פינת אוכל ממטבחה של דלית גבירצמן

יש קסם בהכנת אוכל. בכולנו יש את הצורך להזין ולהיות מוזן, אך ההתעסקות בתחום הבישול והאוכל מספקת לי מצע לביטוי ולהבעה רגשית שהם הרבה מעבר לצרכים הבסיסיים שלנו. מעבר להיותו משהו בסיסי, הכרחי וקמאי, יש במזון אלמנט רוחני שמחבר ומלכד את כולנו. מידי שבוע,
הנכם מוזמנים לפינת האוכל שלי, בה אגיש מתכונים והגיגים.

מאסטר מיינד: שיחה אישית עם עורכת מאסטר שף


מאת: דלית גבירצמן, צילומים: רועי ברקוביץ

גגגגייייססססההההה… כך בפעייה ארוכה של געגוע מתחילה כל תכתובת שלי עם גיסתי-אחותי, דורית גבירצמן. כשרק הכרתי את האיש היקר, היא היתה עדיין נערה צעירה, אך כבר אז ניכרו בה כל אותן התכונות שהביאו אותה להיות מי שהיא כיום; העורכת הראשית של תוכנית הטלוויזיה המצליחה...Read More »

עוגת תמרים

עוד שנה חלפה, ראש השנה כבר בפתח והגיעה עת הסיכומים. הנה עשרה דברים שאני מבטיחה לעצמי שלא אעשה בשנה הבאה (או לפחות אנסה):

לא אבדוק אימיילים בזמן שאנשים מדברים אלי

לא אקרא טקסטים בנהיגה

לא אזלול לפני השינה

לא אפתח ציפיות מאחרים כדי שלא אתאכזב

לא אתעצבן על נהגים...Read More »


מתכון רוטב פסטו ביתי

יש לי אישה שאוהבת אותי, היא רק שלי. היא מכירה אותי מהתחלה, שלי, שלה… בין כל מעלותיה הטובות לא נכללה מעולם חדות הבישול. עוד בהיותי נשואה טריה, היתה נוהגת להתקשר אלי מהעבודה ולשאול ״יש משהו טוב…?״. היתה מגיחה מידי ערב להציץ לראות מה מתבשל בסירים שעל הכירה. מאז בגרתי...Read More »


מרק כרישה ותפוחי אדמה צלויים

קוראים לה ה"רוזנת היחפה", והיא בכלל, שמה אינה גרטן. תכנית הבישול הפופולרית שלה עלתה לאויר בדיוק לפני עשור והפכה אותה לסלבריטי שף ידועה. המתכון שלפניכם למרק כרישה ותפוחי אדמה נלקח מתוך סיפרה "Back to Basics" וכשמו – כן הוא, פשוט ומענג.

מרק כרישה ותפוחי אדמה צלויים

החומרים הדרושים:Read More »


עוף בסויה ודבש

(צפון) מערבה מכאן, עומדים צוקים ומחכים, ומחכים…

אנחנו ממשיכים במסענו, גומעים מאות קילומטרים ביום וחוזים בדרכנו מראות ונופים מעוררי השראה ואף אי אלו הרהורים רליגיוזיים. העין לא שבעה מלהכיל את כל היופי השופע הזה. הכביש המקשר בין אגם לואיז לשמורת הטבע הלאומית ג׳אספר הוא...Read More »


שוקיים מזוגגות בשום וסויה

תמיד אהבתי ערים, וערים גדולות בפרט. אני בעיקר אוהבת ערים גדולות השוכנות סמוך למקור מים גדול, אבל אני ה-כ-י אוהבת ערים גדולות, השוכנות ליד מקור מים גדול ושאפשר לנוע בהן בקלילות ברגל. אז אחרי תל-אביב (כמובן!), ניו-יורק וסן-פרנסיסקו, התאהבתי גם בונקובר. זה קרה לפני כחמש שנים לערך. נסענו האיש...Read More »


פילה סלמון ברוטב אסייתי

באופן כללי, אני תמיד מופתעת ומוחמאת כשאנשים מגיבים למה שאני כותבת. אני-הביקורתית תמיד אומרת לאני-ההגותית ״נו תגידי, את מי את חושבת שזה מעניין…?״. נחמד לקבל מחמאות מנשים, אבל נחמד במיוחד לגלות שאפילו גברים קוראים. אז החלטתי הפעם להקדיש את הטור לגברים שבחיינו. אותם אלו שלפעמים כל כך מרגיזים ולא...Read More »


עוגת טחינה ושומשום

יושב בסן פרנסיסקו על המים

שוטף את העיניים בכחול ובירוק

יפה בסן פרנסיסקו על המים

אז איך זה שאני מרגיש רחוק… (א.א.)

