משכירים נכס בבעלותכם בישראל? הכירו את התקנות החדשות

משכירים נכס בבעלותכם בישראל? הכירו את התקנות החדשות

מאת: עו"ד שרון אריאלי

חוק השכירות והשאילה (תיקון), התשע"ז–2017 אשר אושר בכנסת ישראל ופורסם ברשומות ביום 19.7.2017, יכנס לתוקף 60 יום מיום פרסומו. תיקוני החוק קובעים אמות מידה חדשות בהסדרת היחסים בין השוכר והמשכיר.

נוסח החוק שאושר שונה מעיקרי הצעת החוק המקורית שהוגשה, אשר כללה בין היתר פיקוח על מחירי השכירות ועוד קריטריונים מחמירים מעין אילו ובכל זאת בנוסחה הסופי היא כוללת כמה הוראות חדשות העשויות להיטיב את מצבו של השוכר.

חשוב לדעת מהם השינויים שחלו בחוק השכירות על מנת לוודא כי ההסכם שלכם ו/או הסכם עתידי אשר בכוונתכם לחתום מול שוכר פוטנציאלי יהיה תואם את הוראות החוק החדשות, שכן מרבית מהוראות החוק החדשות אינן ניתנות להתניה בהסכם בין הצדדים אלא אם ההתניה היא לטובת השוכר.

עיקרי החוק:

המשכיר לא יוכל להוסיף תנאים בחוזה הפוטרים אותו מאחריות לפגמים בדירה,

השוכר יוכל לתקן פגמים בדירה ולקזז את העלות משכר הדירה,

המשכיר יוכל להודיע לשוכר 90 יום מראש על סיום החוזה ואילו השוכר יוכל להודיע למשכיר על סיום החוזה 60 יום מראש,

סכום הפיקדון הניתן למשכיר על ידי השוכר, על מנת לוודא כי השוכר עומד בהתחייבויותיו על פי חוזה השכירות יוגבל לכדי שליש מגובה דמי השכירות עבור כל התקופה אך סכום שלא יעלה על שלושה חודשי שכירות – לפי הנמוך.

כמו כן, החוק החדש מגדיר מהי דירה ראויה למגורים (כדוגמת קיומם של פתחי אוורור ומערכת ביוב ותאורה תקינים) וכן משית את שכר המתווך, במקרה והמשכיר נעזר בשירותיו, על המשכיר בלבד.

נראה כי החוק בנוסחו המעודכן שאושר במליאה לא יביא למהפכה של ממש בשוק השכירות ועדיין המשכיר נותר כשידו על העליונה. אולם החוק מביא עמו הטבה מסוימת במעמדם של כ-2 מיליון שוכרים ויוצר גבולות מסוימים בשוק זה ואולי בכך יוכל גם להקטין את הלחץ בשוק הדירות לרכישה שהיא אחת מהמטרות המוצהרות של חוק זה.

 

*הכותבת שרון אריאלי הינה עורכת דין המתמחה בייצוג תושבי חוץ בעסקאות מקרקעין ומיסוי מקרקעין בישראל, כחלק משותפות פעילה במשרד עורכי דין. התגוררה עד לפני כשנה וחצי בעמק הסיליקון.

Sharon Arieli Adv. Sharon@ks–relaw.com Cell: +972-508270275

מוידויה של מהגרת סדרתית

מוידויה של מהגרת סדרתית

מאת: מישל שבתאי

לפני קצת יותר משלוש שנים, יצאנו להרפתקה חדשה- 11 מזוודות, חמישה תיקים, שלושה בנים , שני הורים מותשים. שש עשרה שעות טיסה ומכולה שנדרשו לה כמעט שלושה חודשים לצוף מתל אביב לפאלו אלטו. עד אז חייתי כבר בשתי יבשות. בשבילי אמריקה הייתה השלישית. אך כשגלגלי מטוס אלעל נגעו במסלול הנחיתה בשדה התעופה שבלוס אנג'לס, ופקיד ההגירה הניד בראשו לכיוון אזור איסוף המזוודת לאחר החתמת הדרכונים, הבנתי את המשמעות המיוחדת של היום הזה לבעלי וילדיי, שעמדו להתחיל את מסעם שלהם כמהגרים, ללא קשר לזמן שבו נשהה בארצות הברית.

