מתמודדים עם הורים מזדקנים בארץ? הכירו את עו"ד רקפת שפיים שתסייע לכם בכל עניין
לא מעט אנשים החיים בחו"ל מתמודדים עם קושי של הורים מזדקנים שמצבם הבריאותי לפתע מתדרדר והחלטות רבות נופלות לפיתחם של הילדים, בשעה שאוקינוס שלם מפריד ביניהם. בנוסף לקושי הנפשי, מתעורר גם הקושי הביורוקרטי בהתנהלות מול גופים ומשרדים ממשלתיים. ושם, בדיוק בפרשת הדרכים המורכבת הזאת, ניצבת עו"ד רקפת שפיים. בשיחה עם דלית גבירצמן היא מספרת על הליווי הצמוד שהיא מציעה בכל התהליך הכרוך בענייני דיור של ההורים, יפוי כוח ועבודה מול הבנקים, זכויות מול ביטוח לאומי וחברות הביטוח ואף סיוע בהחלטות קשות הקשורות לסיום החיים, הצוואה והסדרי קבורה
מאת: דלית גבירצמן
לפני עשרים שנה, ארזנו שני פעוטות ושמונה מזוודות וחצינו את האוקינוס אל עבר ארץ לא נודעת. כמו כל הצעירים חסרי המנוח שיוצאים להרפתקה חדשה ומרגשת, לא העלנו בדעתנו ששני עשורים יחלפו ביעף, ולפתע נמצא את עצמנו במצב שבו אנו חיים במקום אחד, ילדינו במקום אחר, ושהורינו לא ישארו צעירים לנצח. על כל המורכבות של מעבר לארץ חדשה והתאקלמות בתרבות אחרת, שבה הריקוד החברתי הוא כה שונה, נכתב כבר רבות. גם על הקושי הכרוך בטיפול בהורים מזדקנים דובר כבר לא מעט. מה שלא נכתב מספיק זאת המצוקה שחווים אנשים במחצית חייהם, כשמחד, עליהם לתמוך עדיין בילדיהם, ומאידך, ההורים מתחילים להזדקק להם יותר ויותר. מצבם הבריאותי של ההורים לפתע מתדרדר והחלטות רבות נופלות לפיתחם של הילדים, בשעה שאוקינוס שלם מפריד ביניהם. בנוסף לקושי הנפשי הכרוך בהחלטות מהסוג הזה והמרחק הפיזי שאף הוא אינו מקל, מתעורר גם הקושי הביורוקרטי בהתנהלות מול גופים ומשרדים ממשלתיים. ושם, בדיוק בפרשת הדרכים המורכבת הזאת, ניצבת עו"ד רקפת שפיים. את רקפת פגשתי באמצע ביקור מולדת, בין סדנת גאגא אצל אוהד נהרין להצגה בקאמרי. קבענו להיפגש בבית הקפה התל אביבי “תולעת ספרים״. זה היה יום חם ולח במיוחד, והגעתי לפגישה בשעה היעודה כולי נוטפת זיעה. ראשית, המם אותי יופיה, אך כשהיא החלה לספר לי מה היא עושה התרשמתי אף יותר.
לפני קצת יותר מעשר שנים, רקפת היתה היועצת המשפטית של רשת ״דיור מוגן״. כך היא החלה את העיסוק שלה בנדל״ן של הרשת וגם בעבודה עם הדיירים. באותו זמן, היא ילדה את בנה השלישי והמשרה שלה הלכה ותפחה והעומס עליה היה בלתי אפשרי. אחרי כמה חודשים רקפת החליטה לקחת הפוגה, אך לקח לה בדיוק חודשיים להבין שהתשוקה שלה חזקה ממנה. היא החליטה לפתח קונספט חדש שיותאם לסיטואציה שנוצרה בחייה. לאט החלו להגיע אליה אנשים, קרובים וחברים שההורים שלהם נכנסו לדיור מוגן, והם היו זקוקים לסיוע. רקפת הבינה שיש צורך אמיתי בשוק, שאין לו מענה, ולכן החליטה לפתוח משרד משלה ולגייס את הידע המקצועי שלה לטובת הדיירים. זה היה בשנת 2013. מאז, פנו אליה מהאקדמיה והיא החלה ללמד באוניברסיטת תל אביב בתחום הכשרת מנהלים לניהול מוסדות לגיל השלישי. ואם לא די היה בכל אלה, אחרי חוק הדיור המוגן, היא הגיעה לכנסת כדי להיות שותפה לתהליכי החקיקה.
