משכירים נכס בבעלותכם בישראל? הכירו את התקנות החדשות

משכירים נכס בבעלותכם בישראל? הכירו את התקנות החדשות

מאת: עו"ד שרון אריאלי

חוק השכירות והשאילה (תיקון), התשע"ז–2017 אשר אושר בכנסת ישראל ופורסם ברשומות ביום 19.7.2017, יכנס לתוקף 60 יום מיום פרסומו. תיקוני החוק קובעים אמות מידה חדשות בהסדרת היחסים בין השוכר והמשכיר.

נוסח החוק שאושר שונה מעיקרי הצעת החוק המקורית שהוגשה, אשר כללה בין היתר פיקוח על מחירי השכירות ועוד קריטריונים מחמירים מעין אילו ובכל זאת בנוסחה הסופי היא כוללת כמה הוראות חדשות העשויות להיטיב את מצבו של השוכר.

חשוב לדעת מהם השינויים שחלו בחוק השכירות על מנת לוודא כי ההסכם שלכם ו/או הסכם עתידי אשר בכוונתכם לחתום מול שוכר פוטנציאלי יהיה תואם את הוראות החוק החדשות, שכן מרבית מהוראות החוק החדשות אינן ניתנות להתניה בהסכם בין הצדדים אלא אם ההתניה היא לטובת השוכר.

עיקרי החוק:

המשכיר לא יוכל להוסיף תנאים בחוזה הפוטרים אותו מאחריות לפגמים בדירה,

השוכר יוכל לתקן פגמים בדירה ולקזז את העלות משכר הדירה,

המשכיר יוכל להודיע לשוכר 90 יום מראש על סיום החוזה ואילו השוכר יוכל להודיע למשכיר על סיום החוזה 60 יום מראש,

סכום הפיקדון הניתן למשכיר על ידי השוכר, על מנת לוודא כי השוכר עומד בהתחייבויותיו על פי חוזה השכירות יוגבל לכדי שליש מגובה דמי השכירות עבור כל התקופה אך סכום שלא יעלה על שלושה חודשי שכירות – לפי הנמוך.

כמו כן, החוק החדש מגדיר מהי דירה ראויה למגורים (כדוגמת קיומם של פתחי אוורור ומערכת ביוב ותאורה תקינים) וכן משית את שכר המתווך, במקרה והמשכיר נעזר בשירותיו, על המשכיר בלבד.

נראה כי החוק בנוסחו המעודכן שאושר במליאה לא יביא למהפכה של ממש בשוק השכירות ועדיין המשכיר נותר כשידו על העליונה. אולם החוק מביא עמו הטבה מסוימת במעמדם של כ-2 מיליון שוכרים ויוצר גבולות מסוימים בשוק זה ואולי בכך יוכל גם להקטין את הלחץ בשוק הדירות לרכישה שהיא אחת מהמטרות המוצהרות של חוק זה.

 

*הכותבת שרון אריאלי הינה עורכת דין המתמחה בייצוג תושבי חוץ בעסקאות מקרקעין ומיסוי מקרקעין בישראל, כחלק משותפות פעילה במשרד עורכי דין. התגוררה עד לפני כשנה וחצי בעמק הסיליקון.

Sharon Arieli Adv. Sharon@ks–relaw.com Cell: +972-508270275

Gift Tax: הכל על מס המתנה בארה״ב

מאת: עו"ד עינת ארבל

מכיוון שבישראל אין מס מתנה, לא מעט ישראלים המגיעים לאזור מתפלאים לשמוע כי בארה״ב קיים מס שכזה. לעיתים עולות השאלות הבאות: האם ניתן לקבל מתנה מבן משפחה שאינו אזרח אמריקאי ומתגורר בישראל מבלי שיהא חייב במס מתנה והאם זה שונה מקבלת מתנה ממי שהינו אזרח אמריקאי, אך מתגורר בישראל?

האם יש הבדל אם בן משפחה מעביר כספים מחשבונו לחשבון שלנו בארה״ב או אם מעביר את המתנה לחשבון הבנק שלנו בישראל? האם העברה לתוכנית חסכון לקולג' עבור ילדי נחשבת כמתנה?

בתקציר זה ננסה לעשות סדר לגבי נושא מס המתנה, על מי חל ומתי.

בד״כ נותן המתנה הוא זה שאחראי לתשלום מס המתנה. ישנן נסיבות מיוחדות בהן מקבל המתנה הוא זה שיהא אחראי לתשלום.

נותן המתנה יכול לתת בשנה קלנדרית עד $14,000 מבלי להיות חייב במס מתנה. חוק זה חל על מי שהינו אזרח אמריקאי, מי שהינו תושב אמריקאי (לצרכי מס מתנה) או מי שאינו תושב אמריקאי אך מחזיק נכסים בארה״ב.

בני זוג יכולים לתת כל אחד עד $14,000 לכל אחד מילדיהם לדוגמא, כך שכל ילד יקבל עד $28,000 פטורים ממס מתנה ומבלי שיצטרכו לדווח על כך. לצורך העניין, העברת כסף לחסכון לקול׳ג כגון: תוכנית 529 הינה מתנה וחייבת בדיווח על מתנה ומס מתנה אם בשנה הופקדו מעל $14,000, למעט מקרים בהם הינך יכול לבחור להפקיד מראש סכום גבוה יותר, עד $70,000, המתפרש על פני 5 שנים קלנדריות. יש לזכור שכל מתנה נוספת לאותו אדם תהא חייבת במס מתנה.

