שוקלים לקבל אזרחות אמריקאית ולחזור לישראל? תחשבו על זה שוב

שוקלים לקבל אזרחות אמריקאית ולחזור לישראל? תחשבו על זה שוב

הגשמתם את חלום הרילוקיישן, הגעתם לארה"ב עם ויזת עבודה, בשלב מסויים קיבלתם את הגרין כארד ואז הגיע השלב בו עולה השאלה האם להוציא אזרחות אמריקאית או לא. על פניו אין בכלל התלבטות – אזרחות אמריקאית מאפשרת כרטיס כניסה חופשי למדינות רבות בעולם, לימודים במוסדות להשכלה גבוהה, אפשרויות תעסוקה ועוד ועוד, אבל מסתבר שאם בכוונתכם לחזור יום אחד להתגורר בישראל, לסטטוס שלכם כאזרחים אמריקאים בישראל יהיו השלכות רבות, ובעיקר על הכיס שלכם. כדי להבין מהן בדיוק ההשלכות, ישבנו לשיחה עם נועה פריווה פרייס, רואת חשבון בישראל ומוסמכת מטעם ה-IRS לייצוג נישומים והגשת דוחות מס בארה"ב (Enrolled Agent), בו פירטה את כל הדברים שכדאי לכם לדעת לפני שאתם מתחילים תהליך התאזרחות אם בכוונתכם לחזור בעתיד לישראל.

לדברי נועה, הדבר הראשון אותו צריך לזכור בתור אזרחי ארה"ב המתגוררים בישראל היא חובת הדיווח לרשויות המס בארצות הברית. בדיוק כמו שעשיתם מידי שנה ב-15 באפריל בארה"ב, גם ישראל תצטרכו למלא את דוחות המס ולדווח על הכנסותיכם ונכסיכם. שתי חובות הדיווח הן: ל-IRS על הכנסות (Individual Tax Return)  והשנייה, למשרד האוצר האמריקאי על חשבונות זרים קיימים (הידוע גם בשם FBAR – Foreign Bank Account Report) ללא קשר אם חשבונות אלו מפיקים הכנסה או לא. אי עמידה בדרישות הללו עלולה לגרור קנסות כספיים משמעותיים ואפילו הליכים פליליים במקרים מסוימים. חשוב לציין, שחובת הדיווח חלה גם על מחזיקי גרין כארד שחזרו לישראל. "פעמים רבות אנשים חוזרים לישראל עם גרין כארד וחושבים שאם הם לא היו תקופה מסויימת בארה"ב אז הם כבר לא צריכים לדווח, אבל זה לא נכון", מסבירה נועה, "עד שלא ויתרתם באופן רשמי על הגרין כארד והחזרתם אותו לשגרירות, חובת הדיווח עומדת בעינה. גם אם הגרין כארד כביכול אינו תקף מבחינת אשרת כניסה, מבחינת רשויות המס הוא עדיין תקף שכן הן עדיין רואות בך כתושב. עוד דבר שצריך לקחת בחשבון זה חובת הדיווח של ילדיכם, שהם אזרחי ארה"ב, במידה ויש להם הכנסות החייבות בדיווח או נכסים פיננסיים זרים.

אז כאמור, מילוי דו"ח שנתי הוא אחד החובות של אזרחים אמריקאים, לא משנה היכן הם מתגוררים בעולם, אולם מסתבר שלא רק בזה מסתיימות חובותינו כלפי רשויות המס האמריקאיות. עם שובכם לישראל תגלו שישנם מיסים נוספים אותם תידרשו לשלם שחלקם חלים ממש על הכנסות יומיומיות שאולי לא העליתם בדעתכם שתצטרכו לשלם עליהם מיסים לארה"ב:

מס על פדיון קרן השתלמות

אחת ההטבות המשמעותיות והגדולות שניתנות לעובד בישראל היא קרן ההשתלמות. קרן ההשתלמות היא פטורה ממס בישראל במועד המשיכה אחרי שש שנים, אולם בארה"ב אין פטור כזה. בתור אזרחי ארה"ב, תתבקשו לשלם מס בארה"ב על פדיון קרן השתלמות אשר ייחשב כהכנסת עבודה כחלק מהפקדות המעביד. נקודה זו חשובה גם עבור אלה שמתכננים לעשות רילוקיישן לארה"ב. אם ברשותכם קרן השתלמות ואתם מתכננים לעבור לגור בארה"ב כדאי לשקול לפדות את קרן ההשתלמות טרם המעבר, שכן אם תעשו את זה במהלך שהותכם בארה"ב, תיצטרכו לשלם מס על המשיכה. חשוב לציין שכל מי שתושב ארה"ב ממוסה כמו אזרח לכל דבר ולכן גם אם אתם מתגוררים כאן עם ויזה או גרין כארד, תצטרכו לשלם את אותו המס על פדיון קרן ההשתלמות.

תשלום מבוסס מניות

לא מעט ישראלים עושים רילוקיישן בעקבות משרה בהיי טק ויש להם (RSU (Restricted Stock Unit שהוא סוג של תשלום מבוסס מניות. בארה"ב, בתור עובד, כשאתה מקבל RSU ישנה תקופת זמן עד שהוא הופך למניה והיא מכונה "תקופת הבשלה" (Vesting). בארה"ב, ברגע שה-RSU מבשיל מתקיים אירוע מס, ובישראל, לעומת זאת, תשלום המס ייעשה רק בעת מכירת המניה. מצב זה גורם לכך שאדם שחי בארה"ב, חזר לעבוד בישראל וקיבלRSU  מהמעסיק הישראלי, מוצא את עצמו מחוייב לשלם מס לארה"ב ברגע שהגיעה תקופת ההבשלה מבלי שהוא בכלל מכר את המניה. בשל פערי עיתוי אלו נוצר מצב שאתם עלולים לפתע לשלם סכום כסף לא מבוטל על מניות מבלי שבכלל עוד מכרתן אותן.

