האתרוג

האתרוג הוא אחד מארבעת המינים שמברכים עליהם בסוכות, והשאלה שמלווה אותו בכל הדורות היא, האם התכוונה התורה בפרי עץ- הדר לאתרוג? רוב חוקרי התנ"ך וחוקרי הטבע של א"י מקבלים היום את הדעה, כי פרי עץ הדר הוא האתרוג.  פרי האתרוג היה פרי קדוש גם בעיני עמים אחרים. בארץ מוצאו, דרום מזרח אסיה- הודו, יחסו לו סגולות קדושות ורפואיות רבות, וכן בכל הארצות לשם נדד האתרוג לפני אלפי שנים: לאפגניסטן, לפרס, לארם נהריים, לארץ ישראל ולמצרים: בחפירות ניפור בדרום בבל נמצאו גרעיני אתרוג (שבוטנאים אימתו בבדיקותיהם) מהתקופה השומרית ( 4000 שנה לפנה"ס). על קירות מקדש כרנך במצרים, מתקופת תוטמוסיס השלישי, חקוקים…

האתרוג הוא אחד מארבעת המינים שמברכים עליהם בסוכות, והשאלה שמלווה אותו בכל הדורות היא, האם התכוונה התורה בפרי עץ- הדר לאתרוג?

רוב חוקרי התנ"ך וחוקרי הטבע של א"י מקבלים היום את הדעה, כי פרי עץ הדר הוא האתרוג.  פרי האתרוג היה פרי קדוש גם בעיני עמים אחרים. בארץ מוצאו, דרום מזרח אסיה- הודו, יחסו לו סגולות קדושות ורפואיות רבות, וכן בכל הארצות לשם נדד האתרוג לפני אלפי שנים: לאפגניסטן, לפרס, לארם נהריים, לארץ ישראל ולמצרים:

בחפירות ניפור בדרום בבל נמצאו גרעיני אתרוג (שבוטנאים אימתו בבדיקותיהם) מהתקופה השומרית ( 4000 שנה לפנה"ס). על קירות מקדש כרנך במצרים, מתקופת תוטמוסיס השלישי, חקוקים בתמונות הגן פירות אתרוג. ולכן הסברה היא שהאתרוג הובא למצרים כ- 1500 שנה לפנה"ס. נמצאו גם פירות אתרוג יבשים וגרעיני פרי בקברים במצרים מאותה תקופה.

לפיכך, אין ספק שהאתרוג   Citrus  medica הוא פרי בעל מעמד קדמון של קדושה ורפואה.

פרי עץ הדר היה השם הראשון שניתן לאתרוג. שמו העתיק היה סורנגא, שמשמעותו פרי נחמד, (פרי בעל הדר). בספרות העברית הקדומה, במשנה, בתוספתא ובתלמוד הבבלי והירושלמי נקרא האתרוג בשמות נוספים כמו: תרוג,
אתרוגא, אטרוגא, ותורנגא. בכתבים מתקופה יותר מאוחרת : תפוח מדי או פרסי, תפוח אשורי ותפוח אדם.

 מקור השם הוא ככל הנראה במילה הפרסית אתרוג  תֻרֻנְג  ערבית: تُرُنْج תֻרֻנְג'), أُتْرُجّ (אֻתְרֻג.

 האתרוג הגיע לאיזורנו לפני כל פרי הדר אחר, והיה  מאות שנים פרי ההדר היחיד בארץ ובאיזור ( לכן לא היה יכול להיות מורכב על מינים אחרים שלא היו עדיין). העבירוהו ממקום למקום באמצעות פירותיו שמשתמרים זמן ממושך, והזרעים שהוצאו מפרי כזה היו ראויים לנביטה.

תיאור בוטני של האתרוג והשימושים שלו מופיעים בספר "חקירת הצמחים" של תיאוספרסטוס  כ- 300 שנה  לפנה"ס. וכך הוא כותב”: אין אוכלים את התפוח, אך ריחו וריח עליו נעימים מאד. כשמניחים את התפוח בין הבגדים הוא
מרחיק את העש. הוא גם יעיל למי ששתה רעל. האתרוג נותן גם ניחוח לפה. העץ נושא פירות כל השנה”.

אסף הרופא שחי במאה השישית והשביעית לספירה כתב: הקליפה של האתרוג מחממת את הגוף ואילו גוף הפרי מקרר את הגוף ומרבה ליחה. המיץ מוציא את הגזים מהמעיים ומרגיע את תבערת המרה. הגרעינים מועילים למחלות
כליות, ואילו שמן הקליפה מרפא כאבי אזניים.

כנראה שהרבו לגדל אתרוגים בא"י, והם היו מצויים בידי כל העם בחג הסוכות. האתרוג גדל בארץ לאורך החוף, בעמק הירדן, ביהודה ליד מעיינות המים, וכן בעין גדי ובחוף ים המלח. הפרי, צורתו ביצית מוארכת, גודלו בין לימון לתפוז והוא מתאפיין בקליפה עבה מחוספסת וריחנית, ובפלחים קטנים ועסיסיים. הציפה דקה מאוד בהשוואה למיני הדרים אחרים. בקצה הפרי נמצא הפיטם, שהוא שריד לעמוד העלי. צבע הפרי נע בין ירוק לצהוב וטעמו חמצמץ. כיום איזורי גידול האתרוג העיקריים הם סיציליה, מרוקו, כרתים, קורסיקה ופוארטו ריקו.

