פרשת ויצא: יעקב יוצא לרילוקיישן

פרשת ויצא: יעקב יוצא לרילוקיישן

מאת: יעל יחיאלי

ויצא יעקב, כך מתחילה פרשת השבוע, במהלכה יוצא יעקב לטיול אחרי צבא, אבל יעקב מלידתו הוא לא ממש עצמאי. נולד מחזיק בעקב אחיו. וכך גם את הטיול הגדול הוא עושה בהוראת הוריו. יעקב הוא הבן של אמא שלו, רבקה, כרוך אחרי שולחנה, עושה מה שהיא אומרת לו, כולל לגנוב את הברכה של אחיו ולהסתבך. ועכשיו, אחרי שבפרשה הקודמת קיבל את ברכת אביו הוא מפחד מעשו, ואמא שלו רבקה מארגנת לו את הטיול לדודים בחרן. המקום ממנו היא באה. יכול להיות שיש ברבקה את הרצון לחזור לבית שבו היא גדלה, אבל היא לא יכולה, היא שקועה בחיים פה. אז היא שולחת את הבן שלה, יעקב, לשם, למקום הולדתה.

הפרשה מתחילה במילים וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה ואפשר ממש לשמוע עד כמה קשה לו לצאת. זה לא ה"לך לך" של אברהם. אברהם הלך ל… יעקב הולך מ… אלו שתי מוטיבציות שונות לחלוטין. לאברהם יש חזון, יש עתיד, יש הבטחה למקום חדש. ליעקב יש עבר, ומהעבר הזה הוא בורח. הוא יוצא לדרך כמעט בכוח, הוא צריך עכשיו לבנות את עצמו הרחק מההורים, הרחק מאחיו ששונא אותו, הרחק מהארץ בה הוא גדל, אבל הוא לא הולך אל הלא נודע, הוא הולך אל הדודים, אל משהו קצת מוכר, המשפחה של אמא שלו, שדואגת לו.

השמועה שהוא מגיע לחרן מגיעה לדוד שלו לָבָן, וַיְהִי כִשְׁמֹעַ לָבָן אֶת שֵׁמַע יַעֲקֹב בֶּן אֲחֹתוֹ וַיָּרָץ לִקְרָאתוֹ וַיְחַבֶּק לוֹ  וַיְנַשֶּׁק לוֹ וַיְבִיאֵהוּ אֶל בֵּיתוֹ וַיְסַפֵּר לְלָבָן אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. אפשר לדמיין אותם יושבים כל הלילה, לָבָן רוצה לשמוע הכל, על רבקה אחותו, על המשפחה, על יצחק, על עשו. מה אוכלים שם בארץ כנען, איך הפרנסה, המצב הפוליטי, ויעקב מרגיש שהוא הגיע הביתה. הנה אפילו המרק בטעם דומה, הוא מוצא חנות פלאפל. וַיֹּאמֶר לוֹ לָבָן אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה וַיֵּשֶׁב עִמּוֹ חֹדֶשׁ יָמִים. ככה זה כשבן משפחה מגיע, אתה משלנו. שב איתנו. חודש, שנה, 20 שנה.

ובארץ החדשה הוא מתחיל לבנות את עצמו, דוד שלו לָבָן, מארגן לו עבודה בעסק המשפחתי. בתמורה לכך הוא  מקבל לא אישה אחת אלא ארבע, הוא עושה את ההון שלו. אחד עשר ילדים, כמה עדרי כבשים. הילדים כבר אוטוטו מגיעים לקולג'. הוא מסתבך בעסקים, גם במשפחה הדברים כבר לא כתמול שלשום (הביטוי הזה לקוח מפרשת ויצא). היחסים עם לבן מסתבכים, וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. ובלילה, אלוהים מתגלה אליו, ואומר לו יאללה, זה הזמן לקנות כרטיס לארץ אבותיך. לארוז את כל מה שיש לך ולשוב. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ. ויעקב כמו יעקב, עושה מה שאומרים לו. אורז, מתארגן ומתחיל את הדרך חזרה עם כל החמולה.

ויצא יעקב, כך מתחילה הפרשה, ויצא יעקב כך מסתיימת הפרשה. הוא יוצא אל הדרך חזרה. רגע לפני שהם עולים על החמורים, למרות הסכסוכים של השנים האחרונות, לָבָן בא להיפרד- וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ. לבן שב למקומו. יעקב מתחיל את הדרך שלו חזרה הביתה מהמסע הגדול. כאלו היו אבותינו ואמותנו. כולםן היו מהגרים/ות. חיו במסעות בין ארצות, עם דודים ומשפחה בארץ אחת. חיים בוגרים, קריירה ומשפחה בארץ אחרת. אברהם יצא מארץ אבותיו ואמותיו לכנען, אך בבואו לקחת אישה לבנו הוא שולח שליח לאור כשדים להביא משם את רבקה. היא בונה את החיים שלה בארץ החדשה, דברים קצת מסתבכים, וכשילדיה גדלים היא שולחת את בנה האהוב,יעקב, לדודים, לארץ מולדתה. בעזרת הדוד לָבָן, יעקב בונה את חייו, בונה משפחה, עסקים. נראה שכמעט משתקע, וברגע מסוים אלוהים אומר לו – זה הזמן לארוז, ולהתחיל את הדרך חזרה, עם כל המשפחה, הצאן והרכוש שצבר. בעוד שנים, הילדים שלו ימשיכו את המסעות האלו וירדו למצרים לחפש אוכל ופרנסה. יצאו מהארץ למסעות שלהם. כאלו היו אבותינו ואמונתנו, לאורך כל הדורות, במסעות בין ארצות. אצל רבים/ות מאיתנו הסבים והסבתות שלנו היו מהגרים/ות, קיימו את ה"ויצא" שלהםן. אצל חלקנו ההורים היו מהגרים/ות, קיימו את ה"ויצא" שלהםן. וגם אנחנו. ויצא. סיפור חיינו.

