רילוקיישן עם תיכוניסטים: היכרות עם מערכת החינוך האמריקאית בתיכון למגיעים מישראל

רילוקיישן עם תיכוניסטים: היכרות עם מערכת החינוך האמריקאית בתיכון למגיעים מישראל

מאת: שירלי צפלוביץ

כשעושים רילוקיישן עם ילדים בגיל חטיבה או תיכון, הכל נראה מסובך יותר. מעבר לקושי לעקור תיכוניסטים מהעולם החברתי שלהם, בארץ הם בדרך כלל כבר על מסלול מחושב מראש של תיכון ישראלי על מגמותיו, היכרות רבת שנים עם המערכת, והניסיון שלנו ההורים כתלמידים בעצמנו.

ואז הכל משתנה. והכל משונה.

כיוון שהשאלה עולה מדי פעם, אשמח לנסות לעשות לכם הכרות בסיסית וראשונית עם המערכת הציבורית האמריקאית כמו שאני מכירה אותה מנסיוננו האישי. המערכת הציבורית פה היא ממש חינם לגמרי (גם ספרי הלימוד בחינם, ואפילו מחשבון מדעי בהשאלה אם צריך, אבל תרומות מתקבלות בשמחה רבה ומאד מקובל לתרום), והיא מאד שונה ממה שאנחנו מכירים מישראל.

הרוב המכריע של הנוער הישראלי בוואלי נמצא בבתי ספר תיכון ציבוריים. יש תיכון פרטי יהודי בשם קהילה שנמצא בפאלו אלטו, והוא משרת בעיקר את הקהילה היהודית העשירה של האיזור וגם קצת ישראלים.

תיכון קהילה, למקרה שאתם מחפשים לכם חינוך יהודי, איכותי ואינטימי, ואתם מוכנים לשלם את המחיר.

אתחיל בדיסקליימרים המתבקשים – אני לא אשת מקצוע בתחום, סתם אמא לשתי בנות שהגיעו לפה באמצע כיתה י' וח'. בזמן כתיבת הכתבה, אחת סיימה תיכון והולכת לאוניברסיטה ציבורית בקליפורניה והשניה עולה לכיתה י"א. הידע שלי מוגבל פחות או יותר לתיכון פרימונט בסאניוויל. הוא בהחלט מייצג את מערכת החינוך הציבורית, אבל יכולות להיות דקויות שמשתנות בין בתי ספר. לכן אני ממליצה תמיד ליצור קשר עם בית הספר ולבקש פגישת הכרות והבנה. אל תתביישו לשאול, אתם לא הראשונים שהגיעו לפה ולא היה להם מושג מכלום.

הקישורים שאוסיף פה הם מאתר תיכון פרימונט Fremont High School, אבל בחיפוש פשוט תוכלו למצוא את המידע הרלוונטי לכל תיכון ציבורי.

על השיטה

תיכון בקליפורניה הוא 4-שנתי, מכיתה ט, עד י"ב.

כיתה ט' – 9th grade – Freshmen

כיתה י' – 10th grade – Sophomores

כיתה י"א – 11th grade – Juniors

כיתה י"ב – 12th grade – Seniors

שנת הלימודים מתחילה באמצע אוגוסט, ומסתיימת בתחילת יוני. השנה נקבעת על ידי הדיסטריקט, ולכן אם יש לכם ילדים בתיכון וביסודי, מאד יכול להיות שהחופשים שלהם לא יהיו בול אותו דבר.

את תאריכי הלימוד והחופשים של הדיסטריקט של פרימונט אפשר לראות פה.

בניגוד למה שאתם מכירים מהארץ, אין בתיכון כיתת אם. גם לא בחטיבה (כיתות ו-ח). המערכת היא אוניברסיטאית באופייה – יש כמות של קרדיטים שצריך להשיג בשביל לסיים תיכון, ופשוט בוחרים קורסים שיעמדו בקריטריונים הנדרשים. הקורסים כוללים אנגלית, מתמטיקה, מדעים, מדעי החברה (היסטוריה, אזרחות), חינוך גופני, וקורסי בחירה Electives.

את החובות לסיום תיכון (ועוד קישורים מועילים) אפשר לראות פה (שנה נותנת 10 קרדיטים).

הלימודים מתקיימים במשך 5 ימים ויש עד 7 קורסים שאפשר לקחת בשנה, רוב הילדים לוקחים 6. בימי שני יש את כל הקורסים בכיתות קצרות (45-50 דקות לשיעור), בימי שלישי וחמישי את הקורסים של שעה 1, 2, 3, 7 בכיתות ארוכות (שעה וחצי לשיעור), ובימי שני ורביעי את הקורסים של שעה 4, 5, 6 בכיתות ארוכות. בנוסף יש מספר שעות "פלקס" בהן התלמיד בוחר לאיזה כיתה ללכת מהקורסים אליהם הוא רשום כדי להשלים חוסר או לתגבר, או הולך לספריה (זו לא שעה חופשית!)

אין "מגמות" אבל יש שיעורים ברמה גבוהה מאד בחלק מהמקצועות. אלו נקראים שיעורי  AP – Advanced Placement. שיעורי AP נחשבים מתקדמים ביותר ומהנסיון שלנו הם גם משמעותית קשים יותר. כיתות AP נותנות בונוס בחישוב הממוצע לקולג', מדגימות רצינות והתקדמות, ויש להן גם מבחן ארצי שאפשר לעשות בסוף השנה שנותן קרדיט לקולג'. לכיתות האלו יש דרישות קדם שצריך לעמוד בהן לפני שאפשר לקחת אותן, ולכל בית ספר היצע קצת שונה.

בנוסף לכיתות AP יש כיתות ברמת ביניים שנקראות Honors שנותנות בונוס יותר קטן ואין להן מבחן ארצי.

