מה זה אפוסטיל? וכיצד ניתן לקבל אותו?

מה זה אפוסטיל? וכיצד ניתן לקבל אותו?

מאת: עו"ד סתיו וייס ועו"ד שרון אריאלי

סביר להניח שבמסגרת המעבר לקליפורניה נדרשתם לספק לא מעט מסמכים רשמיים כמו תעודת נישואין, תעודת לידה או כל מסמך רשמי אחר ואז עלתה המילה אפוסטיל שוב ושוב. כדי להבין מה עומד מאחורי המושג יותר לעומק, הכנו מסמך שמפרט את התשובות לכל השאלות ואת הדרכים להנפיק את אותו אפוסטיל.

המילה “apostille” באה מלטינית, מהמילה postilla”" אשר משמעותה "הערה, הסבר". כך שלמעשה אפוסטיל היא תוספת בשולי או בתחתית הכתיבה.

האפוסטיל נועד לאשר כי תעודה או מסמך אשר השימוש בו ייעשה במדינה אחרת הינו רשמי, מקורי, והונפק על ידי הרשות המוסמכת לכך במדינה בה הונפק. האפוסטיל כולל מידע על הרשות המוסמכת שהנפיקה את המסמך, תוארו של בעל התפקיד המאמת את החתימה על גבי המסמך או התעודה וכיוב'.

אפוסטיל יידרש במקרה של מסמכים רשמיים כגון תעודת נישואין, תעודת לידה או כל מסמך רשמי אחר שיצא מידי אחת מרשויות המדינה, וכן במקרה של מסמכים אשר אומתו על ידי נוטריון, ובמקרה זה האפוסטיל מאשר כי הנוטריון החתום על המסמך הוא אכן נוטריון על פי דיני המדינה שהנפיקה את האפוסטיל.

עבור המדינות שחתמו על אמנת האג מה- 5 באוקטובר 1961, החליף האפוסטיל את דרישות הלגליזציה הפורמליות של מסמך רשמי ממדינה אחרת שהיו קיימות עד כה. לפני אימוץ האמנה היה צריך לאמת את התעודה הציבורית ברשות המוסמכת שהנפיקה אותה, לאמת את חתימת אותה רשות במשרד החוץ של אותה מדינה, ולבסוף, לאמת את חתימת משרד החוץ בנציגות הדיפלומטית או הקונסולרית של המדינה בה יש להציג את המסמך. יש לציין כי הליך זה נדרש גם כיום במקרים בהם אדם מבקש להציג תעודה ציבורית של מדינה אחת במדינה אחרת, כאשר אחת מאותן מדינות אינה חתומה על אמנת האג.

את האפוסטיל יכולות לתת אך ורק הרשויות המוסמכות לכך במדינה. כך למשל, הרשויות המוסמכות לתת אפוסטיל במדינת ישראל הן משרד החוץ, רשמים של בתי משפט השלום ועובדי מדינה שמונו על ידי שר המשפטים. פקידים מוסמכים לעניין זה יושבים ברבים מבתי המשפט ברחבי הארץ. בקליפורניה הרשות המוסמכת לתת אפוסטיל היא משרד מזכיר המדינה (Secretary of State).

האמנה קבעה גם את צורת האפוסטיל כריבוע של מינימום 9 ס"מ לכל צלע, אשר מכיל את הכותרת בצרפתית "Apostille (Convention de La Haye du 5 octobre 1961)" ואת המידע הבא:

  1. המדינה.
  2. מסמך ציבורי הזה נחתם על ידי (…).
  3. אשר פועל בתפקידו (…).
  4. הנושא חותם / חותמת של (…).
  5. מיקום.
  6. תאריך.
  7. חתימה.
  8. מספר.
  9. חותם / חותמת.
  10. חתימה.

משרדנו נותן שירותי נוטריון כולל אפוסטיל בישראל ובארה"ב.

