ביקור מולדת: עשר המסעדות שלא כדאי לכם לפספס בישראל

מאת: דלית גבירצמן

שלום, אני נוסעת. בשעה שתקראו את הכתבה הזאת, כבר אהיה ישובה במטוס בדרך אל היעד הקבוע, אל היעד הידוע. שוב אעשה את הדרך הארוכה והמוכרת בחזרה למולדת. המולדת המיוזעת, הדביקה, הצפופה והאהובה, שבה יש את האנשים שאני הכי אוהבת, ואת האוכל שאני הכי אוהבת בעולם כולו. הרי אנחנו לא באמת צריכים לחכות למייקל סולומונוב שיגיד לנו שבארץ שלנו יש את האוכל הכי טעים שיש. אנחנו לא זקוקים לפרס ג׳יימס בירד ודומיו כדי לקבל את הגושפנקה ואת האישור למה שידענו מאז ומעולם – שאין על המטבח הישראלי. אז מהו סוד הקסם של המטבח הישראלי? חומרי הגלם הטריים? השילוב וההשפעה של מטבחים שונים שהתקבצו להם יחדיו? או אולי זאת דווקא יכולת ההמצאה והאילתור שאופייניים לכל דבר ישראלי? כנראה, שכמו בהרבה מקרים אחרים, כל התשובות נכונות. אז הפעם, כמתנת פרידה, החלטתי להכין לכם רשימה חלקית של המסעדות האהובות עלי ביותר בארץ. זאת, כמובן, רשימה אחת מיני רבות, והיא וודאי תתעדכן שוב מחדש אחרי הביקור הנוכחי, אך עדיין היא משמשת נר לרגלי. יש בה מקומות אותם נשוב ונפקוד, כמידי שנה, ולא יועילו מחאותי הנמרצות ש״אי אפשר למחזר חוויות״ וש״צריך לחדש ולגוון״, האיש היקר לא יוותר עליהם ל-עו-לם. זוהי רשימה של עשרה מקומות נפלאים, שתחת לחץ פיסי מתון אצמצם לשלושה, ואחרי סחיטה באיומים אשאר עם אחד- שאין בלתו. פרס מובטח למנחשים נכונה.

אז בואו נתחיל. (אגב, הסדר אקראי לחלוטין)

טאיזו taizu

היכל הטעם הטוב של השף יובל בן נריה ממשיך להפגין מקצועיות, שירות ורמת דיוק שהופכת כל ארוחה לחוויה חובקת חושים. באופן כמעט בלתי מוסבר, טאיזו מצליחה לשמור על רמת הקפדה, אסתטיקה, אווירה, איכות וטעמים שלוקחים את הסועדים למסע קולינארי-תרבותי מענג והרמוני. בן-נריה טבע את המונח AsiaTerranean – מטבח המשלב צבעים, טעמים, תבלינים וטכניקות מהמטבח ומאכלי הרחוב של דרום מזרח אסיה עם חומרי הגלם המצויים אצלינו, באגן הים התיכון.

מנחם בגין 23, תל אביב

http://www.taizu.co.il/en/

קלארו Claro

במתחם שרונה היפיפה, יושבת לה מסעדת קלארו של השף רן שמואלי. ואם לא די במיקום המנצח, הרי שקלארו מצטיינת בכל דבר אחר. החל באווירה הנעימה, דרך עיצוב המקום והמטבח הפתוח, וכלה במנות היפות והטעימות. כל ארוחה שאכלתי בקלארו, מבראנץ׳, לאנץ׳ ועד ארוחת ערב, כולן היו מצוינות, והחביבה עלי מכולן היא הבראנץ׳. סביח קלארו, סלט ירקות שוק ומגש ארוחת הבוקר הזוגי – כולם תאווה לעיניים ולחך!

