נגיף הקורונה: כל התשובות לשאלות הבוערות

נגיף הקורונה: כל התשובות לשאלות הבוערות

מבול של מידע על נגיף הקורונה מסתובב ברשת, חלקו אמין יותר חלקו אמין פחות וקל מאוד ללכת לאיבוד. כדי לעשות קצת סדר בבלאגן פנינו למדענית ד"ר טל רוה, בוגרת מכון וייצמן ואונ׳ תל אביב במדעי החיים וכיום חוקרת בסטנפורד, שעונה לנו על כל השאלות הבוערות- מה זה בכלל וירוס? מהי הדרך הנכונה להתגונן מפניו? איפה אפשר להיבדק? מדוע הוא משתולל כל כך באיטליה? האם יחלוף בקיץ? והאם כדאי לי להיערך לבידוד ולאגור אוכל? כל התשובות כאן:

Image by iStock

מה זה בכלל וירוס/נגיף?

נגיפים הם יצורים פרזיטים קטנטנים בלי קיום עצמאי. כדי לגדול ולהתרבות, הם חייבים לחדור לתא חי ולהשתלט לו על המשאבים. נגיפי הצטננות כמו נגיף הקורונה מתרבים בתוך התאים של דרכי הנשימה שלנו – כשנגיף חודר לתא הוא מביא איתו מכונת שכפול יעילה משלו, שמנצלת את אבני הבניין שיש לנו בכל תא כדי לייצר עוד ועוד עותקים של עצמו. בשלב מסוים התא מתפוצץ ומשחרר נגיפים שחודרים לתאים השכנים, וחוזר חלילה. נגיף הקורונה יחסית גדול ותקופת הדגירה שלו ממושכת (2-3 שבועות) ובמהלכה עדיין לא חולים אבל הנגיף נמצא ובהחלט אפשר להדביק אחרים מבלי לדעת.

החדשות הטובות הן שכבר בתקופת הדגירה מערכת החיסון שלנו מזהה את הפולש, מתחילה להגיב להימצאות של וירוסים ושל תאים מודבקים ומפעילה מערך של תגובות שכוללות סילוק תאים חולים וייצור נוגדנים שמנטרלים ביעילות נגיפים שנמצאים מחוץ לתא וכך מגנים על יתר תאי הגוף מפני הדבקה.

הרבה אנשים נדבקים ולא חולים מיד או אפילו בכלל, אבל עלולים להדביק אחרים כל עוד הם נשאים של הנגיף. כשמישהו כבר חולה הוא כמובן מפיץ יותר נגיפים, בייחוד בתחילת המחלה עד שמערכת החיסון שלו משתלטת על המצב, מטפלת בתאים מודבקים ומייצרת מספיק נוגדנים כדי להגן על כל תאי הגוף מפני הדבקה עד שאחרון הנגיפים מושמד. למערכת החיסון יש זיכרון ארוך ומי שחלה והבריא לא ייחלה שוב מאותו נגיף בדיוק.

מהיכן הגיע נגיף הקורונה  COVID-19?

הנגיף שמסתובב בעולם עכשיו הוא זן קשוח של נגיף הקורונה שעלול לגרום דלקת ריאות נגיפית כמו זנים אחרים של אותו נגיף קורונה שראינו בעבר (SARS ו MERS)

ולפי השוואה שלו עם נגיפים אחרים בטבע, נראה שהזן הספציפי הזה הגיע מעטלפים שניצודו ונמכרו בשוק האוכל בווהאן. כשבדקו את רצף החומר התורשתי של הנגיף, מצאו דמיון מאוד גבוה לנגיפים שבודדו מעטלפים בטבע, אבל לא זהות מוחלטת, ולכן משערים שהיה עוד שלב בדרך שיכול להיות חיית בר אחרת ולדעתי יכול להיות גם שהנגיף כבר הסתובב זמן מה לפני שהרופא הסיני עלה על הקשר ל- SAR.

אגב, השם קורונה מקורו בלטינית ומשמעותו ״כתר”, בשל צורת הנגיף שמזכירה כתר. אין שום קשר לבירה ואפשר לשתות אותה ללא חשש.

מי בסיכון?

כולם מלבד ילדים. הנגיף הזה בעייתי למבוגרים אבל לא מסוכן לילדים. ילדים כן עלולים להידבק אבל הם עוברים את זה בקלות. מבוגרים חוטפים את זה הרבה יותר קשה, למה? כנראה כי מערכת החיסון של ילדים הרבה יותר זריזה. הם מחסלים את הנגיף מהר, מחלימים ושוכחים שהיה וייתכנו סיבות נוספות. כל מי שכבר לא ילד נמצא בסכנה ובייחוד אנשים מבוגרים או אלה שמקבלים טיפול שמחליש את מערכת החיסון כמו טיפול כימותרפי ואנשים שעברו השתלת איברים (ומקבלים תרופות למניעת דחייה של האיבר המושתל), אלה אנשים בסכנה הכי גבוהה, אבל עם הנגיף שמסתובב עכשיו כולנו ברמה מסויימת של סכנה, חוץ מכאמור הילדים .

אז איך מתגוננים מפניו?

העור שלנו הוא מעטה הגנה מצויין, לנגיף אין סיכוי לחדור לגוף דרכו. כמו כל פורץ הוא מחפש נקודות תורפה ואצלנו הן האף, הפה, והעיניים (כי דמעות מתנקזות לגרון) – כל אלה מאפשרים חדירה קלה לדרכי הנשימה. ולכן, יש להקפיד על המנעות ממקומות צפופים וממגע ישיר עם אנשים ככל שניתן הנגיף שורד על משטחים שונים אף מספר ימים ולכן יש להיזהר מהדבקה באמצעות נגיעה בחפצים על ידי:

שטיפת הידיים במים וסבון- רצוי לרחוץ ידיים בסבון ומים חמים לפחות עשרים שניות כמה פעמים ביום, ותמיד תמיד לרחוץ ידיים לפני שנוגעים באוכל.

שימוש במחטאים- ניתן להשתמש במחטאי ידיים למיניהם שלרוב מבוססים על אלכוהול ויעילים כאשר הם מכילים לפחות 60% אלכוהול (אתנול או איזופרופנול). אפשר גם להכין מחטא באמצעות אלכוהול 70% בבקבוק או שפריצר קטן בתיק, לרסס על הידיים ולתת להן להתייבש באויר (שימו לב, 70% ולא אלכוהול נקי!). כדאי  לחטא משטחים בבית ובעבודה לעתים קרובות, ידיות של דלתות טלפונים; לעבור להשתמש במגבות נייר למטבח במקום מגבות בד, והכי הכי הכי חשוב – לא לגעת בפנים! לא לתת לווירוס הזדמנות להתקרב לפה, לאף או לעיניים.

כשהולכים לסופר, לחטא את הידית של עגלת הקניות במטלית חיטוי או עם  70% אלכוהול, וכשמסיימים את הקניות לרחוץ ידיים. אם מנסים להתמגן באמצעות כפפות במצב כזה, בעצם מעבירים על הכפפה את הנגיף מהידית של העגלה לכל דבר אחר שנוגעים בו, תכלס ישר לאוכל שלכם אז זה לא פיתרון. פשוט לחטא את הידית או להביא עגלה מתקפלת מהבית.

האם מומלץ לחבוש מסכות?

מסכה כמו של חדר ניתוח – אין באמת צורך לחבוש אם לא חולים, אבל מה שכן, מסכות עשויות להועיל במניעת הדבקה דרך נגיעה במשטחים כי הן מונעות מאתנו לגעת בפנים מבלי לשים לב. מחקרים הראו שאנחנו נוגעים בפנים בערך 90 פעם במשך היום מבלי לשים לב בכלל, אז אם יש לכם נטייה לגעת בפנים, כל מסיכה הכי פשוטה יכולה לעזור.

