שלא תפלו בפח: דירוג הרכבים הטובים לשנת 2020

שלא תפלו בפח: דירוג הרכבים הטובים לשנת 2020

מאת: אור יוחנן

כיאה לכל שנה, חוץ מכל השנים שחלו עד היום, אני מפרסם את דירוג הרכבים שלי הנכון לתחילת 2020!

Photo by iStock/ Olivier Le Moal

הדירוג הוא רק לרכבים חדשים, ומתמקד ברכבים במחירים נגישים (יחסית) עם העדפה לתמורה גבוהה למחיר. המטרה היא לסייע למי שפחות מכיר את תחום הרכב לקבל קצת דגשים. כמובן שעבור המלצה פרטנית, התפורה לדרישות/ העדפות/ תקציב/ סיטואציה שלכם – עדיף לבצע שיחה אישית. רכבים חדשים בדרך כלל יהיו איתנו ל-3 שנים (לפחות), וכמות הבאסה כשרוכשים רכב שלא מתאים היא די גדולה (תופתעו לדעת עד כמה זה שכיח…), וזה לפני שנכנסים לכל אלמנט לקיחת ואופטימיזציית הליס – לכן אני מאוד ממליץ לכל מי שלא ״שוחה״ בתחום לשקול לקחת סיוע נקודתי בהליך הרכישה.

היות וזה לא אתר של חובבי רכב, אנסה לכסות רכבים המתאימים לכל מיני סיטואציות, לכן אחלק את הקטגוריות לפי אנשים – החל במי שרק רוצה להגיע מנק׳ לנק׳ בזול, ועד מי שרוצה ליהנות מהנהיגה עצמה.

טיפ׳לה רקע עלי: אני חובב רכב מאז שאני יודע לדבר, אני משקיע לפחות חמש שעות בשבוע (בממוצע) בהתעדכנויות בתחום, ואני לא מייחס חשיבות לבלבולי מוח של אנשים שלא מבינים את עולם הרכב ומקבלים החלטות לפי סטיגמות מהרחוב במקום דאטה *עדכני* ונסיעות מבחן. מיותר לציין שאין לי אינטרס משום סוג וכל הפואנטה של הכתבה הזאת היא לנסות ולעזור לכם לקבל החלטה מושכלת בהתאם לצרכים שלכם.

בשביל לא להלאות אתכם בפרטים, אני קודם כותב את הקטגוריות במרוכז ורק אז מפרט בנוגע לכל אחת ספציפית וזאת על מנת שתוכלו לדלג לקטגוריה הרלוונטית עבורכם.

הקטגוריות (לעתים הניסוח בלשון זכר כי השפה העברית דפוקה בקטע הזה, אבל הפוסט מיועד לשני המינים):

  1. רכב שייקח אותי לעבודה בכמה שפחות כסף
  2. רכב למשפחה צעירה (0-2 ילדים)
  3. רכב למשפחה צעירה + מבקרים –וגם– רכב למשפחה בינונית (2-4 ילדים)
  4. רכב חשמלי זול וקטן – שייקח אותי במסלול המהיר / יחסוך עלויות דלק
  5. רכב חשמלי משפחתי
  6. רכב עם פלפל לרווק ההולל
  7. רכב מהיר לאב הצעיר
  8. רכב חזק לאב המפונק
  9. רכב השנה

Photo by iStock/ PierreDesrosiers

1. רכב שייקח אותי לעבודה בכמה שפחות כסף

הקטגוריה המשעממת ביותר היא גם זו בה הרכב עצמו אינו קריטי במיוחד ומה שחשוב יותר זו עסקת הליס עצמה.

זה הסגמנט היחיד בו אני לא מדרג אלא נותן כמה דגשים:

א. Mazda 3– איכות הרכבה וחומרים מצוינים, נראית נהדר, ננהגת בכיף.

ב. VW Golf– מלכת ההאצ׳בק (תצורת 5-דלתות) האינסופית, נראית קטנה מבחוץ אבל מרווחת בקטע מפתיע מבפנים, איכות חומרים נהדרת.

ג. Toyota Corolla– מה אפשר לומר.. רכב עמיד לשואה גרעינית, זול לרכישה, לא עושה שום דבר טוב במיוחד, אבל עם מספרים אי אפשר להתווכח (גילוי נאות: שונא את הרכב הזה, אבל ההמלצות אינן עבורי אלא עבורכם).

שווה אזכור: Honda Civic – ה״קורולה״ החדשה, בד״כ עולה קצת יותר אבל התמורה בהתאם.

2. רכב למשפחה צעירה (0-2 ילדים)

עם כניסת ה-Compact SUV לשוק, מכוניות הסדאן נשחטו בצורה גרוטסקית. רכבי הפנאי האלו גבוהים במקצת ולכן מציעים כניסה וישיבה נוחה יותר לנהג ולנוסעים, תא מטען שמתאים לקניות בקוסקו, והפער במחיר התגמד למימדים בהם קשה להצדיק רכישת סדאן למי שאינו חובב הגה בנשמה.

ההמלצה שלי: VW Tiguan – רכב פנאי הנמצא מתחת לרדאר – ולא בצדק! אני מאמין שאי הנוכחות שלו נובעת משילוב של יחידת הינע אנמית והתעלמות חסרת פשר מהיתרון הגדול בדמות ספסל השלישי ותא מטען הגדול בסגמנט. כשמשקללים מערכת מולטימדיה עם שיקוף לאפל ואנדרואיד, איכות הרכבה גרמנית, 6 שנות אחריות, מרווח פנים גדול ואפשרות לגג פנורמי בעלות זניחה – מקבלים חבילה מצוינת למשפחה צעירה (ואף יותר מכך).

אני ממליץ על גרסת הSE עם תוספת מונרוף, שימו לב שאם בוחרים בהנעה כפולה אז יש להוסיף כסף במידה ומעוניינים בשורה שלישית. השורה השלישית מתאימה לילדים, או לנסיעות ״חירום״, זה לא ספסל בגודל המתאים למבוגרים.

שווה אזכור: מזדה CX5 – הרכב הנאה בסגמנט, מהנה לנהיגה, נראה מצוין.

3. רכב למשפחה צעירה + מבקרים –וגם– רכב למשפחה בינונית (2-4 ילדים)

ההמלצה שלי (ושל כל קהילת הרכב +/-): Kia Telluride / Hyundai Palisade – צמד הקוריאניות נכנסו בסערה לשוק רכבי הפנאי 3 שורות ופשוט דילגו מעל כל המתחרות ב-2 רמות. כמות ה value שהן מביאות לשולחן הוא חסר תקדים, ויש לא מעט עדויות על אנשים שעברו מרכבי פנאי של יצרני רכבי פרמיום גרמניים ומעידים שמדובר על שדרוג(..!). הקוריאניות מגיעות עם 3 שורות נוסעים, תא מטען גדול, בקרת שיוט מהטובות בשוק (משווים אותן לauto pilot של טסלה!), חימום וקירור מושבי נהג נוסע ושורה שניה(!), ועוד ים של פיצ׳רים.

אם כבר אז כבר, אני ממליץ ללכת על גרסת הlimited ולקבל חבילה מלאה. שימו לב שעקב דרישה חזקה, מאוד דילרים רבים מפעילים markup על המחיר (מוכרים מעל הMSRP) ולכן צריך לעשות סקר שוק כמו שצריך לפני שסוגרים עסקה.

שוות אזכור: VW Atlas – כמו טיגואן שמישהו ניפח מבפנים – גדול ומרווח יותר, אבל בלי הבדלים קריטיים בפיצ׳רים. אחת הנקודות החזקות של הרכב היא מערכת כניסה נוחה מאוד לשורה השלישית כשמעגנים כסאות ילדים לשורה השניה.

