ארץ אהבתי: 69 סיבות בגללן אני מבקרת בישראל מידי שנה 

מאת: דלית גבירצמן

כמו כולנו, גם לי יש מערכת יחסים מורכבת איתה. היא מעיקה עלי, היא גורמת לי לכעס, אכזבה, ותסכול. כשאני רק מתקרבת אליה נעשה לי חם, אני מתאדמת ומיד מתחילה להזיע. היא אינטנסיבית לי מידי, חונקת וכובלת. נסעתי הכי רחוק ממנה שרק יכולתי, אך משהו ממני תמיד נשאר איתה. היא בדמי, בליבי ובנשמתי. ולא כי אין לי ארץ אחרת. פשוט מפני שהיא אהובה. היא גורמת לי לגאווה עם כל הישג חשוב, היא גורמת לי לבכות מכל מילה. היא גורמת לי לרוץ ברחובותיה כמו חולת אהבה, ולחזור אליה בכל שנה.

תשאלו אותי ״למה?״ אה, אז טוב ששאלתם. הנה 69 הסיבות שגורמות לי לוותר בכל קיץ על חופשה קסומה באי טרופי כזה או אחר לטובת טיסה של 16 שעות, חום של 38 מעלות בצל, חיבוק מיוזע וחיבור מיידי לארץ אהבתי.

1) הקפה – דבר ראשון כשנוחתים, כי אין כמו בתי הקפה בארץ. קפליקס – בית הקפה האיכותי הוקם על ידי פיליפ שפר, המכונה פליקס, וזוגתו יעל. בעיני, הקפה הכי טוב בתל אביב.

2) המאפה – בבית הקפה השכונתי, ארקפה בייקרי, ובכל מקום אחר. בבוקר,בצהריים ובערב. מאפי שמרים חמים וטריים, היוצאים ישר מן התנור, מתוקים, מלוחים – כמו שרק בארץ יודעים להכין.

 

3) השווקים הנפלאים – מחניודה, הכרמל. חגיגה של צבעים, ריחות וטעמים.

4) מסעדת טאיזו – היכל הטעם הטוב של יובל בן נריה מפגינה מקצועיות, שרות ורמת דיוק שהופכת את הארוחה לחוויה חובקת חושים.

5) בית הבד ״גלילי״ בבית לחם הגלילית – תחנה קבועה בביקורי מולדת להצטיידות בשמן זית כתית מעולה מזן פיקואל.

6) בראנץ׳ ב״קסיס״ אצל איילת על חוף הים.

7) ארוחת בוקר ב״רביבה וסיליה״. ולמען האמת, כל ארוחת בוקר בארץ היא חגיגה, אבל הצמד המוכשר הזה הצליח להביא את החוויה לרמות של הנאה שמעמידה בכל יום שישי תורים ארוכים בפתח.

8) חומוס ב״אבו חסן״ – יש דברים שהם מסורת, ובלי מסורת אנה אנו באים? עוד מימי רווקותנו, היינו פוקדים את המקום כשהיה עוד רק ״חור בקיר״. מסעדת עלי קרואן, המכונה אבו חסן, צפופה וחסרת חן, אבל החומוס, החומוס, אין שני לו!

9) בראנץ׳ נפלא בקפה לורנץ ומינץ– במרכז לגסי הריטג׳ שבנווה צדק חבוי מקום קסום כל כך, שרק יודעי דבר שמעו עליו. עכשיו גם אתם יודעים.

10) עוגיות של מיקי שמו – הקונדיטור החיפאי המוכשר העניק לנו הרבה מתנות קטנות ומתוקות. רשת הקונדיטוריות שלו היא אחת מהן.

11) המזנון של אייל שני. האיש הוא בהחלט תופעה, אבל הפיתות שלו הן יצירות מופת. מהיר, איכותי וסופר-טעים.

12) הרצאות של סיון רהב-מאיר בהאנגר 11 בנמל תל אביב – סדרת הרצאות מרתקות המתקיימת מידי יום ראשון, שבה נותנת סיון רהב-מאיר את השיעור השבועי שלה על אקטואליה ופרשת השבוע.  מומלץ!

13) בורקס פוני בשוק צפון. תראו לי מישהו שלא אוהב בורקס? וזה אחד הטובים!

14) לחם ב״לחמנינה״ – מאז שהאיש היקר השתתף בסדנה לאפיית לחם אצל הצמד המוכשר, יש לנו פינה חמה ל״לחמנינה״. ואפילו עוד לא הזכרנו את לחם נלסון. מאפיית בוטיק שווה ביותר!

15) חוף הים- לא משנה אם זה חוף תל אביב, פלמחים, מכמורת, אכזיב או חוף ינאי, כל עוד המים חמימים- אני שם!

16) פטיסרי ״מימי״ בהוד השרון – אין תושב בהוד השרון והסביבה שעוד לא שמע על הפיצות המופלאות של מסעדת נונו. כעת, פתחו הבעלים של נונו ממש בסמוך פטיסרי בולונז׳רי שכל פחמימן אדוק חייב לבקר בה. לצד לחמים מבצק מחמצת בת 14 שנים, נמכרים במקום שלל מאפים משובחים.

17) מסעדת ״דלידה״ – בלב פלורנטין ממוקמת המסעדה הקרויה ע״ש זמרת השאנסון המצרית. במקום המקסים של השף דן זוארץ, באווירה מיוחדת מוגשות מנות אוכל מקסימות לא פחות. מול המסעדה נפתח הבר של דלידה, המגיש מנות בר קטנות וכייפיות. נועז, מגניב ושווה ביותר!

18) נדב קינוחים ברמת ישי – לחם טוב יש בארץ בכל מקום ובנדב קינוחים הוא טוב במיוחד! אוהד ונדב, קמים מדי בוקר בכדי ליצור את כל השפע המוצע למכירה במקום. הינכם מוזמנים להתענג בין אם זה בישיבה בבית הקפה ובין אם חשקה נפשכם לקחת קינוחים או מאפים הביתה. תביאו לי עוגת שמרים טרייה – ותראו לפניכם אישה מאושרת!

19) מסעדת יפו-תל אביב – כי זה חיים כהן. נקודה.

20) היקב של פלטר – אחרי סיור אישי ביקב, פשוט התאהבנו. באיש וביינו. בהחלט שווה את מקומו ומשקלו במזוודה!