בנוסף, חשוב לחזק את הגוף כי יש לנו מערכת חיסון נפלאה ומתוחכמת שיודעת להתמודד עם אינסוף מפגעים, וכמו שהתגברתם על וירוסים בעבר, כך תוכלו להתגבר עליהם גם הפעם.

מומלץ לישון טוב, לאכול טוב, להפחית מתח נפשי כמה שאפשר, לקחת ויטמין C ו D כתוספים, לאכול פירות הדר ולהיות פעילים ושמחים.

במידה ויש תסמינים, איפה אפשר להיבדק?

אחרי חודשיים של עיכובים ממשלתיים מיותרים, החדשות הטובות הן שסוף סוף יש בדיקות זמינות והן מהימנות.

המידע על הרצף הגנטי של הנגיף הספציפי הזה פורסם כבר בדצמבר על ידי מדענים מסין, המידע הזה נגיש לכל העולם ולא מסובך לפתח על פיו את הבדיקה, הטכנולוגיה כבר קיימת. מה שעיכב את זה בארה"ב זו אך ורק ביורוקרטיה, ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות של הממשלה) לא אישר למעבדות במרכזים האקדמיים ובחברות הפרטיות לפתח את הבדיקה אולם, הן מצידן, כן המשיכו בפיתוח הבדיקה. כיום בסטנפורד שפיתחו בדיקה משלהם מבצעים בדיקות לקורונה וכך גם חברות מסחריות כמו Quest Diagnostics , Lab Corp, Co-Diagnostics, Enzo, ואחרות, ואפילו Gates Foundation נרתמו למשימה וכל אלה מספקות בדיקות לקהל הרחב במעבדות הפרטיות. אם יש לכם סימפטומים של חום/שיעול התקשרו למרפאה ותבקשו להיבדק. חשוב מאוד שייערכו בדיקות בהיקף רחב ככל הניתן, אם אפשר גם בדיקה מדגמית של אנשים בריאים, מכיוון שהגילוי הוא שלב קריטי בעיכוב ההתפשטות של המחלה. עם בדיקות נרחבות בשילוב כל אמצעי הזהירות שננקטים במקביל, עדיין יש מצב שנצליח לבלום את הנגיף.

הבדיקה עצמה היא כמו למשטח גרון- לוקחים דגימה מהגרון או מהאף, , ושולחים למעבדה ושם תוך 48-24 שעות מגלים האם יש נוכחות של החומר הגנטי של הנגיף הספציפי הזה.

בשל ההגברה הדראסטית בהיקף הבדיקות אנחנו צפויים לגלות בימים הקרובים עלייה חדה במספר המקרים שמתגלים בארה״ב אז תהדקו חגורות ותהיו מוכנים נפשית..

מה המצב בקליפורניה? כמה אנשים נדבקו?

נכון להיום מספר הנדבקים שהתגלו עד כה במחוז סנטה קלרה הוא 79, מתוכם מאושפזים 37 – אבל המציאות האמיתית תתבהר רק בשבועות הקרובים כשיותר בדיקות ייעשו.

מדוע באיטליה שיעורי ההדבקה כל כך גדולים?

מכיוון שעד להחלת ההנחיות המחמירות קצב ההדבקה היה מהיר ביותר ובתי החולים לא היו ערוכים לזה. אין מספיק מיטות טיפול נמרץ ומכונות הנשמה. יש המון אנשים במצב קריטי ואי אפשר לתמוך רפואית בכולם. המטרה של הבידוד החברתי כעת היא למנוע הגעה למצב כזה.

האם בקיץ הוירוס ייעלם?

קרינת UV פוגעת בנגיף, אז הדבקה דרך משטחים בקיץ סביר שתהיה נמוכה. לאחרונה פורסם מחקר של אוניברסיטת פרינסטון שמצא שלוירוס יש עמידות שונה למשטחים שונים. במחקר בדקו מספר חומרים וביניהם ברזל, פלדה, קרטון ועוד ומצאו שעל משטח פלסטיק העמידות שלו היא הכי גבוהה. עם זאת, יש לזכור שהוא חי בתוך גופנו ב-37 מעלות בשמחה וצהלה אז עדיין יהיה אפשר להיות חולה בקיץ. שיעור ההדבקה יהיה יותר נמוך. בנוסף, בקיץ אנשים מבלים יותר בחוץ באויר הפתוח אז סיכון ההדבקה גם יורד .

איך עובר הנגיף מאדם מודבק לאדם בריא?

חשוב להבין את דרכי ההעברה האפשריות כדי שנוכל להפחית את הסיכון ככל שניתן ולהימנע מהדבקה.

כשאנחנו בסביבת אדם מודבק, הנגיף יכול לעבור בשלוש דרכים:

1- הדבקה באמצעות מגע ישיר- כמו נשיקה, גם אם זו נשיקה על הלחי – נגעתם בלחי ואחר כך בעיניים או באוכל והופ הנגיף קפץ פנימה. לחיצת ידיים אותו כנ״ל.

2- הדבקה דרך האויר- כשאנחנו מדברים ובטח כשמשתעלים או מתעטשים הנגיפים תופסים טרמפ על רסיסים מיקרוסקופיים שמופצים באוויר. ממה שקראתי, מרחק ההפצה הוא בערך 2-3 מטר מהאדם המתעטש או מי שאתם מנהלים איתו שיחה. אז כדאי פשוט לתפוס מרחק. אגב זה גם אמצעי מניעה מצויין.

אם הילדים חטפו את הנגיף והביאו אותו הביתה אין הרבה מה לעשות. כנראה שתחלו יחד איתם, אז אם אחד ההורים ממש בסיכון גבוה, ובייחוד הסבים והסבתות, עדיף שייתפסו מרחק עד שיעבור.

בשבועות הקרובים ובייחוד לאנשים מבוגרים עדיף להמנע ממקומות צפופים והומי אדם, במטוס לשבת ליד החלון ולא במעבר קרוב לשירותים שאנשים עוברים שם כל הזמן. מי שמתעטש שייעשה את זה לתוך טישו (אם מתעטשים לתוך המרפק, הבגד נספג בוירוסים, אז לכבס). כל מי שמתעטש או משתעל רצוי שילבש מסיכה כדי לא להדביק אחרים. כדאי גם כמה שיותר להיות באויר הפתוח ולא במקומות סגורים הומי אדם.

אז אם כבר נדבקתם השתמשו במסיכה כדי לא להדביק אחרים, אבל זכרו שעבור הבריאים מסכה לא באמת מגנה ביעילות מהדבקה דרך האויר. אז אם אתם בריאים לגמרי זה לא רעיון טוב לשים מסיכה וללכת למשחק כדורגל או להופעה של מיק ג׳אגר, אלא אם כן זו מסיכת אב״כ כזאת שאוטמת הרמטית עם פילטר של 0.1 מיקרון… לדעתי עדיף פשוט להמנע מאירועים המוניים בתקופה הקרובה וכרגע לא הותירו לנו גם יותר מידי ברירה.

3- הדבקה דרך משטחים-  החלק כנראה הכי מסוכן כי אין דרך לצפות אותו. לפי מה שקראתי עד עכשיו, הנגיף יכול לשרוד על כל משטח למשך כמה ימים, ממש בעייתי כי כל מה שנוגעים בו אחרי שמישהו שנושא את הנגיף נגע בו בשבוע האחרון בערך עלול להעביר נגיפים פעילים. תחשבו על זה רגע, ותקראו את זה שוב: ״כל מה שנוגעים בו אחרי שמישהו אחר נגע בו בימים האחרונים יכול להעביר נגיפים פעילים!  נגעת – נסעת! וגם הנגיף נסע יחד איתך!!