אם תעשו כמוני, ותציצו לרגע בחוק הדיור המוגן, תבינו מדוע יש צורך באשת מקצוע כמו רקפת שפיים, שבקיאה ושולטת בכל רזי החוק ובתיקונים לחוק, ובפרט שהיא גם מביאה איתה נסיון מהעבודה בשטח. תחום הדיור המוגן הוא עולם ומלואו. הוא כולל בתוכו ליווי צמוד החל מהשלב שבו הדיירים עצמאיים, דרך מצב של ירידה תפקודית וצורך במטפל או טיפול תומך.
והנה מה שלמדתי מרקפת לגבי האפשרויות העומדות בפנינו על פני רצף הזמן: כשאדם עובר להתגורר ביחידה לדיור מוגן, הוא מוותר על הדירה הגדולה שלו, שלא משרתת אותו יותר, לטובת יחידה קטנה יותר במתקן שיש בו שטחים משותפים כמו בריכה, חדר כושר וקולנוע, שנועדו להעשיר את חייו. בשלב מאוחר יותר, אם יש ירידה בתפקוד, מוצמד לו מטפל או שהוא עובר אגף. לבסוף, יש גם את הדיירים הסיעודיים שאינם מתאימים יותר לדיור מוגן. החוק טוען שכדי להיות זכאים לדיור מוגן הדיירים צריכים להיות עצמאיים, ויש צוות רב מקצועי שתפקידו לאשר שהאדם יכול לנהל את משק ביתו באופן עצמאי. החוק גם טוען שאי אפשר להשאיר אדם בדיור מוגן כשהצוות הרב מקצועי קובע שברמה תפקודית הוא אינו יכול להישאר שם. במקרה כזה, המשפחה צריכה להחליט האם להעביר את ההורה למחלקה סיעודית בתוך הדיור המוגן או למחלקה חיצונית.
מבחינת המנגנון הכלכלי, הרוב בוחרים במסלול של פיקדון, סכום חד פעמי שמשולם בכניסה לדיור המוגן, ושלושה אחוזים ממנו נשחקים בכל שנה. בנוסף, יש תשלום חודשי שוטף עבור השירותים הבסיסיים של נקיון היחידה, אחזקת המתקנים המשותפים, שירותי מרפאה, חוגים, חיי תרבות, שומר בכניסה וכו׳. ישנו גם מסלול של שכירות, הכולל תשלום חודשי שוטף שהוא גבוה יותר. המסלולים משתנים ומותאמים לצרכים של הדיירים וצריך להכיר את כל האפשרויות.
רקפת מציינת בפני שרק שלושה אחוזים מאוכלוסיית המבוגרים בוחרים בדיור מוגן. כל השאר, אינם יכולים להרשות זאת לעצמם או שהם יעדיפו להישאר בבית. רקפת מספרת לי שהיום אנחנו ניצבים בפני שינויים גדולים בתחום הזה. מדינת ישראל הבינה שיש צורך להגדיל את ההיצע של פרויקטים לדיור מוגן מפני שהמחירים מאוד גבוהים ויש להפחית אותם כדי שיותר אנשים יוכלו להרשות זאת לעצמם. המטרה היא להנגיש את הדיור המוגן למעמד הביניים ולא רק כמענה לעשירון העליון. כמו כן, רשימות ההמתנה לדיור המוגן ארוכות מאוד ולאור הגידול המאסיבי באוכלוסיית הגיל השלישי (על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2035 יהיו בישראל 1.4 מליון אנשים מעל גיל 65) חשוב להתארגן בהתאם מבחינת חלופות דיור. יש צורך לשחרר את הקרקעות בבתים המשותפים לטובת דירות קטנות יותר המונגשות לקשישים הבוחרים להישאר בביתם, ובה בעת, לשחרר את הדירות הגדולות לדור הבא. כיום, ישנם 15,000 דיירים בדיור מוגן ובבניה העתידית מדובר על עוד 10,000 יחידות בשנים הקרובות, כך שמדובר במהפכה.
