חמישים גוונים של קהילה: על תוכנית המנהיגות "גוונים ICC"
דלית גבירצמן זוכרת את החיים כאן לפני 15 שנה. אמנם ביצות ויתושים לא היו כאן אבל שממה תרבותית בהחלט כן. לא הרצאות בעברית, לא הופעות של אמנים, לא צופים, לא בגד כפ"ת ולא מעגלים. כל כך הרבה ממה שקורה היום בעמק, קשור ל-ICC ולתוכנית אחת מיוחדת במינה ששמה ״גוונים במפרץ״ אשר נוצרה כדי לעורר שאלות של זהות ישראלית-יהודית ולעודד מנהיגות מקומית וחיבור בין הקהילה הישראלית והקהילה היהודית באזור. בשבוע שעבר נפגשו כל בני המחזור של התוכנית והרימו בין היתר כוסית לרגל פתיחתו של המחזור ה-11
מאת: דלית גבירצמן
ישנם אנשים שתמיד חיים בתחושה ש…״החיים הם במקום אחר״. אנשים שבפסקול החיים שלהם מתנגן בלופ שיר אחד בלבד ״אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי, והכול היה פשוט נפלא עד שהגעתי…״. ובכן, כל מי שחי כאן בעמק היפה יותר מעשר שנים, יודע את האמת. החיים, הם כאן ועכשיו. לפני עשר, חמש עשרה שנים, היו פה רק יתושים וביצות. טוב, לא ממש ביצות, אבל תאמינו לי, שממה תרבותית אמיתית. קשה אפילו לדמיין את זה. קשה כמעט כמו להסביר לדור המילניום, שפעם לא היו קיימים סמרטפונים, לא היה וויז, ולא נעליים. שאנשים אשכרה נפגשו פייס טו פייס ולא רק בפייסבוק. שהצלחנו להגיע ממקום למקום מבלי שיקריאו לנו הוראות, מבלי שדיווחנו על כך לכל העולם ושנהנינו מאוכל, הופעות וחוויות גם מבלי שצילמנו ותעדנו אותם לפני, תוך כדי ואחרי. בדיוק באותה מידה של חשדנות וחוסר אמון קשה לדמיין את פאלו אלטו והג׳יסיסי, ללא האייסיסי. דמיינו עולם שבו אין הופעות בעברית, אין, כי כל האמנים שהגיעו לחוף המערבי טסו ישירות ללוס אנג׳לס, כי מי שמע בכלל על פאלו-מה? דמיינו עולם שבו אין מה לעשות בערב חוץ מללכת לקולנוע, ובשביל לצפות בסרטים ישראלים ולהקשיב להרצאות בעברית צריך לטוס עד לישראל. דמיינו עולם שבו אין שבט ״צופי המפרץ״ ואין חגים ישראלים ויהדות כתרבות, אין ״בגד כפת״ ואין ״מעגלים״, אין את ליב״י ואין תיקון ליל שבועות ואין ואין ואין. בקיצור, עולם בשחור לבן, נטול גוונים. כל כך הרבה ממה שקורה היום בעמק, קשור לתוכנית אחת מיוחדת במינה ששמה ״גוונים במפרץ״. התוכנית המיועדת לישראלים המתגוררים באזור המפרץ נוצרה כדי לעורר שאלות של זהות ישראלית-יהודית, ערכים יהודיים ותרבות ישראלית ולעודד מנהיגות מקומית וחיבור בין הקהילה הישראלית והקהילה היהודית באזור.
התכנית נולדה בעקבות הצלחתה של תוכנית "גוונים", הפועלת בישראל מאז שנת 2000. "גוונים", מיוזמתה של העמותה הישראלית של הפדרציה היהודית של סן פרנסיסקו, משלבת לימוד ועשייה בתחום של זהות יהודית רבת גוונים במדינת ישראל, ובוגריה, המייצגים את מגוון הקשת החברתית, הדתית והמקצועית, פיתחו לאורך השנים עשרות פרויקטים בהם נוטלים חלק פעיל, מדי שנה, אלפי אנשים בכל רחבי הארץ. "גוונים במפרץ" נוסדה אף היא ביוזמתה של הפדרציה היהודית של סן פרנסיסקו, אשר אף ניהלה את שני המחזורים הראשונים. החל מהמחזור השלישי, מנוהלת התכנית על-ידי ה-ICC@JCC. קשה להאמין, אבל נפתח בימים אלו ממש מחזור נוסף – האחד עשר במספר.
