חיים ברילוקיישן: כיצד תעזרו לילדיכם להתמודד עם מעברים ופרידות?

מאת: עינת בן דוד

בואו נדבר על פרידות…

פרידות הן חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו. למעשה, אנחנו חווים אותן בכל שלב בחיים ובכל מעבר שאנו עוברים. זה מתחיל מהפרידה מהמוצץ ומהחיתול, ממשיך בפרידה מההורים בגן, מבית הספר, מהצבא בדרך לאזרחות, מהקולג', ביציאה מן הקן לבית משלנו ועוד מצבי חיים שונים. בדרך אנחנו גם ניפרדים מאנשים…

iStock.com/nito100

גם בעמק שלנו אנחנו נאלצים להתמודד עם פרידות- גם במצבי מעבר שונים וגם ממשפחות שהפכו להיות חלק משמעותי בחיינו ומחליטות להמשיך למקום אחר או לחזור לארץ.

מאחר שהחיים מזמנים לנו לא מעט פרידות, חשוב שיהיו לנו כלים להתמודדות טובה איתם. וכמובן אין כבעל נסיון לכן ככל שנדע להתמודד טוב יותר עם פרידות כך פחות נחשוש מהן.

אז אלו כלים יכולים לעזור לנו ולילדינו להתמודד טוב יותר עם פרידה? איך ניישם אותם ביום יום? וכיצד אפשר להפוך את הפרידה לאירוע עם מסר חיובי?

שיום רגשות ומתן לגיטימציה : פרידה מביאה איתה הצפה של רגשות קשים כמו:  עצב, כעס, פחד, תסכול. לצידן יכולות לבוא גם תחושות של ציפייה, התרגשות ועוד.

חשוב מאוד לתת לגיטימציה לתחושות, לדבר עליהן ולהעלות אותן על פני השטח, וכמובן לתתן להן שם.

כשאין לרגש שם הוא מסתובב לנו בבטן והולך ומתנפח. לפעמים עצם השיום של הרגש והדיבור עליו כבר מוציאה את האוויר ״מהבלון״ הגדול שהתנפח לנו בבטן, מה שיוצר הקלה מיידית.

לא לכל אחד קל לשיים רגשות , לא למבוגרים ולא לילדים. אז איך בכל זאת אפשר לעשות זאת?

אפשר להדפיס דף עם ציורי אימוג׳י ששם הרגש מצויין מתחת לתמונה ולחפש את הפרצוף שמתאר בצורה המדויקת ביותר את ההרגשה שלי, זה הופך את התהליך למוחשי יותר.

כמובן שזו הזדמנות מצויינת גם עבור ההורה לחפש אימוג׳י מתאים עבורו וליצור שיח משותף.

זו הזדמנות טובה גם להורים וגם לילדים לדבר בשפה רגשית.

כלי נוסף שעוזר מאוד בשיום הוא כתיבה: הדף סופג הכל אפשר לכתוב בו על הפרידה, את הרגשות שעולים כתוצאה ממנה, את סיפור החברות הספציפית או סיפור המקום. אפשר לתת אותו כחלק ממתנות הפרידה ואפשר שלא…

מידע: חשוב מאוד לתת לילדים שלנו כמה שיותר מידע רלוונטי ומותאם גיל כמובן, לגבי הפרידה.

ילדים פחות טובים בהבנת סיטואציות, מכיוון שהם פחות טובים בפרשנות שלה. פרשנויות מורכבות מאוסף חוויות שעברנו בחיינו והן למעשה מעצבות את הצורה בה אנחנו רואים את העולם. לילדים יש פחות ניסיון חיים, הם אספו פחות חוויות ולכן יש להם קושי גדול יותר בהבנת הסיטואציה וכך יכול להיווצר מצב שהם מפרשים בפרשנות מוטעית את הסיטואציה ואף מתנהגים על פי פרשנות מוטעית זו.

