חופשת החורף 2019: המלצות למבקרים בישראל

חופשת החורף 2019: המלצות למבקרים בישראל

מאת: דלית גבירצמן

חורף 2019. ישראל תופסת אותי בדיוק בזמן, אחרי שבועות ארוכים ולחוצים, והיא מערסלת אותי כמו שרק מולדת יודעת. הגעתי אל חופשת החורף הזאת, שלא כמנהגי, לא מתוכננת וללא כל ציפיות וחשקים בוערים. בתחילה, קיבלו את פני ימים גשומים, אפרוריות מדכדכת ואובך, וכל מה שרציתי היה להתכרבל תחת שמיכת הפוך, לנוח ולקרוא. ואז הגיעה צלחת מהבילה של צ׳ולנט נחמה אלוהי אצל אבא ואימא שריפדה לי את הבטן ואת הנשמה. מיד למחרת הפציעה השמש, ולאט לאט, הרגשתי שאני חוזרת אל עצמי ואל חושי במקום אותו אני כל כך אוהבת. חורף ישראלי הוא חורף חלומי. השמיים הכחולים, חוף הים וקרני השמש המלטפות הופכים את החופשה לאידאלית. הכול נראה פתאום קצת יותר נינוח, ואולי זאת רק אני.

חורף 2019. עשרים שנה חלפו מאז ישבנו חרדים וחוששים לקראת סוף המילניום, ולא ידענו לאיזה עולם נתעורר. תחזיות עגומות יותר ופחות על קיצו של העולם וקריסת מערכות הטלפונים, החשמל והבנקים הצליחו לחלחל ולערער גם את הרציונאלים שבינינו. אלו היו חודשים ספורים לאחר שעברנו לקליפורניה ותחושות הזרות והניכור בכריסמס הראשון במדינה זרה לא תרמו לחשש הכללי.

חורף 2019. אני מוצאת את עצמי בארץ הסופגניות הבלתי מוגבלות וליבי רן. ישראל עוטפת אותי כמו צעיף חם, ואני שוב שועטת ברחובותיה וסופגת אותה אל תוכי. בדרכי אני אוספת, כמו תמיד, חוויות מענגות אותן אני שוזרת למעני ולמען המבקרים כעת או בחודשים הקרובים. אז הפעם, קבלו את רשימת הדברים ה״חמים״ לחורף בישראל 2019.

מגרב

תחנה ראשונה, אני מתעלפת במקום חדש שנפתח זה לא מכבר, במתחם חדש הנקרא ״מגרב״. מדובר במסעדה-חנות-מעדנייה המתמחה במטעמים צפון אפריקאים הכוללים מאפים מהטאבון, אוכל ביתי, כלי בישול והגשה, עוגות וקינוחים. לו היתה לי החירות, הייתי קוראת למקום מענגייה, מלשון עונג ובמשקל מעדנייה. הסיבה לכך היא עוגת הבורקס במילוי גבינת העיזים שהממה אותי, וכל דבר שקניתי הביתה; מהאושפלאו, הטאבולה כרובית ועד הכבד קצוץ וחלת המטבוחה (חלה לשבת במילוי סלט מטבוחה מרוקאי), זכו כולם לתשואות רמות. חם אש!

מגרב. יגאל אלון 94, תל אביב

ביסטרו ארצי

צילום: יונתן בן חיים, יחסי ציבור

תחנה שנייה. מבחינתי, רמת אביב תמיד תהיה הבית. בכל פעם שאני נוסעת ברחוב חיים לבנון וחולפת על פני אוניברסיטת תל אביב, אני נזכרת בשנים הקסומות כסטודנטית צעירה, כשהאיש היקר ואני רק עברנו לגור ביחד בדירה מול האוניברסיטה, שם נולדו ילדי ושם חיינו עד שעברנו לקליפורניה. בקצה הרחוב ישנו אחד מהמוזיאונים האהובים עלי, מוזיאון ארץ ישראל או כפי שהוא מכונה כיום, מוז״א. בכניסה למוזיאון נפתח מקום חדש הנקרא ארצי, ביסטרו של השף איל לביא. התפריט כולל מנות מאזטים נפלאות וטעימות כגון עלי גפן ממולאים, צזיקי ועדשים שחורות שהגיעו אל השולחן עם לחם כוסמין מושלם, והכול מדויק וטעים להפליא.

ארציחיים לבנון 2, מוזיאון ארץ ישראלרמת אביב

2019 – יצירה חדשה מאת אוהד נהרין

תחנה שלישית. כל מי שמכיר אותי, יודע שהתמכרתי לגאגא, אותה שפת תנועה ייחודית שהמציא אוהד נהרין. מידי ביקור שלי בארץ, אני פוקדת את נווה צדק ונהנית מהמופעים של להקת בת שבע הכה-מצוינת. באולם ורדה הקטן והאינטימי מזומנת לכם יצירת מחול חדשה של היוצר המוכשר בשם 2019, שהיא חוויה חושית יוצאת מן הכלל. מהרגע הראשון שבו עלו הרקדנים בזה אחר זה לבמה ועד לרגע שבו כבו האורות והם קדו לקהל שהריע להם, חשתי התעלות שכמותה לא חוויתי זמן רב. המוזיקה המצוינת, הקצב, הטקסטים והיופי שבתנועה יוצרים קפסולה בלתי נשכחת של זמן ומקום. יופי בהתגלמותו!

