רילוקיישן עם תיכוניסטים: היכרות עם מערכת החינוך האמריקאית בתיכון למגיעים מישראל
כשעושים רילוקיישן עם ילדים בגילאי חטיבה או תיכון, הכל נראה מסובך יותר. מעבר לקושי בלעקור תיכוניסטים מהעולם החברתי שלהם, ישנה התמודדות עם מערכת חינוך שונה לגמרי מזו המוכרת לנו בישראל וכל הביורוקרטיות הכרוכות בהרשמה ובהכרה בלימודים בארץ גם אינן מקלות על הקושי. שירלי צפלוביץ שהתנסתה במעבר עם שתי מתבגרות, עשתה שיעורי בית יסודיים וסיכמה את כל הנקודות החשובות שיקלו עליכם במעבר. גזרו ושמרו
מאת: שירלי צפלוביץ
כשעושים רילוקיישן עם ילדים בגיל חטיבה או תיכון, הכל נראה מסובך יותר. מעבר לקושי לעקור תיכוניסטים מהעולם החברתי שלהם, בארץ הם בדרך כלל כבר על מסלול מחושב מראש של תיכון ישראלי על מגמותיו, היכרות רבת שנים עם המערכת, והניסיון שלנו ההורים כתלמידים בעצמנו.
ואז הכל משתנה. והכל משונה.
כיוון שהשאלה עולה מדי פעם, אשמח לנסות לעשות לכם הכרות בסיסית וראשונית עם המערכת הציבורית האמריקאית כמו שאני מכירה אותה מנסיוננו האישי. המערכת הציבורית פה היא ממש חינם לגמרי (גם ספרי הלימוד בחינם, ואפילו מחשבון מדעי בהשאלה אם צריך, אבל תרומות מתקבלות בשמחה רבה ומאד מקובל לתרום), והיא מאד שונה ממה שאנחנו מכירים מישראל.
הרוב המכריע של הנוער הישראלי בוואלי נמצא בבתי ספר תיכון ציבוריים. יש תיכון פרטי יהודי בשם קהילה שנמצא בפאלו אלטו, והוא משרת בעיקר את הקהילה היהודית העשירה של האיזור וגם קצת ישראלים.
תיכון קהילה, למקרה שאתם מחפשים לכם חינוך יהודי, איכותי ואינטימי, ואתם מוכנים לשלם את המחיר.
אתחיל בדיסקליימרים המתבקשים – אני לא אשת מקצוע בתחום, סתם אמא לשתי בנות שהגיעו לפה באמצע כיתה י' וח'. בזמן כתיבת הכתבה, אחת סיימה תיכון והולכת לאוניברסיטה ציבורית בקליפורניה והשניה עולה לכיתה י"א. הידע שלי מוגבל פחות או יותר לתיכון פרימונט בסאניוויל. הוא בהחלט מייצג את מערכת החינוך הציבורית, אבל יכולות להיות דקויות שמשתנות בין בתי ספר. לכן אני ממליצה תמיד ליצור קשר עם בית הספר ולבקש פגישת הכרות והבנה. אל תתביישו לשאול, אתם לא הראשונים שהגיעו לפה ולא היה להם מושג מכלום.
הקישורים שאוסיף פה הם מאתר תיכון פרימונט Fremont High School, אבל בחיפוש פשוט תוכלו למצוא את המידע הרלוונטי לכל תיכון ציבורי.
על השיטה
תיכון בקליפורניה הוא 4-שנתי, מכיתה ט, עד י"ב.
כיתה ט' – 9th grade – Freshmen
כיתה י' – 10th grade – Sophomores
כיתה י"א – 11th grade – Juniors
כיתה י"ב – 12th grade – Seniors
שנת הלימודים מתחילה באמצע אוגוסט, ומסתיימת בתחילת יוני. השנה נקבעת על ידי הדיסטריקט, ולכן אם יש לכם ילדים בתיכון וביסודי, מאד יכול להיות שהחופשים שלהם לא יהיו בול אותו דבר.
את תאריכי הלימוד והחופשים של הדיסטריקט של פרימונט אפשר לראות פה.
