תרבות, אוכל, קפה וקניות: המלצות חמות למבקרים בישראל

תרבות, אוכל, קפה וקניות: המלצות חמות למבקרים בישראל

מאת: דלית גבירצמן

טוב, אבל פעם אחרונה ודי – היא אומרת לי, ואז שואלת אולי בכל זאת יש לי משהו לוקאלי? אבל ישראלי זה הלוקאלי החדש, אני אומרת לה בחיוך, ובליבי תוהה כיצד אסביר לעורכת הנפלאה שלי, שקוראת אותי כמו ספר פתוח, שלכתבה הזאת אני מחכה כל השנה? שכמו ילדה שמעמידים ליד הקיר ומסמנים את גובהה מידי שנה, כך אני בוחנת ומודדת את עצמי מחדש בכל קיץ, בעיני עצמי ובעיני אהובי. במעגליות קבועה חזרתי והשלמתי סיבוב נוסף והגעתי שוב לנקודת המוצא. מה היה בי? מה השתנה בי? וכיצד השתנתה היא מאז הפעם האחרונה? ומה יביא איתו הביקור הפעם? אילו מפגשים וחוויות חדשות? וכמו שאצלי השינויים הם כבר לא לגובה אלא יותר לרוחב, גם מולדתי כבר לא בדיוק מה שהיתה פעם. גם אצלה רואים את ההתרחבות וסימני המתיחה. גם לה כבר מחמיאים יותר אורות רכים של שקיעה והיא זוהרת יותר בחשיכה. גלי החום שלה לא מחמיאים לי, ואני מחפשת לי את שבילי הבריחה מאזור הלחות. ישראל, קיץ 2019. אז מה העליתי בחכתי הפעם, אתם שואלים? אז הנה לכם כל התשובות.

סיורים

בשנים האחרונות התחלתי להשתתף בסיורים מודרכים בכל עיר גדולה שאני מבקרת בה. אבל למה אנחנו צריכים מדריכי טיולים בישראל? או! זאת שאלה מצוינת. התשובה היא שמדובר באנשים מוכשרים, ידענים וחדורי אהבה לארץ, להיסטוריה, לאמנות, לארכיטקטורה ולתרבות שלה, והם מוסיפים לביקור חוויה בלתי נשכחת. בשנה שעברה סיירנו עם עמרי אבידר בעכו העתיקה, ונהנינו מכל רגע. בביקורי האחרון השתתפתי בסיור גרפיטי בשכונת פלורנטין, שהיה מצוין, והקיץ בחרתי לקחת סיור ספרותי עם ד״ר מימי חסקין. מימי היא חוקרת ומרצה לספרות עברית, ומזה עשרים שנה שהיא מנחה סיורים בעקבות ספרים, סופרים ומשוררים. אני עוקבת אחריה מזה זמן ולא היתה מאושרת ממני משגיליתי שבדיוק כשאני כאן, היא מובילה סיור ברחובות ירושלים בעקבות הסופר עמוס עוז. בבוקר יום שישי לח והביל עשיתי את דרכי עם אמי ובתי מתל אביב לירושלים, לעיר שתמיד תהיה לי זרה ומוזרה. מול המבנה היפיפה של תרה סנטה זכיתי, סוף סוף, לפגוש את מימי פנים אל פנים. מימי נהדרת ואהבתה לעמוס עוז, שבשעתו היה המורה שלה לספרות, ניכרת בכל משפט ובכל מילה שהיא הוגה. אנחנו פוסעים בשבילי חייו של הסופר הנערץ, נעצרים בתחנות חשובות ומימי מקריאה לנו קטעים מ״סומכי״ ״סיפור על אהבה וחושך״ ועוד. לרגע אני יכולה לדמיין בעיני רוחי את עמוס קלוזנר, הילד החולמני ויפה התואר, כשהוא פוסע ברחוב, אוחז משני צידיו בידי הוריו והם עושים את דרכם לבית המרקחת, לשיחת הטלפון הקבועה עם קרובי המשפחה בתל אביב. והנה כאן היה ביתה של זלדה שניאורסון, מורתו האהובה, אהבתו הראשונה, אותה תיאר כך: ״הייתי מתלבש ואוכל חיש מהר, רק לגמור ולרכוס ולסגור ולקחת ולרוץ כבר ישר אליה. ראשי היה ניתך מרוב מאמץ לחבר ולהכין בשבילה כל יום דברי טעם חדשים ויפים שאותם אשגר אליה כדי שיביאו לי את אור מבטה וכדי שהיא תצביע הפעם עלי ותאמר הנה יש כאן בינינו הבוקר ילד אחד שטוף־אור״. (מתוך סיפור על אהבה וחושך). מימי מעוררת השראה, ואני כבר מפנטזת על הסיור שלה בנפולי בעקבות ספריה של אלנה פרנטה ״החברה הגאונה״.

ד״ר מימי חסקין, מפגשים ספרותיים, 054-4562009

www.mimihaskin.co.il

תרבות

שיח גלריה עם שירי ארצי ודויד גרוסמן– ארצנו הקטנטונת שופעת אירועי תרבות, הצגות, מופעים והופעות לרוב. במרכז האמנויות אלמא שבמלון היוקרה בזכרון יעקב מתקיימים קונצרטים באחד מהאולמות עם האקוסטיקה הכי טובה בארץ. לקראת הביקור אני תמיד מסמנת לי שם אירועים נחשקים. השנה, כלל ״סל התרבות״ מופע מחול של להקת בת שבע, הצגות, שבוע הספר העברי, וגולת הכותרת היתה שיח גלריה עם שירי ארצי ודויד גרוסמן במסגרת התוכנית ״אסכולות״ של האוניברסיטה הפתוחה. שירי ארצי התגלתה כמראיינת רהוטה, הבוררת את מילותיה בקפידה ובתבונה. היא מצליחה לעורר עניין ואף חיוך אחד על שפתיו של הסופר, אמן המילים. אסי לוי הקריאה קטעים מסיפרו האחרון ״איתי החיים משחק הרבה״ וגרוסמן, הוא פשוט גרוסמן. אחד ויחיד.