ישנן מתנות אשר אינן מוגדרות כמתנה ולכן לא יהיו חשופות למס המתנה, כגון מתנות בין בני זוג שהינם אזרחים אמריקאיים, מתנות לארגונים פוליטיים, דמי לימוד המשולמים ישירות למוסד הלימודי והוצאות רפואיות המשולמות ישירות למוסד הרפואי.

מתנות עד שווי $149,000 (בשנת 2017) לבן/בת זוג שאינם אזרחים אמריקאיים יהיו פטורות ממס מתנה.

מס המתנה חל על כל מתנה גם מחוץ לארה״ב במידה ונותן המתנה הינו אזרח אמריקאי או תושב אמריקאי.

לדוגמא, חיים הינו אזרח אמריקאי המתגורר בישראל ומעביר בעלות לדירתו בישראל לאחיו. למרות שהדירה ממוקמת מחוץ לארה״ב, מס המתנה חל על חיים מאחר והינו אזרח אמריקאי. אותו חוק חל במידה וחיים אינו אזרח אמריקאי אך הינו תושב קליפורניה. תושב ארה״ב לצרכי מס מתנה מוגדר כמי שמתגורר בארה״ב ובכוונתו להשתקע בארה״ב באופן קבוע.

מי שאינו אזרח אמריקאי ואינו תושב אמריקאי יהא חייב במס מתנה רק על מתנות של נכסי מקרקעין ו tangible personal property (לדוגמא, אוסף אומנות, תכשיטים, ריהוט וכסף המועבר בתוך ארה״ב) הממוקמים בארה״ב.

לדוגמא, אם חיים שאינו אזרח אמריקאי ומתגורר בישראל נותן לביתו דירה בסן פרנסיסקו במתנה, הוא יהא חייב במס מתנה. אם הוא גם מעביר לה כסף מחשבונו בארה״ב לחשבונה בארה״ב הוא יהא חייב במס מתנה (אם סך המתנות הוא מעל $14,000 באותה שנה).

שאלה מעניינת העולה לעיתים קרובות היא האם בן משפחה, שאינו אזרח אמריקאי או תושב אמריקאי, מעביר מחשבונו בישראל כסף לחשבון אישי שלנו בארה״ב, חייב במס מתנה?

רשויות המס בארה״ב עלולים לקחת עמדה כי העברה זו חייבת במס מתנה מכיוון שהיא נחשבת להעברה של tangible personal property לחשבון הממוקם בארה״ב.

הצעה לפתרון שעשויה למנוע את החבות במס מתנה היא לבצע את ההעברה מחוץ לגבולות ארה״ב, לדוגמא בישראל. החוק אינו ברור לגבי הצעה זו, אך התפיסה היא כי נותן המתנה יכול להעביר את סכום הכסף לחשבון בנק על שמך בישראל לדוגמא. על פי התאוריה, הכסף אינו מועבר בארה״ב. יש לזכור כי עלייך להגיש FBAR ולדווח על חשבונך הנמצא בישראל ותלוי בסכום הכסף בחשבונך, אולי עלייך להגיש גם Form 8938.

אחת הדעות מציינת כי יש להשאיר את הכסף בחשבונך בישראל זמן ממושך של 11-12 חודשים ואז להעבירו

לחשבון הבנק שלך בארה״ב.

בנוסף יש לזכור כי ישנה חובת דיווח (טופס 3520) לגבי העברות מחשבונות זרים כשמדובר על סכום מעל  $100,000

 

*הכותבת הינה עורכת דין המתמחה בדיני עזבונות, אפוטרופוסות, כתיבת צוואות ותכנון ירושה ללקוחות בינלאומיים

einat@arbel-law.com

http://www.arbel-law.com/services

 

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי. לשם קבלת עצה משפטית, על הקורא לפנות לעורך דין מוסמך בעניין לדון בכל מקרה לגופו. אין באמור לעיל כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותבת או משרדה

ארץ אהבתי: 69 סיבות בגללן אני מבקרת בישראל מידי שנה 

מאת: דלית גבירצמן

כמו כולנו, גם לי יש מערכת יחסים מורכבת איתה. היא מעיקה עלי, היא גורמת לי לכעס, אכזבה, ותסכול. כשאני רק מתקרבת אליה נעשה לי חם, אני מתאדמת ומיד מתחילה להזיע. היא אינטנסיבית לי מידי, חונקת וכובלת. נסעתי הכי רחוק ממנה שרק יכולתי, אך משהו ממני תמיד נשאר איתה. היא בדמי, בליבי ובנשמתי. ולא כי אין לי ארץ אחרת. פשוט מפני שהיא אהובה. היא גורמת לי לגאווה עם כל הישג חשוב, היא גורמת לי לבכות מכל מילה. היא גורמת לי לרוץ ברחובותיה כמו חולת אהבה, ולחזור אליה בכל שנה.

