השפעת תושבות המס האמריקאית על ניתוק תושבות המס הישראלית

השפעת תושבות המס האמריקאית על ניתוק תושבות המס הישראלית

מאת: עו"ד אדי רשקובן

זה עתה התפרסם פסק דין חדש בעניין תושבות ישראלית לצורכי מס הכנסה (ע"א 476/17). זהו פסק דין של בית המשפט העליון שנפסק בערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי משנת 2016 בעניינו של המערער אמית אמשיקשוילי רפי (ע"מ 19898-03-13). אמית אמשיקשוילי טען כי בשנת 2007 לא היה תושב ישראל לעניין מס הכנסה, ולכן אין עליו לשלם מס על הכנסות שהרוויח מחוץ לישראל באותה השנה. רשות המיסים טענה כי המערער היה תושב ישראל באותה שנה וזאת כי מרכז חייו היה בישראל בשנת 2007. יש לציין כי המקרה של המערער אינו מקרה שגרתי ואינו המקרה "הקלאסי" של מעבר מישראל (רילוקיישן) וזאת משום שהבחור הינו שחקן פוקר אשר החל שנת 2002 אמנם שהה תקופות ארוכות מחוץ לישראל, אולם היה מגיע לישראל לעיתים לתקופות שאינן קצרות והיה מסתובב בין כמה מקומות בעולם לצורך משחקי פוקר, מעיין נווד. זה כמובן בשונה ממקרים בהם עוברים יחידים עם משפחתם לחו"ל לצורך עבודה, ממוקמים במקום אחד לאורך תקופה ארוכה ומגיעים לישראל לביקורי חופשה קצרים.

בפסק הדין של בית המשפט המחוזי מבצע כבוד השופט הארי קירש בחינה של מרכז חייו של המערער בשנים הרלוונטיות וזאת ע"פ הפרמטרים המופיעים בחוק. ממצאיו של השופט בפסק הדין הם שאמנם היו לא מעט זיקות אותן ניתק המערער מישראל אולם לבסוף נדחה הערעור בשל שלושה שיקולים עיקריים:

  • המערער נכח בישראל פרקי זמן ממושכים בתקופה המדוברת הרבה מעבר לאדם שמגיע לביקורי מולדת קצרים.
  • שנית, המערער נהג להעביר באופן מתמיד את זכיותיו ופעמים רבות את חסכונותיו וזכיותיו ממשחקי הפוקר לישראל והסכומים היו סכומים משמעותיים.
  • שלישית, המערער לא הכה שורשים של ממש בשום מקום אחר בעולם, הוא לא הזדהה כתושב של שום מדינה אחרת כולל ארה"ב ולא הגיש שם דו"חות מס כלל ואינו טוען שהיה תושב שם.

בפסק הדין של בית המשפט העליון אשר פורסם זה עתה מאשר השופט בקצרה את ממצאי בית המשפט המחוזי בעניין בחינת מרכז החיים ולכן דוחה את הערעור. ביהמ"ש כן מוצא לנכון להתעכב על השיקול השלישי בהחלטת השופט בפסק הדין של בית המשפט המחוזי ואשר מופיע לעיל.

כותב השופט הנדל כי אמנם הדין בישראל לא דורש כי אדם יהא תושב של מדינה אחרת בכדי שיקבעו כי הוא לא תושב ישראל, אולם ברגע שאדם מצביע כי יש לו תושבות מס במדינה אחרת הדבר עשוי לתמוך בבחינת ניתוק תושבותו מישראל ובלשון בית המשפט "… אך נכון להוסיף כי בשעה שאדם מצביע על תושבותו במדינה אחרת לצרכי מס, הדבר עשוי לתמוך במידה מסוימת בכך שמרכז חייו אינו בישראל. רוצה לומר, הפניה למדינה אחרת בה הנישום טוען שהיה תושב בשנת המס, הינה מאפיין רלוונטי במסגרת הבחינה הכוללת של מרכז חייו."