למשפחות שמוכנות לשקול מיני-ואן: Honda Odyssey ו- Toyota Sienna יציעו יותר value למשפחה היות ואי אפשר להתחרות בנוחות של מיני-ואן, אבל עם מראה שחלקנו יתקשה לעכל.

4. רכב חשמלי זול וקטן – שייקח אותי במסלול המהיר / יחסוך עלויות דלק

ההמלצה שלי: Chevy Bolt – מחיר נגיש, פיצ׳רים נחמדים, נראית פצפונת אבל מפתיעה במרווח הפנים, טווח ארוך.

5. רכב חשמלי משפחתי

ההמלצה שלי: Kia Niro – רכב הפנאי של קיה מציע מערכת בטיחות מתקדמות, שימושיות לא רעה בכלל תודות למרווח פנים, אחריות ארוכה ומחיר נגיש. ניתן לבחור בגרסה חשמלית לחלוטין, וניתן לבחור בגרסה היברידית (phev).

שוות אזכור: מלכת ההיברידיות, הלא היא טויוטה פריוס. מה אפשר לכתוב עליה… האוטו יותר משעמם מהפוסט הזה – אבל אמין בטירוף.

טסלה מודל 3 Standard Range Plus תדרוש תקציב גבוה יותר – אבל תספק את המראה/ מותג/ טכנולוגיה של טסלה, טווח מכובד מאוד, נגישות לתשתית הסופרצ׳ארג׳ר (שמאפשרת לבצע רואדטריפ ברכב, מנסיון), וכמות אחסון מפתיעה לטובה.

6. רכב עם פלפל לרווק ההולל

ההמלצה שלי: מאזדה מיאטה ND – הדור האחרון של המיאטה הוא גם הדור היפה ביותר, מגיע עם 184 כ״ס, קו אדום ב-7,500 סל״ד, גיר ידני חובה וגג בד או קשיח בהתאם להעדפות. חסכונית בדלק, אמינה כמו קורולה, ומספקת יותר חיוכים לדולר גם כשמשווים לרכבים שעולים פי 3. אין תא כפפות, אין תא מטען, בקושי יש איפה לתקוע את הפלאפון – אבל למי אכפת כשאפשר להתפוצץ מצחוק בנסיעה *בתוך* גבול המהירות המותרת?

שוות אזכור: BMW 240m מציעה ביצועים של רכבים רציניים מאוד יחד עם מותג יוקרתי ומרווח פנים מפתיע לטובה, רק חשוב לשמור על הרכב מבדיקות במוסך ועל התחת שלך כשתכנס לכלא על מהירות מופרזת.

סובארו BRZ מזכירה את המיאטה רק עם יותר גג יותר מטען ויותר ״מושב״ אחורי (לילדים בלבד).

פורד מוסטאנג GT – הדור האחרון של המוסטאנג סוף סוף מספק תיבת הילוכים שלא מסרסת את הרכב, אז אמנם בארה״ב מדובר ב״קורולה״ של רכבי הספורט, אבל אין מה לעשות – קשה לנצח את החבילה הזו מבחינת תמורה למחיר.

7. רכב מהיר לאב הצעיר

ההמלצה שלי: Golf GTI – פרקטיות וביצועים בחבילה זולה, יש סיבה שהיא מלכת סגמנט ההוטהאצ׳. העובדה שהדור החדש בפתח אומרת שכנראה אפשר לסגור דילים מצוינים מהרגיל.

שוות אזכור: Honda Civic si – קצת פחות מהירה, אבל מציעה חבילה משתלמת במחיר נגיש, ניתן למצוא ידניות שזה תמיד פינוק למי שמחפש רכבים בסגנון.

יונדאי i30N – הגולף GTI הקוריאנית, ביצוע מרשים למדי של יונדאי שמנסים לחדור לשוק. אם כבר בסוכנות, שווה גם להעיף מבט בוולוסטר N על הדרך.

הונדה סיוויק טייפ ערס – מכוערת להחריד, יקרה משאר הרכבים שהזכרתי, אבל אי אפשר להתווכח עם השימושיות ומעטפת הביצועים. מי שמתחבר למראה מוכרח לבצע נסיעת מבחן.

8. רכב חזק לאב המפונק

ההמלצה שלי: Tesla Model 3 LR – טכנולוגיה, ביצועים, פינוק. הטסלה מביאה חבילה חסרת תקדים, במחיר מפתיע לטובה. מי שרציני יחפש את הגרסה המוגבלת LR Performance (הידועה כ Stealth) שתוסיף 2,000 דולר למחיר אבל תגיע עם מנועי פרפורמנס שמאיצים את הטסלה ל-100 קמ״ש ב-3 שניות – טריטוריה של רכבי-על, לא של רכבי עליתי-רק-50-אלף-דולר. המודל 3 משמידה את סגמנט הפרמיום סדאן, ויש סיבה טובה לכך.

שוות אזכור: קיה סטינגר GT1 – כן כן, אמרתי קיה בהקשר של רכב חזק ומפונק. הסטינגר לא רק נראית מצוין, אלא מציעה מנוע וי6 בי-טורבו עם 365 סוסים, הנעה אחורית, האצ׳בק שמאפשר לתקוע עגלת תאומים בלי למצמץ, מערכת בטיחות נוחות ושימושיות מצוינות – וכל זה במחיר די מגוחך ביחס לתמורה. זה רכב לחובבי הגה, ואם העובדה שרשום קיה מקדימה מונעת ממך לבדוק את הסטינגר סימן שאתה קרוב לוודאי לא קורא את הקטגוריה הנכונה!

BMW 240m – מתאימה לאב עם אחושילינג גב, כי אין דלתות אחוריות… אבל אם לא צריך כסא ילדים, או אם מוכנים להקריב נוחיות, מדובר בחבילה מדהימה ביחס למחיר – ובניגוד לסטינגר לא צריך ״להתפשר״ על הסמל.

9. רכב השנה

זו בחירה מוזרה, כי איך מפקטרים שימושיות כנגד ביצועים? יופי נגד פיצ׳רים? איך משווים בין רכבים מתקציבים שונים?

לא יודע, אבל רכב השנה שלי חייב(ות) להיות קיה טליורייד/ יונדאי פליסייד – שני רכבים שנכנסו בסערה לתוך סגמנט המשפחתיות הגדולות, והשלימו את המהפך שהמותגים הקוריאניים מבצעים בשנים האחרונות – מרכבים בתקציב נמוך ואיכות בהתאם, לרכבים בתקציב נמוך ואיכות סמי-פרמיום. בעוד שכמעט כל רכב אחר ברשימה מצליח לעורר וויכוחים כאלו ואחרים בעולם הרכב, עבור שתי אלו יש (בגדול) תמימות דעים בנוגע לחבילה.

שווה אזכור: טסלה מודל 3 – מהפך ענק בעולם הרכב מכמה בחינות נפרדות – חשמלית, מינימליסטית, ביצועים של סופרקאר במחיר של ״סתם״ פרמיום סדאן. הטסלה השמידה את טבלת המסירות, ומסיבה טובה מאוד.

 

שתהיה שנה אזרחית טובה!

*אור יוחנן, מהנדס תכנה ביום ומשקיע נדל״ן בלילה, הוא הבעלים של עמוד הפייסבוק ״רילוקיישן אינפורמיישן״. לקריאת פרסומים נוספים שלו לחצו כאן.

מערכת הבריאות בארה״ב: הכל על השיטה, המונחים והטיפים השימושיים

מערכת הבריאות בארה״ב: הכל על השיטה, המונחים והטיפים השימושיים

מאת: אור יוחנן

אתחיל בגילוי נאות: אני חושב שבאופן כללי – מערכת הבריאות בארה״ב בנויה בצורה מטופשת ונוראית. הפרדת הרשויות (המלאכותית, לכאורה) בין הגורם המטפל לגורם המחייב גורמת לכך שכשאתה נכנס לרופא אתה לא טרוד רק ממצבך הרפואי, אלא גם מהשאלה כמה זה יעלה, ובפרט האם הביטוח יכסה זאת. במילה אחת – דרעק.