להקת מחול בתשבעמרכז סוזן דללתלאביב יפו

מסעדת רביבה

תחנה רביעית. ברשימת המקומות החדשים והחמים לחורף 2019 נמצאת מסעדת רביבה הממוקמת בקומה השנייה במתחם ג׳י, ממש ליד מסעדת ״התרנגול הכחול״. רביבה הצטרפה אל אחיותיה ״רביבה וסיליה״ המסעדה ובית הקפה, המעדנייה ופיצרייה, והיא מהווה מענה מוקפד, מפנק ואינטימי לארוחות בוקר וצהריים. האסתטיקה וההקפדה על הפרטים הקטנים מתחילות מהכלים היפים ומעיצוב החלל של המסעדה, כל הדרך למנות ולשירות. התפעלנו מסלסלת הלחמים הטריים, המזנון המגיש כל טוב לצד המנות העיקריות, וכל הדרך עד לקינוחים. עונג צרוף!

רביבה second floor, ניסים אלוני 10, קומה 2, תל אביב

מסעדת ״שחקי שחקי״

תחנה חמישית. אהבתי לתל אביב היא משהו שאין בכוונתי להתנצל עליו או להצטדק בגינו. אז כן, פקדתי בביקור הזה גם את חיפה, עמק חפר, בני ציון, חדרה, הרצליה, ואפילו עד לשוק ברמלה הרחקתי לכת, ועדיין – אין שנייה לתל אביב. כן, היא צפופה, פקוקה ואין בה חנייה, אבל כל דקה בה טומנת בחובה הרפתקה חדשה. מיפו הנהדרת על סמטאותיה והחנויות הקטנות שבה דרך הטיילת הכי יפה בעולם, ועד לבתי הקפה הקטנים הפזורים בה בכל פינה, תל אביב היא אחת ויחידה. בלב תל אביב, ברחוב טשרניחובסקי, נמצאת מסעדת ״שחקי שחקי״ של יהלומה לוי, שהיתה בעבר מנכ״לית רדיו תל אביב, ואני עוקבת אחריה מאז שפתחה את ״הביסטרון״ שלה בשוק לוינסקי. כבר בקיץ שעבר פקדתי את המקום החדש שלה הקרוי בשם שהוא מחווה לשם הרחוב, ונשארתי עם טעם של עוד. המנות היו קטנות ולא זולות, אך טעימות-טעימות, וידעתי שעוד אשוב.

טשרניחובסקי 4, תלאביב

מופע של קותימן

תחנה שישית ואחרונה להפעם. האם יש מישהו שלא שמע עדיין על קותימן? כן, אותו מפיק, מלחין ומוזיקאי ישראלי מוכשר ונחבא אל הכלים שהתוודעתי אליו כשצפיתי בסרט התיעודי המרגש Presenting Princess Shaw. אחר כך, בתערוכה offgrid offline שהיתה לו במוזאון היהודי שבסן פרנסיסקו. מאז, אני עוקבת אחרי האמן המוכשר הזה, ולא ידעתי את נפשי מרוב אושר כשגיליתי שהוא בדיוק מופיע בהוסטל אברהם, שהוא אחד המקומות המגניבים בתל אביב. המופע התקיים במסגרת פסטיבל ג׳אז תל אביב ובו התארח החצוצרן המצוין אבישי כהן. קותימן המזוקן, שנראה משהו בין ישו הנוצרי לפסל משה של מיכאלאנג׳לו, מנצח על האורקסטרה בכישרון גדול ובצניעות רבה. פנטסטי!

עד כאן, חברים. אלו הם הדברים שעשו לי את החורף, וחיממו את ליבי עד כה. שולחת לכם חיבוקים מהעיר הלבנה, שכה טובה אלי.

שלכם, באיחולים לחג חנוכה שמח ומאיר, וחופשה נעימה ומהנה באשר אתם,

דלית גבירצמן

dalit@gvirtsman.com

 

*מעונינים בעדכונים והמלצות נוספות מדלית ומה-ICC בכלל? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

מערכת הבריאות בארה״ב: הכל על השיטה, המונחים והטיפים השימושיים

מערכת הבריאות בארה״ב: הכל על השיטה, המונחים והטיפים השימושיים

מאת: אור יוחנן

אתחיל בגילוי נאות: אני חושב שבאופן כללי – מערכת הבריאות בארה״ב בנויה בצורה מטופשת ונוראית. הפרדת הרשויות (המלאכותית, לכאורה) בין הגורם המטפל לגורם המחייב גורמת לכך שכשאתה נכנס לרופא אתה לא טרוד רק ממצבך הרפואי, אלא גם מהשאלה כמה זה יעלה, ובפרט האם הביטוח יכסה זאת. במילה אחת – דרעק.