נקודה זו היא נקודה חשובה בכל נושא הרילוקיישן וניתוק התושבות לצורכי מס.

במקרים בהם עובר אדם במהלך השנה מישראל למדינה כמו ארה"ב נשאלת השאלה מבחינת דיני המס בארה"ב מהו הסטטוס המיסויי של אותו אדם במקרים בהם הוא יכול לבחור להיחשב כתושב מס אמריקאי או כלא תושב. לא אכנס לדיון ארוך אולם בקצרה, בארה"ב ישנם מקרים בהם מי שנמצא פחות מ 183 ימים בשנה בארה"ב יוכל לבחור בין שני סטטוסים החל מרגע הגעתו לארה"ב, תושב או לא תושב. ובכן פסק הדין של בית המשפט העליון המוזכר לעיל מדגיש שיקול חשוב נוסף בבחינת בחירת סטטוס התושבות במדינת היעד. בחירת סטטוס של תושב מס במדינת היעד יחזק באופן משמעותי את עמדת ניתוק התושבות בישראל. חשוב לציין כי מגיעים אליי לא מעט מקרים בהם יועץ המס במדינת היעד אינו מתייחס לסוגיה זו ואז אנו נאלצים לבחון את הסוגיה ובמידת הצורך לתקן את סטטוס הגשת הדו"ח במדינת היעד וזאת בכדי לחזק משמעותית את עמדת ניתוק התושבות בישראל. פסק הדין של בית המשפט העליון מאשר נקודה זו בצורה ברורה.

אדי רשקובן, עו"ד (כלכלן)

מיסוי בינלאומי ורילוקיישן.

eddie@relotaxes.com

www.relotaxes.com

 

*רוצים לקבל עדכונים שוטפים מאתר בעניינים ומה-ICC בכלל? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

דיסלקציה: מה הם סימני האזהרה המצריכים אבחון?

דיסלקציה: מה הם סימני האזהרה המצריכים אבחון?

מאת: יפעת שפרן

Kristine Lewis

דוד הינו תלמיד כיתה ג, הוא אוהב לעיין בספרים וטוען שהוא קורא, הוא יודע לענות על שאלות שהמורה שואלת אבל הוא כותב עם שגיאות כתיב רבות. ההורים חשו שיש קושי, אבל המורה טענה שיש להמתין ולחכות בייחוד מאחר שהוא אינו דובר אנגלית כשפת אם. ההורים החליטו לקחת את דוד לאיבחון והסתבר שדוד לא יודע לקרוא ולמעשה הוא "זייף קריאה". בזכות זכרון טוב והרצון להיות כמו כולם בכיתה דוד "צילם" את המילים בזכרונו, אולם כמות המילים שהילד יכול לצלם ולזכור הנה מוגבלת, מתברר שלדוד יש דיסלקציה.

דיסלקציה הינה מילה הלקוחה מיוונית: דיס = קשה לקסיס = מילה, זהו קושי שמתבטא בתחומים רבים אבל אנו שמים לב אליו בעיקר בנושא הכתיבה והקריאה.

דיסלקציה הינה תורשתית,  סביר להניח כי לילד הלוקה בה יהיה הורה, דוד, סבא או סבתא עם אותה לקות. אותרו שלושת הגנים הגורמים לדיסלקציה ובטח לא רחוק היום שגם תמצא לזה תרופה ,אבל עד אז, אנו מתמודדים עם קושי זה באמצעות הוראה מתקנת. 

כ-20% מהאוכלוסיה סובלים מדיסלקציה ברמות שונות: החל מאלו הקוראים ללא קושי, אך יש להם  שגיאות כתיב רבות ועד אלו (ילדים/מבוגרים) שלא מצליחים ללמוד קריאה כלל בשיטות ההוראה הנהוגות בבתי הספר.

ל-50% מהדיסלקטים תתווסף גם הפרעת קשב וריכוז.