כשהם חווים פרידה, אנחנו לא תמיד יודעים איזו פרשנות הם נותנים לסיטואציה. אני זוכרת את בתי הקטנה שמהרגע שהיא נולדה היא הייתה תמידעם חיוך על הפנים וכשהגענו לארה"ב היא לאט לאט החלה לנבול. היא בכתה הרבה, לא רצתה ללכת לגן ורק אחרי כמה חודשים כשהייתה בערך בת 3 היא לפתע אמרה כבדרך אגב: "אמא, אף אחד לא אוהב אותי. סבתא לא מבקרת אותי, סבא לא מבקר אותי ומיה החברה הטובה שלי גם לא מבקרת אותי". מבחינתה, העובדה שסבא וסבתא או חברתה הטובה לא באים לבקר אותה לא נובעת מזה שהיא גרה במרחק של 15 שעות טיסה מהם, אלא בגלל שהם לא אוהבים אותה. הפרשנות שלה הייתה מותאמת ליכולות ההבנתיות של ילדה בת 3 ועם החוויה הזאת היא הסתובבה מספר חודשים. ולכן, כדאי תמיד לדבר אתם על הדברים ולתת להם את כל האינפורמציה האפשרית כדי שלא יסתובבו עם מידע מוטעה. אם נדבר על הדברים ונשים את כל הנתונים על השולחן נקטין את הסיכוי שהם יפרשו משהו לא נכון.

בנוף כדאי לתת מידע לגבי המהלך הרגשי בפרידה. שהרי ההצפה הרגשית לא מתקיימת לנצח מרגע התחלת תהליך הפרידה ועד יומנו האחרון… ההצפה היא חלק מהתהליך והיא הולכת קטנה עד שעוצמת הרגשות חוזרת להיות כזו שניתן להכיל אותה.

כדאי לחזור אחורה לנסיון שיש לנו מפרידות אחרות ולהראות שאכן היו רגשות לא נעימים, שהעוצמה שלהם היתה חזקה, אבל שעם הזמן היא ירדה…

עינת בן דוד

זו הזדמנות מצויינת להשתמש גם במיידפולנס ולדעת שטיבען של מחשבות (שהן בעצם המפעיל של הרגש) הוא לזרום, לבוא וללכת… ולכן אם ניתן להם להיות, אך גם נשחרר אותם לזרום החוצה מראשיתו גם עוצמת הרגש תקטן. חשוב לאפשר לעצמינו להיות במחשבה וברגש , לא להיבהל, ממה שהמחשבה מביאה איתה אך יחד עם זאת גם לאפשר להן לזרום מאיתנו החוצה.

אני מרשה למחשבות שמעוררות עצב וגעגוע להיכנס אני מרגישה ואף בוכה  או מבקשת חיבוק אך גם יודעת שהן יחלפו.

צמיחה והעצמה: אז איך אפשר לצמוח מפרידה ?

פרידה היא הזדמנות מצויינת ללמוד על עצמי במצבים מסויימים ובמערכות יחסים. אני מזמינה אתכם להשתמש בפסיכולוגיה החיובית ולחשוב אילו מתנות קיבלתם מהחברות מה הרווחתם ממנה. מה אתם יכולים ללמוד על עצמכם בהתיחס לחברות שנרקמה? איזה חברים אתם, מה אתם מביאים לחברות, מה הצרכים שלכם מחברות, מה החוויה שהיתה לכם ואיך אתם יכולים להמשיך ולייצר חויות משמעותיות נוספות בחייכם. אני מזמינה אתכם להיות מלאי תודה והערכה ממה שקיבלתם מהקשר ולאסוף לסל דבר אחד או שניים שלמדתם על עצמכם מהקשר הזה.

ולבסוף, איך אפשר בלי תחושת השייכות של אדלר?