שימו לב: ידיות של דלתות, כפתורים של מעליות, ברזים במטבח ובאמבטיה, קל וחומר בשירותים ציבוריים, עגלות בסופר ובשדה התעופה, דלפקים למיניהם, מגבות משותפות ואפילו כרטיסי אשראי, שטרות ומטבעות. כל אלה יכולים להיות מצבורים קהילתיים של נגיפים.

האם הנגיף יכול לעבור מוטציה ולהיות מסוכן יותר?

כל יצור שיש לו חומר תורשתי ברגע שהוא משוכפל אז לא תמיד זה מושלם וכך גם הנגיפים, הם משתנים כל הזמן. ככל שהוירוס יותר קטלני אז הוא באופן אבסורדי פחות מוצלח אבולוציונית ולכן זהו תרחיש לא סביר. כשהוירוס הוא פחות אגרסיבי הוא יכול להדביק יותר אנשים. הקורונה הוא איפשהו באמצע כי לגבי הרבה אנשים הוא יכול לעבור בקלילות מבלי שיהיו להם סימפטומים ולגבי אחרים הוא מסוכן.

האם יש לקורונה חיסון?

חיסון הוא כמובן מרכיב חשוב בהתמודדות וכרגע יש מספר חברות שמפתחות חיסונים, אולם מכיוון שמדובר בזן חדש של נגיף נאלצו להתחיל מא׳ ותהליך יצירה, בדיקה וייצור של חיסון חדש לוקח לפחות שנה. עד שהחיסון לקורונה יהיה מוכן לשימוש זה כבר לא יהיה רלוונטי להתפרצות הנוכחית, אבל בהחלט יכול להיות משמעותי למניעה של גל נוסף בעתיד.

מה לגבי טיפול?

נעשים מאמצים לפתח ולבדוק טיפולים חדשים, וגם לבדוק יעילות של תרופות קיימות כנגד הנגיף. חברת גלעד שנמצאת כאן בפוסטר סיטי, פיתחה לפני כמה שנים תרופה אנטי-ויראלית נגד אבולה שנראה שמעכבת גם את הוירוס הזה – עדיין לא ברור – הם כרגע בעיצומם של ניסויים קליניים בסין, קוריאה וארה״ב ואמרו שיפרסמו תוצאות תוך חודש בערך – באפריל.

 

*לקבלת מידע נוסף על וירוס הקורונה פתחה גוגל ערוץ מיוחד המכיל מידע מקיף ועדכני. לקריאה לחצו כאן.

שבעה דברים שחשוב לדעת על הבחירות לקונגרס הציוני

שבעה דברים שחשוב לדעת על הבחירות לקונגרס הציוני

מאת: אמתי פריימן

קרוב לודאי שנתקלתם לאחרונה בלא מעט פרסומים הקוראים לכם להצביע לבחירות לקונגרס הציוני. קרוב לודאי גם שהתגובה הראשונית שלכם הייתה- הקונגרס הציוני?!? זה של הרצל? הוא עוד קיים?

iStock/Rawf8

אז מסתבר שהקונגרס חי וקיים וגם אם שמעתם עליו בפעם האחרונה בבגרות בהיסטוריה, כדאי לכם לקחת רגע ולקרוא  קצת על ההסתדרות הציונית. רגע לפני שהבחירות לקונגרס מסתיימות (עד ה-11 במרץ), רצינו לעשות לכם קצת סדר ולהסביר למה חשוב שנצביע בבחירות, ומה בכלל הסיפור של הקונגרס הציוני?

 

 

מהן הבחירות האלו שכולם מדברים עליהן?

אחת לחמש שנים מתקיימות בחירות לקונגרס הציוני- שהוא בעצם הגוף שממנה וקובע את המבנה של ההסתדרות הציונית. הקונגרס הקרוב יורכב מ-525 צירים שמייצגים את הקהילות היהודיות בכל העולם- הפרלמנט של העם היהודי. 525 הצירים הללו מתחלקים בין ישראל, צפון אמריקה ושאר העולם. מספר הצירים הישראלים מתחלק באופן יחסי למספר המנדטים שכל מפלגה ציונית מקבלת בכנסת. הנציגות האמריקאית נקבעת על-ידי בחירות דמוקרטיות (הבחירות שמתקיימות בימים אלו) והנציגות של שאר העולם נקבעת על-ידי הסכמים משתנים ממדינה למדינה.

ומה זו ההסתדרות הציונית?

ההסתדרות הציונית הוקמה בקונגרס הציוני הראשון בתור הארגון שאמור לקדם את הקמתה של מדינת היהודים. בכדי לממש את החזון של הרצל, קמו ארבעה גופים, המוכרים לנו כמוסדות הלאומיים: ההסתדרות הציונית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד והסוכנות, כשלכל גוף יעוד אחר.

ההסתדרות היוותה כממשלה זמנית בדרך לכינון מדינה, הסוכנות עסקה בעלייה, קק"ל עסקה בקניית קרקעות בפלשתינה וקרן היסוד ניהלה את הצד הפיננסי של ההסתדרות הציונית. כיום ההסתדרות מורכבת ממחלקות וממערכים ביצועיים המקבילים למשרדי ממשלה ומקדמים תחומים שונים, כאשר הקונגרס הציוני הוא המקבילה לכנסת. חברי ההנהלה מייצגים את המגוון הפוליטי והדתי בעולם היהודי, זהו תפקיד בתשלום והסיבה היא שהם בעצם, במובן היסטורי, חברי הממשלה הציונית העולמית.

מי יכול להתמודד פה, בארצות הברית, לבחירות של הקונגרס הציוני?

בכדי להתמודד לבחירות של הקונגרס הציוני, על כל רשימה לקבל את "תכנית ירושלים"- שהיא פלטפורמה שנקבעה בשנות ה-60  המתארת את הכיוון והמהות של התנועה הציונית לאחר קום המדינה. מי שלא מקבל את הפלטפורמה, שהיא ציונית באופן מובהק, איננו יכול לרוץ בבחירות. הדבר נכון גם לגבי המפלגות בארץ- מפלגה שאיננה מקבלת את תכנית ירושלים, לא מקבלת מקום בקונגרס הציוני. דוגמא מעניינת ניתן לראות בש"ס שעד לפני כמה שנים לא היתה לה נציגות בקונגרס הציוני, עד שהיא קיבלה על עצמה את תכנית ירושלים. בבחירות השנה קיים מספר הרשימות הגבוה ביותר וכן מספר המצביעים הכפיל את עצמו מהבחירות הקודמות- במילים אחרות, יש אקשן.

ואיך התפקידים מתחלקים?

לאחר הבחירות, כשרואים כיצד צירי הקונגרס מתחלקים ביחס לגודל המפלגות הפוליטיות העולמיות (בריתות), מחלקות הארגון ותפקידי מפתח במוסדות הלאומיים מחולקים בהתאמה. יש מחלקות שמנוהלות על ידי זרמים או מפלגות גדולות. לדוגמה, יושב ראש ההסתדרות הציונית הוא אברהם דובדבני, נציג של תנועת המזרחי העולמית, וראשת המחלקה לתפוצות היא גוסטי יהושע-ברוורמן, נציגת התנועה הרפורמית.

אז למה בעצם הבחירות חשובות?