תערוכה של אלדר פרבר– במסגרת תוכניתנו ״רק בישראל״ ישבנו בוקר אחד בבית קפה תל אביבי נהדר, ופתאום חברתי האהובה מברכת לשלום איזה בחור נחמד. מסתבר שמדובר בצייר אלדר פרבר, שעבודות שלו מוצגות כרגע בתערוכה יפיפיה לאמנות פיגורטיבית-ראליסטית במוזיאון תל אביב. אלדר מספר לנו שהוא בדרכו להעביר סיור במוזיאון לבנות אולפנה, והוא מזמין אותנו להצטרף אליו. כן, ככה סתם. הוא מספר על עצמו, על ילדותו בבית הורים ניצולי שואה, על הציור שתמיד היה נוכח בחייו, על בית הספר שבו למד, וכמובן – על הטכניקה שלו. אלדר שייך לזרם של ניאו-ריאליזם ואחרי שלמד בניו יורק חזר לישראל ולמד אצל ישראל הירשברג בסדנה לציור ורישום בירושלים. פרבר מצייר נופים מנחל הירקון בתל אביב ועד ליערות בגרמניה שמהם נמלטו הוריו. תערוכה יפיפיה!

מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב

אוכל

בר 51- אחרי ההרצאה של דויד גרוסמן שהיתה כה משובחת, היינו חייבות, פשוט חייבות למצוא מקום טוב במיוחד. מיד נשלפה ״הרשימה״ ונסענו לרחוב הירקון למקום הנקרא בר 51. הבר שייך למושיק גמליאל שהיה בן טיפוחיו של אסף גרניט ממחניודה. אחרי שניהל את מונא ופתח את מסעדת אנה בבית טיכו החליט לפתוח את בר 51 בתל אביב. הבר נמצא במלון בוטיק חדש בשם רימונה (מול מלון הבוטיק בראון) והוא אחד המקומות הכי מרגשים שגיליתי הקיץ. לצד קוקטילים ויינות טובים מוגשות מנות קטנות, מדויקות וסופר טעימות. פלטת הגבינות עם מרמלדה וקרקרים היתה נפלאה, הסלט הירוק החמצמץ היה מעולה והאניולטי במילוי תפוחי אדמה ומסקרפונה בחמאת מרווה – חלומי!

בר 51, הירקון 59, תל אביב

הקובייה- הקיץ התקיים, כמתוכנן, מופע האיחוד המרגש עם גיל חובב בארץ הקודש. מסעדה מפונפנת ומעולה או מגניבה ואותנטית, הוא שאל, ולבקשת האיש היקר, נפל הפור על מגניבה ואותנטית. בלב שכונת התקווה הקים שי אלפסי מסעדה בשם הקובייה. אנחנו נפגשים עם גיל על כוס עראק, מנת עראיס מהטובות שיש (כך דווח לי) וסנדוויץ׳ טוניסאי אסלי עם מעקודה. המנות הראשונות קרויות על שם בסטות בשוק והעיקריות על שם השווקים הנפלאים שיש בארץ. טעים בטרוף!

הקובייה מסעדת בשוק, הודיה 22, תל אביב

פארמה קולטורה- בעקבות המלצה מצוינת של חברה יקרה אנחנו נוסעים בוקר אחד לחווה אורגנית בשם ״פארמה קולטורה״. מדובר בחווה המגדלת ירקות אורגניים ובחנות קטנה ומטריפה המוכרת ירקות ופירות טריים ושלל מוצרים כגון גבינות צאן, לחמים, ממרחים, עוגיות, ריבות, דבש, טחינה, קרקרים, אגוזים, סבונים ומוצרי טיפוח ועוד. בין השדה לחנות ישנה גינה מקסימה שניתן לערוך בה ארוחות שף מהשדה לצלחת, להתפנק על כוס יין לעת שקיעה או סתם לשבת שם בבוקר ולעבוד. במקום גם מתקיימים סיורים למשפחות ומטיילים מהארץ ומחו"ל. כיף אמיתי של מקום!

פארמה קולטורה, חווה אורגנית, המנים 19, בני ציון

בתי קפה

קפה יעל- תל אביב יש רק אחת, ובתי קפה רבים לה. הייתי יכולה לכתוב כתבה שלמה רק על בתי קפה בתל אביב, אך אתמקד רק בכמה. ברחוב צייטלין יושב בית קפה קטן, שכונתי וקסום הנקרא קפה יעל. בכניסה נחבאת בבניין מספר 21 יושבים תושבי השכונה ועוברי אורח ברי מזל ונהנים מסנדוויצ׳ים וסלטים טריים, מאפים וקפה משובח בבוקר (הבריוש בקרמל הוא חובה!) מנות טעימות וביתיות בצהריים וקפה של אחר הצהריים. הלוואי ויכולתי להעתיק את קפה יעל, כמות שהוא, לסן פרנסיסקו, כי כל אחת צריכה קפה יעל כזה מתחת לבית.