תשאלו אותי ״למה?״ אה, אז טוב ששאלתם. הנה 69 הסיבות שגורמות לי לוותר בכל קיץ על חופשה קסומה באי טרופי כזה או אחר לטובת טיסה של 16 שעות, חום של 38 מעלות בצל, חיבוק מיוזע וחיבור מיידי לארץ אהבתי.

1) הקפה – דבר ראשון כשנוחתים, כי אין כמו בתי הקפה בארץ. קפליקס – בית הקפה האיכותי הוקם על ידי פיליפ שפר, המכונה פליקס, וזוגתו יעל. בעיני, הקפה הכי טוב בתל אביב.

2) המאפה – בבית הקפה השכונתי, ארקפה בייקרי, ובכל מקום אחר. בבוקר,בצהריים ובערב. מאפי שמרים חמים וטריים, היוצאים ישר מן התנור, מתוקים, מלוחים – כמו שרק בארץ יודעים להכין.

 

3) השווקים הנפלאים – מחניודה, הכרמל. חגיגה של צבעים, ריחות וטעמים.

4) מסעדת טאיזו – היכל הטעם הטוב של יובל בן נריה מפגינה מקצועיות, שרות ורמת דיוק שהופכת את הארוחה לחוויה חובקת חושים.

5) בית הבד ״גלילי״ בבית לחם הגלילית – תחנה קבועה בביקורי מולדת להצטיידות בשמן זית כתית מעולה מזן פיקואל.

6) בראנץ׳ ב״קסיס״ אצל איילת על חוף הים.

7) ארוחת בוקר ב״רביבה וסיליה״. ולמען האמת, כל ארוחת בוקר בארץ היא חגיגה, אבל הצמד המוכשר הזה הצליח להביא את החוויה לרמות של הנאה שמעמידה בכל יום שישי תורים ארוכים בפתח.

8) חומוס ב״אבו חסן״ – יש דברים שהם מסורת, ובלי מסורת אנה אנו באים? עוד מימי רווקותנו, היינו פוקדים את המקום כשהיה עוד רק ״חור בקיר״. מסעדת עלי קרואן, המכונה אבו חסן, צפופה וחסרת חן, אבל החומוס, החומוס, אין שני לו!

9) בראנץ׳ נפלא בקפה לורנץ ומינץ– במרכז לגסי הריטג׳ שבנווה צדק חבוי מקום קסום כל כך, שרק יודעי דבר שמעו עליו. עכשיו גם אתם יודעים.

10) עוגיות של מיקי שמו – הקונדיטור החיפאי המוכשר העניק לנו הרבה מתנות קטנות ומתוקות. רשת הקונדיטוריות שלו היא אחת מהן.

11) המזנון של אייל שני. האיש הוא בהחלט תופעה, אבל הפיתות שלו הן יצירות מופת. מהיר, איכותי וסופר-טעים.

12) הרצאות של סיון רהב-מאיר בהאנגר 11 בנמל תל אביב – סדרת הרצאות מרתקות המתקיימת מידי יום ראשון, שבה נותנת סיון רהב-מאיר את השיעור השבועי שלה על אקטואליה ופרשת השבוע.  מומלץ!

13) בורקס פוני בשוק צפון. תראו לי מישהו שלא אוהב בורקס? וזה אחד הטובים!

14) לחם ב״לחמנינה״ – מאז שהאיש היקר השתתף בסדנה לאפיית לחם אצל הצמד המוכשר, יש לנו פינה חמה ל״לחמנינה״. ואפילו עוד לא הזכרנו את לחם נלסון. מאפיית בוטיק שווה ביותר!

15) חוף הים- לא משנה אם זה חוף תל אביב, פלמחים, מכמורת, אכזיב או חוף ינאי, כל עוד המים חמימים- אני שם!

16) פטיסרי ״מימי״ בהוד השרון – אין תושב בהוד השרון והסביבה שעוד לא שמע על הפיצות המופלאות של מסעדת נונו. כעת, פתחו הבעלים של נונו ממש בסמוך פטיסרי בולונז׳רי שכל פחמימן אדוק חייב לבקר בה. לצד לחמים מבצק מחמצת בת 14 שנים, נמכרים במקום שלל מאפים משובחים.

17) מסעדת ״דלידה״ – בלב פלורנטין ממוקמת המסעדה הקרויה ע״ש זמרת השאנסון המצרית. במקום המקסים של השף דן זוארץ, באווירה מיוחדת מוגשות מנות אוכל מקסימות לא פחות. מול המסעדה נפתח הבר של דלידה, המגיש מנות בר קטנות וכייפיות. נועז, מגניב ושווה ביותר!

18) נדב קינוחים ברמת ישי – לחם טוב יש בארץ בכל מקום ובנדב קינוחים הוא טוב במיוחד! אוהד ונדב, קמים מדי בוקר בכדי ליצור את כל השפע המוצע למכירה במקום. הינכם מוזמנים להתענג בין אם זה בישיבה בבית הקפה ובין אם חשקה נפשכם לקחת קינוחים או מאפים הביתה. תביאו לי עוגת שמרים טרייה – ותראו לפניכם אישה מאושרת!

19) מסעדת יפו-תל אביב – כי זה חיים כהן. נקודה.

20) היקב של פלטר – אחרי סיור אישי ביקב, פשוט התאהבנו. באיש וביינו. בהחלט שווה את מקומו ומשקלו במזוודה!