——

החיים פה – דבש!

כולם מחייכים, כולם אדיבים, כולם מנומסים.

כולם יפה בתור עומדים

וקוסטקו כבר אמרנו?

חינוך לערכים, ציות לכללים וכבוד לאחרים.

 "…חוץ מזה ספרים זה גם תענוג, בפירוש ספרים תענוג. בן אדם הולך לבית הבראה של ההסתדרות  לא ייקח איתו שניים, שלושה ארבעה חמישה ששה ספרים?

-אבל לא רק בעניין הבריאות, יש גם להיטים, בן אדם הולך למסיבה ישאלו אותו "האם קראת את "הממונה" של מיקי בר קיקי?"  מה יגיד? –...Read More »


סלט ארוגולה ורימונים

אף פעם לא הייתי רזה. לא יודעת אפילו איך זה מרגיש להיות רזה. תמיד אמרו לי: ״את נראית נהדר! מה, רזית?״ או ״אם רק תרדי חמישה קילו, תראי ממש שיגעון״… כל חיי, תמיד אני וחמשת הקילוגרמים האלו העומדים ביני ובין האושר. למען האמת, הייתי דוקא תינוקת די רזה. אימי,...Read More »


עוגת גזר

כל ילדותי חייתי בבתי דירות. שכנים מלמעלה, שכנים מלמטה, צעקות מהמרפסות השכנות ״אסנת, בואאאאי הביתהההההה״, ניחוחן של חביתות הנישא מדירות השכנים בשעות הערב ודפיקה על הדלת: ״יש לכם במקרה כוס סוכר…?״ – כל אלה היו תמונות מוכרות מהווי השכונה. טבע היה משהו שרואים רק בסדרות טלויזיה. כילדה עירונית אורתודוקסית, אני...Read More »


שישליק עוף במרינדה

קיץ בא ושוב זה חם
בואי ונברח לים
רק אני ואת, הים והשמיים
קיץ בא ושוב זה חם
בואי נשאר בים
שם בתוך החול, הכי קרוב למים
נעים לרבוץ בחול איתך
כמה חם, אני אוהב אותך
והים הזה כולו שלך ויש לי זמן
כמה חם!
מילים: אריק איינשטיין
שוב הגיע הקיץ ואיתו החום הנוראי, הלחות הבלתי נסבלת והצבעוניות הבוהקת. מי שמכיר...Read More »

סלט אורזו

בחיים, אבל בחיים לא חלמתי שאהיה מורה. למעשה, אני די בבירור זוכרת את עצמי בת השש עשרה נשבעת לעצמי שלעולם, אבל לעולם לא אהיה מורה! ההצהרה החד משמעית הזו נחרתה בזיכרוני אחרי שחזיתי ביחס המשפיל והמזלזל עד נכמר אליו זכו מורינו בתיכון. החל ממר פייגין העולה החדש, שהגיע מידי...Read More »


סלט ספגטי חמוץ- מתוק

אישה ששמה אליזבת סטון כתבה, שללדת ילד פירושו ׳להחליט שלבך יתהלך לצמיתות מחוץ לגופך׳… (מתוך אימהות חושבות מאת קמיל פרי וקייט מוזס)

זוכרת אני היטב את הזמנים בהם פיללתי לשעה אחת של שקט, שרק יבוא מישהו ויאפשר לי לנוח לרגע קט, להסיר מעלי את האחריות הכבדה, ולו לערב רומנטי אחד, ללילה...Read More »


עוגות גבינה עם שוקולד לבן

חג שבועות, הוא ללא ספק החג האהוב עלי ביותר. יש בו משהו טהור ונקי והתחלתי, וכן, אפילו רומנטי. החל מסיפור מגילת רות, הכולל סיפור אהבה נועז וחוצה גבולות ודתות, דרך אסוציאציות של שמלת תחרה לבנה וזר על הראש, סלסלת קש עם פרחים, שיבולים, פירות, ירקות ומוצרי חלב. וגם אם...Read More »


