לאכול, להתעמל, לאהוב
אז אחרי שהיא מספרת לכם מידי שבוע על מאפים ומסעדות מומלצות, אתם בטח תוהים עד כמה זה משפיע על אחוזי השומן של דלית גבירצמן. "לא ממש שמנה, אבל גם לא ממש רזה", לדבריה, ובגלל הפיתויים, היא כל הזמן מחפשת פתרונות שמשלבים גם אוכל טוב וגם שמירה על אורח חיים בריא. הפעם, היא מצאה זאת בצורת ספר אותו כתבה התזונאית יעל דרור המשלב גם מתכונים ביתיים טובים וגם כלים שיעזרו לילדיכם לפתח יחסים טובים עם האוכל, כבר מגיל צעיר
מאת: דלית גבירצמן
-״תגידי, את מכירה אחת דלית גבירצמן?״
-״בטח שאני מכירה אותה! היא חברה טובה שלי. למה?״
-״מה באמת? זאת שכל הזמן כותבת על בתי קפה, מאפיות ומסעדות?״
-״כן, בדיוק! למה את שואלת?״
-״היא בטח שמנה כזאת, לא?!״…
אז זהו, שאני לא ממש שמנה, אבל גם לא ממש רזה. למעשה, אף פעם לא הייתי רזה. לא יודעת איך זה מרגיש להיכנס למכנסיים מידה אפס ולהגיד ״וואו, תראי איך שמנתי…״ ולדעת שזה סתם בשביל להרגיז. תמיד אהבתי ונהניתי מאוכל טעים, ואף פעם, אף פעם בחיים לא הייתי בדיאטה. אני פשוט לא בנויה לזה. קשה לי לדמיין את עצמי קמה בבוקר ולא מתחילה את היום שלי עם כוס קפה טוב ואיזה מאפה קטן ליד. וממש, אבל ממש לא מסוגלת להסתובב רעבה. רעב מוציא ממני דברים שלא כדאי שיצאו, צדדים שבי שהם לא בדיוק ידידותיים לסביבה. וזה לא שאני לא נהנית מסלט טוב או הליכה בטבע, פשוט מעדיפה שבקצה ההייק ואחרי כל ההתפייטות על העלווה והפריחה יהיה גם איזה בית קפה קטן…
אם לא די היה לנו בימנים ושמאלנים, דתיים וחילוניים, ספרדים ואשכנזים, שחורים, לבנים, הומואים, פליטים, הרי שנדמה שכעת נפער בינינו עוד פער. שוחרי הבריאות וחובבי המזון. אלו רצים מרתונים ושותים תערובות ירקרקות וסמיכות לארוחת בוקר, ואילו האחרונים מתעלפים למראה מאפה טרי ואוורירי המדיף ניחוחות חמאתיים. אלו עושים כל היום כושר, רוכבים על אופניים ומחפשים דרכים מקוריות להמעיט ולהימנע ככל האפשר מכל השפע המטורף הזה של מזונות ומשקאות, ואילו האחרים מוכנים לעמוד שעות בתור כדי לטעום איזה מאכל טרנדי או לנסות מסעדה חדשה שזה עתה נפתחה. אלו משתמשים במילים כמו בריא, נטול, תחליף, רגישות, ניקוי מיצים, ניקוי רעלים ועוד כל מיני מילים שעושות לי לא נעים בגוף, ואילו האחרים משתמשים במילים כמו עתיר, נוטף, פריך, נימוח, עשיר, מקורמל, ועוד מילים שרק מלהגות אותן אתה מתנפח. איכשהו, ולא ממש ברור לי איך זה קרה, עם כל השנים האלו של כתיבה על אוכל, הגעתי למצב משונה, שחצי מהפיד שלי בפייס שייך לאלו והשני שייך לאחרים. ועל אף שברור לי מעל לכל צל של ספק אחר איזה צד נוטה ליבי, אני יודעת שאי שם, עמוק בתוך תוכי, קיימת גם דלית אחרת. דלית שמפנטזת על סדנות בריאות ויוגה בטבע, שתשמח בקיץ הקרוב להפגין את תוצאות הקלינסינג, ג׳וּסינג, סוּפּינג (כן, נשבעת לכם שיש דבר כזה!!) או כל דיאטה אחרת ולהפציץ גוף חטוב באיזה ביקיני הורס על חוף הים. אבל… לא, לא נראה לי שזה יקרה. אולי בקיץ הבא.