21) מאפיית BackDoor – החדר האחורי וחדר הקסמים של מסעדת NithanThai. הבריושים, המאפינס, הגביניות והקישים שעל השולחן, והעוגות היפיפיות בויטרינה כולם נפלאים.

22) דקלבאום באזור התעשייה עמק חפר – פינת חמד באזור השרון.

23) לאכול ממולאים במסעדת ״המוציא״. אפילו תלאביבית אדוקה שכמוני נשבית בקסמה של ירושלים. ״המוציא״ היא רק אחת מהסיבות. אותנטי, מזמין, ביתי, ומזה טעים!

24) מסעדת עדנה ברמת השרון- אוכל ביתי מן המטבח הפרסי שאף פעם לא מאכזב ובטח שלא הלחם האלוהי המוגש לצידו. חברה יקרה התוודתה בפני לא מזמן שאחת הסיבות מבחינתה לחזור לארץ זו ה"מוסמה" ,מנת בשר בקר עם חצילים, המוגשת במקום.

25) טחינה של הר ברכה – טחינה משובחת המיוצרת במפעל קטן בהר גריזים. היא כל כך טעימה שאפשר לאכול אותה בכפית!

26) רוגלך של מרציפן – האם יש עוד מישהו שלא שמע על הקונדיטוריה המופלאה שבלב שוק מחניודה? קונדיטוריה-מרציפן

27) גלידת בוזה – פשוט גולדה מעולה.

28) בר לחם – בגלל הפוקצ׳ה עם הגרעינים. נקודה.

29) קבלת שבת על חוף הים בתל אביב – בית תפילה ישראלי מקיימים בחודשי הקיץ את קבלות השבת באוויר הפתוח, מול הים בעת השקיעה, על הדק הצפוני של נמל תל אביב. חוויה!

30) תאטרון מקורי ישראלי בעיקר ״גשר״ – בגלל הגעגוע.

31) הסביח של עובד- עוד תחנה של געגוע וסיבה לבקר זה הסביח, ועם על הכבוד למוסדות המקומיים, אין כמו הסביח בארץ. המזנון של עובד בגבעתיים הוא כזה מוסד וותיק, שיש עליו אפילו ערך בוויקיפדיה. ואם לא די בכך שהסביח של עובד קיים כבר משנות השמונים ועדיין שומר על אותה הרמה, דבר שלעצמו מעורר הערכה, הרי שעובד המציא שפה משלו. הז׳רגון של עובד כולל ביטויים רבים ורק בשביל זה  – הוא בהחלט שווה ביקור

32) הזיתים – כי רק מי שחי מספיק שנים מחוץ לגבולות המדינה יודע להעריך את טעמם של הזיתים בארץ, עד כדי כך שכתבה שלמה הקדשתי להם:

33) גלידה תמרה – יוגורטיה תל אביבית, איכותית ומפנקת. גם המיצים שלה נהדרים.

34) אבטיח קר, מתוק מתוק – כי אין כמו האבטיחים בארץ!

35) החצילים על האש עם טחינה – מנה שהפכה להיות מנת הדגל של המטבח הישראלי. בתור אחת ששרופה על חצילים – אני מכורה לה.

36) יין ״גשם לבן״ מיקבי שאטו גולן. פשוט צריך לטעום בשביל להבין.

37) מוזאון תל אביב לאמנות – כי יש לי סימפטיה.

38) הופעות ב״זאפה״ – אין ביקור מושלם בארץ מבלי לראות הופעה של מיטב האמנים בארץ באווירה האינטימית של זאפה.

39) תבליני פרג – למי שלא מכיר, בלב שוק מחנה יהודה מסתתרת חנות קטנה ומטריפה ובה מעל למאה סוגי תבלינים, עם התמחות עיקרית בתערובות למטבח הצפון אפריקאי. ניתן למצוא שם האריסה, פלפל צ'ומה, לימונים כבושים, סחוג, תערובות תיבול לגריל, לממולאים ועוד. גם בשוק לוינסקי ניתן להנות, לטעום ולהסניף את כל התבלינים המוכרים והטובים מפפריקה, מקלות קינמון וקארי הודי ועד לתערובות מיוחדות לבישול.

40) תיקים של Me-dusa – המותג הוקם בשנת 2009, על ידי המעצבות גילי רוזין-טמם ועדי גל, בוגרות המחלקה לצורפות תכשיטים בשנקר, שהחליטו להביא לעולם מוצר ייחודי, חדשני ואיכותי. התיקים עשויים מחומר פלסטיק ממוחזר וידידותי לסביבה, שמאפשר חופש פעולה עצום, חדשנות אינסופית וצבעוניות. התיקים, שמיוצרים באהבה הם כולם תוצרת הארץ (ומשלוחים לחו"ל).

41) חנויות ספרים מדליקות כמו סיפור פשוט והמגדלור – כי אין תענוג יותר גדול מלצלול אל תוך חנות מלאה בספרים בעברית. לגעת, ללטף, ולמלא את הלב והמזוודה.

42) תספורת  – כי אין על הספרים בארץ. בכל קיץ אני נוהגת לפנק את עצמי בתספורת חדשה. ממספרת שאפה ביפו ועד לראשון לציון בביקור אצל שי בוטא, שהפציע בשמי העמק, כבש לבבות רבים ואז חזר לארץ. שי מקבל לקוחות במספרת אריק שמעון פרס 33 ראשון לציון.

43) פיתות עם שומשום של אבולעפיה. מסורת, כבר אמרנו, לא?! בתום שבעת ימי הפסח, היינו נוסעים לרחוב יפת, סמוך לכיכר השעון, ושם נהגנו לעמוד בתורים הארוכים בהמתנה לפיתות העגולות עם השומשום שהיו יוצאות חמות ישר מן התנור. טעם של ילדות!

44) הטיילת של תל אביב – מהיפות שיש.

45) שוקו בשקית – כי אין בעולם דברים כאלה!

46) מה שקרה לשוק הפשפשים ביפו הוא סוג של נס או מתיחת פנים. תקראו לזה מייק-אובר מטורף. משוק מאובק, מיושן ומוזנח הוא הפך למרכז בילוי הכולל בוטיקים, גלריות, חדרי סטודיו, ברים, מסעדות ובתי קפה. מחובבי עתיקות מזדמנים שהיו באים לנבור באלטע זאכן, מציפים את רחובות השוק חבר׳ה צעירים ויפים, תיירים ומבקרים מכל העולם. מה שבטוח, אצל פועה שווה לבקר!