תוכנית ELD – English Language Development

הילד דובר אנגלית ברמה תיכונית מהבית? הרווחתם. אבל אם הוא לא, הוא יצטרך להכנס לכיתות תגבור אנגלית ללומדי השפה. בתיכון פרימונט יש 3 רמות ELD, כשאחרי שמסיימים את השלישית, עוברים ללמוד בכיתות רגילות. אחד הדברים המיוחדים בבית הספר הזה הוא היצע מאד נרחב של כיתות "מוגנות" sheltered לתלמידי ELD – במתמטיקה, מדעים, היסטוריה, ספרות ועוד. זה מאפשר לילדים להתמודד עם המקצועות האקדמים באופן שיותר מתאים לקושי שלהם עם השפה, עם מורים שמתמחים בהוראת תלמידים לומדי אנגלית. רמת האנגלית נקבעת במבחן השמה שמתקיים לפני תחילת הלימודים. לתלמידי ה-ELD יש גם תוכניות נוספות של לימוד התרבות האמריקאית, ולהורים יש מפגשים עם הצוות כדי להכיר את המערכת בצורה יותר עמוקה.

מידע מפורט על תוכנית ה-ELD תמצאו כאן.

אז איך בוחרים תוכנית לימודים? 

השאלה הראשונה שאתם צריכים לתת עליה את הדעת – האם התלמיד ירצה ללכת לקולג' באוניברסיטה 4-שנתית בארה"ב. אם כן, הקרידיטים הנדרשים לסיום תיכון, לא מספיקים, והוא יצטרך לתכנן את מערך הלימודים שיתאים לדרישות של האוניברסיטה.

לאוניברסיטאות הציבוריות בקליפורניה יש רשימת דרישות שנקראת A-G Requirements הרשימה הזו יותר מחמירה ויותר ענפה מזו הנדרשת לסיום התיכון. היועץ בבית הספר Guidance Counselor ידע לעזור לתלמיד להשלים את הנדרש. הבעיה מתחילה להסתבך כאשר מגיעים מישראל עם תעודה חלקית של התיכון, ומשלימים את השאר באמריקה, בבית הספר תצטרכו להבין איזה קרדיטים התלמיד יוכל לקבל על סמך התעודה הישראלית ואיזה לא.

רשימת הקרדיטים הנדרשים להרשמה לאוניברסיטה מרשת UC:

האם כל תלמיד שמגיע באמצע התיכון מישראל יוכל להשלים את הנדרש? לא בטוח. זה תלוי הרבה ברמת האנגלית ובמוטיבציה לעבוד קשה. אבל יש פתרון אלטרנטיבי ללימודים גבוהים. במקום להרשם ישר לאוניברסיטה 4-שנתית, אפשר לעשות שנתיים בקומיוניטי קולג' מקומי, ואז לעבור (transfer) לאוניברסיטה. לקומיוניטי קולג' תנאי קבלה קלים במיוחד והוא גם עולה ממש מעט כסף, כך שזו אופציה מעולה.

אם הכוונה לחזור ללימודים גבוהים בישראל, כדאי לנסות להבין מה דרישות האוניברסיטאות בארץ לתלמיד שמגיע מארה"ב ולתכנן את התוכנית בהתאם.

הכי טוב – תקבעו פגישה עם היועץ. ואם צריך יותר מפגישה אחת, אל תתביישו. תבקשו להפגש גם עם היועץ של הELD. תחקרו ותתעמקו עד שתבינו את השיטה, תבינו על איזה כיתות מהארץ מקבלים קרדיט, ואיך בונים תוכנית שתאפשר לילדה לסיים תיכון וגם להיות מוכנה לאוניברסיטה אם זה חשוב לכם ולה.

מה להביא?

כיוון שבית הספר ציבורי, הוא יקבל את התלמידים שלכם מתי שתגיעו.

לרישום לבית ספר צריך להביא תעודה מזהה (דרכון), תעודת לידה (בגדול, הגיל קובע את הכיתה), תעודות קודמות (מתורגמות), פנקס חיסונים (אנחנו הבאנו את הטופס של הדיסטריקט, ממולא וחתום על ידי רופאת הילדים בארץ), אישור על ביצוע בדיקת שחפת (TB Test) או פטור מבדיקת שחפת, ומספר הוכחות לכתובת מגורים (כיוון שהשיוך לבית הספר הציבורי נעשה באופן קפדני על סמך הכתובת).

הרישום מתבצע דרך הדיסטריקט (שבמקרה שלנו כולל 5 תיכונים), ואת המידע לרישום אפשר לראות פה וגם פה.

כדי להכנס לכיתה ט' אני מאמינה שמספיק להביא תעודה מתורגמת של כיתה ח' מישראל (אבל תוודאו עם הדיסטריקט).

אם אתם נכנסים לכיתה מתקדמת יותר, חשוב להביא תעודות מתורגמות של כל השנים הקודמות בתיכון (ט' ומעלה) כדי לקבל קרדיטים מתאימים. איך מתרגמים? אני תרגמתי באופן אישי, ובית הספר בארץ אישרר את התרגום. אם אתם לא מרגישים מספיק בטוחים, אפשר לתרגם באופן מקצועי, בכל מקרה, חשוב לשים לב לכמה דקויות:

– נסו עד כמה שיותר להתאים את שמות השיעורים שנלמדו בארץ לשמות שיהיו מוכרים ליועץ המקומי.

– אין פה שיעורי "מתמטיקה". יש אלגברה, גאומטריה, פרה-קלקולוס, קלקולוס, סטטיסטיקה וכדומה. לדוגמא, אפשר לראות את הקורסים הניתנים בתיכון פרימונט בקישור הזה.

עשו כל מאמץ לתרגם את הסיליבוס של כיתות המתמטיקה שהילד/ה למד/ה בארץ כדי שאפשר יהיה להתאים פחות או יותר למה שמכירים פה. גמישות זה לא הצד החזק של האמריקאים, אז נסו להתאים את עצמכם לתבנית המקומית. בכל מקרה הוא יצטרך לעשות מבחן כניסה במתמטיקה. לצערי, בגלל הקושי בשפה, לעיתים ילד שיודע לא רע מתמטיקה ימצא עצמו בכיתה נמוכה יותר ברמתה, פשוט מחוסר ידיעת השפה. אמנם מתמטיקה היא אוניברסלית, אבל מי שמתקשה בשפה לא מכיר את המושגים ולא ידע לפתור בעיות מילוליות. אפשר לנסות להאבק על זה, אפשר לקבל את הגזירה ולהתקדם מהר יותר בעזרת קורסי הקיץ.