Photo by Valeriya/iStock

א – ב – ל, אני סבור שיש מיסקונספציה בציבור אלו שביצעו ואלו ששוקלים מעבר לארה״ב, כאילו מחיר הבריאות גבוה בהפרש בלתי נתפס מהמחיר בארץ הקודש, וזה איך לומר בעדינות … לא מדויק.

אז החלטתי להקדיש כתבה לנושא, ראשית אתייחס לאיך המערכת בנויה, לאחר מכן אפרט על כמה מונחים שחובה להכיר, אציין מספר טיפים שימושיים, ולבסוף אשווה בין העלות של ביטוח רפואי אמריקאי לעלות מערכת הבריאות הישראלית.
אציין כי אני מתייחס אך ורק למקרה של אדם עם ביטוח בריאות בארה״ב, למי שחי בארה״ב ואינו מחזיק בביטוח בריאות יש דברים חשובים יותר לעשות מאשר לקרוא את הפוסט הזה.

(דיסקליימר: הכותב אינו רופא ואינו מומחה, הכתוב נועד למטרות בידור בלבד ואיני לוקח אחריות על כלום)

אז… איך זה עובד בעצם?

כשניגשים לרופא בארה״ב, מתבצעת עסקה בין 3 צדדים: רופא –> ביטוח –> לקוח. מבחינת הרופא אין מה לדבר איתנו על תשלום, היות והביטוח הוא הגורם שיקבל את החשבון, והביטוח יקבל חשבון בהתאם לכיסוי הספציפי של הלקוח – כך שבנקודת הזמן בה אנחנו בחדר הטיפול לרופא אין דרך לדעת איזה חיוב אנחנו נקבל (לכאורה). דרעק כבר אמרתי?

אם הביטוח מכסה את הטיפול שלנו, אזי שהוא יקבל ״מחיר מיוחד״ מהרופא, כאשר בפועל המחיר הזה הוא לעתים (לרוב..) מחיר מנופח שעליו מופעלת איזושהי הנחה. הביטוח ואנחנו נתחשבן בינינו על התשלום שבועות לאחר הטיפול שקיבלנו בפועל.
אם הביטוח לא מכסה את התשלום, אזי שאנחנו נקבל חשבון ונצטרך להתמודד איתו עצמאית.

סוגי ביטוחים מרכזיים

1. PPO: Preferred Provider Organization – ארגון ביטוחי המושתת על רשת של רופאים ובתי חולים נפרדים (Network), אשר בד״כ מאפשר ללקוח לבחור לאיזה גורם מטפל ללכת בהתאם לרצונות/דרישות שלו. אפשר לשלב את זה עם חשבון חסכון בריאותי HSA, אבל זה מחוץ לסקופ של הפוסט הזה.

2. HMO: Health Maintenance Organization– ארגון ביטוחי המושתת על רשת ספציפית של גורמים מטפלים (קייזר למשל), מזכיר יותר קופת חולים ישראלית במבנה שלו (רופא מרכזי שנותן הפניות, גורמים מטפלים שחולקים תשתית חיובית ומונעים התעסקות).

מושגים חשובים

1. In Network- הביטוח שלנו עובד עם רופאים מסוימים בתוך ה״רשת״ שלו, וחשוב לוודא שהגורם שנותן לנו טיפול עובד עם הביטוח אם אנחנו רוצים לקבל כיסוי מקסימלי (ואנחנו מאוד רוצים). לפני שהולכים לרופא, לפני ששולחים למעבדה, לפני שמבצעים בדיקה – תמיד לוודא שאנחנו מתעסקים עם מישהו שמקושר לרשת שלנו.

ב. Premium- זה התשלום החודשי שירד לנו מהשכר ע״מ לכסות את עלות הביטוח, הסכום הזה בד״כ יורד מתלוש השכר *לפני* מס.

ג. Deductible- זה סכום הסף שצריך לצאת מהכיס שלנו לפני שהביטוח מתחיל לפעול ולשלם עבורנו באופן חלקי או מלא, עם זאת חשוב להבין שזה קריטי להשתמש בנותני שירות מהרשת ע״מ שהכספים שאנחנו משלמים יחשבו עבור סכום הסף הזה.

ד. Copay- סכום מינימלי שאנחנו משלמים עבור קבלת שירות אצל גורם מטפל.

ה. Coinsurance- הסכום אותו אנו נדרשים לשלם מהרגע שהביטוח התחיל לפעול (הגענו ל Deductible) ועד שהוא הגיע לתקרה (הגענו ל Max out of pocket), בד״כ באחוזים – ז״א ש-10% קואינשורנס אומר שנשלם 10% מסך עלות הטיפול.

ו. Max Out of Pocket- זה הסכום המקסימלי שנוציא מהכיס בשנה ביטוחית, שכולל בתוכו את כל התשלומים שביצענו ונחשבו לצרכי הביטוח (Deductible, Copay, Coinsurance).