דוד אלעזר 30 פינת רחוב הארבעה, תל אביב

http://www.clarotlv.com/

OCD

שיהיה לכם ברור, מדובר כאן בחוויה גסטרונומית יוצאת דופן ובמחיר לגמרי לא מולקולרי. זוהי הצגה בתשע מערכות, הכוללת מנות דוגמניות שהן טעימות לא פחות משהן מצטלמות נהדר. בין מנה למנה, האורחים צופים במיצג קולינרי מרשים המתרחש ממש מול עיניהם במטבח הפתוח, וה-איך לא, מסודר ומצוחצח. צוות השפים טורחים, קוצצים, מערבבים, מזליפים ומעטרים כל מנה עם פינצטה דקה, והכול בתיאום ובתזמון מושלם. לאחר שמוגשת מנת הקינוח האחרונה ומשטח העבודה מנצנץ, נעמדים צוות השחקנים לקידה אחרונה בטרם יפשטו את סינריהם ויודו לקהל, שבתורו ימחא להם כפיים.

תרצה 17, יפו

https://ontopo.co.il/ocd/en-us

יפו-תל אביב Yaffo Tel Aviv

למה? כי זה חיים כהן. נקודה. השף חיים כהן הוא, ללא ספק, בעצמו מאסטר שף. אל מסעדת הדגל של המאסטר באים כדי לחגוג ולהתפנק על מנות משובחות, אווירה טובה ויחס אישי. תחת שרביטו של המאסטר זורמות אל השולחן מנות שניכרת בהן אהבה, הקפדה ותשוקה של האיש לאוכל טוב ולרצון לשמח ולחבר בין אנשים דרך האוכל.

יגאל אלון 98, תל אביב

/http://yaffotelaviv.com/

מזנון Miznon

של אייל שני. תגידו מה שתגידו, האיש הוא בהחלט תופעה, אבל הפיתות שלו הן יצירות מופת. המזנון הוא מקום מהיר, רועש, איכותי וסופר-טעים. טעים ברמות שקשה להסביר. לא משנה מה ששמים לך שם בפיתה, בין אם זה מן השדה או מן החי, האיש ההזוי מצליח – ובגדול! ועם הצלחה, אי אפשר להתווכח.

מזנון המלך ג׳ורג׳ – המלך ג׳ורג׳ 30, תל אביב

מזנון אבן גבירול – אבן גבירול 23

מזנון רמת החייל – הנחושת 1

https://miznon.com/branch/

חומוס אבו חסן Abu Hassan

יש דברים שהם מסורת, ובלי מסורת, אנה אנו באים? עוד מימי רווקותנו, היינו פוקדים את המקום כשהיה עוד רק ״חור בקיר״ ברחוב הדולפין. מסעדת עלי קרואן, המכונה אבו חסן, צפופה וחסרת חן, אבל החומוס, החומוס, אין שני לו! ותאמינו לי, ניסיתי כמעט הכול. בסופו של יום, ובעיקר בתחילתו, שוב נמצא את עצמנו יושבים אל מול צלחת השילוש הקדוש: חומוס, פול, מסבחה. מנגבים ובוכים מרב עונג. מנגבים ובוכים.

שבטי ישראל 14, יפו

לעמוד הפייסבוק לחצו כאן

אורי בורי Uri Buri

השנה, יצאתי לטיול בארץ עם תלמידי כיתה ח׳ וצוות המורות, והוטלה עלי המשימה הקשה מכל – למצוא מסעדה א-חת שבה נאכל ארוחה א-חת, ושתהיה לא פחות מבלתי נשכחת. וואי, איזה לחץ! חשבתי וחשבתי, ולבסוף נפל הפור. עלינו שלושתנו על מונית בדרך לעכו, למסעדה של המלך אורי הראשון. שם, אל מול השקיעה הכי יפה בעולם אכלנו ארוחת טעימות שהשאירה את כולנו מאוהבות!