לא היתה לנו תוכנית ברורה, וגם עכשיו, לאחר שלוש שנים, אנו לא יודעים לכמה זמן נשאר פה.

כשהתעוררנו בביתינו החדש,  לא היתה לנו אפילו ספה לשבת עליה. הקומקום שרק מעל הכירה החשמלית (במקום הקומקום החשמלי או כירת הגז שהיינו רגילים אליהם). ישבנו בשיכול רגליים, השטיח מקיר לקיר בסלון שלנו ריק מרהיטים ושנראה ענק מתמיד, שתינו תה, מתבוננים דרך דלתות זכוכית בגינתנו החדשה. עלים פריכים היו פזורים על הדשא הירוק (במקום חול ישראלי), סנאים דילגו מעלה ומטה על עצי הסקוויה ושיחקו במחבואים מאחורי שיחי הוורדים (במקום חתולים ישראלים).

עמק הסיליקון הוא צומת למהגרים, והיום אני רואה עצמי כברת מזל שרוב חברותי הטובות הן אמהות מהגרות – נשים מכל רחבי העולם, שלמדו להסתגל בהתאם, והן בעלות עושר תרבותי ולשוני כתוצאה מהחוויות האלה. לפני מספר שבועות פגשתי את מלי מאן וטלי אלון בבית קפה בלוס אלטוס בשעות אחר הצהריים. בזמן שהחניתי את המכונית וחציתי את הכביש, עלו בי זיכרונות מחוויותי שלי כמהגרת-תמידית. למרות שבאנו ממקומות שונים, הרגשתי כי מאלי, טלי ואני חולקות רקע דומה.

דר' מלי מאן, פסיכותראפיסטית עובדת כמטפלת ומפקחת בפקולטה לפסיכואנליזה במרכז הרפואי סן פרנסיסקו. בנוסף, היא עוזרת מחקר קלינית במחלקה לפסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות באוניברסיטת סטנפורד. מחקרה עוסק בהורות ומשפחה ומומחיותה במשפחות שחוו וחוות תהליך הגירה. שמה, מלי מאן, נשמע לי ישראלי מאוד אך למעשה מוצאה איראני-אמריקאי. לפני הגעתה לארה"ב כסטודנטית היא שהתה תקופה בבריטניה, שפת האם שלה פרסית, ועד גיל חמש שוחחו עימה בבית צרפתית ופרסית. ואז הצרפתית, שהיתה שפה שניה, התחלפה לאנגלית. מוצאו של אביה מהשושלת הקג'ארית, שושלת המלוכה האיראנית אשר מקורה בתורכיה. השבט הקג'ארי שלט בפרס (איראן) משנת 1785 ועד לשנת 1925 ובדומה לתרבויות רבות אחרות בעולם, במהלך שני העשורים האחרונים, הקג'ארים מנסים לשמר את מורשתם התרבותית. השילוב המרתק הזה הפרה את עניינה של מלי ביחסים בין שפה לזהות תרבותית, ועם הזמן התחבר לפסיכואנליזה.

שמה של טלי אלון נשמע ישראלי ואכן, טלי היא ישראלית. לאחר חתונתה, הגיעה לעיר ניו יורק עם תכנית ללמוד תואר שני. היא אמרה, "לא היתה לי תכנית ברורה לכמה זמן אשאר. הייתי בשנות העשרים של חיי והרגשתי עצמי כילדה". כל שלושת ילדיה נולדו בארה"ב, נושאים שם ישראלי ודוברים עברית שוטפת, אבל האם הם באמת ישראלים, אני תוהה ביני לבין עצמי?