47) סבוני רחצה של אהבה – סידרת הסבונים הנוזליים של אהבה, המועשרים במינרלים מים המלח ובמרכיבים צמחיים. קרם הרחצה הקטיפתי בריחות של היביסקוס, לוטוס ומרווה הוא באמת – תענוג של ממש!

48) יוגה על חוף הים בתל אביב לעת שקיעה.

גאגא עם אוהד נהרין

49) לרקוד גאגא בנווה צדק עם אוהד נהרין.

50) הג׳עלה – למי שלא יודע, ג׳עלה זוהי תערובת ממכרת של אגוזים וגרעינים המעשירה ומשדרגת כל סלט טרי (זה כמובן, אם מתאפקים לא לנשנש אותה בין הארוחות). האיש היקר נהנה מתערובת הג׳עלה הקנויה של אפקטבעי, ואילו אני נשבעת שאין ג׳עלה טעימה יותר מזו הנמכרת בסופר שבגן שמואל. בכל מקרה, כולנו נהנים עד בלי די מהשילוב הקטלני של גרעינים, אגוזים, שקדים וכל השאר. הנאה צרופה!

51) ה נ ע ל י י ם – אין כמו חנויות הנעליים בארץ. תראו לי אחת שלא חוזרת מביקור מולדת בלי איזה זוג אחד או שניים. ברשת החנויות שופרא ניתן להשיג את מיטב מותגי הנעליים מאירופה כמו טריפן הגרמנית, Vialis הספרדית, Gola, Un ועוד. ואם כבר בנעליים אסכינן, חייבת להזכיר את אחת אחת, חנות הנעליים בשוק הפשפשים המייצרת נעליים בעבודת יד, כמו פעם.

52) תבניות וצרכי אפייה – כמו שרק בארץ יש! יש בארץ מבחר חסר תקדים של תבניות חד פעמיות למאפינס, קאפקייקס, אינגליש קייק, ומה לא. כלים חד פעמיים לכל מנה ולכל אירוע. מפיות חגיגיות וראנרים לשולחן, מושלמים לקראת החגים הקרבים ובאים. ביקור בחנות ״פרחי תבור״ שבכפר ויתקין משאיר אותי פעורת פה.

53) חוף הים לפנות ערב – סתם לשבת מול הים בשקיעה. לא צריך הרבה יותר מזה.

54) קולנוע ישראלי – כל שנה אני מחכה למנת הסם שלי. הקולנוע הישראלי נתן קפיצה ענקית בשנים האחרונות והוא מזמן חוויה תרבותית אמיתית!

55) טובי פרבר – התכשיטנית הכי מוכשרת והכי מקסימה שזכיתי להכיר. כל תכשיט בקולקציה של טובי פרבר הוא יצירת מופת. כל אחד מהם מיוצר בעבודת יד והוא אחד, יחיד ומיוחד.

56) יש קסם מיוחד בחנויות הקטנות שיש בארץ. חנויות קונספט ייחודיות כמו ״מדפים״ מאפשרות למעצבים ויוצרים ישראלים ממגוון תחומים להציג את עבודותיהם.
57) טוב, אז נכון שלא נוסעים לארץ רק בשביל שוקולד, אבל אם אתם כבר שם, אז שווה לראות איך אפילו בתחום המתוק הזה מדינתנו הפכה לממלכת שוקולד שלא נופלת מממלכות גדולות ומפורסמות בעולם. ג׳וליקה ברמת השרון ושוקולד קרדינל, השוקלטרי הממוקם בלב תל אביב הם פשוט חגיגה!

58) החברים – כי אין להם תחליף.

59)  הנחיתה בנמל התעופה בן גוריון – כי אין מקום אחר בעולם שאליו אני כל כך מתרגשת ומצפה להגיע. לא, לא מוחאת כפיים, אבל בהחלט נרגשת.

60) ימי שישי אחר הצהריים – כי אין עוד שלווה כזאת ואווירה כזאת בעולם.

61) גבינת קוטג׳ ישראלית.

62) שבוע הספר ובכלל, להצטייד בספרים חדשים בעברית.

63) בגדי מעצבים ישראליים

64) מתחמים חדשים כמו שרונה מרקט ושוק צפון נפתחים, חדשות לבקרים, לצד בתי עסק ומעדניות מובחרות. המרכזים הקולינריים הללו לא נופלים ברמתם ממרכזים דומים ברחבי העולם.

65) הטיילת של יפו

66) היוגורט – הכי טעים שיש.

67) סצינת מבשלות השיכר גם משגשגת בארץ. באתר של מבשלת הבוטיק אלכסנדר בפארק תעשיות עמק חפר גיליתי את הציטוט הבא של פרנק זאפה. You can't be a real country unless you have a beer and an airline. אז נראה לי שאנחנו מסודרים.

68) אין מסעדות דגים כמו בארץ. המסעדה האגדתית אורי בורי היא, ללא ספק, מקום עלייה לרגל.

69) המשפחה שלי – כי היא הכי אהובה בעולם.

69 הוא מספר מתעתע, הוא דבר והיפוכו. 69 שנה זה המון שנים וזה כלום, בשנות מדינה. 69 הוא מספר שובב, ורגע לפני סיום עשור נוסף, לפני שמתחילים עם הנאומים והסיכומים, זה הזמן קצת לחייך, ובעיקר – לחגוג.

 

חג שמח!

דלית

ארזתם לבד? רשימת קניות לחוזרים מביקור בארץ

ארזתם לבד? רשימת קניות לחוזרים מביקור בארץ

מאת: דלית גבירצמן

הנה שוב אני מוצאת את עצמי רוכנת, נוטפת זיעה ומביטה באימה וביאוש הולך וגובר אל לוע המזוודה. כמו פעוט קודח באישון לילה היא שבה ומקיאה לעברי את תכולתה. ״אבל באמת שלא קניתי שום דבר…״ אני מזדעקת, והאיש היקר מביט בי בשתיקה, מצביע על המשקל, וכהרגלו תמיד – צודק. זוהי שעת האמת. זהו הריטואל הקבוע. מחול אחרון ופרידה. המסע הגיע אל סופו, ואני מנסה בכל כוחי לדחוס את הכול לתוך מזוודה, שכמו תמיד, קטנה מלהכיל. היא שרועה לפני כשכל קרביה שפוכים, כמו נותנת עדות שקטה ורועמת לרחשי ליבי. בדיוק כפי שחגורת המכנסיים מתקשה להיסגר, הגרון נחנק מדמעות והלב עולה על גדותיו, כך מסרבת המזוודה בעקשנות להיכנע לעובדה, שעוד ביקור מולדת עומד להסתיים.