רחוב ההגנה, עכו העתיקה

http://www.2eat.co.il/uriburi/menu.aspx?pid=5606

הוטל מונטיפיורי Hotel Montefiore

יש לי חולשה להוטל מונטיפיורי. ראשית, בגלל המיקום. שדרות רוטשילד בתל אביב הוא אחד האזורים האהובים עלי ביותר, בעיר האהובה עלי בעולם כולו. תמונה של המלון עצמו צריכה להופיע במילון לצד הערך ״מלון בוטיק״, כי אין יותר בוטיק מהוטל מונטיפיורי. שנית, מי שמכיר אותי היטב, יודע שאני לא בן אדם של בוקר ולא של ארוחות בוקר. לכן, אני הכי אוהבת לאכול בראנץ׳. זאת ארוחה מושלמת, שבאה לי בתזמון מושלם, המכילה את כל הדברים שאני הכי אוהבת; סלסלת לחמים, גבינות, סלטים קפה וּמאפה.

מונטיפיורי 36, תל אביב

http://www.hotelmontefiore.co.il/restaurant

סנטה קתרינה Santa Katarina

אני יודעת שאמרתי את זה כבר, אבל אין, פשוט אין על תל אביב. מתחם הר סיני, מאחורי בית הכנסת הגדול באלנבי, הפך בשנים האחרונות למרכז בילוי שוקק חיים, המאכלס בתוכו מסעדות נפלאות כמו פורט סעיד (אייל שני) והתאילנדית בסמטת הר סיני. ושם, פתח השף תומר אגאי, ששימש בעבר כסו שף ביפו תל אביב של חיים כהן, את סנטה קתרינה. בכישרון רב ובלי הרבה יומרה, הצליחה סנטה קתרינה לכבוש מקום של כבוד בלבבי.

הר סיני 2, תל אביב

https://www.facebook.com/santakatarina2/

בית תאילנדי Thai House

ואולי כאן המקום להתוודות, שכשזה מגיע למסעדות בארץ, אני – מה שנקרא – מסודרת. המזל חנן אותי בבני משפחה וחברים שיודעים ומבינים אוכל טוב, שהם גם מקושרים לאנשים הנכונים. באחד מביקורי האחרונים לקח אותי השף אורי לוי, הבעלים של ראיסה ביפו, למסע תענוגות קולינארי. במסגרתו, נסענו על הטוסטוס של אורי למסעדת ״בית תאילנדי״, ושם הוא פינק אותי במנות מעולות של סלט פפאיה משובח, פאד תאי ואגרול, מהטובים שטעמתי.

בוגרשוב 8, תל אביב

https://www.thai-house.co.il/english_menu

אז מה אני אגיד לכם, חברים? אפילו אחרי עשרים שנה, אני עדיין נרגשת לקראת הביקור השנתי בארץ. רשימת המאווים שלי לקיץ 2019 כבר מוכנה, ואני נדרכת לקראת הזינוק למרוץ המוכר והידוע. אני מוכנה לריגוש, מצפה לחיבוק וזקוקה לחיבור. רוצה הכול! כאן, עכשיו ומיד! ישר לוריד. אני כבר מרגישה את האנרגיה של תל אביב בכל הגוף, כבר מדמיינת את הטעם של הקפה המשובח על שפתי. נושמת את האוויר החם אל ראותי, וכבר מזיעה. מבטיחה לשלוח עדכונים מהשטח, והעיקר-שיהיה לכולם אחלה קיץ!

טוב, נו, אז אחרי לחץ פיזי מתון מצד העורכת, ולכבוד הקיץ שהגיע, החלטתי לחשוף את הסוד הגדול. מוכנים? תופים, בבקשה… ובכן, לא יעזרו קולות המחאה מצידי, ביקור מולדת לא יהיה שלם בלי החומוס של אבו חסן. אפילו אם נאלץ לנגב בעמידה או על ספסל ברחוב. אתם יודעים, ככה זה כשיש מסורת.

חיבוקים,

דלית גבירצמן

dalit@gvirtsman.com