Photo by Valeriya/iStock

א – ב – ל, אני סבור שיש מיסקונספציה בציבור אלו שביצעו ואלו ששוקלים מעבר לארה״ב, כאילו מחיר הבריאות גבוה בהפרש בלתי נתפס מהמחיר בארץ הקודש, וזה איך לומר בעדינות … לא מדויק.

אז החלטתי להקדיש כתבה לנושא, ראשית אתייחס לאיך המערכת בנויה, לאחר מכן אפרט על כמה מונחים שחובה להכיר, אציין מספר טיפים שימושיים, ולבסוף אשווה בין העלות של ביטוח רפואי אמריקאי לעלות מערכת הבריאות הישראלית.
אציין כי אני מתייחס אך ורק למקרה של אדם עם ביטוח בריאות בארה״ב, למי שחי בארה״ב ואינו מחזיק בביטוח בריאות יש דברים חשובים יותר לעשות מאשר לקרוא את הפוסט הזה.

(דיסקליימר: הכותב אינו רופא ואינו מומחה, הכתוב נועד למטרות בידור בלבד ואיני לוקח אחריות על כלום)

אז… איך זה עובד בעצם?

כשניגשים לרופא בארה״ב, מתבצעת עסקה בין 3 צדדים: רופא –> ביטוח –> לקוח. מבחינת הרופא אין מה לדבר איתנו על תשלום, היות והביטוח הוא הגורם שיקבל את החשבון, והביטוח יקבל חשבון בהתאם לכיסוי הספציפי של הלקוח – כך שבנקודת הזמן בה אנחנו בחדר הטיפול לרופא אין דרך לדעת איזה חיוב אנחנו נקבל (לכאורה). דרעק כבר אמרתי?

אם הביטוח מכסה את הטיפול שלנו, אזי שהוא יקבל ״מחיר מיוחד״ מהרופא, כאשר בפועל המחיר הזה הוא לעתים (לרוב..) מחיר מנופח שעליו מופעלת איזושהי הנחה. הביטוח ואנחנו נתחשבן בינינו על התשלום שבועות לאחר הטיפול שקיבלנו בפועל.
אם הביטוח לא מכסה את התשלום, אזי שאנחנו נקבל חשבון ונצטרך להתמודד איתו עצמאית.

סוגי ביטוחים מרכזיים

1. PPO: Preferred Provider Organization – ארגון ביטוחי המושתת על רשת של רופאים ובתי חולים נפרדים (Network), אשר בד״כ מאפשר ללקוח לבחור לאיזה גורם מטפל ללכת בהתאם לרצונות/דרישות שלו. אפשר לשלב את זה עם חשבון חסכון בריאותי HSA, אבל זה מחוץ לסקופ של הפוסט הזה.

2. HMO: Health Maintenance Organization– ארגון ביטוחי המושתת על רשת ספציפית של גורמים מטפלים (קייזר למשל), מזכיר יותר קופת חולים ישראלית במבנה שלו (רופא מרכזי שנותן הפניות, גורמים מטפלים שחולקים תשתית חיובית ומונעים התעסקות).

מושגים חשובים

1. In Network- הביטוח שלנו עובד עם רופאים מסוימים בתוך ה״רשת״ שלו, וחשוב לוודא שהגורם שנותן לנו טיפול עובד עם הביטוח אם אנחנו רוצים לקבל כיסוי מקסימלי (ואנחנו מאוד רוצים). לפני שהולכים לרופא, לפני ששולחים למעבדה, לפני שמבצעים בדיקה – תמיד לוודא שאנחנו מתעסקים עם מישהו שמקושר לרשת שלנו.

ב. Premium- זה התשלום החודשי שירד לנו מהשכר ע״מ לכסות את עלות הביטוח, הסכום הזה בד״כ יורד מתלוש השכר *לפני* מס.

ג. Deductible- זה סכום הסף שצריך לצאת מהכיס שלנו לפני שהביטוח מתחיל לפעול ולשלם עבורנו באופן חלקי או מלא, עם זאת חשוב להבין שזה קריטי להשתמש בנותני שירות מהרשת ע״מ שהכספים שאנחנו משלמים יחשבו עבור סכום הסף הזה.

ד. Copay- סכום מינימלי שאנחנו משלמים עבור קבלת שירות אצל גורם מטפל.

ה. Coinsurance- הסכום אותו אנו נדרשים לשלם מהרגע שהביטוח התחיל לפעול (הגענו ל Deductible) ועד שהוא הגיע לתקרה (הגענו ל Max out of pocket), בד״כ באחוזים – ז״א ש-10% קואינשורנס אומר שנשלם 10% מסך עלות הטיפול.

ו. Max Out of Pocket- זה הסכום המקסימלי שנוציא מהכיס בשנה ביטוחית, שכולל בתוכו את כל התשלומים שביצענו ונחשבו לצרכי הביטוח (Deductible, Copay, Coinsurance).

אז איך מתמודדים עם זה בעצם? כמה טיפים:

1. לפני שמבצעים הליך רפואי, חשוב מאוד לוודא האם הרופא כלול ברשת שלנו, ובנוסף האם הטיפול עצמו כלול בביטוח שלנו. על מנת לעשות זאת, יש לבקש מספר סידורי של סוג הטיפול, להתקשר לביטוח ולשאול האם הדבר הזה כלול (או לבקש מהמרפאה לבצע זאת ולחזור אלינו עם אסמכתא). במידת האפשר – ובעיקר כשמדובר בהליך יקר! – עדיף להקליט את השיחה או לבקש אסמכתא בכתב ע״מ להמנע ממצב בו הביטוח מנסה להתחמק מכיסוי הטיפול בהמשך.

2. אם אנחנו אצל גורם מטפל ומעורב גורם נוסף (לדוגמא: רופא מומחה נוסף, מעבדות חיצוניות) – חשוב לוודא שאותו גורם מכוסה ע״י הביטוח שלנו טרם קבלת הטיפול. במידה ואנחנו הולכים לתהליך בו ברור לנו שיתווסף גורם שלישי (לדוגמא: לידה), חשוב לוודא מראש שהגורם עובד עם הביטוח שלנו.

3. אפשר לשאול את המרפאה מהי עלות הטיפול ללא ביטוח, לעתים נגלה שהעלות הזו זולה בהפרש ניכר – ואולי מצדיקה תשלום עצמאי גם אם זה לא תורם לסכום הסף הביטוחי שלנו.

4. חשוב להכיר את בתי החולים באזור המגורים שלנו, ולדעת לאן מעוניינים להתפנות במידה וחלילה יש מקרה חירום.

5. קיבלנו חשבון מפלצתי מביה״ח? לא לשלם מיד! קודם כל להתקשר למחלקת הגביה ולנסות להבין מדוע, במידה ואין שום דרך לגרום לביטוח לשלם, להתמקח! (כן כן, שיטת המצליח מתקיימת גם בארה״ב לצערנו). בית החולים יודע שברגע שהתיק שלכם עובר למחלקת גביה חיצונית הוא יקבל cents for the dollars, ולכן יעדיף לנסות לעבוד אתכם עבור הסדר התשלום בגבול הטעם הטוב.

ודבר אחרון – אני ממליץ לנתק את הפסיכולוגיה-ההתנהגותית מהמשוואה, ולתקוף את הנושא בצורה הכי כלכלית שאפשר: שימו בצד כל חודש את הסכום היחסי שאתם צריכים בשביל להגיע ל out of pocket max, ולכו לרופא בלי להתחשבן (אבל כמובן לאחר שיישמתם את העצות לעיל!), בסוף השנה כנראה יישאר לכם כסף בצד, ולא התפשרתם על הטיפול הרפואי כלל וכלל.