תפקידי מפתח במוסדות הלאומיים מתחלקים לפי תוצאות הבחירות ומשום שהגוף הזה יושב על תקציבים לא מבוטלים, יש משמעות למי מחליט כיצד הכסף יתחלק ומה תהיה המדיניות הכללית של ההסתדרות. הכסף של המוסדות הלאומיים נשען על מכירת אדמות והשבחת קרקעות בארץ וההערכות מדברות על כמיליארד דולר. הכסף הזה, ששייך למוסדות הלאומיים, נועד לממן פעילות בארץ ובחוץ לארץ. הוא מושקע בחינוך, בהתיישבות ובפעילות פוליטית- בהתאם לכח של הרשימות והקבוצות השונות. למרות שזהו נתח מזערי מתוך תקציב המדינה, במונחים ישראליים עדיין מדובר בסכומי עתק שמושקעים על פי תכתיבים של בעלי אינטרסים. יש כאן הזדמנות אמיתית של אנשים להשפיע על הכיוון שבו מושקע הכסף ולקבוע אילו ארגונים יקבלו תיקצובים. זו הזדמנות לציבור היהודי מחוץ לישראל להיות מעורב בקבלת החלטות ובצורה שישראל תתעצב. למעשה, החשיבות היא בשני רבדים: ברובד הרגשי- מדובר על דרך לשמור על קשר ורלוונטיות בציבוריות הישראלית וברמה השניה, יש כאן יכולת לנתב לאן הכסף הזה הולך ואת אופי הפעילות שהוא ייצר. זה נותן לבוחרים הזדמנות להביע את הקול שלהם בחברה הישראלית. מדובר בפעולה משנה מציאות. ומבחינת ההסתדרות הציונית, חשוב מאוד לשמור על הרלוונטיות של התנועה הציונית והויטאליות שלה וחשוב שאנשים יישארו מעורבים, במיוחד הדור הצעיר.

ההסתדרות זה כזה מפעם.. לא?

אפשר באמת ללכת בכיוון הזה. מנגד, יש כאן הזדמנות מדהימה להיות מעורבים ולקחת חלק פעיל ודמוקרטי בעיצוב המדינה. ובכדי לוודא שהציונות לא סיימה את דרכה ובכדי לוודא שמדינת ישראל תישאר מדינת היהודים ולא מדינת הישראלים, חשוב להמשיך ולעודד הצבעה ומעורבות בהסתדרות הציונית. גם אם ישנם אתגרים ציוניים שהסתיימו עם קום המדינה, ישנם אתגרים אחרים שחייבים לטפל בהם. וכמו שיש משמעות לבחירות בארץ, גם כאן יש חשיבות עליונה להיות מעורבים בהליך הדמוקרטי ולהשפיע על ישראל בפרט ועל העולם היהודי בכלל.

מהם הפרטים הטכניים?

כל מי שמגדיר את עצמו יהודי שמעל גיל 18 שלא הצביע בבחירות בישראל יכול להירשם באתר. המועד האחרון הוא ה-11 במרץ. קדימה, להצביע!

שלא תפלו בפח: דירוג הרכבים הטובים לשנת 2020

שלא תפלו בפח: דירוג הרכבים הטובים לשנת 2020

מאת: אור יוחנן

כיאה לכל שנה, חוץ מכל השנים שחלו עד היום, אני מפרסם את דירוג הרכבים שלי הנכון לתחילת 2020!

Photo by iStock/ Olivier Le Moal

הדירוג הוא רק לרכבים חדשים, ומתמקד ברכבים במחירים נגישים (יחסית) עם העדפה לתמורה גבוהה למחיר. המטרה היא לסייע למי שפחות מכיר את תחום הרכב לקבל קצת דגשים. כמובן שעבור המלצה פרטנית, התפורה לדרישות/ העדפות/ תקציב/ סיטואציה שלכם – עדיף לבצע שיחה אישית. רכבים חדשים בדרך כלל יהיו איתנו ל-3 שנים (לפחות), וכמות הבאסה כשרוכשים רכב שלא מתאים היא די גדולה (תופתעו לדעת עד כמה זה שכיח…), וזה לפני שנכנסים לכל אלמנט לקיחת ואופטימיזציית הליס – לכן אני מאוד ממליץ לכל מי שלא ״שוחה״ בתחום לשקול לקחת סיוע נקודתי בהליך הרכישה.

היות וזה לא אתר של חובבי רכב, אנסה לכסות רכבים המתאימים לכל מיני סיטואציות, לכן אחלק את הקטגוריות לפי אנשים – החל במי שרק רוצה להגיע מנק׳ לנק׳ בזול, ועד מי שרוצה ליהנות מהנהיגה עצמה.

טיפ׳לה רקע עלי: אני חובב רכב מאז שאני יודע לדבר, אני משקיע לפחות חמש שעות בשבוע (בממוצע) בהתעדכנויות בתחום, ואני לא מייחס חשיבות לבלבולי מוח של אנשים שלא מבינים את עולם הרכב ומקבלים החלטות לפי סטיגמות מהרחוב במקום דאטה *עדכני* ונסיעות מבחן. מיותר לציין שאין לי אינטרס משום סוג וכל הפואנטה של הכתבה הזאת היא לנסות ולעזור לכם לקבל החלטה מושכלת בהתאם לצרכים שלכם.

בשביל לא להלאות אתכם בפרטים, אני קודם כותב את הקטגוריות במרוכז ורק אז מפרט בנוגע לכל אחת ספציפית וזאת על מנת שתוכלו לדלג לקטגוריה הרלוונטית עבורכם.

הקטגוריות (לעתים הניסוח בלשון זכר כי השפה העברית דפוקה בקטע הזה, אבל הפוסט מיועד לשני המינים):

  1. רכב שייקח אותי לעבודה בכמה שפחות כסף
  2. רכב למשפחה צעירה (0-2 ילדים)
  3. רכב למשפחה צעירה + מבקרים –וגם– רכב למשפחה בינונית (2-4 ילדים)
  4. רכב חשמלי זול וקטן – שייקח אותי במסלול המהיר / יחסוך עלויות דלק
  5. רכב חשמלי משפחתי
  6. רכב עם פלפל לרווק ההולל
  7. רכב מהיר לאב הצעיר
  8. רכב חזק לאב המפונק
  9. רכב השנה

Photo by iStock/ PierreDesrosiers

1. רכב שייקח אותי לעבודה בכמה שפחות כסף

הקטגוריה המשעממת ביותר היא גם זו בה הרכב עצמו אינו קריטי במיוחד ומה שחשוב יותר זו עסקת הליס עצמה.

זה הסגמנט היחיד בו אני לא מדרג אלא נותן כמה דגשים:

א. Mazda 3– איכות הרכבה וחומרים מצוינים, נראית נהדר, ננהגת בכיף.

ב. VW Golf– מלכת ההאצ׳בק (תצורת 5-דלתות) האינסופית, נראית קטנה מבחוץ אבל מרווחת בקטע מפתיע מבפנים, איכות חומרים נהדרת.

ג. Toyota Corolla– מה אפשר לומר.. רכב עמיד לשואה גרעינית, זול לרכישה, לא עושה שום דבר טוב במיוחד, אבל עם מספרים אי אפשר להתווכח (גילוי נאות: שונא את הרכב הזה, אבל ההמלצות אינן עבורי אלא עבורכם).

שווה אזכור: Honda Civic – ה״קורולה״ החדשה, בד״כ עולה קצת יותר אבל התמורה בהתאם.

2. רכב למשפחה צעירה (0-2 ילדים)

עם כניסת ה-Compact SUV לשוק, מכוניות הסדאן נשחטו בצורה גרוטסקית. רכבי הפנאי האלו גבוהים במקצת ולכן מציעים כניסה וישיבה נוחה יותר לנהג ולנוסעים, תא מטען שמתאים לקניות בקוסקו, והפער במחיר התגמד למימדים בהם קשה להצדיק רכישת סדאן למי שאינו חובב הגה בנשמה.

ההמלצה שלי: VW Tiguan – רכב פנאי הנמצא מתחת לרדאר – ולא בצדק! אני מאמין שאי הנוכחות שלו נובעת משילוב של יחידת הינע אנמית והתעלמות חסרת פשר מהיתרון הגדול בדמות ספסל השלישי ותא מטען הגדול בסגמנט. כשמשקללים מערכת מולטימדיה עם שיקוף לאפל ואנדרואיד, איכות הרכבה גרמנית, 6 שנות אחריות, מרווח פנים גדול ואפשרות לגג פנורמי בעלות זניחה – מקבלים חבילה מצוינת למשפחה צעירה (ואף יותר מכך).