אז איך בכל זאת מגשרים בין שני העולמות? איך אפשר גם לאכול טוב וגם להקשיב לגוף ולעשות את הדבר הנכון? אצלי, הבעיה מתחילה בחשדנות הזאת שאני חשה הן כלפי שפים רזים וחתיכים והן כלפי תזונאיות רזות. לא מאמינה לא לאלה, ולא לאלה. שאף דיאטנית רזה לא תבוא ללמד אותי כמה קל לצום. עד כאן! תנו לי תזונאית שמבינה מה זה אוכל טוב ויודעת שאוכל זאת הנאה. שאוכל, זאת לא מילת גנאי. שחשוב לשים לב למה שמכניסים לגוף, ויחד עם זאת, שתזונה זה לא שם נרדף לסבל. בשביל זה, יש לנו את יעל דרור. יעל היא תופעת טבע, היא צונאמי של אנרגיה, חיוך גדול והמון אהבה למה שהיא עושה. היא לא מטיפה ולא מסיונרית, אלא פשוט שם בשביל להזכיר לנו שאוכל מזין את הגוף וגם את הנשמה. יש לה מעל לחמש עשרה שנות נסיון בתחום והיא יודעת עד כמה קשה לפעמים לשלב בין אכילה בריאה לבין המציאות סביב שולחן האוכל המשפחתי. יעל מדברת בשפה שכולנו מבינים. איך לבנות הרגלי אכילה בריאים בקרב ילדים, איך לאווירה המשפחתית בה גדל הילד יש חשיבות אדירה ביצירת היסודות לאכילה בריאה שישפיעו עליו כל חייו. ולכן היא כתבה ספר חדש בשם "Raising Healthy Eaters".
זהו לא סתם עוד ספר בישול. כן, יש בו מתכונים ביתיים, אך הם כאמור מלווים ותומכים במסר של הספר: כיצד לתת כלים ולעזור לילדים לפתח יחסים טובים עם האוכל.
הספר משלב בין תכנים מקצועיים בתזונת ילדים הכתובים בצורה קלה ופשוטה להבנה (המלווים בהרבה טיפים ועצות פרקטיות) לבין מתכונים בריאים וקלים להכנה. השילוב הנכון בין הבנת חשיבות התזונה בגיל הילדות עם מתכונים טעימים שמאפשרים לשלב את הידע התזונתי במטבח הביתי של כל אחד ואחת, זהו הכוח של הספר. הספר מאדיר את הבישול הביתי כפי שיעל למדה אותו מחמותה הטוניסאית. היא, אשכרה, העמידה אותה מול הסירים ותיעדה את כל הפלא הזה שמתרחש אצלה במטבח. והשבוע, יעל חולקת איתנו השבוע מתכון קלאסי למרק קוסקוס תוניסאי. מנה שכולה ניחוחות וטעמים של בישול ביתי כמו שחלקנו זכו לגדול עליו.
מרק קוסקוס תוניסאי
מה צריכים?
- חצי בצל חתוך לקוביות בינוניות
- כף שמן קנולה
- כוס גרגירי חומוס מושרים ומבושלים (רכים)
- 2 גזרים חתוכים למקלות
- 2 קישואים חתוכים לקוביות
- 3-4 עלי כרוב שלמים
- 2 גבעולי סלרי עם העלים חתוכים
- חצי דלורית או חתיכת דלעת (100-150 גרם)- חתוכה לקוביות
- 2 גבעולי שמיר (שלם)
- 2 גבעולי פטרוזיליה (שלם)
- 2 גבעולי כוסברה (שלם)
- חצי כף פפריקה אדומה
- מלח לפי הטעם- בערך כפית
- פלפל שחור גרוס גס לפי הטעם
- חצי כפית כורכום
- חצי כפית קינמון טחון
- 5 כוסות מים רותחים
מה עושים?
מטגנים את הבצל בסיר עם כף השמן עד שמזהיב. מוסיפים את הגזרים החתוכים לסיר ומערבבים
בעדינות במשך 2-3 דקות. מוסיפים את קוביות הקישואים והדלורית תוך כדי ערבוב ונותנים לכל הירקות
להתרכך מעט. מוסיפים את הסלרי, החומוס, והתבלינים: פפריקה אדומה, פלפל שחור גרוס גס, כורכום וקינמון. שופכים 5 כוסות מים רותחים ומבשלים ביחד עד לרתיחה על אש גבוהה. מוסיפים את עלי הכרוב ועשבי התבלין: שמיר, פטרוזיליה, וכוסברה.מבשלים הכל ביחד במשך שעה וחצי על אש בינונית-נמוכה.
הערות וגיוונים:
עגבניה- ניתן לשלב בתוך המרק עגבניה חתוכה לקוביות. משתלבת בסיר ביחד עם הקישוא והדלעת.
חומוס- אפשר להשתמש בחומוס מקופסת שימורים במקום לבשל לבד.
תוספת עוף- במידה ורוצים לשלב במרק עוף, יש להוסיף את חלקי העוף לסיר לאחר הזהבת הבצל, לפני הוספת הגזר. שאר שלבי הבישול ממשיכים כרגיל. לאחר הבישול מומלץ להוציא את העוף ולהניח בקערה נפרדת כדי שלא יתפרק בתוך המרק. ניתן להוסיף אותו כאשר מגישים את המרק לשולחן.
אם המרק סמיך מידי, אפשר להוסיף עוד כוס מים.
יעל רוצה להזמין אתכם לקרוא, לבשל ולהנות מהדרך הטעימה לגדל אכלנים בריאים ואתם מוזמנים להשתמש בקישור הבא כדי להוריד את הספר – חינם!
לחיים טובים, טעימים ובריאים!
שבת שלום,
דלית