בניגוד למה שאתם מכירים מהארץ, אין בתיכון כיתת אם. גם לא בחטיבה (כיתות ו-ח). המערכת היא אוניברסיטאית באופייה – יש כמות של קרדיטים שצריך להשיג בשביל לסיים תיכון, ופשוט בוחרים קורסים שיעמדו בקריטריונים הנדרשים. הקורסים כוללים אנגלית, מתמטיקה, מדעים, מדעי החברה (היסטוריה, אזרחות), חינוך גופני, וקורסי בחירה Electives.
את החובות לסיום תיכון (ועוד קישורים מועילים) אפשר לראות פה (שנה נותנת 10 קרדיטים).
הלימודים מתקיימים במשך 5 ימים ויש עד 7 קורסים שאפשר לקחת בשנה, רוב הילדים לוקחים 6. בימי שני יש את כל הקורסים בכיתות קצרות (45-50 דקות לשיעור), בימי שלישי וחמישי את הקורסים של שעה 1, 2, 3, 7 בכיתות ארוכות (שעה וחצי לשיעור), ובימי שני ורביעי את הקורסים של שעה 4, 5, 6 בכיתות ארוכות. בנוסף יש מספר שעות "פלקס" בהן התלמיד בוחר לאיזה כיתה ללכת מהקורסים אליהם הוא רשום כדי להשלים חוסר או לתגבר, או הולך לספריה (זו לא שעה חופשית!)
אין "מגמות" אבל יש שיעורים ברמה גבוהה מאד בחלק מהמקצועות. אלו נקראים שיעורי AP – Advanced Placement. שיעורי AP נחשבים מתקדמים ביותר ומהנסיון שלנו הם גם משמעותית קשים יותר. כיתות AP נותנות בונוס בחישוב הממוצע לקולג', מדגימות רצינות והתקדמות, ויש להן גם מבחן ארצי שאפשר לעשות בסוף השנה שנותן קרדיט לקולג'. לכיתות האלו יש דרישות קדם שצריך לעמוד בהן לפני שאפשר לקחת אותן, ולכל בית ספר היצע קצת שונה.
בנוסף לכיתות AP יש כיתות ברמת ביניים שנקראות Honors שנותנות בונוס יותר קטן ואין להן מבחן ארצי.
תוכנית ELD – English Language Development
הילד דובר אנגלית ברמה תיכונית מהבית? הרווחתם. אבל אם הוא לא, הוא יצטרך להכנס לכיתות תגבור אנגלית ללומדי השפה. בתיכון פרימונט יש 3 רמות ELD, כשאחרי שמסיימים את השלישית, עוברים ללמוד בכיתות רגילות. אחד הדברים המיוחדים בבית הספר הזה הוא היצע מאד נרחב של כיתות "מוגנות" sheltered לתלמידי ELD – במתמטיקה, מדעים, היסטוריה, ספרות ועוד. זה מאפשר לילדים להתמודד עם המקצועות האקדמים באופן שיותר מתאים לקושי שלהם עם השפה, עם מורים שמתמחים בהוראת תלמידים לומדי אנגלית. רמת האנגלית נקבעת במבחן השמה שמתקיים לפני תחילת הלימודים. לתלמידי ה-ELD יש גם תוכניות נוספות של לימוד התרבות האמריקאית, ולהורים יש מפגשים עם הצוות כדי להכיר את המערכת בצורה יותר עמוקה.
מידע מפורט על תוכנית ה-ELD תמצאו כאן.
אז איך בוחרים תוכנית לימודים?
השאלה הראשונה שאתם צריכים לתת עליה את הדעת – האם התלמיד ירצה ללכת לקולג' באוניברסיטה 4-שנתית בארה"ב. אם כן, הקרידיטים הנדרשים לסיום תיכון, לא מספיקים, והוא יצטרך לתכנן את מערך הלימודים שיתאים לדרישות של האוניברסיטה.