הכנסות משכר דירה

החלום הישראלי הוא לעבור לארה"ב, לעשות כסף ואז לחזור לישראל ולקנות דירה. בישראל יש פטור ממס על הכנסות מדמי שכירות  עד לגובה של 5,070 (לשנת 2021) ש"ח לחודש, אבל בארה"ב אין פטור כזה. אם אתם משכירים דירה בישראל ואתם אזרחים אמריקאיים, אפילו שהשדמי השכירות פטורים ממס בישראל, בארה"ב היא הם חייבים במס לפני מדרגות המס הרגילות.

מכירת דירה בישראל

אם הייתה לכם דירה שהחזקתם בה מספר שנים והחלטתם למכור, אז בישראל ייתכן ותהיו זכאים לפטור ממס שבח במידה וזו הדירה היחידה שלכם. בארה"ב, לעומת זאת, תהיו חייבים במס רווחי הון על הרווח ממכירת הדירה.. אם מדובר בדירת מגורים לעומת זאת, קיים פטור מסויים בארה"ב.

מס עצמאיים

חזרתם לישראל, החלטתם לפתוח עסק ולעבוד כעצמאיים. מאחר והעסק המדובר מתקיים בישראל כלומר ההכנסה מופקת בישראל, זכות המיסוי הראשונה היא של ישראל. אמנם בדו"ח המס שיוגש בארה"ב יהיה חישוב של מס הכנסה אמריקאי בגין הרווח מהעסק, אבל המס הזה יקוזז כנגד מס ההכנסה ששולם בישראל בגין אותו הרווח. אולם, בארה"ב ישנו ה-SE Tax שהוא למעשה מס סוציאלי המורכב בחלקו האחד מ-Social Security ובחלקו השני מ-Medicare Tax, לצורך ההשוואה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות בישראל. שיעור המס הוא 15.3% מהרווחים מהעסק כאשר מחצית מהמס מותר כניכוי מההכנסה כך בסופו של דבר מגיעים למס של קצת יותר מ-14% מהרווח. לא מעט. כרגע, אין בין המדינות אמנה שמונעת את כפילות המיסים הסוציאליים האלו ולכן בנוסף למיסים שתשלמו בישראל, תאלצו לשלם גם את המיסים הסוציאליים בארה"ב, בהנחה והרווח השנתי שלכם גבוה מ-$400. חשוב לזכור שה-SE Tax הוא למעשה מס סוציאלי המשולם בסופו של דבר ל- Social Security Administration שאחד מתפקידיו הוא לשלם קצבאות פנסיה לגמלאים. אז בהנחה ובתור עצמאיים שילמתם את המס במשך תקופה מספקת (כ-40 רבעונים שהם כ-10 שנים), תהיו זכאים לקצבת Social Security בגיל הפנסיה.

מס על קרנות נאמנות ישראליות

מערכת המס בארה"ב לא עוצרת במיסוי על הכנסות ממשכורת ועסקים, אלא מגיעה גם עד לקרנות נאמנות ומכשירים פיננסיים פסיביים במדינות אחרות. הרשויות מפעילות מנגנון מיסוי גבוה במיוחד על אלו שמחזיקים קרנות נאמנות מחוץ למדינה (ניירות ערך המוגדרים כ-PFICS), מה שהופך במקרים רבים את ההשקעה ללא-כדאית. רוב ההכנסות של קרנות הנאמנות הן פסיביות ומתקבלות מדיבידנדים, רווחי הון או ריביות. אך בשונה מקרנות ישראליות אשר צוברות רווחים ותשלום המס נדחה ומתבצע רק בעת הפדיון, קרנות אמריקאיות מחויבות לחלק את רווחיהן בסוף כל שנה. ארה"ב לא מאפשרת לקרנות נאמנות לצבור את הדיבידנדים ורווחי ההון משנה לשנה ומחייבת את מנהלי הקרנות לחלק למשקיעים את הרווחים, ועל ידי כך להטיל מס שנתי, ולא רק בעת הפדיון. לכן, לכאורה, קרנות מחוץ לארצות הברית יכלו להיות פתרון קסם לאמריקאים שמעוניינים להימנע מתשלום מס על הרווחים והדיבידנדים בשנה שבה הם הופקו, אלא שבשביל לצמצם את ההשקעות של אזרחי ארצות הברית בקרנות זרות, נחקק חוק חברות השקעה פאסיביות זרות או באנגלית: PFIC – Passive Foreign Investment Company. בשנה בה מממשים את ההשקעה ופודים את הקרן, מחשבים את הרווחים, פורסים אותם על פני כל השנים בהן המשקיע החזיק את הקרן, וממסים את הרווח המיוחס לכל שנה לפי מדרגת המס הגבוהה ביותר. נוסף על המיסוי הגבוה, מחושבת גם ריבית פיגורים לפי גובה הריבית שהיתה נהוגה באותה השנה. מטרת החוק, למעשה, היא לבטל את היתרון של הקרנות הזרות ולהשוות את תנאי תשלום המיסים בין הקרנות האמריקאיות לאלה הזרות, כדי לוודא שהאמריקאים לא ינהרו להשקיע מחוץ לארצות הברית. אבל המיסוי הגבוה הופך את ההשקעה ללא-כדאית, ובכך דואג החוק שהאמריקאים לא יוציאו את כספם מחוץ לגבולות ארצות הברית. במידה ואתם כן מחזיקים ניירות ערך בישראל, קחו בחשבון שגם דיווחי המס נעשים יותר מורכבים ומכאן גם יותר יקרים.