קפה יעל, צייטלין 18, תל אביב

קפה פיצי- חיים כהן הוא סוג של תו איכות ישראלי, וכשחיים כהן פותח בית קפה, אני מיד ניגשת לבדוק במה מדובר. בתחנת דלק ברמת השרון, בסמוך למסעדה שלו פילדלפיה, הוקם קפה פיצי, והוא אכן פיצי. קפה ומאפה גבינות בשבילי וקפה וכריך אבוקדו לאיש היקר, ואנחנו מרוצים.

פיצי (בית קפה קטן), משה סנה 199, רמת השרון (תחנת דלק פז)

טורטה דלה נונה- כל מי שמכיר אותי היטב, יודע שאני אדם שומר חוק, אבל לא כשזה מגיע לפרג. אם תבטיחו שלא לגלות לאף אחד, אתוודה בפניכם שאהבתי לעוגת פרג טרייה היא כה גדולה עד שאני שמה את נפשי בכפי, ומבריחה פרג טחון. מה לעשות, שבחרתי לגור בארץ מוזרה, שעדיין לא הבינה שעוגת פרג היא הדבר הכי טעים שיש, ושפרג לא נועד רק לפיזור מעל בייגל. עכשיו, תקשיבו טוב: בטורטה דלה נונה יש את אחת מעוגות הפרג הכי טעימות שטעמתי מימי, ברמות של לקנות, להקפיא ולהביא במזוודה. הקפה, כמובן, מעולה.

טורטה דלה נונה, מלכי ישראל 13, תל אביב

קניות

לפני מספר שנים  תארתי לכם בדיוק איך נראות המזוודות שלי אחרי ביקור בארץ. השנה, החלטתי לקחת אתכם איתי ישר למקומות הכי שווים. ולשם כך, זכיתי לחבור לדלית לביא הנפלאה, אחותי מעבר ים, שמזה שנים שאני עוקבת אחריה. דלית היא מלכת הטעם הטוב והיא יודעת ומכירה היטב את כל המקומות, האמנים, יצרני האופנה ופינות החמד שקיימים בארץ. בשעתו, היא ערכה סיורים בכל אותם המקומות, ולבקשתי, היא לוקחת אותי לסיור פרטי בעמק חפר. אחרי ארוחת בוקר קלה בג'וז ודניאל בבני ציון, אנחנו יוצאות לבקר באחת החנויות הכי יפות שראיתי מימי. סטודיו בילונגינג ((Be Longing(s), הוא חלל עיצובי חלומי הנמצא בכפר ויתקין, והוא שייך לאדריכלית ומעצבת הפנים נעה בר-לב דוידור. אי אפשר שלא להתאהב מיד בנעה ובחלל הקסום שעיצבה המכיל חפצים, אמנות, רהיטים, גופי תאורה, מוצרי נייר, טקסטיל ועוד. אני מצטיידת בקרש גבינות וביומן העשוי בעבודת יד כמתנת יום הולדת לאישה מיוחדת. קסם של מקום!

סטודיו (Be Longing(s, דרך ראשונים, כפר ויתקין

משם אנחנו פונות לסטודיו של יעלה לשם. בביתה הקסום והאקלקטי של יעלה אני מתאהבת בצמידים ובטבעות שעליהם היא חורטת מילים בעברית. מיד אני כבר מתכננת ביקור נוסף עם הילד כדי שיקנה לחברה תכשיט מקורי תוצרת הארץ.

יעלה לשם, תכשיטים. כפר ויתקין

ולסיום, דלית לוקחת אותי לפגוש את תמי מלכין ברכה, המעצבת המקסימה והכה-מוכשרת שמאחורי המותג TAMU. ארבעה זוגות מכנסיים אחר כך, אנחנו כבר מתחבקות, מגלות המון חיבורים אישיים ושוב לומדות שהעולם שלנו באמת קטן. והמכנסיים? הכי נוחים, הכי יפים, הכי מחמיאים והכי שווים שיש. מה נראה לכם, שסתם קניתי ארבעה זוגות?

חברים, עד כאן להפעם. לכל המבקרים והמתעתדים להגיע לכנען עוד הקיץ – תהנו המון! ולכל השאר, התחילו לתכנן את הביקור הבא. ועד אז, ניפגש שוב מעברו השני של האוקינוס עם שישי-אישי-לוקאלי. שימרו על קשר – עוגת פרג עלי!

שלכם תמיד,

דלית גבירצמן

dalit@gvirtsman.com

Stern Grove 2019: כל הפרטים על פסטיבל המוזיקה בסן פרנסיסקו

Stern Grove 2019: כל הפרטים על פסטיבל המוזיקה בסן פרנסיסקו

מאת: איתי שמי

החום של הימים האחרונים הוכיח לנו מעבר לכל ספק שהקיץ כבר כאן ביג טיים. איתו מגיעה גם עונת הפסטיבלים ומופעי החוצות החינמיים. אין כמעט עיר בעמק שלא יוצאת עם סדרת מופעי קיץ. זקנים מפזזים לצד זאטוטים זבי חוטם בעוד ההורים, אם התמזל מזלם והילדים לא מציקים, לוגמים יין ומתחרדנים בשמש הנעימה.

אחד מפסטיבלי החוצות היותר מגניבים הוא זה של ק"ק סען פרענסיסקו הנערך בימי ראשון בחודשי הקיץ בחורשת ה Stern Grove (שזה אגב, בערך כמו להגיד מסיבת קוקטייל פארטי או אגם לייק טאהו …). אגב מדובר בפסטיבל ותיק שחוגג, תאמינו או לא, את שנתו ה 82.