– אין פה שיעור "מדעים". יש פיזיקה, ביולוגיה, כימיה, ועוד. שוב, לפי הסיליבוס תנו לשיעור את השם המתאים לו.

– אם יש מהארץ שיעור היסטוריה, תתרגמו את זה ל-World History. אזרחות זה Civics.

– אל תרשמו שיעור "ספורט" אלא "חינוך גופני". ספורט נחשב פעילות אחר-בית-ספרית, ואילו Physical Education זה השיעור עליו אפשר לקבל קרדיט. כל תלמידי כיתה ט' מחוייבים לקחת שיעור PE. בנוסף צריך לקחת שנת PE נוספת, אלא אם עוסקים בספורט בית ספרי שמחליף את הדרישה. אגב, שיעורי החינוך הגופני לא מופרדים בין בנים ובנות, והם השיעורים היחידים שצריך עבורם תלבושת אחידה.

– נסו לקבל קרדיטים של Electives על כיתות שלומדים בארץ ולא לומדים פה כמו תנ"ך וגאוגרפיה.

– קחו בחשבון שבמעבר בין מערכות כל כך שונות באופיין, מפסידים לפעמים קצת, אבל זה לא סוף העולם.

אם יש לתלמיד שלכם תוכניות ללכת לקולג' באוניברסיטה 4-שנתית, אני מאד ממליצה להכין מראש את התעודות הישראליות הנדרשות – מכיתה ט' ואילך. האוניברסיטה מבקשת לקבל את התעודה המקורית חתומה על ידי בית הספר (בישראל), תרגום באנגלית חתום על ידי בית הספר (בישראל), שניהם יחד במעטפה סגורה כשעל הסגירה של המעטפה יש חותמת של בית הספר. מציק למדי אבל אם תספקו את התעודות בדיוק כמו שציינתי, הן  יתקבלו על ידי האוניברסיטה. כיוון שחלק מהאוניברסיטאות מבקשות את התעודה עוד בזמן ההרשמה, כדאי שיהיו לכם כמה עותקים חתומים לשליחה. יכול להיות שיש אפשרות לספק לאוניברסיטה תרגום מקצועי מורשה שלא דרך בית הספר, אבל כמו שאמרתי, אני מספרת על הנסיון האישי שלנו.

עברית כשפה שניה

השפות הנפוצות הנלמדות פה בבית הספר כשפה שניה הן ספרדית, צרפתית, יפנית וסינית. אם התמזל מזלכם והילד למד אחת מהשפות האלו, הוא יוכל לעשות בחינת השמה ולהכנס לכיתה ברמה המתאימה.

אם כמו הבנות שלי הוא למד ערבית בישראל, זה לא עוזר לו ממש, אבל יש לתיכוניסטים שהרגע עברו מישראל כלי סודי – הם יודעים עברית ברמה מאוד מאוד גבוהה.

ספציפית בתיכון פרימונט *אין חובה* ללמוד שפה זרה. אבל, וזה אבל גדול, מי שרוצה להרשם לאוניברסיטה ציבורית בקליפורניה צריך לענות על דרישה E – שפה שנייה שאינה אנגלית. כדי לענות על הדרישה צריך לקחת שנתיים רצופות בתיכון של שפה זרה, או להוכיח ידיעת שפה שניה על ידי בחינה ארצית סנטדרטית SAT Subject Test  שניתן גם בשפה העברית Modern Hebrew. אם אתם חושבים על אוניברסיטאות אחרות, מומלץ כמובן לבדוק מה הדרישות הספציפיות שלהן.

תיכוניסטים שרק הגיעו מישראל יכולים להשלים שנתיים כאלה ויותר (אם הקולג' שאליו הם מתכוונים להגיש מועמדות דורש יותר) בלימודי עברית מחוץ לבית הספר במקום השפות המוצעות בו. היתרון הגדול שלהם הוא שיוכלו להתחיל ישירות בקורס עברית רמה 3 ולהגיע אפילו עד קורס עברית ברמות גבוהות (למשל, עברית 6 honors). הבנות שלי החליטו לוותר על קורס השפה השנייה, ולגשת ישירות למבחן הארצי, שהוא קל מאד לילדים שדוברי, קוראי וכותבי עברית ברמה תיכונית. כדאי לעשות את המבחן בסוף י' או בסוף י"א (הרישום לאוניברסיטאות מתבצע בתחילת י"ב). הוא ניתן פעם בשנה בתחילת הקיץ ומומלץ להרשם אליו הרבה זמן מראש כדי לתפוס מקום במרכז בחינה קרוב.

קורסי קיץ

הדיסטריקט נותן מספר רב של קורסי קיץ במהלך החופש הגדול. הקורסים נועדו קודם כל לאפשר לתלמידים שנכשלו בקורס מסויים להשלים אותו על מנת להצליח לסיים תיכון, והבאים בתור הם תלמידים שמעוניינים לקחת קורסים כדי להתקדם מהר יותר בחומר או להשלים חוסרים אחרים. קורס קיץ של סמסטר לוקח 3 שבועות, ושל שנה 6 שבועות. זו דרך אינטנסיבית אבל מוצלחת להשלים פערים.

הבנות שלי עשו קורסי קיץ ב-ELD, ביולוגיה (הגדולה להשלים סמסטר חסר לטובת הדרישות לאוניברסיטה) וגאומטריה (הצעירה כדי להתקדם מהר יותר ולפתוח את האפשרות להגיע לרמה של AP בי"ב).

מידע על קורסי הקיץ Summer Academy כאן

מעבר לאקדמי

התיכון האמריקאי הממוצע, כמו בסרטים, מלא אפשרויות מעבר ללימודים – עשרות (!) ענפי ספורט, קבוצת צ'יר לידרס, קבוצת מחול, דרמה, תזמורת, מקהלה, דגלנים, נבחרת רובוטיקה, והמון מועדונים בנושאים שונים כולל ה- Jewish Student Union. מאד ממליצה למי שיש לו איזה תחום עניין רלוונטי, לנסות להשתלב באחת הפעילויות.

