המדריך המלא למועדוני הופעות בסן פרנסיסקו- חלק א'

מאת: איתי שמי

לאחרונה הפנו את תשומת ליבי למחקר שטוען שמי שהולך לראות הופעות או קונצרטים לפחות אחת לשבועיים, מאריך את חייו בממוצע בתשע שנים. כן, תשע שנים, לא פחות. אני לא יודע מה האמינות של מחקרים כאלה (טוב, ברור שזה נכון, זה כתוב באינטרנט!…) אבל אני בטוח שגם קריאת מחקרים ברשת שעושים לנו טוב מאריכה את חיינו בכמה שנים טובות. מה שיפה זה שמעתה אוכל להגיד בכל פעם שאני עוזב את ביתי החמים בכדי לצאת לעוד הופעה של להקה שאף אחד לא שמע עליה, שזה נעשה מסיבות רפואיות. המחקר הזה הוא בעצם תחליף לפתק מרופא.

אוקיי, איי רסט מיי קייס. עכשיו כשאנחנו כבר יודעים שלא מספיק לעשות ספורט ולאכול בריא, כדי לחיות לנצח צריך גם לצאת לקונצרטים, בואו נראה לאן אפשר לצאת.

אני מודע היטב לעובדה, שבניגוד למסעדה, בית קפה או בר, בהם הבחירה ללכת למקום מסויים היא בעצם איכותו של המקום אליו הולכים, בהליכה לקונצרט אנחנו בוחרים את מי אנחנו רוצים לשמוע/לראות ולהיכל המאכלס את המופע יש חשיבות משנית. כשאנשים רואים שאמן אהוב עליהם מגיע לאזורנו, הם קונים כרטיסים ולרוב לא מייחסים חשיבות יתרה למקום בו נערכת ההופעה. חוץ מאולי במקרה של מועדוני ג׳ז, בו אנשים מחליטים לצאת הערב למקום שמוצא חן ביניהם פשוט כדי ״לשמוע ג׳ז״ גם אם הם לא שמעו על החבורה שהולכת לנגן הערב, אבל זה כאמור בגדר היוצא מן הכלל.

תכל׳ס, למקום בו נערך הקונצרט יש חלק לא מבוטל בחוויה. יש הבדל עצום בין הליכה לאיצטדיון ענק בו צופים בהופעה בעיקר מעל גבי מסך ענק בין ים של אנשים לבין הופעה במקום אינטימי בו אפשר לעמוד ליד הבמה ולהרגיש שזו כמעט הופעה פרטית הנערכת אצלנו בסלון. שלא לדבר על ההבדל במחיר הכרטיס, ענייני החניה ואפילו מחיר הבירה והתור לשרותים, הכל פשוט ונח יותר במקומות הקטנים.

אם כן, אנסה לעשות כאן סקירה של מועדונים ומקומות בהן נערכות הופעות (מה שנקרא בלעז פשוט venues) באזור המפרץ. זו סקירה ארוכה לכן אפצל אותה למספר חלקים.

אפסח על איצטדיוני הענק הידועים דוגמת ליוויס סנטר שבסנטה קלרה, ה-SAP סנטר בדאון טאון סן חוזה, שורליין שבמאונטיין וויו או הקולוסיאום שאוקלנד. אני מניח שכולם מכירים אותם, יודעים לשריין את הזמן הנחוץ להכוונה לחניה ולצעידה ממגרש החניה לאיצטדיון. מי שרוצה לראות את האמנים ה״גדולים״ עם הפקות הענק ושלל פלאי הפירוטכניקה, נאלץ לשלם את המחיר (שיכול להגיע לגבהים שערוריתיים אם חשקה נפשכם לשבת במרחק סביר מהבמה).

אתחיל עם סן פרנסיסקו, אשר בה, מן הסתם, כמות המועדונים הגדולה ביותר.