ובעודי עומדת למולה נואשת, ניצבת לפני הדילמה הקבועה: מה בכל זאת שווה את מקומו ומשקלו בה? זוהי שאלת מליון הדולר, או ליתר דיוק, $100 אובר-ווייט למזוודה. זהו משפט שלמה שבו עלי להכריע מה יכנס ומה ישאר מאחור. מה יעשה את דרכו אלפי מיילים ויגרום לי לאושר והנאה שבועות וחודשים רבים לאחר הביקור, ומה יתגלה כלגמרי מיותר. אז חברים, אחרי ארבע שנים שבהן, מידי שבוע, פתחתי בפניכם את סגור ליבי, ואף חשפתי את דלת המקרר שלי, החלטתי שהגיעה העת לפרסם ברבים את תכולת מזוודתי. והנה לכם רשימת הדברים שאני חייבת, כן נחמה, פשוט חייבת להביא איתי מהארץ:

יינות מקומיים

pelter wineבכל ביקור מולדת אנחנו פוקדים איזה יקב אחד או שניים. וזה לא שחסרים אצלינו יינות טובים. כלל וכלל לא. אבל יש איזו גאווה וסוג של געגוע שנספג בטעם המקומי. האיש היקר פשוט אוהב את הטעם ביחס למחיר. המועדפים עלינו הם היינות של Pelter, ובמיוחד האחד שנקרא Trio. מומלץ!

 

סבון גוף של אהבה

אין ספק שזיכרונות מתקשרים אצלינו חזק בראש לריחות, ולהיפך. כל כך הרבה זכרונות ילדות שלי, חוויות מטיולים ואנשים שפגשתי בחיי מתחברים אצלי לריחות מאוד ספציפיים. עד היום, משב ריח חולף של האפטר שייב של אלן דלון מרטיט את ליבי, וריח חרדל ונקניק טרי יזכירו לי תמיד את המקרר של סבא מוטל. לכן, זה כלל לא מפתיע שלאנשים מסוימים ישנם סבונים שמזכירים להם את הארץ. מדרמפון, סינטבון ועד קצף האמבט הנוסטלגי של בת אורן וסבון הרחצה של פינוק. לאחרונה, התאהבתי בסידרת הסבונים הנוזליים של אהבה, המועשרים במינרלים מים המלח ובמרכיבים צמחיים. קרם הרחצה הקטיפתי בריחות של היביסקוס, לוטוס ומרווה הוא באמת – תענוג של ממש!

 

שמן זית

olive oilתגידו מה שתגידו, אבל מי שטען שטוב שם משמן טוב לא טעם כנראה שמן טוב מימיו. אחרי הביקור בבית הבד גלילי שבבית לחם הגלילית בשנה שעברה, ואחרי שטעמנו את שמן הזית מזן פיקואל של ערן גלילי, קשה היה שלא להתמכר לטעם. לכן, היינו חייבים להצטייד בפח שמן טרי ובארוחות רבות עוד נתענג ומטעמים לרוב נתבל בשמן הזית, שהוא פשוט- משובח!

 

 

ג׳עלה

jaaleלמי שלא יודע, ג׳עלה זוהי תערובת ממכרת של אגוזים וגרעינים המעשירה ומשדרגת כל סלט טרי (זה כמובן, אם מתאפקים לא לנשנש אותה בין הארוחות). האיש היקר נהנה מתערובת הג׳עלה הקנויה של אפקטבעי, ואילו אני נשבעת שאין ג׳עלה טעימה יותר מזו הנמכרת בסופר שבגן שמואל. בכל מקרה, כולנו נהנים עד בלי די מהשילוב הקטלני של גרעינים, אגוזים, שקדים וכל השאר. הנאה צרופה!

 

טחינה של הר ברכה

tahiniכן, אני יודעת שאמרו עליהם כל מיני דברים, אבל מה לעשות שהיא הכי טעימה שיש? הטחינה של הר ברכה היא אכן מבורכת. אם לא הייתי מתביישת, הייתי אוכלת ממנה בכפית. אצלינו בבית, לא עובר שבוע בלי טחינה; כתוספת לחצילים, מעל כרובית צלויה או כל ירק אחר בתנור, עם חומוס, ובעיקר – כסלט טחינה. מעולה!

 

צלחות זכוכית מעוטרות

אחרי ששנים נטה ליבי באדיקות אך ורק אחרי צלחות וכלי הגשה לבנים, גיליתי לפני כשנתיים את קסם צלחות הזכוכית. ישבתי לתומי בבית קפה קטן בו הגישו לי את העוגיות בצלחת זכוכית קטנה ומעוטרת, ומיד התאהבתי. שאלתי מהיכן הן, והמלצרית החביבה מיד הסגירה את מוצאן, כמו שרק בישראל עושים. למחרת, כבר ביקרתי בחנויות הקטנות שבנחלת בנימין. מאז, בכל שנה, הקולקציה רק הולכת וגדלה. א-ו-ש-ר!!

 

תבניות וצורכי אפייה

baking stuffכשאני נכנסת לחנות או אפילו רק עוברת ליד דוכן לממכר מוצרים וכלים לאפייה, ראשי סחרחר עלי. יש בארץ מבחר חסר תקדים של תבניות חד פעמיות למאפינס, קאפקייקס, אינגליש קייק, ומה לא. כלים חד פעמיים לכל מנה ולכל אירוע. מפיות חגיגיות וראנרים לשולחן, מושלמים לקראת החגים הקרבים ובאים. ביקור בחנות ״פרחי תבור״ שבכפר ויתקין משאיר אותי פעורת פה. אך בנוסף, הגעתי בעזרתה של נוגה המקסימה לחנות סער שבמפעלי גרנות מול קיבוץ גן שמואל. שם ניתן למצוא כל מוצר שקשור לאפייה ולקישוט עוגות, ושם סוף סוף, מצאתי לי מצבט למעמולים. חלום שהתגשם!