אז איך מתמודדים עם זה בעצם? כמה טיפים:

1. לפני שמבצעים הליך רפואי, חשוב מאוד לוודא האם הרופא כלול ברשת שלנו, ובנוסף האם הטיפול עצמו כלול בביטוח שלנו. על מנת לעשות זאת, יש לבקש מספר סידורי של סוג הטיפול, להתקשר לביטוח ולשאול האם הדבר הזה כלול (או לבקש מהמרפאה לבצע זאת ולחזור אלינו עם אסמכתא). במידת האפשר – ובעיקר כשמדובר בהליך יקר! – עדיף להקליט את השיחה או לבקש אסמכתא בכתב ע״מ להמנע ממצב בו הביטוח מנסה להתחמק מכיסוי הטיפול בהמשך.

2. אם אנחנו אצל גורם מטפל ומעורב גורם נוסף (לדוגמא: רופא מומחה נוסף, מעבדות חיצוניות) – חשוב לוודא שאותו גורם מכוסה ע״י הביטוח שלנו טרם קבלת הטיפול. במידה ואנחנו הולכים לתהליך בו ברור לנו שיתווסף גורם שלישי (לדוגמא: לידה), חשוב לוודא מראש שהגורם עובד עם הביטוח שלנו.

3. אפשר לשאול את המרפאה מהי עלות הטיפול ללא ביטוח, לעתים נגלה שהעלות הזו זולה בהפרש ניכר – ואולי מצדיקה תשלום עצמאי גם אם זה לא תורם לסכום הסף הביטוחי שלנו.

4. חשוב להכיר את בתי החולים באזור המגורים שלנו, ולדעת לאן מעוניינים להתפנות במידה וחלילה יש מקרה חירום.

5. קיבלנו חשבון מפלצתי מביה״ח? לא לשלם מיד! קודם כל להתקשר למחלקת הגביה ולנסות להבין מדוע, במידה ואין שום דרך לגרום לביטוח לשלם, להתמקח! (כן כן, שיטת המצליח מתקיימת גם בארה״ב לצערנו). בית החולים יודע שברגע שהתיק שלכם עובר למחלקת גביה חיצונית הוא יקבל cents for the dollars, ולכן יעדיף לנסות לעבוד אתכם עבור הסדר התשלום בגבול הטעם הטוב.

ודבר אחרון – אני ממליץ לנתק את הפסיכולוגיה-ההתנהגותית מהמשוואה, ולתקוף את הנושא בצורה הכי כלכלית שאפשר: שימו בצד כל חודש את הסכום היחסי שאתם צריכים בשביל להגיע ל out of pocket max, ולכו לרופא בלי להתחשבן (אבל כמובן לאחר שיישמתם את העצות לעיל!), בסוף השנה כנראה יישאר לכם כסף בצד, ולא התפשרתם על הטיפול הרפואי כלל וכלל.

יתרונות וחסרונות

החסרון העיקרי הוא מה שקורה במידה ואין ביטוח בכלל, במידה ואנחנו עצמאיים או מובטלים שצריכים לשלם על הביטוח בעצמנו (יקר!), או במידה והטיפול אינו מכוסה בביטוח.
בנוסף, אחד החסרונות המרכזיים הוא הסיבוכיות – בגלל ההתערבות של מס׳ צדדים בעסקה ייתכן מצב בו מחייבים אותנו יתר על מידה עקב קצר בתקשורת.

אבל לא הכל רע… יש גם יתרונות:
כשלקוח הקצה נדרש לשלם עבור הגעה לרופא, אין יותר סיטואציה בה כל אדם קובע תור על כל שטות, וכך קורה שלרוב לא נצטרך להתמודד עם זמני המתנה שערורייתיים. אם צריך MRI, אפשר לקבל כזה תוך זמן סביר גם בלי קשרים ונפוטיזם.
איכות השירות היא עולם אחר, לצורך העניין חווית הלידה בבי״ח אמריקאי גורמת לישראל (אזהרת טריגר) להיראות כמו מדינת עולם שלישי.

ונכון שכל זה מגיע במחיר – מה שמוביל אותי לחלק האחרון של הפוסט

כמה זה עולה בהשוואה לישראל?!?

ישראלים אוהבים לספר לעצמם שמערכת הבריאות הישראלית היא ״בחינם״. זה, כמובן, שקר.

מערכת הבריאות הישראלית איננה ״בחינם״ היות ומופעל מס בריאות בגובה 5% על השכר, עבור אוכלוסיית היעד לרילוקיישן מדובר בד״כ בעשרות אלפי שקלים בשנה.

עשיתי חישוב, אם אני לוקח את סך התשלומים החודשיים שלי, ולהם מוסיף את תקרת התשלום השנתית שלי לאחר המרה לPre-tax (מדובר בכספים עליהם שילמתי מס הכנסה, לכן יש להחזיר אותם מ״נטו״ ל״ברוטו״ עבור השוואה הוגנת) אני מקבל עבור ההכנסות של משק הבית שלי…. (תופים)… 6.25%.

