מקצועית, אני מגלה פן אנושי ואלמנט רגשי שמקסים אותי. התמיכה שרקפת נותנת לאנשים בתקופת המעבר הקשה הזאת, ממלאת אותה סיפוק והקשר האישי שהיא יוצרת איתם חשוב לה מאוד. לא פעם, אחרי שהיא חווה איתם את המעברים, רקפת נקשרת אל האנשים שהיא מלווה ואף מקפידה להמשיך ולשמור איתם על קשר. מאז שהיתה ילדה, ידעה רקפת שהיא רוצה ללמוד משפטים והיא מעידה על עצמה שניחנה בחוש צדק מפותח. היא נולדה בכפר סבא, בגיל 23 החלה ללמוד, סיימה שני תארים, התחתנה וילדה שלושה ילדים. השאיפה שלה לצדק עדיין משמשת לה כמצפן, ונמשכת חרף המציאות שלעיתים טופחת על פניה. האמביציה, המוטיבציה הגבוהה, העקרונות המנחים, והאהבה לעיסוק שלה הם דברים חשובים, שרקפת היתה רוצה להנחיל כמורשת לשלושת בניה.

לפני כשנתיים, רקפת החלה לתת מענה ללקוחות ישראלים ששוהים ברילוקיישן בחו״ל. היא מציעה ליווי צמוד בכל התהליך הכרוך בהחלטות הקשורות לדיור של ההורים, יפוי כוח ועבודה מול הבנקים, זכויות מול ביטוח לאומי וחברות הביטוח. היא נותנת אף סיוע בהחלטות קשות הקשורות לסיום החיים, הצוואה והסדרי קבורה. בתחילת התהליך, רקפת תומכת בהורים, אך ברגע שחלה הדרדרות במצבם, היא עוברת לעבוד לצד הילדים מול הגורמים השונים. היא מהווה one stop shop – גוף אחד יעיל שהם סומכים עליו, שמקצר להם את כל התהליכים. העיקרון שמנחה אותה בעבודתה הוא אמון ויושרה, והיא מקפידה להתאים את הפתרונות לצרכים.

לסיום, אני מבקשת מרקפת לתת מנסיונה עצה להורים ולילדים. ״אני מאוד מאמינה בפתיחות, בשקיפות, בלטפל בדברים ולא להשאיר מאחור אדמה חרוכה. לא להגיד ״אחרי המבול״ וכן לצפות כמה מהלכים קדימה. חשוב להערך נכון, לקיים שיחות קשות ולסגור דברים כדי להקל על ההתנהלות בעתיד. זה פותר הרבה בעיות שניצבות אחר כך מול הילדים, כשההורה לא צלול או שהוא לא נמצא כבר בין החיים. תהליך פרידה נכון עוזר גם לאחים להתקרב. מי שמתכנן נכון את הדברים האלה ומדבר עליהם עכשיו, מצמצם את הסיבוכיות, המורכבויות וההוצאות הצפיות בעתיד. אל תתנו לדברים להפתיע אתכם.״

לפרטים נוספים: https://www.rmslaw.co.il/

rakefet@rmslaw.co.il

שבת שלום!

דלית גבירצמן
dalit@gvirtsman.com

רילוקיישן עם תיכוניסטים: היכרות עם מערכת החינוך האמריקאית בתיכון למגיעים מישראל

רילוקיישן עם תיכוניסטים: היכרות עם מערכת החינוך האמריקאית בתיכון למגיעים מישראל

מאת: שירלי צפלוביץ

כשעושים רילוקיישן עם ילדים בגיל חטיבה או תיכון, הכל נראה מסובך יותר. מעבר לקושי לעקור תיכוניסטים מהעולם החברתי שלהם, בארץ הם בדרך כלל כבר על מסלול מחושב מראש של תיכון ישראלי על מגמותיו, היכרות רבת שנים עם המערכת, והניסיון שלנו ההורים כתלמידים בעצמנו.