המופע החינמי הראשון ייערך השנה ביום ראשון הקרוב (ה 16 ליוני) ב 2:00 בצהריים. לרוב משלבים שני מופעים וכל הסיפור מסתיים ב 6:00 בערב פלוס מינוס. סטרן גרוב היא חורשה מקסימה (אוף רחוב 19 המעצבן בין Sloat blvd ו Wawona st) הבנוייה כמעין עמק או מכתש בינות עצים. יש מספר ספסלים (המיועדים בעיקר לקשישים ונכים) ושולחנות פיקניק, אבל לא כדאי לבנות על זה, רוב באי הפסטיבל פורסים שמיכה, מביאים צידנית, אולי כיסאות מתקפלים, ומוצאים פיסת דשא או חלקת אדמה בחורש התלול שמעל הדשא.

לפני שאספר על האמנים אשר ישחקו לפנינו, אני רוצה לתת כמה עצות שנוגעות לצד הטכני:

  1. הגיעו מוקדם. הפסטיבל פופולרי ותופס מי שתופס ראשון. מי שיגיע ממש מוקדם (המקום נפתח בעשר בבוקר לבאי הפסטיבל) עשוי אפילו לתפוס שולחן פיקניק או לפרוס שמיכה ממש בקדמת הדשא.
  2. אל תבנו על הגעה ברגע האחרון כי מישהו שמר לכם מקום. כבר היו מצבים בהם אמנים פופולריים גרמו לכך שהמקום הגיע ל-Maximum capacity ולא נתנו לאנשים להיכנס יותר למתחם. לא משנה כמה תספרו למארגנים שהמשפחה והחברים מחכים על הדשא, אם אין לכם חותמת/סרט על היד והמקום מלא, אבוד לכם. טענות כגון Haven't the Jewish people suffered enough לא ממש עושות רושם, זה בדוק (אנטישמים…).
  3. הביאו צידנית קטנה עם שתייה ואוכל. אפשר לקנות אוכל בבסטות שבפאתי המתחם. אלכוהול לא מוכרים, אבל להכניס אלכוהול משל עצמכם מותר.
  4. חניה זה נושא בעייתי. אפשר לחנות רחוק ולצעוד (או לקחת Uber) ואפשר גם לחנות רחוק ולהגיע באופניים. יש במתחם שרות valet parking לאופניים.

ועכשיו למופעים:

16 ביוני: Digable Planets (מופע חימום Bang Data) – הפסטיבל השנה נפתח עם היפ הופ. דיגבל פלנט שייכים לדור המייסדים של הז'אנר. הם פועלים עוד מסוף שנות השמונים וב-93' אף הוציאו להיט ענק שאני מניח שכולכם מכירים:(  Rebirth of Slick (Cool Like Dat. אני חייב להודות שאני מתחבר יותר בקלות לגרוב שלהם שמשלב שירת ראפ עם אלמנטים ג'אזיים מאשר להיפ הופ המסחרי ששולט היום במצעדים.

23 ביוני: Los Van Van (מופע חימום Banda Sin Nombre) – מופע שכולו מוזיקה לטינית. לוס ואן ואן היא להקה קובנית ותיקה שקיימת כבר יותר מ-50 שנה. זוהי בעצם הלהקה הקובנית המצליחה ביותר. החבורה עושה ג'אז, רוק, פאנק, קצת היפ הופ ובעיקר הרבה שמח. עם כל כלי הנשיפה והתופים נראה לי שרוב הקהל יעדיף לרקוד מאשר לשבת על הדשא. להקת החימום היא מקומית ומביאה פולק ומוזיקת עולם עם השפעות לטיניות אותם קלטו ברחובות שכונת ה-Mission אשר בה הם גרים.

30 ביוני: Galactic (מופע חימום Baby & The Luvies) – גלאקטיק היא להקה מניו אורלינס המשלבת אר-אנ-בי, ג'אז, Fאנק ועוד. מדובר בחבורה די גדולה (לפחות ככה אני זוכר אותם מהופעתם בפילמור לפני כמה שנים) שקיימת מאמצע שנות ה 90 והיא בעיקר להקת ג'אם, כלומר נותנת מקום רב לאילתורים ומעדיפה זרימה חופשית על פני היצמדות למקור.

7 ביולי: The San Francisco Symphonyאת הפילהרמונית של סן פרנסיסקו אני מניח שאין צורך להציג. בתכנית השנה:

Felix Mendelssohn Fingal’s Cave Overture, Opus 26

Edward Elgar Sea Pictures, Opus 37

Pyotr Ilyich Tchaikovsky Marche slave, Opus 31

Modest Mussorgsky (orch. Ravel) Pictures at an Exhibition

14 ביולי: Mitski (מופע חימום Madeline Kenney) – מיצקי היא יפנית-אמריקאית צעירה שעושה רוק "אינדי" (הגדרה שלדעתי כבר אבד עליה הכלח אבל אמנים עדיין אוהבים להתהדר בה). למרות גילה הצעיר (28) יש באמתחתה כבר חמישה אלבומים. היא חיממה את הפיקסיז ואף שיתפה פעולה עם Xiu Xiu.

21 ביולי: Toots and the Maytals (מופע חימום Lee Fields and the Expressions) – להקת Toots and the Maytals השייכת לדור המייסדים של הרגאיי. זו להקה מג'מייקה  (סורפרייז, סורפרייז) והיא קיימת עוד מתחילת שנות השישים. מדובר בחבורה רב דורית שעברה כמה גילגולים ועושה מלבד רגאיי גם רוקסטדי וסקא. בעצם העולם חייב לה את השם "רגאיי" מפני שהם היו הראשונים שהשתמשו בו בלהיט "Do the Reggay" שיצא ב-1968. החימום הוא של לי פילד ולהקתו. גם פילד הוא מוזיקאי ותיק שעושה סול, אר-אנ-בי וFאנק ויש לו קול  שמזכיר לא מעט את ג'יימס בראון. פילד שיתף פעולה עם המון אמנים ביניהם בי בי קינג, קול אנד דה גאנג ודר' ג'ון (אמן ניו אורלינסי נפלא שהלך לעולמו השבוע ובעצם מגיע לו כתבה, אם לא ספר, משל עצמו).