לאוניברסיטאות הציבוריות בקליפורניה יש רשימת דרישות שנקראת A-G Requirements הרשימה הזו יותר מחמירה ויותר ענפה מזו הנדרשת לסיום התיכון. היועץ בבית הספר Guidance Counselor ידע לעזור לתלמיד להשלים את הנדרש. הבעיה מתחילה להסתבך כאשר מגיעים מישראל עם תעודה חלקית של התיכון, ומשלימים את השאר באמריקה, בבית הספר תצטרכו להבין איזה קרדיטים התלמיד יוכל לקבל על סמך התעודה הישראלית ואיזה לא.
רשימת הקרדיטים הנדרשים להרשמה לאוניברסיטה מרשת UC:
האם כל תלמיד שמגיע באמצע התיכון מישראל יוכל להשלים את הנדרש? לא בטוח. זה תלוי הרבה ברמת האנגלית ובמוטיבציה לעבוד קשה. אבל יש פתרון אלטרנטיבי ללימודים גבוהים. במקום להרשם ישר לאוניברסיטה 4-שנתית, אפשר לעשות שנתיים בקומיוניטי קולג' מקומי, ואז לעבור (transfer) לאוניברסיטה. לקומיוניטי קולג' תנאי קבלה קלים במיוחד והוא גם עולה ממש מעט כסף, כך שזו אופציה מעולה.
אם הכוונה לחזור ללימודים גבוהים בישראל, כדאי לנסות להבין מה דרישות האוניברסיטאות בארץ לתלמיד שמגיע מארה"ב ולתכנן את התוכנית בהתאם.
הכי טוב – תקבעו פגישה עם היועץ. ואם צריך יותר מפגישה אחת, אל תתביישו. תבקשו להפגש גם עם היועץ של הELD. תחקרו ותתעמקו עד שתבינו את השיטה, תבינו על איזה כיתות מהארץ מקבלים קרדיט, ואיך בונים תוכנית שתאפשר לילדה לסיים תיכון וגם להיות מוכנה לאוניברסיטה אם זה חשוב לכם ולה.
מה להביא?
כיוון שבית הספר ציבורי, הוא יקבל את התלמידים שלכם מתי שתגיעו.
לרישום לבית ספר צריך להביא תעודה מזהה (דרכון), תעודת לידה (בגדול, הגיל קובע את הכיתה), תעודות קודמות (מתורגמות), פנקס חיסונים (אנחנו הבאנו את הטופס של הדיסטריקט, ממולא וחתום על ידי רופאת הילדים בארץ), אישור על ביצוע בדיקת שחפת (TB Test) או פטור מבדיקת שחפת, ומספר הוכחות לכתובת מגורים (כיוון שהשיוך לבית הספר הציבורי נעשה באופן קפדני על סמך הכתובת).
הרישום מתבצע דרך הדיסטריקט (שבמקרה שלנו כולל 5 תיכונים), ואת המידע לרישום אפשר לראות פה וגם פה.
כדי להכנס לכיתה ט' אני מאמינה שמספיק להביא תעודה מתורגמת של כיתה ח' מישראל (אבל תוודאו עם הדיסטריקט).
אם אתם נכנסים לכיתה מתקדמת יותר, חשוב להביא תעודות מתורגמות של כל השנים הקודמות בתיכון (ט' ומעלה) כדי לקבל קרדיטים מתאימים. איך מתרגמים? אני תרגמתי באופן אישי, ובית הספר בארץ אישרר את התרגום. אם אתם לא מרגישים מספיק בטוחים, אפשר לתרגם באופן מקצועי, בכל מקרה, חשוב לשים לב לכמה דקויות:
– נסו עד כמה שיותר להתאים את שמות השיעורים שנלמדו בארץ לשמות שיהיו מוכרים ליועץ המקומי.
– אין פה שיעורי "מתמטיקה". יש אלגברה, גאומטריה, פרה-קלקולוס, קלקולוס, סטטיסטיקה וכדומה. לדוגמא, אפשר לראות את הקורסים הניתנים בתיכון פרימונט בקישור הזה.