ואז הכל משתנה. והכל משונה.

כיוון שהשאלה עולה מדי פעם, אשמח לנסות לעשות לכם הכרות בסיסית וראשונית עם המערכת הציבורית האמריקאית כמו שאני מכירה אותה מנסיוננו האישי. המערכת הציבורית פה היא ממש חינם לגמרי (גם ספרי הלימוד בחינם, ואפילו מחשבון מדעי בהשאלה אם צריך, אבל תרומות מתקבלות בשמחה רבה ומאד מקובל לתרום), והיא מאד שונה ממה שאנחנו מכירים מישראל.

הרוב המכריע של הנוער הישראלי בוואלי נמצא בבתי ספר תיכון ציבוריים. יש תיכון פרטי יהודי בשם קהילה שנמצא בפאלו אלטו, והוא משרת בעיקר את הקהילה היהודית העשירה של האיזור וגם קצת ישראלים.

תיכון קהילה, למקרה שאתם מחפשים לכם חינוך יהודי, איכותי ואינטימי, ואתם מוכנים לשלם את המחיר.

אתחיל בדיסקליימרים המתבקשים – אני לא אשת מקצוע בתחום, סתם אמא לשתי בנות שהגיעו לפה באמצע כיתה י' וח'. בזמן כתיבת הכתבה, אחת סיימה תיכון והולכת לאוניברסיטה ציבורית בקליפורניה והשניה עולה לכיתה י"א. הידע שלי מוגבל פחות או יותר לתיכון פרימונט בסאניוויל. הוא בהחלט מייצג את מערכת החינוך הציבורית, אבל יכולות להיות דקויות שמשתנות בין בתי ספר. לכן אני ממליצה תמיד ליצור קשר עם בית הספר ולבקש פגישת הכרות והבנה. אל תתביישו לשאול, אתם לא הראשונים שהגיעו לפה ולא היה להם מושג מכלום.

הקישורים שאוסיף פה הם מאתר תיכון פרימונט Fremont High School, אבל בחיפוש פשוט תוכלו למצוא את המידע הרלוונטי לכל תיכון ציבורי.

על השיטה

תיכון בקליפורניה הוא 4-שנתי, מכיתה ט, עד י"ב.

כיתה ט' – 9th grade – Freshmen

כיתה י' – 10th grade – Sophomores

כיתה י"א – 11th grade – Juniors

כיתה י"ב – 12th grade – Seniors

שנת הלימודים מתחילה באמצע אוגוסט, ומסתיימת בתחילת יוני. השנה נקבעת על ידי הדיסטריקט, ולכן אם יש לכם ילדים בתיכון וביסודי, מאד יכול להיות שהחופשים שלהם לא יהיו בול אותו דבר.

את תאריכי הלימוד והחופשים של הדיסטריקט של פרימונט אפשר לראות פה.

בניגוד למה שאתם מכירים מהארץ, אין בתיכון כיתת אם. גם לא בחטיבה (כיתות ו-ח). המערכת היא אוניברסיטאית באופייה – יש כמות של קרדיטים שצריך להשיג בשביל לסיים תיכון, ופשוט בוחרים קורסים שיעמדו בקריטריונים הנדרשים. הקורסים כוללים אנגלית, מתמטיקה, מדעים, מדעי החברה (היסטוריה, אזרחות), חינוך גופני, וקורסי בחירה Electives.

את החובות לסיום תיכון (ועוד קישורים מועילים) אפשר לראות פה (שנה נותנת 10 קרדיטים).