 

ספרים חדשים

Hapiness Mountainpaperתקראו לי אולד פאשן, לא אכפת לי, אבל אני פשוט אוהבת להחזיק ביד, ללטף ולהסניף ספרים. אמיתיים כאלה, עם דפים מנייר, כריכה וריח של מכונת דפוס. ביקור מולדת לא יחשב כמושלם, מבלי שפקדתי איזו חנות ספרים אחת או שתיים והצטיידתי בכמה ספרים; ספרי בישול וספרות מקור. הפעם, העליתי בחכתי את ספרו החדש של אמיר גוטפרוינד המנוח ״הר האושר״, החדש של אשכול נבו ״שלוש קומות, החדש של אורלי קסטל בלום ״הרומאן המצרי״ ושני כרכים מספרו האחרון של אבא שלי ״נייר ברוח״. כולם נכנסו אחר כבוד למזוודה. מרחיב את הדעת והלב!

 

עוגיות, עוגיות, עוגיות

cookiesאני יודעת שזאת חולשה שלי. מה לעשות, אף אחד לא מושלם. אני פשוט חייבת לקנות בכל מאפיה שאני מבקרת בה קופסת עוגיות אחת לפחות. ארקפה בייקרי, לחם ארטיזן, לחמנינה, הכול הולך! לכן, אני חוזרת הביתה עם ערימה של עוגיות נפלאות, ומידי בוקר מתענגת עליהן עם הקפה. אני עוצמת לרגע את העיניים ונותנת לטעם לקחת אותי חזרה הביתה.

 

תבלינים

peregבכל ביקור בשוק לווינסקי או במעדניות מובחרות אני רוכשת תבלינים שלא ניתן להשיג במחוזותינו (או לפחות אני טרם מצאתי): זעתר, תבלין לעוף בגריל (מעולה!), אריסה ופפריקה מתוקה בשמן. אם לא הייתי מתאפקת, הייתי קונה עוד ועוד.

 

פרג טחון

רק מי שכיתת רגליו חודש ימים בחיפוש אחר פרג טרי לעוגת פרג כמו בארץ, יבין. מי שלא – שיעבור לסעיף הבא.

 

לוחות שנה

calendarכל קיץ אני מתחדשת לי באיזה לוח שנה עברי מיוחד ושונה. פעם הוא של מיכל נגרין ופעם לוח שנה בסגנון רטרו. השנה, חברתי המוכשרת לימור גרסטל מפנקת אותי בלוח שנה צבעוני ומיוחד – ממש כמוה. הוא מעוצב בצורת מובייל דו צדדי, וניתן להשיגו בחנויות ספרים מובחרות ברחבי הארץ ובחנות העיצוב הנהדרת ״מדפים״ שביפו. פשוט מקסים!!

 

ומה קרה בסוף הסיפור, אתם שואלים? ובכן, בלב הולם ובמשקל עודף (שלי וגם של המזוודה) הגעתי בחצות לדלפק של יונייטד. הדייל החביב שקלט כנראה את המצוקה שלי, ואולי סתם היה עייף, לא הפנה אפילו מבט נוסף אל עבר המסוע. וכך, הפליגה כל הכבודה ועשתה את דרכה בשלום לחופי קליפורניה. לא הייתה מאושרת ממני!

 

שלכם בהתמדה,

דלית

רעיונות למתנות

שוברים את הראש מה להביא למשפחה וחברים בישראל?

שלש משפחות משתפות במתנות, שהתקבלו בשמחה מיוחדת:

מתנות כאלבום משפחתי:
  • לוח שנה מותאם אישית: לוח שנה ובו תוכלו לשלב תמונות של בני משפחה, אירועים משפחתיים, ציון תאריכים מותאם אליכם ועוד. מבין האפשרויות הקיימות בשוק, מצאנו כי לוח השנה של חברת Digilabs, הוא בעל האפשרויות הרבות ביותר להתאמה אישית בעברית ועם חגים יהודיים וישראליים. וגם – זו חברה ישראלית. בדקו ב – http://www.digi-labs.net/(מחירים – 20-30$). ראו גם אופציית photo book לאירועים מיוחדים.
  • מחזיק מפתחת עם תצוגה דיגיטלית מתחלפת. (( Digital Photo Keychain: מחזיקי המפתחות שונים בגודל המסך ומספר התמונות שניתן להכניס ($30-50).
    Bed Bath and Beyond or Brookstone Target
  • ולמי שנוטה לאבד מפתחות – ארנק לאישה עם תצוגת תמונות מתחלפת (Brookstone)
מתנות לילדים צעירים:
  • לילדים אוהבי חרקים, ומתאים במיוחד לקיץ – "שואב חרקים": Backyard SafariTM Turbo Bug Vacuum מגיע עם זכוכיות מגדלת ובינתיים לא ידוע שקיים בחנויות בישראל. (Bed bath and Beyond – 14.99$ וחנויות צעצועים שונות, טרגט וול מרט וכו').
  • אמנם נשמע מעט מצחיק, אך זו היתה אטרקציה אמיתית לבני 3-7: מברשות שיניים "חשמליות" (עם בטריות) עם דמויות שונות. אמנם קיים בארץ, אך עם מעט מגוון ובמחירים גבוהים 80-100 ₪. ואילו כאן ניתן למצוא בכל drug store, טרגט או וול מרט בקצת יותר מחמישה דולר..
לגדולים:
  • בביקור האחרון הבאנו למשפחה שנוסעת הרבה, תיק רחצה מלא בדוגמיות של תכשירים בגודל מתאים לנסיעה. בטרגט מדפים מלאים באפשרויות: מברשות שיניים, קרם גוף, ותכשירי בריאות ויופי, ערכות עזרה ראשונה ועוד. מתנה מקורית, שלא ניתן להשיג בארץ ועלותה הכוללת (50$+-).
  • "גימיק" חביב, ואולי גם שימושי הוא הרדיו העמיד למים שניתן להצמידו לקירות המקלחת: ZadroTM iSingTM FM Shower Radio זכה בהמלצות משתמשים. (9.99$ ב – Bed Bath and Beyond).

כל רעיון חדש, שנוסה בהצלחה, יתקבל בברכה!

טיסה ארוכה וג’ט לג

על אף שבסוף הדרך מחכה לנו המשפחה, החברים, הנופים המוכרים וטעם של בית, אי אפשר שלא להתעייף רק מהמחשבה על הדרך הממושכת והמתישה (במיוחד עם ילדים צעירים) הנדרשת בכדי להגיע לכל אלה. ואם לא די בכך "היעפת" (ג'ט לג) גם היא עלולה ל"בזבז" לנו ימי ביקור יקרים.