עשו כל מאמץ לתרגם את הסיליבוס של כיתות המתמטיקה שהילד/ה למד/ה בארץ כדי שאפשר יהיה להתאים פחות או יותר למה שמכירים פה. גמישות זה לא הצד החזק של האמריקאים, אז נסו להתאים את עצמכם לתבנית המקומית. בכל מקרה הוא יצטרך לעשות מבחן כניסה במתמטיקה. לצערי, בגלל הקושי בשפה, לעיתים ילד שיודע לא רע מתמטיקה ימצא עצמו בכיתה נמוכה יותר ברמתה, פשוט מחוסר ידיעת השפה. אמנם מתמטיקה היא אוניברסלית, אבל מי שמתקשה בשפה לא מכיר את המושגים ולא ידע לפתור בעיות מילוליות. אפשר לנסות להאבק על זה, אפשר לקבל את הגזירה ולהתקדם מהר יותר בעזרת קורסי הקיץ.
– אין פה שיעור "מדעים". יש פיזיקה, ביולוגיה, כימיה, ועוד. שוב, לפי הסיליבוס תנו לשיעור את השם המתאים לו.
– אם יש מהארץ שיעור היסטוריה, תתרגמו את זה ל-World History. אזרחות זה Civics.
– אל תרשמו שיעור "ספורט" אלא "חינוך גופני". ספורט נחשב פעילות אחר-בית-ספרית, ואילו Physical Education זה השיעור עליו אפשר לקבל קרדיט. כל תלמידי כיתה ט' מחוייבים לקחת שיעור PE. בנוסף צריך לקחת שנת PE נוספת, אלא אם עוסקים בספורט בית ספרי שמחליף את הדרישה. אגב, שיעורי החינוך הגופני לא מופרדים בין בנים ובנות, והם השיעורים היחידים שצריך עבורם תלבושת אחידה.
– נסו לקבל קרדיטים של Electives על כיתות שלומדים בארץ ולא לומדים פה כמו תנ"ך וגאוגרפיה.
– קחו בחשבון שבמעבר בין מערכות כל כך שונות באופיין, מפסידים לפעמים קצת, אבל זה לא סוף העולם.
אם יש לתלמיד שלכם תוכניות ללכת לקולג' באוניברסיטה 4-שנתית, אני מאד ממליצה להכין מראש את התעודות הישראליות הנדרשות – מכיתה ט' ואילך. האוניברסיטה מבקשת לקבל את התעודה המקורית חתומה על ידי בית הספר (בישראל), תרגום באנגלית חתום על ידי בית הספר (בישראל), שניהם יחד במעטפה סגורה כשעל הסגירה של המעטפה יש חותמת של בית הספר. מציק למדי אבל אם תספקו את התעודות בדיוק כמו שציינתי, הן יתקבלו על ידי האוניברסיטה. כיוון שחלק מהאוניברסיטאות מבקשות את התעודה עוד בזמן ההרשמה, כדאי שיהיו לכם כמה עותקים חתומים לשליחה. יכול להיות שיש אפשרות לספק לאוניברסיטה תרגום מקצועי מורשה שלא דרך בית הספר, אבל כמו שאמרתי, אני מספרת על הנסיון האישי שלנו.
עברית כשפה שניה
השפות הנפוצות הנלמדות פה בבית הספר כשפה שניה הן ספרדית, צרפתית, יפנית וסינית. אם התמזל מזלכם והילד למד אחת מהשפות האלו, הוא יוכל לעשות בחינת השמה ולהכנס לכיתה ברמה המתאימה.
אם כמו הבנות שלי הוא למד ערבית בישראל, זה לא עוזר לו ממש, אבל יש לתיכוניסטים שהרגע עברו מישראל כלי סודי – הם יודעים עברית ברמה מאוד מאוד גבוהה.
ספציפית בתיכון פרימונט *אין חובה* ללמוד שפה זרה. אבל, וזה אבל גדול, מי שרוצה להרשם לאוניברסיטה ציבורית בקליפורניה צריך לענות על דרישה E – שפה שנייה שאינה אנגלית. כדי לענות על הדרישה צריך לקחת שנתיים רצופות בתיכון של שפה זרה, או להוכיח ידיעת שפה שניה על ידי בחינה ארצית סנטדרטית SAT Subject Test שניתן גם בשפה העברית Modern Hebrew. אם אתם חושבים על אוניברסיטאות אחרות, מומלץ כמובן לבדוק מה הדרישות הספציפיות שלהן.
