מערכות יחסים – פרק שביעי

באחת ההפסקות שבין המטופלים הטלפון צלצל. הרמתי. מהצד השני של הקו שמעתי קול משתנק, שקט, ולאחריו בכי קורע לב. "ד"ר ניב…" קול אישה מיבבת ומושכת באפה. כל שיכלה לומר היה שמה של החברה שהפנתה אותה. הצעתי לה להגיע מיד באותו היום בשעה הפנויה שהייתה לי, והיא הודתה לי.

אישה נאה, בשנות השלושים לחייה, נכנסה אל המשרד, עיניה אדומות, פניה נפוחות. התחושה בחדר היתה של אבל כבד. משהו איום ונורא קרה, בלתי נסבל. כעבור דקות ארוכות הצליחה לספר, בנשימה קטועה, שאתמול נודע לה מפי בעלה על רומן שניהל מתחת לאפה. הוא נאלץ להודות בפניה על חיים כפולים שניהל במשך חודשים רבים ולא עם אישה אחת, אלא מספר נשים. הוא נאלץ לחשוף כל זאת בפניה מפני שהוגשה נגדו תביעה בגין הטרדה מינית מאחת הנשים, דבר שהעמיד אותו בסכנת אובדן מקור ההכנסה ופרנסת בני ביתו.

השוק היה כפול – לא רק הכאב של הבגידה, השקר ואובדן האהבה, אלא הפחד מפני הבאות, תחושת המחנק והשבי. אין לאן לברוח, אין על מי להשען, אין על מי לסמוך. הכעס והכאב הצורב התערבבו זה בזה והפכו לרגשות אשמה על שהייתה עוורת. המציאות שטפחה על פניה עוררה תחושות קשות על היותה נאיבית ופותה, איך לא ראתה, איך האמינה בו בכל לבה.

הסיפור שלה מזכיר סיפורים רבים אחרים ששמעתי בחדר הטיפולים. האישה על פי רוב מטופלת במספר ילדים קטנים. במשך כל היום היא "מתוזזת" בין עבודתה מחוץ לבית, ואחר כך עבודות הבית, הסעות לבית הספר ולחוגים, עזרה בשעורי הבית לגדולים, ארוחות שיש לבשל ולהאכיל, מקלחות והשכבות וקריאת סיפור לפני השינה לילד הקטן. ובסוף היום שלא נגמר יש ערימות של כלים להדיח וכביסה לקפל. וכשהיא זוחלת

 למיטה באפיסת כוחות מגיע בעלה הביתה. הוא מוכן ומזומן לערב רומנטי ואילו היא – מתפללת שיניח לה הערב כדי שסוף סוף תוכל לעצום עין ולנוח. הבעל בדרך כלל מספר לי שאשתו שכחה ממנו מזה זמן רב. היא איבדה עניין. אין לו עם מי לשוחח, להחליף רעיונות בנושא עבודתו או לדון בנושאים שברומו של עולם, שלא לדבר על ההימנעות שלה מחיי המין. אותה הימנעות שגורמת לו תחושה של דחייה. לעתים הוא מרגיש עלבון ולרוב מרגיש שאינו מושך יותר את אשתו. הוא פוגש ערב ערב באישה זעופה ועייפה שמתמקדת בתקתוק הבית והילדים כמו רסר"ית בצבא. היא כועסת עליו על שאינו טורח לשים את התיק במקום, את הגרביים בכביסה, את הכלים בכיור… והוא מרגיש נזוף כאחד הילדים. היא לא מרגישה צורך באינטימיות. החיים שלה מתישים גם כך, והאינטימיות המינית מיותרת בשבילה. היא יכולה לחיות בלי. ללא ספק.

מכאן ועד לבגידה המרחק קטן מאוד. הגישה הפסיכואנליטית מציעה שהצד הנבגד והצד הבוגד חווים תחושות של אובדן, כל אחד בזמן אחר. משני הצדדים נחווה אבל, שונה אמנם זה מזה, אך בשני הצדדים יש לטפל באיחוי הפצעים ובדיכאון שנגרם. בדוגמה שלמעלה, הגבר שבגד חווה תחושה של הזנחה, של אובדן הרוך והרומנטיקה, מה שהביא אותו להתאהב באישה אחרת. ואילו האישה חוותה אובדן של אמון, כאב של בגידה.