לפני כשבוע, השתתפתי בערב מיוחד לרגל עשור להקמת התוכנית. אני וחברותי למחזור השני של ״גוונים במפרץ״ התרגשנו לפגוש זו את זו, ולהזכר בחוויה המיוחדת שזכינו לחוות ביחד. הבטתי מסביב בחדר שהיה מלא באנשים טובים, נדיבים, שמרביתם ממשיכים לעסוק בעשייה חברתית וקהילתית, אנשים ונשים המעורבים בתוכניות מגוונות והמנהיגים בדרכם את הקהילה הישראלית בעמק הסיליקון. אני מטבעי, לא אדם נוסטלגי, ואין לי חיבה יתרה לפגישות מחזור, וזאת בלשון המעטה. אך היה משהו מרגש במיוחד בערב הזה. אולי משום שהמכנה המשותף לא היה רק העובדה שכולנו היינו בוגרי גוונים. העובדה, שמרביתנו, כל אחד בדרכו, ממשיך להיות מעורב בעשייה הקהילתית, חיבר בין כל האנשים בחדר והקיף אותם בחדוות עשייה ואחווה מיוחדת שניכרה בברק בעיניים ובחיוך הרחב של המשתתפים.
הסיבה שלשמה התכנסנו היתה לא רק חברתית-נוסטלגית. זה, כמובן, היה בלתי נמנע. התמונות שרצו על המסך ברקע העלו חיוכים וזכרונות בקרב המחזורים השונים. אך מעבר לזה, מטרת המפגש היתה לחשוב ביחד איך ממשיכים מכאן הלאה, אל עבר העשור הבא. פגישת ״פנינו לאן?״ – אם תרצו.
השיחות נסבו סביב שאלות של זהות וחיבור לישראל ולקהילה, על המשך פיתוח תוכניות לקידום היהדות כתרבות, על הקשר והגשר אל הקהילה היהודית האמריקאית על זרמיה השונים, ובניית פלטפורמות חברתיות נוספות תוך מתן מענה לשאלות זהות יהודית וישראלית ולמעורבות הישראלים באזור בבניית הקהילה המקומית.
נדמה שדבר לא השתנה. בדיוק כפי שהרגשנו במחזור השני, ולא משנה אם היו ביננו כאלה שהגיעו לכאן לפני עשרים שנה או אחרות שזה עתה הגיעו ״חדשות מהניילונים״, כך גם היום. מה שמחבר את כולנו הן אותן השאלות העוסקות ביחסים של הקהילה הישראלית והקהילה היהודית המקומית ובאחריות האישית שלנו לבניה וחיזוק הקהילה הישראלית, הנובעת מתוך הרצון לשמר את הזהות שלנו ולחזק את תחושת השייכות עבורנו, ובעיקר – עבור הדורות הבאים.
"גוונים במפרץ מתמקדת בשלושה תחומים", אומרת טובה בירנבאום מנהלת תוכנית "גוונים ICC", "אנחנו מייצרים פלטפורמה משמעותית לבירור זהות בשאלה של מי אנחנו כישראלים החיים מחוץ לישראל ומה זה יהודי בשבילנו, אנו יוצרים הזדמנות למפגש והיכרות משמעותית עם יהדות אמריקה ומכוונים את הבוגרים שלנו למעורבות בקהילה ועשייה חברתית משמעותית. לשמחתי, ישנם בוגרי גוונים מעורבים ופעילים ברמות שונות וחלקם יזמו פרויקטים מרשימים שממש שינו את פני הקהילה: פרוייקט ער"ן, מעגלים, האתר בעניינים, תיקון ליל שבועות, כל היוזמות האלו נהגו, תוכננו והוצאו לפועל בהובלה של בוגרי גוונים, שחוו חויית עומק זהותית משמעותית והתמלאו ברצון ואנרגיה לעשייה".
לפרטים נוספים ולהגשת מועמדות, אנא פנו אל טובה בירנבאום, tbirnbaum@paloaltojcc.org
אז מה אני אגיד לכם, חברים? בפעם הבאה שעובר לכם בראש איזה פקפוק, היסוס או סתם איזו מחשבה עם ניחוח של טרוניה, אם פתאום אתם מגלים שאריק איינשטיין מתחיל שוב לזמזם לכם בראש, זכרו – החיים הם כאן ועכשיו. והם לא בשחור לבן. החיים הם בגוונים.
שבת שלום!
דלית