*** המפורט לעיל מהווה מידע כללי בלבד ואין לראות במאמר זה כייעוץ משפטי. יש להוועץ בעורך דין עבור כל מקרה לגופו

הכותבות, עו"ד סתיו וייס ושרון אריאלי, מלוות לקוחות בסיליקון וואלי בעסקאות נדל"ן בישראל, תוך מתן דגש על צרכיהם כתושבי חוץ.

sharon.@weissarieli.com   –  stav@weissarieli.com

+16506700231
WWW.WEISSARIELI.COM

כיצד תאכפו בישראל הסכם גירושין שנחתם כאן?

כיצד תאכפו בישראל הסכם גירושין שנחתם כאן?

מאת: עו"ד שרון אריאלי וסתיו וייס

הגירה לארץ חדשה ורחוקה טומנת בחובה אתגרים רבים: קשיי קליטה, שפה, מרחק מרשת הביטחון

המוכרת, מציאת עבודה חדשה וכו'. ישנם זוגות שלא צולחים את האתגרים הללו, נפרדים ואף בוחרים

להפריד כוחות ולהתגרש.

Wife signs divorce decree form with ring

לאלו אשר בחרו להישאר במדינה אליה היגרו מישראל ולהגיע לידי הסכם גירושין בה, ישנה אופציה

לאכוף את הסכם הגירושין בישראל.

פסק דין שניתן במדינה זרה, או לצורך העניין הסכם שקיבל תוקף של פסק דין באותה מדינה, אינו ניתן

לאכיפה בישראל באופן אוטומטי. יש לפתוח בהליך משפטי מול בית משפט מוסמך בישראל. בתום

ההליך, פסק החוץ יקבל תוקף זהה לתוקפו של פסק דין שניתן בישראל.

בהתאם לחוק אכיפת פסקי חוץ תשי"ח 1985 (להלן: "חוק אכיפת פסקי חוץ" ו/או "החוק"), על

ההסכם אותו מבקשים לאכוף בישראל לעמוד בארבעה תנאים מצטברים כדלקמן:

  1. ההסכם קיבל תוקף של פסק דין מאת בית המשפט המוסמך במדינה בה ניתן.
  2. פסק הדין הינו סופי ואינו ניתן לערעור (עם זאת, בית המשפט רשאי, לפי הנסיבות, לאכוף פסק חוץ

זמני או צו ביניים בענייני מזונות אף כשהוא ניתן עוד לערעור).

  1. ההסכם ניתן לאכיפה בישראל ואינו נוגד את תקנת הציבור.
  2. ההסכם הינו בר ביצוע במדינה בה ניתן.

תנאי נוסף לאכיפת פסק החוץ בישראל הינו הדדיות באכיפה. פסק-חוץ לא יוכרז אכיף בישראל אם ניתן

במדינה שלפי דיניה אין אוכפים פסקים של בתי המשפט בישראל. ישנם כמובן עוד תנאים בחוק אשר

לא נתייחס אליהם במאמר זה, ויש לבחון כל מקרה לגופו.

הרעיון המרכזי של חוק אכיפת פסקי חוץ הוא שלא להיזדקק לבדיקה מקומית ומחודשת של ההליך

המשפטי שנדון בערכאה זרה, שכן במקרה זה אין בית המשפט המקומי בישראל בודק את תוכנו של פסק

הדין אלא רק נדרש לאוכפו לפי "קליפת הפסק ולא של תוכנו", ועל כן הדינים החלים על הגירושין, בין

היתר בעניין חלוקת רכוש ו/או משמורת ו/או מזונות במדינת ישראל אינם רלוונטיים, שכן הם אינם

באים לידי ביטוי באכיפת פסק החוץ (ה"פ 246/96 שובל נ' פרטוק).

חשוב לציין, כי גם אם נפלו טעויות בפסק החוץ, לא יהיה בכך כדי למנוע את אכיפתו של הפסק בישראל ובלבד שהוא עומד בכל התנאים המנויים בחוק אכיפת פסקי חוץ. הדבר נועד, בין היתר, להגן על המערכת

המשפטית ולשים קץ להתדיינות המשפטית, שכן לא ייתכן שסכסוך שכבר הוכרע ואינו ניתן עוד לערעור

ייפתח מחדש במדינה שונה (בכפוף לסייגים המנויים בחוק), וכן לכבד את מערכות השיפוט של המדינות

השונות על מנת לעודד הדדיות ואכיפת פסקי דין ישראלים על ידי אותן מדינות.