Pissaladière

אחרי שבוע מייגע של ריצות, דאגות, סידורים, ופגישות מגיעים סוף סוף אל המנוחה והנחלה, אל יום השבת המיוחל. השעון המעורר (השנוא!) מושתק ונדחק בחיוך נקמני למעמקי המגירה, כל העיתונים, הספרים והסרטים החדשים מונחים על השולחן, הבית נקי, ובאוויר יש תחושה של הבטחה ופוטנציאל שרק מחכה להתממש. אני אוהבת את...Read More »


סלט כרוב ירוק וגזר

בכל בוקר יום שישי, מחכה לי על מפתן הדלת קופסת קרטון ובתוכה הפתעה. כבר ביום חמישי בערב אני מתחילה להתרגש לקראתה, ומנסה לשער מה יצפה לי בתוכה השבוע. ביום שישי, אני מתעוררת בשמחה רבה (וזה כשלעצמו כבר די מפתיע), רצה בפיג׳מה אל הדלת, אוספת את הקופסה ומניחה אותה אחר...Read More »


בורקס גבינה

השעות הקטנות של הלילה… השעות הקסומות בהן הכול שקט ורגוע. המולת היום-יום שוככת, הקרירות הנעימה הזו באויר, קולות הנשימה של היקרים לי הישנים בשלווה במיטותיהם, בשעה שלי, יש את כל הלילה לקרוא, להקשיב למוסיקה, לצפות בסרטים, לכתוב, לחשוב ולחלום. ולא משנה עד כמה אהיה עייפה במשך היום, וכמה כוסות...Read More »


דג באס ברוטב מיסו

לאחרונה התגלתה אצלי אלרגיה (או בעברית: רַגֶּשת) שעם השנים רק הולכת ומחמירה. הסימפטומים כוללים חוסר שקט כללי, סימני רעב, עצבנות, עליה בלחץ הדם וקשיי נשימה. האלרגיה שלי לא קשורה לאביב, לא לאבק ולא למוצרי מזון למינהם. האלרגיה שפיתחתי היא לבישול עילי. ואל תבינו אותי לא נכון, אחת ההנאות הגדולות...Read More »


עוגיות שקדים

לא רק געגוע חולף

ממש על סף הדלת תפס, אמר לי חבר

לא יצאו חודשיים אתה על ארבע חוזר

זה רק תעתוע חולף

 זה רק געגוע בתוך הלב…

בכל שנה באביב, כמו פטריות אחרי הגשם, מתחילות לצוץ השמועות… מי חוזר ומי נשאר. ובכל פעם כשמתבשרים...Read More »


עוף בתבליני פרג

אנשים שואלים אותי לפעמים ״מה, לא אכפת לך לפרסם את כל המתכונים המוצלחים שלך שאספת בעמל רב במשך שנים?״. אז הנה התשובה שלי. בעיני, העולם נחלק לשני סוגים של אנשים; אלה שאוהבים לתת ואלה שאוהבים לקבל. אין האחד עדיף בהכרח על השני, ואין האחד יכול להתקיים ללא השני. אני, בעוונותי,...Read More »

מוס טונה

מתי יגיע כבר זמנה של המנה האהובה – מוס טונה – שאל אבי היקר. ואני מיד אומרת בליבי ״איך לא חשבתי על זה קודם?״.  אז אכן הגיע הזמן לחלוק איתכם את המתכון לממרח האולטימטיבי המפאר בביתנו כל מצע, ובעיקר – כל מצה.

תאמינו או לא, את המתכון הזה קיבלתי...Read More »


קניידלך

אוקי, תגידו מה שתגידו, אבל נוסטלגיה זה לא הצד החזק שלי. לא, לא לקחתי את הילדים לראות את השכונה בה גדלתי ואת בית הספר בו למדתי, לא, לא נראה לי הקונספט של מסיבות מחזור למינהן, ולא, לא ממש נשמע לי הגיוני לחדש קשרים עם אנשים שלא שמעתי מהם שלושים...Read More »


עוגת דבש

מילים: יוסי בנאי
לחן: מיכה שטרית
בסתיו תמיד בסתיו בשקט ודממה
יוצאים זיכרונותי על גב ענן קטן
והם שטים להם מעל האדמה
כדי להתבשם מכל נופי הזמן
וכמו תמיד בסתיו אני נפרד בצער
מקיץ שעכשיו רואים את קצה סופו
ובין עלים צמאים אני עומד כמו נער
ממתין בסקרנות לחורף שיבוא
אני זוכר תרנגול כפרות
ציפור קטנה על...Read More »