28 ביולי: San Francisco Ballet – להקת הבלט של סן פרנסיסקו תעשה קטעים נבחרים מהרפרטואר.

4 באוגוסט: The Psychedelic Furs (מופע חימום James) – אם הייתי צריך לבחור קונצרט אחד השנה מכל מופעי החורשה, זו היתה הבחירה שלי. שתי להקות אנגליות שהחלו את דרכן בתקופה בה זמינות המוזיקה עדיין לא היתה עניין של קליק אחד על הסמרטפון. חבורת הפרוות הפסיכדליות הלונדונית שהוקמה ב-77' לקחה את שמה משירה של הוולווט אנדרגראונד Venus in furs, אבל בפועל מדובר בחבורה שעשתה יותר פרוטו-פאנק מאשר פסיכדליה. שירים כמו Sister Europe, Heaven או Pretty in pink זורקים אותי לימים בהם הייתי שומע מוזיקה בווקמן או ברדיוטייפ. להקת ג'יימס לעומתה הוקמה במנצ'סטר והיא מעט חדשה יותר (החלה את דרכה אי שם בשנות השמונים) והיא שייכת למה שנהוג היה לכנות בזמנו "אלטרנטיב" והיתה פופולרית בתחנות הרדיו של הקמפוסים. אני מניח שרבים מקהל הקוראים ודאי מכיר לפחות את השיר Laid. למען האמת, הפתיעה אותי העובדה שהם על תקן להקת החימום. לא חשבתי שהם פחות פופולריים מה Psychedelic Furs.

11 באוגוסט: Pink Martini (מופע חימום Barrio Manouche) – פינק מרטיני מגיעים מפורטלנד והם מעין תזמורת גדולה שעושה הכל מהכל. האמת היא שזו לא כוס התה שלי והם נשמעים לי קצת כמו מוזיקת מעליות, אבל זו מוזיקה מאוד נגישה ומתאימה לכל המשפחה. Barrio Manouche היא חבורה מקומית שעושה ג'אז, החל מסטנדרטים של לואי ארמסטרונג דרך סול צועני ועד ג'אז חופשי או אפילו אוונגרדי.

מופע סיום (18 באוגוסט) – The Isley Brothers – זה המופע היחידי שאינו חינמי ורצוי לקנות כרטיסים מראש (זה כולל פיקניק / מושבים שמורים).

אם הזכרנו כאן להקות ותיקות, אף אחת מהן לא יכולה להתחרות בפז"ם של האחים אייסלי. ארבעת האחים מסינסינטי, אוהיו, עשו גוספל, Doo-Wop, רוקנרול, סול, אר-אנ-בי ומה לא עוד בימים בהם חברי הביטלס שיחקו תופסת בחצר בית הספר היסודי. בזמן שעבדתי על הכתבה ושמעתי את שירם של האחים Between the Sheets, נכנסה ביתי בת ה-18 לחדר, זקפה אזניה ואמרה לי "רגע זה בכלל שיר היפ הופ". שניה אחר כך היא כבר ניגנה לי ביוטיוב את big poppa של אמן ההיפ הופ הידוע Notorious b.i.g. שניים מהאחים (רונלד וארני) עדיין איתנו וזו יופי של פרידה ממופעי הקיץ במיוחד עבור חובבי מוזיקה שחורה.

כפי ששמתם לב מדובר בהיצע מגוון למדי. מנסיוני האישי מהשנים הקודמות, מדובר בחווייה סן פרנסיסקואית כיפית למדי, וזה אפילו לא עולה כסף. אז אם החלטתם להישאר בעמק הקיץ, יכול להיות נחמד לבלות באחד מימי הראשון אחר-הצהריים מוזיקלי ולעשות פיקניק בחורשה.

לפרטים: http://www.sterngrove.org/

עשר סדרות טלויזיה להעביר איתן את הקיץ

עשר סדרות טלויזיה להעביר איתן את הקיץ

מאת: דלית גבירצמן

חופש. קיץ. היכן שתהיו ומה שתעשו, החיים לפתע משנים מצב צבירה. הקצב משתנה, ואיתו גם מצב התודעה. כל אותם הדברים שרצינו לעשות במהלך השנה ולא הספקנו, אלו שדחקנו מפאת קוצר הזמן לתחתית הרשימה, צפים לפתע ועולים, צפים ועולים וקוראים לנו לעשותם. חופשת הקיץ היא הזמן האולטימטיבי למלא מצברים, לטייל, לקרוא, לצפות בסדרות טלוויזיה ובסרטים, לאכול טוב ולנוח. כמה חשוב לקחת את פסק הזמן הזה בכדי להתחבר שוב אל עצמנו, לבלות זמן עם משפחה וחברים ולצבור חוויות וזכרונות. הפניוּת הזאת היא מתנה יקרה, היא זמן יקר, שבו ניתנת לנו הזדמנות נהדרת לצאת קצת משגרת חיינו, לשנות מקום, להחליף אווירה ולחיות את החלום. אז השבוע, הכנתי לכם רשימת המלצות לעשר סדרות טלוויזיה מצוינות שלא תרצו לפספס הקיץ. צפו בהן בטיסה ליעד אקזוטי, על שפת הבריכה, באתר הנופש או בחדר השינה הממוזג, עם כוס מוחיטו ביד, על כוס בירה צוננת או קפה קר עם קש ממתכת, לבד או עם חברים, והעיקר – שתהנו המון!