גם אם הכרטיסים כבר בידכם ואתם נוסעים ותיקים ופיתחתם לכם את השיטות שלכם, אנו מקווים שתמצאו ברעיונות שלפניכם עוד פיסת מידע חדשה שאולי שווה לנסות.

אז להלן כמה טיפים מנסיונם של משפחות הנוסעות על ציר העמק, סן פרנסיסקו -תל אביב וחזרה:

א. בחירת חברת התעופה:

הטיסות של חברת קונטיננטל (דרך ניו יורק או דרך אטלנטה) ושל דלתא (דרך אטלנטה) ידועות כטיסות הנוחות ביותר מבחינת תזמון טיסות ההמשך ושעות הטיסה (אפשרות לטיסות לילה בהלוך ובחזור). גם לאייר קנדה ישנן טיסות מתוזמנות נח יחסית, אם כי המעבר לקנדה לארה"ב כרוך בבירוקרטיה לא ידידותית. שעות הטיסה והחיבור לטיסות המשך הוא שיקול חשוב בנסיעה עם ילדים. יחד עם זאת ישנן חברות בהן השירות בטיסה ידידותי יותר לילדים. כך למשל חברת וירג'ין (דרך לונדון) מספקת תוכניות מדיה מגוונות מותאמות לגיל הנוסע ברמה ומגוון מרשים, כיסאות נוחים גם לילדים מעל לגיל שנתיים, שירות ידידותי במיוחד והפתעות שונות במהלך הטיסה. החיסרון (שלעיתים אינו חיסרון כלל) הוא הצורך בלילה בלונדון וטיסת יום בחזרה. למעשה, מרבית השילובים עם עצירה באירופה (חברות אירופיות) מחייבות עצירה של מספר שעות באירופה וטיסת יום בחזרה.
כל חברה שתבחרו, עדיין תותיר אתכם עם מידה מסוימת של התמודדות עם שעות טיסה ממושכת, וצורך בהתעסקות לא פשוטה עם ילדיכם בכדי לצלוח את המאמץ בשלום.

ב. איך להעביר ביתר קלות את הטיסה עם הילדים:
  1. יפה שעה אחת קודם – הזמינו מקומות הרבה זמן מראש. אם יש לכם תינוק, מקום לעריסה הוא מצרך מבוקש ונדיר. גם אם הזמנתם מקום סמוך לעריסה, חברות התעופה אינן מתחייבות ויש לשוב ולבקש בסמוך לטיסה. אם אתם נוסעים אם ילד שטרם מלאו לו שנתיים ואין לו מושב, נסו להזמין מקומות עם רווח של מושב בתקווה שלא יאיישו מקום זה בנוסע אחר, ובכך תרוויחו עוד מקום לילדיכם הצעיר.
  2. 'פסק זמן' – לעומת הגישה של לעשות את כל הדרך ב"מכה אחד" ולהיפטר ממנה, יש את אלה המעדיפים בכל זאת הפסקה/חניית ביניים. מלון בשדה התעופה יכול להיות אטרקטיבי כמו פארק שעשועים לילדים שהיו חגורים במטוס במשך שעות רבות. אם במלון בריכה או לידו אטרקציה קרובה, ואפילו מיטה נוחה, ממצב של רעננות והפוגת טיסה – המשך הדרך נראה פשוט יותר.
  3. ארזתי לבד – אפשרו לילדים לארוז לעצמם תיק התעסקויות בטיסה. במיוחד מומלצת מזוודה קטנה על גלגלים. הילדים נהנים מהפעולה, מהאחריות ומהעצמאות, ועם מעט הכוונה מצידכם, יארזו שם גם דברים רלבנטיים לסיטואציה (ספר עם כריכה רכה, מעט צבעים וחוברת צביעה או הפעלה, בובה קטנה, פאזל מגנטים, סדוקו, לוחות ציור מחיקים, משחקים אלקטרוניים, מכוניות קטנות, דומינו , משחקי קלפים למניהם וכו'). לילדים שארזו לבד יש נטייה לנסות ולעשות שימוש בכל מה שארזו. החיסרון הוא בסיכון שאתם הם אלה שתצטרכו לסחוב את התיק בסופו של דבר.
  4. ידידותי לדרך – בכל חנות צעצועים תמצאו את מדפי "משחקי הדרך". אלה בנויים כמותאמים לנסיעות וחלקיהם השונים אינם מתפזרים. ישנם משחקי זוגות ומשחקי יחיד בהתאם להרכב המשפחתי שלכם. לשלוף משחק חדש כזה כהפתעה ברגעי משבר, יכול להוות פיתרון לזמן לא מבוטל.
  5. All done' – הביאו מהבית שקיות ניילון לאסוף מגשי האוכל ולאכסונם הזמני מתחת למושב. שיטה זו התגלתה כאמצעי יעיל לפינוי המגש עם סיום הארוחה, מבלי להמתין עד שהדיילים מגיעים לפנות. לרוב, הילדים מסיימים לאכול וירצו לצאת מהמושבים שלהם הרבה לפני איסוף המגשים.
  6. 'הצגה שנייה' – מסכי DVDאישיים יכולים לסייע במיוחד במטוסים בהם אין מסכים אישיים ותוכניות מדיה ושמע לילדים), ניתן לברר איזה שירות קיים בטיסה שלכם באתרי האינטרנט של חברות התעופה.
  7. אז מה השעה? נסו להרגיל את ילדיכם לשעות מדינת היעד כבר מהטיסה. חשבו מה השעה במדינת היעד ופעלו בהתאם: משכו זמן ערנות גם אם זה לא בדיוק מה שבא לכם לעשות, ודחפו לשינה גם אם זה לא מה שילדכם רוצים. יש המשתמשים במלטונין או בתרופות אנטי-היסטמיניות כבר מהמטוס, ועל כל קראו בהמשך.
ג. איך להתמודד עם תופעת היעפת (ג'ט לג)?
  1. מהי התופעה: ג'ט לג היא תופעה המתרחשת כאשר השעון הביולוגי הטבעי שלנו משתבש עקב חציית מספר אזורי זמן באופן מהיר. התסמינים כוללים עייפות, קשיים בהתמצאות וחוסר יכולת להרדם. למרות שהתסמינים אינם מזיקים במיוחד, ג'ט לג עלול לפגוע בימים הראשונים של חופשה או עסקים. ילדים מגיבים בדרך כלל באופן יותר קיצוני לג'ט לג מאשר מבוגרים, בעיקר בשל אי יכולתם "להכריח את עצמם להילחם" בערנות או בעייפות. הגוף שלנו מעדיף לטוס מערבה על פני טיסות מזרחה, כי הוא מסוגל להאריך את שעות היום מעל 24 שעות אבל מתקשה לקצרו. כאשר טסים מערבה מוסיפים שעות ליום ולפיכך טסים בכיוון הטבעי של השעון הפנימי. אבל כאשר טסים מזרחה מקצרים שעות מהיום. זו הסיבה לכך שתופעת הג'ט לג בדרך קלה יותר בדרך חזרה לכאן מאשר בטיסה לישראל.
  2. נסו להסתגל בהדרגה להבדלי השעות כבר מהטיסה. זאת על ידי חישוב השעה במדינת היעד וניסיון לשמור על ערנות או לישון בהתאם לצורך.
  3. אור יום ופעילות גופנית וחברתית (להבדיל מישיבה), כמו גם אכילת ארוחות בזמנים המתאימים לשעות המקום (ולא להתעורר בשעה 3 לפנות בקר ולאכול ארוחה מלאה גם אם בטנכם משדרת שזה מה שהיא רוצה), מסייע בהתאמת הגוף למצב החדש.
  4. מלטונין – ניתן להשתמש במלטונין במטרה להאיץ את הסנכרון של השעון הביולוגי לסביבת הזמן החדשה. מדובר בהורמון טבעי, שאינו מוכר כתרופה. החידוש במידע זה הוא בעובדה שניתן לנסות את הפיתרון גם עם ילדים: אמנם לא מדובר בפתרון שעובד תמיד, וגם לא במשהו שכל רופא הילדים ימליץ עליו (ובעיקר משום שהוא אינו מאושר כתרופה מוכרת ע"י מינהל התרופות האמריקאי), אך כולם יסכימו כי כנראה אין בו דבר מזיק, וכי יש אנשים לא מעטים שדיווחו על כך שהפתרון עובד: המדובר במלטונין בגרסה הנוזלית שלו. ניתן להוסיפו לכל משקה והוא אינו מורגש בטעם. ניתן לקנותו בחנויות טבעוניות בד"כ או באינטרנט, והמותג הוא .Natrol Loquid Melatonin המינון המומלץ הוא מחצית המינון של המבוגרים (2 מ"ל), לילדים מגיל 12 חודשים ומעלה. נותנים מחצית השעה לפני שתרצו שהילדים יירדמו, ע"פ שעון המדינה אליה הגעתם. מומלץ לשלב עם חשיפה לאור יום. יש לתת מהטיסה או ההגעה לארץ המוצא ועד שלושה ימים לאחר מכן. פרטים ניתן למצוא באתר הבא: http://www.melatonin.com/ כמובן שמדובר בהמלצה לאור נסיונם של רבים, ואין בהמלצה זו משום לקיחת אחריות כל שהיא. היוועצו ברופא המשפחה/ רופא הילדים, לגבי עמדתו.
  5. רבים מרופאי הילדים הנשאלים לגבי הדרכים להתמודד עם הג'ט לג, מציעים להשתמש בתרופות אנטי-הסטמיניות למנהן (כמו בנדריל) , אשר יש בהן גם מרכיבים מרדימים מעט. חשוב לדעת שיש ילדים שתרופות אלה משפיעות עליהם באופן הפוך והם הופכים להיות היפר אקטיביים. כדאי לבדוק את ההשפעה של התרופה על ילדיכם לפני הנסיעה…