אז בואו נתחיל מהסוף – הרבה אופטימיות, כולם יכולים עם העזרה המתאימה ללמוד לקרוא עד רמת קולג' ויש לזכור שילדים עם דיסלקציה ניחנו בכישרונות רבים בתחומים מסויימים בגלל המבנה השונה של העצבים במח ועלינו כהורים למצוא ולחזק כישרונות אלו.

ניתן להבחין בדיסלקציה עוד בגיל הגן מאחר שהיא משפיעה על תחומים נוספים פרט לקריאה. אולם, לפני שאתם מנסים ל"אבחן" את ילדיכם, חשוב לציין כי כל האמור מטה הוא על קצה המזלג ונאמר בהכללה ולכן יש להיוועץ באיש מקצוע רלוונטי, כל מקרה לגופו. איננו מאבחנים דרך כתבות. 

סימנים לדיסלקציה בגיל הגן: (שלושה סימנים ויותר מעוררים חשד לדיסלקציה)iStock_000038478192_Large

-איחור בדיבור

-קושי ללמוד לשרוך שרוכים

-החלפת סדר אותיות או השמטת צלילים בדיבור (למשל אומרים פסגטי במקום ספגטי)

-קושי בזכירת שמות האותיות או סדר האלף בית

-קושי בזכירת כתובת הבית שלהם או מספר הטלפון

-דלקות אוזניים כרוניות

-בלבול בין ימין לשמאל

-קושי בחריזת חרוזים

-קרוב משפחה עם דיסלקציה

-גיבוש יד דומיננטית בגיל מאוחר יחסית (לאחר גיל 5).

סימנים לדיסלקציה בגיל בית ספר:

ילדים עם דיסלקציה הם לרוב מתוחכמים מאד ורוצים להיות מצליחים כמו בני כיתתם ולכן הם לומדים "לזייף קריאה". לאור זאת נעדיף להסתכל על הכתיבה שלהם.

בתחום הכתיבה:

-אחיזת עפרון בצורה שגויה.

-כתיבת אותיות בכל פעם מנקודה אחרת, האותיות בגבהים שונים, לא יכולים להעתיק מהלוח כי כל כמה אותיות הם מרימים את הראש (הם זוכרים כל אות בנפרד ולא כל מילה בנפרד).

-בלבול בכיווניות של האותיות (b-d) (w-m) (b-p)- בלבול זה תקין לחלוטין עד שנתיים מרגע שמתחילים ללמוד קריאה וכתיבה. אחרי שנתיים זה יהווה סימן לקושי כלשהו.

-חוסר שימוש בסימני ניקוד ולא ב-Capital Letters, הם משמיטים המון פעמים את ה-Vowels ומצד שני מוסיפים Silent E  לקישוט כי הם לא יודעים מתי באמת צריך אותה (יש סיבה לכל Silent E שנרשמת).

-קושי בלימוד Sight Words. הלמידה להכתבה של יום שישי קשה להם ולרב אחרי שבועיים ישכחו את המילים שלמדו. למרות שראו וכתבו מילים מסויימות פעמים רבות הם עדיין ייטעו באיות שלהן, מילים כמו friend או because יהיו קשות להם לאיות.

-חוסר רצון ללכת לבית ספר ותלונות על כאבי בטן או ראש.

בתחום הקריאה:

-קריאה איטית, מקוטעת ולא מדוייקת

-ניחוש מילים על בסיס הצורה שלהן או על פי תוכן הסיפור, נעזרים בתמונות שבספר.

-התעלמות מסופיות של מילים ( er, ing ,ed, or)

-הטעויות שלהם אינן מקריות, הם יתבלבלו בין:

girl – gril

how –who

from – form

was – saw

dig – big

may –way

need – needed

should – shoulder

והשגיאות היותר קיצוניות יהיו בין:

Fast – speed

Horse – pony

Journey – trip

-קושי בשינון לוח הכפל

-קושי בזכירת רצף של שלבים בחשבון (כגון חילוק ארוך), כיווניות.