יתרונות וחסרונות

החסרון העיקרי הוא מה שקורה במידה ואין ביטוח בכלל, במידה ואנחנו עצמאיים או מובטלים שצריכים לשלם על הביטוח בעצמנו (יקר!), או במידה והטיפול אינו מכוסה בביטוח.
בנוסף, אחד החסרונות המרכזיים הוא הסיבוכיות – בגלל ההתערבות של מס׳ צדדים בעסקה ייתכן מצב בו מחייבים אותנו יתר על מידה עקב קצר בתקשורת.

אבל לא הכל רע… יש גם יתרונות:
כשלקוח הקצה נדרש לשלם עבור הגעה לרופא, אין יותר סיטואציה בה כל אדם קובע תור על כל שטות, וכך קורה שלרוב לא נצטרך להתמודד עם זמני המתנה שערורייתיים. אם צריך MRI, אפשר לקבל כזה תוך זמן סביר גם בלי קשרים ונפוטיזם.
איכות השירות היא עולם אחר, לצורך העניין חווית הלידה בבי״ח אמריקאי גורמת לישראל (אזהרת טריגר) להיראות כמו מדינת עולם שלישי.

ונכון שכל זה מגיע במחיר – מה שמוביל אותי לחלק האחרון של הפוסט

כמה זה עולה בהשוואה לישראל?!?

ישראלים אוהבים לספר לעצמם שמערכת הבריאות הישראלית היא ״בחינם״. זה, כמובן, שקר.

מערכת הבריאות הישראלית איננה ״בחינם״ היות ומופעל מס בריאות בגובה 5% על השכר, עבור אוכלוסיית היעד לרילוקיישן מדובר בד״כ בעשרות אלפי שקלים בשנה.

עשיתי חישוב, אם אני לוקח את סך התשלומים החודשיים שלי, ולהם מוסיף את תקרת התשלום השנתית שלי לאחר המרה לPre-tax (מדובר בכספים עליהם שילמתי מס הכנסה, לכן יש להחזיר אותם מ״נטו״ ל״ברוטו״ עבור השוואה הוגנת) אני מקבל עבור ההכנסות של משק הבית שלי…. (תופים)… 6.25%.

כל זאת תחת ההנחה שהגעתי לתקרה מלכתחילה, שזה מקרה קצה ולא אמור לקרות כל שנה. ריאלית, סביר להניח שמדובר בערך ב5% מהשכר.

שורה תחתונה

אז כן, יש את בלבולי המוח של ענייני החיוב מול חברת הביטוח, וקיים החשש בו אנחנו מובטלים חסרי ביטוח. בנוסף, אם הייתי בפרופיל סוציואקונומי אחר, הפרופורציות הנ״ל לא היו נשמרות (כי היה לי ביטוח יקר יותר והכנסה נמוכה יותר) והייתי משלם אחוז ניכר יותר מהשכר.

בנוסף, השיטה הזו מחורבנת למי שידם אינה משגת, לא מציעה רשת בטחון הולמת מספיק, וכאמור אני סבור שמדובר בדרעק וממש לא צריך לשכנע אותי אחרת. בבחירה בין שתי מערכות בריאות מעפנות (ישראלית ואמריקאית), אני בוחר בישראלית – בעיקר בגלל החשש ממקרי קצה ודאגה לזולת.

אבל בשורה התחתונה, לרילוקייטורים ישראליים טיפוסיים (קרי: אנשים מפרופיל סוציואקונומי גבוה) – מדובר במערכת הרבה פחות רעה ממה שחושבים, ובמקרים מסוימים, רחמנא לצלן, אף טובה מזו של ישראל.
אם אתם לפני מעבר לארה״ב, או אחרי מעבר אבל עדיין מרגישים שיש לכם פערי ידע מסוימים – אתם יכולים לקבוע איתי שיחת ייעוץ אישית, אני מבטיח 100% שביעות רצון.

 

*אור יוחנן, מהנדס תכנה ביום ומשקיע נדל״ן בלילה, הוא הבעלים של עמוד הפייסבוק ״רילוקיישן אינפורמיישן״. לקריאת פרסומים נוספים שלו לחצו כאן.

מה זה אפוסטיל? וכיצד ניתן לקבל אותו?

מה זה אפוסטיל? וכיצד ניתן לקבל אותו?

מאת: עו"ד סתיו וייס ועו"ד שרון אריאלי

סביר להניח שבמסגרת המעבר לקליפורניה נדרשתם לספק לא מעט מסמכים רשמיים כמו תעודת נישואין, תעודת לידה או כל מסמך רשמי אחר ואז עלתה המילה אפוסטיל שוב ושוב. כדי להבין מה עומד מאחורי המושג יותר לעומק, הכנו מסמך שמפרט את התשובות לכל השאלות ואת הדרכים להנפיק את אותו אפוסטיל.

המילה “apostille” באה מלטינית, מהמילה postilla”" אשר משמעותה "הערה, הסבר". כך שלמעשה אפוסטיל היא תוספת בשולי או בתחתית הכתיבה.

האפוסטיל נועד לאשר כי תעודה או מסמך אשר השימוש בו ייעשה במדינה אחרת הינו רשמי, מקורי, והונפק על ידי הרשות המוסמכת לכך במדינה בה הונפק. האפוסטיל כולל מידע על הרשות המוסמכת שהנפיקה את המסמך, תוארו של בעל התפקיד המאמת את החתימה על גבי המסמך או התעודה וכיוב'.

אפוסטיל יידרש במקרה של מסמכים רשמיים כגון תעודת נישואין, תעודת לידה או כל מסמך רשמי אחר שיצא מידי אחת מרשויות המדינה, וכן במקרה של מסמכים אשר אומתו על ידי נוטריון, ובמקרה זה האפוסטיל מאשר כי הנוטריון החתום על המסמך הוא אכן נוטריון על פי דיני המדינה שהנפיקה את האפוסטיל.

עבור המדינות שחתמו על אמנת האג מה- 5 באוקטובר 1961, החליף האפוסטיל את דרישות הלגליזציה הפורמליות של מסמך רשמי ממדינה אחרת שהיו קיימות עד כה. לפני אימוץ האמנה היה צריך לאמת את התעודה הציבורית ברשות המוסמכת שהנפיקה אותה, לאמת את חתימת אותה רשות במשרד החוץ של אותה מדינה, ולבסוף, לאמת את חתימת משרד החוץ בנציגות הדיפלומטית או הקונסולרית של המדינה בה יש להציג את המסמך. יש לציין כי הליך זה נדרש גם כיום במקרים בהם אדם מבקש להציג תעודה ציבורית של מדינה אחת במדינה אחרת, כאשר אחת מאותן מדינות אינה חתומה על אמנת האג.

את האפוסטיל יכולות לתת אך ורק הרשויות המוסמכות לכך במדינה. כך למשל, הרשויות המוסמכות לתת אפוסטיל במדינת ישראל הן משרד החוץ, רשמים של בתי משפט השלום ועובדי מדינה שמונו על ידי שר המשפטים. פקידים מוסמכים לעניין זה יושבים ברבים מבתי המשפט ברחבי הארץ. בקליפורניה הרשות המוסמכת לתת אפוסטיל היא משרד מזכיר המדינה (Secretary of State).

האמנה קבעה גם את צורת האפוסטיל כריבוע של מינימום 9 ס"מ לכל צלע, אשר מכיל את הכותרת בצרפתית "Apostille (Convention de La Haye du 5 octobre 1961)" ואת המידע הבא:

  1. המדינה.
  2. מסמך ציבורי הזה נחתם על ידי (…).
  3. אשר פועל בתפקידו (…).
  4. הנושא חותם / חותמת של (…).
  5. מיקום.
  6. תאריך.
  7. חתימה.
  8. מספר.
  9. חותם / חותמת.
  10. חתימה.

משרדנו נותן שירותי נוטריון כולל אפוסטיל בישראל ובארה"ב.