במצבי פרידה, מעבר, או שינויי תמיד יש ירידה בתחושת שייכות. כידוע תחושת שייכות היא כמו אויר לנשימה ומרגע שיש פחות אויר אנחנו נושמים פחות טוב… החזירו לעצמכם את הנשימה ותדאגו שגם הילד שלכם ינשום באופן סדיר: תנו לו מקום, הוסיפו עוד זמן איכות איתו בזמנים כאלו, תנו לו להרגיש משמעותי על ידי שתשתפו אותו איך אתם מרגישים בפרישות. תאפשרו מקום לרגשות שלו ולעוצמה שלהם,אפשרו לו להרגיש מורגש.

 

הכותבת, עינת בן דוד היא בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית (התמחות בנשים), מנחת קבוצות, מדריכת הורים מוסמכת ובעלת קליניקה להדרכה וטיפול.

מורה נבוכים: על הפערים בלימודי המתמטיקה בין ישראל לארה"ב מנקודת מבטה של המורה דורין נוימן

מורה נבוכים: על הפערים בלימודי המתמטיקה בין ישראל לארה"ב מנקודת מבטה של המורה דורין נוימן

מאת: שלומית סאם-אקרמן

בקרוב ייפתח בסאניוויל קורס בגיאומטריה ובאלגברה לתלמידים החוזרים לארץ ומעוניינים לגשר על הפערים בין תוכנית הלימוד הישראלית לעומת האמריקאית. את הקורס בנתה דורין נוימן, מורה במקצועה אשר לימדה מתמטיקה בבתי ספר תיכוניים בישראל ובתיכונים שונים בארצות הברית וכשראתה את הפערים בידע בין תלמידי תיכון אמריקאים לישראלים היא החליטה להרים את הכפפה ויחד עם "הבית הישראלי" בנתה קורס בן 10 מפגשים המיועד לתלמידי כיתות ח' וט' העתידים לחזור לישראל ורואים עצמם נבחנים לבגרות ברמה של 4 יחידות לפחות.

דורין עם תלמידותיה בתיכון בארה"ב

נוימן, בעלת תואר שני במתמטיקה מהטכניון, החלה את דרכה המקצועית בעולם ההייטק בתחום מערכות המידע. לאחר לידת בתה השנייה החליטה להגשים חלום ישן ולעשות הסבה לחינוך, היא החלה ללמד מתמטיקה בתיכון מוסינזון בהוד השרון ולאחר מכן בתיכון אוסטרובסקי ברעננה בו עבדה עם תלמידים רבים, עולים חדשים, אשר רכשו את השכלתם בארצות הברית.

"באוסטרובסקי ברעננה לומדים למעלה מ-40% עולים חדשים, 4 כיתות מתוך 9, ובמהלך העבודה שלי שם ראיתי את הפערים ואת הקושי שהתלמידים האלו מתמודדים איתו כי אין להם את הידע הדרוש בגיאומטריה", נזכרת נוימן, "מדובר למעשה בשנתיים של לימודים, כיתות ח' וט' שהם כביכול מפספסים ולכן כשהם מגיעים לארץ לכיתה י' ורוצים לעשות בגרות ברמה של 4 או 5 יחידות יש להם פער של שנתיים מול החברים שלהם. גיאומטריה זה נושא שמצריך מיומנות מסויימת שאינה נרכשת כאן והקורס הזה נועד לתת לילד הבנה בנושא הזה ולהוריד לו במעט את השוק שיקבל בארץ".

דורין מעדיפה שלא להיכנס להשוואות היכן רמת הלימודים גבוהה יותר. לטענתה, ההבדל העיקרי נעוץ בשיטה אך לדבריה אם בוחנים אותה לאורך זמן נראה שבישראל היא הוכיחה את עצמה עד כה יותר. "לאחר סיום התיכון הרוב הגדול בישראל פונה ללימודי הנדסה לעומת הרוב כאן שהולך לביזנס. קשה למצוא כאן מהנדסים אמריקאיים וזו עובדה. השיטה פה היא לכסות כמה שיותר נושאים ופחות להתעמק בכל נושא. בגיאומטריה למשל לומדים כאן הרבה נושאים כמו גיאומטריה חישובית, גיאומטריה אנליטית, הסתברות, טיעונים לוגיים, דיאגרמות אך מעט מאוד הוכחות".