The Filmore

אולי המועדון המפורסם בעיר עם היסטוריה מפוארת. מקום שאירח את בוב דילן, הנדריקס, הדלתות, ג׳ניס ג׳ופלין, סנטנה, הגרייטפול דד ובעצם את מי לא? עד היום אמנים שעולים על הבמה מתרגשים מגודל המעמד. המועדון קיבל את מעמדו המיתולוגי תודות לביל גראהםועבר מספר גלגולים. הבניין המקורי הוקם ב 1912, וביל גראהם החל לארח בו מופעי רוק ב 1966.

כתובת: The Fillmore, 1805 Geary Blvd, San Francisco, CA 94115

גודל: בינוני, מכיל מקסימום 1150 אנשים.

מדובר בחלל מרשים עם תקרה גבוהה ממנה משתלשלת נברשת ענקית. בקומת הקרקע רחבה גדולה בה רואים את ההופעה בעמידה. אלו שרוצים לשבת, כדאי שיגיעו ממש עם פתיחת הדלתות. בקומה השנייה ישנם מספר מרפסות הצופות בהופעה מלמעלה עם כיסאות ושולחנות. לא ניתן להזמין מראש, כל הקודם זוכה.

אוכל ושתייה: יש ברים בשתי הקומות והמועדון מוכר אוכל בבר שנמצא בחלק האחורי של הקומה השנייה. לרוב בבר האחורי מופיע בהפסקה שבין מופעי החימום להופעה המרכזית אמן/אמנית במופע אקוסטי, החולמים ״לעשות את זה״ ולהופיע יום אחד על הבמה המרכזית.

חניה: עם קצת מזל מוצאים חניה ברחוב, אבל אל תשכחו שמדובר בסן פרנסיסקו, זה אף פעם לא פשוט. יש חניה בתשלום ממש קרובה במרכז המסחרי הסמוך ב Japan center.

בקיצור, מקום נהדר לראות הופעות. רק להתבונן בתמונות ובפוסטרים שמעטרים את קירות המועדון זו חוויה בפני עצמה. בכניסה יש קערת תפוחים גדולה, חינם לקהל הרחב, ואם התמזל מזלכם גם תזכו לקבל פוסטר מעוצב של האמן בו צפיתם, ביציאה מהמועדון.

The Independent

מועדון אינטימי ומאוד אהוב עלי. אפשר לעמוד ממש ליד הבמה ולהרגיש כאילו מדובר בהופעה פרטית. מחירי הכרטיסים בדרך כלל ממש לא גבוהים ומקבלים תמורה מלאה לאגרה עם מספר הופעות חימום. טיפ: כדאי לבדוק כמה מופעי חימום יש לפני המופע המרכזי מכיוון שייתכן ומדובר בערב ארוך למדי.

כתובת: The Independent, 628 Divisadero St, San Francisco, CA 94117

גודל: קטן. מקסימום 500 אנשים.

מבנה: קומה אחת עם רחבת עמידה. מספר מצומצם של מקומות ישיבה על ספסלים על במה מעט מוגבהת משני צידי האולם.

אוכל ושתייה: בר אחד בחלק האחורי. אין אוכל במועדון אבל יש יופי של מסעדות וברים ברחוב ממש מחוץ למועדון) אני ממליץ על מסעדה ממש קרובה בשם Nopa).

חניה: שוב, מדובר בסן פרנסיסקו והחנייה ברחוב היא עניין של מזל. אני גיליתי שאפשר לחנות בתשלום (יש מדחן) ברחבת החנייה הגדולה של ה DMV ב,Fell St  מרחק צעידה קלה מהמועדון.

למרות שרבים מהאמנים שמופיעים במקום לא מאוד ידועים, והם מקוים שיום אחד יופיעו בפילמור או אולי אפילו ימלאו את שורליין, לעיתים נערכים במקום מופעי הרצה של אמנים ״גדולים״ שרוצים לבדוק חמרים חדשים מול קהל אינטימי, או באמנים ידועים שהגיעו לעיר בכדי להשתתף באחד מהפסטיבלים הגדולים (נאמר Outside land) אבל חשקה נפשם בהופעה במועדון קטן. שווה להיכנס לרשימת האימייל של המועדון ולקבל עידכונים.