*** המפורט לעיל מהווה מידע כללי בלבד ואין לראות במאמר זה כייעוץ משפטי. יש להוועץ בעורך דין עבור כל מקרה לגופו

הכותבות, עו"ד סתיו וייס ושרון אריאלי, מלוות לקוחות בסיליקון וואלי בעסקאות נדל"ן בישראל, תוך מתן דגש על צרכיהם כתושבי חוץ.

sharon.@weissarieli.com   –  stav@weissarieli.com

+16506700231
WWW.WEISSARIELI.COM

רילוקיישן עם תיכוניסטים: היכרות עם מערכת החינוך האמריקאית בתיכון למגיעים מישראל

רילוקיישן עם תיכוניסטים: היכרות עם מערכת החינוך האמריקאית בתיכון למגיעים מישראל

מאת: שירלי צפלוביץ

כשעושים רילוקיישן עם ילדים בגיל חטיבה או תיכון, הכל נראה מסובך יותר. מעבר לקושי לעקור תיכוניסטים מהעולם החברתי שלהם, בארץ הם בדרך כלל כבר על מסלול מחושב מראש של תיכון ישראלי על מגמותיו, היכרות רבת שנים עם המערכת, והניסיון שלנו ההורים כתלמידים בעצמנו.

ואז הכל משתנה. והכל משונה.

כיוון שהשאלה עולה מדי פעם, אשמח לנסות לעשות לכם הכרות בסיסית וראשונית עם המערכת הציבורית האמריקאית כמו שאני מכירה אותה מנסיוננו האישי. המערכת הציבורית פה היא ממש חינם לגמרי (גם ספרי הלימוד בחינם, ואפילו מחשבון מדעי בהשאלה אם צריך, אבל תרומות מתקבלות בשמחה רבה ומאד מקובל לתרום), והיא מאד שונה ממה שאנחנו מכירים מישראל.

הרוב המכריע של הנוער הישראלי בוואלי נמצא בבתי ספר תיכון ציבוריים. יש תיכון פרטי יהודי בשם קהילה שנמצא בפאלו אלטו, והוא משרת בעיקר את הקהילה היהודית העשירה של האיזור וגם קצת ישראלים.

תיכון קהילה, למקרה שאתם מחפשים לכם חינוך יהודי, איכותי ואינטימי, ואתם מוכנים לשלם את המחיר.

אתחיל בדיסקליימרים המתבקשים – אני לא אשת מקצוע בתחום, סתם אמא לשתי בנות שהגיעו לפה באמצע כיתה י' וח'. בזמן כתיבת הכתבה, אחת סיימה תיכון והולכת לאוניברסיטה ציבורית בקליפורניה והשניה עולה לכיתה י"א. הידע שלי מוגבל פחות או יותר לתיכון פרימונט בסאניוויל. הוא בהחלט מייצג את מערכת החינוך הציבורית, אבל יכולות להיות דקויות שמשתנות בין בתי ספר. לכן אני ממליצה תמיד ליצור קשר עם בית הספר ולבקש פגישת הכרות והבנה. אל תתביישו לשאול, אתם לא הראשונים שהגיעו לפה ולא היה להם מושג מכלום.

הקישורים שאוסיף פה הם מאתר תיכון פרימונט Fremont High School, אבל בחיפוש פשוט תוכלו למצוא את המידע הרלוונטי לכל תיכון ציבורי.

על השיטה

תיכון בקליפורניה הוא 4-שנתי, מכיתה ט, עד י"ב.

כיתה ט' – 9th grade – Freshmen

כיתה י' – 10th grade – Sophomores

כיתה י"א – 11th grade – Juniors

כיתה י"ב – 12th grade – Seniors

שנת הלימודים מתחילה באמצע אוגוסט, ומסתיימת בתחילת יוני. השנה נקבעת על ידי הדיסטריקט, ולכן אם יש לכם ילדים בתיכון וביסודי, מאד יכול להיות שהחופשים שלהם לא יהיו בול אותו דבר.

את תאריכי הלימוד והחופשים של הדיסטריקט של פרימונט אפשר לראות פה.

בניגוד למה שאתם מכירים מהארץ, אין בתיכון כיתת אם. גם לא בחטיבה (כיתות ו-ח). המערכת היא אוניברסיטאית באופייה – יש כמות של קרדיטים שצריך להשיג בשביל לסיים תיכון, ופשוט בוחרים קורסים שיעמדו בקריטריונים הנדרשים. הקורסים כוללים אנגלית, מתמטיקה, מדעים, מדעי החברה (היסטוריה, אזרחות), חינוך גופני, וקורסי בחירה Electives.

את החובות לסיום תיכון (ועוד קישורים מועילים) אפשר לראות פה (שנה נותנת 10 קרדיטים).

הלימודים מתקיימים במשך 5 ימים ויש עד 7 קורסים שאפשר לקחת בשנה, רוב הילדים לוקחים 6. בימי שני יש את כל הקורסים בכיתות קצרות (45-50 דקות לשיעור), בימי שלישי וחמישי את הקורסים של שעה 1, 2, 3, 7 בכיתות ארוכות (שעה וחצי לשיעור), ובימי שני ורביעי את הקורסים של שעה 4, 5, 6 בכיתות ארוכות. בנוסף יש מספר שעות "פלקס" בהן התלמיד בוחר לאיזה כיתה ללכת מהקורסים אליהם הוא רשום כדי להשלים חוסר או לתגבר, או הולך לספריה (זו לא שעה חופשית!)

אין "מגמות" אבל יש שיעורים ברמה גבוהה מאד בחלק מהמקצועות. אלו נקראים שיעורי  AP – Advanced Placement. שיעורי AP נחשבים מתקדמים ביותר ומהנסיון שלנו הם גם משמעותית קשים יותר. כיתות AP נותנות בונוס בחישוב הממוצע לקולג', מדגימות רצינות והתקדמות, ויש להן גם מבחן ארצי שאפשר לעשות בסוף השנה שנותן קרדיט לקולג'. לכיתות האלו יש דרישות קדם שצריך לעמוד בהן לפני שאפשר לקחת אותן, ולכל בית ספר היצע קצת שונה.

בנוסף לכיתות AP יש כיתות ברמת ביניים שנקראות Honors שנותנות בונוס יותר קטן ואין להן מבחן ארצי.

תוכנית ELD – English Language Development

הילד דובר אנגלית ברמה תיכונית מהבית? הרווחתם. אבל אם הוא לא, הוא יצטרך להכנס לכיתות תגבור אנגלית ללומדי השפה. בתיכון פרימונט יש 3 רמות ELD, כשאחרי שמסיימים את השלישית, עוברים ללמוד בכיתות רגילות. אחד הדברים המיוחדים בבית הספר הזה הוא היצע מאד נרחב של כיתות "מוגנות" sheltered לתלמידי ELD – במתמטיקה, מדעים, היסטוריה, ספרות ועוד. זה מאפשר לילדים להתמודד עם המקצועות האקדמים באופן שיותר מתאים לקושי שלהם עם השפה, עם מורים שמתמחים בהוראת תלמידים לומדי אנגלית. רמת האנגלית נקבעת במבחן השמה שמתקיים לפני תחילת הלימודים. לתלמידי ה-ELD יש גם תוכניות נוספות של לימוד התרבות האמריקאית, ולהורים יש מפגשים עם הצוות כדי להכיר את המערכת בצורה יותר עמוקה.

מידע מפורט על תוכנית ה-ELD תמצאו כאן.

אז איך בוחרים תוכנית לימודים? 

השאלה הראשונה שאתם צריכים לתת עליה את הדעת – האם התלמיד ירצה ללכת לקולג' באוניברסיטה 4-שנתית בארה"ב. אם כן, הקרידיטים הנדרשים לסיום תיכון, לא מספיקים, והוא יצטרך לתכנן את מערך הלימודים שיתאים לדרישות של האוניברסיטה.