הלימודים מתקיימים במשך 5 ימים ויש עד 7 קורסים שאפשר לקחת בשנה, רוב הילדים לוקחים 6. בימי שני יש את כל הקורסים בכיתות קצרות (45-50 דקות לשיעור), בימי שלישי וחמישי את הקורסים של שעה 1, 2, 3, 7 בכיתות ארוכות (שעה וחצי לשיעור), ובימי שני ורביעי את הקורסים של שעה 4, 5, 6 בכיתות ארוכות. בנוסף יש מספר שעות "פלקס" בהן התלמיד בוחר לאיזה כיתה ללכת מהקורסים אליהם הוא רשום כדי להשלים חוסר או לתגבר, או הולך לספריה (זו לא שעה חופשית!)

אין "מגמות" אבל יש שיעורים ברמה גבוהה מאד בחלק מהמקצועות. אלו נקראים שיעורי  AP – Advanced Placement. שיעורי AP נחשבים מתקדמים ביותר ומהנסיון שלנו הם גם משמעותית קשים יותר. כיתות AP נותנות בונוס בחישוב הממוצע לקולג', מדגימות רצינות והתקדמות, ויש להן גם מבחן ארצי שאפשר לעשות בסוף השנה שנותן קרדיט לקולג'. לכיתות האלו יש דרישות קדם שצריך לעמוד בהן לפני שאפשר לקחת אותן, ולכל בית ספר היצע קצת שונה.

בנוסף לכיתות AP יש כיתות ברמת ביניים שנקראות Honors שנותנות בונוס יותר קטן ואין להן מבחן ארצי.

תוכנית ELD – English Language Development

הילד דובר אנגלית ברמה תיכונית מהבית? הרווחתם. אבל אם הוא לא, הוא יצטרך להכנס לכיתות תגבור אנגלית ללומדי השפה. בתיכון פרימונט יש 3 רמות ELD, כשאחרי שמסיימים את השלישית, עוברים ללמוד בכיתות רגילות. אחד הדברים המיוחדים בבית הספר הזה הוא היצע מאד נרחב של כיתות "מוגנות" sheltered לתלמידי ELD – במתמטיקה, מדעים, היסטוריה, ספרות ועוד. זה מאפשר לילדים להתמודד עם המקצועות האקדמים באופן שיותר מתאים לקושי שלהם עם השפה, עם מורים שמתמחים בהוראת תלמידים לומדי אנגלית. רמת האנגלית נקבעת במבחן השמה שמתקיים לפני תחילת הלימודים. לתלמידי ה-ELD יש גם תוכניות נוספות של לימוד התרבות האמריקאית, ולהורים יש מפגשים עם הצוות כדי להכיר את המערכת בצורה יותר עמוקה.

מידע מפורט על תוכנית ה-ELD תמצאו כאן.

אז איך בוחרים תוכנית לימודים? 

השאלה הראשונה שאתם צריכים לתת עליה את הדעת – האם התלמיד ירצה ללכת לקולג' באוניברסיטה 4-שנתית בארה"ב. אם כן, הקרידיטים הנדרשים לסיום תיכון, לא מספיקים, והוא יצטרך לתכנן את מערך הלימודים שיתאים לדרישות של האוניברסיטה.

לאוניברסיטאות הציבוריות בקליפורניה יש רשימת דרישות שנקראת A-G Requirements הרשימה הזו יותר מחמירה ויותר ענפה מזו הנדרשת לסיום התיכון. היועץ בבית הספר Guidance Counselor ידע לעזור לתלמיד להשלים את הנדרש. הבעיה מתחילה להסתבך כאשר מגיעים מישראל עם תעודה חלקית של התיכון, ומשלימים את השאר באמריקה, בבית הספר תצטרכו להבין איזה קרדיטים התלמיד יוכל לקבל על סמך התעודה הישראלית ואיזה לא.