רכישת דירה בישראל

"האם שווה לרכוש עכשיו דירה?" – נדמה שמעולם לא דנו כל כך הרבה ישראלים בו זמנית באותה השאלה בדיוק. מבחינה מסוימת, זוהי שעתו היפה של הנדל"ן, שהפך לנושא שיחה לגיטימי בארוחות יום השישי בחיק המשפחה, או כל מפגש חברתי אחר, לצד שיחות הפוליטיקה, הספורט והרכילות המסורתיות. הודעת בני זוג צעיר להוריהם, כי החליטו לעשות את הצעד ולרכוש דירה, מתקבלת בהתרגשות המתחלפת במעט דאגה כאשר מגיעות השאלות לגבי יכולת ההורים לסייע.

מחירי הדירות בישראל, הלכו ויצאו לאורך השנים מכל פרופורציה הגיונית ביחס לכושר ההשתכרות של האוכלוסייה המקומית. על פי נתוני הלמ"ס בראשית 2013, עבור דירה ממוצעת יידרש זוג לשלם 131 משכורות ממוצעות, מספר אשר ילך ויאמיר ככל שיהיה הנכס במיקום מרכזי יותר. במקרה שהדירה בתל אביב – קרוב ל-200 משכורות בממוצע יידרשו. מדובר בנתון מדהים, על רקע העובדה שרוכשים במרבית המדינות המפותחות נדרשים לשלם 50 עד 60 משכורות בממוצע.

בצדו החיובי של המטבע – דירה בישראל נחשבת כנכס סולידי, שלאורך זמן הסיכויים שערכו יעלה גבוהים ביותר. לראיה – גם ימי המחאה החברתית הסוערים, שיצרו קיפאון כמעט מוחלט בשוק הנדל"ן, לא הצליחו בסופו של דבר להביא לירידת מחירים ממוצעת של יותר מ-5% עד 10%, ומאז, כידוע, שבו המחירים ועלו. כלומר, אלא אם כן יחל שוק הנדל"ן הישראלי להתנהג באופן שונה לחלוטין ממה שהיינו מורגלים, הכסף (הרב) שהושקע ברכישה ישמור על ערכו.

ובכן, האם שווה או לא שווה לקנות עכשיו דירה? הבעיה עם שאלות מסוג זה היא, שתמיד מדובר בחוכמה בדיעבד. ברור שמי שרכש דירה בשנת 2008 יודע היום שעשה את עסקת חייו, אך מעטים, אם בכלל, צפו את דהרת המחירים המטורפת שהגיעה ב-2009-2010.