מס ירושה

בארה"ב חל מס על העיזבון שלך. לאורך חייך ולאחר מותך ישנו סכום מסויים שתוכל להעביר ליורשייך והוא מכונה lifetime exemption. נכון לשנת 2021 הסכום עומד על 11.7 מליון דולר (לזוג נשוי 23.4 מליון), אך סכום זה כל הזמן משתנה. הסכום הנוכחי נקבע ברפורמה של 2017 והיא זמנית וכשהיא תסתיים ב-2025 ה- Lifetime Exemption יירד ל-5 מליון דולר. חשוב לציין שהמס חל על העיזבון, לא על המקבל.

מס מתנה

לאדם אמריקאי מותר לתת מתנות עד לגובה של 15 אלף דולר בשנה מבלי לשלם על כך מס. אם תתגוררו בישראל ותרצו לתת לילד/ה מתנה של 100 אלף ש"ח לחתונה או לקניית דירה, קחו בחשבון שתצטרכו לשלם על זה מס מתנה (Gift Tax) שנכון להיום עומד על 40%.

כפי שניתן לראות ישנם לא מעט מיסים וחובות כלפי רשויות המס האמריקאיות מה שמעלה את השאלה היכן נכנסת כאן אמנת המס בין ישראל לארה"ב?

לדברי נועה, האמנה היא נהדרת בעיקר לזרים. סעיף 6.3 באמנה שנקרא saving clause למעשה "פוטר" את ארה"ב מהתחייבויות האמנה ומאפשר לה למסות את תושביה ואזרחיה כאילו האמנה הזאת אינה קיימת. האמנה תקפה לסוגים שונים של הכנסות שהסעיף הזה אינו חל עליהן כמו למשל הכנסות של דיפלומטים, סטודנטים, חוקרים – לרוב אנשים שמגיעים לארה"ב על ויזות Non immigrants, אך לא חל על הכנסות משכירויות, על הכנסות מעבודה, ממכירת נדל"ן, זה בעצם אומר שארה"ב ממשיכה למסות כאילו האמנה הזאת אינה קיימת.

"לגבי המשכורות, ישנם קיזוזים מסויימים", אומרת נועה, "כך למשל, אם אני שכירה ועובדת אצל מעסיק ישראלי, אני משלמת מס הכנסה על המשכורת שלי בישראל. כאשר אני אדווח על המשכורת הזאת בדו"ח האמריקאי, המס שיחושב לי בארה"ב יקוזז כנגד המס ששילמתי בישראל".

 

* כל הנאמר בכתבה על ידי נועה פריווה פרייס זו הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ אשר דורש בחינה מעמיקה יותר של הנתונים.

מה יהיה בסופנו? הכירו את ועדת האבלות של ה-ICC

מה יהיה בסופנו? הכירו את ועדת האבלות של ה-ICC

מה יהיה בסופנו? שאלה לאה גולדברג, שאלה שאנחנו בדרך כלל לא רוצים לעסוק בה. סביר להניח שרובנו חיים את הכאן ועכשיו ופחות נוטים לחשוב על מה יהיה בסופנו, אולם בתור מהגרים, הרחוקים מטקסי הקבורה ומהארגונים המוכרים לנו מישראל, שאלה זו מכילה בתוכה אף יותר משמעויות והשלכות. סוגיות כמו היכן יש כאן בתי עלמין יהודיים? האם יש כאן חברה קדישא? מהן אפשרויות הקבורה והאם יש אפשרות שריפה? או מהי הפרוצדורה במקרה שארצה להיקבר בישראל? כל אלו שאלות שמאוד חשוב שנקדיש להן מחשבה וניערך אליהן מראש כל עוד אנחנו בריאים וצלולים.

Photo by iStock

לפני יותר משנה, יעל יחיאלי המובילה ב-ICC את תחום בינוי קהילה, הזמינה את הקהילה להצטרף לוועדה העוסקת במצבים של מוות ואבלות. זה קרה אחרי שהיא נתקלה במקרה של בחורה מהקהילה שאביה נפטר בישראל והיא לא יכלה לטוס ללוויה ולאחר מכן כשחבר קהילה נהרג בתאונת דרכים ומשפחתו נאלצה לארגן את כל סידורי ההלוויה מבלי לדעת מראש מהי בדיוק הפרוצדורה. בתוך כל זה ראתה יחיאלי שחסר הרבה מאד מידע (כצפוי בקהילה של מהגרים/ות) ושיש להקים מערך אשר ירכז את כל המידע במקום אחד, ינגיש אותו לקהילה ושיספק את התמיכה למי שצריך.

קבוצה של נשים וביניהן אביבית קציר, דורון גל-פז, דנה גריצר גוטליב ויקירה הוז הצטרפו ליעל ויחד הן הקימו את ועדת האבלות שמטרתה, קודם כל, היא ללמוד ולחקור את הנושא ואת האפשרויות הקיימות במצב של פטירה של אדם בקהילה או של אדם קרוב לחבר/ת קהילה ובשלב הבא לתת מענה למשפחות בשעת אבלן.