מלי, טלי ואני, לגמנו מהקפה האמריקאי שלנו ושוחחנו מהי המשמעות של להיות הורה מהגר לילדים ומתבגרים, והמתח פוטנציאלי הקיים בין העולם הפנימי לעולם החיצוני. הרהרנו איך להיות אמא מהגרת מעמיד לפנינו אתגרים נוספים כמו גם הזדמנויות חדשות. "ילדי אמהות מהגרות נאלצים לשאת בציפיות הוריות גבוהות יותר, ואת נטל הדו-תרבויות של השנים הראשונות", הסבירה מלי. "לדוגמה, השנה הראשונה של ההגירה היא השנה הקשה ביותר לאמהות מהגרות. הן עומדות בפני דעות חברתיות קדומות וגם הקשיים שלהן עצמן להסתגל לאוכל חדש, שפה, דרך חיים והנוף הסביבתי החדש. הילדים הופכים למורי הוריהם ולפיכך הם תופסים את אמהותיהן כחלשות או פגומות. יתכן ואמהות מהגרות יחושו את בושת ילדיהן בגלל חוסר היכרותן עם התרבות החדשה".

כשמלי דיברה על כך, זה היה כאילו תארה את הדינמיקה של משפחתי כשחייתי בלונדון, העיר בה נולדתי. המהגרת הראשונה שהכרתי בחיי היתה אימי. לאחר שירותה הצבאי, בצה"ל, אימי עברה מישראל לאנגליה לשמש כאופר. זה היה דבר אופנתי לעשות באותם הימים. בלונדון היא הכירה את אבי, וביחד הם גידלו את אחי ואותי כיהודים בריטים ליבראלים. הלכנו לגן יהודי וחגגנו את החגים היהודיים בבית הכנסת המקומי. אבל אפילו אחרי שחייתה בלונדון במשך 20 שנה, אימי מעולם לא הצליחה להיפטר מהמבטא הישראלי הכבד. כילדה, חשבתי שאמות מבושה כאשר דיברה בציבור ב"מבטא המהגרים הזה". אני זוכרת שהרגשתי מוטרדת לנוכח האיטיות שלה כששאלה אותי איך לאיית משהו באנגלית. היא ניסתה ללמד אותנו עברית אבל סרבנו בתוקף לשתף פעולה. כילדה קטנה לא היה לי כל מושג מה אימי עוברת. רק עכשיו, כבוגרת, כמהגרת, כאמא מהגרת לילדים מהגרים, אני מסוגלת להבין  את המורכבות והמשמעות של מה זה אומר להיות אם מהגרת, או ילד לאם מהגרת.

"אם המהגר הבודד עסוק בלהתאבל על אובדן המולדת, זה הופך אפילו ליותר מאתגר וקשה עבור הילדים", אומרת מלי. "התמיכה האמהית אינה נגישה לילדים מאחר והיא נעדרת מבחינה רגשית". האם המהגרת טרודה במשימות הסתגלות והתאקלמות לתרבות החדשה והדבר לרוב מונע ממנה לתת את תשומת הלב לילדה. האמהות אשר לא היגרו מבחירה החופשית נושאות רגשות אמביוולנטים כלפי המדינה המארחת וייתכן שיעברו תהליך אבלות מורכב. תהליך האבל יכול לגבות מחיר גבוה מנפשה של האם, במיוחד כשצאצאיה דוברים שפה שונה משפת אמה. חוסר ההיכרות של האם עם שפת המדינה המארחת, משחקי הילדות, שירי הילדות, חגים ופסטיבלים, יכולים להיות בעלי השפעה עדינה אך פוגענית ביחסי האם-ילד. המשפחות המבוססות, עם אמהות משכילות יותר, יתכן והן בעלות גישה טובה יותר לדרכים להטמעה תרבותית, ומתפקדות טוב יותר בתהליך".

האבל על אובדן המולדת, שפת האם והזהות, היא נכונה לא רק לאם, אלא גם לילד. כשהורי התגרשו בלונדון, ואמי לקחה אותי ואת אחיי לגור בישראל, התהפכו היוצרות, והגיע תורי להיות מהגרת –ועוד בת טיפש-עשרה! זה היה קשה, כעסתי, וסרבתי לדבר עברית במשך שנתיים תמימות מכיתה ח' ועד כיתה י'. הייתי מהגרת סרבנית, בלשון המעטה.