שקרים קטנים, גדולים – העונה השנייה

האם יש מישהו בקהל שלא ראה את העונה הראשונה של Big Little Lies? לא, אל תגידו לי את זה, אפילו. מיד, רוצו לצפות. ומי שראה, וודאי מבין את ההתרגשות שלי. אם לא די היה בקאסט המטורף של העונה הראשונה, שכלל את זואי קרביץ, ריס וויתרספון, לורה דרן וניקול קידמן, הרי שלטובת העונה השניה גייסו את האחת והיחידה – הלא היא מריל סטריפ. סדרה שהיא כולה העצמה נשית, חברות, משפחה והמון צילומי נוף יפיפיים של החוף של מונטריי, המוכר לנו היטב.

תאמינו לי, יופי של סדרה!

סיפורה של שפחה – העונה השלישית

עוד מאז ימי הסדרה המעולה Mad Man התאהבתי באליזבת מוֹס. האיכויות המופלאות שלה כשחקנית שכובשת את המסך, הוסיפו והרקיעו שחקים משקיבלה עליה את התפקיד של ג׳וּן בסדרה Handmaid’s Tale. בעולם עתידני וקודר שבו אחוזי הילודה הולכים ויורדים באופן דרסטי, מוצאת את עצמה ג׳וּן משמשת כשפחה נטולת זהות וזכויות וכרחם להשכיר. הסדרה עטורת הפרסים מבוססת על ספרה של מרגרט אטווד, והעלילה המסויטת, התלבושות הדרמטיות והצילומים עוצרי הנשימה, הפכו אותה לתופעה שהולידה טרמינולוגיה שלמה ושיח נוקב על מצבן של נשים בעולם. יבורך הפרי.

גברת ווילסון Mrs. Wilson

רות ווילסון היא שחקנית בריטית מוכשרת שהתוודעתי אליה בסדרה The Affair, שזיכתה אותה אף בפרס גלובוס הזהב. כעת היא מככבת במיני סדרה המבוססת על סיפור חייה הבלתי יאמן של לא אחרת מאשר סבתהּ, אליסון ווילסון. לאחר מות בעלה, גילתה הגברת ווילסון שהאיש לו היתה נשואה במשך 22 שנים הסתיר ממנה סודות רבים מנשוא. וכמו תמיד, מתברר שהמציאות עולה על כל דמיון!

צ׳רנוביל Chernobyl

לא לעיתים מזומנות האיש היקר ואני מוצאים סדרה ששנינו נהנים ממנה באותה המידה. אני נוטה יותר לסדרות דרמה ואילו הוא מחבב סדרות מתח ומדע בדיוני. הסדרה שעוררה לאחרונה בשנינו עניין משותף היתה מיני סדרה בת חמישה פרקים המספרת את סיפור המחדל והאסון הגרעיני שהתרחש באפריל 1986. אמילי ווטסון הנפלאה הזכורה מהסרט ״לשבור את הגלים״ והשחקן הבריטי ג׳ארד האריס (אף הוא מהסדרה Mad Man) מככבים בסדרה המגוללת את סיפור האסון הנורא והנסיונות הנואשים שנעשו על מנת להסתיר את ההשלכות האיומות שנבעו ממנו. סדרה מעולה!

טרנסקידס

סדרת דוקו מצוינת העוקבת אחר ארבעה בני נוער ישראלים העוברים תהליך של שינוי מין או ליתר דיוק, התאמה מגדרית. ההתמודדות הקשה והמטלטלת של קבוצת המתבגרים ובני משפחותיהם מרגשת והכנות ואומץ הלב פשוט מעוררים השראה. מרתק!

וואי וואי וואי

שוב מדובר בסדרה ישראלית מצוינת בעלת חמישה פרקים המספרת את סיפורם של בני דור ה-Y. בתור אימא לשני ילדים שנולדו בין השנים 1980-1999, היה לי מסקרן ללמוד יותר על המאפיינים של הדור הזה והאתגרים איתם הם מתמודדים. הדוקו המעניין בוחן נושאים כגון השכלה, תעסוקה, אהבה וסגנון החיים של הדור הנהנתן והמבולבל הזה. אחלה סדרה!

פגישה עם רוני קובן

השנה, גיליתי את רוני קובן. רוני קובן הוא עיתונאי, שדרן רדיו ומראיין מוכשר, המצליח להוציא ממרואיינים רבים את המיטב, בשל האמפטיה והמראה הלא מאיים שלו. בסדרה ״פגישה עם רוני קובן״ הוא מזמין אליו אמנים, שחקנים ואנשי תרבות לשיחה אחד על אחד. הוא מכין לכל אורחיו קיר עם פסיפס מדהים של תמונות מעברם, ומזמין אותם לבחון את עצמם אל מולו. כל מסע אישי כזה הוא מסמך מרתק ואינטימי, והטובים שבהם, אם למנות חלק, היו אלו עם איתי אנגל, אתגר קרת, עידן רייכל, לוסי אהריש ומירב מיכאלי.

יוצאים מן הכלל

הפתעה נוספת מבית היוצר של רוני קובן הינה סדרה דוקומנטרית בת שיבעה פרקים המטפלת בכל פעם בקבוצה או בקהילה מיוחדת במארג החברתי של החברה הישראלית. שוב משמש המראה הרך והרוני-אכפת-לי והטון המכיל לטובתו של קובן, המצליח לחדור לקבוצות הפחות מתוקשרות או מתווכות בחברה שלנו ולשאול שאלות שאולי גם רבים מהצופים רצו ולא העזו. סדרה יוצאת מן הכלל!