אביבית קציר לקחה את המשימה בשתי ידיים והחלה לחקור את הנושא מכל כיוון אפשרי. היא ליקטה מידע אשר ייתן מענה לשאלות כמו: למי יש להתקשר במצב של פטירה? כיצד מתבצעת הקבורה? כמה זה עולה? איך מוציאים תעודת פטירה? מי עושה את הטקס בבית העלמין? האם יש אפשרות לטקס "מסורתי" או "חילוני"? מהן אפשרויות הקבורה בישראל ובמה זה כרוך? ואם ההורים נפטרו בישראל מה אפשר לעשות? למי פונים?

"תוך כדי הכנת המסמך התחלנו ללוות משפחות בקהילה שעברו מצבי מוות ואבלות בשנה הזו", מספרת אביבית, "כך יצא שאנחנו למדנו ולומדות תוך כדי את הנושא כדי שכאשר חס וחלילה חבר קהילה יאבד בן משפחה קרוב, נעשה כמיטב יכולתנו על מנת להקל, לחסוך בבירוקרטיה, לתמוך, למצוא תשובות מהירות, לגשר ולתת תמיכה במה שרק ניתן".

"בכל המקרים שליווינו, תמיד מישהי מתוך הוועדה הייתה בקשר עם המשפחה האבלה", מוסיפה יעל, "השתדלנו שיהיה איזשהו קשר אישי כדי שהמשפחה תרגיש כמה שיותר מחובקת. צברנו ידע וקשרים, אבל בכל שלב צצות עוד ועוד שאלות ואז אנחנו פונים/ות  לחברי/ות הקהילה בתחומי ידע שונים שמקדישים מזמנם כדי להבהיר ולעזור. לאורך כל הדרך אנחנו נעזרות בצוות שלנו ובחברי/ות הקהילה הנפלאים כדי שניתן מענה מהיר למשפחה בצורה הטובה ביותר. בתקופה הזו ליווינו משפחות בכל מה שהיו צריכות – החל מהכנת מודעת אבל, הסבר על אפשרויות הקבורה והעלויות, חיבור לבתי העלמין השונים, עזרה בבניית טקס שבעה למי שלא יכל להגיע ללוויה בארץ ורצה לעשות כאן טקס ולשבת שבעה ועד לציוד לשבעה, זום שבעה קהילתי ועוד. כל המערך עוד לגמרי בשלבי בנייה והלמידה היא תוך כדי החיים ולפי הצרכים העולים.

הבנו עד כמה אנחנו חיים את היומיום ולמרות שאנחנו יודעים עמוק בפנים שמתישהו זה יסתיים, ברוב המקרים אנחנו לא מקדישים זמן ומחשבה למה יקרה אם או כש… אנחנו שבויים בתפיסה האופטימית שילדים קוברים את הוריהם שהגיעו לשיבה טובה וטוב שכך, אך המציאות לצערנו איננה כזו".

אחד המסרים החשובים שחברות הועדה רוצות להעביר לנו הוא החשיבות של שיחה זוגית ומשפחתית על הנושא מבעוד מועד. יש להבהיר מהן הבקשות שלי אם חס וחלילה יקרה לי משהו, היכן הייתי רוצה להיקבר? איזה טקס הייתי מעדיפ/ה וכדומה. כל שיחה מקדימה או מתן ייפוי כח לקבלת החלטות רפואיות יכולים לעזור לקרובים/ות שנשארים/ות ושצריכים לקבל החלטות בתוך הזמן הקשה של המפגש עם פטירה ואבל.

ומה לגבי ההורים או הקרובים/ות שנמצאים/ות בישראל? גם לגביהם יש להקדיש מחשבה ולדבר על העתיד, להכין ייפוי כח מתמשך, לדבר איתם על האפשרויות הקיימות בישראל לאחר פטירה ולהתכונן כמה שאפשר.

נכון שזה לא נושא שקל לדבר עליו, אך נראה שזה הכרחי וכדאי ויש אף מי שיאמרו שזו סגולה לחיים טובים וארוכים…

ביום ראשון, ה-28 בפברואר, יקיימו עורכות הדין עינת ארבל, סתיו וייס ושרון אריאלי מפגש בנושא אשר ידון בכל ההיבטים המשפטיים אשר יש לקחת בחשבון במצב של פטירה, אילו מסמכים משפטיים יש להכין מראש וכיצד נוכל להקל ולו במעט על אלה שיישארו אחרינו. המפגש יתקיים בזום בשעה 8:30 בערב ויש להרשם אליו מראש באמצעות טופס זה.

אז כל מה שנותר לאחל לעצמנו זה שלא נדע עוד צער שלא בעיתו, שניפגש רק בשמחות ושהשאלות סביב טקסי חיים תהיינה איפה מוצאים מוהל? מי מכין/נה לבר/בת מצווה או מי יכול/ה לערוך טקס חתונה?

ועדת האבלות תהיה כאן איתכם בכל מקרה של מוות ואבלות וניתן לפנות בכל עת לחברות הוועדה שיעשו כמיטב יכולתן לעזור ולהקל, ולו במעט, בכתובת אימייל זו- yyechieli@paloaltojcc.org

הקלות לרוכשים או מוכרים דירה בישראל בתקופת הקורונה

הקלות לרוכשים או מוכרים דירה בישראל בתקופת הקורונה

מאת: עו"ד שרון אריאלי

בשורה לתושבי החוץ אשר נמצאים בעיצומה של עסקת נדל"ן (מכירה/רכישה) בישראל ואינם יכולים להשלים את העסקה מאחר והם נדרשים לשלוח מסמכים מאומתים ע"י נציג קונסול ישראל בקונסוליה המקומית, אשר בשל מצב החירום סגורה לקבלת קהל.