כנס ציונות 3.0: כל הפרטים על האירוע שמציע חזון לעתיד משותף ליהדות ארה"ב וישראל

כנס ציונות 3.0: כל הפרטים על האירוע שמציע חזון לעתיד משותף ליהדות ארה"ב וישראל

כמיטב המסורת, גם השנה יקיים ה-OFJCC בפאלו אלטו את כנס ציונות 3.0 הגדול שיעסוק ביחסים בין ישראל והתפוצות. האירוע, המתקיים זו השנה השישית, שם לו למטרה לחזק את הקשרים והמחויבות ההדדית בין שני מרכזי החיים היהודיים הגדולים בעולם – ישראל וארה"ב, מתוך הבנה שמערכת יחסים זו חיונית להמשך קיום שני הצדדים ושלכל מרכז ישנה תרומה ייחודית לסיפור המתפתח של העם היהודי.

בשנים עברו התארחו בכנס דוברים מן השורה הראשונה והשתתפו בו למעלה מ-1200 אורחים, ישראלים ואמריקאיים, הצמאים לשיח פורה, בריא ובונה ביניהם. בכל הפאנלים וההרצאות הוצגו דיעות הן מישראל והן מהתפוצות מכל הרקעים והגוונים, בשאיפה לשקף את רבגוניותו של העם היהודי, לנהל שיח בין-שווים ולקדם אחדות ולא אחידות בעם היהודי.

השנה, לאור הקורונה, יתקיים הכנס באופן מקוון מה שיאפשר שיתוף פעולה חוצה יבשות עם למעלה מ-30 קהילות יהודיות ברחבי העולם, ממקסיקו עד לאודסה, מעמק חפר לפאלו אלטו אשר כולן ייקחו בו חלק פעיל.

מידי יום בין השעות 9:00 ל-10:00 בבוקר (שעון קליפורניה) תשודר תכנית שתכלול דברי ברכה, הדלקת נרות בינלאומית ודיון מעמיק בנושאי הכנס ולאורך השבוע יתקיימו אירועים מקומיים בקהילות ברחבי העולם היהודי בשעות שונות של היום. כל האירועים הללו פתוחים לקהל הרחב ויתנו לצופים הזדמנות "לבקר" בקהילות שונות ברחבי העולם ולהיחשף לתוכן הייחודי של כל אחת מהן.

בכנס, שיהיה השנה תחת הנושא "חזון לעתיד משותף", ישתתפו מנהיגים ומנהיגות מן העולם היהודי אשר ינהלו שיחות ופאנלים מרתקים בנושאים שונים וביניהם זהות, קהילה, תרבות, תיקון עולם, חינוך ועוד. השיח לא יעסוק בחיפוש אשמים בריחוק או בגורמים שמפרידים ביננו, אלא יעודד חיבור, הדדיות ותודעת עמיות.

והנה מספר דוגמאות לשידורים בהם תוכלו לצפות:

מימין: הסופרת ברי וויס, ח"כ מירב מיכאלי והעיתונאית זוכת פרס הפוליצר אן קורנבלוט

פאנל עם ח"כ מירב מיכאלי, העיתונאית זוכת פרס הפוליצר אן קורנבלוט והסופרת ברי וויס שידברו על מדיה וניו מדיה והמרחב הציבורי שנבנה בה סביב הדיון על ישראל.

שיחה בין ד"ר מיכה גודמן ממכון הרטמן לבין הסופרת שרה הורוביץ שהייתה כותבת הנאומים של מישל אובמה וכתבה ספר על יהדות בת זמננו. בשיחה ידברו על עתיד היהדות ועל מה זה אומר לחיות בעולם בו יש מרכזי חיים יהודיים שונים.

פאנל נוסף יעסוק באומנויות ותרבות יהודית מתחדשת וישתתפו בו הסופרת ניקול קראוס, הסופר רובי נמדר והרב עמיחי לאו-לביא.

מימין: השחקנית נטע ריסקין והעיתונאית אביטל צ'יזיק גולדשמידט

השחקנית נטע ריסקין מהסדרה "שטיסל" תשוחח עם העיתונאית אביטל צ'יזיק גולדשמידט על תרבות וזהות יהודית ונשים בקולנוע וכל אחת מהן תביא את זווית ראייתה – נטע ריסקין את זו של העולם החילוני ואביטל של העולם החרדי.