רשימת הקרדיטים הנדרשים להרשמה לאוניברסיטה מרשת UC:

האם כל תלמיד שמגיע באמצע התיכון מישראל יוכל להשלים את הנדרש? לא בטוח. זה תלוי הרבה ברמת האנגלית ובמוטיבציה לעבוד קשה. אבל יש פתרון אלטרנטיבי ללימודים גבוהים. במקום להרשם ישר לאוניברסיטה 4-שנתית, אפשר לעשות שנתיים בקומיוניטי קולג' מקומי, ואז לעבור (transfer) לאוניברסיטה. לקומיוניטי קולג' תנאי קבלה קלים במיוחד והוא גם עולה ממש מעט כסף, כך שזו אופציה מעולה.

אם הכוונה לחזור ללימודים גבוהים בישראל, כדאי לנסות להבין מה דרישות האוניברסיטאות בארץ לתלמיד שמגיע מארה"ב ולתכנן את התוכנית בהתאם.

הכי טוב – תקבעו פגישה עם היועץ. ואם צריך יותר מפגישה אחת, אל תתביישו. תבקשו להפגש גם עם היועץ של הELD. תחקרו ותתעמקו עד שתבינו את השיטה, תבינו על איזה כיתות מהארץ מקבלים קרדיט, ואיך בונים תוכנית שתאפשר לילדה לסיים תיכון וגם להיות מוכנה לאוניברסיטה אם זה חשוב לכם ולה.

מה להביא?

כיוון שבית הספר ציבורי, הוא יקבל את התלמידים שלכם מתי שתגיעו.

לרישום לבית ספר צריך להביא תעודה מזהה (דרכון), תעודת לידה (בגדול, הגיל קובע את הכיתה), תעודות קודמות (מתורגמות), פנקס חיסונים (אנחנו הבאנו את הטופס של הדיסטריקט, ממולא וחתום על ידי רופאת הילדים בארץ), אישור על ביצוע בדיקת שחפת (TB Test) או פטור מבדיקת שחפת, ומספר הוכחות לכתובת מגורים (כיוון שהשיוך לבית הספר הציבורי נעשה באופן קפדני על סמך הכתובת).

הרישום מתבצע דרך הדיסטריקט (שבמקרה שלנו כולל 5 תיכונים), ואת המידע לרישום אפשר לראות פה וגם פה.

כדי להכנס לכיתה ט' אני מאמינה שמספיק להביא תעודה מתורגמת של כיתה ח' מישראל (אבל תוודאו עם הדיסטריקט).

אם אתם נכנסים לכיתה מתקדמת יותר, חשוב להביא תעודות מתורגמות של כל השנים הקודמות בתיכון (ט' ומעלה) כדי לקבל קרדיטים מתאימים. איך מתרגמים? אני תרגמתי באופן אישי, ובית הספר בארץ אישרר את התרגום. אם אתם לא מרגישים מספיק בטוחים, אפשר לתרגם באופן מקצועי, בכל מקרה, חשוב לשים לב לכמה דקויות:

– נסו עד כמה שיותר להתאים את שמות השיעורים שנלמדו בארץ לשמות שיהיו מוכרים ליועץ המקומי.

– אין פה שיעורי "מתמטיקה". יש אלגברה, גאומטריה, פרה-קלקולוס, קלקולוס, סטטיסטיקה וכדומה. לדוגמא, אפשר לראות את הקורסים הניתנים בתיכון פרימונט בקישור הזה.

עשו כל מאמץ לתרגם את הסיליבוס של כיתות המתמטיקה שהילד/ה למד/ה בארץ כדי שאפשר יהיה להתאים פחות או יותר למה שמכירים פה. גמישות זה לא הצד החזק של האמריקאים, אז נסו להתאים את עצמכם לתבנית המקומית. בכל מקרה הוא יצטרך לעשות מבחן כניסה במתמטיקה. לצערי, בגלל הקושי בשפה, לעיתים ילד שיודע לא רע מתמטיקה ימצא עצמו בכיתה נמוכה יותר ברמתה, פשוט מחוסר ידיעת השפה. אמנם מתמטיקה היא אוניברסלית, אבל מי שמתקשה בשפה לא מכיר את המושגים ולא ידע לפתור בעיות מילוליות. אפשר לנסות להאבק על זה, אפשר לקבל את הגזירה ולהתקדם מהר יותר בעזרת קורסי הקיץ.