אני ממליץ על גרסת הSE עם תוספת מונרוף, שימו לב שאם בוחרים בהנעה כפולה אז יש להוסיף כסף במידה ומעוניינים בשורה שלישית. השורה השלישית מתאימה לילדים, או לנסיעות ״חירום״, זה לא ספסל בגודל המתאים למבוגרים.

שווה אזכור: מזדה CX5 – הרכב הנאה בסגמנט, מהנה לנהיגה, נראה מצוין.

3. רכב למשפחה צעירה + מבקרים –וגם– רכב למשפחה בינונית (2-4 ילדים)

ההמלצה שלי (ושל כל קהילת הרכב +/-): Kia Telluride / Hyundai Palisade – צמד הקוריאניות נכנסו בסערה לשוק רכבי הפנאי 3 שורות ופשוט דילגו מעל כל המתחרות ב-2 רמות. כמות ה value שהן מביאות לשולחן הוא חסר תקדים, ויש לא מעט עדויות על אנשים שעברו מרכבי פנאי של יצרני רכבי פרמיום גרמניים ומעידים שמדובר על שדרוג(..!). הקוריאניות מגיעות עם 3 שורות נוסעים, תא מטען גדול, בקרת שיוט מהטובות בשוק (משווים אותן לauto pilot של טסלה!), חימום וקירור מושבי נהג נוסע ושורה שניה(!), ועוד ים של פיצ׳רים.

אם כבר אז כבר, אני ממליץ ללכת על גרסת הlimited ולקבל חבילה מלאה. שימו לב שעקב דרישה חזקה, מאוד דילרים רבים מפעילים markup על המחיר (מוכרים מעל הMSRP) ולכן צריך לעשות סקר שוק כמו שצריך לפני שסוגרים עסקה.

שוות אזכור: VW Atlas – כמו טיגואן שמישהו ניפח מבפנים – גדול ומרווח יותר, אבל בלי הבדלים קריטיים בפיצ׳רים. אחת הנקודות החזקות של הרכב היא מערכת כניסה נוחה מאוד לשורה השלישית כשמעגנים כסאות ילדים לשורה השניה.

למשפחות שמוכנות לשקול מיני-ואן: Honda Odyssey ו- Toyota Sienna יציעו יותר value למשפחה היות ואי אפשר להתחרות בנוחות של מיני-ואן, אבל עם מראה שחלקנו יתקשה לעכל.

4. רכב חשמלי זול וקטן – שייקח אותי במסלול המהיר / יחסוך עלויות דלק

ההמלצה שלי: Chevy Bolt – מחיר נגיש, פיצ׳רים נחמדים, נראית פצפונת אבל מפתיעה במרווח הפנים, טווח ארוך.

5. רכב חשמלי משפחתי

ההמלצה שלי: Kia Niro – רכב הפנאי של קיה מציע מערכת בטיחות מתקדמות, שימושיות לא רעה בכלל תודות למרווח פנים, אחריות ארוכה ומחיר נגיש. ניתן לבחור בגרסה חשמלית לחלוטין, וניתן לבחור בגרסה היברידית (phev).

שוות אזכור: מלכת ההיברידיות, הלא היא טויוטה פריוס. מה אפשר לכתוב עליה… האוטו יותר משעמם מהפוסט הזה – אבל אמין בטירוף.

טסלה מודל 3 Standard Range Plus תדרוש תקציב גבוה יותר – אבל תספק את המראה/ מותג/ טכנולוגיה של טסלה, טווח מכובד מאוד, נגישות לתשתית הסופרצ׳ארג׳ר (שמאפשרת לבצע רואדטריפ ברכב, מנסיון), וכמות אחסון מפתיעה לטובה.

6. רכב עם פלפל לרווק ההולל

ההמלצה שלי: מאזדה מיאטה ND – הדור האחרון של המיאטה הוא גם הדור היפה ביותר, מגיע עם 184 כ״ס, קו אדום ב-7,500 סל״ד, גיר ידני חובה וגג בד או קשיח בהתאם להעדפות. חסכונית בדלק, אמינה כמו קורולה, ומספקת יותר חיוכים לדולר גם כשמשווים לרכבים שעולים פי 3. אין תא כפפות, אין תא מטען, בקושי יש איפה לתקוע את הפלאפון – אבל למי אכפת כשאפשר להתפוצץ מצחוק בנסיעה *בתוך* גבול המהירות המותרת?

שוות אזכור: BMW 240m מציעה ביצועים של רכבים רציניים מאוד יחד עם מותג יוקרתי ומרווח פנים מפתיע לטובה, רק חשוב לשמור על הרכב מבדיקות במוסך ועל התחת שלך כשתכנס לכלא על מהירות מופרזת.

סובארו BRZ מזכירה את המיאטה רק עם יותר גג יותר מטען ויותר ״מושב״ אחורי (לילדים בלבד).

פורד מוסטאנג GT – הדור האחרון של המוסטאנג סוף סוף מספק תיבת הילוכים שלא מסרסת את הרכב, אז אמנם בארה״ב מדובר ב״קורולה״ של רכבי הספורט, אבל אין מה לעשות – קשה לנצח את החבילה הזו מבחינת תמורה למחיר.

7. רכב מהיר לאב הצעיר

ההמלצה שלי: Golf GTI – פרקטיות וביצועים בחבילה זולה, יש סיבה שהיא מלכת סגמנט ההוטהאצ׳. העובדה שהדור החדש בפתח אומרת שכנראה אפשר לסגור דילים מצוינים מהרגיל.

שוות אזכור: Honda Civic si – קצת פחות מהירה, אבל מציעה חבילה משתלמת במחיר נגיש, ניתן למצוא ידניות שזה תמיד פינוק למי שמחפש רכבים בסגנון.

יונדאי i30N – הגולף GTI הקוריאנית, ביצוע מרשים למדי של יונדאי שמנסים לחדור לשוק. אם כבר בסוכנות, שווה גם להעיף מבט בוולוסטר N על הדרך.

הונדה סיוויק טייפ ערס – מכוערת להחריד, יקרה משאר הרכבים שהזכרתי, אבל אי אפשר להתווכח עם השימושיות ומעטפת הביצועים. מי שמתחבר למראה מוכרח לבצע נסיעת מבחן.

8. רכב חזק לאב המפונק

ההמלצה שלי: Tesla Model 3 LR – טכנולוגיה, ביצועים, פינוק. הטסלה מביאה חבילה חסרת תקדים, במחיר מפתיע לטובה. מי שרציני יחפש את הגרסה המוגבלת LR Performance (הידועה כ Stealth) שתוסיף 2,000 דולר למחיר אבל תגיע עם מנועי פרפורמנס שמאיצים את הטסלה ל-100 קמ״ש ב-3 שניות – טריטוריה של רכבי-על, לא של רכבי עליתי-רק-50-אלף-דולר. המודל 3 משמידה את סגמנט הפרמיום סדאן, ויש סיבה טובה לכך.

שוות אזכור: קיה סטינגר GT1 – כן כן, אמרתי קיה בהקשר של רכב חזק ומפונק. הסטינגר לא רק נראית מצוין, אלא מציעה מנוע וי6 בי-טורבו עם 365 סוסים, הנעה אחורית, האצ׳בק שמאפשר לתקוע עגלת תאומים בלי למצמץ, מערכת בטיחות נוחות ושימושיות מצוינות – וכל זה במחיר די מגוחך ביחס לתמורה. זה רכב לחובבי הגה, ואם העובדה שרשום קיה מקדימה מונעת ממך לבדוק את הסטינגר סימן שאתה קרוב לוודאי לא קורא את הקטגוריה הנכונה!