אומרים שזה לוקח שנה להתמקם. עבורנו זו היתה שנה אינטנסיבית מאוד. הבנים שלנו התמודדו עם מספר מכשולים, עד אשר השלימו עם עזיבת ישראל ועם עזיבת המשפחה היחידה שהכירו והשפה היחידה שהכירו מעולם. זה היה עצוב, מבלבל ומתסכל. בחודשים הבאים התחלנו התאקלמות לא רק בארה"ב, אלא גם בעיר פאלו אלטו, ועם תת-התרבות שבכל אחד מבתי הספר שלהם – בית ספר יסודי, חטיבת ביניים ותיכון, כמו גם עם חברים חדשים ודינאמיקה משפחתית חדשה. חודש בחודשו, התרככנו, ופאלו אלטו הפכה לנעימה ואפילו נפלאה בעיננו (ברוב הזמן). לפני מספר שבועות בני קיבל צו גיוס ראשון לצה"ל. בעודי מחזיקה את המעטפה לפתע היא מזכירה לנו מהיכן באנו, וגורמת לנו לתהות מה צופן בחובו העתיד. כל אחד מבני משפחתנו התמודד עם המעבר לארה"ב באופן שונה. ובסיכומו של דבר, כולנו מהגרים, לא משנה כמה זמניים.

 

ביום שני, ה-27 במרץ בשעה 19:30 תגיע הפסיכותרפיסטית, מלי מאן לאירוע אשר יתקיים ב-OFJCC שבפאלו אלטו ויעסוק באמהות מהגרות לילדים ומתבגרים. האירוע הוא בחסותה של טלי אלון, סגנית נשיא שותפה Ameriprise Financial Services .

לפרטים נוספים לחצו כאן

על חשיבותה של צוואה הונית בישראל במהלך הרילוקיישן

מאת: עו"ד שרון אריאלי

בימים אלו יוצאת לשכת עורכי הדין בישראל במסע הסברה נרחב לשם הגברת המודעות לעריכת צוואה בישראל.

הדבר חשוב פי כמה לאלו אשר יוצאים לרילוקיישן או מתגוררים בארה"ב ולהם נכסים בישראל או ילדים מתחת לגיל 18 כאשר האפטרופוס המיועד לילדים חי בישראל. הנושא החשוב נדחק אצל רבים לתחתית הרשימה במסגרת ההכנות ליציאה לרילוקיישן ובמהלך השהות ההתחלתית במדינה החדשה.

Closeup of male hand signing a contract, employment papers, legal document or testament. Isolated over black background.

עם זאת יש לזכור כי השוני בין חוקי הירושה במדינת ישראל לבין חוקי הירושה בקליפורניה או בכל מדינת יעד אחרת אליה יוצאים לרילוקיישן קיים ועל כן חשוב מאוד להסדיר את הנושא בשני מישורים:

  1. צוואת משמורת – הורים אשר להם ילדים מתחת לגיל 18 שנים צריכים להכין צוואת משמורת הקובעת את זהות האפוטרופוס של הילדים למקרה (חס וחלילה) בו שניהם לא יהיו כשרים למשמורת ילדים במהלך הרילוקיישן. בעניין זה רצוי לפנות לעו"ד אשר בקיא בחוקי הירושה במדינת היעד ובמדינת המוצא ולהסדיר את נושא משמורת הילדים בצורה כזו שלא תיווצר סתירה בין החוקים השונים ועל מנת להביא לפישוט ולייעול התהליך.
  2. צוואה ההונית – לעניין זה חשיבות רבה ומשמעותית בעיקר במידה ולבני הזוג נכסים בישראל וזאת לאור העובדה כי גם קיום של צוואה במדינת הרילוקיישן אינו מכסה על נכסים/עזבון אשר קיים בישראל.