אולם, לא רק שיטת לימוד היא שונה בעיניה, אלא גם האופן בו התלמיד נמדד כאן. נוימן, בעלת תעודת הוראה של קליפורניה, לימדה בבית ספר תיכון בסנטה קלרה ובהמשך בשני בתי ספר יהודיים בדאלאס וראתה מקרוב את האופן שבו תלמידים נמדדים, לדבריה לא תמיד בהתאם לכישורים.

"השיטה שאין כאן בגרות ומה שקובע את הכניסה לקולג' זו העבודה שנעשתה בין המורים לתלמידים בלי התערבות של אף גורם חיצוני, גורם למסחרה רצינית שאין לתאר אותה", טוענת נוימן, "בישראל יש מבחן בגרות וזה מה שקובע – לא השיעורים שעשית עם אמא שלך ולא השיעורים שהעתקת מהאינטרנט – אני מאוד מאמינה בזה שתלמידים צריכים להימדד על פי ביצועים ולא על איך שהם יודעים להתמסחר עם המורים שלהם. זה מגוחך שילד שהוא ביישן ולא יבוא לדבר עם המורה שלו יקבל ציון C וילד אחר שיודע לדרוש ולהתיש את המורה שלו יקבל A. נתקלתי באין ספור משאים ומתנים שתלמידים עושים עם המורים שלהם על גובה הציון, כולל גם הורים שהתערבו. סטרייט A כאן הוא לחלוטין לא כמו סטרייט A בארץ. זה נכון שחשובה גם ההשקעה של הילד במהלך השנה ולכן בישראל ההשקעה הזאת מהווה 10% מן הציון אבל בסופו של דבר הבגרות היא זו שקובעת. הרי מה יקרה הלאה? בקולג' הוא כבר צריך לעמוד בדרישות של ציונים וגם בעבודה. את אף אחד זה לא מעניין כמה זמן השקעת בפרוייקט, מעניינת התוצאה. אנו חיים בעולם הישגי, שבסופו של דבר מה שמעניין זו התוצאה הסופית. אני חלילה לא רוצה שישתמע מכך שאני חושבת שרמת הלימודים כאן אינה גבוהה. בתי הספר כאן הם טובים ויש להם בהחלט את היתרונות שלהם לעומת ישראל אבל בכל מה שקשור להישגים בתיכון ולחלק מחומרי הלימוד יש לי השגות, אני פחות מתחברת לשיטה".

אז אם בכוונתכם לחזור בקרוב לארץ ואתם רוצים להכין את ילדיכם לקראת החומר הנלמד בישראל או אם אתם סתם מעוניינים להעשיר את הידע המתמטי של ילדכם שילחו אימייל ל-israeli-house@sf.mfa.gov.il וציינו את שם הילד, הגיל, המוסד בו לומד ומספר טלפון.

הקורס, שייפתח ב-6 מרץ, הוא בן עשרה מפגשים, ועלותו היא 350$. לשאלות נוספות יש לפנות לדורין בטלפון 408-705-0232

"הבית הישראלי" התומך בסדנה זו הינו שלוחה של משרד העלייה והקליטה בקונסוליה הישראלית בסן פרנסיסקו.

הוא מספק הכוונה וייעוץ לישראלים המתעניינים באפשרות החזרה לארץ ויוזם ותומך בארועים שונים באיזור על מנת  לשמור על הזיקה לישראל.

לשמירת קשר וקבלת פרטים נוספים

https://m.facebook.com/IsraeliHouseSanFrancisco/

חוזרים לישראל? כל מה שצריך לדעת לפני ואחרי המעבר

מאת: כרמית פלטי קציר

לימודים, הזדמנות תעסוקתית, חלום לגור במקום אחר… כל כך הרבה סיבות למה לעשות רילוקיישן, לא סתם כל כך הרבה ישראלים מתגוררים ברחבי המפרץ. אולם, עם הזמן, הגעגועים למשפחה מתחילים לחלחל, החיפוש אחר תחושת השייכות גובר והרצון לגדל את הילדים בישראל הופך להיות משמעותי.