את הסכם הגירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין במקום התושבות יש לתרגם נוטריונית לעברית ולהגיש

ביחד עם בקשה מתאימה ומסמכים תומכים נוספים לבית המשפט לענייני משפחה בישראל, לצורך

אכיפתו בישראל.

במידה שאחד מבני הזוג יבחר לחזור ולחיות בישראל הוא יוכל ליהנות מהזכויות המוקנות לו מכוח הסכם

הגירושין, קרי הזכות למזונות, חלוקת רכוש (הכוונה לרכוש הנמצא בישראל), משמורת וכו'. ככל

וההסכם כולל רכוש בישראל, אכיפתו בישראל תהיה הכרחית על מנת להוציא לפועל את חלוקת הרכוש

בין הצדדים.

כמו כן, אכיפת ההסכם בישראל, ככל וההסכם כולל חלוקת מקרקעין, תייתר את הצורך בתשלומי מיסים

ו/או בדיווח לרשויות מיסוי מקרקעין בישראל מאחר שהעברת זכויות במקרקעין (או בזכות באיגוד

מקרקעין) הנעשית על פי פסק דין שניתן אגב הליכי גירושין לא נחשבת כמכירה או כפעולה באיגוד לעניין

חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) תשכ"ג 1963- , וזאת בין אם ההעברה מתבצעת בין בני הזוג ובין

אם ההעברה הינה מהם לילדיהם.

לסיכום, הליך הגירושין הינו הליך מורכב ולא פשוט, על אחת כמה וכמה כשהוא מתרחש במדינה שאיננה מדינת המוצא ועל כן חשוב מאוד לדעת מהן האפשרויות ו/או הזכויות העומדות בפני כל אחד מהצדדים ולקבל ייעוץ והכוונה נכונים גם במדינת המוצא וגם במדינת התושבות.

משרד עורכי הדין וייס אריאלי ושות' מתמחה בייצוג תושבי חוץ. למשרד שלוחה בסיליקון וואלי ובישראל.

www.weissarieli.com 

*** המפורט לעיל מהווה מידע כללי בלבד ואין לראות במאמר זה כייעוץ משפטי. יש להוועץ עם אנשי מקצוע מתאימים ולבחון כל מקרה לגופו.

השפעת תושבות המס האמריקאית על ניתוק תושבות המס הישראלית

השפעת תושבות המס האמריקאית על ניתוק תושבות המס הישראלית

מאת: עו"ד אדי רשקובן

זה עתה התפרסם פסק דין חדש בעניין תושבות ישראלית לצורכי מס הכנסה (ע"א 476/17). זהו פסק דין של בית המשפט העליון שנפסק בערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי משנת 2016 בעניינו של המערער אמית אמשיקשוילי רפי (ע"מ 19898-03-13). אמית אמשיקשוילי טען כי בשנת 2007 לא היה תושב ישראל לעניין מס הכנסה, ולכן אין עליו לשלם מס על הכנסות שהרוויח מחוץ לישראל באותה השנה. רשות המיסים טענה כי המערער היה תושב ישראל באותה שנה וזאת כי מרכז חייו היה בישראל בשנת 2007. יש לציין כי המקרה של המערער אינו מקרה שגרתי ואינו המקרה "הקלאסי" של מעבר מישראל (רילוקיישן) וזאת משום שהבחור הינו שחקן פוקר אשר החל שנת 2002 אמנם שהה תקופות ארוכות מחוץ לישראל, אולם היה מגיע לישראל לעיתים לתקופות שאינן קצרות והיה מסתובב בין כמה מקומות בעולם לצורך משחקי פוקר, מעיין נווד. זה כמובן בשונה ממקרים בהם עוברים יחידים עם משפחתם לחו"ל לצורך עבודה, ממוקמים במקום אחד לאורך תקופה ארוכה ומגיעים לישראל לביקורי חופשה קצרים.