21) מאפיית BackDoor – החדר האחורי וחדר הקסמים של מסעדת NithanThai. הבריושים, המאפינס, הגביניות והקישים שעל השולחן, והעוגות היפיפיות בויטרינה כולם נפלאים.

22) דקלבאום באזור התעשייה עמק חפר – פינת חמד באזור השרון.

23) לאכול ממולאים במסעדת ״המוציא״. אפילו תלאביבית אדוקה שכמוני נשבית בקסמה של ירושלים. ״המוציא״ היא רק אחת מהסיבות. אותנטי, מזמין, ביתי, ומזה טעים!

24) מסעדת עדנה ברמת השרון- אוכל ביתי מן המטבח הפרסי שאף פעם לא מאכזב ובטח שלא הלחם האלוהי המוגש לצידו. חברה יקרה התוודתה בפני לא מזמן שאחת הסיבות מבחינתה לחזור לארץ זו ה"מוסמה" ,מנת בשר בקר עם חצילים, המוגשת במקום.

25) טחינה של הר ברכה – טחינה משובחת המיוצרת במפעל קטן בהר גריזים. היא כל כך טעימה שאפשר לאכול אותה בכפית!

26) רוגלך של מרציפן – האם יש עוד מישהו שלא שמע על הקונדיטוריה המופלאה שבלב שוק מחניודה? קונדיטוריה-מרציפן

27) גלידת בוזה – פשוט גולדה מעולה.

28) בר לחם – בגלל הפוקצ׳ה עם הגרעינים. נקודה.

29) קבלת שבת על חוף הים בתל אביב – בית תפילה ישראלי מקיימים בחודשי הקיץ את קבלות השבת באוויר הפתוח, מול הים בעת השקיעה, על הדק הצפוני של נמל תל אביב. חוויה!

30) תאטרון מקורי ישראלי בעיקר ״גשר״ – בגלל הגעגוע.

31) הסביח של עובד- עוד תחנה של געגוע וסיבה לבקר זה הסביח, ועם על הכבוד למוסדות המקומיים, אין כמו הסביח בארץ. המזנון של עובד בגבעתיים הוא כזה מוסד וותיק, שיש עליו אפילו ערך בוויקיפדיה. ואם לא די בכך שהסביח של עובד קיים כבר משנות השמונים ועדיין שומר על אותה הרמה, דבר שלעצמו מעורר הערכה, הרי שעובד המציא שפה משלו. הז׳רגון של עובד כולל ביטויים רבים ורק בשביל זה  – הוא בהחלט שווה ביקור

32) הזיתים – כי רק מי שחי מספיק שנים מחוץ לגבולות המדינה יודע להעריך את טעמם של הזיתים בארץ, עד כדי כך שכתבה שלמה הקדשתי להם:

33) גלידה תמרה – יוגורטיה תל אביבית, איכותית ומפנקת. גם המיצים שלה נהדרים.

34) אבטיח קר, מתוק מתוק – כי אין כמו האבטיחים בארץ!

35) החצילים על האש עם טחינה – מנה שהפכה להיות מנת הדגל של המטבח הישראלי. בתור אחת ששרופה על חצילים – אני מכורה לה.

36) יין ״גשם לבן״ מיקבי שאטו גולן. פשוט צריך לטעום בשביל להבין.

37) מוזאון תל אביב לאמנות – כי יש לי סימפטיה.

38) הופעות ב״זאפה״ – אין ביקור מושלם בארץ מבלי לראות הופעה של מיטב האמנים בארץ באווירה האינטימית של זאפה.

39) תבליני פרג – למי שלא מכיר, בלב שוק מחנה יהודה מסתתרת חנות קטנה ומטריפה ובה מעל למאה סוגי תבלינים, עם התמחות עיקרית בתערובות למטבח הצפון אפריקאי. ניתן למצוא שם האריסה, פלפל צ'ומה, לימונים כבושים, סחוג, תערובות תיבול לגריל, לממולאים ועוד. גם בשוק לוינסקי ניתן להנות, לטעום ולהסניף את כל התבלינים המוכרים והטובים מפפריקה, מקלות קינמון וקארי הודי ועד לתערובות מיוחדות לבישול.

40) תיקים של Me-dusa – המותג הוקם בשנת 2009, על ידי המעצבות גילי רוזין-טמם ועדי גל, בוגרות המחלקה לצורפות תכשיטים בשנקר, שהחליטו להביא לעולם מוצר ייחודי, חדשני ואיכותי. התיקים עשויים מחומר פלסטיק ממוחזר וידידותי לסביבה, שמאפשר חופש פעולה עצום, חדשנות אינסופית וצבעוניות. התיקים, שמיוצרים באהבה הם כולם תוצרת הארץ (ומשלוחים לחו"ל).

41) חנויות ספרים מדליקות כמו סיפור פשוט והמגדלור – כי אין תענוג יותר גדול מלצלול אל תוך חנות מלאה בספרים בעברית. לגעת, ללטף, ולמלא את הלב והמזוודה.