סלט ארוגולה, אנדיב וגבינה כחולה

נמסטה, נשמה!
הרומן שלי עם יוגה החל לפני למעלה משני עשורים. כפי שהודיתי כבר כאן בעבר, ספורטיבית ואתלטית מופלאה מעולם לא הייתי, ובשל כך, כשהייתי צריכה לבחור קורס באוניברסיטה לפעילות גופנית, בחרתי בזו שנראתה לי הכי פחות פעילה.
המדריכה היתה כל...Read More »

עוגיות שושנים

יש קסם בהכנת אוכל. מעבר להיותו משהו בסיסי, הכרחי וקמאי, יש במזון אלמנט רוחני שמחבר ומלכד את כולנו סביב שולחן האוכל. בכולנו יש את הצורך להזין ולהיות מוזן, אך ההתעסקות בתחום הבישול והאוכל מספקת לנו מצע לביטוי ולהבעה רגשית, שהוא הרבה מעבר לצרכים הבסיסיים שלנו. המסר...Read More »

ביף טריאקי

שלום, שמי דלית גבירצמן ואני לא אוכלת בשר. מזה כשלושה עשורים שקצה מזלגי לא נגע בבשר אדום, שסכיני לא ביתרה סטייק רך, עסיסי ומדמם וששיני לא נגסו בשווארמה המגירה את נוזליה לתוך הלאפה. לא עוזרים המבטים המודאגים של הורי, חוסר...Read More »


עוגת שיפון ג'ינגר

מת אב ומת אלול ומת חומם

גם נאסף תשרי ומת עימם

רק נשארה גחלת עמומה

של אהבת הקיץ הגדומה…

(מילים: נתן יונתן)

שינויי מזג האויר הביאו אותי לחשוב… שחרף התדמית...Read More »


חצילים בתחמיץ

החציל

הוא פשוט ועדין

וטעמו  

כמזון האלים 

החציל.

המביט בו יודע ידוע היטב

הוא יספוג טעמים, ימלאינו בגיל

מעדן מפנק הממלא את הלב

החציל, החציל. 

Read More »


עוף צלוי עם לימון, תפוחי אדמה ברוזמרין

מכנים אותו ״השף העירום״, ועם שם כזה מפתה כבר מתחשק להיכנס איתו למטבח. ג׳יימי אוליבר הוא שף בריטי חמוד שזכה לכינוי לא בגלל שהוא מבשל ללא בגדים, אלא משום שהוא מפשט את תהליך הכנת האוכל ובוחר להשתמש בחומרים פשוטים, טריים ונגישים. הוא זכה להצלחה מסחררת בזכות תוכניות...Read More »


מאפינס דלעת

אפילו לאחר שנים רבות בניכר, אני עדיין נעה בחוסר שקט כשמגיע ה-31 באוקטובר. פשוט לא מצליחה להתחבר לחג הזה, ולא רק משום שהוא נוצרי ונוכרי ומפחיד. נכון, שאם אודה על האמת, גם על פורים שלנו אני לא ממש משתגעת, אבל השילוב הזה של תחפושות, שלדים מרקדים וממתקים...Read More »


לחם מחיטה מלאה

למדני את השיר הפשוט של הלחם

ופרוס לי חלק משלומך.

קחני עם אבק היומיום על השכם

כשתראני לפניך.

אני שהנחתי לרגש יחף

לרחף,

כבר יודעת כי

Read More »


מתכוני שום

מצאנו כתוב ומצאנו רשום

עשרה דברים נאמרו על השום

מסמיק פנים, מאיר עיניים,

הורג כינים בבני המעיים…

(מתוך המחזמר ״אלוף בצלות ואלוף שום״ ע״פ חיים נחמן ביאליק)

אני מודה...Read More »


ריזוטו דלעת

מכל החגים האמריקאיים, חג ההודיה (או חג מתן תודה כפי שהוא מכונה במחוזותינו) הוא החג האהוב עלי ביותר. המסר שלו כל כך פשוט, חכם ואוניברסלי. בקלות אתה מוצא את עצמך מצטרף למליוני אמריקאים הלוקים רגעית בזכרונם באשר לעוול ההסטורי, הגזל והצביעות, וחוגג עם בני משפחה וחברים סביב שולחן ערוך,...Read More »


מגוון סוגי לביבות

מאת: דלית גבירצמן

יום חמישי,

השעה שלוש אחר הצהריים,

אני מתייצבת באולם החגיגי במרכז המורשת שבמרכז הקהילתי של העיר קמבל,

מרימה את יד ימיני ונשבעת אמונים

למדינה שהפכה להיות ביתי בשלוש עשרה השנים האחרונות.