כל זאת תחת ההנחה שהגעתי לתקרה מלכתחילה, שזה מקרה קצה ולא אמור לקרות כל שנה. ריאלית, סביר להניח שמדובר בערך ב5% מהשכר.

שורה תחתונה

אז כן, יש את בלבולי המוח של ענייני החיוב מול חברת הביטוח, וקיים החשש בו אנחנו מובטלים חסרי ביטוח. בנוסף, אם הייתי בפרופיל סוציואקונומי אחר, הפרופורציות הנ״ל לא היו נשמרות (כי היה לי ביטוח יקר יותר והכנסה נמוכה יותר) והייתי משלם אחוז ניכר יותר מהשכר.

בנוסף, השיטה הזו מחורבנת למי שידם אינה משגת, לא מציעה רשת בטחון הולמת מספיק, וכאמור אני סבור שמדובר בדרעק וממש לא צריך לשכנע אותי אחרת. בבחירה בין שתי מערכות בריאות מעפנות (ישראלית ואמריקאית), אני בוחר בישראלית – בעיקר בגלל החשש ממקרי קצה ודאגה לזולת.

אבל בשורה התחתונה, לרילוקייטורים ישראליים טיפוסיים (קרי: אנשים מפרופיל סוציואקונומי גבוה) – מדובר במערכת הרבה פחות רעה ממה שחושבים, ובמקרים מסוימים, רחמנא לצלן, אף טובה מזו של ישראל.
אם אתם לפני מעבר לארה״ב, או אחרי מעבר אבל עדיין מרגישים שיש לכם פערי ידע מסוימים – אתם יכולים לקבוע איתי שיחת ייעוץ אישית, אני מבטיח 100% שביעות רצון.

 

*אור יוחנן, מהנדס תכנה ביום ומשקיע נדל״ן בלילה, הוא הבעלים של עמוד הפייסבוק ״רילוקיישן אינפורמיישן״. לקריאת פרסומים נוספים שלו לחצו כאן.

מה זה אפוסטיל? וכיצד ניתן לקבל אותו?

מה זה אפוסטיל? וכיצד ניתן לקבל אותו?

מאת: עו"ד סתיו וייס ועו"ד שרון אריאלי

סביר להניח שבמסגרת המעבר לקליפורניה נדרשתם לספק לא מעט מסמכים רשמיים כמו תעודת נישואין, תעודת לידה או כל מסמך רשמי אחר ואז עלתה המילה אפוסטיל שוב ושוב. כדי להבין מה עומד מאחורי המושג יותר לעומק, הכנו מסמך שמפרט את התשובות לכל השאלות ואת הדרכים להנפיק את אותו אפוסטיל.

המילה “apostille” באה מלטינית, מהמילה postilla”" אשר משמעותה "הערה, הסבר". כך שלמעשה אפוסטיל היא תוספת בשולי או בתחתית הכתיבה.

האפוסטיל נועד לאשר כי תעודה או מסמך אשר השימוש בו ייעשה במדינה אחרת הינו רשמי, מקורי, והונפק על ידי הרשות המוסמכת לכך במדינה בה הונפק. האפוסטיל כולל מידע על הרשות המוסמכת שהנפיקה את המסמך, תוארו של בעל התפקיד המאמת את החתימה על גבי המסמך או התעודה וכיוב'.

אפוסטיל יידרש במקרה של מסמכים רשמיים כגון תעודת נישואין, תעודת לידה או כל מסמך רשמי אחר שיצא מידי אחת מרשויות המדינה, וכן במקרה של מסמכים אשר אומתו על ידי נוטריון, ובמקרה זה האפוסטיל מאשר כי הנוטריון החתום על המסמך הוא אכן נוטריון על פי דיני המדינה שהנפיקה את האפוסטיל.

עבור המדינות שחתמו על אמנת האג מה- 5 באוקטובר 1961, החליף האפוסטיל את דרישות הלגליזציה הפורמליות של מסמך רשמי ממדינה אחרת שהיו קיימות עד כה. לפני אימוץ האמנה היה צריך לאמת את התעודה הציבורית ברשות המוסמכת שהנפיקה אותה, לאמת את חתימת אותה רשות במשרד החוץ של אותה מדינה, ולבסוף, לאמת את חתימת משרד החוץ בנציגות הדיפלומטית או הקונסולרית של המדינה בה יש להציג את המסמך. יש לציין כי הליך זה נדרש גם כיום במקרים בהם אדם מבקש להציג תעודה ציבורית של מדינה אחת במדינה אחרת, כאשר אחת מאותן מדינות אינה חתומה על אמנת האג.

את האפוסטיל יכולות לתת אך ורק הרשויות המוסמכות לכך במדינה. כך למשל, הרשויות המוסמכות לתת אפוסטיל במדינת ישראל הן משרד החוץ, רשמים של בתי משפט השלום ועובדי מדינה שמונו על ידי שר המשפטים. פקידים מוסמכים לעניין זה יושבים ברבים מבתי המשפט ברחבי הארץ. בקליפורניה הרשות המוסמכת לתת אפוסטיל היא משרד מזכיר המדינה (Secretary of State).