-והכי חשוב, הם אינם יודעים לקרוא רשימות של מילים לא אמיתיות!

בתחום החשבון:

-קושי בשינון לוח הכפל.

-קושי בזכירת רצף של שלבים בחשבון (כגון חילוק ארוך)

-כיווניות לקויה

-קושי בפתרון של בעיות מילוליות ועוד.

במקרה בו זיהיתם קשיים אצל הילד ואתם חושדים שהוא לוקה בדיסלקציה, השלב הבא הוא אבחון אשר יכול להיעשות במסגרת בית הספר או במסגרת פרטית. את כל הפרטים על האבחונים השונים, על היתרונות והחסרונות של איבחון פרטי מול איבחון בית ספרי ועל ההתאמות שמקבלים ילדים בעלי דיסלקציה בבית הספר תוכלו לקרוא בכתבה על התאמות ואבחונים ללקויי למידה בבתי הספר בארה"ב

 

בהצלחה. וזיכרו, השמיים הם הגבול גם עם ליקויי למידה!!!

להתראות,

יפעת שפרן

Yifat Shafran

Certified Barton Tutor

Dyslexia Specialist

sshafran@gmail.com

מה פשר ערבוב הכיתות והחלפת המורה מידי שנה?

מאת: סיגל זיו

המעבר לארצות הברית מעמיד אתגרים בתחומים שונים, וביניהם הכרת מערכת החינוך האמריקאית, וההבדלים מהמערכת בארץ. אחד ההבדלים הבולטים מתבטא בשיטה הנהוגה ברוב בתי הספר באזורנו, לפיה מערבבים את הרכבי הכיתות בשכבת הגיל מידי שנה, ושיבוץ המורה למשך שנה בלבד.

ערבוב שכבת הגיל בכל שנה, שונה מאוד מהנהוג בארץ, שם ילדים נכנסים לכיתה א' ומתגבשים באותה מסגרת כיתתית עד סיום ביה"ס היסודי, מלווים במחנך/ת לשנתיים ולעיתים אף לשלוש שנים. בית הספר היסודי הוא הזירה המרכזית בחייו של הילד, שם מתרחשות האינטראקציות החברתיות, הרגשיות והאקדמיות המשמעותיות ביותר. לכן, הורים רבים תוהים על הרציונל העומד מאחורי השיטה היוצרת הפרדות וחיבורים מחודשים, וכיצד אפשר לעזור לילדים להתמודד עם ההסתגלות לכיתה חדשה מדי שנה.

ערבוב הכיתות הוא נגזרת כמעט הכרחית של החיים הדינאמיים בעמק, משפחות הולכות ובאות, וממילא בכל הרכב גנרי של כיתה יחולו שינויים, גם אם אינם יזומים. איזון ההרכב הכיתתי מתבסס על כמה פרמטרים:

  • מגדרי וסוציאלי- כמות של בנים ובנות, צרכים אישיים ומשפחתיים.
  • לימודי- טווחי הישגים, תלמידים שזקוקים לתשומת לב מיוחדת, תלמידים מצטיינים, תלמידים שרוכשים אנגלית כשפה שניה.
  • רגשי- רמת בשלות בטווח הגיל, מתייחס ליכולת של הילד לשאת תסכול, לשלוט, לנהל ולשנות את עוצמת מאפייני הרגשות שהוא חווה, תוך התאמת הרגשות למציאות המיידית.
  • חברתי- ילדים שנמצאים יחד בכיתה אחת במשך שנים מפתחים קשרים עמוקים. קשרים שעשויים להיות מטיבים או בעיתיים. הם גם מפתחים זהות מעמדית חזקה, ואולי גם יריבויות בתוך הכיתה או בין כיתות.

שלושת הפרמטרים הראשונים משתנים מדי שנה, ועל כן נדרשת הערכה מחודשת, ואילו לגבי הפן החברתי, אומר הרציונל, ערבוב הכיתות מפחית יריבויות וקשרים בעייתיים, מאלץ את הילדים לקשור קשרים חדשים, וכך תורם לשיפור היכולת החברתית.