Read More »

בורקס חצילים וגבינת פטה

שישי אחר הצהריים. שקט יורד על הרחובות, ומדירת השכנים עולה ריח אפייה מתוק. אני מנסה לנחש איזו עוגה אפו שם לשבת. בבקה שוקולד? עוגת תפוחים עם קינמון? ואולי דווקא טארט לימון? שבת בבוקר, השעות האהובות עלי. לא צריך למהר לשום מקום, אפשר להתפנק עם כוס קפה ועיתון סופשבוע,...Read More »


חלה מתוקה

מה לעשות חברים, חגיגות השנה האזרחית אף פעם לא עשו לי את זה. עוד בטרם שככו גיהוקי הסכריניות של כריסטמס וההנגאובר של מסעי הקניות המטורפים, מפציעה עת הסיכומים השנתיים. כל הבילדאפ הזה לקראת הספירה לאחור בחצות תמיד מלחיץ אותי, שלא לדבר על ההחלטות, ההבטחות והתכנונים לשנה החדשה....Read More »


סלט ברוקולי וכרובית ברוטב צ'אטני

השיחות נמשכות, הנושא משתכח

ותועה בסיבכי השיחה התועה

מסביב לשיחות העולם משוחח

כי היו השיחות לשיחת השעה

(משיחים משיחות, שוחחים, שוחחות,

השיחה משוחחת, שוחחים, שוחחות,

השיחה סיכסכה, סיכסוכי סיכסוכות

Read More »


סלט קוסקוס, מישמש ושקדים

ט״ו בשבט – איזה יופי של חג! חגיגה של צבע וטבע, פסטיבל הפריחה וההתחדשות, שמחת המחזוריות וההתחלות החדשות, אהבת הארץ והתקווה לעתיד וורוד יותר (תרתי משמע). על אף שהכול מסביב עדיין יבש וצחיח, אנו מביטים בהשתאות בניצני הפרחים המרמזים על האביב המצפה ליריית הזינוק. אני חייבת להודות...Read More »


מרק הקישואים של חיותה

בדיוק שנה עברה מאז ישבנו אחי (שהוא בעצם גיסי ולא אחי) ואני על כוס קפה בעיר הגדולה, והוא שאל אותי את השאלות החשובות באמת. השאלות שכל אדם צריך מידי פעם לשאול את עצמו ואת מי שיקר לו. שאלות שחברה טובה שואלת (אם היא אכן כזו). שאלות כגון:...Read More »


בליני עם שמנת וקוויאר

סגרו את קולנוע פריז, ומילאו אותו מלט

שהבניין מעליו יהיה יותר יציב,

עכשיו ביום שישי, משחק כדורגל

זה טוב לרוץ עם חברים.

מילים: אלדד גואטה, יהלי סובל, פיטר רוט ושחר אבן-צור

Read More »

ביסקוטי

הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,

וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,

וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,

קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.

וּבְעֵת רַחֲמִים, בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת,

שְׁחִי וַאֲגַל לָךְ סוֹד יִסּוּרָי:

אוֹמְרִים, יֵשׁ בָּעוֹלָם נְעוּרִים   –

הֵיכָן נְעוּרָי?

וְעוֹד רָז אֶחָד לָךְ אֶתְוַדֶּה:

נַפְשִׁי נִשְׂרְפָה בְלַהֲבָהּ;

אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם...Read More »


עוגיות פרג וקוקוס אישיות

כתבה שובבה, מתכון תמים

אולי זו רק אני, אבל כל לבבות השוקולד וצבעי הוורוד והאדום מסחררים את ראשי. ואולי זה פשוט האביב שהפציע בטרם עת. בכל אופן, אני מתעסקת לאחרונה בנושא הגודל. אז נכון, שאנחנו חיים בארץ...Read More »


עוגת פרג פשוטה ונהדרת

אני אוהבת להתעורר איתו בבוקר במיטה. אוהבת אותו איתי בכל מקום ובכל שעה. כן, כל מי שמכיר אותי יותר מחמש דקות יודע שאני די מכורה לו – לקפה. בבוקר, אני לא פוקחת עין תורנית לפני שמטחנת הקפה מכריזה בקולי קולות...Read More »


סלט תפוזים ועוגת תפוזים

(שני מתכונים במחיר של אחד)

קילפתי תפוז,

מצאתי בפנים –

כמו בתוך קן

ילד ישן.