מעבר להרצאות והפאנלים, באתר 3Z תוכלו ליהנות מסרטונים, כתבות ופעילויות שונות לחיזוק תודעת העמיות היהודית אצל המשתתפים. שיא האירוע יהיה תרגיל נתינה קולקטיבי בו קהל המשתתפים יכריע כיצד לחלק את הקופה המרכזית של הכסף שנאסף ממכירת הכרטיסים ומתרומתם של ארגונים שותפים. הרעיון מאחורי הניסוי הזה, שבמהותו הוא תרגיל בדמוקרטיה ישירה, יזכיר לבאי הכנס שלכולנו יש חלק בעתיד העם היהודי ויכולת השפעה על התחומים בהם אנו מאמינים. כאמור, במהלך השבוע ייחשפו הצופים למגוון רחב של עמדות ותכנים העוסקים בלב הקיום היהודי-קולקטיבי: זהות, קהילה, תרבות, ביטחון, חינוך, תיקון עולם ועולם הרוח והריטואלים. בסופו של הכנס כל משתתף יוכל לדרג את הנושאים האלו על פי העדפותיו והכסף שנאסף יחולק בין שבעה מרכזים שהגישו הצעה לפרויקט קהילתי.

הרב אמתי פריימן, מנהל כנס ציונות 3.0, הוא מי שהגה את רעיון תרגיל הנתינה שלדבריו, בתור ירושלמי גאה הוא קיבל את ההשראה למיזם מהפועל קטמון. "כדי שהשיח לא ישאר ברמת התיאוריה בלבד, וכדי שהחוויה לא תהיה פאסיבית, השנה אנחנו עושים ניסוי בדמוקרטיה ישירה- בדומה להפועל קטמון, הגרין ביי-פאקרס ואחרים" מסביר פריימן, "אנחנו מקדמים ניסוי שנותן לכל משתתף יכולת להשפיע באופן ישיר על עתיד "המועדון",  שבמקרה זה הוא העם היהודי".

מהו הרעיון של ציונות 3.0?

"פרוייקט ציונות 3.0 הוא תולדה של תפיסת עולם הגורסת שאנו מצויים ברגע ייחודי בהיסטוריה של העם שלנו. בפעם הראשונה, לצד מדינה ריבונית וחזקה פועלת תפוצה יהודית משגשגת. אמנם, ישנם אתגרים רבים בפנינו, אבל במאקרו, מצבנו כעת מעולם לא היה טוב יותר והוא מהווה את השלב השלישי בתנועה הציונית המודרנית. השלב הראשון היה תקופת מייסדי התנועה, וחוזי המדינה. השלב השני, הקמת המדינה- שלב שמאופיין על-ידי שלילת הגולה והמעבר ממדינה צעירה למעצמה אזורית והשלב הנוכחי, השלישי, הוא זה שאנו נמצאים בו כעת – מצב שבו מרכזים יהודיים חזקים ומשגשגים חיים זה לצד זה.

המצב החדש הזה דורש מאיתנו לחשוב על מערכת היחסים שלנו. עלינו לחשוב על דרכים חדשות למסגר את השיח בינינו ולראות כיצד אנו פועלים יחד לבניית עתיד יהודי משגשג ופורה עבור כולנו. הדינמיקה שאליה הורגלנו איננה פועלת לטובתינו וחובה עלינו לחשב מסלול מחדש, עלינו לאמץ תודעה שתעלה על נס את התרומות הייחודיות של כל מרכז יהודי ותציע דרכים לחיזוק הדדי. הקונטקסט השונה של כל מרכז יהודי מדגיש מאפיינים שונים של הקיום היהודי ורק חיבור בניהם מבטא את הפוטנציאל המלא של העם שלנו. ההסטוריה שלנו מלמדת שפיצול בנינו לא בא בחשבון, עתידנו תלוי בזה".

אז אם גם אתם רוצים לקחת חלק באירוע, להשתתף דיונים וגם לתרגם אותם לעשייה, היכנסו לאתר 3Z והבטיחו את מקומכם. האירוע יחל ב-10 בדצמבר, עם הדלקת נר ראשון של חנוכה, ויימשך עד ה-17 בדצמבר. עלות הכרטיס היא 36$ לקהל הרחב ו-18$ לסטודנטים וגימלאים.

פרשת תולדות: מאפליה בין אחים ועד לקרע בעם

פרשת תולדות: מאפליה בין אחים ועד לקרע בעם

מאת: צחי רוזנברג

אני קורא את פרשת תולדות, שהיא גם הפרשה של בר המצווה שלי. זה מעניין לחזור למקרא אחרי 29 שנים ולראות זווית שונה ולהבין את הסיפור ולחבר אותה לאלמנטים של היום ולחבר אותה לפילוג שנוצר בעם. 