BMW 240m – מתאימה לאב עם אחושילינג גב, כי אין דלתות אחוריות… אבל אם לא צריך כסא ילדים, או אם מוכנים להקריב נוחיות, מדובר בחבילה מדהימה ביחס למחיר – ובניגוד לסטינגר לא צריך ״להתפשר״ על הסמל.

9. רכב השנה

זו בחירה מוזרה, כי איך מפקטרים שימושיות כנגד ביצועים? יופי נגד פיצ׳רים? איך משווים בין רכבים מתקציבים שונים?

לא יודע, אבל רכב השנה שלי חייב(ות) להיות קיה טליורייד/ יונדאי פליסייד – שני רכבים שנכנסו בסערה לתוך סגמנט המשפחתיות הגדולות, והשלימו את המהפך שהמותגים הקוריאניים מבצעים בשנים האחרונות – מרכבים בתקציב נמוך ואיכות בהתאם, לרכבים בתקציב נמוך ואיכות סמי-פרמיום. בעוד שכמעט כל רכב אחר ברשימה מצליח לעורר וויכוחים כאלו ואחרים בעולם הרכב, עבור שתי אלו יש (בגדול) תמימות דעים בנוגע לחבילה.

שווה אזכור: טסלה מודל 3 – מהפך ענק בעולם הרכב מכמה בחינות נפרדות – חשמלית, מינימליסטית, ביצועים של סופרקאר במחיר של ״סתם״ פרמיום סדאן. הטסלה השמידה את טבלת המסירות, ומסיבה טובה מאוד.

 

שתהיה שנה אזרחית טובה!

*אור יוחנן, מהנדס תכנה ביום ומשקיע נדל״ן בלילה, הוא הבעלים של עמוד הפייסבוק ״רילוקיישן אינפורמיישן״. לקריאת פרסומים נוספים שלו לחצו כאן.

חופשת החורף 2019: המלצות למבקרים בישראל

חופשת החורף 2019: המלצות למבקרים בישראל

מאת: דלית גבירצמן

חורף 2019. ישראל תופסת אותי בדיוק בזמן, אחרי שבועות ארוכים ולחוצים, והיא מערסלת אותי כמו שרק מולדת יודעת. הגעתי אל חופשת החורף הזאת, שלא כמנהגי, לא מתוכננת וללא כל ציפיות וחשקים בוערים. בתחילה, קיבלו את פני ימים גשומים, אפרוריות מדכדכת ואובך, וכל מה שרציתי היה להתכרבל תחת שמיכת הפוך, לנוח ולקרוא. ואז הגיעה צלחת מהבילה של צ׳ולנט נחמה אלוהי אצל אבא ואימא שריפדה לי את הבטן ואת הנשמה. מיד למחרת הפציעה השמש, ולאט לאט, הרגשתי שאני חוזרת אל עצמי ואל חושי במקום אותו אני כל כך אוהבת. חורף ישראלי הוא חורף חלומי. השמיים הכחולים, חוף הים וקרני השמש המלטפות הופכים את החופשה לאידאלית. הכול נראה פתאום קצת יותר נינוח, ואולי זאת רק אני.

חורף 2019. עשרים שנה חלפו מאז ישבנו חרדים וחוששים לקראת סוף המילניום, ולא ידענו לאיזה עולם נתעורר. תחזיות עגומות יותר ופחות על קיצו של העולם וקריסת מערכות הטלפונים, החשמל והבנקים הצליחו לחלחל ולערער גם את הרציונאלים שבינינו. אלו היו חודשים ספורים לאחר שעברנו לקליפורניה ותחושות הזרות והניכור בכריסמס הראשון במדינה זרה לא תרמו לחשש הכללי.

חורף 2019. אני מוצאת את עצמי בארץ הסופגניות הבלתי מוגבלות וליבי רן. ישראל עוטפת אותי כמו צעיף חם, ואני שוב שועטת ברחובותיה וסופגת אותה אל תוכי. בדרכי אני אוספת, כמו תמיד, חוויות מענגות אותן אני שוזרת למעני ולמען המבקרים כעת או בחודשים הקרובים. אז הפעם, קבלו את רשימת הדברים ה״חמים״ לחורף בישראל 2019.

מגרב

תחנה ראשונה, אני מתעלפת במקום חדש שנפתח זה לא מכבר, במתחם חדש הנקרא ״מגרב״. מדובר במסעדה-חנות-מעדנייה המתמחה במטעמים צפון אפריקאים הכוללים מאפים מהטאבון, אוכל ביתי, כלי בישול והגשה, עוגות וקינוחים. לו היתה לי החירות, הייתי קוראת למקום מענגייה, מלשון עונג ובמשקל מעדנייה. הסיבה לכך היא עוגת הבורקס במילוי גבינת העיזים שהממה אותי, וכל דבר שקניתי הביתה; מהאושפלאו, הטאבולה כרובית ועד הכבד קצוץ וחלת המטבוחה (חלה לשבת במילוי סלט מטבוחה מרוקאי), זכו כולם לתשואות רמות. חם אש!

מגרב. יגאל אלון 94, תל אביב

ביסטרו ארצי

צילום: יונתן בן חיים, יחסי ציבור

תחנה שנייה. מבחינתי, רמת אביב תמיד תהיה הבית. בכל פעם שאני נוסעת ברחוב חיים לבנון וחולפת על פני אוניברסיטת תל אביב, אני נזכרת בשנים הקסומות כסטודנטית צעירה, כשהאיש היקר ואני רק עברנו לגור ביחד בדירה מול האוניברסיטה, שם נולדו ילדי ושם חיינו עד שעברנו לקליפורניה. בקצה הרחוב ישנו אחד מהמוזיאונים האהובים עלי, מוזיאון ארץ ישראל או כפי שהוא מכונה כיום, מוז״א. בכניסה למוזיאון נפתח מקום חדש הנקרא ארצי, ביסטרו של השף איל לביא. התפריט כולל מנות מאזטים נפלאות וטעימות כגון עלי גפן ממולאים, צזיקי ועדשים שחורות שהגיעו אל השולחן עם לחם כוסמין מושלם, והכול מדויק וטעים להפליא.

ארציחיים לבנון 2, מוזיאון ארץ ישראלרמת אביב

2019 – יצירה חדשה מאת אוהד נהרין

תחנה שלישית. כל מי שמכיר אותי, יודע שהתמכרתי לגאגא, אותה שפת תנועה ייחודית שהמציא אוהד נהרין. מידי ביקור שלי בארץ, אני פוקדת את נווה צדק ונהנית מהמופעים של להקת בת שבע הכה-מצוינת. באולם ורדה הקטן והאינטימי מזומנת לכם יצירת מחול חדשה של היוצר המוכשר בשם 2019, שהיא חוויה חושית יוצאת מן הכלל. מהרגע הראשון שבו עלו הרקדנים בזה אחר זה לבמה ועד לרגע שבו כבו האורות והם קדו לקהל שהריע להם, חשתי התעלות שכמותה לא חוויתי זמן רב. המוזיקה המצוינת, הקצב, הטקסטים והיופי שבתנועה יוצרים קפסולה בלתי נשכחת של זמן ומקום. יופי בהתגלמותו!

להקת מחול בתשבעמרכז סוזן דללתלאביב יפו

מסעדת רביבה

תחנה רביעית. ברשימת המקומות החדשים והחמים לחורף 2019 נמצאת מסעדת רביבה הממוקמת בקומה השנייה במתחם ג׳י, ממש ליד מסעדת ״התרנגול הכחול״. רביבה הצטרפה אל אחיותיה ״רביבה וסיליה״ המסעדה ובית הקפה, המעדנייה ופיצרייה, והיא מהווה מענה מוקפד, מפנק ואינטימי לארוחות בוקר וצהריים. האסתטיקה וההקפדה על הפרטים הקטנים מתחילות מהכלים היפים ומעיצוב החלל של המסעדה, כל הדרך למנות ולשירות. התפעלנו מסלסלת הלחמים הטריים, המזנון המגיש כל טוב לצד המנות העיקריות, וכל הדרך עד לקינוחים. עונג צרוף!