42) תספורת  – כי אין על הספרים בארץ. בכל קיץ אני נוהגת לפנק את עצמי בתספורת חדשה. ממספרת שאפה ביפו ועד לראשון לציון בביקור אצל שי בוטא, שהפציע בשמי העמק, כבש לבבות רבים ואז חזר לארץ. שי מקבל לקוחות במספרת אריק שמעון פרס 33 ראשון לציון.

43) פיתות עם שומשום של אבולעפיה. מסורת, כבר אמרנו, לא?! בתום שבעת ימי הפסח, היינו נוסעים לרחוב יפת, סמוך לכיכר השעון, ושם נהגנו לעמוד בתורים הארוכים בהמתנה לפיתות העגולות עם השומשום שהיו יוצאות חמות ישר מן התנור. טעם של ילדות!

44) הטיילת של תל אביב – מהיפות שיש.

45) שוקו בשקית – כי אין בעולם דברים כאלה!

46) מה שקרה לשוק הפשפשים ביפו הוא סוג של נס או מתיחת פנים. תקראו לזה מייק-אובר מטורף. משוק מאובק, מיושן ומוזנח הוא הפך למרכז בילוי הכולל בוטיקים, גלריות, חדרי סטודיו, ברים, מסעדות ובתי קפה. מחובבי עתיקות מזדמנים שהיו באים לנבור באלטע זאכן, מציפים את רחובות השוק חבר׳ה צעירים ויפים, תיירים ומבקרים מכל העולם. מה שבטוח, אצל פועה שווה לבקר!

47) סבוני רחצה של אהבה – סידרת הסבונים הנוזליים של אהבה, המועשרים במינרלים מים המלח ובמרכיבים צמחיים. קרם הרחצה הקטיפתי בריחות של היביסקוס, לוטוס ומרווה הוא באמת – תענוג של ממש!

48) יוגה על חוף הים בתל אביב לעת שקיעה.

גאגא עם אוהד נהרין

49) לרקוד גאגא בנווה צדק עם אוהד נהרין.

50) הג׳עלה – למי שלא יודע, ג׳עלה זוהי תערובת ממכרת של אגוזים וגרעינים המעשירה ומשדרגת כל סלט טרי (זה כמובן, אם מתאפקים לא לנשנש אותה בין הארוחות). האיש היקר נהנה מתערובת הג׳עלה הקנויה של אפקטבעי, ואילו אני נשבעת שאין ג׳עלה טעימה יותר מזו הנמכרת בסופר שבגן שמואל. בכל מקרה, כולנו נהנים עד בלי די מהשילוב הקטלני של גרעינים, אגוזים, שקדים וכל השאר. הנאה צרופה!

51) ה נ ע ל י י ם – אין כמו חנויות הנעליים בארץ. תראו לי אחת שלא חוזרת מביקור מולדת בלי איזה זוג אחד או שניים. ברשת החנויות שופרא ניתן להשיג את מיטב מותגי הנעליים מאירופה כמו טריפן הגרמנית, Vialis הספרדית, Gola, Un ועוד. ואם כבר בנעליים אסכינן, חייבת להזכיר את אחת אחת, חנות הנעליים בשוק הפשפשים המייצרת נעליים בעבודת יד, כמו פעם.

52) תבניות וצרכי אפייה – כמו שרק בארץ יש! יש בארץ מבחר חסר תקדים של תבניות חד פעמיות למאפינס, קאפקייקס, אינגליש קייק, ומה לא. כלים חד פעמיים לכל מנה ולכל אירוע. מפיות חגיגיות וראנרים לשולחן, מושלמים לקראת החגים הקרבים ובאים. ביקור בחנות ״פרחי תבור״ שבכפר ויתקין משאיר אותי פעורת פה.

53) חוף הים לפנות ערב – סתם לשבת מול הים בשקיעה. לא צריך הרבה יותר מזה.

54) קולנוע ישראלי – כל שנה אני מחכה למנת הסם שלי. הקולנוע הישראלי נתן קפיצה ענקית בשנים האחרונות והוא מזמן חוויה תרבותית אמיתית!

55) טובי פרבר – התכשיטנית הכי מוכשרת והכי מקסימה שזכיתי להכיר. כל תכשיט בקולקציה של טובי פרבר הוא יצירת מופת. כל אחד מהם מיוצר בעבודת יד והוא אחד, יחיד ומיוחד.

56) יש קסם מיוחד בחנויות הקטנות שיש בארץ. חנויות קונספט ייחודיות כמו ״מדפים״ מאפשרות למעצבים ויוצרים ישראלים ממגוון תחומים להציג את עבודותיהם.
57) טוב, אז נכון שלא נוסעים לארץ רק בשביל שוקולד, אבל אם אתם כבר שם, אז שווה לראות איך אפילו בתחום המתוק הזה מדינתנו הפכה לממלכת שוקולד שלא נופלת מממלכות גדולות ומפורסמות בעולם. ג׳וליקה ברמת השרון ושוקולד קרדינל, השוקלטרי הממוקם בלב תל אביב הם פשוט חגיגה!

58) החברים – כי אין להם תחליף.

59)  הנחיתה בנמל התעופה בן גוריון – כי אין מקום אחר בעולם שאליו אני כל כך מתרגשת ומצפה להגיע. לא, לא מוחאת כפיים, אבל בהחלט נרגשת.

60) ימי שישי אחר הצהריים – כי אין עוד שלווה כזאת ואווירה כזאת בעולם.