לאוניברסיטאות הציבוריות בקליפורניה יש רשימת דרישות שנקראת A-G Requirements הרשימה הזו יותר מחמירה ויותר ענפה מזו הנדרשת לסיום התיכון. היועץ בבית הספר Guidance Counselor ידע לעזור לתלמיד להשלים את הנדרש. הבעיה מתחילה להסתבך כאשר מגיעים מישראל עם תעודה חלקית של התיכון, ומשלימים את השאר באמריקה, בבית הספר תצטרכו להבין איזה קרדיטים התלמיד יוכל לקבל על סמך התעודה הישראלית ואיזה לא.

רשימת הקרדיטים הנדרשים להרשמה לאוניברסיטה מרשת UC:

האם כל תלמיד שמגיע באמצע התיכון מישראל יוכל להשלים את הנדרש? לא בטוח. זה תלוי הרבה ברמת האנגלית ובמוטיבציה לעבוד קשה. אבל יש פתרון אלטרנטיבי ללימודים גבוהים. במקום להרשם ישר לאוניברסיטה 4-שנתית, אפשר לעשות שנתיים בקומיוניטי קולג' מקומי, ואז לעבור (transfer) לאוניברסיטה. לקומיוניטי קולג' תנאי קבלה קלים במיוחד והוא גם עולה ממש מעט כסף, כך שזו אופציה מעולה.

אם הכוונה לחזור ללימודים גבוהים בישראל, כדאי לנסות להבין מה דרישות האוניברסיטאות בארץ לתלמיד שמגיע מארה"ב ולתכנן את התוכנית בהתאם.

הכי טוב – תקבעו פגישה עם היועץ. ואם צריך יותר מפגישה אחת, אל תתביישו. תבקשו להפגש גם עם היועץ של הELD. תחקרו ותתעמקו עד שתבינו את השיטה, תבינו על איזה כיתות מהארץ מקבלים קרדיט, ואיך בונים תוכנית שתאפשר לילדה לסיים תיכון וגם להיות מוכנה לאוניברסיטה אם זה חשוב לכם ולה.

מה להביא?

כיוון שבית הספר ציבורי, הוא יקבל את התלמידים שלכם מתי שתגיעו.

לרישום לבית ספר צריך להביא תעודה מזהה (דרכון), תעודת לידה (בגדול, הגיל קובע את הכיתה), תעודות קודמות (מתורגמות), פנקס חיסונים (אנחנו הבאנו את הטופס של הדיסטריקט, ממולא וחתום על ידי רופאת הילדים בארץ), אישור על ביצוע בדיקת שחפת (TB Test) או פטור מבדיקת שחפת, ומספר הוכחות לכתובת מגורים (כיוון שהשיוך לבית הספר הציבורי נעשה באופן קפדני על סמך הכתובת).

הרישום מתבצע דרך הדיסטריקט (שבמקרה שלנו כולל 5 תיכונים), ואת המידע לרישום אפשר לראות פה וגם פה.

כדי להכנס לכיתה ט' אני מאמינה שמספיק להביא תעודה מתורגמת של כיתה ח' מישראל (אבל תוודאו עם הדיסטריקט).

אם אתם נכנסים לכיתה מתקדמת יותר, חשוב להביא תעודות מתורגמות של כל השנים הקודמות בתיכון (ט' ומעלה) כדי לקבל קרדיטים מתאימים. איך מתרגמים? אני תרגמתי באופן אישי, ובית הספר בארץ אישרר את התרגום. אם אתם לא מרגישים מספיק בטוחים, אפשר לתרגם באופן מקצועי, בכל מקרה, חשוב לשים לב לכמה דקויות:

– נסו עד כמה שיותר להתאים את שמות השיעורים שנלמדו בארץ לשמות שיהיו מוכרים ליועץ המקומי.

– אין פה שיעורי "מתמטיקה". יש אלגברה, גאומטריה, פרה-קלקולוס, קלקולוס, סטטיסטיקה וכדומה. לדוגמא, אפשר לראות את הקורסים הניתנים בתיכון פרימונט בקישור הזה.

עשו כל מאמץ לתרגם את הסיליבוס של כיתות המתמטיקה שהילד/ה למד/ה בארץ כדי שאפשר יהיה להתאים פחות או יותר למה שמכירים פה. גמישות זה לא הצד החזק של האמריקאים, אז נסו להתאים את עצמכם לתבנית המקומית. בכל מקרה הוא יצטרך לעשות מבחן כניסה במתמטיקה. לצערי, בגלל הקושי בשפה, לעיתים ילד שיודע לא רע מתמטיקה ימצא עצמו בכיתה נמוכה יותר ברמתה, פשוט מחוסר ידיעת השפה. אמנם מתמטיקה היא אוניברסלית, אבל מי שמתקשה בשפה לא מכיר את המושגים ולא ידע לפתור בעיות מילוליות. אפשר לנסות להאבק על זה, אפשר לקבל את הגזירה ולהתקדם מהר יותר בעזרת קורסי הקיץ.

– אין פה שיעור "מדעים". יש פיזיקה, ביולוגיה, כימיה, ועוד. שוב, לפי הסיליבוס תנו לשיעור את השם המתאים לו.

– אם יש מהארץ שיעור היסטוריה, תתרגמו את זה ל-World History. אזרחות זה Civics.

– אל תרשמו שיעור "ספורט" אלא "חינוך גופני". ספורט נחשב פעילות אחר-בית-ספרית, ואילו Physical Education זה השיעור עליו אפשר לקבל קרדיט. כל תלמידי כיתה ט' מחוייבים לקחת שיעור PE. בנוסף צריך לקחת שנת PE נוספת, אלא אם עוסקים בספורט בית ספרי שמחליף את הדרישה. אגב, שיעורי החינוך הגופני לא מופרדים בין בנים ובנות, והם השיעורים היחידים שצריך עבורם תלבושת אחידה.

– נסו לקבל קרדיטים של Electives על כיתות שלומדים בארץ ולא לומדים פה כמו תנ"ך וגאוגרפיה.

– קחו בחשבון שבמעבר בין מערכות כל כך שונות באופיין, מפסידים לפעמים קצת, אבל זה לא סוף העולם.

אם יש לתלמיד שלכם תוכניות ללכת לקולג' באוניברסיטה 4-שנתית, אני מאד ממליצה להכין מראש את התעודות הישראליות הנדרשות – מכיתה ט' ואילך. האוניברסיטה מבקשת לקבל את התעודה המקורית חתומה על ידי בית הספר (בישראל), תרגום באנגלית חתום על ידי בית הספר (בישראל), שניהם יחד במעטפה סגורה כשעל הסגירה של המעטפה יש חותמת של בית הספר. מציק למדי אבל אם תספקו את התעודות בדיוק כמו שציינתי, הן  יתקבלו על ידי האוניברסיטה. כיוון שחלק מהאוניברסיטאות מבקשות את התעודה עוד בזמן ההרשמה, כדאי שיהיו לכם כמה עותקים חתומים לשליחה. יכול להיות שיש אפשרות לספק לאוניברסיטה תרגום מקצועי מורשה שלא דרך בית הספר, אבל כמו שאמרתי, אני מספרת על הנסיון האישי שלנו.

עברית כשפה שניה

השפות הנפוצות הנלמדות פה בבית הספר כשפה שניה הן ספרדית, צרפתית, יפנית וסינית. אם התמזל מזלכם והילד למד אחת מהשפות האלו, הוא יוכל לעשות בחינת השמה ולהכנס לכיתה ברמה המתאימה.

אם כמו הבנות שלי הוא למד ערבית בישראל, זה לא עוזר לו ממש, אבל יש לתיכוניסטים שהרגע עברו מישראל כלי סודי – הם יודעים עברית ברמה מאוד מאוד גבוהה.