ומה לגבי החלפת המחנך/ת מידי שנה? מחנך/ת הכיתה מתמחה בשכבת הגיל אותה היא או הוא מלמדים. חדר הכיתה הוא החדר שלהם בבית הספר בו הם בונים את מערך חומרי הלמידה, את ספריית הכיתה, ואת הסביבה הפיזית. המורה על פי רב, לא עוזב/ת את חדר הכיתה, ושכבת הגיל שאותה היא או הוא מלמד/ת, וכך מתמקצע/ת לאורך השנים בשכבת גיל זו.

אריק אריקסון, הפסיכולוג ההתפתחותי טוען שמעברים ושינויים הינם הכרח במהלך החיים. ההתפתחות מחייבת מעבר משלב לשלב כאשר בכל שלב נוצר קונפליקט שמביא למשבר. התמודדות עם האתגר שמביא איתו המשבר יוצרת הזדמנות לחזק כוחות קיימים ולפתח חדשים. ההסתגלות ותחושת ההישג מביאים ליצירת בטחון עצמי ובסיס להתמודדויות עתידיות בשלב ההתפתחותי הבא. עם זאת, מי שלא יעבור את השלב באופן חיובי עלול לפתח קושי בדימוי ובמסוגלות עצמית.

רוב הילדים צולחים את המעבר משנה לשנה בעצמם או עם עזרה ומודעות במסגרת המשפחתית. אבל אצל חלק מהילדים, שעבורם, ניהול עצמי בחברה הוא אתגר גדול במיוחד, עלול להיווצר קושי המצריך פנייה לייעוץ מקצועי.

 

כיצד נוכל לסייע לילדים להסתגל לכיתה חדשה ולמורה חדשה מדי שנה, להתחזק ולצמוח מהתהליך?

  • ילדים קוראים אותנו ההורים כבספר פתוח, הפגנת גישה חיובית והבעת אמון כלפי בית הספר יסייעו לילד להרגיש בטוח.
  • חשוב לשדר לילד בטחון בכוחותיו להסתגל, בררו מהם הרגשות שעולים ביחס לשנה, למורה, לכיתה הבאה. האם יש משהו שמלחיץ אותו או ממה הוא מתרגש.
  • הקשיבו לילד, הקשבה אמיתית וסקרנית, והימנעו מביקורת.
  • שוחחו עם הילד על המשמעות של פתיחת "דף חדש", על ההזדמנויות מבחינה לימודית, חברתית, ואישית. שתפו אותם בדוגמאות רלוונטיות מהחיים שלכם בהם פתחתם "דף חדש".
  • שוחחו על אפשרויות לשמירה על קשר עם החברים שלא ישובצו באותה כיתה בשנה הבאה. החל ממקום מסויים בחצר בו ניתן להיפגש לאכול יחד, וכלה בקביעת שעת משחק אחר הצהריים, הרשמה לאותו חוג וכדומה.
  • שוחחו על חוויות מהעבר בהן התמודד הילד עם שינויים ובאילו אסטרטגיות השתמש על מנת לצלוח אותם.
  • הגדירו יחד מטרות ריאליות וציפיות מתאימות לימים הראשונים של השנה, לחודש הראשון.
  • ניתן ליצור יחד "תיבת הצלחות" לכתוב בכל יום הצלחה אחת ולשים אותה בתיבה. בסוף השבוע לקרוא יחד ולהזכיר את כל ההצלחות השבועיות. בהמשך אפשר כמובן להוריד את התדירות, בקריאה המשותפת אחרי זמן (בסוף השנה) יש תהליך מאוד מרגש ומעצים.
  • חיזוק הייחודיות שיש בילד, על מה שהוא ומי שהוא, במטרה לבנות לו ארגז כלים מבוסס על תחושת המסוגלות וערך עצמי, ילווה אותו תמיד בכל מקום ולאן שילך.