בפסק הדין של בית המשפט המחוזי מבצע כבוד השופט הארי קירש בחינה של מרכז חייו של המערער בשנים הרלוונטיות וזאת ע"פ הפרמטרים המופיעים בחוק. ממצאיו של השופט בפסק הדין הם שאמנם היו לא מעט זיקות אותן ניתק המערער מישראל אולם לבסוף נדחה הערעור בשל שלושה שיקולים עיקריים:

  • המערער נכח בישראל פרקי זמן ממושכים בתקופה המדוברת הרבה מעבר לאדם שמגיע לביקורי מולדת קצרים.
  • שנית, המערער נהג להעביר באופן מתמיד את זכיותיו ופעמים רבות את חסכונותיו וזכיותיו ממשחקי הפוקר לישראל והסכומים היו סכומים משמעותיים.
  • שלישית, המערער לא הכה שורשים של ממש בשום מקום אחר בעולם, הוא לא הזדהה כתושב של שום מדינה אחרת כולל ארה"ב ולא הגיש שם דו"חות מס כלל ואינו טוען שהיה תושב שם.

בפסק הדין של בית המשפט העליון אשר פורסם זה עתה מאשר השופט בקצרה את ממצאי בית המשפט המחוזי בעניין בחינת מרכז החיים ולכן דוחה את הערעור. ביהמ"ש כן מוצא לנכון להתעכב על השיקול השלישי בהחלטת השופט בפסק הדין של בית המשפט המחוזי ואשר מופיע לעיל.

כותב השופט הנדל כי אמנם הדין בישראל לא דורש כי אדם יהא תושב של מדינה אחרת בכדי שיקבעו כי הוא לא תושב ישראל, אולם ברגע שאדם מצביע כי יש לו תושבות מס במדינה אחרת הדבר עשוי לתמוך בבחינת ניתוק תושבותו מישראל ובלשון בית המשפט "… אך נכון להוסיף כי בשעה שאדם מצביע על תושבותו במדינה אחרת לצרכי מס, הדבר עשוי לתמוך במידה מסוימת בכך שמרכז חייו אינו בישראל. רוצה לומר, הפניה למדינה אחרת בה הנישום טוען שהיה תושב בשנת המס, הינה מאפיין רלוונטי במסגרת הבחינה הכוללת של מרכז חייו."

נקודה זו היא נקודה חשובה בכל נושא הרילוקיישן וניתוק התושבות לצורכי מס.

במקרים בהם עובר אדם במהלך השנה מישראל למדינה כמו ארה"ב נשאלת השאלה מבחינת דיני המס בארה"ב מהו הסטטוס המיסויי של אותו אדם במקרים בהם הוא יכול לבחור להיחשב כתושב מס אמריקאי או כלא תושב. לא אכנס לדיון ארוך אולם בקצרה, בארה"ב ישנם מקרים בהם מי שנמצא פחות מ 183 ימים בשנה בארה"ב יוכל לבחור בין שני סטטוסים החל מרגע הגעתו לארה"ב, תושב או לא תושב. ובכן פסק הדין של בית המשפט העליון המוזכר לעיל מדגיש שיקול חשוב נוסף בבחינת בחירת סטטוס התושבות במדינת היעד. בחירת סטטוס של תושב מס במדינת היעד יחזק באופן משמעותי את עמדת ניתוק התושבות בישראל. חשוב לציין כי מגיעים אליי לא מעט מקרים בהם יועץ המס במדינת היעד אינו מתייחס לסוגיה זו ואז אנו נאלצים לבחון את הסוגיה ובמידת הצורך לתקן את סטטוס הגשת הדו"ח במדינת היעד וזאת בכדי לחזק משמעותית את עמדת ניתוק התושבות בישראל. פסק הדין של בית המשפט העליון מאשר נקודה זו בצורה ברורה.