מה הבנתי בגיל 13 על הסיפור של רבקה ויצחק? שזה היה עוד סיפור מהתנ"ך שהמשמעות שלו היא יותר על רבקה ויצחק ועל יעקב ועשו. לסיפור אז לא היתה משמעות הבנתית כמו שיש לה בימים אלה. כיום שאני אבא לשלוש בנות ואני קורא את המשפט הבא:  וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת-עֵשָׂו, כִּי-צַיִד בְּפִיו; וְרִבְקָה, אֹהֶבֶת אֶת-יַעֲקֹב אני מבין שבתור הורה אסור לאהב ילד אחד יותר מהשני. לראות הורה מעדיף בן/בת יותר מהשני יכול לגרום לנזק גדול מאוד במערכת המשפחתית. בתור אבא אני לא מסוגל להתנהג כמו שרבקה ויצחק התנהגו על ידי זה שכל אחד מהם הראה עדיפות רק בגלל שכל אחד מהבנים בחר בדרך אחרת מהשני.

פרשת תולדות מתמקדת בחייהם המשותפים של יצחק ורבקה ועל הילדים שנולדו להם – שבחרו בדרכים שונות מאוד בחיים. אני מסתכל על הפרשה ורואה יחסים מורכבים בתוך המשפחה ואולי אף דיספונקציונליים במערכת היחסים של רבקה ויצחק.

ההתנהלות של רבקה ויצחק מסבירה את מערכת היחסים המורכבת של יעקב ועשו. המעשה של רבקה שהוא מן הראוי חוסר כבוד לבנה עשו על ידי זה שהיא ששמעה שיצחק הולך לברך את עשו היא חיכתה לרגע שבו היא תוכל לחתמן את המצב להלביש את יעקב כמו עשו ולגרום ליצחק להאמין שזה עשו ולתת לו את הברכה. להגנתה של רבקה היא לא ידעה שזה יגרום לנזק עתידי כל כך גדול.

וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת-בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל, הַחֲמֻדֹת, אֲשֶׁר אִתָּהּ, בַּבָּיִת; וַתַּלְבֵּשׁ אֶת-יַעֲקֹב, בְּנָהּ הַקָּטָן.

לראות אחים שבאים מאותו בית ומאותה משפחה לא בדיוק מכבדים אחד את השני. למשל אפשר לראות איך יצחק לקח את צדו של עשו ורבקה לקחה את הצד של יעקב. מה שמאוד עצוב פה זה איך נוצר שסע או שנאה מצד עשו לעבר יעקב בגלל שקיבל את הברכה מיצחק, לראות פילוג אחים שמזכיר קצת את פילוג העם שיש כיום במדינת ישראל ובסופו של דבר אנחנו שבת של אחים ואחיות. יש פה גם נושא של ריסוק היחסים בין יצחק לעשו שלא קיבל את הברכה שהייתה המיועדת לו וזה מזכיר גם את ההשתלחות שנעשית בעם ישראל בימים אלה מצד אלה שאמורים להגן עליהם ולתת זכויות שוויוניות לכולם ואת המשאבים שמגיעים לכל. 

עצוב לומר את זה, אבל בנוסף יש פה גם ניצול של רגעים מסוימים איך שרבקה ניצלה רגע מסוים בו עשו לא היה ואיך היא הצליחה לגרום לכך שיצחק יברך את יעקב ולא את עשו. מן רגעים כאלה שיכולים לגרום לשנאה לשנים ארוכות בגלל אלה שאמורים לדאוג לנו. 

זה גם מראה על אלמנט שלפעמים חייבים לתת לבן אדם את המשאבים שבו הוא טוב ולתת לו להצליח בהם ולא לחשוב שאם תחנך אחים או אחיות באותה צורה הם יגדלו להיות אותו דבר. יש פה איזה נאיביות מצד רבקה ויצחק שחשבו שיעקב ועשו יהיו דומים אחד לשני ובגלל הטעות הזאת נוצר אנטגוניזם אצל עשו.

היום לצערי הקולקטיב שהיינו השתנה. הפיצול בעם הוא משהו שהולך ומתרחב ולא רואים את האור בקצה המנהרה שבה תחזור התקוה שתאחד אותנו. גם אם ישתנו האנשים בצמרת, השיקום עדיין יהיה ארוך וקשה. 

וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו, אֶל-יִשְׁמָעֵאל; וַיִּקַּח אֶת-מָחֲלַת בַּת-יִשְׁמָעֵאל בֶּן-אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת, עַל-נָשָׁיו–לוֹ לְאִשָּׁה. 

ברגע שעשו לקח את מחלת בתו של ישמעאל לאישה זה מן רגע כזה שעשו בחר בדרך חדשה ולא בדרך שאביו יצחק רצה שהוא ילך בה. אני מקווה שאנחנו לא הולכים בדרך אחרת כמו שעשו החליט לעשות ונוכל לחזור לדרך יותר טובה ממה שאנחנו נמצאים בה.

הסיפור מעלה חרדות על איך בתור הורים אנחנו צריכים לאהוב את הילדים שלנו ולא משנה באיזה כיוון הם הולכים בחיים שלהם.

לסיום, בתור הורים צריך לדעת שאת הילדים שלנו צריכים לאהוב לא משנה באיזה דרך הם/הן בוחרים/ות בחיים שלהם. להעדיף את האחד על פני השני יותר יכול לגרום לנזק עצום ולשסע שלא ניתן לאיחוי. 

 כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו, אֶת-דִּבְרֵי אָבִיו, וַיִּצְעַק צְעָקָה, גְּדֹלָה וּמָרָה עַד-מְאֹד; וַיֹּאמֶר לְאָבִיו, בָּרְכֵנִי גַם-אָנִי אָבִי.

 וַיֹּאמֶר, בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה; וַיִּקַּח, בִּרְכָתֶךָ. 

לא רק במשפחה אלה גם בחברה עצמה צריך ללמוד לנתב את הדרכים שלנו כדי למנוע את הקרע בעם.

בצל הקורונה: מקומות הבילוי שנפתחו באיזור העמק והמפרץ

בצל הקורונה: מקומות הבילוי שנפתחו באיזור העמק והמפרץ

מאת: שלומית סאם-אקרמן

יותר ויותר מקומות בילוי מתחילים להיפתח לאחרונה ומציעים אופציות בילוי שאינן כוללות רק הליכה בטבע. ממוזיאונים לילדים ומבוגרים, דרך בתי קולנוע ועד חוות וגני חיות, ריכזנו עבורכם את מקומות הבילוי הפתוחים ברשימה ארוכה שכל הזמן מתעדכנת.

*חשוב מאוד לציין שעם כל השינויים התכופים בהנחיות, כדאי מאוד לבדוק את שעות הפעילות של המקום לפני היציאה לדרך. ולא לשכוח- לשריין מקום מראש.

מוזאוני ילדים

סן חוזה Children’s Discovery Museum

אמנן המוזיאון עצמו עדיין סגור אך בחצר הגדולה והמרווחת של המקום, ה-Bill’s Backyard, יוכלו הילדים לטפס, לחפור, לשחק בבועות סבון, לצפות בדבורים ועוד. לפרטים

סן מתאו CuriOdyssey

מוזיאון המדע וגן החיות CuriOdyssey בסן מתאו חזר לפעילות במתכונת מצומצמת ומציע בנוסף לגן החיות הקטן גם שתי תערוכות באויר הפתוח העוסקות באשליה אופטית ובטבען של תבניות. לפרטים

סן פרנסיסקו Cal Academy

מוזיאון הטבע והמדע הגדול פתח את שעריו במתכונת מצומצמת (25% תפוסה) ועל עף שחלק מהאטרקציות נותרו סגורות כמו הפלנטריום, חדר הערפל או הבריכות הקטנות בהן אפשר לגעת בחיות הים, עדיין ניתן לבקר בתערוכות שונות וביניהן יער הגשם, האקווריום הגדול חדר רעידות האדמה ועוד. לפרטים

סוסליטו Bay Area Discovery

המוזיאון, הממוקם למרגלות גשר הזהב, פתח את חצר המקום ומאפשר מגוון פעילויות המותאמות לגילאי חצי שנה עד עשר. במקום, מחולקות ערכות משחק לכל משפחה המשמשות את הילדים במשחקים השונים במקום ובנוסף, ישנו משחק חפש את המטמון במהלכו תצטרכו למצוא פריטים שונים הפזורים ברחבי המוזיאון. לפרטים

פארקי שעשועים

Six Flags Discovery Kingdom – Vallejo

אמנם הוא ממוקם במרחק של כמעט שעה וחצי מהעמק, אבל מי שמחפש פארק לכל המשפחה, כולל ההורים- זה המקום. רכבות הרים מפותלות ומתקנים באקסטרים יש בשפע כמו גם מתחם לגילאים הצעירים יותר ואף איזור של חיות המאפשר לצפות מקרוב בדולפינים, כרישים, כלבי ים, תוכים, ג'ירפות ועוד. לפרטים

סן חוזה, סאניוויל, מילפיטס, קסטרו וואלי- Golf Land

עם סניפים במקומות שונים באיזור וביניהם סאניוויל, מילפיטס וסן חוזה, מתחמי המיני גולף הם עוד מקום בו אפשר להעביר אחר הצהריים כיפי עם חברים והמשפחה. לפרטים

חוות וגני חיות

San Francisco Zoo

ג'ירפות, זברות, פינגוונים, דובי גריזלי ועוד הרבה מינים של זוחלים, ציפורים וחרקים מחכים לכם בגן החיות שבסן פרנסיסקו שבימים אלו מאפשר כניסה אך ורק לאיזורים הפתוחים שבגן. לפני ההגעה יש לשריין כרטיס כניסה ומקום חנייה דרך אתר האינטרנט של גן החיות. לפרטים

Oakland Zoo

בגן החיות החביב שבאוקלנד תוכלו לראות וללמוד על יותר מ-750 בעלי חיים השוכנים ברחבי הגן הכוללים, בין היתר, פילים, קופים, ג'ירפות, תוכים ועוד. כל החללים הסגורים הכוללים את מגורי החרקים, החיות האמפיביות והזוחלים לא יהיו פתוחים לקהל. כמו כן, המסעדה במקום תהיה סגורה לישיבה, אך ניתן יהיה לרכוש אוכל בדוכנים אשר יוצבו בחוץ. גם כאן, יש לשריין מקום מראש וחלה חובת עטיית מסיכה מגיל 3. לפרטים נוספים לחצו כאן. לפרטים

Happy Hollow’s Zoo

השלב הראשון בפתיחת המקום לציבור הרחב יחל ב-24 בנובמבר, אז כדאי לשריין מקומות כבר מעכשיו. בשלב הראשון לא תתאפשר עלייה למתקני המקום ולפארק השעשועים אולם גן החיות פתוח ובסיור של Walk through שנבנה במיוחד כדי לשמור על בריאותכם תוכלו לראות מגוון גדול של חיות וביניהן נמרים, סוריקטות, קופים, תוכים ועוד. לפרטים

לוס אלטוס Hidden Villa

בחוות ההידן וילה תוכלו לפגוש מקרוב תרנגולים וכבשים, לסייר בגינה וללמוד על סוגים שונים של צמחים ותבלינים וצאת לטיול מהנה במספר מסלולים המוצעים במקום. הביקור במקום מוגבל לשעתיים. לפרטים

Lemos Farm  Half Moon Bay

אמנם לא גן חיות גדול כמו זה שבסן פרנסיסקו, אך בחווה זו אפשר ליהנות בו ממגע בלתי אמצעי עם חיות בפינת הליטוף, להאכיל את העיזים או לרכב על סוסי הפוני שבמקום. ישנה רכבת חביבה שאפשר לצאת איתה לנסיעה קצרה ברחבי המקום וגם מכוניות מירוץ קטנות לילדים. לפרטים

סנטה רוזה Safari West

ה Safari West שבסנטה רוזה, המקום הכי קרוב לספארי שבאפריקה שתגיעו אליו באיזור, גם הוא נפתח לקהל ותחת כל נהלי הבטיחות. במקום, תוכלו ליהנות מלמעלה מ-900 חיות מ-90 מינים שונים. אם אתם מעוניינים להאריך את השהות, במקום ישנו אתר גלאמפינג (Glamping) עם אוהלי ספארי ועוד אטרקציות שיהפכו את השהות לחוויה בלתי נשכחת. לפרטים

סן פרנסיסקו Aquarium of the Bay

באקוואריום, הממוקם בפיר 39 בסן פרנסיסקו, תוכלו לצפות בלמעלה מ-20,000 יצורים ימיים ואף לגעת בחלקם. לפרטים

מוזיאונים

אם אתם מתגעגעים לקצת אמנות ותרבות, ישנם לא מעט מוזיאונים באיזור שחזרו לפעילות ומציעים הרבה תערוכות חדשות ומעניינות. שריינו את מקומכם בהקדם שכן כמות האנשים במקום היא מוגבלת.

סן פרנסיסקו- The de Young Museum

סן פרנסיסקו- SFMOMA

סן פרנסיסקו- Asian Art Museum

סן פרנסיסקו- Legion of Honor

סן פרנסיסקו- Museum of Craft and Design

סן קרלוס- Hiller Aviation Museum

אוקלנד- Oakland Aviation Museum

סן חוזה- San Jose Museum of Art

סנטה קלרה- Triton Museum of Art

בתי קולנוע

רשת AMC

סן חוזה- CinéArts Santana Row

מאונטיין ויו- Century Cinema 16

קולנוע דרייב אין בסן חוזה- West Wind

דרייב אין בסן פרנסיסקו- Fort Mason Flix

 

פרשת חיי שרה: בדרך לחתונה עוצרים בכנען

פרשת חיי שרה: בדרך לחתונה עוצרים בכנען

מאת: טלי שמי

רבקה משקה את עבד אברהם ואת גמליו (אלכסנדר קבנל, 1883)נערה טובה יפת עיניים,

 

הטי כדך, השקיני מים.

שתה, אדוני, כדי לפניך

אחר אשאב גם לגמליך.

מי את? הגידי נא, בת חיל,

היש מקום ללון בליל?

אני רבקה, יש בית לנו,

גם תבן, גם מספוא רב עמנו.

בוא, הברוך, פנוי ביתנו,

תאכל, תשתה – תהיה אורחנו!

חן-חן, נערה יפת עיניים,

על כי השקית אותנו מים.

הא לך ניזמי פז לאוזניך,

וצמד צמידים על ידיך.

מי לא זוכר את השיר שכולנו המחזנו בכיתה ב׳? אני ממש יכולה לדמיין את התנועה שאני ובנות כיתתי עשינו כדי להמחיש את מילוי הכד במים בכדי להרוות את צמאונו של אליעזר וגמליו.

כשאני שואלת את השאלה הרטורית הזו אני מניחה שכולנו או לפחות רובנו כאן בקהילתינו גדלנו על אותה שפה ואותו מטען תרבותי, וכך לרובינו זכרונות דומים יחסית מהגן, מבית הספר, מהצבא ומהאוניברסיטה. 

השיר הזה מתאר את הסצנה שעומדת במרכז הפרשה הנקראת חיי שרה. הפרשה הזו מתחילה עם מות שרה (בגיל 127 שנה) וממשיכה עם מותו של אברהם ואפילו מות ישמעאל, אחיו החורג של יצחק, מוזכר בה ממש בסוף. לעומת זאת חיי שרה לא נזכרים בה בכלל. סה"כ שם הגיוני, לא?

פרשת חיי שרה מתחילה במוות של שרה "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה. וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ.

שרה מתה בחברון ואברהם רוצה לרכוש לה אחוזת קבר – את מערת המכפלה. הפרק מתחיל בתיאור מדוקדק של המשא ומתן עם בני חת ובייחוד עם עפרון החיתי. אברהם מתעקש לשלם על חלקת האדמה שהוא קונה. אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא וְאֶת מֵתְךָ קְבֹר.

תכף נחזור למשא ומתן הזה אך לפני כן יש לנו קומדיה רומנטית שעוסקת בסיפור מציאת שידך ליצחק, בבת עינו של האלמן הטרי אברהם: וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. 

אז הגיע הזמן למצוא ליצחק אשה, אולי מפני שאברהם כבר לא צעיר ורוצה לראות את העניין הזה סגור לפני שהוא נאסף אל אבותיו ואולי גם מפני שיצחק בעצמו כבר קצת רווק מזדקן. 

אברהם שולח את עבדו (החוקרים חושבים שמדובר באליעזר אך שמו אינו מוזכר לאורך כל הפרשה) למצוא ליצחק אישה וכך הוא אומר לו: וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּיהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ. כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק. 

רגע, למה? מה רע בבנות המקומיות? למה לשלוח את העבד למסע של יותר מ 1000 ק"מ לעבר חרן שבארם נהריים? אז מה אם בנות כנען לא נוהגות לגלח את הרגליים? 

וזה לא נגמר כאן. יש שבועה שאליעזר נשבע לאברהם. הוא צריך להבטיח לאברהם שבשום פנים ואופן אין להוציא את יצחק מכנען ולהחזירו לבית אביו. 

וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה. יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם.וְאִם לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ וְנִקִּיתָ מִשְּׁבֻעָתִי זֹאת רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָׁמָּה. 

טוב, את החלק הזה אני דווקא מבינה. הרי אברהם לא עשה את המסע הארוך והמפרך מאור כשדים, לחרן, לארץ ישראל, משם למצריים וחזרה לישראל רק בשביל שבנו יחזור חזרה למקום שממנו הוא בא. ואותו הוא עזב בציווי האלוהי. אלוהים הבטיח לו הבטחה וגם הוא רוצה לקיים את חלקו בברית. 

אוקי אבל…בתחילת הפרשה, במו"מ עם החיתים על קניית חלקת הקבר לשרה אברהם אומר להם –

גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם" (כג, ד). כלומר אמנם אני מהגר, אך כבר קיבלתי את הגרין קארד ובקרוב אתאזרח ואוכל אפילו להצביע בבחירות הבאות! אז מדוע הוא אינו עושה את הצעד הנוסף של היטמעות עם המקומיים ומשיא את בנו לגויה חיתית וחתיכית?

אברהם, כמו כל אבא טוב, רוצה את הטוב ביותר עבור בנו. כלה מארצו ומולדתו ואפילו מבית אביו. כי מה זה הנוהג הזה לאכול נקניקיות לארוחת בוקר? וקוטג' עם אננס וחומוס בטעם שוקולד? 

קבורת מתייך זה דבר אחד. אך מה בעניין המשכיות הדור? 

לא. חייבים למצוא ליצחק כלה מהמקום שבו אברהם יכול באמת לסמוך על טיבם של בני האדם. במקום שאליו אברהם עדיין מרגיש שייך. 

אז אליעזר ממלא את שליחות אדונו, ובעזרתו של החבר הטלפוני אלוהים, מוצא את הכלה האולטימטיבית, לא לפני שהוא עושה לה, ללא ידיעתה, אודישן שהיא הנבחנת היחידה בו. 

היא גם נדיבה וגם חרוצה וגם זריזה וכבונוס גם יפה ובתולה והפלא ופלא! היא בת בתואל שהוא אחיינו של אברהם ככה שיצא שהיא גם מהמשפחה הנכונה. 

אליעזר מובא לבית אביה של רבקה, ושם מרבה בתיאור עושרו של מעסיקו: וַיֹּאמַר עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי. וַיהוָה בֵּרַךְ אֶת אֲדֹנִי מְאֹד וַיִּגְדָּל וַיִּתֶּן לוֹ צֹאן וּבָקָר וְכֶסֶף וְזָהָב וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים. וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי בֵן לַאדֹנִי אַחֲרֵי זִקְנָתָהּ וַיִּתֶּן לּוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ.

ולמרבה המזל המשפחה אכן מתרשמת ונעתרת לבקשה וגם רבקה מסכימה מיד ללכת עם אליעזר אל ארץ כנען וכבר בדרך מתחילה לפנטז על החתן המיועד. ואני שואלת את עצמי, אם אכן הכל טוב, ורבקה היא השידך המושלם, האם באמת היה שווה לצאת למסע המפרך הזה שבסופו יש סיכון שאולי לא תמצא הנערה האולטימטיבית, ואם תמצא אולי לא תסכים לבוא עם אליעזר עד ארץ כנען הרחוקה?

ואולי יש כאן עניין אחר? אולי החזרה הזו אל בית אביו, אל מולדתו של אברהם היא מסיבות אחרת?

אברהם אמנם עושה עליה לארץ כנען אך אינו מוכן שמשפחתו תתבולל עם המקומיים עובדי האלילים האלו. מממ…מזכיר לנו משהו?

קהילתינו כאן שהיא מארג ארוג דק של ישראלים הקשורים בעבותות חזקים מאוד לבית אביהם שם, בישראל. כנען זה כאן. וגם בלפור זה כאן. ישראל היא ארם נהריים שלנו. עבור ההבטחה האלוהית לאקזיט, הלכנו לנו מארצינו, ממולדתנו, מבית אבינו למקום אשר גוגל, פייסבוק ואפל הראו לנו. התמקמנו, קנינו כאן בתים ואף הלכנו לראות משחקים של הלייקרס וה-49׳. 

ואז שלחנו את ילדינו לגנים ישראלים, לבתי ספר שבהם לומדים עוד ילדים ישראלים, קיווינו שההורים של הילדים האלו יהיו נחמדים ושנוכל להתחבר איתם, שלחנו את ילדינו לבגד כפת, לצופים, למכינות ולגרעיני צבר. כשהילדים חזרו לארץ עם גרעין צבר על מנת להתגייס, הזלנו דמעה עת הודיעו לנו שהם נשארים בארץ (ואולי היתה זו דמעה של גאווה?) 

אני מדברת ברבים, זהו סיפורם של רבים מחברינו כאן, אך אתוודה ואספר שהמקרה הפרטי שלנו הוא שונה במקצת. שלוש בנותינו נולדו כאן בארה"ב. דרך בנותינו העמקנו את שורשינו כאן. הקשר שלהן לישראל, לצערי הרב, הולך ומתרופף. לפני כמה שנים אמרה לי בכורתי שהסיכוי שתתחתן עם בחור שהגיע לכאן מבנגלור הוא הרבה יותר גדול מהסיכוי שהיא תמצא עצמה חבוקה בזרועות בחורצ׳יק ישראלי יוצא סיירת גבעתי. עניתי לה שאשמח בכל בנזוג או בת זוג שתבחר ללא קשר לדת, מוצא, לאום או מין ובלבד שיהיה אדם טוב ויאהב אותה. 

אך בכנות אגלה לכם שעמוק עמוק, אבל ממש עמוק הייתי שמחה לראות את בנותי הלא ממש ישראליות חולקות את חייהן עם בני זוג ישראלים.

הייתי שמחה שכשאומר אחלה, סבבה או איך את עפה על עצמך הם יבינו את שפתי. הייתי שמחה שהוריהם יזכרו יחד איתי במחזה מכיתה ג׳ של רבקה והכד ואליעזר והגמלים.

אגב, לא מזמן צפינו כל המשפחה יחד בסרט הסמי תיעודי המשעשע Meet the Patels. הסרט מספר על נסיונותיהם הבלתי נידלים של הורים מהגרים מהודו לשדך לבנם כלה מבני משפחת פאטאל, כולל נסיעה של כל בני המשפחה להודו לצורך העניין. כמה אנו שונים מהם בשאיפותינו עבור ילדינו – להמשיך את השושלת ואת התרבות שלנו כאן?

ולכן אני קצת מבינה את אברהם ואת התעקשותו על יבוא כלה מארץ מולדתו. 

נחזור רגע לסיפור יצחק ורבקה. כאמור, ליצחק אין saying בבחירת הכלה המיועדת לו ואינו מעורב בכלל בסיפור עד רגע הופעת שיירת הגמלים באופק (ואותו רגע שנראה כאילו נלקח מסרט בוליוודי ובו רבקה נופלת מהגמל מרוב התרגשות כשהיא רואה את חתנה לעתיד). ואני תוהה אם זה מפני שיצחק, שהוא כבר כנעני גזעי, ממש צבר, אם היו שואלים אותו, היה דווקא מעדיף כלה מקומית, שדוברת את שפתו התרבותית. ולכן לא כדאי לקחת צ׳אנסים אלא להביא לו כלה משם כעובדה מוגמרת. 

אצלינו לבנותינו כמובן יש חופש מוחלט לבחור לעצמן את בני הזוג שלהן, להחליט היכן יגורו ואיך יחיו את חייהן כנשים בוגרות. 

בבחירתינו לגדלן כאן באוירה ישראלית אמריקאית, תהינו לא פעם לגבי תחושת הזהות שלהן. תהינו אם לא בלבלנו אותן כאשר חשפנו אותן למדרג ולשאלה: מה הן קודם כל – ישראלית? יהודיות? אמריקאיות? 

ואולי לא צריך לבחור? אלא פשוט לסמוך עליהן שיצרו להן דבר חדש. שימשיכו את שושלת בית אבא ובית אמא, שימשיכו לדבר את השפה שלנו – הלינגווסטית והתרבותית – יציינו את השבת, יחגגו את החגים, את המסורות ואת ההיסטוריה העשירה של מוצאן היהודי והישראלי ובאותו זמן יחנכו את ילדיהן (אם יבחרו להביא צאצאים לעולם) ברוח של סקרנות, סובלנות ופתיחות לכל עמי העולם בכל מקום שבו יקימו את ביתן.