כשרקפת מדברת על פרויקט של דיור מוגן, על התחדשות עירונית וחלופות דיור לגיל השלישי, העיניים שלה נוצצות. כאן אני עוצרת ושואלת אותה מהיכן התשוקה הגדולה לתחום וכיצד התחיל הכול. אין ספק שהיא אוהבת את העיסוק שלה ונהנית מהעשייה, וזה הכי כיף לפגוש אנשים כאלה. רקפת מבהירה לי שהמפגש עם המבוגרים והתהליך שהיא עוברת איתם ביחד מאוד מרגש אותה. מתחת לעורכת הדין הסופר-מקצועית, אני מגלה פן אנושי ואלמנט רגשי שמקסים אותי. התמיכה שרקפת נותנת לאנשים בתקופת המעבר הקשה הזאת, ממלאת אותה סיפוק והקשר האישי שהיא יוצרת איתם חשוב לה מאוד. לא פעם, אחרי שהיא חווה איתם את המעברים, רקפת נקשרת אל האנשים שהיא מלווה ואף מקפידה להמשיך ולשמור איתם על קשר. מאז שהיתה ילדה, ידעה רקפת שהיא רוצה ללמוד משפטים והיא מעידה על עצמה שניחנה בחוש צדק מפותח. היא נולדה בכפר סבא, בגיל 23 החלה ללמוד, סיימה שני תארים, התחתנה וילדה שלושה ילדים. השאיפה שלה לצדק עדיין משמשת לה כמצפן, ונמשכת חרף המציאות שלעיתים טופחת על פניה. האמביציה, המוטיבציה הגבוהה, העקרונות המנחים, והאהבה לעיסוק שלה הם דברים חשובים, שרקפת היתה רוצה להנחיל כמורשת לשלושת בניה.
לפני כשנתיים, רקפת החלה לתת מענה ללקוחות ישראלים ששוהים ברילוקיישן בחו״ל. היא מציעה ליווי צמוד בכל התהליך הכרוך בהחלטות הקשורות לדיור של ההורים, יפוי כוח ועבודה מול הבנקים, זכויות מול ביטוח לאומי וחברות הביטוח. היא נותנת אף סיוע בהחלטות קשות הקשורות לסיום החיים, הצוואה והסדרי קבורה. בתחילת התהליך, רקפת תומכת בהורים, אך ברגע שחלה הדרדרות במצבם, היא עוברת לעבוד לצד הילדים מול הגורמים השונים. היא מהווה one stop shop – גוף אחד יעיל שהם סומכים עליו, שמקצר להם את כל התהליכים. העיקרון שמנחה אותה בעבודתה הוא אמון ויושרה, והיא מקפידה להתאים את הפתרונות לצרכים.
לסיום, אני מבקשת מרקפת לתת מנסיונה עצה להורים ולילדים. ״אני מאוד מאמינה בפתיחות, בשקיפות, בלטפל בדברים ולא להשאיר מאחור אדמה חרוכה. לא להגיד ״אחרי המבול״ וכן לצפות כמה מהלכים קדימה. חשוב להערך נכון, לקיים שיחות קשות ולסגור דברים כדי להקל על ההתנהלות בעתיד. זה פותר הרבה בעיות שניצבות אחר כך מול הילדים, כשההורה לא צלול או שהוא לא נמצא כבר בין החיים. תהליך פרידה נכון עוזר גם לאחים להתקרב. מי שמתכנן נכון את הדברים האלה ומדבר עליהם עכשיו, מצמצם את הסיבוכיות, המורכבויות וההוצאות הצפיות בעתיד. אל תתנו לדברים להפתיע אתכם.״
לפרטים נוספים: https://www.rmslaw.co.il/
שבת שלום!
דלית גבירצמן
dalit@gvirtsman.com