האמנה קבעה גם את צורת האפוסטיל כריבוע של מינימום 9 ס"מ לכל צלע, אשר מכיל את הכותרת בצרפתית "Apostille (Convention de La Haye du 5 octobre 1961)" ואת המידע הבא:

  1. המדינה.
  2. מסמך ציבורי הזה נחתם על ידי (…).
  3. אשר פועל בתפקידו (…).
  4. הנושא חותם / חותמת של (…).
  5. מיקום.
  6. תאריך.
  7. חתימה.
  8. מספר.
  9. חותם / חותמת.
  10. חתימה.

משרדנו נותן שירותי נוטריון כולל אפוסטיל בישראל ובארה"ב.

*** המפורט לעיל מהווה מידע כללי בלבד ואין לראות במאמר זה כייעוץ משפטי. יש להוועץ בעורך דין עבור כל מקרה לגופו

הכותבות, עו"ד סתיו וייס ושרון אריאלי, מלוות לקוחות בסיליקון וואלי בעסקאות נדל"ן בישראל, תוך מתן דגש על צרכיהם כתושבי חוץ.

sharon.@weissarieli.com   –  stav@weissarieli.com

+16506700231
WWW.WEISSARIELI.COM

מתגייסים לעזרת ילדי בית הספר באיסט פאלו אלטו

מתגייסים לעזרת ילדי בית הספר באיסט פאלו אלטו

iStock.com/Alexthq

פוסט אשר פורסם בפייסבוק בו נכתב כי מורה בבית ספר באיסט פאלו אלטו זקוקה לתרומות של ציוד לכיתה שלה הביא ליוזמה ברוכה של בוגרי תוכנית גוונים של ה-ICC לאירגון ואיסוף ציוד מהיר ומרוכז על מנת שכל הילדים באשר הם יוכלו לחזור ללימודים בשמחה.

מבחינתם, הפוסט הינו תזכורת חשובה שלא לכל בית ספר ולא לכל משפחה יש מספיק משאבים להתחיל את השנה ברגל ימין ולכן יש לעשות כל שביכולתנו כדי לעזור למי שידו אינה משגת.

החל משישי בערב ועד ליום שלישי בערב (8.20.2019) יפתחו עמדות איסוף ציוד, אז במידה ואתם מעוניינים לקחת חלק, אתם מוזמנים להביא ציוד עודף שיש בבית, לקנות כמות כפולה ולתרום מחצית מהציוד שתיכננתם לקנות לכיתה של ילדכם, או אפילו לשלוח באמזון ציוד לאחת הכתובות בנקודות האיסוף. המטרה היא לעזור לכ-500 תלמידים הלומדים ב-18 כיתות שונות כך שמדובר בכמות לא מבוטלת. בואו ונרחיב את מעגל האיכפתיות ונוכיח עד כמה הקהילה שלנו חזקה ומדהימה.

רשימת הציוד:

Expo markers for white board

Ticeronda pencils

Glue sticks

Tissue boxes (Kleenex)

Post it notes

Composition notebooks

Clorox wipes

Staples

Refill scotch tape

Staplers

Tape dispensers

Vertical magazine holders

Set of 6 rainbow supply caddy

Hand vacuum

Push vacuum /floor sweeper

Board games for 10 yr olds

2 beach chairs (preferably blue)

נקודות האיסוף

סן חוזה

משפחת הורנשטיין בכתובת
6132 Corte de la Reina, San Jose

מערב סן חוזה

משפחת פנוש בכתובת
4439 Strawberry Park Dr, San Jose

לוס גאטוס

משפחת שריר בכתובת
114 Via Collado, Los Gatos

סאניוויל: 
משפחת ברוטמן-הלפרין בכתובת
1025 Persimmon Ave. Sunnyvale

משפחת זלניק בכתובת
1150 Maraschino Dr. Sunnyvale

משפחת אקריש בכתובת
965 Helena dr. Sunnyvale

משפחת סלע בכתובת
893 Russet Drive, Sunnyvale

קופרטינו

בכניסה לגן שולה

לוס אלטוס:

משפחת לפיד בכתובת
1513 Holt Ave. Los Altos

מאונטיין וויו: 

משפחת שגיא בכתובת
292 Leslie Ct. Unit B, Mountain View

פאלו אלטו: 

משפחת בירנבאום בכתובת
676 Bryson Ave, Palo Alto

מחלקת האייסיסי
OFJCC, building B

מנלו פארק: 

משפחת ענתבי בכתובת
6 Zachary Ct. Menlo Park

משפחת רז בכתובת
128 Dunsmuir way, Menlo Park

פוסטר סיטי-סן מתאו:

משפחת שריר בכתובת
245 Thatcher Lane, Foster City

 

לשאלות נוספות ניתן לפנות לשולי זילברפרב-סלע בטלפון מס׳: 347-574-7960

עבודה עברית: על לימודי האולפן בעברית המוצעים באיזור

עבודה עברית: על לימודי האולפן בעברית המוצעים באיזור

מאת: דלית גבירצמן

על מה אתם חושבים כשאומרים לכם ״קיץ״? קיץ זה ים וקייטנות, נסיעות ובילויים עם משפחה וחברים. קיץ זה שמש, גלידה ואבטיח מתוק, ובעיקר, קיץ זה חופש מלימודים. לא ככה? ובכן, לא ממש ככה.