– אין פה שיעור "מדעים". יש פיזיקה, ביולוגיה, כימיה, ועוד. שוב, לפי הסיליבוס תנו לשיעור את השם המתאים לו.

– אם יש מהארץ שיעור היסטוריה, תתרגמו את זה ל-World History. אזרחות זה Civics.

– אל תרשמו שיעור "ספורט" אלא "חינוך גופני". ספורט נחשב פעילות אחר-בית-ספרית, ואילו Physical Education זה השיעור עליו אפשר לקבל קרדיט. כל תלמידי כיתה ט' מחוייבים לקחת שיעור PE. בנוסף צריך לקחת שנת PE נוספת, אלא אם עוסקים בספורט בית ספרי שמחליף את הדרישה. אגב, שיעורי החינוך הגופני לא מופרדים בין בנים ובנות, והם השיעורים היחידים שצריך עבורם תלבושת אחידה.

– נסו לקבל קרדיטים של Electives על כיתות שלומדים בארץ ולא לומדים פה כמו תנ"ך וגאוגרפיה.

– קחו בחשבון שבמעבר בין מערכות כל כך שונות באופיין, מפסידים לפעמים קצת, אבל זה לא סוף העולם.

אם יש לתלמיד שלכם תוכניות ללכת לקולג' באוניברסיטה 4-שנתית, אני מאד ממליצה להכין מראש את התעודות הישראליות הנדרשות – מכיתה ט' ואילך. האוניברסיטה מבקשת לקבל את התעודה המקורית חתומה על ידי בית הספר (בישראל), תרגום באנגלית חתום על ידי בית הספר (בישראל), שניהם יחד במעטפה סגורה כשעל הסגירה של המעטפה יש חותמת של בית הספר. מציק למדי אבל אם תספקו את התעודות בדיוק כמו שציינתי, הן  יתקבלו על ידי האוניברסיטה. כיוון שחלק מהאוניברסיטאות מבקשות את התעודה עוד בזמן ההרשמה, כדאי שיהיו לכם כמה עותקים חתומים לשליחה. יכול להיות שיש אפשרות לספק לאוניברסיטה תרגום מקצועי מורשה שלא דרך בית הספר, אבל כמו שאמרתי, אני מספרת על הנסיון האישי שלנו.

עברית כשפה שניה

השפות הנפוצות הנלמדות פה בבית הספר כשפה שניה הן ספרדית, צרפתית, יפנית וסינית. אם התמזל מזלכם והילד למד אחת מהשפות האלו, הוא יוכל לעשות בחינת השמה ולהכנס לכיתה ברמה המתאימה.

אם כמו הבנות שלי הוא למד ערבית בישראל, זה לא עוזר לו ממש, אבל יש לתיכוניסטים שהרגע עברו מישראל כלי סודי – הם יודעים עברית ברמה מאוד מאוד גבוהה.

ספציפית בתיכון פרימונט *אין חובה* ללמוד שפה זרה. אבל, וזה אבל גדול, מי שרוצה להרשם לאוניברסיטה ציבורית בקליפורניה צריך לענות על דרישה E – שפה שנייה שאינה אנגלית. כדי לענות על הדרישה צריך לקחת שנתיים רצופות בתיכון של שפה זרה, או להוכיח ידיעת שפה שניה על ידי בחינה ארצית סנטדרטית SAT Subject Test  שניתן גם בשפה העברית Modern Hebrew. אם אתם חושבים על אוניברסיטאות אחרות, מומלץ כמובן לבדוק מה הדרישות הספציפיות שלהן.