Photo by iStock/Chan2545

רשויות המיסוי ולשכת רישום המקרקעין, אשר בימים כתיקונם מקפידות על פרשנות מצומצמת של התקנות ואינן מאפשרות דחיית מועדי דיווח ו/או אימותיי חתימה על מסמכי עסקת מקרקעין, מוכנות כיום להקל בשל המצב החריג והמגבלות המחמירות אשר הושתו על ידי הממשלה בישראל על פעילות המשק ועל פעילות המגזר הציבורי, ועל כן קבעו בין היתר הקלות והסדרים בחוקים שונים ובכללם בתחום המיסוי.

בהתאם לתקנות החדשות – תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (דחיית תקופות בענייני הליכי מס) אושרה דחיית מועדים מסוימים הקבועים בחוק מיסוי מקרקעין, ובעיקר בנושאי מיסוי נדל"ן מורכבים, כמו למשל הבקשה להקטנת המקדמה בגין מס השבח של המוכר, הגשת השגה ו/או ערר על שומה קיימת, תיקוני שומה, הודעות שונות בנוגע לפרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית… בכל הנושאים הללו ניתנה אורכה לפיה בעסקאות אשר מבוצעות בתקופה הקובעת (22.3.2020 – 31.5.2020) תקופה זו לא תובא במניין הימים והמועדים יידחו בהתאם.

הקלות נוספות ניתנו בכל נושא אימות החתימה על ידי עורכי דין. בעניין זה הוציאה רשות המיסים ולשכת רישום המקרקעין הוראה לפיה ניתן לאמת חתימות גם באמצעים ויזואליים ואף ניתן לצרף תצהיר מיוחד על ידי עורך הדין המצהיר את דרך אימות החתימה על המסמכים.

כדוגמא לכך, ברישומי הערת אזהרה (אשר מאפשרת את יציאתה לפועל של עסקת המקרקעין) וברישומי ירושה באופן מקוון יהא רשאי עורך הדין לאמת את חתימת מרשיו ואף להסביר להם את מהות הפעולה ואת תוצאותיה המשפטיות, גם באמצעים חזותיים. מתחת לחתימתו על נוסח האימות המופיע בבקשה, יתווסף הפירוט כדלהלן: "אני מאשר כי האימות נעשה בהיוועדות חזותית המתועדת אצלי, ואשר בוצעה בהתאם לכללים שנקבעו בהחלטות ועדת האתיקה של הלשכה".

חלק מההקלות חלות גם על תושבי החוץ ויקלו עליהם בהוצאה לפועל של עסקת המקרקעין בישראל. ניתן לסכם כי גם אם המצב אינו אידאלי ניתן להתעודד שלפחות בפן הבירוקרטי ישנן הקלות וניתן להנות מהן בתקופה זו במסגרת עסקאות מקרקעין בישראל.

*האמור לעיל הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ משפטי אשר מטבע הדברים דורש בחינה מעמיקה של כל מקרה לגופו.

וייס אריאלי, משרד עורכי דין (עם משרדים בישראל ובסיליקון וואלי)

Stav@weissarieli.com

www.weissarieli.com

+1(650)6700231

שבעה דברים שחשוב לדעת על הבחירות לקונגרס הציוני

שבעה דברים שחשוב לדעת על הבחירות לקונגרס הציוני

מאת: אמתי פריימן

קרוב לודאי שנתקלתם לאחרונה בלא מעט פרסומים הקוראים לכם להצביע לבחירות לקונגרס הציוני. קרוב לודאי גם שהתגובה הראשונית שלכם הייתה- הקונגרס הציוני?!? זה של הרצל? הוא עוד קיים?

iStock/Rawf8

אז מסתבר שהקונגרס חי וקיים וגם אם שמעתם עליו בפעם האחרונה בבגרות בהיסטוריה, כדאי לכם לקחת רגע ולקרוא  קצת על ההסתדרות הציונית. רגע לפני שהבחירות לקונגרס מסתיימות (עד ה-11 במרץ), רצינו לעשות לכם קצת סדר ולהסביר למה חשוב שנצביע בבחירות, ומה בכלל הסיפור של הקונגרס הציוני?

 

 

מהן הבחירות האלו שכולם מדברים עליהן?

אחת לחמש שנים מתקיימות בחירות לקונגרס הציוני- שהוא בעצם הגוף שממנה וקובע את המבנה של ההסתדרות הציונית. הקונגרס הקרוב יורכב מ-525 צירים שמייצגים את הקהילות היהודיות בכל העולם- הפרלמנט של העם היהודי. 525 הצירים הללו מתחלקים בין ישראל, צפון אמריקה ושאר העולם. מספר הצירים הישראלים מתחלק באופן יחסי למספר המנדטים שכל מפלגה ציונית מקבלת בכנסת. הנציגות האמריקאית נקבעת על-ידי בחירות דמוקרטיות (הבחירות שמתקיימות בימים אלו) והנציגות של שאר העולם נקבעת על-ידי הסכמים משתנים ממדינה למדינה.

ומה זו ההסתדרות הציונית?

ההסתדרות הציונית הוקמה בקונגרס הציוני הראשון בתור הארגון שאמור לקדם את הקמתה של מדינת היהודים. בכדי לממש את החזון של הרצל, קמו ארבעה גופים, המוכרים לנו כמוסדות הלאומיים: ההסתדרות הציונית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד והסוכנות, כשלכל גוף יעוד אחר.