אדי רשקובן, עו"ד (כלכלן)

מיסוי בינלאומי ורילוקיישן.

eddie@relotaxes.com

www.relotaxes.com

 

*רוצים לקבל עדכונים שוטפים מאתר בעניינים ומה-ICC בכלל? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

השינויים המרכזיים בחוק מיסוי מקרקעין בישראל לשנת 2018

השינויים המרכזיים בחוק מיסוי מקרקעין בישראל לשנת 2018

מאת: עו"ד סתיו וייס ועו"ד שרון אריאלי

שנת 2018 הביאה עימה מספר שינויים במיסוי מקרקעין בישראל, הנובעים בעיקר מהעובדה כי תקופת המעבר אשר הוגדרה במסגרת תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין הסתיימה בסוף שנת 2017.

אז בואו נחזור כמה צעדים אחורה ונרענן זכרוננו במה מדובר.

iStock.com/sebboy12

תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג – 1963 אשר נכנס לתוקף ביום 01.01.2014, צמצם באופן משמעותי את אפשרויות השימוש בפטור מתשלום מס שבח במכירת דירות מגורים, וקבע תקופת מעבר שהחלה ב- 1.1.2014 והסתיימה ב-31.12.2017, בה חלו הוראות מעבר.

כמה מן השינויים הבולטים שהביא תיקון 76 היו ביטול הפטור הכללי ממס שבח (במכירה כל 4 שנים), קביעת תנאים חדשים לפטור במכירת דירת מגורים יחידה, וקביעת מסלול חיוב מס שבח מיטיב, הנקרא מיסוי ליניארי, למי שאינו יכול להינות מפטור דירת מגורים יחידה. במסגרת המסלול הליניארי ניתן למכור נכס בישראל ולשלם מס שבח רק על התקופה מיום 1.1.2014 ועד ליום המכירה. כך, מי שהחזיק בנכס מספר שנים בטרם התיקון יכול להנות ממס מופחת בצורה משמעותית.

אז מה השתנה בתחילת 2018?

לגבי בעלי דירה יחידה

במשך תקופת המעבר, אם היו בידי מוכר יותר מדירת מגורים אחת ביום 1.1.2014 הוא לא יכל לעשות שימוש בפטור דירה יחידה גם אם הוא מכר דירה אחת במהלך תקופת המעבר. החל מיום 01.01.2018, בדיקת הזכאות לפטור דירה יחידה נבחנת לפי יום המכירה בלבד. אין זה משנה אם מספר ימים קודם לכן היו למוכר מספר דירות, מה שקובע הוא האם ביום המכירה המוכר הינו בעל דירה אחת, ולא מכר דירה בפטור דירה יחידה ב-18 חודשים שקדמו למכירה.

בעלי דירות מרובות

בתקופת המעבר ניתן היה להחיל את שיעור המס הלינארי על מכירת שתי דירות מזכות בלבד. החל מ-2018, מרובי הדירות אשר להם יותר משתי דירות מגורים מזכות בישראל שנרכשו לפני יום המעבר, יכולים למכור דירות בחישוב הלינארי ללא הגבלה, כאשר המס שיצטרכו לשלם יחול רק על השבח שנוצר מתחילת 2014.

העברה ללא תמורה במשפחה

בתקופת המעבר, מכירת דירה לקרוב, בתמורה או שלא בתמורה, לא הייתה זכאית לשיעור המס המוטב. כעת, החל מ – 1.1.2018 התבטלה ההגבלה שהיתה קיימת בעניין זה וניתן להעביר נכס לקרוב משפחה ולהנות מהמסלול הליניארי.