ההשתלבות בפעילות כזו עוזרת להשתלב בחיי בית הספר, משפרת את האנגלית, נותנת עניין לחיים, ויוצרת חברויות חדשות, מעבר למעגל הישראלי שהילדים נוטים להיצמד אליו.

מידע על הפעילויות אפשר לראות פה.

ודבר אחד קטן שלא שייך ללימודים – הצופים

אם חשוב לכם לשמור על הישראליות, והילדים מעוניינים בחברה ישראלית די אותנטית, כולל עומר אדם בפול ווליום, המלצה חמה על הצטרפות לצופים הישראלים בעמק – שבט המפרץ. זה לא בדיוק כמו הצופים בארץ, אבל דומה מספיק, חוגגים את החגים, מציינים את ימי הזכרון, מדברים עברית ונכנסים לחברת נוער אינסטנט. השכב"ג (כיתות י-י"ב) מאד מגובש, ומאד מנוסה בקליטה של ילדים חדשים.

לאתר שבט המפרץ לחצו כאן.

קשה בכתבה קצרה להסביר את כל הדקויות של מערכת החינוך האמריקאית בתיכון. אני מקווה שהצלחתי לתת לכם תמונה ראשונית של המערכת. לוקח זמן עד שמבינים את הכל, וגם סיכוי לא רע שתעשו קצת טעויות בדרך, אבל אני מקווה שעזרתי להפחית אפילו במידה קטנה את החששות.

בהצלחה!

כל החנויות בהן תמצאו מוצרי מזון מישראל

כל החנויות בהן תמצאו מוצרי מזון מישראל

לא ברור אם זו האיכות היותר טובה, עניין הכשרות או רק הטעם שנותן לנו הרגשה של בית- מה שבטוח זה שמוצרים מישראל הם מצרך מבוקש כאן. במבה של אוסם, גבינות של תנובה, נס של עלית, מילקי, טחינה, כל אלה מככבים ברשימת הקניות שלנו ולא משנה כמה שנים נחיה כאן נראה שלעולם לא נמצא להם תחליף.

אז נכון, המחירים גבוהים, אבל העובדה שיותר ויותר חנויות מקומיות משווקות אותם מעידות שכנראה גם הביקוש גבוה לא פחות. אז אילו חנויות משווקות מוצרים כשרים מישראל? היכן הן ממוקמות? ומה הם המוצרים שתמצאו בהן?

קופרטינו

oakmontOakmont Produce Market

חנות הירקות או בשמה המוכר, "המכולת של המקסיקני" היא שילוב של ירקות טריים ומוצרים רבים מישראל. מעבר לבמבה והביסלי המוכרים, תמצאו בה טחינה "אחווה" ו"הנסיך" (גם משומשום מלא), גבינה לבנה של תנובה, שוקולד פרה, סילאן ומוצרים רבים של אוסם החל מאורז פרסי ועד לקמח תופח.

כתובת: 19944 Homestead Rd, Cupertino, CA 95014

שעות פתיחה: 8am-8pm

טלפון: (408) 873-7738

Cupertino Market

חנות יחסית חדשה הממוקמת ברחוב סטיבנס קריק המציעה לצד פירות וירקות טריים מגוון מוצרים מישראל וביניהם טחינות (הר ברכה!), מוצרי חלב, חטיפים, שימורים, תה של ויסוצקי, פתיתים וקוסקוס של אוסם ועוד.
כתובת: 19725 Stevens Creek Blvd, Cupertino, CA 95014

שעות פתיחה: 7AM-9PM

Rose Market

גם חנות מכולת וגם מסעדה עממית. המוצרים הנמכרים בה הם, בין היתר, בורקסים (גבינה, תפוחי אדמה ותרד), מלוואחים, סלטים (חומוס,טחינה,חצילים), שימורים של חמוצים, פיתות, חלבה בטעמים ועוד.

כתובת: 7335 Bollinger Rd, Cupertino, CA 95014

שעות פתיחה: 8:30am-8:30pm

טלפון: (408) 257-1900

סאניוויל

Israeli food 3Felipe's Market

חנות ירקות גדולה, עם מוצרי חלב מגוונים, בשר, קטניות במשקל ולא מעט מוצרים מישראל כמו פתיתים, עוגות הבית, פודינג, שוקולד השחר, שקדי מרק, אבקת מרק של אוסם ועוד.

כתובת: 1101 W El Camino Real, Sunnyvale, CA 94087

שעות פתיחה: 7am-8:30pm

טלפון: (408) 720-8111

לוס אלטוס (גבול קופרטינו)

Foothill Produce

הירקות הטריים, המבחר הגדול והקרבה לטריידר ג'ו הסמוך הופכים את מתחם פוטהיל לשווה ביותר לקניות. מבחינת מוצרים ישראליים אפשר למצוא ב- Foothill Produceכמעט הכל. טחינה "הנסיך" ו"אחווה" (גם משומשום מלא), רסק עגבניות של יכין, שוקולד השחר, סילאן, שמן זית "זיתא", מילקי, מעדני דני, קמח של שטיבל, פודינג, סוכר של סוגת, תה של ויסוצקי, מלאווח וג'חנון קפוא ועוד.

כתובת: 2310 Homestead Rd, Los Altos, CA 94024

שעות פתיחה: 7am-8pm

טלפון: (408) 735-7775

מאונטיין ויו

The Milk Pail Market

שוק פתוח הידוע בזכות מוצרי הבוטיק המיובאים שלו והגבינות המשובחות שלו. המוצרים הישראלים שתמצאו בו הם במבה, גרעינים שחורים, מלוואח, בורקס גבינה ותפוחי אדמה, עלי פילו, לבנה, גבינת פטה, חומוס סברה בטעמים (שום, זיתים, צנוברים, פלפל אדום, פלפל חריף ורגיל), חלבה עם פיסטוק, בלינצ'סים, קפה נמס של עלית (רגיל ומוקה), שוקולית ועוד.