המשולש של בוגד-נבגדת-מאהבת מהווה בסיס לשיווי משקל מערכתי לאורך תקופה ממושכת. האישה מרגישה נוח בקשר שאינו תובע ממנה מיניות, הגבר מרגיש מחוזר ונחשק, והמאהבת – כנראה מגיעה גם היא לסיפוק משלה.

לפי הגישה הפסיכואנליטית, המשולש הזה מאפשר בריחה מהתמודדות עם קושי שמתעורר בזוגיות. הגבר השתמש במנגנון שנקרא "הגנה מאנית". הוא ברח אל אשליה מתוקה שבה המאהבת, האוביקט המיני שפגש, הפכה לדמות אידיאלית שענתה על כל משאלותיו. האקט של ההגנה המאנית, כלומר ההתאהבות, בא לחפות על תחושת האובדן (מדובר באובדן ההתלהבות של אשתו, או תחושת היותו פחות חשוב או משמעותי בהשוואה לילדים שתופסים מקום מרכזי בחיי אשתו) בתוך קשר הנישואין, שאליו מתלווה גם תחושת דיכאון.

אצל הגבר הבוגד בדוגמה שלמעלה, היה קושי בהתמודדות עם השינוי שקרה בתוך המערכת המשפחתית עם הולדת הילדים. הוא חווה את השינוי הזה כאובדן, עליו קיבל מענה בתוך הקשר עם המאהבת. ההתאהבות החדשה טישטשה אצלו את התחושות הנורמליות הללו, של הסתגלות לא פשוטה, שאיתן מתמודדים אנשים בוגרים בתוך מערכות של נישואין ומשפחה. לא כל זוג חווה בהכרח תחושות קשות של אובדן הרומנטיקה בזמן גידול הילדים. אבל זוגות שאינם עוברים אדפטציה לשינוי המערכתי (שקורה עם הולדת הילדים) פגיעים יותר לתחושות של דיכאון. אותה תחושת דיכאון קשורה בצורך הנרציסטי להיות אהוב וחשוב תמיד.

קרנברג, הוגה דעות פסיכואנליטיקאי, טען שההתאהבות בגורם שלישי יוצרת אצל בן הזוג הבוגד תחושת אשליה, לא רק של אהבה אידיאלית, אלא גם אשליה של כוח. הוא מעמיד את עצמו בין האישה למאהבת ונותן לשתיהן להילחם על אהבתו. הוא לא יוצר קשר נאמן עם אף אחת מהן, ובכך הוא נוקם באשתו את נקמת היותו דחוי ופגוע.

בטיפול בבני הזוג הללו חשוב להתמקד בהבנה של תחושות האובדן בתוך הקשר הזוגי. אצל כל אחד מהם יש בריחה אל מקום מפלט נוח. לגבר שבדוגמה חשוב לעזור להתמודד עם רגשי הדיכאון הנובעים מאובדן של מרכזיות מקומו בחיי זוגתו. גם אצל האישה קיימת בריחה אל מקום שבו אין מיניות. היא בורחת אל חיים אפלטוניים שבהם היא רואה בבעלה אח או אב, שאינו מעורר תחושות מיניות. הבריחה שלה נובעת מעייפות, מעצם היותה מותשת, ללא יכולת לוותר על אמהות טוטאלית, ללא סייגים. לרוב זוהי אמהות פרפקציוניסטית שאינה מותירה מקום לחלקים אחרים של ה"אני" שלה. הטיפול יעזור לה לוותר על אמהות מושלמת, לשמר אנרגיה, ולהשקיע בעצמה ובזוגיות כדי לקבל משפחה יציבה.

שני בני הזוג צריכים ללמוד לעמוד מול מציאות תובענית. על שניהם ללמוד לקבל את חייהם כפחות ממושלמים ויותר מאוזנים. ובאותה המידה עליהם לקבל את עצמם, ואת בן הזוג, כפחות ממושלמים ופחות אידיאלים. בדוגמה שנתתי הגבר בגד והאישה חוותה את הצד הנבגד, אבל זוהי אך ורק דוגמה. פעמים רבות הגבר מוצא עצמו נבגד מסיבות דומות, והאישה הבוגדת מחפשת לעצמה התאהבות מחדש במנגנון הגנה "מאני" הבא לחפות על אובדנים נרציסטים משלה.

הכותבת: ד"ר נגה ניב, פסיכולוגית קלינית בפאלו אלטו

noga@noganiv.com

www@noganiv.com