שיחת סיכום: 13 סיבות מדוע אזכור את 2017

מאת: דלית גבירצמן

איך שלא נסתכל על זה, זאת הולכת להיות הכתבה האחרונה שלי לשנת 2017. אז מה היה לנו כאן? כיצד ניתן לסכם שנה שלמה בפחות מ-800 מילים? מה יחלוף, ישכח ויעבור מן העולם, כלא היה? מה ישקע, יחרת בזכרוננו ולנצח יגדיר את השנה הזאת? יש דרך אחת להסתכל על זה, והיא הדרך הגוגלית. מידי שנה, מעלה חברת גוגל את סיכום השנה ב…חיפושים. משמע, מה עניין את האנשים, כלומר אותנו, במהלך השנה האחרונה, מה יצר באז והציף את הרשת, מה ריגש אותנו, מה הכעיס, מה הטריד, ובעיני השאלה הכי מעניינת היא, מה כל זה אומר עלינו.

אז ראשית, מסתבר שהשאלה שהכי נשאלה השנה ברשת היא: איך? איך מכינים סליים? (אותה עיסה חלקלקה העשויה מדבק, קצף גילוח ו-Borax שכל כך אהובה על הילדים), איך מכינים משקפיים מיוחדים לליקוי חמה? ואיך קונים ביטקוין? אלה היו רק כמה מהשאלות הכי פופולריות ברשת.

ברמה הציבורית, 2017 היתה ללא ספק, שנת המיטו (me too) או גמאני, שהביאה לידי ביטוי בקול צעקה רמה את כל הזעם הנשי שהצטבר במשך שנים רבות של ניצול, כפייה והטרדה מינית. שלא במפתיע, סחפה אחריה גל גדות שלנו מליוני מעריצים, ובעיקר מעריצות, שחיפשו דמות נשית חזקה שתתן להן קול והשראה להצליב זרועות ולחסום בגופן כל נסיון להרע ולפגוע בהן ובאהובים שלהן. גו גל גדות!

השנה החולפת היתה גם שנה של אסונות. מהוריקנים, רעידות אדמה ושריפות לירי המוני ופיגועי טרור. נדמה שכל יום התעוררנו לאיזשהו אסון נוסף, טבע או אחר, ופעם אחר פעם נקראנו לעזור, לתרום, לאסוף בגדים וחבילות. הארווי, אירמה ומריה הפכו לשמות גנאי, ורעידת האדמה במקסיקו, פיגוע הירי בלאס וגאס ושריפות הענק בקליפורניה היו רק חלק מהסיבות שרובנו לא ממש נתגעגע לשנת 2017.

שנת 2017 היתה עבורי שנה נוספת של תגליות. כמו כריסטופר קולומבוס, יצאתי למסעות בעקבות תערוכות מעניינות (הסיכות של מדלן אולברייט, summer of Love) מסעדות שוות ובתי קפה חדשים. מידי שבוע כמעט, הצטרפתי לסיור מודרך בסן פרנסיסקו ולמדתי בכל פעם משהו חדש, גיליתי פן נוסף בעיר הססגונית שבה בחרתי לחיות. השנה השתתפתי בסדנת קינוחים מצוינת (תודה לאלון שבו המתוק!) וצפיתי בסרטים נפלאים. אך יותר מהכול, נהניתי לשוחח ולהכיר אנשים מרתקים כמו צרויה שלו, ויקטוריה חנה, נתן סלור, דורית רביניאן ועוד רבים וטובים, מוכשרים ומעניינים. אז אם תרצו, הנה עוד סיכום אחד, מדכא קצת פחות, סיכום אישי-משהו, לדברים שכן עשו לי את השנה:

Bluestone Lane Coffee

כדי שחלילה לא נתקנא בסניפים הרבים הקיימים בניו יורק, נפתחו זה עתה בסן פרנסיסקו שני סניפים חדשים ויפים של הרשת המצליחה הזאת. קפה משובח, מאפים מהמאפייה המהוללת the Neighbour Bakehouse ואוירה נהדרת, וכי מה עוד צריך הבן אדם? תענוג!