רביבה second floor, ניסים אלוני 10, קומה 2, תל אביב

מסעדת ״שחקי שחקי״

תחנה חמישית. אהבתי לתל אביב היא משהו שאין בכוונתי להתנצל עליו או להצטדק בגינו. אז כן, פקדתי בביקור הזה גם את חיפה, עמק חפר, בני ציון, חדרה, הרצליה, ואפילו עד לשוק ברמלה הרחקתי לכת, ועדיין – אין שנייה לתל אביב. כן, היא צפופה, פקוקה ואין בה חנייה, אבל כל דקה בה טומנת בחובה הרפתקה חדשה. מיפו הנהדרת על סמטאותיה והחנויות הקטנות שבה דרך הטיילת הכי יפה בעולם, ועד לבתי הקפה הקטנים הפזורים בה בכל פינה, תל אביב היא אחת ויחידה. בלב תל אביב, ברחוב טשרניחובסקי, נמצאת מסעדת ״שחקי שחקי״ של יהלומה לוי, שהיתה בעבר מנכ״לית רדיו תל אביב, ואני עוקבת אחריה מאז שפתחה את ״הביסטרון״ שלה בשוק לוינסקי. כבר בקיץ שעבר פקדתי את המקום החדש שלה הקרוי בשם שהוא מחווה לשם הרחוב, ונשארתי עם טעם של עוד. המנות היו קטנות ולא זולות, אך טעימות-טעימות, וידעתי שעוד אשוב.

טשרניחובסקי 4, תלאביב

מופע של קותימן

תחנה שישית ואחרונה להפעם. האם יש מישהו שלא שמע עדיין על קותימן? כן, אותו מפיק, מלחין ומוזיקאי ישראלי מוכשר ונחבא אל הכלים שהתוודעתי אליו כשצפיתי בסרט התיעודי המרגש Presenting Princess Shaw. אחר כך, בתערוכה offgrid offline שהיתה לו במוזאון היהודי שבסן פרנסיסקו. מאז, אני עוקבת אחרי האמן המוכשר הזה, ולא ידעתי את נפשי מרוב אושר כשגיליתי שהוא בדיוק מופיע בהוסטל אברהם, שהוא אחד המקומות המגניבים בתל אביב. המופע התקיים במסגרת פסטיבל ג׳אז תל אביב ובו התארח החצוצרן המצוין אבישי כהן. קותימן המזוקן, שנראה משהו בין ישו הנוצרי לפסל משה של מיכאלאנג׳לו, מנצח על האורקסטרה בכישרון גדול ובצניעות רבה. פנטסטי!

עד כאן, חברים. אלו הם הדברים שעשו לי את החורף, וחיממו את ליבי עד כה. שולחת לכם חיבוקים מהעיר הלבנה, שכה טובה אלי.

שלכם, באיחולים לחג חנוכה שמח ומאיר, וחופשה נעימה ומהנה באשר אתם,

דלית גבירצמן

dalit@gvirtsman.com

 

*מעונינים בעדכונים והמלצות נוספות מדלית ומה-ICC בכלל? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

מערכת הבריאות בארה״ב: הכל על השיטה, המונחים והטיפים השימושיים

מערכת הבריאות בארה״ב: הכל על השיטה, המונחים והטיפים השימושיים

מאת: אור יוחנן

אתחיל בגילוי נאות: אני חושב שבאופן כללי – מערכת הבריאות בארה״ב בנויה בצורה מטופשת ונוראית. הפרדת הרשויות (המלאכותית, לכאורה) בין הגורם המטפל לגורם המחייב גורמת לכך שכשאתה נכנס לרופא אתה לא טרוד רק ממצבך הרפואי, אלא גם מהשאלה כמה זה יעלה, ובפרט האם הביטוח יכסה זאת. במילה אחת – דרעק.

Photo by Valeriya/iStock

א – ב – ל, אני סבור שיש מיסקונספציה בציבור אלו שביצעו ואלו ששוקלים מעבר לארה״ב, כאילו מחיר הבריאות גבוה בהפרש בלתי נתפס מהמחיר בארץ הקודש, וזה איך לומר בעדינות … לא מדויק.

אז החלטתי להקדיש כתבה לנושא, ראשית אתייחס לאיך המערכת בנויה, לאחר מכן אפרט על כמה מונחים שחובה להכיר, אציין מספר טיפים שימושיים, ולבסוף אשווה בין העלות של ביטוח רפואי אמריקאי לעלות מערכת הבריאות הישראלית.
אציין כי אני מתייחס אך ורק למקרה של אדם עם ביטוח בריאות בארה״ב, למי שחי בארה״ב ואינו מחזיק בביטוח בריאות יש דברים חשובים יותר לעשות מאשר לקרוא את הפוסט הזה.

(דיסקליימר: הכותב אינו רופא ואינו מומחה, הכתוב נועד למטרות בידור בלבד ואיני לוקח אחריות על כלום)

אז… איך זה עובד בעצם?

כשניגשים לרופא בארה״ב, מתבצעת עסקה בין 3 צדדים: רופא –> ביטוח –> לקוח. מבחינת הרופא אין מה לדבר איתנו על תשלום, היות והביטוח הוא הגורם שיקבל את החשבון, והביטוח יקבל חשבון בהתאם לכיסוי הספציפי של הלקוח – כך שבנקודת הזמן בה אנחנו בחדר הטיפול לרופא אין דרך לדעת איזה חיוב אנחנו נקבל (לכאורה). דרעק כבר אמרתי?

אם הביטוח מכסה את הטיפול שלנו, אזי שהוא יקבל ״מחיר מיוחד״ מהרופא, כאשר בפועל המחיר הזה הוא לעתים (לרוב..) מחיר מנופח שעליו מופעלת איזושהי הנחה. הביטוח ואנחנו נתחשבן בינינו על התשלום שבועות לאחר הטיפול שקיבלנו בפועל.
אם הביטוח לא מכסה את התשלום, אזי שאנחנו נקבל חשבון ונצטרך להתמודד איתו עצמאית.

סוגי ביטוחים מרכזיים

1. PPO: Preferred Provider Organization – ארגון ביטוחי המושתת על רשת של רופאים ובתי חולים נפרדים (Network), אשר בד״כ מאפשר ללקוח לבחור לאיזה גורם מטפל ללכת בהתאם לרצונות/דרישות שלו. אפשר לשלב את זה עם חשבון חסכון בריאותי HSA, אבל זה מחוץ לסקופ של הפוסט הזה.

2. HMO: Health Maintenance Organization– ארגון ביטוחי המושתת על רשת ספציפית של גורמים מטפלים (קייזר למשל), מזכיר יותר קופת חולים ישראלית במבנה שלו (רופא מרכזי שנותן הפניות, גורמים מטפלים שחולקים תשתית חיובית ומונעים התעסקות).

מושגים חשובים

1. In Network- הביטוח שלנו עובד עם רופאים מסוימים בתוך ה״רשת״ שלו, וחשוב לוודא שהגורם שנותן לנו טיפול עובד עם הביטוח אם אנחנו רוצים לקבל כיסוי מקסימלי (ואנחנו מאוד רוצים). לפני שהולכים לרופא, לפני ששולחים למעבדה, לפני שמבצעים בדיקה – תמיד לוודא שאנחנו מתעסקים עם מישהו שמקושר לרשת שלנו.

ב. Premium- זה התשלום החודשי שירד לנו מהשכר ע״מ לכסות את עלות הביטוח, הסכום הזה בד״כ יורד מתלוש השכר *לפני* מס.