כתובת: 2585 California St, Mountain View, CA 94040

שעות פתיחה: 8am-7pm

טלפון: (650) 941-2505

JL Produce

חנות ירקות, פירות ומכולת  עם מוצרי מזון ישראלים כמו: בירה מאלט, בסלי בטעמים, מלפפונים חמוצים, זיתים, קוסקוס, וואפלים בטעמים, דובשניות, קפה נמס עלית, שוקולית של עלית ושוקולד ״השחר״.

כתובת: 311 Moffett Blvd, Mountain View, CA 94043

שעות פתיחה: 6:30am-8:30pm

טלפון:  (650) 428-1105

פאלו אלטו

oakmontCrossroads World Market

חנות אמנם קטנה, אך עם מבחר גדול של מוצרים המיובאים מאירופה ומישראל. בגזרה הישראלית תמצאו סילאן, קמח אוסם תופח, קקאו, אינסטנט פודינג ווניל, שמרים יבשים וקמח של שטיבל, בצק עלים, חטיפים, מלפפונים חמוצים, מי וורדים, טחינה "אל-ארז", גרגירי חומוס, שקדי מרק וקוסקוס של אוסם, בורקס גבינה ותפוחי אדמה, מילקי ומעדני דני, גבינת סקי, סלטי צברה (חומוס, טחינה, טורקי וחצילים) , שקדי מרק  ועוד.

כתובת: 720 San Antonio Rd, Palo Alto, CA 94303

שעות פתיחה: 9am-7pm

טלפון: (650) 858-6910

סן חוזה

International Food Bazzar

israeli food 2ירקות טריים, מעדניה, קצבייה והכל תחת קורת גג אחת. לצד מוצרים רבים המיובאים מאירופה תוכלו למצוא גם מגוון רחב של מוצרי מזון מישראל וביניהם טחינה אל ארז, במבה, ביסלי, אטריות קדאיף, סילאן ועוד.

כתובת: 2052 Curtner Ave, San Jose, CA 95124

שעות פתיחה: 9am-9pm (יום א' עד 8pm)

טלפון: 408-559-3397

Pars Kosher Market

כשמו כן הוא, מינימרקט עם מגוון רחב של מוצרים כשרים החל מבשרים, דגים ועופות ועד למוצרי חלב של תנובה,  שטראוס ומחלבות גד. בנוסף, תמצאו בפארס נקניקים של טירת צבי, תבלינים של "פרג" טבעול ושלל מתוקים מישראל כמו שוקולד השחר, שוקולד פרה, ואפלים של עלית והכי חשוב- מגב וסמרטוטי רצפה של פעם.

כתובת: 3978 S Bascom Ave, San Jose, CA 95124

שעות פתיחה: ב'-ה' 9am-8pm, ו' 9am-3pm, שבת סגור, א' 10am-6pm

טלפון: (408) 340-5443

קמפבל

Oakmont Produce Market

כמו הסניף בקופרטינו, גם בקמפבל ניתן למצוא לצד מבחר הפירות והירקות גם מוצרים של אוסם, תנובה ושאר חברות ישראליות. אז מלבד הבמבה על כל סוגיה, ניתן למצוא שוקולד השחר, שימורי עגבניות של יכין, תה של ויסוצקי, סילאן, בורקסים, מלאווחים וג'חנונים קפואים, אורז של סוגת, פתיתים, אבקת מרק של אוסם ועוד.

כתובת: 810 W Hamilton Ave, Campbell, CA 95008

שעות פתיחה: 8am-8pm (יום א' עד 6pm)

טלפון: (408) 866-6555

Lucky

ברשת הגדולה מחלקה גדולה למוצרים כשרים הכוללת, בין היתר, בשרים, עופות ודגים כשרים, כולל "מאמא עוף"!, מגוון של מוצרי חלב כשרים, אבקת מרק של "קנור" ומוצרי רבים של אוסם. מומלץ מאוד לשים לב לתאריכי התפוגה שעל המוצרים.

כתובת: בדקו באתר של הרשת מהו הסניף הקרוב לביתכם

סן מתאו

Aladdin Gourmet International

מבחר די גדול של מוצרים מישראל כמו חמוצים, בצקים קפואים למיניהם, גבינות, תה, קפה ועוד. במקום מוכרים גם אוכל מוכן בסגנון ים תיכוני.
כתובת:  208 East Hillsdale Boulevard, San Mateo, CA 94403
טלפון: (415) 751-8810

סן פרנסיסקו

Richmond Produce

החנות ממוקמת בצד המערבי של העיר וגם היא מספקת מגוון מוצרים למתגעגעים כמו עוגות הבית, בצקים קפואים, מוצרים של אוסם, שוקולית ועוד.

כתובת: 5527 Geary Blvd, San Francisco, CA 94121

טלפון: (415) 387-2512

Samiramis Imports

סמי רמיז ממוקם בשכונת המישן ובו מבחר די גדול של מוצרים מישראל כמו בצק עלים, ג'חנון, בורקסים, קופסאות שימורים, חלבה, טחינה (אל ארז!), חטיפים ועוד.
כתובת: 2990 Mission St, San Francisco, CA 94110
טלפון: (415) 824-6555

New World Market

בשכונת ריצ'מונד נמצאת מעדנייה רוסית שאפשר למצוא בה הרבה מוצרים מרוסיה (וודקה, דגים מלוחים ועוד) לצד מוצרים מישראל כמו ריבות, ממתקים, גבינות, מצות ועוד.
כתובת: 5641 Geary Blvd, San Francisco, CA 94121
טלפון: (415) 751-8810

המחלקה הישראלית ברשתות הגדולות

מלבד ה"מכולות המקסיקניות", גם הרשתות הגדולות כבר ממזמן עלו על הביקוש הגדול למוצרים כשרים וישראליים והחלו לשווק אותם במרבית החנויות שלהן.

בSafeway ניתן למצוא בחלק מן החנויות (סניף קופרטינו למשל) מוצרים כשרים רבים החל מבמבה, אבקת מרק של אוסם ועד לנרות שבת ויין לקידוש.