7716417222_a0ef15edb0_o

אז מה עושים? בכתבה זו נעסוק בהיבטים הפרקטיים וננסה לקחת אתכם יד ביד במסע הזה, שיש בו לא מעט חששות, התרגשות ושאלות.

“הבית הישראלי” בקונסוליה הוא פרויקט ייחודי של משרד הקליטה, הפועל בשיתוף פעולה עם משרד החוץ, ומטרותיו הן לחזק את הקשר בין הקהילה הישראלית לבין עצמה ולישראל ולתת מידע ומענה למתעניינים בחזרה לישראל.

כרמית פלטי קציר מנהלת את "הבית הישראלי" וממנה תוכלו לקבל תשובות לשאלות הבוערות כגון:

– מי עשוי להיות תושב חוזר ואיך מקבלים מעמד של תושב חוזר ממשרד העלייה והקליטה?

– מהן ההטבות המגיעות לתושבים חוזרים, לפי משך השהות בחו"ל ועפ"י קריטריונים נוספים. האם ישנו סיוע בתעסוקה, סיוע בהעתקת עסק או בהקמת עסק חדש, הטבות במכס והטבות מס, הטבת מטען עודף ב"אלעל", סיוע למדענים, אמנים וספורטאים וסיוע לילדים של תושבים חוזרים במערכת החינוך?

– הסדרת מעמד של "תושב ישראל" בביטוח לאומי. משרד העלייה והקליטה מסייע לתושבים חוזרים ששהו מעל 5 שנים בחו"ל למלא ולהגיש את כל הטפסים (שאלון תושבות, בחירה ורישום לקופת חולים ותביעה לקצבת ילדים) בלשכת משרד העלייה והקליטה ובכך חוסך לכם את ההתנהלות מול סניף הביטוח הלאומי.

ביורוקרטיה ומילוי אינספור טפסים הם חלק בלתי נפרד מתהליך החזרה. כדי לעשות סדר בדברים, יש לחלק את ההליכים לשניים- כאלה שמבצעים בחו"ל וכאלה שמבצעים לאחר החזרה לארץ.

בחו"ל

– רישום כתושב חוזר – יש למלא טופס הנמצא באתר האינטרנט של משרד העלייה והקליטה. לאחר שבקשתך תבחן, תקבל תשובה בדואר האלקטרוני.

– ייעוץ והכוון תעסוקתי- למי שמעוניין, יש למלא טופס באתר האינטרנט של משרד העלייה והקליטה רצוי לצרף קו"ח.

– דרכון ישראלי בתוקף – יש לוודא קיומו של דרכון ישראלי בתוקף ודרכונים ישראלים לילדים שנולדו בחו"ל.

passport

-חשוב!! – תצהיר נוטריוני/תצהיר בפני הקונסול הישראלי – על בן/בת-זוג, פרוד/פרודה או גרוש/גרושה המגיע לישראל עם ילדים וללא ההורה הנוסף שלהם, להמציא תצהיר של ההורה הנוסף שנשאר בחו"ל לפיו הוא מסכים להחזקת הילדים על ידו בישראל.

– דמי פדיון בריאות – המעוניינים לפדות את תקופת ההמתנה בביטוח לאומי, יכולים לשלם באתר האינטרנט של המוסד לביטוח הלאומי.

– הטבת מטען עודף בחברת "אל-על" בעת רכישת כרטיס הטיסה. יש להציג את האישור שהתקבל ממשרד העלייה והקליטה על ההכרה כתושב חוזר.

לאחר החזרה לארץ

– עדכון תעודת זהות – יש לעדכן כתובות ופרטים אישיים בתעודת הזהות במשרד הפנים.