תיכוניסטים שרק הגיעו מישראל יכולים להשלים שנתיים כאלה ויותר (אם הקולג' שאליו הם מתכוונים להגיש מועמדות דורש יותר) בלימודי עברית מחוץ לבית הספר במקום השפות המוצעות בו. היתרון הגדול שלהם הוא שיוכלו להתחיל ישירות בקורס עברית רמה 3 ולהגיע אפילו עד קורס עברית ברמות גבוהות (למשל, עברית 6 honors). הבנות שלי החליטו לוותר על קורס השפה השנייה, ולגשת ישירות למבחן הארצי, שהוא קל מאד לילדים שדוברי, קוראי וכותבי עברית ברמה תיכונית. כדאי לעשות את המבחן בסוף י' או בסוף י"א (הרישום לאוניברסיטאות מתבצע בתחילת י"ב). הוא ניתן פעם בשנה בתחילת הקיץ ומומלץ להרשם אליו הרבה זמן מראש כדי לתפוס מקום במרכז בחינה קרוב.

קורסי קיץ

הדיסטריקט נותן מספר רב של קורסי קיץ במהלך החופש הגדול. הקורסים נועדו קודם כל לאפשר לתלמידים שנכשלו בקורס מסויים להשלים אותו על מנת להצליח לסיים תיכון, והבאים בתור הם תלמידים שמעוניינים לקחת קורסים כדי להתקדם מהר יותר בחומר או להשלים חוסרים אחרים. קורס קיץ של סמסטר לוקח 3 שבועות, ושל שנה 6 שבועות. זו דרך אינטנסיבית אבל מוצלחת להשלים פערים.

הבנות שלי עשו קורסי קיץ ב-ELD, ביולוגיה (הגדולה להשלים סמסטר חסר לטובת הדרישות לאוניברסיטה) וגאומטריה (הצעירה כדי להתקדם מהר יותר ולפתוח את האפשרות להגיע לרמה של AP בי"ב).

מידע על קורסי הקיץ Summer Academy כאן

מעבר לאקדמי

התיכון האמריקאי הממוצע, כמו בסרטים, מלא אפשרויות מעבר ללימודים – עשרות (!) ענפי ספורט, קבוצת צ'יר לידרס, קבוצת מחול, דרמה, תזמורת, מקהלה, דגלנים, נבחרת רובוטיקה, והמון מועדונים בנושאים שונים כולל ה- Jewish Student Union. מאד ממליצה למי שיש לו איזה תחום עניין רלוונטי, לנסות להשתלב באחת הפעילויות.

ההשתלבות בפעילות כזו עוזרת להשתלב בחיי בית הספר, משפרת את האנגלית, נותנת עניין לחיים, ויוצרת חברויות חדשות, מעבר למעגל הישראלי שהילדים נוטים להיצמד אליו.

מידע על הפעילויות אפשר לראות פה.

ודבר אחד קטן שלא שייך ללימודים – הצופים

אם חשוב לכם לשמור על הישראליות, והילדים מעוניינים בחברה ישראלית די אותנטית, כולל עומר אדם בפול ווליום, המלצה חמה על הצטרפות לצופים הישראלים בעמק – שבט המפרץ. זה לא בדיוק כמו הצופים בארץ, אבל דומה מספיק, חוגגים את החגים, מציינים את ימי הזכרון, מדברים עברית ונכנסים לחברת נוער אינסטנט. השכב"ג (כיתות י-י"ב) מאד מגובש, ומאד מנוסה בקליטה של ילדים חדשים.

לאתר שבט המפרץ לחצו כאן.

קשה בכתבה קצרה להסביר את כל הדקויות של מערכת החינוך האמריקאית בתיכון. אני מקווה שהצלחתי לתת לכם תמונה ראשונית של המערכת. לוקח זמן עד שמבינים את הכל, וגם סיכוי לא רע שתעשו קצת טעויות בדרך, אבל אני מקווה שעזרתי להפחית אפילו במידה קטנה את החששות.

בהצלחה!