סלט ארוגולה ורימונים
אף פעם לא הייתי רזה. לא יודעת אפילו איך זה מרגיש להיות רזה. תמיד אמרו לי: ״את נראית נהדר! מה, רזית?״ או ״אם רק תרדי חמישה קילו, תראי ממש שיגעון״… כל חיי, תמיד אני וחמשת הקילוגרמים האלו העומדים ביני ובין האושר. למען האמת, הייתי דוקא תינוקת די רזה. אימי, שהיתה עדיין מתחת לגיל השתיה החוקי כשנולדתי, השכיבה אותי בתמימותה רק על צד אחד, כך שכעבור מספר ימים הציגו הורי לראוה תינוקת קטנה ופחוסה בעלת פלומת שיער שחור וזוג עיניים גדולות. אך תוך שנה, מהרגע שעברתי לטיפולן של שתי הסבתות שלי, שנדמה היה שהתחרו ביניהן מי תצליח להאביס את הנכדה היקרה…
אף פעם לא הייתי רזה. לא יודעת אפילו איך זה מרגיש להיות רזה. תמיד אמרו לי: ״את נראית נהדר! מה, רזית?״ או ״אם רק תרדי חמישה קילו, תראי ממש שיגעון״… כל חיי, תמיד אני וחמשת הקילוגרמים האלו העומדים ביני ובין האושר. למען האמת, הייתי דוקא תינוקת די רזה. אימי, שהיתה עדיין מתחת לגיל השתיה החוקי כשנולדתי, השכיבה אותי בתמימותה רק על צד אחד, כך שכעבור מספר ימים הציגו הורי לראוה תינוקת קטנה ופחוסה בעלת פלומת שיער שחור וזוג עיניים גדולות. אך תוך שנה, מהרגע שעברתי לטיפולן של שתי הסבתות שלי, שנדמה היה שהתחרו ביניהן מי תצליח להאביס את הנכדה היקרה יותר, סגרתי את הפער (אך לא את הפה). אני מביטה באלבום התמונות ורואה פעוטה חייכנית ותפוחת לחיים (הפחיסות זה מכבר נעלמה).
כל חיי הבוגרים נאבקתי בתאוותי למתוקים. משתדלת לצמצם כמויות, לחלוק מנות, לא לזלול אחרי הארוחה אך לשווא. כל שנה מגיע הקיץ ואיתו שלל ההבטחות ״עכשיו אצעד כל יום״, ״השנה ארשם לג׳ים״ ו״הפעם אחזור מחופשת הקיץ חטובה, שזופה וזוהרת". אך כל שנה עם בוא הסתו אני נאנחת וחושבת לעצמי ״נו טוב, אולי בשנה הבאה״…
רצה הגורל והאיש היקר הוא מאלה שניחנו בגנים הנכונים. אלו שיכולים לעשות את כל מה שאומרים שאסור – ודבר לא ניכר עליהם. אנחנו מסיימים לאכול ארוחת ערב, המטבח כבר נקי, מתיישבים לראות טלוויזיה, ואז הוא שואל: ״בא לך משהו לאכול?״. אני מסרבת בנחרצות, שהרי ידוע שזה לא בריא לאכול מאוחר בלילה, ושהגוף שורף את העודפים בדיוק אז, כשאתה מתאווה כל כך לנשנש משהו מול הטלביזיה. הוא ניגש למטבח, וחוזר אחרי מספר דקות כשהוא נושא פלטת גבינות פרוסות ומסודרות למשעי, ירקות חתוכים, מניפה של אבוקדו פרוס, זיתים וטוסטונים תמימים למראה, והכול – תאוה לעיניים! הוא מתיישב לו מעדנות עם כוס יין לבן ומתחיל לאכול. אני שומעת את קולות הגריסה וגרגורי ההנאה והריר נוזל לי. ומיד, כל ההבטחות והאיסורים נגוזים להם ואני מצטרפת בחדוה רבה לארוחה הלילית. אז אני שואלת אתכם ״איפה פה הצדק?״.
איך עושים את זה? איך משמרים את חדות החיים וההנאה מאוכל טוב עם הרצון להראות מושלמת?
אז הפעם, מתכון של סלט בריא, מרענן ומוצלח במיוחד. קיבלתי אותו מחברתי מיכל והוא באמת חגיגה של טעם וצבע. מתכון מושלם לראש השנה ולכל יום אחר בשנה.
סלט ארוגולה ורימונים
מה צריכים?
1 שקית עלי ארוגולה (רוקט בעברית) טריים שטופים ומיובשים
1/2 כוס גרגירי רימונים טריים (ניתן להשיג כמעט כל השנה בטריידר ג׳ו)
1/4 כוס שקדים מולבנים פרוסים
לרוטב:
1/4 כוס שמן זית
כף מיץ לימון
מלח
1 שן שום כתושה
חומץ בלסמי
1/2 כף דבש
מה עושים?
שמים את הארוגולה בקערה ומפזרים מעל את גרגירי הרימונים. מערבבים את כל חומרי הרוטב ויוצקים ממש לפני ההגשה. מקשטים בשקדים פרוסים.
בתאבון!
דלית