פילה סלמון ברוטב אסייתי

באופן כללי, אני תמיד מופתעת ומוחמאת כשאנשים מגיבים למה שאני כותבת. אני-הביקורתית תמיד אומרת לאני-ההגותית ״נו תגידי, את מי את חושבת שזה מעניין…?״. נחמד לקבל מחמאות מנשים, אבל נחמד במיוחד לגלות שאפילו גברים קוראים. אז החלטתי הפעם להקדיש את הטור לגברים שבחיינו. אותם אלו שלפעמים כל כך מרגיזים ולא מבינים ולא מסכימים ולא עושים את מה שכבר ביקשנו מהם עשרות פעמים והם עדיין לא עשו. אלו שפשוט אי אפשר איתם, אבל ללא ספק אי אפשר בלעדיהם. כי ברגע שהם נוסעים לעוד נסיעת עסקים או אפילו רק מתרחקים מהבית, מיד הכול קורס; המדיח מתקלקל, האינטרנט נופל, יש נזילה מהדוד ועוד

כהנה וכהנה קלקולים ונגעים, כאילו הבית, בחושיו הנסתרים, קולט שבעל הבית איננו.

אחותי הקטנה שאלה אותי לפני כמה שנים ״איך יודעים כשפוגשים את ה-אחד?״. אני עדיין מחפשת בשבילה את התשובה. איך, באמת? מהו סוד הקסם שמחבר זוגות גם אחרי שנים כה רבות, שהרי זה כמעט מנוגד לטבע האנושי לחיות עם אדם אחד בלבד את מרבית שנותיך. בייחוד היום, כשכולם כול כך עסוקים בעצמם ובקריירות שלהם, נעדרים מהבית ימים שלמים לטובת נסיעות עסקים, ובמקביל, הנגישות החברתית כל כך התעצמה בשל היכולת הטכנולוגית להתחבר לאנשים ולקולות מן העבר הרחוק, עד שנדמה שהיום יותר מתמיד, ישנם הרבה יותר אתגרים ומבחנים לזוגיות. ובכל זאת, אתה מביט סביבך ורואה שעדיין ישנם כאלו שהצליחו לשמר את אותו הניצוץ, את החיבור המיוחד הזה, ששום פיתוי חיצוני לא יוכל לו. אז מהו הסוד? מהו המתכון לזוגיות טובה? לו היה לי את המתכון הזה הייתי חולקת אותו בשמחה עם כולכם, אבל כל מה שיש לי זה הנסיון הפרטי שלי. אני זוכרת איך החיים חייכו אלי ביום בו פגשתי את ה״אחד״ שלי.  ממש בבוקרו של אותו היום ישבתי עם חברה בחדרי ובכיתי, כי חשבתי בליבי, שלעולם, אבל לעולם, כבר לא אמצא  אותו – את איש
חלומותי. עוד באותו הערב, בשבריר שניה אחד, הכול השתנה.

אני זוכרת בבהירות רבה את ההתרגשות שאחזה בי שכששבתי חזרה לביתי (שהיה אז בית הורי) ולא הצלחתי להרדם. עברתי במוחי על הרשימה הוירטואלית שהכילה את תכונותיו של הגבר האידאלי שלי, והאיש שזה עתה פגשתי ענה על כל אחת ואחת מהן, פרט אולי לגובה…

זה היה אחד מאותם רגעים בחיים, שנדמה כאילו מימד הזמן השתנה בהם: או שהם חולפים במהירות לנגד עיניך או שהם נחרתים בזכרונך בהילוך איטי, אולי כדי שיקל עליך לזכור כל פרט.משהו בך מבין שהפרטים חשובים, וכי מהלך האירועים שלפניך אמור להשפיע באופן משמעותי על סיפור חייך. הרגע ההוא היה עבורי אחד מאותם רגעים. עד אז לא ממש ידעתי היכן נמצאת חדרה על המפה ולא דמיינתי בחלומותי המטורפים ביותר שאחיה במקום אחר פרט לישראל.

מאז, עברנו האיש היקר ואני כל כך הרבה ביחד; גבהים של אושר עילאי ותהומות של יאוש ודכדוך. כבשנו יעדים וארצות רחוקות ובנינו יחד פינה חמה, אליה אנחנו אוהבים לחזור בסופו של כל יום. במהלך כל אותן השנים, הטלטולים והחוויות השונות נשאר משתנה אחד קבוע, והוא התחושה שהיכן שהוא נמצא – שם המקום שלי.

ואולי זה הסוד – מי יודע?

מתכון לזוגיות אולי אין לי, אבל מתכון מנצח לפילה סלמון ברוטב אסייתי מתוך הספר החדש והנפלא (!) של אהרוני: ״אהרוני מבשל 1234״ – יש גם יש! מתכון שהכנתו הקלילה היא ביחס הפוך לטעמו המעולה, ואגב, האיש היקר אהב ביותר!

מה צריכים?

4 נתחי פילה סלמון במשקל כ-150 גרם האחד

מלח, פלפל

מעט שמן קנולה או תירס

3 כפות מיץ לימון

2 כפות רוטב סויה

לרוטב:

2 כפות שמן

2 שיני שום פרוסות

4 ס״מ שורש ג׳ינג׳ר קלוף ותחנך

1 פלפל אדום חריף

4 כפות רוטב סויה

2 כפות מירין

3 כפות מיץ לימון טרי

עלי כוסברה לעיטור

מה עושים?

ממליחים ומפלפלים את הדג. מחממים מעט שמן במחבת רחבה בעלת ציפוי מונע הידבקות. מניחים את הנתחים במחבת עם צד העור כלפי מטה וצורבים כ-5 דקות. הופכים את הנתחים וצורבים מצדם השני עוד כ-3 דקות. יוצקים למחבת את מיץ הליים (או הלימון) ורוטב הסויה ומבשלים ומזגגים את הדג עוד כ-3 דקות.

מכינים את הרוטב במקביל: מחממים את השמן במחבת קטנה עם השום, הג׳ינג׳ר והפלפל החריף ומאדים כ-2 דקות. יוצקים פנימה את הסויה, המירין ומיץ הלימון ומביאים לרתיחה.מניחים את נתחי הדג על
צלחות הגשה, יוצקים עליהם מהרוטב ומגישים לשולחן בגאוה – אין, אין דברים כאלה!

ואם יש לכם במקרה איזה גבר אידיאלי להכיר לאחותי הקטנה, נא לפנות למערכת (;

שבת שלום!

דלית