 

*הכותבת, סיגל זיו, הנה יועצת חינוכית, מאמנת אישית בהתמחות ADHD וראש שלוחת ביה"ס בגד כפת בפאלו אלטו.

השינויים המרכזיים בחוק מיסוי מקרקעין בישראל לשנת 2018

השינויים המרכזיים בחוק מיסוי מקרקעין בישראל לשנת 2018

מאת: עו"ד סתיו וייס ועו"ד שרון אריאלי

שנת 2018 הביאה עימה מספר שינויים במיסוי מקרקעין בישראל, הנובעים בעיקר מהעובדה כי תקופת המעבר אשר הוגדרה במסגרת תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין הסתיימה בסוף שנת 2017.

אז בואו נחזור כמה צעדים אחורה ונרענן זכרוננו במה מדובר.

תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג – 1963 אשר נכנס לתוקף ביום 01.01.2014, צמצם באופן משמעותי את אפשרויות השימוש בפטור מתשלום מס שבח במכירת דירות מגורים, וקבע תקופת מעבר שהחלה ב- 1.1.2014 והסתיימה ב-31.12.2017, בה חלו הוראות מעבר.

כמה מן השינויים הבולטים שהביא תיקון 76 היו ביטול הפטור הכללי ממס שבח (במכירה כל 4 שנים), קביעת תנאים חדשים לפטור במכירת דירת מגורים יחידה, וקביעת מסלול חיוב מס שבח מיטיב, הנקרא מיסוי ליניארי, למי שאינו יכול להינות מפטור דירת מגורים יחידה. במסגרת המסלול הליניארי ניתן למכור נכס בישראל ולשלם מס שבח רק על התקופה מיום 1.1.2014 ועד ליום המכירה. כך, מי שהחזיק בנכס מספר שנים בטרם התיקון יכול להנות ממס מופחת בצורה משמעותית.

אז מה השתנה בתחילת 2018?

לגבי בעלי דירה יחידה

במשך תקופת המעבר, אם היו בידי מוכר יותר מדירת מגורים אחת ביום 1.1.2014 הוא לא יכל לעשות שימוש בפטור דירה יחידה גם אם הוא מכר דירה אחת במהלך תקופת המעבר. החל מיום 01.01.2018, בדיקת הזכאות לפטור דירה יחידה נבחנת לפי יום המכירה בלבד. אין זה משנה אם מספר ימים קודם לכן היו למוכר מספר דירות, מה שקובע הוא האם ביום המכירה המוכר הינו בעל דירה אחת, ולא מכר דירה בפטור דירה יחידה ב-18 חודשים שקדמו למכירה.

בעלי דירות מרובות

בתקופת המעבר ניתן היה להחיל את שיעור המס הלינארי על מכירת שתי דירות מזכות בלבד. החל מ-2018, מרובי הדירות אשר להם יותר משתי דירות מגורים מזכות בישראל שנרכשו לפני יום המעבר, יכולים למכור דירות בחישוב הלינארי ללא הגבלה, כאשר המס שיצטרכו לשלם יחול רק על השבח שנוצר מתחילת 2014.

העברה ללא תמורה במשפחה

בתקופת המעבר, מכירת דירה לקרוב, בתמורה או שלא בתמורה, לא הייתה זכאית לשיעור המס המוטב. כעת, החל מ – 1.1.2018 התבטלה ההגבלה שהיתה קיימת בעניין זה וניתן להעביר נכס לקרוב משפחה ולהנות מהמסלול הליניארי.

דירת ירושה

במסגרת תיקון 76 נקבע כי תושב חוץ שיש לו דירת מגורים בארץ התושבות לא יוכל למכור דירה בפטור ממס שבח  לפי סעיף 49 ב' לחוק מיסוי מקרקעין ובכלל זה לפי סעיף 49 (ב) (5) לחוק מיסוי מקרקעין – פטור בגין דירה שהתקבלה בירושה, בהנחה והדירה הנמכרת הייתה דירתו היחידה של המוריש. כיום, מנהל מיסוי מקרקעין אינו מחייב כי מקבל הדירה יהיה בעל דירה יחידה והמבחן הוא על המוריש בלבד. לאור האמור ניתנת האפשרות לתושב חוץ להנות מפטור הירושה גם אם לאותו תושב חוץ יש דירה נוספת במקום המגורים.