61) גבינת קוטג׳ ישראלית.

62) שבוע הספר ובכלל, להצטייד בספרים חדשים בעברית.

63) בגדי מעצבים ישראליים

64) מתחמים חדשים כמו שרונה מרקט ושוק צפון נפתחים, חדשות לבקרים, לצד בתי עסק ומעדניות מובחרות. המרכזים הקולינריים הללו לא נופלים ברמתם ממרכזים דומים ברחבי העולם.

65) הטיילת של יפו

66) היוגורט – הכי טעים שיש.

67) סצינת מבשלות השיכר גם משגשגת בארץ. באתר של מבשלת הבוטיק אלכסנדר בפארק תעשיות עמק חפר גיליתי את הציטוט הבא של פרנק זאפה. You can't be a real country unless you have a beer and an airline. אז נראה לי שאנחנו מסודרים.

68) אין מסעדות דגים כמו בארץ. המסעדה האגדתית אורי בורי היא, ללא ספק, מקום עלייה לרגל.

69) המשפחה שלי – כי היא הכי אהובה בעולם.

69 הוא מספר מתעתע, הוא דבר והיפוכו. 69 שנה זה המון שנים וזה כלום, בשנות מדינה. 69 הוא מספר שובב, ורגע לפני סיום עשור נוסף, לפני שמתחילים עם הנאומים והסיכומים, זה הזמן קצת לחייך, ובעיקר – לחגוג.

 

חג שמח!

דלית

מוידויה של מהגרת סדרתית

מוידויה של מהגרת סדרתית

מאת: מישל שבתאי

לפני קצת יותר משלוש שנים, יצאנו להרפתקה חדשה- 11 מזוודות, חמישה תיקים, שלושה בנים , שני הורים מותשים. שש עשרה שעות טיסה ומכולה שנדרשו לה כמעט שלושה חודשים לצוף מתל אביב לפאלו אלטו. עד אז חייתי כבר בשתי יבשות. בשבילי אמריקה הייתה השלישית. אך כשגלגלי מטוס אלעל נגעו במסלול הנחיתה בשדה התעופה שבלוס אנג'לס, ופקיד ההגירה הניד בראשו לכיוון אזור איסוף המזוודת לאחר החתמת הדרכונים, הבנתי את המשמעות המיוחדת של היום הזה לבעלי וילדיי, שעמדו להתחיל את מסעם שלהם כמהגרים, ללא קשר לזמן שבו נשהה בארצות הברית.

לא היתה לנו תוכנית ברורה, וגם עכשיו, לאחר שלוש שנים, אנו לא יודעים לכמה זמן נשאר פה.

כשהתעוררנו בביתינו החדש,  לא היתה לנו אפילו ספה לשבת עליה. הקומקום שרק מעל הכירה החשמלית (במקום הקומקום החשמלי או כירת הגז שהיינו רגילים אליהם). ישבנו בשיכול רגליים, השטיח מקיר לקיר בסלון שלנו ריק מרהיטים ושנראה ענק מתמיד, שתינו תה, מתבוננים דרך דלתות זכוכית בגינתנו החדשה. עלים פריכים היו פזורים על הדשא הירוק (במקום חול ישראלי), סנאים דילגו מעלה ומטה על עצי הסקוויה ושיחקו במחבואים מאחורי שיחי הוורדים (במקום חתולים ישראלים).

עמק הסיליקון הוא צומת למהגרים, והיום אני רואה עצמי כברת מזל שרוב חברותי הטובות הן אמהות מהגרות – נשים מכל רחבי העולם, שלמדו להסתגל בהתאם, והן בעלות עושר תרבותי ולשוני כתוצאה מהחוויות האלה. לפני מספר שבועות פגשתי את מלי מאן וטלי אלון בבית קפה בלוס אלטוס בשעות אחר הצהריים. בזמן שהחניתי את המכונית וחציתי את הכביש, עלו בי זיכרונות מחוויותי שלי כמהגרת-תמידית. למרות שבאנו ממקומות שונים, הרגשתי כי מאלי, טלי ואני חולקות רקע דומה.

דר' מלי מאן, פסיכותראפיסטית עובדת כמטפלת ומפקחת בפקולטה לפסיכואנליזה במרכז הרפואי סן פרנסיסקו. בנוסף, היא עוזרת מחקר קלינית במחלקה לפסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות באוניברסיטת סטנפורד. מחקרה עוסק בהורות ומשפחה ומומחיותה במשפחות שחוו וחוות תהליך הגירה. שמה, מלי מאן, נשמע לי ישראלי מאוד אך למעשה מוצאה איראני-אמריקאי. לפני הגעתה לארה"ב כסטודנטית היא שהתה תקופה בבריטניה, שפת האם שלה פרסית, ועד גיל חמש שוחחו עימה בבית צרפתית ופרסית. ואז הצרפתית, שהיתה שפה שניה, התחלפה לאנגלית. מוצאו של אביה מהשושלת הקג'ארית, שושלת המלוכה האיראנית אשר מקורה בתורכיה. השבט הקג'ארי שלט בפרס (איראן) משנת 1785 ועד לשנת 1925 ובדומה לתרבויות רבות אחרות בעולם, במהלך שני העשורים האחרונים, הקג'ארים מנסים לשמר את מורשתם התרבותית. השילוב המרתק הזה הפרה את עניינה של מלי ביחסים בין שפה לזהות תרבותית, ועם הזמן התחבר לפסיכואנליזה.