תיכוניסטים שרק הגיעו מישראל יכולים להשלים שנתיים כאלה ויותר (אם הקולג' שאליו הם מתכוונים להגיש מועמדות דורש יותר) בלימודי עברית מחוץ לבית הספר במקום השפות המוצעות בו. היתרון הגדול שלהם הוא שיוכלו להתחיל ישירות בקורס עברית רמה 3 ולהגיע אפילו עד קורס עברית ברמות גבוהות (למשל, עברית 6 honors). הבנות שלי החליטו לוותר על קורס השפה השנייה, ולגשת ישירות למבחן הארצי, שהוא קל מאד לילדים שדוברי, קוראי וכותבי עברית ברמה תיכונית. כדאי לעשות את המבחן בסוף י' או בסוף י"א (הרישום לאוניברסיטאות מתבצע בתחילת י"ב). הוא ניתן פעם בשנה בתחילת הקיץ ומומלץ להרשם אליו הרבה זמן מראש כדי לתפוס מקום במרכז בחינה קרוב.
קורסי קיץ
הדיסטריקט נותן מספר רב של קורסי קיץ במהלך החופש הגדול. הקורסים נועדו קודם כל לאפשר לתלמידים שנכשלו בקורס מסויים להשלים אותו על מנת להצליח לסיים תיכון, והבאים בתור הם תלמידים שמעוניינים לקחת קורסים כדי להתקדם מהר יותר בחומר או להשלים חוסרים אחרים. קורס קיץ של סמסטר לוקח 3 שבועות, ושל שנה 6 שבועות. זו דרך אינטנסיבית אבל מוצלחת להשלים פערים.
הבנות שלי עשו קורסי קיץ ב-ELD, ביולוגיה (הגדולה להשלים סמסטר חסר לטובת הדרישות לאוניברסיטה) וגאומטריה (הצעירה כדי להתקדם מהר יותר ולפתוח את האפשרות להגיע לרמה של AP בי"ב).
מידע על קורסי הקיץ Summer Academy כאן
מעבר לאקדמי
התיכון האמריקאי הממוצע, כמו בסרטים, מלא אפשרויות מעבר ללימודים – עשרות (!) ענפי ספורט, קבוצת צ'יר לידרס, קבוצת מחול, דרמה, תזמורת, מקהלה, דגלנים, נבחרת רובוטיקה, והמון מועדונים בנושאים שונים כולל ה- Jewish Student Union. מאד ממליצה למי שיש לו איזה תחום עניין רלוונטי, לנסות להשתלב באחת הפעילויות.
ההשתלבות בפעילות כזו עוזרת להשתלב בחיי בית הספר, משפרת את האנגלית, נותנת עניין לחיים, ויוצרת חברויות חדשות, מעבר למעגל הישראלי שהילדים נוטים להיצמד אליו.
מידע על הפעילויות אפשר לראות פה.
ודבר אחד קטן שלא שייך ללימודים – הצופים
אם חשוב לכם לשמור על הישראליות, והילדים מעוניינים בחברה ישראלית די אותנטית, כולל עומר אדם בפול ווליום, המלצה חמה על הצטרפות לצופים הישראלים בעמק – שבט המפרץ. זה לא בדיוק כמו הצופים בארץ, אבל דומה מספיק, חוגגים את החגים, מציינים את ימי הזכרון, מדברים עברית ונכנסים לחברת נוער אינסטנט. השכב"ג (כיתות י-י"ב) מאד מגובש, ומאד מנוסה בקליטה של ילדים חדשים.
לאתר שבט המפרץ לחצו כאן.
קשה בכתבה קצרה להסביר את כל הדקויות של מערכת החינוך האמריקאית בתיכון. אני מקווה שהצלחתי לתת לכם תמונה ראשונית של המערכת. לוקח זמן עד שמבינים את הכל, וגם סיכוי לא רע שתעשו קצת טעויות בדרך, אבל אני מקווה שעזרתי להפחית אפילו במידה קטנה את החששות.
בהצלחה!