הילד אמר:

"אתה עשית פה חור,

תקן את הפלח,

נושב עלי קור."

אמרתי: "רגע,

סליחה, שלום."

ואת הפלחים

שמתי במקום.

ועד היום –

אם הוא לא הצטנן,

בתוך התפוז

ילד...Read More »


סופלה שוקולד

שדות גולדברג

מילים ולחן: מאיר אריאל

ילדתי שלי

אל תלכי לבדך

אל תלכי לבדך

בשדה המוזהב

ילדתי שלי

אל תלכי לבדך

Read More »


מאפה אספרגוס,גבינה וביצה עלומה

תֹּאמַר, אֶהְיֶה רַב –

לֹא לָמַדְתִּי תוֹרָה;

שֶׁמָּא תֹאמַר: סוֹחֵר –

מָעוֹת אֵין לִסְחוֹרָה.

אִי מַזָּלִי, מַזָּל רָע!

אֵין לִי הָא וְאֵין לִי הָא,

הזיזו לי בשעה אחת את השעון וכבר האור בוהק לי מידי בעיניים, ציוץ הציפורים צורם לי מידי באוזניים וכל הקדחתנות האביבית הזו מתישה אותי עד מאוד. מזל שעצי ההדר פורחים בחצר ומענגים את האוויר בריח משכר של פריחה, שקצת מרגיעים את עצבי.

תיק-תק. האביב כבר...Read More »


לחיי התחלות החדשות: קוקטיל מוסקטו עם ליקר קסיס ופירות יער

מאת: דלית גבירצמן

היום:

אני יושבת באוטובוס המוביל לטרמינל בשדה התעופה בסיאטל במצב של שוק מוחלט. כמו אחרי תאונה, אני בודקת לראות איפה כואב. עיניי קרועות לרווחה כמו דמות מתוך ספר אנימה יפני, זוויות פי מוטות כלפי מטה ואני מגלה שלא לקחתי נשימה...Read More »


שעועית ירוקה בנוסח סצ׳ואן

״אם הכול יהיה בסדר, בעוד כארבעה חודשים יהיה לכם עוד אח או אחות,״ כך הכריז אבי בצהרי יום שבת אחד בעודנו סועדים כמדי שבועים אצל סבא משה וסבתא מנוחה. לשמע הבשורה נתקע האוכל בגרוני, ומרוב תדהמה הזדקפתי בכסאי, שהוטח בעוצמה רבה לרצפה, בעודי משתנקת ומשתעלת ומנסה נואשות...Read More »


תפודים משוטחים ואפויים

 כמו בכל פעם ראשונה הייתי מהוססת. חששתי, כן, אפילו הייתי די מבוהלת… מה יהיה ואיך יהיה? ולמען האמת, לא ידעתי כל כך למה לצפות. ידעתי שהפעם הראשונה היא תמיד בלתי נשכחת אך היא גם יכולה להיות מלחיצה ובלתי נעימה. לא רציתי שהפעם הראשונה שלי תהיה טראומטית. ערב...Read More »


סלט גזר וסלק

אז למה לי פוליטיקה עכשיו?

או

מלחמות כבר כן קורות בקיץ

זה לא הקיץ שחלמנו עליו. זה לא הקיץ שייחלתי לו. בשום תרחיש, הזוי ככל שיהיה, לא חשבנו שקיץ 2014 יכלול שלושה נערים חטופים, נער פלשתינאי שרוף, אזעקות, טילים, מנהרות סתרים,...Read More »


סורבה תות וחומץ בלסמי

והימים ימי ראשית הקיץ
ימי ראשית
בבוסתנים צבר ועץ הזית
רוח חרישית
הלך עבר בדרך עפר
ימי בציר ימי ניגון ושיר
ימי בציר ימי ניגון ושיר
הלך עבר בדרך עפר
ימי ראשית הקיץ
עלמה יפה בחוט זהב רוקמת
בדי קטיפה
כדור של בדולח בידי קוסמת
מראה שקופה
הלך עבר בדרך עפר…

ימים לבנים מילים: לאה גולדברג, לחן: שלמה יידוב

ימים לבנים, ארוכים, כמו בקיץ קרני החמה.