את הצוואה אשר תבוצע בישראל ניתן לצרף ל-Trust האמריקאי וכך למעשה תסדירו את הטיפול בכל הנכסים אשר בחזקתם בארץ ובמקום המושב.

כמו כן לאלו אשר הותירו נכסים בישראל יש לקחת בחשבון שורה של חיקוקים ועדכונים אשר בוצעו בחוקי מיסוי המקרקעין בתקופה האחרונה בישראל ואשר יכולים להשפיע על חלוקת/מכירת הנכסים אשר נותרו בישראל:

  1. מחצית דירה ומעלה אשר התקבלה בירושה נחשבת כדירה נוספת לעניין מס שבח (תיקון 85 לחוק מיסוי מקרקעין – במקום שליש שהיה נהוג לפני התיקון) זאת אומרת שמי שקיבל בירושה פחות ממחצית דירה בנוסף לדירה היחידה שלו בישראל יוכל עדיין למכור את הדירה היחידה בפטור מלא.
  2. העברה ללא תמורה של דירת מגורים לאח/אחות בישראל אינה מזכה בפטור ממס שבח רק אם מעביר המתנה קיבל את הדירה בירושה או מתנה מההורים.
  3. מכירת דירה יחידה בישראל בפטור ממס שבח על ידי תושב חוץ מחייבת הוכחת דירה יחידה בדמות אישור מרשות המיסים במקום המושב (בנושא זה חלו הקלות משמעותיות בתקופה האחרונה).
  4. מסלול מס ליניארי מטיב למי שלא זכאי לפטור דירה יחידה במסגרת תיקון 76 לחוק.

 

לאור השינויים האחרונים בחקיקה מתגברת החשיבות הגדולה בהסדרת הנכסים אשר הושארו מאחור בתכנון מס נכון וכמובן לא לדחות את הסדרת נושא כתיבת הצוואה בישראל.

וכפי שגרסו חכמינו אין טעם לדחות את המשימה כי

 כתיבת צוואה סגולה היא לחיים ארוכים…”

 

*הכותבת שרון אריאלי חזרה לישראל לאחר מגורים בעמק הסיליקון וכיום הינה עורכת דין המתמחה בייצוג תושבי חוץ כחלק משותפות פעילה במשרד עורכי דין אריאלי-בן לולו-סמדרי.

Sharon Arieli Adv. Sharon@ks–relaw.com Cell: +972-508270275

www.ks-realw.com

מיסוי נדל"ן במקרה של מכירת דירת המגורים בישראל – כתבה שניה בסדרה

מאת: שרון אריאלי

עזיבת ישראל ורילוקיישן כרוכה במספר רב של הכנות והתארגנויות. אחת מהדילמות וההתלבטויות הגדולות היא מה לעשות עם הנכס אותו משאירים בישראל, האם להשכיר או למכור? הדילמה נובעת הרבה פעמים ממניעים רגשיים ולאו דווקא שכלתניים. לאלה המתלבטים בעניין מכירת הנכס בישראל בטרם המעבר לארה"ב או בשנים הראשונות לרילוקיישן יש לקחת בחשבון את יתרונות המס במכירה:

היתרון במכירת הנכס בטרם המעבר לרילוקיישן –

2987611025_b9a279bba1_mמכירת הנכס כתושב ישראל מאפשרת שימוש בפטור בגין דירה יחידה. אם הנכס מהווה את הדירה היחידה שבחזקתכם בארץ אזי ניתן למכור ולא לשלם מס על השבח*. (בדירות ששוויין עד 4.5 מיליון שקלים).

מכירת הנכס לאחר המעבר לארה"ב –

היתרון הבולט הראשון הוא הפטור ממס בארה"ב בגין מכירת הנכס בישראל בתנאי שהנכס שימש למגורים בשנתיים מתוך חמש השנים האחרונות. זאת אומרת שמי שעשה רילוקיישן בשלוש השנים האחרונות יכול למכור את הבית שלו בישראל ולא לשלם מס בארה"ב על השבח שהנכס עשה עד גובה של 500 אלף דולר לזוג.