פטור דירת מגורים יחידה עבור תושב חוץ

לצורך הפטור במכירת דירת מגורים יחידה, צריך שהדירה הנמכרת תהיה "הדירה היחידה בארץ ובעולם". החל מיום 1.1.2014 לא יכל תושב חוץ ליהנות מפטור דירה יחידה אלא אם הוכיח כי אין לא דירה נוספת במקום התושבות, על ידי המצאת אישור רשמי מרשויות המיסים במקום התושבות שאין לו שם דירה (דבר שבפועל אינו בר השגה אלא במעט מאד מדינות). מאז שיצאה תוספת מס' 2 להוראת ביצוע 5/2013 לפני מספר חודשים, תושב חוץ שמוכר דירה יחידה בישראל יוכל להנות מהפטור בכך שימציא אישורים חלופיים התומכים בכך שאין לו דירת מגורים במקום התושבות, כגון: הסכם שכירות בתוקף, חשבונות שוטפים על הנכס המושכר, אישור מרשות המיסים או דוח מס המעידים על כך שאין הכנסות משכירות, תצהיר, מכתב מרו"ח וכו'…

לסיכום ניתן לראות כי השינויים היטיבו עם תושבי החוץ הן ביחס לפטור במכירת נכס שהתקבל בירושה והן ביחס לפטור המלא במכירת דירת מגורים יחידה. כמו כן ניתנת אפשרות לנצל את המסלול המיטיב הליניארי גם בגין העברות בתוך המשפחה וגם במכירה של מספר נכסים.

*** המפורט לעיל מהווה מידע כללי בלבד, אינו מהווה רשימה מלאה של כל השינויים והסייגים בחוק ואין לראות במאמר זה כייעוץ משפטי. יש להוועץ בעורך דין עבור כל מקרה ספציפי ובטרם כל עסקה.

הכותבות, עו"ד סתיו וייס ושרון אריאלי, עובדות בשיתוף פעולה ומלוות לקוחות בסיליקון וואלי בעסקאות נדל"ן בישראל, תוך מתן דגש על צרכיהם כתושבי ארה"ב.

sharon.arieli566@gmail.com  – stav@weissadv.com

+16506700231
WWW.WEISSADV.COM

ניתוק תושבות: טופס חדש לרשות המיסים שמקל על התהליך

ניתוק תושבות: טופס חדש לרשות המיסים שמקל על התהליך

מאת: עו"ד אדי רשקובן

רשות המיסים לוקחת צעד נוסף קדימה בכל נושא המיסוי ברילוקיישן וניתוק התושבות לצורכי מס הכנסה.

כצעד נוסף בהסדרת אופן הפעולה והטיפול בכל נושא ניתוק התושבות, פרסמה רשות המיסים טופס חדש שהינו טופס נספח לדוח השנתי ליחיד (טופס 1301) שכותרתו "הצהרת תושבות לשנת המס_____" (להלן: "הטופס החדש").

טופס זה אמור להסיר את אי הוודאות סביב השאלה מהו הדו"ח הנדרש להיות מוגש לרשות המיסים בעקבות סעיף 131(א)(5ה) לפקודת מס הכנסה. סעיף זה מחייב יחיד, אשר נחשב על פי מבחן הימים כתושב ישראל ורוצה לטעון שניתק את התושבות הישראלית משום שהעביר את מרכז חייו מישראל, להגיש דוח המפרט את העובדות שעליהן מבוססת טענתו כי איננו תושב ישראל (להלן: "הדו"ח"), אליו יצרף את המסמכים התומכים בטענתו, אם ישנם כאלה. תחולת החוק הינה לגבי דוחות שיש להגיש לשנת 2016 ואילך.