– פתיחת חשבון בנק- יש לפתוח חשבון בנק ולקבל טופס פתיחת חשבון, או לחילופין, להביא

תדפיס המאשר קיומו של חשבון בנק פעיל בישראל.

– פגישה במשרד הקליטה – יש להתייצב במרחב הקרוב של משרד העלייה והקליטה (רצוי לתאם ביקור מראש). בפגישה זו תקבל תעודת תושב חוזר, ייעוץ והכוון תעסוקתי, סיוע בהסדרת מעמד וזכויות בביטוח לאומי (למי ששהה בחו"ל 5 שנים).

– הסדרת זכויות וחובות, בסניף ביטוח לאומי – למי ששהה פחות מ-5 שנים בחו"ל.

– מכס והקלות במיסים – יש לסדר במכס פטורים והקלות מיסים על יבוא מוצרים. הזכאות הינה למשך 9 חודשים מיום השיבה לישראל.

ישנם הרבה דברים שצריך לעשות וכדאי להתמקד במטלה אחת או שתיים ביום. למשל: למלא טופס בקשה להכרה כתושב חוזר, ליצור קשר עם חברת שילוח, ליצור קשר עם מחלקת החינוך ביישוב בו אתם מתכננים להתגורר.

מקום נוסף שתוכלו להיעזר בו מניסיונם של תושבים חוזרים – שבדרך או שכבר נחתו הוא קב' הפייסבוק חוזרים לישראל- שאלות, תשובות והתייעצויות.

בנוסף לטיפול בתושבים חוזרים, במסגרת "הבית הישראלי" מתקיימות פעילויות תרבות שונות, פעילויות לילדים וכן נחגגים חגים ומתקיימים טקסים בשיתוף הקהילה. מדי שבועיים נשלח עלון לרשימת התפוצה של הבית הישראלי המעדכן לגבי הארועים המתקיימים וכן הודעות בנושאים הקשורים לחזרה הביתה,  אם עוד לא הצטרפתם – כאן המקום להצטרף לרשימת התפוצה.

בהצלחה רבה לכל החוזרים בקיץ הקרוב!

ליצירת קשר עם "הבית הישראלי" יש לפנות בטלפון מס' 415-844-7505 או בכתובת המייל Israeli-house@sf.mfa.gov.il

נספח כתובות וטלפונים

טלפונים וכתובות חיוניים בארץ

הסוכנות היהודית: www.jewishagency.org

משרד הקליטה: www.moia.gov.il

המינהל לסטודנטים עולים: www.studentsolim.gov.il

מרכז מידע טלפוני של משרד הקליטה: 03-9733333

המינהל לסטודנטים עולים:

לדוברי אנגלית: naomis@moia.gov.il טל – 02-621-4589

דוברי צרפתית: fabian@moia.gov.il

דוברי ספרדית: monikms@moia.gov.il

דוברי רוסית: smrus@moia.gov.il

מנהל הסטודנטים מחוז ירושלים – רחוב הלל 15, טל. 02-621-4538/43

מנהל הסטודנטים מחוז תל אביב – רחוב אסתר המלכה 6 טל. 03-520-9155

מנהל הסטודנטים מחוז באר שבע – רחוב שזר 31 טל. 08-626-1229

מנהל הסטודנטים מחוז חיפה – רחוב פל-ים 15 טל. 04-863-1140

מידע אקדמי:

אתר חיפוש מידע על לימודים בארץ, של המרכז הארצי לבחינות:

http://www.meidaat.co.il/mdt/info/homepage.asp
המועצה להשכלה גבוהה בישראל: http://www.che.org.il

המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית מדעית – מהט: http://www.moital.gov.il
האוניברסיטה העברית:

http://www.huji.ac.il
אוניברסיטת תל אביב:
http://www.tau.ac.il

אוניברסיטת בן גוריון:

http://www.bgu.ac.il

 