תכל׳ס, כל מי שאי פעם הכיר מורה מקרוב, יודע עד כמה אנחנו מחכים, מצפים וזקוקים לחופשת הקיץ. וזה לא משום שאנחנו לא אוהבים את מה שאנחנו עושים. נהפוך הוא. בעיני, כל מי שבחר במקצוע ההוראה, בוערת בו או בה תשוקה גדולה ובלתי נשלטת לחנך, ללמד ולנסות להשפיע, באופן כזה או אחר, על דור העתיד. הצורך להתעדכן, לנוח ולמלא מצברים הוא חיוני והכרחי. ולמי שיש ספק מדוע מורים זקוקים לחופשת קיץ, מוזמן לעמוד מול כיתה וללמד פעם אחת, לא יותר. דברו איתי אחר כך.

תלמידי ומורי אולפן USF

על מה אתם חושבים כשאומרים לכם ״עברית״? עבור רובנו זאת שפת אם. השפה שבה אנחנו חושבים, חולמים, כועסים ואוהבים. ולא משנה היכן נהיה, ולאן החיים גילגלו אותנו בדרך, לא חשוב מהן הדעות הפוליטיות שלנו או הסדרה החביבה עלינו בטלוויזיה, העברית היא עבורנו הרבה יותר משפה שנייה. עבור חלקנו זאת שפת מסורת, ועבור אחרים זאת שפה זרה, ובשבילי זאת שפת זהות. אם כך ואם כך, העובדה הברורה, הוודאית והכואבת היא, שעבור רבים אחרים, ובעיקר אמריקאים (יהודים או שלא) קרנה של השפה העברית יורד פלאים. הנתונים מדברים על ירידה של קרוב לעשרה אחוזים בהרשמה ללימודי העברית בקרב סטודנטים בין השנים 2013-2016. המאמרים והמספרים מדברים בעד עצמם. אנשי חינוך בעולם היהודי מביטים במספרים בדאגה ומנסים בדרכים שונות להתמודד עם הבעיה. והנה, באווירה ובמגמה הזאת מתקיימת מזה למעלה מעשרים שנה תוכנית האולפן לעברית באוניברסיטת סן פרנסיסקו, ובאופן מפתיע ובניגוד לכל הנתונים המדאיגים, ההתעניינות בה הולכת וגוברת משנה לשנה.

בשנת 1997, הקימה את האולפן אסתי סקלוט, הפרופסור לעברית באוניברסיטה, במטרה להציע תוכנית לימודים אינטנסיבית להוראת העברית במשך שלושה שבועות בקיץ. מאז ועד היום, מציעה התוכנית הייחודית לציבור לומדי העברית למידה מותאמת ברמות, החל מתלמידים שלא יודעים עברית כלל, ועד לרמה של תלמידים המעוניינים לתפקד באופן יעיל בשפה ולשפר את מיומנויות הלשון בסוגי שיח שונים.

פרופ' אורן קרוֹל-זלדין

״קודם כל, מה שבעיני הופך את האולפן לתוכנית למוצלחת כל כך זה צוות המורים״, אומר פרופסור אורן קרוֹל-זלדין המרצה ללימודי יהדות וצדק חברתי במחלקה לתאולוגיה ולימודי דת ב-USF ומנהל האולפן.  “יש לנו תלמידים שחוזרים שנה אחר שנה ללמוד עם המורות שהם כל כך אוהבים ונהנים ללמוד איתן. כל המורות שמלמדות באולפן מוכשרות מאוד, מנוסות מאוד, כולן אוהבות את השפה העברית והן משקיעות ועובדות במסירות רבה, וזה הדבר החשוב ביותר. דבר שני, כל מי שבוחר ללמוד עברית, כמה למסגרת שתאפשר להם חשיפה מירבית לשפה. רוב האפשרויות העומדות לפניהם היא שעה פה, שעה שם, פעם בשבוע, וזה לא מספיק כדי ללמוד שפה. צריך באמת להיטמע בשפה ובסביבת הלמידה. הדרך היחידה לעשות זאת היא לנסוע לארץ ולא כל אחד יכול להרשות זאת לעצמו. האולפן מציע מסגרת אינטנסיבית של שלושה שבועות, חמישה ימים בשבוע במשך חמש שעות כל יום, שבהם התלמידים חשופים לשפה. דבר נוסף שיחודי לתוכנית שלנו, הוא העניין הרב-דורי. יש לנו באולפן תלמידים שהם גמלאים שיושבים בכיתה אחת עם אנשים שעדיין עובדים מחד, וסטודנטים באוניברסיטה, מאידך, ואפילו עם תלמידי תיכון. הצביון הרב-דורי של האולפן מספק סביבה ייחודית שלא מוצאים בהרבה מקומות בחברה שלנו. החוויה של ללמוד במשך פרק זמן ארוך שכזה בסביבה רב-דורית היא מאוד מיוחדת. מחקרים מראים שחוויות למידה שכאלו הוכיחו את עצמן כטובות ביותר ללימוד שפה שנייה. ולבסוף, העובדה שאנחנו ממוקמים בקמפוס אוניברסיטאי הופכת את החוויה למיוחדת שבעתיים, במיוחד לאנשים מבוגרים יותר וגימלאים המגיעים לקמפוס, וזה מיד מחזיר אותם לעבר שלהם ומחבר אותם לדור הצעיר״.