סליחה על השאלה

ואם בשאלות שתמיד רצינו ואף פעם לא העזנו לשאול עסקינן, הרי שהסדרה ״סליחה על השאלה״ נותנת לנו הצצה אל חייהם האינטימיים של אנשים מקבוצות שונות באוכלוסיה כגון: אסירים משוחררים, אנשים שסובלים ממחלות נפש, דור שני ושלישי לשואה, נמוכי קומה, זקנים נרקומנים לשעבר ועוד. בעידן שלנו, הסובל מפוסט טראומת הפוליטיקלי קורקט, הסדרה באה בדיוק בזמן, כמו רטייה קרה לסובלים ממיגרנה קשה. המרואיינים יושבים באולפן מול המצלמה ועונים על סדרת שאלות אישיות עם חיוך וללא כל מבוכה או בושה. כמה פשוט, ככה גאוני!

בלש אמיתי True Detective- עונה 3

תמיד כשאני מודאגת מה יעלה בגורלו של בני הבכור שבחר בקריירה של שחקן, אני מיד חושבת על מהרשללהשבז (Mahershalalhashbaz) עלי. אם הוא יכול היה להפוך עם שם כזה לכוכב קולנוע שזכה בשני פרסי אוסקר (על הסרטים ״אור ירח״ ו״הספר הירוק״), הרי שלדור גבירצמן אולי גם יש איזשהו סיכוי. השחקן הכה-מוכשר יליד אוקלנד, שבסופו של דבר אכן קיצר את שמו התנ״כי למהרשלה עלי, לא פחות ממהפנט בתפקיד הראשי בסדרת הפשע האמריקאית. אודה על האמת, לא צפיתי בשתי העונות הקודמות, אך שמעתי שהראשונה היתה מעולה והשנייה מאכזבת. כל מה שאני יכולה לומר הוא, שהעונה השלישית מותחת מאוד ומשוחקת היטב, ומהרשלה עלי הוא בלש אמיתי!

חברים, שתהיה לכם חופשה נעימה!

שלכם, דלית גבירצמן

dalit@gvirtsman.com

פסטיבל המוזיקה היהודית בלוס גאטוס מציין את שנתו השמינית בחגיגת קמפינג

פסטיבל המוזיקה היהודית בלוס גאטוס מציין את שנתו השמינית בחגיגת קמפינג

מאת: מאיה טריפ

ביום ראשון בצהריים, מתחת לאף שלנו, יהפוך מגרש הכדורגל של ג׳ייסיסי לוס גאטוס לכמה שעות ל-venue לוהט שיארח אמנים בקנה מידה בינלאומי, יחד עם כוכבים מקומיים. זאת שנתו ה-8 של פסטיבל המוזיקה היהודית, והפעם יהיה האירוע בסימן קמפינג עם מתחם של ערסלים, אוהלים, משחקי טבע, ״מדורה״ ושירים מסביבה, מתחם דיג, צפיה בציפורים, תחנות שונות של בישול סולרי של ״ס׳מורס״, הכנת ערכות עזרה ראשונה, הכנת משקפות, שעות סיפור ועוד ועוד. איתמר רמון, מדריך בבית הספר לעברית בגד כפת, ינגן סביב המדורה שירים בעברית ובאנגלית, ובביתן המחלקה הישראלית יציינו את יום ירושלים ביצירה, צביעה, סיפור ואפילו בניית חומות העיר. אבל מעבר להכל, תהיה אחלה מוזיקה.

כמה מהשמות הגדולים שהופיעו בפסטיבל בעבר הם דיוויד ברוזה, מתיסיהו, מולי ריינגוולד (״מועדון ארוחת הבוקר״), בום פם ובשנה שעברה – ״הפיתות״, הלהקה המקומית שלנו.

גם השנה, כדי לתת לקהילה הישראלית תחושה ביתית, הלהקה הראשונה שתופיע על הבמה היא ״רוקיד״. יפעת אורגד, האש החיה שמאחורי הלהקה, מבטיחה מופע אנרגטי המותאם לקהל הישראלי כמו שק שינה לגוף, עם שירים שכולנו מכירים ויגרמו לילדים לקפוץ על הדשא ולמבוגרים להשתולל.

הרכב נוסף שיופיע, שסגנונו מוזיקת עולם מניו יורק עם תכנים יהודיים וישראליים, היא להקת Pharoah's daughter (בת פרעה). סולנית הלהקה, בתיה שכטר, אשר גדלה במשפחה חרדית בברוקלין, מעניקה הגדרה מחודשת למוזיקה יהודית. מטיולי התרמילאים שלה בדרום אמריקה ואפריקה היא הצליחה לגבש קו מוזיקלי מקורי ויחד עם להקת בת פרעה היא מגישה ביצועים מוזיקליים ייחודיים- ממוזיקה חסידית סוחפת ועד מוסיקה אתנית ורוק ספרדי, בליווי תופים, חלילים, כלי מיתר, מוסיקה אלקטרונית וטקסטים יהודיים.

מביתה בניו יורק מספרת שכטר שזאת תהיה הפעם הראשונה שבה היא מופיעה באזור, אך שמעה שיש כאן קהילה יהודית אנרגטית.

השאלה מהי מוזיקה יהודית אינה רלוונטית בעיניה. מבחינתה מוזיקה היא לא באמת משהו שאפשר אי פעם באמת לאבחן. "כל עוד מוזיקאים מוצאים את הזהות היהודית שלהם, את זוויות הראיה המיוחדות של היהדות, אני מגדירה את זה כמוזיקה יהודית״, היא מסבירה, "באופן אישי, המוזיקה שלי בהחלט צמחה מתוך נסיבות מיוחדות, ושואבת כוחות מטקסטים, משפות שמיות כמו עברית וערבית, וגם יידיש, ובעקבות טיולים רבים בתרבויות שונות (ומשונות)״.