ספציפית בתיכון פרימונט *אין חובה* ללמוד שפה זרה. אבל, וזה אבל גדול, מי שרוצה להרשם לאוניברסיטה ציבורית בקליפורניה צריך לענות על דרישה E – שפה שנייה שאינה אנגלית. כדי לענות על הדרישה צריך לקחת שנתיים רצופות בתיכון של שפה זרה, או להוכיח ידיעת שפה שניה על ידי בחינה ארצית סנטדרטית SAT Subject Test  שניתן גם בשפה העברית Modern Hebrew. אם אתם חושבים על אוניברסיטאות אחרות, מומלץ כמובן לבדוק מה הדרישות הספציפיות שלהן.

תיכוניסטים שרק הגיעו מישראל יכולים להשלים שנתיים כאלה ויותר (אם הקולג' שאליו הם מתכוונים להגיש מועמדות דורש יותר) בלימודי עברית מחוץ לבית הספר במקום השפות המוצעות בו. היתרון הגדול שלהם הוא שיוכלו להתחיל ישירות בקורס עברית רמה 3 ולהגיע אפילו עד קורס עברית ברמות גבוהות (למשל, עברית 6 honors). הבנות שלי החליטו לוותר על קורס השפה השנייה, ולגשת ישירות למבחן הארצי, שהוא קל מאד לילדים שדוברי, קוראי וכותבי עברית ברמה תיכונית. כדאי לעשות את המבחן בסוף י' או בסוף י"א (הרישום לאוניברסיטאות מתבצע בתחילת י"ב). הוא ניתן פעם בשנה בתחילת הקיץ ומומלץ להרשם אליו הרבה זמן מראש כדי לתפוס מקום במרכז בחינה קרוב.

קורסי קיץ

הדיסטריקט נותן מספר רב של קורסי קיץ במהלך החופש הגדול. הקורסים נועדו קודם כל לאפשר לתלמידים שנכשלו בקורס מסויים להשלים אותו על מנת להצליח לסיים תיכון, והבאים בתור הם תלמידים שמעוניינים לקחת קורסים כדי להתקדם מהר יותר בחומר או להשלים חוסרים אחרים. קורס קיץ של סמסטר לוקח 3 שבועות, ושל שנה 6 שבועות. זו דרך אינטנסיבית אבל מוצלחת להשלים פערים.

הבנות שלי עשו קורסי קיץ ב-ELD, ביולוגיה (הגדולה להשלים סמסטר חסר לטובת הדרישות לאוניברסיטה) וגאומטריה (הצעירה כדי להתקדם מהר יותר ולפתוח את האפשרות להגיע לרמה של AP בי"ב).

מידע על קורסי הקיץ Summer Academy כאן

מעבר לאקדמי

התיכון האמריקאי הממוצע, כמו בסרטים, מלא אפשרויות מעבר ללימודים – עשרות (!) ענפי ספורט, קבוצת צ'יר לידרס, קבוצת מחול, דרמה, תזמורת, מקהלה, דגלנים, נבחרת רובוטיקה, והמון מועדונים בנושאים שונים כולל ה- Jewish Student Union. מאד ממליצה למי שיש לו איזה תחום עניין רלוונטי, לנסות להשתלב באחת הפעילויות.

ההשתלבות בפעילות כזו עוזרת להשתלב בחיי בית הספר, משפרת את האנגלית, נותנת עניין לחיים, ויוצרת חברויות חדשות, מעבר למעגל הישראלי שהילדים נוטים להיצמד אליו.

מידע על הפעילויות אפשר לראות פה.

ודבר אחד קטן שלא שייך ללימודים – הצופים

אם חשוב לכם לשמור על הישראליות, והילדים מעוניינים בחברה ישראלית די אותנטית, כולל עומר אדם בפול ווליום, המלצה חמה על הצטרפות לצופים הישראלים בעמק – שבט המפרץ. זה לא בדיוק כמו הצופים בארץ, אבל דומה מספיק, חוגגים את החגים, מציינים את ימי הזכרון, מדברים עברית ונכנסים לחברת נוער אינסטנט. השכב"ג (כיתות י-י"ב) מאד מגובש, ומאד מנוסה בקליטה של ילדים חדשים.

לאתר שבט המפרץ לחצו כאן.

קשה בכתבה קצרה להסביר את כל הדקויות של מערכת החינוך האמריקאית בתיכון. אני מקווה שהצלחתי לתת לכם תמונה ראשונית של המערכת. לוקח זמן עד שמבינים את הכל, וגם סיכוי לא רע שתעשו קצת טעויות בדרך, אבל אני מקווה שעזרתי להפחית אפילו במידה קטנה את החששות.

בהצלחה!

כל החנויות בהן תמצאו מוצרי מזון מישראל

כל החנויות בהן תמצאו מוצרי מזון מישראל

לא ברור אם זו האיכות היותר טובה, עניין הכשרות או רק הטעם שנותן לנו הרגשה של בית- מה שבטוח זה שמוצרים מישראל הם מצרך מבוקש כאן. במבה של אוסם, גבינות של תנובה, נס של עלית, מילקי, טחינה, כל אלה מככבים ברשימת הקניות שלנו ולא משנה כמה שנים נחיה כאן נראה שלעולם לא נמצא להם תחליף.

אז נכון, המחירים גבוהים, אבל העובדה שיותר ויותר חנויות מקומיות משווקות אותם מעידות שכנראה גם הביקוש גבוה לא פחות. אז אילו חנויות משווקות מוצרים כשרים מישראל? היכן הן ממוקמות? ומה הם המוצרים שתמצאו בהן?

קופרטינו

oakmontOakmont Produce Market

חנות הירקות או בשמה המוכר, "המכולת של המקסיקני" היא שילוב של ירקות טריים ומוצרים רבים מישראל. מעבר לבמבה והביסלי המוכרים, תמצאו בה טחינה "אחווה" ו"הנסיך" (גם משומשום מלא), גבינה לבנה של תנובה, שוקולד פרה, סילאן ומוצרים רבים של אוסם החל מאורז פרסי ועד לקמח תופח.

כתובת: 19944 Homestead Rd, Cupertino, CA 95014

שעות פתיחה: 8am-8pm

טלפון: (408) 873-7738

Cupertino Market

חנות יחסית חדשה הממוקמת ברחוב סטיבנס קריק המציעה לצד פירות וירקות טריים מגוון מוצרים מישראל וביניהם טחינות (הר ברכה!), מוצרי חלב, חטיפים, שימורים, תה של ויסוצקי, פתיתים וקוסקוס של אוסם ועוד.
כתובת: 19725 Stevens Creek Blvd, Cupertino, CA 95014

שעות פתיחה: 7AM-9PM

Rose Market

גם חנות מכולת וגם מסעדה עממית. המוצרים הנמכרים בה הם, בין היתר, בורקסים (גבינה, תפוחי אדמה ותרד), מלוואחים, סלטים (חומוס,טחינה,חצילים), שימורים של חמוצים, פיתות, חלבה בטעמים ועוד.

כתובת: 7335 Bollinger Rd, Cupertino, CA 95014

שעות פתיחה: 8:30am-8:30pm

טלפון: (408) 257-1900

סאניוויל

Israeli food 3Felipe's Market

חנות ירקות גדולה, עם מוצרי חלב מגוונים, בשר, קטניות במשקל ולא מעט מוצרים מישראל כמו פתיתים, עוגות הבית, פודינג, שוקולד השחר, שקדי מרק, אבקת מרק של אוסם ועוד.

כתובת: 1101 W El Camino Real, Sunnyvale, CA 94087

שעות פתיחה: 7am-8:30pm

טלפון: (408) 720-8111

לוס אלטוס (גבול קופרטינו)

Foothill Produce

הירקות הטריים, המבחר הגדול והקרבה לטריידר ג'ו הסמוך הופכים את מתחם פוטהיל לשווה ביותר לקניות. מבחינת מוצרים ישראליים אפשר למצוא ב- Foothill Produceכמעט הכל. טחינה "הנסיך" ו"אחווה" (גם משומשום מלא), רסק עגבניות של יכין, שוקולד השחר, סילאן, שמן זית "זיתא", מילקי, מעדני דני, קמח של שטיבל, פודינג, סוכר של סוגת, תה של ויסוצקי, מלאווח וג'חנון קפוא ועוד.