עם זאת, המשמעות רחוקה מלהיות שאיננו יכולים לדעת דבר לגבי כדאיות הרכישה עכשיו לעומת זמן אחר. אלו הם ימים דרמטיים בתחום הדיור בישראל, בהם מקבלת הממשלה שורת החלטות, לעתים מרחיקות לכת, אשר צפויות להשפיע על השוק – גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך. המטרה המוצהרת של הממשלה, ובפרט של "קבינט הדיור" – פורום השרים בראשו עומד שר האוצר יאיר לפיד, היא פתרון מצוקת הדיור החריפה ממנה סובל הציבור הישראלי.

הורדת מחירי הדירות היא אחד הצעדים הנדונים, זאת לצד מספר צעדים נוספים, שהבולט שבהם הוא יצירת מאגר של עשרות אלפי דירות (150 אלף דירות בתוך עשור על פי הצהרתו השאפתנית-משהו של לפיד) לדיור להשכרה לטווח ארוך. מי שמקווה, כי בעקבות צעדים אלה יחווה השוק ירידה דרמטית של עשרות אחוזים במחירי הדירות יכול להירגע – זה לא יקרה ואיש מבין קובעי המדיניות אינו מכוון לכך. גם באוצר וגם בבנק ישראל צופים, כי לירידה כזו יהיה אפקט הרסני, הן עבור בנקים והן עבור עשרות אלפי משקי בית שדירתם היא למעשה כל הונם. לכן ירידת מחירים, ככל שתצליח הממשלה אכן להשיג אותה, תהיה הדרגתית ולאורך זמן רב.

בדומה לקודמתה, ממשיכה גם הממשלה הנוכחית לדגול בהגדלת ההיצע כדרך המרכזית להורדת מחירי הדירות, לצד הגבלה מסוימת של ביקושים מצד גורמים הנחשבים כפוגעים ביכולתם של זוגות צעירים לרכוש דירות – ובראש וראשונה רוכשי הדירות להשקעה. לשם הגדלת ההיצע אושרה כבר שורה של צעדים, בעלי פן תכנוני ורגולטורי בעיקרם, ונראה כי המטרה היא הגדלה ככל האפשר של מספר יחידות הבנייה שייבנו באזורי הביקוש בטווח של השנים הבאות. בין הצעדים שהתקבלו – היטל על יזמים המתעכבים בבנייה, הרחבת סמכויות ועדות התכנון הלאומיות (וד"לים) כך שיוכלו לאשר מספר רב יותר של תוכניות באזור המרכז, הפיכת הליך הפקעת קרקעות חקלאיות למהיר יותר מבעבר, ועוד. אולם כל שורת הצעדים הזו תוכל להביא להגדלת ההיצע, בצורת דירות בפועל, בתוך שלוש או ארבע שנים לכל המוקדם. כלומר – אף לא אחד מהצעדים הללו רלוונטי למי שנתלבט האם לקנות עכשיו או להמתין שנה שנתיים.

בינתיים, המציאות בשטח היא עדיין של מספר התחלות בנייה הולך ויורד. ב-2012 היה מספרן נמוך ב-13% מזה של 2011. כלומר – בטווח הנראה לעין (שכן ההפרש הממוצע כיום בין תחילת בנייה לדירה בפועל הוא שנתיים עד שנתיים וחצי) היצע הדירות דווקא עתיד להמשיך לרדת ולדחוף את המחירים כלפי מעלה. לכן לפחות מהבחינה הזו, לא נראה שמי שיחכה עוד שנה או עוד שנתיים ברכישה יצא נשכר במיוחד. עם זאת, שורת
החלטות מעניינת נוספת, והפעם בנושא מיסוי הנדל"ן למגורים, התקבלה בממשלה לפני כחודש, כחלק מספר תקציב המדינה לשנים 2013-2014, וכאן כדאי לכל מי שחושב על רכישת דירה בזמן הקרוב לפתוח אזניים ולהקשיב היטב, שכן לפחות שתיים מההחלטות שהתקבלו עשויות ליצור מצב מעניין מאד של היצע מוגדל וירידת מחירים זמנית בחודשים הקרובים.

ההחלטה הראשונה, שמטרתה המוצהרת היא ה"מאבק" ברוכשי הדירות להשקעה, היא ביטולו של הפטור ממס שבח ממנו נהנו משקיעי נדל"ן בעבר, כל עוד מכרו את דירותיהם אחת ל-4 שנים. ההחלטה השנייה, אשר ספגה עד כה ביקורת ציבורית רבה, ולכן ספק אם תמומש, היא גביית מס רכישה של 5% ממגזר "משפרי הדיור" (כלומר – רוכשים אשר בבעלותם כבר היתה דירה בעבר), על רכישת דירותיהם החדשות החל מהשקל הראשון (כיום נגבה מס זה רק החל מ-1.47 מיליון שקלים), מהלך אשר צפוי לייקר רכישת דירות חדשות עבור מגזר זה בעד 50 אלף שקל.

שתי ההחלטות הללו עדיין נדרשות לאישורה של הכנסת, הצפויה להכריע סופית בנושא התקציב רק בחודש אוגוסט. בהנחה כי צעדים אלו יאושרו, סביר להניח כי ייכנסו לתוקף רק ב-1.1.2014 –וכאן עשויה להיות ההזדמנות הגדולה של רוכשי הדירות, בעיקר במקרים בהם מדובר בדירה הראשונה. שכן הן ציבור המשקיעים, אשר יחליט לנסות ולחמוק ממס השבח שיהיה עליו לשלם החל מתאריך היעד, והן משפרי דיור, שאולי התלבטו אם לבצע את מעבר הדירה בעוד שנה או שנתיים, עשויים להתפתות להוציא את דירותיהם לשוק בחלון שבין אישור החוק ועד כניסתו לתוקף, מה שעשוי ליצור "חלון הזדמנויות", תרתי משמע, לרכישת נכסים
במחירי מציאה.

לסיכום, על אף שדהרת מחירים בסגנון סוף העשור הראשון של שנות ה-2000 אינה צפויה בקרוב, גם ירידות של ממש אינן נראות באופק, מלבד, כאמור במספר מאד ספציפי של חודשים אם וכאשר ההחלטות הרלוונטיות יתקבלו. לכן מי שחש כי הוא צריך דירה בישראל, אין סיבה של ממש להמתין, ובלבד שירכוש בזהירות, תוך בחינה קפדנית של השוק, ומבלי שהוא משתעבד למשכנתאות מופרזות שלא יהיה ביכולתו לשלם. בהצלחה.

מירב אמיר

יועצת נדל"ן, אנגלו-סכסון