ההסתדרות היוותה כממשלה זמנית בדרך לכינון מדינה, הסוכנות עסקה בעלייה, קק"ל עסקה בקניית קרקעות בפלשתינה וקרן היסוד ניהלה את הצד הפיננסי של ההסתדרות הציונית. כיום ההסתדרות מורכבת ממחלקות וממערכים ביצועיים המקבילים למשרדי ממשלה ומקדמים תחומים שונים, כאשר הקונגרס הציוני הוא המקבילה לכנסת. חברי ההנהלה מייצגים את המגוון הפוליטי והדתי בעולם היהודי, זהו תפקיד בתשלום והסיבה היא שהם בעצם, במובן היסטורי, חברי הממשלה הציונית העולמית.

מי יכול להתמודד פה, בארצות הברית, לבחירות של הקונגרס הציוני?

בכדי להתמודד לבחירות של הקונגרס הציוני, על כל רשימה לקבל את "תכנית ירושלים"- שהיא פלטפורמה שנקבעה בשנות ה-60  המתארת את הכיוון והמהות של התנועה הציונית לאחר קום המדינה. מי שלא מקבל את הפלטפורמה, שהיא ציונית באופן מובהק, איננו יכול לרוץ בבחירות. הדבר נכון גם לגבי המפלגות בארץ- מפלגה שאיננה מקבלת את תכנית ירושלים, לא מקבלת מקום בקונגרס הציוני. דוגמא מעניינת ניתן לראות בש"ס שעד לפני כמה שנים לא היתה לה נציגות בקונגרס הציוני, עד שהיא קיבלה על עצמה את תכנית ירושלים. בבחירות השנה קיים מספר הרשימות הגבוה ביותר וכן מספר המצביעים הכפיל את עצמו מהבחירות הקודמות- במילים אחרות, יש אקשן.

ואיך התפקידים מתחלקים?

לאחר הבחירות, כשרואים כיצד צירי הקונגרס מתחלקים ביחס לגודל המפלגות הפוליטיות העולמיות (בריתות), מחלקות הארגון ותפקידי מפתח במוסדות הלאומיים מחולקים בהתאמה. יש מחלקות שמנוהלות על ידי זרמים או מפלגות גדולות. לדוגמה, יושב ראש ההסתדרות הציונית הוא אברהם דובדבני, נציג של תנועת המזרחי העולמית, וראשת המחלקה לתפוצות היא גוסטי יהושע-ברוורמן, נציגת התנועה הרפורמית.

אז למה בעצם הבחירות חשובות?

תפקידי מפתח במוסדות הלאומיים מתחלקים לפי תוצאות הבחירות ומשום שהגוף הזה יושב על תקציבים לא מבוטלים, יש משמעות למי מחליט כיצד הכסף יתחלק ומה תהיה המדיניות הכללית של ההסתדרות. הכסף של המוסדות הלאומיים נשען על מכירת אדמות והשבחת קרקעות בארץ וההערכות מדברות על כמיליארד דולר. הכסף הזה, ששייך למוסדות הלאומיים, נועד לממן פעילות בארץ ובחוץ לארץ. הוא מושקע בחינוך, בהתיישבות ובפעילות פוליטית- בהתאם לכח של הרשימות והקבוצות השונות. למרות שזהו נתח מזערי מתוך תקציב המדינה, במונחים ישראליים עדיין מדובר בסכומי עתק שמושקעים על פי תכתיבים של בעלי אינטרסים. יש כאן הזדמנות אמיתית של אנשים להשפיע על הכיוון שבו מושקע הכסף ולקבוע אילו ארגונים יקבלו תיקצובים. זו הזדמנות לציבור היהודי מחוץ לישראל להיות מעורב בקבלת החלטות ובצורה שישראל תתעצב. למעשה, החשיבות היא בשני רבדים: ברובד הרגשי- מדובר על דרך לשמור על קשר ורלוונטיות בציבוריות הישראלית וברמה השניה, יש כאן יכולת לנתב לאן הכסף הזה הולך ואת אופי הפעילות שהוא ייצר. זה נותן לבוחרים הזדמנות להביע את הקול שלהם בחברה הישראלית. מדובר בפעולה משנה מציאות. ומבחינת ההסתדרות הציונית, חשוב מאוד לשמור על הרלוונטיות של התנועה הציונית והויטאליות שלה וחשוב שאנשים יישארו מעורבים, במיוחד הדור הצעיר.

ההסתדרות זה כזה מפעם.. לא?

אפשר באמת ללכת בכיוון הזה. מנגד, יש כאן הזדמנות מדהימה להיות מעורבים ולקחת חלק פעיל ודמוקרטי בעיצוב המדינה. ובכדי לוודא שהציונות לא סיימה את דרכה ובכדי לוודא שמדינת ישראל תישאר מדינת היהודים ולא מדינת הישראלים, חשוב להמשיך ולעודד הצבעה ומעורבות בהסתדרות הציונית. גם אם ישנם אתגרים ציוניים שהסתיימו עם קום המדינה, ישנם אתגרים אחרים שחייבים לטפל בהם. וכמו שיש משמעות לבחירות בארץ, גם כאן יש חשיבות עליונה להיות מעורבים בהליך הדמוקרטי ולהשפיע על ישראל בפרט ועל העולם היהודי בכלל.

מהם הפרטים הטכניים?

כל מי שמגדיר את עצמו יהודי שמעל גיל 18 שלא הצביע בבחירות בישראל יכול להירשם באתר. המועד האחרון הוא ה-11 במרץ. קדימה, להצביע!