דירת ירושה

במסגרת תיקון 76 נקבע כי תושב חוץ שיש לו דירת מגורים בארץ התושבות לא יוכל למכור דירה בפטור ממס שבח  לפי סעיף 49 ב' לחוק מיסוי מקרקעין ובכלל זה לפי סעיף 49 (ב) (5) לחוק מיסוי מקרקעין – פטור בגין דירה שהתקבלה בירושה, בהנחה והדירה הנמכרת הייתה דירתו היחידה של המוריש. כיום, מנהל מיסוי מקרקעין אינו מחייב כי מקבל הדירה יהיה בעל דירה יחידה והמבחן הוא על המוריש בלבד. לאור האמור ניתנת האפשרות לתושב חוץ להנות מפטור הירושה גם אם לאותו תושב חוץ יש דירה נוספת במקום המגורים.

פטור דירת מגורים יחידה עבור תושב חוץ

לצורך הפטור במכירת דירת מגורים יחידה, צריך שהדירה הנמכרת תהיה "הדירה היחידה בארץ ובעולם". החל מיום 1.1.2014 לא יכל תושב חוץ ליהנות מפטור דירה יחידה אלא אם הוכיח כי אין לא דירה נוספת במקום התושבות, על ידי המצאת אישור רשמי מרשויות המיסים במקום התושבות שאין לו שם דירה (דבר שבפועל אינו בר השגה אלא במעט מאד מדינות). מאז שיצאה תוספת מס' 2 להוראת ביצוע 5/2013 לפני מספר חודשים, תושב חוץ שמוכר דירה יחידה בישראל יוכל להנות מהפטור בכך שימציא אישורים חלופיים התומכים בכך שאין לו דירת מגורים במקום התושבות, כגון: הסכם שכירות בתוקף, חשבונות שוטפים על הנכס המושכר, אישור מרשות המיסים או דוח מס המעידים על כך שאין הכנסות משכירות, תצהיר, מכתב מרו"ח וכו'…

לסיכום ניתן לראות כי השינויים היטיבו עם תושבי החוץ הן ביחס לפטור במכירת נכס שהתקבל בירושה והן ביחס לפטור המלא במכירת דירת מגורים יחידה. כמו כן ניתנת אפשרות לנצל את המסלול המיטיב הליניארי גם בגין העברות בתוך המשפחה וגם במכירה של מספר נכסים.

*** המפורט לעיל מהווה מידע כללי בלבד, אינו מהווה רשימה מלאה של כל השינויים והסייגים בחוק ואין לראות במאמר זה כייעוץ משפטי. יש להוועץ בעורך דין עבור כל מקרה ספציפי ובטרם כל עסקה.

הכותבות, עו"ד סתיו וייס ושרון אריאלי, עובדות בשיתוף פעולה ומלוות לקוחות בסיליקון וואלי בעסקאות נדל"ן בישראל, תוך מתן דגש על צרכיהם כתושבי ארה"ב.

sharon.arieli566@gmail.com  – stav@weissadv.com

+16506700231
WWW.WEISSADV.COM

ניתוק תושבות: טופס חדש לרשות המיסים שמקל על התהליך

ניתוק תושבות: טופס חדש לרשות המיסים שמקל על התהליך

מאת: עו"ד אדי רשקובן

רשות המיסים לוקחת צעד נוסף קדימה בכל נושא המיסוי ברילוקיישן וניתוק התושבות לצורכי מס הכנסה.

כצעד נוסף בהסדרת אופן הפעולה והטיפול בכל נושא ניתוק התושבות, פרסמה רשות המיסים טופס חדש שהינו טופס נספח לדוח השנתי ליחיד (טופס 1301) שכותרתו "הצהרת תושבות לשנת המס_____" (להלן: "הטופס החדש").

iStock.com/artisteer

טופס זה אמור להסיר את אי הוודאות סביב השאלה מהו הדו"ח הנדרש להיות מוגש לרשות המיסים בעקבות סעיף 131(א)(5ה) לפקודת מס הכנסה. סעיף זה מחייב יחיד, אשר נחשב על פי מבחן הימים כתושב ישראל ורוצה לטעון שניתק את התושבות הישראלית משום שהעביר את מרכז חייו מישראל, להגיש דוח המפרט את העובדות שעליהן מבוססת טענתו כי איננו תושב ישראל (להלן: "הדו"ח"), אליו יצרף את המסמכים התומכים בטענתו, אם ישנם כאלה. תחולת החוק הינה לגבי דוחות שיש להגיש לשנת 2016 ואילך.