ב-Costco גם מחלקה כשרה די גדולה כשהשנה לקראת הפסח החלה לשווק גבינת "עמק לייט", גבינת פטה של תנובה, נס קפה של עלית וכמובן מצות לפסח וגפילטע פיש.

גם ב-Trader Joe’s נמכרים מוצרים כשרים רבים וביניהם בשרים ועופות כשרים וכן גבינות כשרות ובראשן גבינת הפטה המצויינת Eden, המיוצרת בישראל.

עוד רשת המציעה מחלקה כשרה ומוצרי מזון מישראל היא Mollie Stone's לה יש סניפים בכל רחבי העמק וניתן לרכוש בה בשר כשר, יינות של ירדן, טחינה, חלבה, מוצרים של תלמה, אוסם, עלית ועוד.

כיצד תאכפו בישראל הסכם גירושין שנחתם כאן?

כיצד תאכפו בישראל הסכם גירושין שנחתם כאן?

מאת: עו"ד שרון אריאלי וסתיו וייס

הגירה לארץ חדשה ורחוקה טומנת בחובה אתגרים רבים: קשיי קליטה, שפה, מרחק מרשת הביטחון

המוכרת, מציאת עבודה חדשה וכו'. ישנם זוגות שלא צולחים את האתגרים הללו, נפרדים ואף בוחרים

להפריד כוחות ולהתגרש.

Wife signs divorce decree form with ring

לאלו אשר בחרו להישאר במדינה אליה היגרו מישראל ולהגיע לידי הסכם גירושין בה, ישנה אופציה

לאכוף את הסכם הגירושין בישראל.

פסק דין שניתן במדינה זרה, או לצורך העניין הסכם שקיבל תוקף של פסק דין באותה מדינה, אינו ניתן

לאכיפה בישראל באופן אוטומטי. יש לפתוח בהליך משפטי מול בית משפט מוסמך בישראל. בתום

ההליך, פסק החוץ יקבל תוקף זהה לתוקפו של פסק דין שניתן בישראל.

בהתאם לחוק אכיפת פסקי חוץ תשי"ח 1985 (להלן: "חוק אכיפת פסקי חוץ" ו/או "החוק"), על

ההסכם אותו מבקשים לאכוף בישראל לעמוד בארבעה תנאים מצטברים כדלקמן:

  1. ההסכם קיבל תוקף של פסק דין מאת בית המשפט המוסמך במדינה בה ניתן.
  2. פסק הדין הינו סופי ואינו ניתן לערעור (עם זאת, בית המשפט רשאי, לפי הנסיבות, לאכוף פסק חוץ

זמני או צו ביניים בענייני מזונות אף כשהוא ניתן עוד לערעור).

  1. ההסכם ניתן לאכיפה בישראל ואינו נוגד את תקנת הציבור.
  2. ההסכם הינו בר ביצוע במדינה בה ניתן.

תנאי נוסף לאכיפת פסק החוץ בישראל הינו הדדיות באכיפה. פסק-חוץ לא יוכרז אכיף בישראל אם ניתן

במדינה שלפי דיניה אין אוכפים פסקים של בתי המשפט בישראל. ישנם כמובן עוד תנאים בחוק אשר

לא נתייחס אליהם במאמר זה, ויש לבחון כל מקרה לגופו.

הרעיון המרכזי של חוק אכיפת פסקי חוץ הוא שלא להיזדקק לבדיקה מקומית ומחודשת של ההליך

המשפטי שנדון בערכאה זרה, שכן במקרה זה אין בית המשפט המקומי בישראל בודק את תוכנו של פסק

הדין אלא רק נדרש לאוכפו לפי "קליפת הפסק ולא של תוכנו", ועל כן הדינים החלים על הגירושין, בין

היתר בעניין חלוקת רכוש ו/או משמורת ו/או מזונות במדינת ישראל אינם רלוונטיים, שכן הם אינם

באים לידי ביטוי באכיפת פסק החוץ (ה"פ 246/96 שובל נ' פרטוק).

חשוב לציין, כי גם אם נפלו טעויות בפסק החוץ, לא יהיה בכך כדי למנוע את אכיפתו של הפסק בישראל ובלבד שהוא עומד בכל התנאים המנויים בחוק אכיפת פסקי חוץ. הדבר נועד, בין היתר, להגן על המערכת

המשפטית ולשים קץ להתדיינות המשפטית, שכן לא ייתכן שסכסוך שכבר הוכרע ואינו ניתן עוד לערעור

ייפתח מחדש במדינה שונה (בכפוף לסייגים המנויים בחוק), וכן לכבד את מערכות השיפוט של המדינות

השונות על מנת לעודד הדדיות ואכיפת פסקי דין ישראלים על ידי אותן מדינות.

את הסכם הגירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין במקום התושבות יש לתרגם נוטריונית לעברית ולהגיש

ביחד עם בקשה מתאימה ומסמכים תומכים נוספים לבית המשפט לענייני משפחה בישראל, לצורך

אכיפתו בישראל.

במידה שאחד מבני הזוג יבחר לחזור ולחיות בישראל הוא יוכל ליהנות מהזכויות המוקנות לו מכוח הסכם

הגירושין, קרי הזכות למזונות, חלוקת רכוש (הכוונה לרכוש הנמצא בישראל), משמורת וכו'. ככל

וההסכם כולל רכוש בישראל, אכיפתו בישראל תהיה הכרחית על מנת להוציא לפועל את חלוקת הרכוש

בין הצדדים.

כמו כן, אכיפת ההסכם בישראל, ככל וההסכם כולל חלוקת מקרקעין, תייתר את הצורך בתשלומי מיסים

ו/או בדיווח לרשויות מיסוי מקרקעין בישראל מאחר שהעברת זכויות במקרקעין (או בזכות באיגוד

מקרקעין) הנעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין לא נחשבת כמכירה או כפעולה באיגוד לעניין

חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) תשכ"ג 1963- , וזאת בין אם ההעברה מתבצעת בין בני הזוג ובין

אם ההעברה הינה מהם לילדיהם.