שלוות בדידות גדולה על מרחב הנהר.

חלונות פתוחים לרווחה אל תכלת דממה.

גשרים ישרים וגבוהים בין אתמול ומחר.

זה התחיל לפני כעשור בערך, כשעוד היו פה רק יתושים וביצות, ובעיקר שממה תרבותית וקולינרית. הילדים עוד היו אז קטנים, הזמן היה קצוב, ואפילו ריטה ורמי עוד היו יחד. משינה, עידן רייכל ודני סנדרסון לא חלמו אז להגיע לעמק הסיליקון ולהופיע, וה-JCC היה עדיין שם נרדף למתנ״ס....Read More »


סונטה או אולי אפילו קנטטה לפריטטה

אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני מוצאת שיש משהו כל כך מרגש בלנסות מתכון חדש! כמו בדייט ראשון, ההתרגשות, הציפייה וההקפדה על הפרטים היא חוויה חד-פעמית, שאינה חוזרת בפעמים הבאות. ביום חמישי, אחרי שבוע מתיש במיוחד, כשכל הבית (על דייריו) מתחיל כבר לגלות סימני שחיקה, עייפות...Read More »


מה מה, ניוקי תפוח אדמה

מאת: דלית גבירצמן

זוהי כתבה על תפוח אדמה, למה מה? האמת, שאני די ראש בטטה**, כי רק כשהבחנתי בעטרה הצולה, כמדי שנה, תפודים לתלמידי כיתות ג׳ ומורחת את פניהם בעיטורי כבוד מפוחמים, רק אז נפל לי האסימון של״ג בעומר הגיע. אוקיי, אם אודה באמת, זה...Read More »


סלט תרד ופלחי מנדרינות

שני בתים וגעגוע

שוב זה תוקף אותי ולא מרפה

זה קורה לי לפעמים

כאילו חודרת יד לבית החזה

ולוחצת על כל המקומות הרגישים.

כמו יום שישי בין הערביים

עם עיתון...Read More »


עוגיות שוקולד מושחתות לפסח

יא מדרובה!

אולי זו רק אני, אבל יש משהו בחג הפסח הזה שדי מלחיץ אותי, וזה לא רק הנקיונות וההכנות הקדחתניות לקראת ליל הסדר. יש משהו באתוס של החג אותו אנו אמורים להנחיל מדור לדור שמפריע לי. כבר באקספוזיציה אני נעה בחוסר נוחות כשאני מספרת...Read More »


אטריות הביצים של סבתא מנוחה

מסורת! מסורת!

כנר על הגג, נשמע קצת מטורף לא?

אבל כאן באנטבקה הקטנה שלנו.

כל אחד מאיתנו הוא מין כנר על הגג.

המנסה לאלתר איזו מנגינה פשוטה וערבה,

מבלי לאבד את שיווי המשקל,

על גאווה ודיעה קדומה

 אם לא די היה בכל הדרמה וההתרגשות הרבה לקראת עזיבתו של הבכור לקולג׳, הנה הגיע יום אחד האימייל המבשר מי יהיה השותף שלו לחדר במעונות. נדמה היה כאילו מישהו חמד לו שם לצון, כשהחליט לשים את דור גבירצמן בחדר אחד עם...Read More »


מאפה בצורת פרח הממולא בגבינות ובזיליקום

הרהור נוגה אחרון (אני מקווה) על המצב

או

על מה שבין חורבן לנחמה

ולכאורה עסקנו בשלנו

רק בשלנו

בלי לבקש גדולות ונצורות.

שלווה מופרת

וכבר אחרת

ואין טעם לכסות

Read More »


שעועית ירוקה בנוסח סצ׳ואן

הלא לכל שירייך אני כינור

״אם הכול יהיה בסדר, בעוד כארבעה חודשים יהיה לכם עוד אח או אחות״, כך הכריז אבי בצהרי יום שבת אחד בעודנו סועדים במידי שבועים אצל סבא משה וסבתא מנוחה. לשמע הבשורה נתקע האוכל בגרוני, ומרוב תדהמה הזדקפתי בכסאי שהוטח בעוצמה...Read More »


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back to top button