מתמודדים עם הורים מזדקנים בארץ? הכירו את עו"ד רקפת שפיים שתסייע לכם בכל עניין

מתמודדים עם הורים מזדקנים בארץ? הכירו את עו"ד רקפת שפיים שתסייע לכם בכל עניין

מאת: דלית גבירצמן

לפני עשרים שנה, ארזנו שני פעוטות ושמונה מזוודות וחצינו את האוקינוס אל עבר ארץ לא נודעת. כמו כל הצעירים חסרי המנוח שיוצאים להרפתקה חדשה ומרגשת, לא העלנו בדעתנו ששני עשורים יחלפו ביעף, ולפתע נמצא את עצמנו במצב שבו אנו חיים במקום אחד, ילדינו במקום אחר, ושהורינו לא ישארו צעירים לנצח. על כל המורכבות של מעבר לארץ חדשה והתאקלמות בתרבות אחרת, שבה הריקוד החברתי הוא כה שונה, נכתב כבר רבות. גם על הקושי הכרוך בטיפול בהורים מזדקנים דובר כבר לא מעט. מה שלא נכתב מספיק זאת המצוקה שחווים אנשים במחצית חייהם, כשמחד, עליהם לתמוך עדיין בילדיהם, ומאידך, ההורים מתחילים להזדקק להם יותר ויותר. מצבם הבריאותי של ההורים לפתע מתדרדר והחלטות רבות נופלות לפיתחם של הילדים, בשעה שאוקינוס שלם מפריד ביניהם. בנוסף לקושי הנפשי הכרוך בהחלטות מהסוג הזה והמרחק הפיזי שאף הוא אינו מקל, מתעורר גם הקושי הביורוקרטי בהתנהלות מול גופים ומשרדים ממשלתיים. ושם, בדיוק בפרשת הדרכים המורכבת הזאת, ניצבת עו"ד רקפת שפיים. את רקפת פגשתי באמצע ביקור מולדת, בין סדנת גאגא אצל אוהד נהרין להצגה בקאמרי. קבענו להיפגש בבית הקפה התל אביבי “תולעת ספרים״. זה היה יום חם ולח במיוחד, והגעתי לפגישה בשעה היעודה כולי נוטפת זיעה. ראשית, המם אותי יופיה, אך כשהיא החלה לספר לי מה היא עושה התרשמתי אף יותר.

iStock.com/Pablo_K

לפני קצת יותר מעשר שנים, רקפת היתה היועצת המשפטית של רשת ״דיור מוגן״. כך היא החלה את העיסוק שלה בנדל״ן של הרשת וגם בעבודה עם הדיירים. באותו זמן, היא ילדה את בנה השלישי והמשרה שלה הלכה ותפחה והעומס עליה היה בלתי אפשרי. אחרי כמה חודשים רקפת החליטה לקחת הפוגה, אך לקח לה בדיוק חודשיים להבין שהתשוקה שלה חזקה ממנה. היא החליטה לפתח קונספט חדש שיותאם לסיטואציה שנוצרה בחייה. לאט החלו להגיע אליה אנשים, קרובים וחברים שההורים שלהם נכנסו לדיור מוגן, והם היו זקוקים לסיוע. רקפת הבינה שיש צורך אמיתי בשוק, שאין לו מענה, ולכן החליטה לפתוח משרד משלה ולגייס את הידע המקצועי שלה לטובת הדיירים. זה היה בשנת 2013. מאז, פנו אליה מהאקדמיה והיא החלה ללמד באוניברסיטת תל אביב בתחום הכשרת מנהלים לניהול מוסדות לגיל השלישי. ואם לא די היה בכל אלה, אחרי חוק הדיור המוגן, היא הגיעה לכנסת כדי להיות שותפה לתהליכי החקיקה.

אם תעשו כמוני, ותציצו לרגע בחוק הדיור המוגן, תבינו מדוע יש צורך באשת מקצוע כמו רקפת שפיים, שבקיאה ושולטת בכל רזי החוק ובתיקונים לחוק, ובפרט שהיא גם מביאה איתה נסיון מהעבודה בשטח. תחום הדיור המוגן הוא עולם ומלואו. הוא כולל בתוכו ליווי צמוד החל מהשלב שבו הדיירים עצמאיים, דרך מצב של ירידה תפקודית וצורך במטפל או טיפול תומך.

והנה מה שלמדתי מרקפת לגבי האפשרויות העומדות בפנינו על פני רצף הזמן: כשאדם עובר להתגורר ביחידה לדיור מוגן, הוא מוותר על הדירה הגדולה שלו, שלא משרתת אותו יותר, לטובת יחידה קטנה יותר במתקן שיש בו שטחים משותפים כמו בריכה, חדר כושר וקולנוע, שנועדו להעשיר את חייו. בשלב מאוחר יותר, אם יש ירידה בתפקוד, מוצמד לו מטפל או שהוא עובר אגף. לבסוף, יש גם את הדיירים הסיעודיים שאינם מתאימים יותר לדיור מוגן. החוק טוען שכדי להיות זכאים לדיור מוגן הדיירים צריכים להיות עצמאיים, ויש צוות רב מקצועי שתפקידו לאשר שהאדם יכול לנהל את משק ביתו באופן עצמאי. החוק גם טוען שאי אפשר להשאיר אדם בדיור מוגן כשהצוות הרב מקצועי קובע שברמה תפקודית הוא אינו יכול להישאר שם. במקרה כזה, המשפחה צריכה להחליט האם להעביר את ההורה למחלקה סיעודית בתוך הדיור המוגן או למחלקה חיצונית.