כתובת: 2310 Homestead Rd, Los Altos, CA 94024

שעות פתיחה: 7am-8pm

טלפון: (408) 735-7775

מאונטיין ויו

The Milk Pail Market

שוק פתוח הידוע בזכות מוצרי הבוטיק המיובאים שלו והגבינות המשובחות שלו. המוצרים הישראלים שתמצאו בו הם במבה, גרעינים שחורים, מלוואח, בורקס גבינה ותפוחי אדמה, עלי פילו, לבנה, גבינת פטה, חומוס סברה בטעמים (שום, זיתים, צנוברים, פלפל אדום, פלפל חריף ורגיל), חלבה עם פיסטוק, בלינצ'סים, קפה נמס של עלית (רגיל ומוקה), שוקולית ועוד.

כתובת: 2585 California St, Mountain View, CA 94040

שעות פתיחה: 8am-7pm

טלפון: (650) 941-2505

JL Produce

חנות ירקות, פירות ומכולת  עם מוצרי מזון ישראלים כמו: בירה מאלט, בסלי בטעמים, מלפפונים חמוצים, זיתים, קוסקוס, וואפלים בטעמים, דובשניות, קפה נמס עלית, שוקולית של עלית ושוקולד ״השחר״.

כתובת: 311 Moffett Blvd, Mountain View, CA 94043

שעות פתיחה: 6:30am-8:30pm

טלפון:  (650) 428-1105

פאלו אלטו

oakmontCrossroads World Market

חנות אמנם קטנה, אך עם מבחר גדול של מוצרים המיובאים מאירופה ומישראל. בגזרה הישראלית תמצאו סילאן, קמח אוסם תופח, קקאו, אינסטנט פודינג ווניל, שמרים יבשים וקמח של שטיבל, בצק עלים, חטיפים, מלפפונים חמוצים, מי וורדים, טחינה "אל-ארז", גרגירי חומוס, שקדי מרק וקוסקוס של אוסם, בורקס גבינה ותפוחי אדמה, מילקי ומעדני דני, גבינת סקי, סלטי צברה (חומוס, טחינה, טורקי וחצילים) , שקדי מרק  ועוד.

כתובת: 720 San Antonio Rd, Palo Alto, CA 94303

שעות פתיחה: 9am-7pm

טלפון: (650) 858-6910

סן חוזה

International Food Bazzar

israeli food 2ירקות טריים, מעדניה, קצבייה והכל תחת קורת גג אחת. לצד מוצרים רבים המיובאים מאירופה תוכלו למצוא גם מגוון רחב של מוצרי מזון מישראל וביניהם טחינה אל ארז, במבה, ביסלי, אטריות קדאיף, סילאן ועוד.

כתובת: 2052 Curtner Ave, San Jose, CA 95124

שעות פתיחה: 9am-9pm (יום א' עד 8pm)

טלפון: 408-559-3397

Pars Kosher Market

כשמו כן הוא, מינימרקט עם מגוון רחב של מוצרים כשרים החל מבשרים, דגים ועופות ועד למוצרי חלב של תנובה,  שטראוס ומחלבות גד. בנוסף, תמצאו בפארס נקניקים של טירת צבי, תבלינים של "פרג" טבעול ושלל מתוקים מישראל כמו שוקולד השחר, שוקולד פרה, ואפלים של עלית והכי חשוב- מגב וסמרטוטי רצפה של פעם.

כתובת: 3978 S Bascom Ave, San Jose, CA 95124

שעות פתיחה: ב'-ה' 9am-8pm, ו' 9am-3pm, שבת סגור, א' 10am-6pm

טלפון: (408) 340-5443

קמפבל

Oakmont Produce Market

כמו הסניף בקופרטינו, גם בקמפבל ניתן למצוא לצד מבחר הפירות והירקות גם מוצרים של אוסם, תנובה ושאר חברות ישראליות. אז מלבד הבמבה על כל סוגיה, ניתן למצוא שוקולד השחר, שימורי עגבניות של יכין, תה של ויסוצקי, סילאן, בורקסים, מלאווחים וג'חנונים קפואים, אורז של סוגת, פתיתים, אבקת מרק של אוסם ועוד.

כתובת: 810 W Hamilton Ave, Campbell, CA 95008

שעות פתיחה: 8am-8pm (יום א' עד 6pm)

טלפון: (408) 866-6555

Lucky

ברשת הגדולה מחלקה גדולה למוצרים כשרים הכוללת, בין היתר, בשרים, עופות ודגים כשרים, כולל "מאמא עוף"!, מגוון של מוצרי חלב כשרים, אבקת מרק של "קנור" ומוצרי רבים של אוסם. מומלץ מאוד לשים לב לתאריכי התפוגה שעל המוצרים.

כתובת: בדקו באתר של הרשת מהו הסניף הקרוב לביתכם

סן מתאו

Aladdin Gourmet International

מבחר די גדול של מוצרים מישראל כמו חמוצים, בצקים קפואים למיניהם, גבינות, תה, קפה ועוד. במקום מוכרים גם אוכל מוכן בסגנון ים תיכוני.
כתובת:  208 East Hillsdale Boulevard, San Mateo, CA 94403
טלפון: (415) 751-8810

סן פרנסיסקו

Richmond Produce

החנות ממוקמת בצד המערבי של העיר וגם היא מספקת מגוון מוצרים למתגעגעים כמו עוגות הבית, בצקים קפואים, מוצרים של אוסם, שוקולית ועוד.

כתובת: 5527 Geary Blvd, San Francisco, CA 94121

טלפון: (415) 387-2512

Samiramis Imports

סמי רמיז ממוקם בשכונת המישן ובו מבחר די גדול של מוצרים מישראל כמו בצק עלים, ג'חנון, בורקסים, קופסאות שימורים, חלבה, טחינה (אל ארז!), חטיפים ועוד.
כתובת: 2990 Mission St, San Francisco, CA 94110
טלפון: (415) 824-6555

New World Market

בשכונת ריצ'מונד נמצאת מעדנייה רוסית שאפשר למצוא בה הרבה מוצרים מרוסיה (וודקה, דגים מלוחים ועוד) לצד מוצרים מישראל כמו ריבות, ממתקים, גבינות, מצות ועוד.
כתובת: 5641 Geary Blvd, San Francisco, CA 94121
טלפון: (415) 751-8810

המחלקה הישראלית ברשתות הגדולות

מלבד ה"מכולות המקסיקניות", גם הרשתות הגדולות כבר ממזמן עלו על הביקוש הגדול למוצרים כשרים וישראליים והחלו לשווק אותם במרבית החנויות שלהן.

בSafeway ניתן למצוא בחלק מן החנויות (סניף קופרטינו למשל) מוצרים כשרים רבים החל מבמבה, אבקת מרק של אוסם ועד לנרות שבת ויין לקידוש.

ב-Costco גם מחלקה כשרה די גדולה כשהשנה לקראת הפסח החלה לשווק גבינת "עמק לייט", גבינת פטה של תנובה, נס קפה של עלית וכמובן מצות לפסח וגפילטע פיש.

גם ב-Trader Joe’s נמכרים מוצרים כשרים רבים וביניהם בשרים ועופות כשרים וכן גבינות כשרות ובראשן גבינת הפטה המצויינת Eden, המיוצרת בישראל.

עוד רשת המציעה מחלקה כשרה ומוצרי מזון מישראל היא Mollie Stone's לה יש סניפים בכל רחבי העמק וניתן לרכוש בה בשר כשר, יינות של ירדן, טחינה, חלבה, מוצרים של תלמה, אוסם, עלית ועוד.