עד כה לא היה קיים טופס כאמור, ובהתאם מבחינה פרקטית היו קיימות כמה גישות לגבי מילוי דרישת החוק להגשת הדו"ח. כעת בעקבות פרסום רשות המיסים, הטופס החדש מחליף את כל סוגי הדוחות שהוגשו וקובע מסלול ברור לביצוע ניתוק התושבות במס הכנסה בשנת העזיבה את ישראל ובשנת החזרה לישראל.

בכדי להבין האם נכנסים בתחולת החוק וחובת הדיווח על גבי הטופס החדש, תחילה על יחיד לבדוק האם הוא נחשב תושב ישראל ע"פ אחד משני מבחני הימים, וזאת בשנת המעבר מישראל או המעבר לישראל.

ניתוק תושבות

המבחנים:

  1. שהייה מעל 183 יום בישראל בשנת המס. או;
  1. מקרה בו שהה היחיד פחות מ 183 יום בישראל אבל יותר מ 30 יום בשנת המס, ייחשב היחיד תושב ישראל על פי המבחן באם שהה סך של 425 ימים בישראל לאורך שלוש שנות המס האחרונות (כלומר בשנה הנוכחית פלוס השנתיים הקודמות(.

מכיוון שברוב הכמעט מוחלט של המעברים בחו"ל, היחידים שעוזבים את ישראל  "נופלים" לפחות באחד מהמבחנים לעיל כתושבי ישראל, חלה עליהם החובה להגיש דו"ח בישראל ע"פ סעיף 131(א)(5ה) לפקודת מס הכנסה. בהתאם יהיה עליהם להגיש דו"ח מס שהינו טופס 1301 שכותרתו "דין וחשבון על ההכנסות בארץ ובחו"ל בשנת המס 2017". במידה ויהיו מעוניינים לטעון כי ניתקו תושבות בשנת המס יהיה עליהם לסמן את הצהרה בטופס 1301 הרשומה כדלקמן: "אינני תושב ישראל אך מתקיימת לגבי ״חזקת ימי שהייה בישראל״ הנסתרת על-ידי ואני חייב בהגשת דוח לפי סעיף 131(א)(5ה) לפקודה. מצ״ב טופס 1348."

לאחר סימון הצהרה זו יהיה עליהם לצרף את הטופס החדש וגם אותו למלא בכדי לתמוך בעמדת ניתוק התושבות בה הם נוקטים.

הטופס החדש בנוי כשאלון אמריקאי עם רשימה סגורה של שאלות. כל שאלה מנסה לבדוק האם זיקה ספציפית נשארה או הועתקה מישראל. נראה כי הטופס מנסה לבחון היכן מצויות רוב הזיקות של היחיד וזאת, ע"פ פסיקת בתי המשפט, בכדי לקבוע האם מרכז חייו של היחיד מצוי בישראל או מחוצה לה. כאן המקום לציין כי הגדרת תושב ישראל ע"פ פקודת מס הכנסה הינה שתושב ישראל הינו מי שמרכז חייו נמצא בישראל. הפקודה מאפשרת לסתור את הקביעה כי יחיד הוא תושב ישראל למרות תחולת מבחני הימים, וזאת בטענה כי למרות תחולת המבחנים מרכז החיים עבר מישראל.

בהתאם לאמור לעיל, מומלץ כי יחידים המבצעים מעבר מישראל או מעבר לישראל יסתייעו בייעוץ מתאים בכדי להבין מה נדרש מהם מבחינה חוקית בעת ביצוע המעבר.

לעיונכם להלן הקישורית לטופס החדש (טופס 1348):

https://taxes.gov.il/taxesformslist/itc1348_%E2%80%AC2017.pdf

 

אדי רשקובן, עו"ד (כלכלן)

מיסוי בינלאומי ורילוקיישן.

eddie@relotaxes.com

www.relotaxes.com