כמו כן מי שימכור את הנכס עד ליום 31.12.2017 יהנה מתשלום מס מופחת בישראל- תיקון 76 שנכנס לתוקף ב1.1.14 בישראל, עקר מתוכן את הפטור שהיה קיים בעת מכירת דירת מגורים יחידה בישראל עבור תושבי החוץ המתגוררים בארה"ב, מאחר ורשות המיסים בישראל דורשת אישור רשמי מרשות המיסים האמריקאית כי למוכר אין דירת מגורים נוספת במקום המושב ולפי מיטב ניסיוני לא ניתן לקבל אישורים כאמור. אולם כדאי לנצל את המס המופחת שנקבע בתיקון לחוק בישראל ושיהיה בתוקף עד ל – 31.12.2017 לפיו למוכר שהוא מרובה דירות או במקרה זה לתושבי החוץ החיוב במס על השבח יהיה בשיעור של 25% אולם רק על התקופה החל מ – 1.1.2014 ועד ליום המכירה (משמעותי בעיקר לכאלה שמחזיקים בנכס לאורך שנים) ולכן ככל שיקדים המוכר במכירה בתקופה הקובעת ישלם מס מופחת יותר. יש לזכור כי במידה ולא יחול שינוי נוסף בחוק החל מ – 2018 יחוייב תושב החוץ המוכר נכס בישראל ב – 25% מס בגין השבח שהנכס עשה במרוצת השנים ללא קיזוז תקופת שבח.

לסיכום, במכלול השיקולים יש להביא בחשבון גם את שיקולי המס בישראל ובארה"ב על מנת להגיע להחלטה נבונה.

הכתבה הבאה בסדרה תבחן את היבטי המס הכרוכים בקניית בית להשקעה או למגורים בארה"ב ובעיקר את חבות המס שתחול בישראל בגין נכסי נדל"ן שנרכשו בארה"ב במקרה של חזרה אפשרית לארץ.  

הכותבת שרון אריאלי הינה עו"ד המתמחה בדיני מקרקעין בישראל, בעלת ניסיון רב בטיפול בעסקאות מקרקעין מכל הסוגים. כיום מתגוררת בסאניוויל ומתמחה בייצוג תושבי חוץ הרוכשים ו/או מוכרים נכסי מקרקעין בישראל כחלק משותפות פעילה עם משרד עו"ד בישראל.

טלפון נייד: 408-663-8256

Sharon.arieli566@gmail.com כתובת מייל:

יש להצהיר בטופס המכירה הצהרת תושבות ולכן זה רלוונטי רק לשנת המס לפני המעבר לרילוקיישן*

חובות דיווח ותשלום מס על נכסים בישראל – כתבה ראשונה בסדרה

מאת עו"ד (רו"ח) מאורי עמפלי

עזיבת ישראל לצרכי רילוקיישן כרוכה, בין היתר, בשינוי משטר המס ממשטר מס ישראלי למשטר מס אמריקאי. יחד עם זאת, גם לאחר עזיבת ישראל חשוב להבין את היבטי המס הקשורים לישראל ולנכסים אשר נותרו בישראל.

2987611025_b9a279bba1_m

by woodleywonderworks | Flickr

בהיבט המס הישראלי, ראשית עולה השאלה, האם לאחר העזיבה חל ניתוק תושבות מישראל. שאלה זו תשפיע ישירות על חובת הדיווח ותשלום המס בישראל בגין הכנסות שהופקו מחוץ לישראל, לאחר מועד העזיבה. עמדת רשות המסים בישראל היא שבשלוש השנים הראשונות לעזיבה לא חל ניתוק תושבות ויש חובה להגיש דוחות מס בישראל בגין הכנסות אלו. אנו סבורים אחרת. כל מקרה לגופו. בהקשר לכך, לקוחות רבים, אשר מצויים מחוץ לישראל מספר שנים קיבלו לאחרונה מרשות המסים דרישה למלא טפסים אודות נכסיהם בארץ ובעולם וכן דרישות לפתוח תיקים במס הכנסה. רצוי להגיב לדרישות אלו ולא להתעלם מהן.