מבחינת המנגנון הכלכלי, הרוב בוחרים במסלול של פיקדון, סכום חד פעמי שמשולם בכניסה לדיור המוגן, ושלושה אחוזים ממנו נשחקים בכל שנה. בנוסף, יש תשלום חודשי שוטף עבור השירותים הבסיסיים של נקיון היחידה, אחזקת המתקנים המשותפים, שירותי מרפאה, חוגים, חיי תרבות, שומר בכניסה וכו׳. ישנו גם מסלול של שכירות, הכולל תשלום חודשי שוטף שהוא גבוה יותר. המסלולים משתנים ומותאמים לצרכים של הדיירים וצריך להכיר את כל האפשרויות.

רקפת מציינת בפני שרק שלושה אחוזים מאוכלוסיית המבוגרים בוחרים בדיור מוגן. כל השאר, אינם יכולים להרשות זאת לעצמם או שהם יעדיפו להישאר בבית. רקפת מספרת לי שהיום אנחנו ניצבים בפני שינויים גדולים בתחום הזה. מדינת ישראל הבינה שיש צורך להגדיל את ההיצע של פרויקטים לדיור מוגן מפני שהמחירים מאוד גבוהים ויש להפחית אותם כדי שיותר אנשים יוכלו להרשות זאת לעצמם. המטרה היא להנגיש את הדיור המוגן למעמד הביניים ולא רק כמענה לעשירון העליון. כמו כן, רשימות ההמתנה לדיור המוגן ארוכות מאוד ולאור הגידול המאסיבי באוכלוסיית הגיל השלישי (על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2035 יהיו בישראל 1.4 מליון אנשים מעל גיל 65) חשוב להתארגן בהתאם מבחינת חלופות דיור. יש צורך לשחרר את הקרקעות בבתים המשותפים לטובת דירות קטנות יותר המונגשות לקשישים הבוחרים להישאר בביתם, ובה בעת, לשחרר את הדירות הגדולות לדור הבא. כיום, ישנם 15,000 דיירים בדיור מוגן ובבניה העתידית מדובר על עוד 10,000 יחידות בשנים הקרובות, כך שמדובר במהפכה.

כשרקפת מדברת על פרויקט של דיור מוגן, על התחדשות עירונית וחלופות דיור לגיל השלישי, העיניים שלה נוצצות. כאן אני עוצרת ושואלת אותה מהיכן התשוקה הגדולה לתחום וכיצד התחיל הכול. אין ספק שהיא אוהבת את העיסוק שלה ונהנית מהעשייה, וזה הכי כיף לפגוש אנשים כאלה. רקפת מבהירה לי שהמפגש עם המבוגרים והתהליך שהיא עוברת איתם ביחד מאוד מרגש אותה. מתחת לעורכת הדין הסופר-מקצועית, אני מגלה פן אנושי ואלמנט רגשי שמקסים אותי. התמיכה שרקפת נותנת לאנשים בתקופת המעבר הקשה הזאת, ממלאת אותה סיפוק והקשר האישי שהיא יוצרת איתם חשוב לה מאוד. לא פעם, אחרי שהיא חווה איתם את המעברים, רקפת נקשרת אל האנשים שהיא מלווה ואף מקפידה להמשיך ולשמור איתם על קשר. מאז שהיתה ילדה, ידעה רקפת שהיא רוצה ללמוד משפטים והיא מעידה על עצמה שניחנה בחוש צדק מפותח. היא נולדה בכפר סבא, בגיל 23 החלה ללמוד, סיימה שני תארים, התחתנה וילדה שלושה ילדים. השאיפה שלה לצדק עדיין משמשת לה כמצפן, ונמשכת חרף המציאות שלעיתים טופחת על פניה. האמביציה, המוטיבציה הגבוהה, העקרונות המנחים, והאהבה לעיסוק שלה הם דברים חשובים, שרקפת היתה רוצה להנחיל כמורשת לשלושת בניה.

לפני כשנתיים, רקפת החלה לתת מענה ללקוחות ישראלים ששוהים ברילוקיישן בחו״ל. היא מציעה ליווי צמוד בכל התהליך הכרוך בהחלטות הקשורות לדיור של ההורים, יפוי כוח ועבודה מול הבנקים, זכויות מול ביטוח לאומי וחברות הביטוח. היא נותנת אף סיוע בהחלטות קשות הקשורות לסיום החיים, הצוואה והסדרי קבורה. בתחילת התהליך, רקפת תומכת בהורים, אך ברגע שחלה הדרדרות במצבם, היא עוברת לעבוד לצד הילדים מול הגורמים השונים. היא מהווה one stop shop – גוף אחד יעיל שהם סומכים עליו, שמקצר להם את כל התהליכים. העיקרון שמנחה אותה בעבודתה הוא אמון ויושרה, והיא מקפידה להתאים את הפתרונות לצרכים.

לסיום, אני מבקשת מרקפת לתת מנסיונה עצה להורים ולילדים. ״אני מאוד מאמינה בפתיחות, בשקיפות, בלטפל בדברים ולא להשאיר מאחור אדמה חרוכה. לא להגיד ״אחרי המבול״ וכן לצפות כמה מהלכים קדימה. חשוב להערך נכון, לקיים שיחות קשות ולסגור דברים כדי להקל על ההתנהלות בעתיד. זה פותר הרבה בעיות שניצבות אחר כך מול הילדים, כשההורה לא צלול או שהוא לא נמצא כבר בין החיים. תהליך פרידה נכון עוזר גם לאחים להתקרב. מי שמתכנן נכון את הדברים האלה ומדבר עליהם עכשיו, מצמצם את הסיבוכיות, המורכבויות וההוצאות הצפיות בעתיד. אל תתנו לדברים להפתיע אתכם.״

לפרטים נוספים: https://www.rmslaw.co.il/

rakefet@rmslaw.co.il

שבת שלום!

דלית גבירצמן
dalit@gvirtsman.com