685 Market street, San Francisco ; 227 Front Street, San Francisco

סיפורה של שפחה

הסדרה המדוברת ביותר השנה על פי ספרה של מרגרט אטווד המצוינת. על אף העתיד הדיסטופי המאיים שהיא מציגה כבשה הסדרה את המסך, ולו בשל המסר החשוב שביחד אנחנו חזקות יותר מסך כל הפרטים. כל זאת, כמובן, אם לא בשל אליזבת׳ מוס המדהימה.

 13 Reasons Why

סדרת הטלוויזיה מבית היוצר של נטפליקס עוררה השנה הרבה רעש, מחלוקת, ובעיקר – מחשבה. העלילה מבוססת על ספר שהפך לרב מכר, המגולל את סיפורה של האנה בייקר המחליטה לשים קץ לחייה, לא לפני שהיא משאירה מאחוריה קלטות ממוענות בהן היא מצביעה על 13 הסיבות שגרמו למעשה שלה. הדבר הכי מעניין שקרה בעקבות הסדרה הוא פרויקט חינוכי הנקרא ״13 סיבות מדוע לא״ שקרא לבני נוער לדבר בגלוי על המצוקות שלהם ולעורר אמפטיה ושיח משמעותי. חשוב!

The Rebel Within

יש מנות ויש יצירות מופת. על רחוב ולנסיה ישנה מאפיה משובחת ביותר ובה מוכרים מאפה אחד שגרם לי לעצור בו במקום, והוא מכונה בשם הפואטי The rebel Within. זהו מאפה גבינתי המוגש חם ובתוכו ביצה שהחלמון שלה עדיין ניגר. אין לי מושג איך הם עושים זאת, אבל עד סוף 2018 אני מבטיחה לחזור עם תשובות. מופתי!

Craftsman and Wolves, 746 Valencia Street, San Francisco

שקרים קטנים גדולים

סדרת טלוויזיה מצוינת נוספת, והפעם מתוצרת HBO, היא מפגן עוצמתי נוסף של נשים חזקות. ניקול קידמן, ריס וויטרספון, שיילין וודלי, לורה דרן וזואי קרביץ – והפעם, ממש כאן אצלינו אל מול חופיה היפים של העיירה מונטריי. איזה יופי!

המרגלים של וושינגטון – Turn: Washington’s Spies

כבר כמה ימים שאין לי יום, ואין לי לילה. חזרתי במנהרת הזמן לשנת 1776 לתקופת מלחמת האזרחים האמריקאית ולסיפורה של המחתרת האמריקאית הראשונה. זוכרים את הנער הצעיר בסרט הנפלא ״בילי אליוט״? ובכן, ג׳יימי בל גדל והפך לעלם חמודות, המככב בסדרה המעניינת והחשובה הזאת. AP History למי שפיספס!

Avocado Toast

השנה זכה טוסט האבוקדו לתהילה הראויה לו. ואני יצאתי למבצע ריגול סודי בעקבות טוסט האבוקדו האולטימטיבי. ובכן חברים, יש לנו זוכה. יצירת מופת מושלמת נוספת היא טוסט האבוקדו בבית המאפה המעולה viva la tarte. טעמתי וניסיתי כבר את כולם, אך טוב מזה לא מצאתי. שלמות!

Vive la Tarte, 1160 Howard street, San Francisco

Sweet

ספרי בישול חדשים צצים ועולים כמו פטריות אחרי הגשם. נדמה שאין סוף לעניין שלנו בקולינריה. ספר הבישול החדש מבית היוצר של יותם אוטלנגי בשם Sweet הוא אחת המתנות הנפלאות שקיבלתי השנה. הספר החדש של השף המצליח, כמו ספריו הקודמים Jerusalem, plenty, ו- plenty more, מרהיב ביופיו ועושה חשק, המון חשק. מומלץ בחום!

Downtime

ספר בישול נוסף שכבש את ליבי השנה היה ספרה של נדין לוי רדזפי הנשואה ללא אחר מאשר לשף הנודע של מסעדת נומה הנחשבת. הספר מכיל מתכונים נהדרים באווירה ביתית ונינוחה, השונים לחלוטין מהמנות המטורפות-משהו של בעלה. חגיגה של ספר!

The Mill

אני חייבת בהזדמנות חגיגית זאת להוסיף לרשימה בית קפה אהוב נוסף, שאמנם הוא לא חדש, אך שמורה לי בלב פינה חמה עבורו. בית הקפה The Mill הוא מקום שתמיד משמח אותי לחזור אליו, להתענג על המאפים המשובחים, הטוסטים הנפלאים ולהזין את עיני בכל חפצי הנוי והמתנות המקסימות.