שמה של טלי אלון נשמע ישראלי ואכן, טלי היא ישראלית. לאחר חתונתה, הגיעה לעיר ניו יורק עם תכנית ללמוד תואר שני. היא אמרה, "לא היתה לי תכנית ברורה לכמה זמן אשאר. הייתי בשנות העשרים של חיי והרגשתי עצמי כילדה". כל שלושת ילדיה נולדו בארה"ב, נושאים שם ישראלי ודוברים עברית שוטפת, אבל האם הם באמת ישראלים, אני תוהה ביני לבין עצמי?

מלי, טלי ואני, לגמנו מהקפה האמריקאי שלנו ושוחחנו מהי המשמעות של להיות הורה מהגר לילדים ומתבגרים, והמתח פוטנציאלי הקיים בין העולם הפנימי לעולם החיצוני. הרהרנו איך להיות אמא מהגרת מעמיד לפנינו אתגרים נוספים כמו גם הזדמנויות חדשות. "ילדי אמהות מהגרות נאלצים לשאת בציפיות הוריות גבוהות יותר, ואת נטל הדו-תרבויות של השנים הראשונות", הסבירה מלי. "לדוגמה, השנה הראשונה של ההגירה היא השנה הקשה ביותר לאמהות מהגרות. הן עומדות בפני דעות חברתיות קדומות וגם הקשיים שלהן עצמן להסתגל לאוכל חדש, שפה, דרך חיים והנוף הסביבתי החדש. הילדים הופכים למורי הוריהם ולפיכך הם תופסים את אמהותיהן כחלשות או פגומות. יתכן ואמהות מהגרות יחושו את בושת ילדיהן בגלל חוסר היכרותן עם התרבות החדשה".

כשמלי דיברה על כך, זה היה כאילו תארה את הדינמיקה של משפחתי כשחייתי בלונדון, העיר בה נולדתי. המהגרת הראשונה שהכרתי בחיי היתה אימי. לאחר שירותה הצבאי, בצה"ל, אימי עברה מישראל לאנגליה לשמש כאופר. זה היה דבר אופנתי לעשות באותם הימים. בלונדון היא הכירה את אבי, וביחד הם גידלו את אחי ואותי כיהודים בריטים ליבראלים. הלכנו לגן יהודי וחגגנו את החגים היהודיים בבית הכנסת המקומי. אבל אפילו אחרי שחייתה בלונדון במשך 20 שנה, אימי מעולם לא הצליחה להיפטר מהמבטא הישראלי הכבד. כילדה, חשבתי שאמות מבושה כאשר דיברה בציבור ב"מבטא המהגרים הזה". אני זוכרת שהרגשתי מוטרדת לנוכח האיטיות שלה כששאלה אותי איך לאיית משהו באנגלית. היא ניסתה ללמד אותנו עברית אבל סרבנו בתוקף לשתף פעולה. כילדה קטנה לא היה לי כל מושג מה אימי עוברת. רק עכשיו, כבוגרת, כמהגרת, כאמא מהגרת לילדים מהגרים, אני מסוגלת להבין  את המורכבות והמשמעות של מה זה אומר להיות אם מהגרת, או ילד לאם מהגרת.

"אם המהגר הבודד עסוק בלהתאבל על אובדן המולדת, זה הופך אפילו ליותר מאתגר וקשה עבור הילדים", אומרת מלי. "התמיכה האמהית אינה נגישה לילדים מאחר והיא נעדרת מבחינה רגשית". האם המהגרת טרודה במשימות הסתגלות והתאקלמות לתרבות החדשה והדבר לרוב מונע ממנה לתת את תשומת הלב לילדה. האמהות אשר לא היגרו מבחירה החופשית נושאות רגשות אמביוולנטים כלפי המדינה המארחת וייתכן שיעברו תהליך אבלות מורכב. תהליך האבל יכול לגבות מחיר גבוה מנפשה של האם, במיוחד כשצאצאיה דוברים שפה שונה משפת אמה. חוסר ההיכרות של האם עם שפת המדינה המארחת, משחקי הילדות, שירי הילדות, חגים ופסטיבלים, יכולים להיות בעלי השפעה עדינה אך פוגענית ביחסי האם-ילד. המשפחות המבוססות, עם אמהות משכילות יותר, יתכן והן בעלות גישה טובה יותר לדרכים להטמעה תרבותית, ומתפקדות טוב יותר בתהליך".

האבל על אובדן המולדת, שפת האם והזהות, היא נכונה לא רק לאם, אלא גם לילד. כשהורי התגרשו בלונדון, ואמי לקחה אותי ואת אחיי לגור בישראל, התהפכו היוצרות, והגיע תורי להיות מהגרת –ועוד בת טיפש-עשרה! זה היה קשה, כעסתי, וסרבתי לדבר עברית במשך שנתיים תמימות מכיתה ח' ועד כיתה י'. הייתי מהגרת סרבנית, בלשון המעטה.