SF Masonic Auditorium

ממוקם במרומי ה- Knob hill ליד מלון פיירמונט המפואר (חובבי היצ׳קוק ודאי מכירים את המקום מהסרט ורטיגו).

כתובת: SF Masonic Auditorium,  1111 California St, San Francisco, CA 94108

גודל: בינוני-גדול, יכול לאכלס 3500 צופים

לעניות דעתי מדובר בבניין די מכוער עם אורות ניאון באולם הקבלה שמזכיר לי יותר מועצת פועלים מקומית מאשר מועדון המאכלס את מיטב האמנים. באולם שתי קומות – למעלה מקומות ישיבה מסומנים ולמטה רחבת עמידה במספר מפלסים.

אוכל ושתייה: דלפק למכירת אלכוהול בכל קומה (לא ממש בר, אין בירה מהחבית, מוזגים מבקבוקים לכוסות פלסטיק) וניתן להזמין אוכל במקום אחר באולם (עדיף להגיע שבעים, יש יופי של מסעדות באזור).

חניה: קשה מאוד למצוא חניה ברחוב. יש מספר חניונים, אבל רובם יקרים עקב ריבוי מלונות היוקרה באזור.

בשל גודלו הוא מארח אמנים מצליחים למדי.

The Chapel

עוד אחד מהמועדונים האהובים עלי. המקום נמצא על רחוב ולנסיה השוקק בשכונת מישן. מדובר במבנה שהיה בעבר כנסייה (ומכאן שמו), עם התקרה הגבוהה ומרפסת בקומה השנייה הצופה אל הבמה. מדובר במקום אינטימי עם וויב טוב שמביא מוזיקאים מצוינים במחירי כרטיס ידידותיים למדי.

כתובת:  The Chapel, 777 Valencia St, San Francisco, CA 94110

גודל: מועדון קטן, יכול לאכלס עד כ 500 איש. בערבים אקוסטיים בהם שמים כיסאות ברחבה המרכזית, ניתן להכיל כ 200 איש.

שתיה ואוכל: במקום יש מסעדת פיוזן ים תיכונית נחמדה. המסעדה מנותקת מאולם ההופעות אבל אם מגיעים מבעוד מועד, ניתן לשלב את השניים. בחלק מההופעות ניתן  לבקש שישמרו מקומות ישיבה בקומה העליונה באולם לאלו שסועדים במסעדה (זה תלוי בהופעה, כדאי לברר קודם).

באולם עצמו יש בר בכל קומה.

ברחוב יש מבחר נהדר של מסעדות. ידידתנו דלית הכירה לי לאחרונה בר-מסעדה המתמחה בפלטות גבינות תוצרת בית בשם Misson Chease שנמצא ממש מול המועדון) כל קורא “בעניינים” ותיק יודע שעל ההמלצות של דלית אפשר לסמוך בעיניים עצומות…)

חניה: בדרך כלל מתמזל מזלי ואני מוצא חניה ברחוב אבל לא תמיד זה פשוט. יש מספר חניונים על רחוב Mission המקביל, וגם תחנת ה BART לא רחוקה.

אגב, במופעי רוק פסיכדליים נערכים במקום מיצגי תאורה ממש כמו בשנות הששים ע״י היפי בשם Mad Alchemy. מדובר בצלחות המורכבות על מעין פטיפונים עליהן הוא שופך צבעים נוזליים ומאיר על הבמה בפרוז'קטור. סיבוב הצלחות יוצר מיצג פסיכדלי צבעוני ומרהיב שנראה מרשים למדי גם אם לא לוקחים חמרים מרחיבי תודעה…

זאת רק ההתחלה, יש עוד רבים וטובים. המשך יבוא.