מערכות יחסים – פרק שני

הכימיה של האהבה ( פרק מתוך הספר "סיפור מתוך הבועה")

בשנה שחלפה נכנע יואל פעם אחת להפצרותיה החוזרות של דניאלה והסכים להתלוות אליה לכנס של פסיכולוגים שנערך בסן דייגו. הרצאה אחת מתוך שורה ארוכה של הרצאות ששמעו במהלך הכנס נחרטה עמוק בזיכרונו. המרצה הייתה פרופסור לאנתרופולוגיה הלן פישר, נמוכה וצנומה, לבושה בחליפה אפורה, שיערה האסוף היה שזור פסי כסף, וקולה הנמוך השלים את חזותה הרצינית שהיוותה ניגוד גמור לנושא הסקסי שעליו דיברה.

הלן פישר דיברה על הכימיה של האהבה או במילים שלה: "מה קורה לנו במוח כשאנו מאוהבים?" היא תיבלה את דבריה בעשרות מחקרים שמהם הסיקה, שקיימים במוחנו שלשה מעגלים עצביים בלתי תלויים, העושים לנו את חווית האהבה: מעגל התשוקה, מעגל האהבה הרומנטית, ומעגל ההתקשרות הרגשית. המעגל הראשון, הקשור בתשוקה המינית, מופעל על ידי הפרשה הורמונלית של טסטוסטרון. היא סיפרה שאצל גברים הפרשת הטסטוסטרון ממקדת אותם במטרה אחת – השאיפה להשגת סיפוק מיני. רואים את תופעת המיקוד אצל עכברים, שבזמן המעשה, הזכר עסוק כולו באקט המיני ושום גרויי אחר לא יסיט אותו משם. ואילו הנקבה, באותו הזמן מסתכלת לצדדים ועסוקה בנושאים אחרים. "אולי ברשימת הקניות לסופרמרקט," אמרה הלן פישר, והקהל געה בצחוק.

"המעגל השני", ציינה, "הוא מעגל עצבי הקשור לאהבה רומנטית. במעגל הזה פועלים שני מוליכים עצביים עיקריים: דופמין שמופרש ברמה יחסית גבוהה, וסרטונין ברמה נמוכה. להזכירכם, דופמין ברמות גבוהות מאד יוצר מצבים פסיכוטיים כמו סכיזופרניה, ואילו סרטונין ברמה מאד נמוכה קשור במצבים דכאוניים. אם כך, אהבה רומנטית, כפי שמשתקפת בפעילות העצבית במוח היא מצב פסיכוטי-דכאוני- גבולי." הלן פישר הדגימה בציניות עד כמה אהבה רומנטית אכן משקפת מצב נפשי מעורער בעזרת שירי אהבה של משוררים מאומות שונות ומתקופות שונות בהיסטוריה, שהמכנה המשותף של כולם מתייחס לאשליה המתוקה והמתעתעת שאובייקט האהבה מסוגל ליצור בלבו של הרומנטיקן. "לא יכלתי להתיק את עיני מהשטיח שעליו דרכו רגלייך, ולא יכלתי להניח מידי את המסרק שעבר בין שערותיך," משקפים את הפסיכוזה הקלה שבה לוקים האוהבים.