ג. Deductible- זה סכום הסף שצריך לצאת מהכיס שלנו לפני שהביטוח מתחיל לפעול ולשלם עבורנו באופן חלקי או מלא, עם זאת חשוב להבין שזה קריטי להשתמש בנותני שירות מהרשת ע״מ שהכספים שאנחנו משלמים יחשבו עבור סכום הסף הזה.

ד. Copay- סכום מינימלי שאנחנו משלמים עבור קבלת שירות אצל גורם מטפל.

ה. Coinsurance- הסכום אותו אנו נדרשים לשלם מהרגע שהביטוח התחיל לפעול (הגענו ל Deductible) ועד שהוא הגיע לתקרה (הגענו ל Max out of pocket), בד״כ באחוזים – ז״א ש-10% קואינשורנס אומר שנשלם 10% מסך עלות הטיפול.

ו. Max Out of Pocket- זה הסכום המקסימלי שנוציא מהכיס בשנה ביטוחית, שכולל בתוכו את כל התשלומים שביצענו ונחשבו לצרכי הביטוח (Deductible, Copay, Coinsurance).

אז איך מתמודדים עם זה בעצם? כמה טיפים:

1. לפני שמבצעים הליך רפואי, חשוב מאוד לוודא האם הרופא כלול ברשת שלנו, ובנוסף האם הטיפול עצמו כלול בביטוח שלנו. על מנת לעשות זאת, יש לבקש מספר סידורי של סוג הטיפול, להתקשר לביטוח ולשאול האם הדבר הזה כלול (או לבקש מהמרפאה לבצע זאת ולחזור אלינו עם אסמכתא). במידת האפשר – ובעיקר כשמדובר בהליך יקר! – עדיף להקליט את השיחה או לבקש אסמכתא בכתב ע״מ להמנע ממצב בו הביטוח מנסה להתחמק מכיסוי הטיפול בהמשך.

2. אם אנחנו אצל גורם מטפל ומעורב גורם נוסף (לדוגמא: רופא מומחה נוסף, מעבדות חיצוניות) – חשוב לוודא שאותו גורם מכוסה ע״י הביטוח שלנו טרם קבלת הטיפול. במידה ואנחנו הולכים לתהליך בו ברור לנו שיתווסף גורם שלישי (לדוגמא: לידה), חשוב לוודא מראש שהגורם עובד עם הביטוח שלנו.

3. אפשר לשאול את המרפאה מהי עלות הטיפול ללא ביטוח, לעתים נגלה שהעלות הזו זולה בהפרש ניכר – ואולי מצדיקה תשלום עצמאי גם אם זה לא תורם לסכום הסף הביטוחי שלנו.

4. חשוב להכיר את בתי החולים באזור המגורים שלנו, ולדעת לאן מעוניינים להתפנות במידה וחלילה יש מקרה חירום.

5. קיבלנו חשבון מפלצתי מביה״ח? לא לשלם מיד! קודם כל להתקשר למחלקת הגביה ולנסות להבין מדוע, במידה ואין שום דרך לגרום לביטוח לשלם, להתמקח! (כן כן, שיטת המצליח מתקיימת גם בארה״ב לצערנו). בית החולים יודע שברגע שהתיק שלכם עובר למחלקת גביה חיצונית הוא יקבל cents for the dollars, ולכן יעדיף לנסות לעבוד אתכם עבור הסדר התשלום בגבול הטעם הטוב.

ודבר אחרון – אני ממליץ לנתק את הפסיכולוגיה-ההתנהגותית מהמשוואה, ולתקוף את הנושא בצורה הכי כלכלית שאפשר: שימו בצד כל חודש את הסכום היחסי שאתם צריכים בשביל להגיע ל out of pocket max, ולכו לרופא בלי להתחשבן (אבל כמובן לאחר שיישמתם את העצות לעיל!), בסוף השנה כנראה יישאר לכם כסף בצד, ולא התפשרתם על הטיפול הרפואי כלל וכלל.

יתרונות וחסרונות

החסרון העיקרי הוא מה שקורה במידה ואין ביטוח בכלל, במידה ואנחנו עצמאיים או מובטלים שצריכים לשלם על הביטוח בעצמנו (יקר!), או במידה והטיפול אינו מכוסה בביטוח.
בנוסף, אחד החסרונות המרכזיים הוא הסיבוכיות – בגלל ההתערבות של מס׳ צדדים בעסקה ייתכן מצב בו מחייבים אותנו יתר על מידה עקב קצר בתקשורת.

אבל לא הכל רע… יש גם יתרונות:
כשלקוח הקצה נדרש לשלם עבור הגעה לרופא, אין יותר סיטואציה בה כל אדם קובע תור על כל שטות, וכך קורה שלרוב לא נצטרך להתמודד עם זמני המתנה שערורייתיים. אם צריך MRI, אפשר לקבל כזה תוך זמן סביר גם בלי קשרים ונפוטיזם.
איכות השירות היא עולם אחר, לצורך העניין חווית הלידה בבי״ח אמריקאי גורמת לישראל (אזהרת טריגר) להיראות כמו מדינת עולם שלישי.

ונכון שכל זה מגיע במחיר – מה שמוביל אותי לחלק האחרון של הפוסט

כמה זה עולה בהשוואה לישראל?!?

ישראלים אוהבים לספר לעצמם שמערכת הבריאות הישראלית היא ״בחינם״. זה, כמובן, שקר.

מערכת הבריאות הישראלית איננה ״בחינם״ היות ומופעל מס בריאות בגובה 5% על השכר, עבור אוכלוסיית היעד לרילוקיישן מדובר בד״כ בעשרות אלפי שקלים בשנה.

עשיתי חישוב, אם אני לוקח את סך התשלומים החודשיים שלי, ולהם מוסיף את תקרת התשלום השנתית שלי לאחר המרה לPre-tax (מדובר בכספים עליהם שילמתי מס הכנסה, לכן יש להחזיר אותם מ״נטו״ ל״ברוטו״ עבור השוואה הוגנת) אני מקבל עבור ההכנסות של משק הבית שלי…. (תופים)… 6.25%.

כל זאת תחת ההנחה שהגעתי לתקרה מלכתחילה, שזה מקרה קצה ולא אמור לקרות כל שנה. ריאלית, סביר להניח שמדובר בערך ב5% מהשכר.

שורה תחתונה

אז כן, יש את בלבולי המוח של ענייני החיוב מול חברת הביטוח, וקיים החשש בו אנחנו מובטלים חסרי ביטוח. בנוסף, אם הייתי בפרופיל סוציואקונומי אחר, הפרופורציות הנ״ל לא היו נשמרות (כי היה לי ביטוח יקר יותר והכנסה נמוכה יותר) והייתי משלם אחוז ניכר יותר מהשכר.

בנוסף, השיטה הזו מחורבנת למי שידם אינה משגת, לא מציעה רשת בטחון הולמת מספיק, וכאמור אני סבור שמדובר בדרעק וממש לא צריך לשכנע אותי אחרת. בבחירה בין שתי מערכות בריאות מעפנות (ישראלית ואמריקאית), אני בוחר בישראלית – בעיקר בגלל החשש ממקרי קצה ודאגה לזולת.

אבל בשורה התחתונה, לרילוקייטורים ישראליים טיפוסיים (קרי: אנשים מפרופיל סוציואקונומי גבוה) – מדובר במערכת הרבה פחות רעה ממה שחושבים, ובמקרים מסוימים, רחמנא לצלן, אף טובה מזו של ישראל.
אם אתם לפני מעבר לארה״ב, או אחרי מעבר אבל עדיין מרגישים שיש לכם פערי ידע מסוימים – אתם יכולים לקבוע איתי שיחת ייעוץ אישית, אני מבטיח 100% שביעות רצון.

 

*אור יוחנן, מהנדס תכנה ביום ומשקיע נדל״ן בלילה, הוא הבעלים של עמוד הפייסבוק ״רילוקיישן אינפורמיישן״. לקריאת פרסומים נוספים שלו לחצו כאן.