בארץ מגדלים בעיקר עצי "אתרוג היהודים" מורכבים ובלתי מורכבים. המורכבים מאריכים חיים יותר מאשר הבלתי מורכבים. יבול הבלתי מורכבים נמוך יותר. האתרוג פורח כל השנה, אך רוב הפרחים אינם חונטים.
עצי האתרוג עדינים ורגישים ומצריכים הקפדה רבה על השקייה סדירה, טיפול בפגעים, גיזום קוצים, הגנה משמש ישירה ועוד. ישנם היום שיטות מתקדמות לגידול אתרוגים גם בדליים במבנים מוגנים.

האתרוג התימני הובא ע"י יהודי תימן. פריו גדול מאד ומשקלו מגיע עד שלושה ק"ג ויותר. קליפתו מחוספסת ומיובלת. האתרוג התימני מיוחד משאר אתרוגים בכך שכולו תמימות ואחדות. האתרוג התימני הנו אך ורק פרי, מעין המעטפת שאנו מכירים מאתרוגים אחרים. אולם לעומת אתרוגים אחרים, באתרוג דנן המעטפת מכסה על איזור הגרעינים ותו לא. לא ניתן למצוא מה שנקרא בקבוקים בפרי האתרוג התימני, כך שלא ניתן לעשות ממנו מיץ בכמות של מיץ לימון או בכמות שניתן להפיק מאתרוגים אחרים.

האתרוג פורח באביב. הפרח לבן מבפנים, ורוד או ארגמני מבחוץ. האבקנים רבים, 30 ויותר. צורתו ומבנהו של הפרח כמו אצל הדרים אחרים. בקליפת האתרוג משתמשים בריבות או במאפים, דוגמת עוגת פירות. קליפתו וציפתו של האתרוג משמשות להכנת תבלין, שנקרא "ציטרונאט" בגרמנית  ,zitronat לתיבול עוגות ועוגיות של המטבח הגרמני וכן להכנת ליקר. בשמן האתרי המופק מקליפת האתרוג משתמשים בתעשיית הבשמים. ביהדות האתרוג הוא אחד מארבעת המינים הניטלים בסוכות לשם קיום מצווה.

הידעתם?

 * שוק היודאיקה מוצף בכלים ובקופסאות המיועדים לשמירה על האתרוג היקר. מחירן של קופסאות כסף מהודרות עשוי להגיע ל-40 אלף דולר.

 *  Citron- בצרפתית משמעו לימון רגיל. לאתרוג קוראים  Cédrat

* בישראל נטועים כ-1000 דונם של אתרוגים.

* בית הגידול הטבעי של האתרוג הוא באיזורי החוף הצפוניים והעמקים.

* ניתן למצוא פרדסי אתרוגים בין השאר בכפר חב"ד, אום אל פחם, מושב גאליה, מושברמות, כפר אחים, כפר מימון וכפר פינס.

* בשנים האחרונות מייצאת ישראל כ-250 אלף אתרוגים לחו"ל בכל שנה, כאשר מחירם נע בין 10 ל-150 דולר ליחידה

ביטויים הקשורים באתרוג:

* ביום עיון שהוקדש לנושא ההתנתקות בשנת 2005 אמר העיתונאי אמנון אברמוביץ' על ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, כי "שרון הוא היחיד שיכול לעשות את ההתנתקות. לכן אני חושב שצריך לשמור עליו , כמו על אתרוג, גם עם קופסה אטומה, וגם עם צמר גפן". מאז רווח הביטוי בעולם הפוליטיקה הישראלית ביחס לאדם שהתקשורת נזהרת מלגעת בו ונוהגת בו בכפפות של משי.

* "אתרוג של אחרי סוכות" הוא ביטוי שמשמש לכינוי דבר שנעשה באיחור ולכן אינו רלוונטי יותר.

 אם תרצו לגדל עץ אתרוגים אצלכם בגינה

בארץ מגדלים עצי אתרוגים בעיקר בשטחים מסחריים, אך כאן נתייחס לגידול העץ הייחודי הזה בגינת הנוי. אין גידול האתרוג בגינה דומה לזה שבשטח המסחרי, שם אנו מתייחסים אליו כאל אחד הענפים עתירי ההון והידע בחקלאות. בגינה נתייחס אל האתרוג כאל עץ נוי אקזוטי רב-תכליתי. את עץ האתרוג ניתן להשריש די בקלות ואפשר גם להרבותו מזרעים. עץ האתרוג גדל על שורשיו והעץ מכה שורש במהירות רבה. העיצוב הפרקטי ביותר לגינת הבית יהיה צורת "גביע" או "סוכה" כך הנאתו תהיה כפולה ומבורכת: מתוצאות העיצוב, מן הפרי ומהברכה.

אם יש לכם עניין בגידול  עצי- פרי הדר, האגודה לגידול עצי פרי אקזוטים תוכל לענות על מירב בשאלות, לרבות היכן נתן להשיג שתילים המתאימים לאזור.

www.Crfg.org

 ואם זה לא מספק, פנו אלי: המומחה האזורי לעצי הדר והרכבות הוא בעלי, דורון.

.sigalkletter@gmail.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

Back to top button