לסיכום, הליך הגירושין הינו הליך מורכב ולא פשוט, על אחת כמה וכמה כשהוא מתרחש במדינה שאיננה מדינת המוצא ועל כן חשוב מאוד לדעת מהן האפשרויות ו/או הזכויות העומדות בפני כל אחד מהצדדים ולקבל ייעוץ והכוונה נכונים גם במדינת המוצא וגם במדינת התושבות.

משרד עורכי הדין וייס אריאלי ושות' מתמחה בייצוג תושבי חוץ. למשרד שלוחה בסיליקון וואלי ובישראל.

www.weissarieli.com 

*** המפורט לעיל מהווה מידע כללי בלבד ואין לראות במאמר זה כייעוץ משפטי. יש להוועץ עם אנשי מקצוע מתאימים ולבחון כל מקרה לגופו.

החשיבות של דירוג אשראי טוב בארצות הברית

החשיבות של דירוג אשראי טוב בארצות הברית

מאת: דפנה מזרחי

בעקבות שאלות רבות והתעניינות מצד לקוחותינו כיצד לשפר את דירוג האשראי שלהם כדי לשכור בית, לקבל הלוואה או כדי לשפר תנאי הלוואה במסגרת רכישת רכב או לקיחת משכנתא, חשבנו שיהיה כדאי לרכז את אינפורמציה בנושא דירוג אשראי במאמר אחד.

דירוג אשראי הוא ציון המגדיר את יכולתו של לווה לפרוע הלוואות. ככלל, דירוג אשראי גבוה מראה לגופים המלווים על יכולת פירעון טובה של הלווה. בארה"ב דירוג האשראי מכונה Credit Score, ועל פיו נותנים ללווה אשראי ו/או קובעים לו את הריבית.

מאחר ועכשיו, בתקופת החגים, יש מעט זמן פנוי מעבודה, זהו זמן מצוין לעבוד על שיפור דירוג האשראי שלנו שכן הבנה טובה בנושא תאפשר לנו ליישם את האסטרטגיה הנכונה ביותר בשיפור דירוג האשראי האישי שלנו.

חלקנו כבר שמע את העצות, צריך מספר כזה או אחר של כרטיסי אשראי, צריך לשלם את החשבונות בצורה כזו… לצערנו בנית דירוג אשראי אינה כה פשוטה ורצוי להיוועץ במומחה. אנשים רבים בודקים את דירוג אשראי שלהם באינטרנט, ולאחר מכן מקבלים סירוב להלוואה, לרכישת רכב או לקבלת כרטיס אשראי מסוים וזאת למרות שהדירוג שלהם נחשב לטוב, הכיצד?

ובכן, בארה"ב קיימות שלוש סוכנויות דירוג  גדולות (Equifax, Experian, TransUnion) המעדכנות נתונים ומידע ובהתאמה קובעות דירוגים אישיים. סוכנויות אלו מקבלות מידע מחברות האשראי, המוסדות הפיננסיים והבנקים, ובאמצעות מידע זה הן קובעות דירוג ללקוח, המתעדכן באופן שוטף. דירוג האשראי של אדם נקבע ע"י הסוכנויות הנ"ל בהתאם להיסטורית התשלומים שלו, חשבונות אשראי פתוחים, אשראי מנוצל ואשראי פנוי, בקשות לאשראי, ותק של חשבונות אשראי ועוד…

אז כיצד בונים ו/או משפרים את הדירוג שלנו בצורה נכונה?

להלן כמה עצות אך הרשימה אינה מלאה וחשוב להיוועץ במומחה (נשמח לעזור ולהפנות ככל הנדרש)**.

  • אם מתכוונים לבקש הלוואה בעתיד ורוצים לשפר את דירוג האשראי, רצוי להתחיל לפעול כשנה מראש ולבקש דו"ח אשראי אמיתי ועדכני משלושת הארגונים השונים (עבור בני זוג יש לבקש את דוחות האשראי של כל אחד מהם). רצוי להימנע מבדיקות אשראי תכופות מידי בתקופת זמן קצרה. לאחר שפועלים לשיפור האשראי במשך כ-6 חודשים אפשר לבקש שוב את הדוחות ולעקוב אחר השינויים. דירוג אשראי של מעל 760 נחשב לדירוג טוב (למשל לצורכי לקיחת משכנתא).
  • אם מבחינים במידע שגוי בדוח אשראי (כגון טעות סופר או טעות אחרת בפרטים האישיים) רצוי לפעול לתיקון הטעות באופן מיידי.
  • החזר הלוואות בתשלומים יעזור לבניית דירוג אשראי (לקיחת רכב בליסינג, משכנתא או הלוואות למיניהן). חשוב לדעת כי לא כל כרטיסי האשראי שווים בעיני סוכנויות הדירוג.
  • רצוי להימנע משימוש ביותר מ -50% ממגבלת האשראי בכל עת. ככל שעוברים את מסגרת האשראי לעיתים קרובות רצוי לבקש להגדיל את מסגרת האשראי. שימוש של פחות מ-30% ממגבלת האשראי אף יכול להשפיע לטובה על דירוג האשראי.
  • יש לשלם את יתרת כרטיסי האשראי על בסיס שבועי ולא לחכות עד המועד הקבוע לפירעון היתרה. בכל מקרה, אין לאחר בתשלומים ביותר מ-30 ימים או שהדבר עלול לפגוע בדירוג האשראי.
  • לא מומלץ לסגור כרטיסי אשראי או חשבונות. סוכנויות דירוג האשראי רוצות לראות כי ללקוח יש יחסים ארוכי טווח עם חברות האשראי, וותק החשבונות ו/או הכרטיסים משפיעים על הדירוג. כמו כן, חשוב להשתמש בכל כרטיסי האשראי באופן שוטף, אפילו שימוש מינימאלי.

נכון שתהליך הבנת שיטת דירוג האשראי בארה"ב ובנייתו ו/או שיפורו אינו קל, אבל הדבר יחסוך לנו הרבה זמן וכסף בעתיד ולכן שווה להשקיע את המאמץ.