736 Divisadero Street, San Francisco

Phantom Thread

הוא עדיין לא יצא, אך כל סרט בכיכובו של דניאל דיי לואיס משאיר אותי תמיד פעורת פה. מאז ״הקלות הבלתי נסבלת של הקיום״ על פי סיפרו של מילן קונדרה נשביתי בקסמו של השחקן הטוטלי והמכשף הזה. דיי לואיס, שהכריז שזה יהיה סרטו האחרון, מגלם את דמותו של מעצב אופנת עלית בלונדון של שנות ה–50, שמעצב את בגדיהם של אנשי החברה הגבוהה ושל משפחת המלוכה. אני כבר יודעת מה אני אעשה ב-25 בדצמבר, ואתם?

מאפי הגבינה של עליזה

ה-מתכון שכבש את המטבח שלי בסערה השנה היה מתכון מ-ע-ל-ף שחלקה איתי עליזה גרייבסקי. זהו מתכון למאפים נוטפי גבינת ברי עם עקצוץ מתקתק של ריבת פלפלים. היחס בין קלות ההכנה לתיחכום של הטעמים הוא כמעט בלתי חוקי.

מאפי הגבינה של עליזה

מה צריכים?

1 חבילה בצק עלים

שתי חבילות של עיגולי גבינת ברי (ניתן למצוא אצל יוסף הסוחר)

ריבה (רצוי להשתמש בריבת פלפלים חריפים או להוסיף אבקת צ׳ילי לריבה רגילה)

ביצה, לציפוי

שומשום

מה עושים?

מחממים את התנור לחום של 390 מעלות פרנהייט. מרדדים מעט את הבצק ומחלקים לריבועים לפי מספר הגבינות. מורחים כפית ריבה על כל עיגול ברי ומניחים אותם עם הריבה למטה על הבצק. אוספים את השוליים של הבצק ואורזים כמו מתנה. חשוב להדק את הבצק כדי שהגבינה לא תזלוג מהצדדים. מורחים מעל ביצה ומפזרים מלמעלה שומשום לבן/שחור או קצת סומק/פפריקה/אבקת צ׳ילי. אופים 20-30 דקות עד שהמאפים משחימים מכל עבר. מגישים ומתענגים!

המיועד

ספרים לא מעטים רגשו אותי השנה. אך אם אצטרך לבחור בספר אחד, שבאופן אישי מרגש אותי כרגע, יהיה זה ספרו של חיים פוטוק ״המיועד״. זהו סיפורם של ראובן ודני, שני ילדים יהודים מברוקלין, האחד אורתודוקסי-מסורתי והשני מבית חסידי ושנחשב לעילוי. החברות ביניהם, על רקע שנות מלחמת העולם משקפת את הגיוון הגדול יהדות ארצות הברית. "המיועד" נחשב כבר שנים לספר חשוב שמלווה את סיפורי ההתבגרות של יהודי ניו יורק. הבחירה לתרגם אותו לעברית מעשירה לא רק את ההבנה שלנו על היהדות הפתוחה והמורכבת הזו, אלא גם את התרבות הישראלית.

ולסיכום הסיכום, אני מודה שברמה האישית, גם אני שאלתי את עצמי כמעט מידי יום את השאלה ״איך״. איך ממשיכים הלאה? איך מתמקדים בטוב? איך אפשר להיות מחוללי טוב בעולם גם כשיש בו כל כך הרבה רע? איך זוכרים להשקיט את רעשי הרקע כדי שנוכל לשמוע את מה ומי שחשוב באמת? ובכלל, איך יודעים מה חשוב באמת? השנה, יותר מתמיד, הקפדתי כמעט באדיקות להקיף את עצמי באנשים טובים, עם אנרגיה טובה ולהשקיע את עצמי בעשייה. הרגשתי שיותר מאי פעם, חשוב לחפש את הטוב, את הרגעים היפים, את הביחד. ככל שהעולם שלנו הופך למאיים יותר, חשוך יותר, תוקפני, מבודד וחסר תקווה, חשוב להתחבר, להתחבק, להתאחד.

אז שתהיה לכולנו שנה אזרחית טובה יותר, הרבה יותר!

לחיים טובים, 🥂

דלית