שנית, למרות עזיבת ישראל, לישראל זכות ראשונית למסות הכנסות ממקרקעין. כך, חלה חובת דיווח ותשלום בישראל בגין הכנסות משכר דירה העולות על סכום של 5,080 ₪ לחודש וכמובן על מכירה של נכסי מקרקעין בישראל. נזכיר, כי מי שאינו נחשב כתושב ישראל, בין אם קיבל החלטת מיסוי, בין אם הצטייד בחוות דעת משפטית ובין אם עשה דין לעצמו ולא מדווח לרשות המסים על הכנסותיו אינו זכאי לפטור בגין מכירת דירת מגורים בישראל. גם אם מדובר על דירתו היחידה. גם הבנקים בישראל ממשיכים לנכות מס במקור על הכנסות פיננסיות שהופקו בישראל (רווחי הון בבורסה, הכנסות ריבית, דיבידנדים וכו'). רצוי במקרה זה לעדכן את הבנק בישראל על שינוי התושבות לתושבות זרה, שכן גם לפי פקודת מס הכנסה וגם לפי אמנות למניעת כפל מס (כמו במקרה עם ארצות הברית) תושבים זרים זכאים להטבות מס בקשר להכנסות פיננסיות שמקורם בישראל. במקרה הצורך, ניתן להגיש דוחות להחזר מס בישראל.

סוגית אופציות שניתנו לעובדים טרם עזיבתם את ישראל עלולה לגרום לכפל מס עם ארצות הברית ולשיעורי מס גבוהים ביותר ומצריכה פתרון לפני עזיבת ישראל או לאחר מכן, בדמות בקשה לקבלת החזר מס בגין אופציות ויחידות השתתפות, אשר הובשלו לאחר עזיבת ישראל.

נכסים והכנסות אשר נותרו בישראל לאחר מועד העזיבה, מקימים באופן טבעי חבויות דיווח וחבויות מס בארצות הברית במקרה של עזיבה לארצות הברית. נזכיר, כי תושב ארצות הברית לצרכי מס (US Person) חייב בדיווח ותשלום מס על הכנסותיו בכל מקום בעולם.

הדבר מתורגם לכך, שתושב ישראל לשעבר חייב בדיווח על כל ההכנסות והנכסים הפיננסיים שנותרו בישראל. הכנסות שכירות, רווחי הון, שבח ממכירת זכויות במקרקעין ובפרט דירות מגורים ועוד.

המצב מסתבך כאשר מדובר על אפיקים פטורים בישראל, אשר חייבים ככל הנראה מס בארצות הברית. כך לגבי רווחי הון שמצטברים בקרנות השתלמות ואפיקים פנסיונים פטורים, כגון קרנות פנסיה וביטוח מנהלים. מכשירים אלו מסווגים לפי הדין האמריקאי כ- PFIC ועלולים ליצור חבות במס בארצות הברית, גם ברמת המס המדינתי, ללא קשר לפטור ממס בישראל. בעידן ה- FATCA סביר להניח, כי ה- IRS יקבל מידע על חשבונות אלו ובכל מקרה רצוי לקבל ייעוץ ממומחה מס אמריקאי בסוגיה. לסיכום, גם לאחר עזיבת ישראל חשוב להישאר ערים לחובות הדיווח והמס הנגזרים מנכסים והכנסות שנותרו בישראל ובחלקן פורטו בקצרה ברשימה זו, על מנת להימנע מחשיפה לסנקציות אזרחיות ופליליות הן בישראל והן בארצות הברית.

המחבר הינו בעלים של משרד עורכי דין בישראל המתמחה במיסוי בין לאומי ובפרט בהיבטי מס של רילוקיישן והרצה בנושאים אלו במסגרת כנסים שנערכו בסיליקון וואלי בחודש נובמבר 2014.