אוניברסיטת בר אילן:

http://www.biu.ac.il

אוניברסיטת חיפה:

http://www.haifa.ac.il

הטכניון:

http://www.technion.ac.il
המרכז הארצי לבחינות ולהערכה גבוהה

http://www.nite.org.il

גלובל סנטר של הסוכנות היהודית

מספר חינם בישראל: 1-800-288-055

טל. 2847/2737 02-6202747

מספרי חינם: ארה"ב: 1-866-8350430
קנדה: 1-866-4218912

מרכז מידע לעולים של הסוכנות היהודית:

אשדוד – רחוב שבי ציון – טל. 08-8565873/4/5

חיפה – רחוב המגידים 131 טל. 04-8510351/401

תל אביב – רחוב קינג ג'ורג 33 טל. 03-6290610/83/95

ירושלים – רחוב בן יהודה 34 קומה 14 טל. 02-6202251/2417

באר שבע – מרכז קליטה אלטשול טל. 08-6288562

משרד הפנים

ירושלים – רחוב שלומציון המלכה 1 טל. 02-6290200

תל אביב – דרך מנחם בגין 125 טל. 03-7632500

חיפה – רחוב פל ים 15 טל. 04-8633333

באר שבע – התקווה 4 טל. 08-6263840

לשכות גיוס:

ירושלים – רחוב רש"י 103 טל. 02-5007000

תל אביב – תל השומר טל. 03-7632500

חיפה – רחוב עומר אלקיים 12 טל. 04-8633333

באר שבע – רחוב יד ושם 22 טל. 08-6263840

התאחדויות:

התאחדות עולי ארה"ב +קנדה AACI

www.aaci.org.il

ירושלים – רחוב מנה 6

תל אביב – אבן גבירול 76

חיפה – רחוב המגינים 131

באר שבע – רחוב מורדכי נמיר (מתנ"ס יא')

התאחדות עולי אוסטרליה, אנגליה, שבדיה וני זילנד UJIA

www.ujia.org.il

תל אביב – אבן גבירול 76 טל. 03-6965244

ירושלים – רחוב מנה 6 טל. 02-5634822

פדרציה ציונית דר"אפ

www.telfed.org.il

רעננה – רחוב שוורץ 19/3 טל. 09-7446110

ירושלים – רחוב מנה 6 טל. 02-5634822

ענייני רווחה

משפחות חד הוריות
זכאיות להטבות ממוסדות שונים, ולעיתים גם מהרשות המקומית. לבדיקת זכויות ניתן לפנות למוסד לביטוח לאומי ולמרכז המידע למשפחות חד הוריות בויצ"ו – www.wizo.org, וכן בקו מידע טלפוני 1-800-393-904 בימים ב' ו-ד' בשעות 17:00-19:00. עמותת יט"ח 03-5163936. עמותת ידיד 1-700-500-313.

אלימות במשפחה – קו חירום ארצי של משרד הרווחה למתקשרים בישראל – 118 http://www.shil.info/ ויצ"ו –http://www.wizojerusalem.org/92776/mniaat_alimoot

דיור תושבים חוזרים אינם זכאים להטבה מיוחדת בתחום הדיור, וזכויותיהם בתחום זה זהות לאלה של תושבי ישראל. תושב חוזר יוכל לפנות למשרד השיכון לבדיקת אפשרויות לסיוע. פניות מחו"ל דרך גב' דלילה פסקל, רכזת בכירה לאכלוס ביחידת האכלוס של משרד השיכון, מחוז ירושלים, רחוב הילל 32, ירושלים. טלפון מישראל: 1599505404 פקס – 972-2-6291114. קבלת קהל בימים ב', ד', בין השעות 08:30-12:30; טלפונים לפניות ציבור (מוקד בירושלים) 02-5847551 , 02-5847211 פקס: 02-5847708

**רצוי לנצל ביקורים בארץ כדי לבדוק זכאות דרך הבנקים למשכנתאות