לפני כשנתיים, חלה ירידה משמעותית בהרשמה גם באולפן של USF והיה חשש גדול לסגירתו. תודות לתרומה משמעותית של הפילנטרופית הידועה אן ג׳רמנקוס, האולפן גדל בצורה משמעותית והוא מונה כיום קרוב ל-60 תלמידים הלומדים בשש רמות שונות, מכיתה א׳ ועד לכיתה ו׳.

פרופסור קרוֹל-זלדין מוסיף ואומר: ״בעוד חמש שנים אני רואה את האולפן גדל, ואני מקווה שבכל כיתה בבניין ישמעו עברית. הייתי רוצה שהתוכנית תוכר כתוכנית הראשית ללימודי עברית בקיץ בארצות הברית ושיגיעו אליה סטודנטים מכל קצוות הארץ. אנחנו מתחילים לראות כבר היום, שיועצים בקמפוסים ברחבי ארצות הברית ממליצים עליה לסטודנטים שרוצים לשפר את כישורי השפה שלהם כדי שיוכלו לעסוק במחקר בישראל. עוד דבר שמגיע מהחזון של אן ג׳רמנקוס, הוא הקמת תוכנית מקבילה ללימודי ערבית שתתקיים אף היא בקיץ. הייתי רוצה לראות את שתי התוכניות הופכות למרכז בין-תרבותי הכולל פעילויות משותפות לדוברי עברית וערבית״.

למעוניינים להמשיך את לימודיהם במהלך השנה, מומלץ ביותר לשקול את האולפן לעברית של בגד כפת.

שולי זילברפרב-סלע, מנהלת ביה"ס לעברית "בגד כפת"

מספרת שולי זילברפרב-סלע מנהלת בית הספר לעברית בגד כפת: ״פתחנו את האולפן בשנת 2017. בנוסף לשיעורים מדי שבוע בכיתה, הוספנו שני מוטיבים שהיו חלק גדול מההצלחה במחזור הזה ובאלו שנפתחו בהמשך, ואלו היו חונכים מהקהילה הישראלית וחגיגת חגים משותפת. בתכנית של ה- Hebrew Buddies גייסנו את שני האלמנטים העיקריים והמשאבים הענקיים של הקהילה הישראלית: השפה העברית ורוח ההתנדבות. יצאנו בהצעה לדוברי עברית להתנדב להיות חונכים באולפן. להגיע למשך שעה פעם בשבוע, ולתרגל אוצר מילים, נושאים תחביריים, קריאה וכתיבה עם הלומדים שלהם. ההיענות היתה מדהימה! ישראלים מהקהילה התנדבו והגיעו מדי שבוע למפגשים. החונכים מצידם, רכשו חברים חדשים שלא היו פוגשים בהם אחרת. לאורך הקורס, התכנסנו כמה פעמים לחגוג יחד את החגים ולהחליף מנהגים. מסורת פגשה מסורת, והמפגש היה מרגש לשני הצדדים״.

המחזור הבא של האולפן של בגד כפת ימשיך להיות מקום לימוד עברית וגם מפגש של שתי התרבויות. המחזור הבא ייפתח בסתיו הקרוב, פרטים בקרוב!

כולנו, כישראלים החיים כאן על קו התפר הבין תרבותי הזה, יכולים לשמש כמתווכים, כמקשרים וכשגרירי תרבות. כולנו יודעים שהעברית היא חלון הצצה לתרבות וגשר המחבר בין עולמות. כולנו מכירים זוגות מעורבים של ישראלים ואמריקאים, דוברי עברית ודוברי אנגלית/ספרדית/כל שפה אחרת שאינה עברית. כולנו עובדים בחברות משולבות, שבהן חיים ומתפקדים זה לצד זה, ישראלים ואמריקאים. ובעידן הזה, שבו אנחנו מחפשים לבנות גשרים ולא חומות, חשוב כל כך שהשפה העברית תחבר בינינו לבין שכנינו.

פרטים על האולפן של בגד כפת בקרוב כאן.

פרטים נוספים על אולפן עברית USF כאן.

שבת שלום!

שלכם, דלית גבירצמן

dalit@gvirtsman.com