 

*קבוצת מזרחי הינה One Stop Shop לנדל"ן, הכוללת, בנוסף למשרד התיווך, את כל אנשי המקצוע הנדרשים לליווי הלקוחות בכל ענייני הנדל"ן שלהם בישראל ובארה"ב. נשמח לסייע ו/או להפנות אתכם לאנשים הנכונים, לרבות לצורך שיפור דירוג האשראי.

** האמור במאמר זה הינו דעתו של הכותב בלבד ואינו מהווה ו/או מחליף ייעוץ משפטי ו/או מיסויי ו/או פיננסי ע"י מומחה בתחום.

השפעת תושבות המס האמריקאית על ניתוק תושבות המס הישראלית

השפעת תושבות המס האמריקאית על ניתוק תושבות המס הישראלית

מאת: עו"ד אדי רשקובן

זה עתה התפרסם פסק דין חדש בעניין תושבות ישראלית לצורכי מס הכנסה (ע"א 476/17). זהו פסק דין של בית המשפט העליון שנפסק בערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי משנת 2016 בעניינו של המערער אמית אמשיקשוילי רפי (ע"מ 19898-03-13). אמית אמשיקשוילי טען כי בשנת 2007 לא היה תושב ישראל לעניין מס הכנסה, ולכן אין עליו לשלם מס על הכנסות שהרוויח מחוץ לישראל באותה השנה. רשות המיסים טענה כי המערער היה תושב ישראל באותה שנה וזאת כי מרכז חייו היה בישראל בשנת 2007. יש לציין כי המקרה של המערער אינו מקרה שגרתי ואינו המקרה "הקלאסי" של מעבר מישראל (רילוקיישן) וזאת משום שהבחור הינו שחקן פוקר אשר החל שנת 2002 אמנם שהה תקופות ארוכות מחוץ לישראל, אולם היה מגיע לישראל לעיתים לתקופות שאינן קצרות והיה מסתובב בין כמה מקומות בעולם לצורך משחקי פוקר, מעיין נווד. זה כמובן בשונה ממקרים בהם עוברים יחידים עם משפחתם לחו"ל לצורך עבודה, ממוקמים במקום אחד לאורך תקופה ארוכה ומגיעים לישראל לביקורי חופשה קצרים.

בפסק הדין של בית המשפט המחוזי מבצע כבוד השופט הארי קירש בחינה של מרכז חייו של המערער בשנים הרלוונטיות וזאת ע"פ הפרמטרים המופיעים בחוק. ממצאיו של השופט בפסק הדין הם שאמנם היו לא מעט זיקות אותן ניתק המערער מישראל אולם לבסוף נדחה הערעור בשל שלושה שיקולים עיקריים:

  • המערער נכח בישראל פרקי זמן ממושכים בתקופה המדוברת הרבה מעבר לאדם שמגיע לביקורי מולדת קצרים.
  • שנית, המערער נהג להעביר באופן מתמיד את זכיותיו ופעמים רבות את חסכונותיו וזכיותיו ממשחקי הפוקר לישראל והסכומים היו סכומים משמעותיים.
  • שלישית, המערער לא הכה שורשים של ממש בשום מקום אחר בעולם, הוא לא הזדהה כתושב של שום מדינה אחרת כולל ארה"ב ולא הגיש שם דו"חות מס כלל ואינו טוען שהיה תושב שם.

בפסק הדין של בית המשפט העליון אשר פורסם זה עתה מאשר השופט בקצרה את ממצאי בית המשפט המחוזי בעניין בחינת מרכז החיים ולכן דוחה את הערעור. ביהמ"ש כן מוצא לנכון להתעכב על השיקול השלישי בהחלטת השופט בפסק הדין של בית המשפט המחוזי ואשר מופיע לעיל.

כותב השופט הנדל כי אמנם הדין בישראל לא דורש כי אדם יהא תושב של מדינה אחרת בכדי שיקבעו כי הוא לא תושב ישראל, אולם ברגע שאדם מצביע כי יש לו תושבות מס במדינה אחרת הדבר עשוי לתמוך בבחינת ניתוק תושבותו מישראל ובלשון בית המשפט "… אך נכון להוסיף כי בשעה שאדם מצביע על תושבותו במדינה אחרת לצרכי מס, הדבר עשוי לתמוך במידה מסוימת בכך שמרכז חייו אינו בישראל. רוצה לומר, הפניה למדינה אחרת בה הנישום טוען שהיה תושב בשנת המס, הינה מאפיין רלוונטי במסגרת הבחינה הכוללת של מרכז חייו."

נקודה זו היא נקודה חשובה בכל נושא הרילוקיישן וניתוק התושבות לצורכי מס.

במקרים בהם עובר אדם במהלך השנה מישראל למדינה כמו ארה"ב נשאלת השאלה מבחינת דיני המס בארה"ב מהו הסטטוס המיסויי של אותו אדם במקרים בהם הוא יכול לבחור להיחשב כתושב מס אמריקאי או כלא תושב. לא אכנס לדיון ארוך אולם בקצרה, בארה"ב ישנם מקרים בהם מי שנמצא פחות מ 183 ימים בשנה בארה"ב יוכל לבחור בין שני סטטוסים החל מרגע הגעתו לארה"ב, תושב או לא תושב. ובכן פסק הדין של בית המשפט העליון המוזכר לעיל מדגיש שיקול חשוב נוסף בבחינת בחירת סטטוס התושבות במדינת היעד. בחירת סטטוס של תושב מס במדינת היעד יחזק באופן משמעותי את עמדת ניתוק התושבות בישראל. חשוב לציין כי מגיעים אליי לא מעט מקרים בהם יועץ המס במדינת היעד אינו מתייחס לסוגיה זו ואז אנו נאלצים לבחון את הסוגיה ובמידת הצורך לתקן את סטטוס הגשת הדו"ח במדינת היעד וזאת בכדי לחזק משמעותית את עמדת ניתוק התושבות בישראל. פסק הדין של בית המשפט העליון מאשר נקודה זו בצורה ברורה.

אדי רשקובן, עו"ד (כלכלן)

מיסוי בינלאומי ורילוקיישן.

eddie@relotaxes.com

www.relotaxes.com

 

*רוצים לקבל עדכונים שוטפים מאתר בעניינים ומה-ICC בכלל? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו