פרשות בהר בחוקותיי: על התחדשות ואחריות חברתית

פרשות בהר בחוקותיי: על התחדשות ואחריות חברתית

מאת: ענת שנרך ואפרת נוי

מי מאתנו לא נתקל בסיטואציה שמכרה או חברה דוברת אנגלית מופיעה עם איזשהו פריט חדש ומרשים, ובאופן אינסטינקטיבי רוצים לאחל לה ״תתחדשי!״, אבל נתקעים עם המילים כי אין מילה כזו באנגלית וכל ניסון לתרגם או להסביר פשוט יוצא עקום? איך אפשר לתרגם את ההתרגשות שלנו מהתחדשות?

Photo by iStock/Inside Creative House

התחדשות זה מרכיב חשוב בחיינו. חשוב לנו לנפש, על מנת להרגיש חיים ולמצוא עניין בדברים ונהלים יומיומיים שהתרגלנו אליהם. זה יכול להיות בדברים הקטנים (כמו קנית בגד, או גיטרה חדשה), במעבר למקום עבודה אחר, או בדברים הרבה יותר גדולים כמו מעבר ליבשת אחרת שמדברת בשפה אחרת ומתנהלת עם תרבות אחרת (כמו שרובנו חווינו…). ויותר מזה, התחדשות מחזורית וסיסטמטית חשובה אף יותר על מנת להבטיח לנו עניין ובריאות לטווח ארוך.

אז מה עניין שמיטה אצל הר סיני?

בפרשת השבוע בהר בחוקותיי מופיעה מצוות השמיטה שניתנה לבני ישראל בהר סיני. שנת השמיטה היא מצווה חברתית וסוציאליסטית אשר מדברת על השנה השביעית מתוך שבע שנים רצופות – שבה אין לחרוש, לזרוע ולקצור את יבול הארץ. בתכלס שנת שמיטה נותנת לנו חופש ומאפשרת לנו לנוח, לאגור מצברים ולהתחיל מחדש. לא רק לנו בני האדם ניתנת המנוחה אלא גם לאדמה. דיני השמיטה מציבים על האדמה את אותם סטנדרטים שאנחנו שמים על עצמנו, יש כאן האנשה של האדמה. כמו שהאדם נח יום אחד כל שבעה ימים, כך גם על האדמה לנוח ולהתחדש כל שבע שנים. ויותר מזה, התחדשות מחזורית וסיסטמטית חשובה אף יותר על מנת להבטיח לנו עניין ובריאות לטווח ארוך. מי מאיתנו לא מחכה ליום שישי בערב בו אפשר לנוח אחרי שישה (טוב, חמישה ;)) ימי עבודה ולצאת בצד השני כמו חדש? עבור רובנו זה כתוב ומובנה – ״שמור את יום השבת לקודשו״ – אבל לעובדים במקצועות חיוניים, הסיסטמטיות לא בהכרח מובנית או מובנת מאליו.

(מעניין, אגב, מדוע נבחר המספר שבע עבור קבלת חופש… מה רע בחמש? או עשר? שהרי יש לנו עשר אצבעות…)

המבט החברתי והסוציאליסטי ממשיך לפרשת בחוקותי, ששמה דגש על הערבות ההדדית והאחריות האישית.

בעצם, עד כאן בני ישראל קיבלו בהר סיני חוקים, נהלים וטקסים שאמורים להנחות אותם ביום-יום, ומתארים אמות מידה אישיות וחברתיות. ואז מדגיש להם האלוהים כי בחינת קיום (או אי קיום) החוקים הוא קולקטיבי ולא אישי. "וכשלו איש באחיו" (פרק כו פסוק כ"ז) אומר לנו כי כאשר אדם עושה מעשה, הוא משפיע על סביבתו – לטוב או לרע – גם אם הוא אינו מודע לזה. ומכאן מקור הביטוי "עם ישראל ערבים זה לזה".

נגיף הקורונה ללא ספק מדגיש ביתר שאת את חשיבותה של האחריות האישית והערבות ההדדית. מניעת הפצת הנגיף תלויה באחריות של כל אחד מאיתנו להישאר בבית ולשמור על כללי המרחק ביננו. באותה העת ההסתגרות בבתים שנכפתה עלינו בגלל אותו הנגיף אפשרה לנו גם לראות את האחריות שלנו, בני האדם, כלפי הסביבה והמפגעים שאנחנו יוצרים. כמו למשל איי הפלסטיק או "מגה חירייה" של האנושות.

"זבל מי שמלכלך"
מי מאיתנו אינו מכיר את הבעיה? את/ה מגיע/ה למקום יפה, ליד נחל, תחת העץ ממש פוקס, אבל אוי, איזו חוצפה הכול מסביב זבל. בקבוקי פלסטיק ועוד פלסטיק, ניר, כלים חד פעמיים, וריח שלא נדע. עכשיו נסו לדמיין אי בלב ים בגודל של מדינת טקסס (!!) שכולו זבל, לא פיסת אדמה קטנה מסביב לעץ אלא מדינה שלמה, ועכשיו דמיינו חמש מדינות כאלו שצפות על פני הים, דמיינו שאתם שוחים, צוללים וצפים על פני כ-50 מיליארד פריטי פלסטיק.

במודע או שלא במודע אנחנו בני האדם מייצרים זבל (בעיקר פלסטיק) שבסופו של דבר מוצא את דרכו לים כ- 8 מיליון טון של פלסטיק בשנה. הפלסטיק מרעיל את הסביבה, הדגים, הציפורים ויצורי ים נוספים אוכלים את הפלסטיק או שמסתבכים בחלקי הפלסטיק ונפצעים, מורעלים או נחנקים ממנו ומתים בהמוניהם. לאחרונה חוקרים גם מצאו שהפלסטיק על פני זמן מתפרק לחלקיקים קטנים קטנים מיקרו פלסטיק והופך לחלק משרשרת המזון של הדגים שמגיעים לצלחת שלנו.

הצטברות הזבל נוצרת כתוצאה מכך שאנחנו בני האדם לא רואים באופן יום יומי בדרכנו לעבודה או למגרש המשחקים את הבעיה, ולכן האחריות של כל אחד מאיתנו היא לספר ולהעלות את המודעות של כולנו, ובמקביל לנסות לצמצם את השימוש בפלסטיק ואם כבר השתמשנו בפלסטיק לזרוק אותו לפח המחזור.

אנחנו קוראות את פרשות בהר-בחוקותיי אשר סוגרות את ספר ויקרא אלו למעשה שתי פרשות נפרדות אשר בדרך כלל נקראות יחדיו. לכאורה אין  קשר בין שתי הפרשות, פרשת בהר אשר מתרחשת בהר סיני פורשת ברובה את דיני העבודה שיחולו על עם ישראל, בעת הגעתם לארץ ישראל, ופרשת בחוקותיי הפותחת בפסוק "אם בחוקותיי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם" היא פרשה העוסקת בעיקרה בברכות ובקללות אשר יבואו על ישראל אם לא ימלאו אחר החוקים.
אולם בקריאה מעמיקה יותר ובפרשנות ניתן לראות כי שתי הפרשות המופלאות האלו עוסקות כל אחת בדרכה שלה בחוקים סוציאלים חברתיים, סוגיות שיש להן השפעה גם על החיים שלנו היום, ההתחדשות, האחריות האישית והערבות ההדדית אשר ביחד מאפשרים לנו ליצור עולם טוב יותר לנו ולדורות הבאים.

פרשת אמור: איפה אתם בחגים?

פרשת אמור: איפה אתם בחגים?

מאת: מור מוריה-שיפוני ואהוד ערן

"יש לי יום יום חג", ככה פותחת נעמי שמר את השיר שלה, וכשאנחנו מסתכלים על לוח השנה היהודי זה כמעט נכון. איך היו נראים החיים שלנו בלי חגים? כמה הרבה מטען אנחנו שמים על החגים.

השנה, בעקבות הקורונה, החגים קיבלו קצת תפנית. הרבה ישראלים ויהודים מכל העולם נאלצו ״להמציא את עצמם מחדש״, אבל למי שחיים כבר מספר שנים מחוץ לישראל ורגילים להתמודד עם שאלת החגים באופן קבוע, נותנת פרשת אמור הזדמנות לדון בנושא בצורה מעמיקה יותר.

Photo by iStock/Inna Reznik

פרשת אמור עוסקת בדינים שונים וביניהם היא מביאה, את רשימת חגי ישראל – אותם אנו חוגגים מדי שנה ומהווים חלק מלוח השנה שלנו עד היום. המועד הראשון, המתרחש בכל שבוע, הוא השבת ומשם עוברת הפרשה לקבוע מועדים שמתרחשים פעם בשנה: "בחודש הראשון" פסח ואחר כך ספירת העומר (שאנו מצויים במהלכה), זיכרון תרועה, יום הכיפורים, סוכות ושמיני עצרת. 

למועדים האלו נוספו מועדים חדשים; רק לפני כמה ימים סיימנו לציין את מעגל המועדים שקבעו לעצמם ״היהודים החדשים״ (הציונות ומדינת ישראל) – יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות. באופן מעט סימבולי, היום, יום שישי ה-8 למאי, הוא היום בו נכנעה גרמניה בפני בעלות הברית ב- 1945, ובכך חתמה את האירוע הדרמטי ביותר שעבר על העם היהודי בדורות האחרונים. הסדר העולמי שעוצב לאחר המלחמה, ולקחי השואה, תרמו בתורם לאירוע הדרמטי השני המשמעותי של הדורות האחרונים: הקמת מדינת ישראל. 

כשמשווים את המועדים שנקבעו בטקסט לחגים שאנו מציינם כיום, ניתן לראות, לצד הדמיון, גם שוני: "בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֗וֹן בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר לַחֹ֖דֶשׁ בֵּ֣ין הָעַרְבָּ֑יִם פֶּ֖סַח לַיהוָֽה: [ו] וּבַחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר יוֹם֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֔ה חַ֥ג הַמַּצּ֖וֹת לַיהוָ֑ה שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים מַצּ֥וֹת תֹּאכֵֽלוּ" (ויקרא כ"ג, פס' ה-ו)

החודש הראשון המוזכר בפרשה (בו מצווים לחגוג את פסח), הוא בתחילת האביב ונקרא (מאז שיבת בבל החל במאה השישית לפני הספירה) ניסן. חודש זה רחוק מאד מן החודש הראשון אותו אנו מציינים כיום, בתחילת הסתיו, ונקרא תשרי. בפסוק כ"ד, עולה מועד נוסף: "דַּבֵּ֛ר אֶל בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בַּחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ יִהְיֶ֤ה לָכֶם֙ שַׁבָּת֔וֹן זִכְר֥וֹן תְּרוּעָ֖ה מִקְרָא־קֹֽדֶשׁ"

 ומהו חג זכרון תרועה? כיום אנחנו מכירים אותו יותר כראש השנה. כלומר, בזמן כלשהו בין כתיבת הפרשה לימינו (ככל הידוע בתקופה המשנה) ה"זמנים המיוחדים" שונו. תשרי החליף את ניסן כחודש הראשון, ויחד עם המהלך, הפך חג ״זכרון תרועה״ למועד בשם ״ראש השנה״. 

העיון המהיר הזה מזכיר לנו כי המועדים אינם מציאות שנכפתה עלינו ממעל, אלא עיצובם והמשמעות המדויקת שלהם תלויה בבני אדם – בנו. 

כישראלים שגרים מחוץ לישראל (בייחוד אלו מאיתנו שהם הורים לילדים) אנו נושאים באחריות מיוחדת לאופן בו נעביר את החגים לדורות הבאים. אנחנו מתחרים לא רק במרחב ציבורי שאדיש בהכללה למועדים, אלא לעיתים אף מתחרה בהם. 

ניקח כדוגמא את השואה – שנוכחת גם במציאות האמריקנית, אך ממוסגרת אחרת מן האופן בו עוצב זיכרונה בישראל. הממשל האמריקני הקים (על פי חוק!) מוזיאון שואה לאומי בוושינגטון. המסר העולה ממנו (הגירה למקום שמחויב חוקתית להגנה על כל אדם) שונה מזה המוצג במוזיאון ״יד ושם״ (לפיו ישראל היא המענה לשואה). 

אפילו בפינתנו הקטנה יש לשואה הדים – הנציג המקומי לקונגרס של מחוז הבחירה של סן מטאו (1981-2008) היה טום לנטוס, יהודי הונגרי ששרד את השואה. מה שמבהיר כנראה, מדוע בחורשה קטנה ליד הספריה הציבורית של מנלו פארק יש אנדרטה קטנה לזכרו של ראול וולנברג, הדיפלומט השוודי שהציל אלפי יהודים (כולל לנטוס ואשתו). כמו מוזיאון השואה בוושינגטון, גם מסע חייו של לנטוס – שבחר להגר אחרי השואה דווקא לארה"ב – מראה כי בראיית חלק מן הניצולים ישראל לא הייתה המענה היחיד לשואה, הגם שלנטוס היה ידיד ישראל. אשתו של לנטוס – ניצולת  שואה גם היא, כאמור, ובנותיו המירו את דתן לדת המורמונית – בכך התוו נתיב נוסף, מנוגד מאד לאתוס הישראלי, לחיים שלאחר השואה.   

המועדים והאופן שבו אנו מציינים אותם מאששים לעצמנו ומשדרים לילדינו, את העולמות הערכיים שלנו. זה אתגר שאין לו מענה חד-ערכי וכל אחד מאיתנו מעצב אותו אחרת.

שאלה שניה שעולה מן ההשוואה בין שתי הקטגוריות היא שאלת העמידות של המועדים לאורך זמן.  

המועדים החילוניים הם חדשים יחסית ופועלים מכוח חוק – בייחוד בתוך יישות ריבונית, מדינת ישראל. 

המועדים הדתיים שרדו לאורך תקופה ארוכה הרבה יותר, ועמדו במבחן של קיומם במציאות לא ריבונית כשאין כח ממשלתי שעומד מאחוריהם. 

יתר על כן, שלושת המועדים הלאומיים – יום שואה, יום הזיכרון ויום העצמאות – נוגעים באירועים שאנו קרובים אליהם מאד: יש בקרבנו עדיין ניצולי שואה, אנשים שזוכרים את הקמת המדינה, ובוודאי כאלה שהכירו נופלים. אך מה יהא על חגים אלה ממרחק הדורות. האם יום הזיכרון יהפוך לסוג של ממוריאל דיי אמריקני בו יש הנחות וסיילים בחנויות? כמה באמת תיגע השואה בניננו ונינותינו, במציאות אותה איננו יכולים אפילו לדמיין? האם מועדים דרמטיים אחרים – יום זיכרון הקורונה (בו נסתגר בבתים ונאכל מקופסאות שימורים כפי שמופיע במים ישראלי פופולרי) -– ידחקו אותם?  

ומה יהא על יום העצמאות בנסיבות שישראל עצמה משתנה? כמחצית מן הילדים בבתי הספר היסודיים בישראל משתייכים לקבוצות שמציבות אתוס חלופי למיין-סטרים הציוני (חרדים וישראלים-ערבים-פלסטינים). האומנם הם חווים את יום העצמאות כפי שהתכוונו מקימי המדינה?

מדינות רבות, כולל ארצות הברית, שינו את המועדים שלהם ככל שהייתה הכרה בשינויים דמוגרפים ובראיה מחודשת של ההיסטוריה:

יום השבתון הפדרלי לזכר מרטין לותר קינג נקבע רק ב-1983, וצויין לראשונה בכל מדינות הברית רק בשנת 2000. בדרום אפריקה שונה ב- 1995 החג הלאומי של ״יום הנדר״ (שציין את ניצחונם של האפריקנים -הלבנים ממוצא הולנדי- על שבט הזולו ב 1864), למועד לאומי אחר שנקרא ״יום הפיוס״ ומדגיש דווקא אחווה בין-גזעית. 

ומה יהיה על יום העצמאות אצלנו כשחצי מן האוכלוסיה כבר לא תהיה מחוברת לפואמות על מגש הכסף? 

בסופו של יום, נדמה לנו ששתי הסוגיות הללו – עיצוב המועדים, ושינויים לאורך זמן –  חוזרות לשורות המפורסמות של יהודה עמיחי:  

באביב זה, מי יקום ויאמר לעפר: מאדם אתה ואל אדם תשוב.

פרשת אמור מזמינה אותנו ללמוד על החגים בתרבות היהודית, איך עוצבו במהלך השנים מתוך הבנה שיש כאן מעשה אנושי והכרעות שהתקבלו לאורך הדורות שגרמו לכך שככה ייראה לוח השנה היהודי. ומה איתנו? איפה המקום שלנו, מה הקומה שאנחנו נוסיף לחגים של הדורות הבאים – ואולי, אני (או כל אחד) יכול לשמוח איך שבא לי – וזה יהיה החג האמיתי.

הכל אודות אמא: המלצות למתנות ליום האם

הכל אודות אמא: המלצות למתנות ליום האם

מאת: דלית גבירצמן

השבוע אני רוצה להקדיש מילים ומחשבה לקול הנשי, האימהי והקמאי שבתוכנו. הרי לכולנו יש אימא; מזאת הביולוגית שילדה אותנו ושגידלה אותנו, דרך האימא הרוחנית שלמדנו ממנה את השיעורים הכי חשובים בחיים, האימא שבשמה נקרא ברגעי פחד ומשבר, האימא הארכיטיפית, אימא אדמה ועד היצר האימהי הקיים בכולנו, והוא הצורך הטבעי לעשות טוב ולדאוג לאדם אחר שאותו אנחנו מאוד אוהבים. הכול אודות אימא. אימא היא שם קוד להכלה ולמסירות, וחיבוק של אימא הוא משהו שרק מהמחשבה עליו הלב שלך נמס. אימא היא מושא האהבה הראשון שלנו, והדמות הראשונה שרוכנת לעברנו ומספקת לנו חום, הזנה וביטחון. דרכה אנחנו חווים לראשונה מערכת יחסים טוטלית וחותם הקשר האימהי לנצח מוטבע בנפשנו. עבורי, מהות האימהות היא נתינה, דאגה והקרבה, ובעיקר – אהבה שאין לה גבולות.

Photo by iStock/ fotogestoeber

וכעת, בעידן המטורף הזה של ריחוק ובידוד, כשחיבוק הפך למצרך הנדיר ביותר ולמשאת נפש של ממש, איך נציין וכיצד נחגוג ונפנק את האימהות שבחיינו? לשם כך אספתי לכם בקפידה רבה רשימה של רעיונות למתנות מפנקות, ליום האם ולכל יום אחר בשנה שבו פשוט מתחשק לכם להגיד לאימא – תודה.

הערת שוליים: כל ההצעות והרעיונות מבוססים על מוצרים שניסיתי בעצמי, קניתי בעצמי ונהניתי בעצמי. כרגיל, שום טובת הנאה לא צמחה לי מזה, פרט לתקווה שנשים נוספות יזכו גם הן להנות מהם בעתיד.

Oprah Winfrey and Deepak Chopra

אחת המתנות הכי משמעותיות שהענקתי לעצמי בשבועות ובחודשים המטורפים האלו היתה סדנת מדיטציה מבית היוצר של אופרה ווינפרי. אופרה חברה לדיפאק צ׳ופרה, רופא ממוצא הודי שהפך לגורו ולמורה רוחני, וביחד הם יצרו תוכניות אונליין (חלקן חינמיות) להתנסות במדיטציה. דיפאק צ׳ופרה כתב עשרות ספרים והוא מעביר הרצאות בכל רחבי העולם על נושאים כמו רפואה אלטרנטיבית ומדיטציה. הסדרה משלבת מנטרות למדיטציה ומסרים יומיים למשך 21 יום. לאחריה, ניתן לרכוש ערכות נוספות.

Knix

חברת ההלבשה התחתונה Knix נוסדה בקנדה עבור נשים ועל ידי אישה בשם ג׳ואנה גריפית׳ס. היא שמה לה למטרה לייצר חזיות ותחתונים המותאמים לצרכים הספציפיים של נשים, בכל שלב בחייהן. החזיות של knix מותאמות למבנה גוף של נשים אמיתיות (לא רק לדוגמניות של ויקטוריה סיקרט…) והן מעוצבות למען מטרה אחת: לגרום לכל אישה באשר היא, להרגיש יפה וחושנית, ובעיקר בנוח עם עצמה. בנוסף להלבשה תחתונה, ניתן לרכוש באתר פיג׳מות, חלוק מפנק במיוחד, בגדי ים ובגדי התעמלות.

Boom! By Cindy Joseph

סינדי ג׳וזף היא סופר מודל ומייקאפ ארטיסט, שהחליטה לייצר סדרת מוצרי טיפוח, איפור ויופי לנשים בכל גיל. החזון של חברת Boom! הוא ליצור קהילה של נשים יפות שנהנות לחגוג את החיים בכל שלב. כל המוצרים ידידותיים לסביבה, עשויים מחומרים טבעיים, ללא כימיקלים ומעולם לא נוסו על בעלי חיים. אני רכשתי את השלישיה הפותחת שלהם, הכוללת שלושה מוצרים היכולים לשמש במקום שפתון, סומק, צללית וקרם לחות, והם מתאימים לכל סוג וגוון עור. המסר של החברה הוא ברור והוא מכריז על סוף עידן האנטי-אייג׳ינג ותחילתה של תקופת הפרו-אייג׳ינג. סינדי ג׳וזף יוצאת בקריאה לנשים בכל גיל לחשוף את יופין במלוא הדרו, באופן אותנטי, טבעי, בריא וזוהר.

Kosas

חברת תמרוקים נוספת שהחליטה לשנות את כללי המשחק בתחום הטיפוח והיופי, היא חברת Kosas. החברה נוסדה בשנת 2015 והיא חרטה על דיגלה פילוסופיה של שימוש בחומרים נקיים, טבעיים ומזינים בלבד. הצללית המוזהבת שקניתי לעצמי מבוססת על מים והיא מעניקה מראה זוהר כל היום.

ספרים דיגיטליים

עוד גלגל הצלה שעזר לי לשמור על שפיות בשבועות הארוכים של הריחוק הפיזי היה ספרים דיגיטליים. בין אם דרך האפליקציה הנהדרת של ״עברית״ ובין אם בהאזנה לספרים באפליקציה של Audiable, אין דבר יותר נפלא מלהפליג אל מחוזות הדמיון, אל עבר עולמות רחוקים ונטולי קורונה. ספר אחד שטלטל, הפעים, הכאיב והרשים אותי במיוחד היה הספר ״חיים קטנים״, רומן מאת הסופרת האניה ינגיהארה. מדובר ביצירה ספרותית נדירה ומרגשת ביופי ובכאב שלה. זהו ספר סוחף, מדויק, רווי סבל ואהבה במידה שווה, ועם אקדח מכוון לרקה, הייתי יכולה לסכם אותו במילה אחת – זהו ספר על חברות.

Le Labo

בשלב די מוקדם של הסגר, הבנתי שזה לא עומד להסתיים כל כך מהר. המחשבה הבאה שעברה לי בראש הייתה ש״אם כבר לבד, אז שיהיה בתנועה, שנתחמם, שלא נקפא, שלא נשתגע״… ואז החלטתי לפנק את עצמי בדברים קטנים שינעימו לי את השהות בבית. פעם התחדשתי בחלוק רחצה נעים, פעם בנעלי בית פרוותיות ומנומרות, ופעם אחת הזמנתי סבון רחצה מענג במיוחד מסדרת התמרוקים של חברת Le Labo. החברה נוסדה בשנת 2006 בניו יורק ונרכשה על ידי חברת הענק אסתי לאודר בשנת 2014. הסבון הקטיפתי בעל הניחוח המשכר הוא פינוק אמיתי לכל מי שנהנית מאמבטיה מהחלומות.

ולסיום, שיר במתנה. זהו שיר מאת ענת אורפז שנקרא ״בדמותה״ והוא יצא באסופת שירים ״הקפסולה״ בסימן יום ההשראה הבינלאומי. הוא מוקדש באהבה לאימא הפרטית שלי, לכל הנשים במסע של חיי, שהיו לי ועודן אימהות ואחיות, ולילדי, שהעניקו לי את השם הנכסף, היקר והמשמעותי ביותר שיש לי – אימא.

בדמותה/ ענת אורפז

אֱלוהִים

מִן הַסְּתָם

הָייתָה מאוֹהֶבֶת

עֵת בָּרְאָה עוֹלַם

עֵת זִקְּקָה

יְפִי שָׁמַיִם.

אֱלוהִים

מִן הַסְּתָם

הָיְיתָה מְסֻפֶּקֶת

וְאָז בָּרְאָה

אֶת כָּל הַנָּשִׁים

בִּדְמוּתָהּ

שיהיה לכם סוף שבוע נעים ויום אם שמח!

באהבה, ️

דלית גבירצמן

dalit@gvirtsman.com

חוגגים עצמאות: מפרגנים לעסקים הישראלים המקומיים

חוגגים עצמאות: מפרגנים לעסקים הישראלים המקומיים

מאת: דלית גבירצמן

אני מתעוררת בבוקר יום העצמאות ומתחברת למחשבה האחרונה שעברה לי בראש שנייה לפני שנרדמתי. עוד בטרם יבשו דמעות יום הזיכרון ניסיתי למצוא דרך שונה לחגוג עצמאות, בימים אלו שהפכו לעיסה מגובבת. מידי שנה, בדיוק בתקופה הזאת, אני כבר מתחילה לתכנן את הביקור השנתי שלי בארץ. הרשימה של בתי הקפה, המסעדות, הסרטים והמופעים כבר מתגבשת במהירות, תכנון המפגשים עם כל החברות וסופי השבוע המשפחתיים בעיצומו, והגעגוע גורם לי לספור את הימים עד מועד הטיסה המיוחל. והשנה, כל התוכניות נגדעו באיבחה.

צילום: אביתר דיין

מי יודע מתי נוכל שוב לטוס אל הארץ הזאת, החמה, המיוזעת, המתסכלת, הכאובה והאהובה כל כך. מי יודע מתי נוכל שוב לחבק את בני המשפחה האהובים, להסתובב בשווקים ולהנות מכל השפע, היופי והעושר של המדינה שתמיד תהיה לנו בית. כן, היא רחוקה מלהיות מושלמת וסימני הגיל נותנים בה את אותותיה. הימים הקשים, המצוקות, הסכסוכים, הדאגות וקשיי היומיום חרצו בפניה קמטים עמוקים והטביעו בנפשה משקעים מרים. יחד עם זאת, מאחורי כל השכבות הקשות, יש לה לב של זהב והיא יודעת איך לרגש אותי כפי שאף מדינה לא תרגש אותי לעולם. אני מחוברת אליה בעבותות אהבה על אף שבגרתי, התפכחתי וראיתי בחולשתה ובכיעורה. כן, היא רחוקה מלהיות מושלמת אבל היא הכי קרובה לליבי, והיא שלי. אז איך אחגוג השנה עצמאות? עם המחשבה הזאת נרדמתי כשדמעות הזיכרון טרם יבשו על לחיי, ועם המחשבה הזאת התעוררתי אל יום של חג.

חשבתי וחשבתי, ואז החלטתי שהדרך הכי טובה או משמעותית לחגוג עצמאות השנה היא להאיר ולהודות לכל האנשים והנשים המוכשרות שמביאים אלינו, עד לכאן, את כל מה שאנחנו אוהבים בישראל; את השפה, היצירה, האמנות, האוכל, האופנה והעיצוב. זה הזמן לתמוך בכל אלה שעוזרים לנו לחיות את היומיום שלנו כאן ולהרגיש קצת שם, ובמיוחד היום, חשוב שנגיד להם תודה. דווקא בימים אלו, כשעסקים עצמאיים ניצבים בפני משבר גדול, אנחנו יכולים לתמוך בהם כדי שיוכלו לשרוד אותו ולהמשיך לפנק אותנו בכל הריחות, הטעמים והיופי המוכר והידוע. בכתבה הכנסתי את כל מי שנענו לפנייה שלנו, אבל כמובן שהרשימה עוד ארוכה. הרגישו חופשי לשתף, להוסיף ולפרגן לכל בעלי העסק הישראלים האהובים עליכם שפועלים באזור, ושזקוקים היום, יותר מתמיד, לעזרה כדי להמשיך ולשמור על קיומם ועצמאותם.

אוכל ישראלי

Bishulim SF

ביומיום, Bishulim SF הוא קייטרינג בוטיק קטן בבעלותה של השפית עליזה גרייבסקי-סומך. היא מתמחה בארוחות מיוחדות לפי נושאים, סדנאות והרצאות. בימים אלו הם עושים ארוחות שבת כשרות לאיסוף או במשלוח בכל ה- Bay Area והתפריט משתנה כל שבוע. בנוסף, עליזה מכינה סלסלות מיוחדות ליום האם עם המון הפתעות מפנקות תוצרת בית, והכול ארוז בהקפדה ובטוב טעם. לאתר החברה, לעמוד האינסטגרם.

Anat Catering

הקייטרינג, בבעלותה של השפית ענת וורונסקי הוא אחד הידועים והמוערכים באיזור המפרץ. בימים כתיקונם, הקייטרינג אחראי על עריכתם של הרבה מהאירועים הגדולים והמרכזיים באיזור. כעת, מאז תחילת משבר הקורונה, ענת מציעה את המנות הייחודיות לקייטרינג שלה שמוגשות באירועים, גם במשלוח עד הבית. תוכלו למצוא בתפריט מנות מיוחדות כמו שורטריבס, צלעות טלה, אהי טונה, גרבלקס ופסטות עבודת יד, לצד מנות ביתיות ברוח התקופה כגון לזניות (בשר וצמחונית), עשויות מפסטה בייצור שלה, שניצלים, כדורי בשר  וכו'.

הקינוחים הנהדרים בהם מתמחה ענת גם הם בתפריט: מוס שוקולד עדין, טירמיסו, טארט פטל, מרנג לימון וכמובן, בבקת השוקולד והגביניות הישראליות שיקחו אתכם חזרה לטעמים של הארץ. המשלוחים מתבצעים פעמיים בשבוע, בימי שלישי ושישי.

למידע מפורט יותר, היכנסו לאתר.

The Malawah Bar

המלאווח בר של דורית מזכיר לנו בית. כשהיא דופקת לך על הדלת ומביאה את הג׳חנון והמלאווח הנפלאים שלה עד פתח הבית, אתה מרגיש שקיבלת מתנה. האפייה בעיני דורית היא מחווה למורשת התימנית שלה, ודרך קיפולי הבצק היא מתחברת לדורות שלמים של נשים שעשו זאת לפניה. קשה לבחור בין המלאווח לג׳חנון, לקובנה והלחוח. בתפריט של דורית יש גם ג׳חנון ומלאווח קפואים, תוספות של סחוג, רסק עגבניות, ביצים, ועוד. דורית מספקת ביומיום שירותי קייטרינג לחברות וארגונים, וכיום היא עושה משלוחים עד הבית, אפילו עד סן פרנסיסקו.

ניתן ליצור קשר דרך האתר, האימייל או בטלפון מס' 408-489-7227.

Frena Bakery 

מי לא ידע, מי לא שמע על מאפיית Frena? לפני כארבע שנים נפתחה בסן פרנסיסקו מאפייה כשרה שמכינה חלות, פיתות נפלאות, בורקסים, רוגלך ובייגלך ממש כמו בארץ. כל מפגש הופך לחגיגה ישראלית וכל סוף שבוע רגיל הוא שבת של שלום אחרי ביקור בפרנה. ועכשיו, כל הטוב הזה מגיע ממש עד אלינו. איציק נוסע במיני וואן שלו בכל רחבי המפרץ מסן חוזה, סאניוויל, פאלו אלטו, סן מתיאו, ועד לסן פרנסיסקו, מחוז מרין, סן רפאל, ואולבני כדי לפנק אותנו במאפים ובממרחים עם טעם של בית. לפרטים, היכנסו לאתר או לעמוד הפייסבוק.

איתמר אברמוביץ': קייטרינג Blossom

איתמר אברמוביץ׳, שף ושותף בחברת הקייטרינג Blossom המתמחה בבישול עילי עם דגש על התאמה של אוכל ליין. תחום ההתמחות של איתמר הוא חיבור טעמים ושילוב של יין לאוכל. בשביל איתמר, אוכל הוא דרך לעשות אנשים מאושרים. וכעת, מציע איתמר ארוחות בתפריטים מגוונים ומשתנים עם אפשרות לשילוב עם יינות, שבעה ימים בשבוע. הזמינו מידי יום עד השעה שש בערב, והמשלוחים יגיעו אליכם למחרת עד מפתן הדלת שלכם. לפרטים, היכנסו לאתר או לעמוד האינסטגרם שלו.

קפה

Afuga Coffee

חברת Afuga Coffee מספקת שירותי בר קפה איכותי ומשובח לאירועי חברה ואירועים פרטיים. בתקופה האחרונה, התאגדו מספר בעלי עסקים ישראלים מהסביבה וניתן לרכוש את המוצרים המדהימים שלהם ביחד עם הקפה בהזמנה טלפונית ולקבל את כל המוצרים לרכב. הם ישמחו להיות מוזמנים לאירועים עתידיים, גם אם התאריך שלהם עוד רחוק, וכמובן שאם הם לא יתקיימו בגלל המצב, לא יהיו דמי ביטול. מי שרוצה לארח אותם באירוע החברה הבא שלהם ולפנק את העובדים בקפה הכי איכותי שיש, עם בריסטה מקצועי, מאפים משובחים, חלבה ישראלית וחווית בית קפה מושלמת במשרד, או באירוע פרטי קרוב: יום הולדת, בר/בת מצווה, חתונה – הם ישמחו להיות שם ולהעניק חוויה מושלמת. יש להם את כל סוגי המשקאות מבוססי האספרסו (קפוצ'ינו, לטה, מקיאטו, קורטדו ועוד), סוגי חלב שונים ואורגנים: חלב מלא ודל , חלב שקדים ושיבולת שועל. קפה קר, קפה ברד ומסאלה צ'אי חלומי. אפשר ליצור איתם קשר דרך האינסטגרם, עמוד הפייסבוק, אתר החברה, או בטלפון מס' 415.988.3969.

יין

עודד שקד, יקב Longboard

עודד הוא יליד חיפה שגדל בהרצליה. אביו, שהיה טייס בחיל האוויר, נהרג כחודש לפני שנולד. בהרצליה, הוא היה בין הראשונים שהחלו לגלוש ואחרי הצבא כבר בנה גלשנים למחייתו. בין טיולי הגלישה בצרפת, ספרד ופורטוגל שמע לראשונה על מגמת הייננות באוניברסיטת דייויס שבקליפורניה וכך הגיע לכאן בתחילת שנות ה-80. אחרי שלמד הנדסת מזון עם התמחות בגידול ענבים ומדעי התסיסה, הוא התמחה בייצור שמפניה ב-Domaine Chandon, וב-1987 היה הסטאז׳ר האמריקאי הראשון ב-Château Lafite שבבורדו. הוא חזר לקליפורניה והתקבל להתמחות ביקב שנקרא Jordan שם נשאר ועבד במשך 18 שנה. עודד התאהב באזור והחליט להשתקע בו. מאז הספיק להתחתן, להקים משפחה, וב-1998 הקים את יקב Longboard. בשנת 2005, החליט לאחד את שתי האהבות הגדולות בחייו ופתח את היקב וחדר הטעימות, שכולו מוקף בגלשנים. הכנסת האורחים של עודד והיינות הנפלאים שלו, שווים את הנסיעה לסונומה, וכעת כשכל האושר הזה נמנע מאיתנו, הוא מציע לשלוח לנו שישה בקבוקים ב-$150. המשלוח כולל 2 בקבוקים של פינו נואר, 2 בקבוקים של סוביניון בלאן ו-2 בקבוקים של מלבק. ניתן ליצור קשר דרך האתר, האימייל או בטלפון מס' 707-4333473.

עיצוב

Second Chance by Efrat Shahar

בימים אלה מספקת אפרת שחר שירותים של צביעת רהיטים בהתאמה אישית, וכן מתנות מקוריות מחומרים ופריטים בשימוש חוזר. בקיץ מתוכננים מספר מחזורים של קייטנות יצירת אומנות שימושית, עם דגש על שימוש בחומרים ממוחזרים, המיועדת לבנות בגילאי 10 ומעלה. הקייטנה מתקיימת בקבוצות קטנות (מותנה באישור המחוז להתכנסות של עד 10 אנשים לפחות).

לדף העסק בפייסבוק לחצו כאן, מס' הטלפון 408.505.7093

The space transformer

דורון גלפז, מעצבת ובוגרת שנקר הקימה את העסק שלה מתוך אהבה גדולה לאנשים, עבודת ידיים, נגיעה בלב, ועיצוב בחלל.

כל אלו מתחברים לכדי עבודה מרגשת, שעושה לאנשים שינוי גדול בחייהם. מרבית הלקוחות פונים אליה במצב של מצוקה, ברגע שהם מבינים שכלו כל הקיצים והם צריכים עזרה. דורון עוזרת להם לעשות סדר בבלאגן, הפיסי והנפשי כאחד, היא עושה קסם שהופך את היאוש מהבלאגן לחיוך ותחושת סיפוק גדולה, וכמובן את החלל ללא פחות ממדהים. יחד עם דורון תהפכו גארג׳ עמוס לחלל מאורגן בעל יעוד חדש, כחדר משחקים או כפינת עבודה נעימה, חדר של מתבגר שעדיין נראה כחדר ילדים יהפוך לחדר חלומי ועדכני, וחדר ארונות שאיבד מזמן את מהותו יהפוך לחלל ייעודי חלומי. בעבודתה משלבת דורון גם פריטים יחודיים שהיא מייצרת בעץ ובברזל. בתקופה הנוכחית כשהיא רחוקה מבתי הלקוחות, דורון תשמח לייעץ לכם בשיחת וידאו, בסיור וירטואלי, ובמתן רעיונות והנחייה לעבודה עצמאית. ניתן ליצור קשר דרך האתר או דף הפייסבוק.

אופנה

רותי זיסר – RUTI

רותי חרטה על דיגלה להוות בית אופנה ששובר את הכללים. מחד, היא שמה לה למטרה לייצר אופנה ברמה הגבוהה ביותר, ומאידך, שכל ההשראה תגיע מהלקוחה שעומדת תמיד לנגד עיניה. רותי חושבת כל הזמן מה הכי נכון ומחמיא לנשים אמיתיות שרוצות להישאר נאמנות לעצמן, וכל זאת, תוך  הקפדה על הפרטים הקטנים ביותר, ובאופן שמחמיא, נוח ומעצים אותן. בימים אלו של הקורונה, נפתחה החנות העשירית של רותי והמצב בהחלט לא פשוט, אבל הם התעשתו ומיד התחילו לפתח כלים חדשים אונליין כדי לספק לקהל הלקוחות הנאמן את חווית הקנייה שהוא רגיל לה ואת המגע האישי. רותי מתייחסת לעסק שלה כאל סטרט-אפ ישראלי, וככזה הם מוצאים פתרונות טכנולוגיים תוך מחשבה מחוץ לקופסה. גולת הכותרת היא יצירת מסכות מהממות מבד משי טהור, שהוא לא רק מסנן טבעי אלא גם ידידותי לסביבה (bio-degradable) אותן הם מחלקים חינם ללקוחות, ובקרוב יגיעו עוד המון הפתעות שמתאימות למציאות החדשה. לפרטים על כל המבצעים וההנחות לחצו כאן.

הפקות אירועים

 הימליה

הימליה מתמחה בהפקות אירועים בהתאמה אישית. כל אירוע נבנה ומופק בהתאם לאהבות ולצרכים של בעל.ת השמחה או הארגון. האירועים של הימליה כוללים ציון ימי הולדת, הישגים בעבודה או פעילויות גיבוש מחוץ לקופסה. בתקופה הנוכחית, בה ההתקהלות אסורה וההנחייה היא להישאר מבודדים ככל האפשר – מיה וקרן מציעות מגוון פעילויות שאפשר לבצע מהבית ביחד עם קרובי משפחה וחברים או במסגרת שיתוף פעולה מקוון של אנשי הצוות מהעבודה. כל הפעילויות מותאמות אישית ללקוחות לפי מידע שמסופק לנו על בעל השמחה, על הצוות בעבודה וכו'.

כתלות באופי הפעילות ניתן לשלוח ערכה פיזית עם החומרים (ללא מגע…) או לשלוח חומרים אונליין שניתן להדפיס בבית. הן ישמחו מאוד לשמוע על הצרכים ולהתאים פעילות מושקעת ואישית כדי שגם אלו שנאלצו לבטל או לדחות את האירועים שלהם יוכלו לחוש מיוחדים ואהובים, והכי חשוב מוקפים בחברים ומשפחה מכל רחבי העולם. הימליה כאן כדי להפוך את היום המיוחד שלכם למאושר במיוחד, ולשכוח שהנסיבות שינו את התוכניות המקוריות, וכל זאת על ידי פעילות מהנה, מאתגרת ומלאת אהבה והשקעה.

לפרטים מוזמנים לבקר באתר האינטרנט או בעמוד הפייסבוק, לפנות באימייל או בטלפון 650-9245936 או 650-5615806.

כושר

שיעורי פילאטיס

מיה ששון היא בעלת סטודיו לפילאטיס מכשירים בסרטוגה, ומזה 15 שנים היא מלמדת שיעורי פילאטיס מכשירים בקבוצות קטנות. מיה היא בעלת תעודת הכשרה למדריכי פילאטיס על מזרון ומכשירי פילאטיס מbalance body university. הדגש בשיעורים שלה הוא על חיזוק ומתיחה של השרירים תוך שימת לב מיוחדת על יציבה נכונה וחיזוק שרירי הליבה שתומכים בגב התחתון. פילאטיס מיועד לכולם, לנשים וגברים המעוניינים בחיזוק והארכה של השרירים תוך דגש על תזוזה ויציבה נכונה של הגוף. בימים אלו, מיה מציעה שיעורי פילאטיס בzoom בקבוצות קטנות. היא אשמח אם תצטרפו אליה לשעה של  חיזוק ומתיחה של הגוף במיוחד בימים אלה שכולם בבית והתזוזה מינימלית. ליצירת קשר ניתן לפנות דרך האתר, באימייל או בטלפון מס' 4086674906.

מיינדפולנס

נשימה הילינג, חגית זאב

חגית זאב (LMFT) הינה פסיכותרפיסטית המתמחה בפסיכולוגיית גוף, נפש ורוח, בעלת 15 שנות ניסיון  בטיפול בלחץ וחרדה ובמשברים אישיים ומשפחתיים. לפני 5 שנים, חגית פתחה את ״נשימה הילינג״ – מרכז המציע קורסי מיידפולנס ליחידים ולחברות. קורס מיינדפולנס מסייע בפיתוח עמידות ויכולת התמודדות במצבי לחץ. בנוסף לקורסי מיינדפולנס, המרכז מציע קורס לנשים ״ניצוצות״ – שילוב של פסיכולוגיה, תנועה, מעגל נשי וידע מתורת הקבלה. הקורס מסייע בחיבור למקום האותנטי שקיים אצל כל אחת ואחד מאיתנו ומביא לצמיחה אישית וקבוצתית. מתחילת משבר הקורונה חגית מטפלת ביחידים המתמודדים עם חרדות ומייעצת לזוגות ומשפחות החווים קשיים ביחסים הבין אישיים. כמו כן, המרכז מציע קורסי מיינפולנס באינטרנט להתמודדות עם לחץ. לפרטים, ניתן להיכנס לאתר או לפנות לחגית דרך האימייל.

בנייה ושרותי צבע

Sigura Construction & Sigura Pro Painting

אילן סיגורה הוא הבעלים של חברת Sigura Construction ו- Sigura Pro Painting. הוא הקים את החברות בוואלי לפני 19 שנים, ושתי החברות הן ״דיאמונד סרטיפייד״ ובעלות רשיונות שונים. חברת הבנייה מונה כיום כ-50 עובדים, וחברת הצבע מונה עשרה עובדים. שתי החברות נותנות שירותים באיכות גבוהה בתחומים של תכנון ובנייה (כולל יחידות דיור משניות), בנייה חדשה, תוספות, שיפוצים, מטבחים, מקלחות ועוד. חברת הצבע נותנת שירותי צביעה חיצונית, צביעה פנימית, שטיפה בלחץ מים, צביעת ארונות, גזיבו ועוד. בזמן הקורונה, החברות עוזרות ללקוחות בתיקוני חירום קטנים כגון חשמל, אינסטלציה, גגות, תיקוני צבע ועוד. לפרטים נוספים על שירותי הבנייה והשיפוצים לחצו כאן, ולשירותי הצבע לחצו כאן.

או להתקשר ל-408-492-1379

נדל״ן

Team Sigura Real Estate

רינת קאופמן ואילן סיגורה הם בעלי רשיון תיווך בקליפורניה ועובדים כחלק מ- Coldwell Banker. הצוות שלהם עובד עם הרבה ישראלים ועוזר להם למצוא את בית חלומותיהם, וגם לרכוש השקעות כדאיות שמניבות תשואה חיובית בסיליקון וואלי וסביבתה. הם מספקים ידע בתחומים נרחבים כגון: בנייה, פיננסים, עיצוב, חקר שוק ועוד, ומסייעים ללקוחותיהם להגיע להחלטה מושכלת בנוגע לקנייה או מכירה של נדל״ן. בזמן הקורונה, כל הפעילות שלהם מתבצעת תוך שמירה על הכללים והחוקים שהוכרזו ע״י איגוד המתווכים בקליפורניה. הם עוזרים ללקוחותיהם לסייר בבתים גם בזמנים אלו, בהתאם להנחיות. לפרטים נוספים לחצו כאן או פנו לרינת באימייל או בטלפון מס' 408-649-4565 ולאילן באימייל או בטלפון מס'

408-888-7478.

שיעורי עברית

עברית בבית

נועה לברן היא מורה פרטית לעברית, שמלמדת בשיטת לימוד מהירה שפיתחה לקריאה וכתיבה בעברית. נועה מלמדת באזור כבר 10 שנים, ועד ימי הקורונה נסעה ולימדה בבתי התלמידים, ועכשיו היא מלמדת בסקייפ ודומיו. השיעורים קצרים, מועברים באוירה נעימה, ועניינית והתוצאות מהירות ומשמחות.

במקביל, נועה עובדת גם כ-Life Coach בעיקר לאנשים שעוברים גירושים, מה שקיבל תאוצה בשבועות האחרונים. ניתן ליצור איתה קשר ישירות דרך העמוד העסקי של ״עברית בבית״ בפייסבוק.

כפי שציינתי, אני יודעת שישנם עוד המון עסקים קטנים של א.נשים מוכשרים שיוצרים עבורנו באהבה; מורות פרטיות לעברית שמעבירות כעת שיעורים בזום, אמניות שסורגות, יוצרות שלטי השראה, בעלות חנויות אונליין למתנות מקוריות, מדריכות פילאטיס ויוגה, תזונאיות, שפיות, יועצות הנקה, מאמנות, מטפלות, מעצבות אופנה, מעצבות גרפיות ועוד ועוד. בשבועות האחרונים, מילים כמו ערבות הדדית, תרומה ועזרה לזולת נזרקות לעיתים תכופות לחלל החדר והמרחב הוירטואלי. ולנו ניתנה הזדמנות פז השבוע, ובשבועות ובחודשים הקרובים גם כן, לחגוג את ישראל בנתינה ובתמיכה בעסקים עצמאיים של חברי וחברות הקהילה שלנו, שהיא הבית שלנו, רחוק מהבית.

חג עצמאות שמח!

שלכם,

דלית גבירצמן

dalit@gvirtsman.com

פרשת אחרי מות קדושים: הרהורים על מעבר בין אבלות לשמחה

פרשת אחרי מות קדושים: הרהורים על מעבר בין אבלות לשמחה

מאת: ורד גאני-קציר

בילדותי, היה ערב יום הכיפורים בבית הכנסת מקום וזמן אחר. ההכנות בבית, הלבוש המוקפד על פי כללי החג, ההליכה אל בית הכנסת, תחושת ההתעלות בעת קריאת התפילות, מי בקול ומי פנימה, והשיבה הביתה ובו אווירה שונה מכל יום, חג ומועד אחר, היוו עבורי תחושת קודש ופנאי לעבודת הלב.

כשקראתי לראשונה את פרשת 'אחרי מות-קדושים' עלה בי רגש מנוגד לגמרי. תחושה של ניכור וכעס. המילים הראשונות שכתבתי לאחר הקריאה היו:

ביד חזקה ובזרוע נטויה 

ובשריפה

בסקילה

ביגון עז.

דם

ואש

ותמרות עשן.

ורוח

רוח

אין.

פרשת 'אחרי מות – קדושים' מתחילה ברגע של שבר בו ניתן לשמוע את ה' רועם ודופק על שולחנו של מעלה תוך שהוא מזהיר הלוך והזהר את משה, שיזהיר את אהרון, שידע לא לדרוך בקודש הקודשים אלא ביום הכיפורים בלבד וגם אז, על פי הנחיות מדוקדקות. זאת לאחר שכמה פרשות קודם לכן אנו עדים לטרגדיה הגדולה בה נשרפו למוות בניו של אהרון, נדב ואביהוא, מאחר והדליקו אש זרה. מחיר החופש עת שהוציאנו ממצרים מתומצת היטב בפרשות אלה.

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻתוּ.  וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן אָחִיךָ, וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ, מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת" (ויקרא ט"ז א'-ב').

לאהרון לא ניתנת הזכות לבכות על בניו, להתאבל, שלא לומר להתריס בפני ה' על המעשה או לשאול את השאלה הנשאלת רבות על ידי מי שיקיריהם נלקחים מהם – 'מדוע'?

לא רק זאת, הוא מצווה מיד להכין עצמו לכדי עבודת השם, ללבוש בגדי חג, להדליק את הקטורת ולהקריב קורבנות עבור העם. השליחות אליה התחייב גבוהה יותר מכל מימד אישי – רגשי בו היה נתון. 'אחרי מות' הפך ברגע ל'קדושים תהיו'. בין שתי פרשות אלה, הנקראות לרוב יחדיו, חיפשתי בשבועיים האחרונים את הטווח בין קודש לקודש, בין קדושת זכרון המת לקדושת החיים. בין קדושת השליחות לקדושת הקול הפנימי, האישי. בין הרוח הגדולה סביב לרוח הנפש הפרטית. 

ככל שקראתי שוב ושוב בפרשות אלה וככל שהרחבתי בפירושים שונים, גיליתי תהליך מיוחד שקורה בהן. הפער שבין האירוע הטראגי שהתקיים בפרשת 'שמיני' ובין השתיקה התמוהה של אהרון בפרשה הנוכחית, מכיל בדיוק את ההיפך משתיקה. ייתכן ובדיבור הוא נאלם אך בעשייה הוא פעיל ונוכח מאוד כתיקון עבורו ועבור העם. מתוך הטרגדיה הנוראה נולד טקס שלם שבין אדם למקום ובין אדם לחברו. נולדו חוקים ומצוות כשהגדולה והמרכזית ביניהם היא "ואהבת לרעך כמוך". אהרון עומל באופן כמעט מדיטאטיבי עבור השליחות בה דבק. הדבקות באל הינה כדבקות בעם, שהרי זו גדולתו כמנהיג רוחני. ובשליחות זו הוא מנציח את בניו. את האהבה הגדולה שהיתה בהם לה' ושעבורה נלקחו בלהבות. אהבה ללא גבולות אשר הביאה אותם לאבדון. אהרון מביא את בשורת הגבולות לעמו גם ברגש העליון של האהבה: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהוָה (ויקרא י"ט פסוק יח). 

בימים אלה של מעבר חד וכמעט בלתי נתפס בין אבלות לשמחה, אנו פועלים על פי תכתיב חברתי לאומי, בו כללים ברורים המנציחים את ערך הגבורה והעשייה למען המולדת, למען החברה, למען החיים. אהרון היה אולי הגיבור הראשון שהיה עליו לעבור באופן מיידי בין השכול לחיים. בין היגון לאנרגיה של עשייה. בין כליון לקיום. 

אט אט, הפכה בי הקריאה בפרשות אלה מכעס וניכור לקרבה וחיבור מחודש לאנרגיה הרוחנית אותה הרגשתי בילדותי ביום הכיפורים והיא המלווה אותי גם בימים אלה. מעברים חדים בין צער תהומי וגעגועים אל אלה שאינם עמי עוד ובין השליחות האישית והפשוטה שלי עבור החיים. וההבנה כי הגבולות נועדו לשמור עלינו בדרכים של רוח, של הקרבה ושל אהבה כדי שנוכל להתמיד בהן ולא לחרוג מן המחוייבות שלנו לעשייה למען אהובינו החיים ולמען החברה. 

אסיים באחד השירים של המשוררת ואשת הרוח הממלאה אותי אהבה והשראה מידי קריאה, זלדה (שניאורסון-מישקובסקי) ז"ל. בשירתה אני מוצאת את התעלות הנפש וגבורת האדם, את המפגש בין אהבת האל לאהבת הזולת ואת נקודת ההשקה בין חוכמת השכל לחוכמת הלב, בין קודש זכרון המת לקודש החיים. כמו אהרון, היתה זלדה ידועה בעוצמתה הרוחנית השקטה ויחד עם זאת בעשייתה הגשמית עבור החברה, ובכך עוצמתה וייחודיותה. השיר הזה נכלל בתוך קובץ שיריה הרביעי "הלא הר הלא אש", שירים שנכתבו לאחר מות אמה ומות בעלה חיים אריה מישקובסקי, ובהם קו התפר בין הגעגוע ליקיריה ובין מצוות החיים. 

"ערב יום הכיפורים" סימן קריאה 6, 1976 

בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים

הִפְלַגְנוּ

מִנִּסְיוֹנוֹת שֶׁתַּמּוּ אֶל נִסְיוֹנוֹת שֶׁהֵחֵלּוּ.

עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים הָיָה לָנוּ

רֵאשִׁית הַזְּמַן

בְּדִמְמַת אִי שֶׁהֵאִיר

יָם

בְּנֵרוֹת – 

שָׁם אִמַּצְתָּ אוֹתִי אֶל לִבְּךָ הַדּוֹאֵב

לִפְנֵי הַכֹּל יָכוֹל

בְּטֶרֶם תֵּלֵךְ לְהִתְפַּלֵּל עִם כֻּלָּם

בְּטֶרֶם תִּהְיֶה אֶחָד מִן הָעֵדָה

בַּהֵיכָל 

אֶחָד מִן הָעֵצִים

בַּיַּעַר.

מאחלת לכולנו שנדע להבדיל בין קודש ובין חול, בין זכרון העבר וקיום ההווה ושנדע את גבולות הרוח על מנת לדבוק בשליחות הייחודית של כל אחד ואחת מאיתנו. ובימים טרופים אלה, מאחלת לנו בעיקר בריאות, חיבור ואהבה.