עד כה לא היה קיים טופס כאמור, ובהתאם מבחינה פרקטית היו קיימות כמה גישות לגבי מילוי דרישת החוק להגשת הדו"ח. כעת בעקבות פרסום רשות המיסים, הטופס החדש מחליף את כל סוגי הדוחות שהוגשו וקובע מסלול ברור לביצוע ניתוק התושבות במס הכנסה בשנת העזיבה את ישראל ובשנת החזרה לישראל.

בכדי להבין האם נכנסים בתחולת החוק וחובת הדיווח על גבי הטופס החדש, תחילה על יחיד לבדוק האם הוא נחשב תושב ישראל ע"פ אחד משני מבחני הימים, וזאת בשנת המעבר מישראל או המעבר לישראל.

ניתוק תושבות

המבחנים:

  1. שהייה מעל 183 יום בישראל בשנת המס. או;
  1. מקרה בו שהה היחיד פחות מ 183 יום בישראל אבל יותר מ 30 יום בשנת המס, ייחשב היחיד תושב ישראל על פי המבחן באם שהה סך של 425 ימים בישראל לאורך שלוש שנות המס האחרונות (כלומר בשנה הנוכחית פלוס השנתיים הקודמות(.

מכיוון שברוב הכמעט מוחלט של המעברים בחו"ל, היחידים שעוזבים את ישראל  "נופלים" לפחות באחד מהמבחנים לעיל כתושבי ישראל, חלה עליהם החובה להגיש דו"ח בישראל ע"פ סעיף 131(א)(5ה) לפקודת מס הכנסה. בהתאם יהיה עליהם להגיש דו"ח מס שהינו טופס 1301 שכותרתו "דין וחשבון על ההכנסות בארץ ובחו"ל בשנת המס 2017". במידה ויהיו מעוניינים לטעון כי ניתקו תושבות בשנת המס יהיה עליהם לסמן את הצהרה בטופס 1301 הרשומה כדלקמן: "אינני תושב ישראל אך מתקיימת לגבי ״חזקת ימי שהייה בישראל״ הנסתרת על-ידי ואני חייב בהגשת דוח לפי סעיף 131(א)(5ה) לפקודה. מצ״ב טופס 1348."

לאחר סימון הצהרה זו יהיה עליהם לצרף את הטופס החדש וגם אותו למלא בכדי לתמוך בעמדת ניתוק התושבות בה הם נוקטים.

הטופס החדש בנוי כשאלון אמריקאי עם רשימה סגורה של שאלות. כל שאלה מנסה לבדוק האם זיקה ספציפית נשארה או הועתקה מישראל. נראה כי הטופס מנסה לבחון היכן מצויות רוב הזיקות של היחיד וזאת, ע"פ פסיקת בתי המשפט, בכדי לקבוע האם מרכז חייו של היחיד מצוי בישראל או מחוצה לה. כאן המקום לציין כי הגדרת תושב ישראל ע"פ פקודת מס הכנסה הינה שתושב ישראל הינו מי שמרכז חייו נמצא בישראל. הפקודה מאפשרת לסתור את הקביעה כי יחיד הוא תושב ישראל למרות תחולת מבחני הימים, וזאת בטענה כי למרות תחולת המבחנים מרכז החיים עבר מישראל.

בהתאם לאמור לעיל, מומלץ כי יחידים המבצעים מעבר מישראל או מעבר לישראל יסתייעו בייעוץ מתאים בכדי להבין מה נדרש מהם מבחינה חוקית בעת ביצוע המעבר.

לעיונכם להלן הקישורית לטופס החדש (טופס 1348):

https://taxes.gov.il/taxesformslist/itc1348_%E2%80%AC2017.pdf

 

אדי רשקובן, עו"ד (כלכלן)

מיסוי בינלאומי ורילוקיישן.

eddie@relotaxes.com

www.relotaxes.com