"החדשות הטובות לגבי אהבה רומנטית: ניתן להתאהב בכל גיל, וניתן לחדש את התחושה אין סוף פעמים במהלך החיים," אמרה פישר. "החדשות הפחות טובות: שלב האהבה הרומנטית הנו אך ורק שלב ראשוני במערכת היחסים הזוגית שאינו נמשך לעד. השלב הזה מגיע לשיאו בזמן החיזור כשאובייקט האהבה אינו מושג לגמרי, ועוצמתו מתחילה לרדת כשמערכת היחסים משתנה מדינמיקה של חיזור לדינמיקה של זוגיות. במילים אחרות: השלב הרומנטי מתקיים כל עוד קיימת אי וודאות לגבי הדדיות הרגש אצל מושא האהבה. ואילו זמן מה אחרי שהאובייקט מושג, מתפוגגת הרומנטיקה. אנשים שמחפשים רומנטיקה בלבד, מוצאים את עצמם מדלגים בין מערכת זוגית אחת לשניה עד שנעלמת להם הרומנטיקה ואז הם מתחילים בצייד מחודש. ולעומת זאת, אנשים שאובייקט האהבה שלהם לא מחזיר להם אהבה ולכן נשאר בלתי מושג, יכולים לפתח מערכת רגשות רומנטית מתמשכת כלפי אותו אובייקט, לעולם לא מתנתקים למרות מפח הנפש, ולא ממשיכים הלאה לחפש אהבה פחות רומנטית אך יותר מציאותית."

הרבה קולות של הבנה והנהוני ראש עברו בקהל, כאילו נזכרו בשברון ליבם ממושאי אהבה לא מושגים שהעצימו אצלם כאבים רומנטיים בשל כמה דופמינים מיותרים שהשתוללו במוחם בלי שליטה. או אולי פגשו בגנזך זיכרונם את כל המכורים לאהבה שהכירו, שנוהגים לקפוץ ממושא אהבה אחד לשני כדי להשיג לעצמם את ה"קריז" של דופמין גבוה עם סרטונין נמוך.

"המעגל השלישי של עצבים במוח ", המשיכה פישר "הוא מעגל הקשור בקשרי אהבה מתמשכים ומכונה: Attachment. זהו השלב שאליו כולנו שואפים, השלב שמאפיין זוגיות לטווח ארוך." היא הסבירה שההורמון המופרש בקשרי אהבה מתמשכים עם בן או בת הזוג נקרא אוקסיטוסין, ובאופן לא מפתיע, זהו ההורמון שמופרש אצל אמהות יולדות. האוקסיטוסין, הוא שקושר קשרי אהבה בין האם לרך הנולד והוא שמעורר את שדי האישה להפיק את חלב האם. "גם אצל גברים, אבות לתינוקות רכים נמצאה רמה גבוהה של אוקסיטוסין  שמאפשרת כנראה את ההתקשרות בין האב לרך הנולד. אותו אוקסיטוסין יקר הוא הדבק שמאחד זוגות לאורך זמן." ידינו של יואל ושלי נשלחו אוטומטית זו אל זו, מרגישים את זרימת האוקסיטוסין בינינו כמעגל חשמלי סגור.

"הבעיה העיקרית עם אוקסיטוסין יתר", פישר החליטה להעכיר את התמונה, "היא שאוקסיטוסין מדכא את הפרשת הטסטוסטרון. תחשבו על נשים מיניקות שרמת האוקסיטוסין אצלן עולה על גדותיה, הרבה חשק מיני אין להן! נכון?" כולם הנהנו בראשם בהסכמה. "ובכן, גם אצל זוגות הקשורים אחד בשני לאורך שנים אפשר למצוא ירידה בחשק המיני," פישר זרקה את המידע האכזרי לחלל האולם. "אבל, זה לא אומר שרמת הטסטוסטרון מדוכאת בהכרח גם כלפי אובייקטים אחרים, כי הרי שלושת המעגלים לגמרי בלתי תלויים: אתה יכול להימשך מינית לאובייקט אחד, להיות בקשר רומנטי עם אחר, ולהיות קשור רגשית עם אובייקט נוסף, והכל מתרחש בו בזמן." פרצי צחוק משוחררים התעוררו בקהל שפתאום הבין איך פועלים אצלו  ההורמונים במוח, ומהו בעצם פשרם הכימי של רגשות האהבה. אכן הרצאה מאלפת, ובלתי נשכחת.

הכותבת: ד"ר נגה ניב, פסיכולוגית קלינית בפאלו אלטו

www.noganiv.com