הצמד שיחתום את האירוע הוא ״אריק והפי״. שני החמודים האלה שעושים ״אינדי פולק״, חביבים במיוחד על צעירים, סטודנטים ומתבגרים.

וכמו בכל קמפינג טוב, האוכל יהיה מצויין. משאיות עם קרפים ופלאפלים שנעשים במקום, קרטיבים, בירה ויין בשפע. כמה כיף שבסוף היום המעייף הזה אפשר לנסוע נסיעה של כמה דקות הביתה ולהתרווח במיטה הנוחה, ולא באוהל סיירים.

לפרטים נוספים על הפסטיבל ולרכישת כרטיסים לחצו כאן

פאלו אלטו, ערה? חגיגת שבועות כפולה עמוק אל תוך הלילה

פאלו אלטו, ערה? חגיגת שבועות כפולה עמוק אל תוך הלילה

מאת: טובה בירנבאום

בילדותי "תיקון ליל שבועות" היה דבר מיסתורי שרק אבי ואֵחַיי זכו להיות חלק ממנו. הגברים במשפחה ברי המזל היו חוזרים לפנות בוקר לאחר מה שהיה בדמיוני ליל הרפתקאות סוער, ואחרי ארוחה קלה הלכו לישון שינה מתוקה. בעיני רוחי ראיתי דרקונים יורקי אש, גלגלי ענק והמון ממתקים צבעוניים, וכמתבקש, הייתי אכולת קנאה. שנים אחר כך הבנתי שלמעשה מה שהחמצתי היה סך הכול לילה משובץ בשיעורי תורה בינוניים, הרבה קפה וקרקרים מרובעים.

המנהג הקבלי של לימוד תורה כל הלילה בליל שבועות הפך 'סקסי' יותר כשהתנועות הליברליות בארץ ובעולם לקחו עליו בעלות ותרגמו אותו ללילה שחוגג את התרבות היהודית על ריבוי פניה ויצרו תודעה שמרחיבה את המושג 'לימוד תורה' גם לאומנות, יצירה, תרבות וחיי קהילה. התפיסה של שבועות כ'חג מתן תורה', שגם היא מאוחרת יחסית, ובחינה מחודשת בכל שנה את אוצרות התרבות העשירים שלנו מנקודת מבט מגוונות ויצירתיות, היא דוגמא מופלאה לאופן בו יהדות יכולה להיות ישות חיה, נושמת, רלוונטית ועמוקה אם רק נרצה בכך.

תיקון שבועות בפאלו אלטו הוא מושג מוכר ואהוב בעיקר בגלל ארוע מושקע ומרשים שמתקיים מזה עשר שנים בקהילה הישראלית בניצוחם/ן של נשות צוות ומתנדבים רבים. יהדות כתרבות מעניינת, מגוונת שמחבקת את הלימוד, הקהילה והיצירה והופכת אותם לכדי חגיגה של ממש. ביאליק ואחד העם, שמבקרים באופן תדיר בפעילות של הקהילה הישראלית בעמק הסיליקון, רווים רוב נחת בכל שנה כשהם חווים יהדות חילונית במובן העשיר והמלא ביותר שניתן לדמיין וזה קורה כל שנה בשבועות בפאלו אלטו.

השנה החלטנו להרחיב את היריעה ולציין את שבועות גם בחג עצמו. בליל שבועות, ה8 ליוני, ניצור בשיתוף עם הישיבה החילונית בינ"ה, מרחב ציבורי פתוח שחוגג יהדות, קהילה ויצירה במרכז הקניות Town and country Village בפאלו אלטו. קראנו לחגיגה המיוחדת הזו Night Shift.

מהי יהדות כתרבות שחוצה שפות וקהילות ופתוחה לכולם? ישראלים, אמריקאים, דוברי אנגלית, עברית או כל שפה אחרת יוכלו למצוא את הדרך שלהם לחגוג את התרבות היהודית. במרכז הערב תיערך מסיבת רחוב עם אומנות, מוסיקה ואוכל, ובבתי הקפה, חנויות הספרים וסטודיו היוגה ייערכו סדנאות לימוד, שירה, תנועה ושיחה.

ניקול קראוס

את הערב תפתח הסופרת היהודיה אמריקאית ניקול קראוס שתדבר על היהדות כמקור השראה עבור ספריה ולסיום נקנח בהופעת רוק בועטת של Sammy Miller and the Congregation שבאים אלינו היישר מברוקלין, ניו יורק. החנויות האהבות עלינו במיוחד יישארו פתוחות עבורינו במהלך הערב: איילת נוחי תעביר סדנה להכנת בבקה, המסעדה החדשה של אורן חומוס תגיש את המעדן האהוב על כולנו וחנות המעצבים רותי אף היא תהיה פתוחה ומזמינה כתמיד.

אז נכון שפאלו אלטו היא בדרך כלל עיירה די מנומנמת שאחרי שמונה בערב קשה למצוא בה נפש חיה ברחוב, אבל בשבוע הקרוב מצפים לנו שני ערבים עשירים שחוגגים את העושר התרבותי של היהדות שלנו עד שעת לילה מאוחרת. אמנם תיקון שבועות הישראלי כבר מזמן סולד אאוט אבל בחג שבועות עצמו, 8 ביוני, נשמח לראות אתכם ב-Night Shift עם בינ"ה, חוגגים, לומדים ויוצרים עם כוס יין ביד אחת ובבקה ביד שנייה.

חג שבועות שמח!