אומרים שזה לוקח שנה להתמקם. עבורנו זו היתה שנה אינטנסיבית מאוד. הבנים שלנו התמודדו עם מספר מכשולים, עד אשר השלימו עם עזיבת ישראל ועם עזיבת המשפחה היחידה שהכירו והשפה היחידה שהכירו מעולם. זה היה עצוב, מבלבל ומתסכל. בחודשים הבאים התחלנו התאקלמות לא רק בארה"ב, אלא גם בעיר פאלו אלטו, ועם תת-התרבות שבכל אחד מבתי הספר שלהם – בית ספר יסודי, חטיבת ביניים ותיכון, כמו גם עם חברים חדשים ודינאמיקה משפחתית חדשה. חודש בחודשו, התרככנו, ופאלו אלטו הפכה לנעימה ואפילו נפלאה בעיננו (ברוב הזמן). לפני מספר שבועות בני קיבל צו גיוס ראשון לצה"ל. בעודי מחזיקה את המעטפה לפתע היא מזכירה לנו מהיכן באנו, וגורמת לנו לתהות מה צופן בחובו העתיד. כל אחד מבני משפחתנו התמודד עם המעבר לארה"ב באופן שונה. ובסיכומו של דבר, כולנו מהגרים, לא משנה כמה זמניים.

 

ביום שני, ה-27 במרץ בשעה 19:30 תגיע הפסיכותרפיסטית, מלי מאן לאירוע אשר יתקיים ב-OFJCC שבפאלו אלטו ויעסוק באמהות מהגרות לילדים ומתבגרים. האירוע הוא בחסותה של טלי אלון, סגנית נשיא שותפה Ameriprise Financial Services .

לפרטים נוספים לחצו כאן

עדכוני החקיקה לשנת 2017 לבעלי נכסים בישראל

מאת: עו"ד שרון אריאלי

גם אם מקום מושבכם מחוץ לישראל מזה תקופה ארוכה, אך השארתם/ירשתם נכסים בישראל רצוי שתתעדכנו ברפורמת המס אשר אושרה בוועדת הכספים של הכנסת ועתידה להיות מיושמת החל משנת 2017.

נראה כי בית הנבחרים בישראל ממשיך לנסות להוריד את מחירי הדיור בישראל בדרך של חקיקה.

אין לדעת האם המטרה אכן תושג אולם בינתיים ייתכן והחוק חל עליכם ועל כן חשוב שתדעו:

מס דירה שלישית – תשלום מס שנתי על דירה שלישית בבעלות הנישום בישראל. המס יוטל על הדירה הזולה מהשלוש בשיעור של 1% ועד לתקרה של 18,000 שקל בשנה. שיעור בעלות של 2.5 דירות לכל תא משפחתי (תא משפחתי– הורים וילדים עד גיל 18) ומעלה הוא המבחן הקובע לעניין החבות במס. אין חשיבות לשווי הדירות (בהנחה ומחירן יחד גבוה מ – 1.15 מילון שקלים).

מענק במכירת דירה נוספת – הוראת שעה מקילה במכירת דירת המגורים (השלישית במספר) עד ליום 1.10.2017 בדמות מענק עד לסכום של 75,000 שקל (בתנאי שהשבח החייב אינו נמוך מסכום זה) ואפשרות להשקעת התמורה המתקבלת בקופת גמל פטורה ממס.

החוק החדש מיועד בעיקר למשקיעים ולמרובי נכסים בישראל. מי שמחזיק דירה יחידה בישראל יוכל עדיין למכור אותה בפטור ממס שבח בתנאי שאין לו דירה נוספת בבעלותו במקום התושבות (ארה"ב) וגם במקרה זה חלו תמורות – בהתאם לתוספת מספר 2 להוראת ביצוע 5/2013 מיום 19.1.2017 יינתנו חלופות להוכחת העדר דירת מגורים במדינת התושבות של מוכר שאינו תושב ישראל ובמקום הדרישה אשר היתה בעבר להמצאת אישור מתאים מרשויות המס במקום התושבות, תהינה הקלות משמעותיות וניתן יהיה להסתפק בחוזה שכירות בליווי מסמכים תומכים.

במידה ויש נכסים נוספים במקום התושבות (הבדיקה חלה על כל המדינות בארה"ב ובהנחה ולמוכר דירה נוספת באחת ממדינות ארה"ב הוא לא יוכל להנות מהפטור דירה יחידה) אך יוכל להנות ממסלול המס המיטיב אשר מאפשר חיוב מס מופחת למי שמחזיק בנכס בישראל בטרם שנת 2014.

החוק מעיד על המגמה בישראל אשר מכבידה את עול המיסים על המשקיעים הממשיכים לרכוש נכסים בישראל ומנגד נותנת הקלות מס משמעותיות לאלו אשר בוחרים למכור את נכסיהם.

 

*הכותבת שרון אריאלי הינה עורכת דין המתמחה בייצוג תושבי חוץ בעסקאות מקרקעין ומיסוי מקרקעין בישראל, התגוררה עד לפני כשנה וחצי בעמק הסיליקון.

ב-5.2.2017 תתקיים הרצאה מטעמה בפאלו אלטו בה יפורטו שינויים ועדכוני החקיקה האחרונים.

Sharon Arieli Adv. Sharon@ks–relaw.com Cell: +972-508270275