עשרת הגדולים של קיץ 2019

מאת: דלית גבירצמן

זהו, הקיץ תם. עוד כמה חמסינים, שהם בבחינת הפירפורים האחרונים, וכבר נחוש את השינוי באוויר. המלכה החמה תאלץ לאסוף את הביקיני הורדרד, כובע הקש והמחצלת ולהצפין את הדרכון עד העונג הבא. וכעת, מאחורי הפרגוד, כבר מתכוננת פית הסתיו לצאת אל המסלול, לבושה בגלימה דקה בצבעי לבן, אפור ובז׳. שנייה לפני שאקבל אותה במחיאות כפיים סוערות, כמו אשת לוט, אתן מבט נוסף אל עבר הקיץ האחרון. לבדוק מה היה לנו שם, מה ראוי לציון, מה להשליך, ומה לנצור ולחזור אליו בקיץ הבא.

זאת ה-סדרה שבאמת עשתה לי את הקיץ. מדובר בשתי עונות של עונג צרוף! השף ברק יחזקאלי (המתוק להפליא) בוחן את המטבח הישראלי דרך עינהם של שפים ישראלים שהצליחו ברחבי העולם. הוא טס אליהם עם מזוודה קטנה וכמה תשורות מהארץ, אוכל ארוחת צוות, ומיד מפשיל שרוולים ומצטרף לסרוויס. הוא מתארח בביתם של השפים וכך זוכה לתת הצצה נדירה (וכך, גם אנחנו) לביתם, משפחתם ונפשם. בבוקר, מיד אחרי הקפה, הם יוצאים לשוטט בשווקים ובחנויות הבוטיק הקטנות האוהבות על השפים, ואז הם מבשלים ביחד ארוחה למשפחה וחברים קרובים. ביום האחרון, זוכה יחזקאלי לטעום את מנות הדגל במסעדה של כל אחד ואחת מהשפים המצליחים. קונספט גאוני ותוכנית שעושה המון חשק; לחיות, לבשל, לנסוע, לאכול, ובעיקר… לפגוש את ברק ולתת לו חיבוק גדול. שאפו!

סדרת דרמה חדשה ומצוינת, והפעם כזאת שנותנת לך בעיטה בבטן. הסדרה היא שיתוף פעולה בין HBO וקשת, ותחת שרביטם של היוצרים חגי לוי, יוסף סידר ותאופיק אבו ואיל, מגיע לפיתחנו סיפור שכולנו מבקשים לשכוח. כמה אומץ, רגישות והקפדה צריך כדי לגעת בחומרים הנפיצים והמורכבים הללו, בימים הקשים והארורים של חטיפתם ורציחתם של שלושת תלמידי הישיבה בקיץ 2014, שהובילו למבצע ״צוק איתן״. כמה נורא להיזכר באימה בהתלהטות היצרים, בגזענות וביצר הנקמה שהביאו לחטיפתו של מוחמד אבו חדיר ושרפתו בעודו בחיים. כמו תמיד, המציאות עולה על כל דמיון, והתוצאה מרשימה, מרגשת, מפחידה ומעוררת מחשבה. כמה עדינות, אנושיות ורגעי משחק בלתי נשכחים יש בסדרה, והם אלו שהופכים את הצפייה ב״נערים״ לחוויה מרתקת ומצמררת!

בתוך ים סרטי הקיץ הצבעוניים והקלילים כמו משקה ברד, שברגע אחד הופך לעיסה דביקה ומיותרת, נצנץ לי הקיץ סרט אחד קטן. הוא נשאר איתי כמו ממתק מוצפן, שבכל פעם נזכרתי בו ונתתי בו עוד נגיסה. סרטה של לולו ואנג נוגע בכל מי שיש להם משפחה, בכל מי שאי פעם היגרו למדינה אחרת, בכל מי שאי פעם נפרד מבן משפחה אהוב, ובכל מי שנכח בארוחה משפחתית וחגיגית שבה מישהו שאל ״מתי תתחתנו?״. בקיצור, זהו סרט קטן, נהדר ומרגש שנוגע לכולנו. מומלץ בחום!

אמנם נשבעתי לעורכת המתוקה שלי שלא אתן עוד המלצות על ישראל במגזין המקומי שלנו, אבל חייבת, פשוט חייבת לספר לכם על אחד מרגעי השיא של הקיץ שלי, ושישאר בינינו… חופשה משפחתית היא עסק מורכב; לכל אחד רצונות שונים, סטנדרטים אחרים, ילדים (או שלא) בגילאים שונים, בקיצור… לא פשוט. הקיץ, מצאנו את המקום המושלם. וההוכחה לכך היא שכל בני ובנות שבט הגבירצמנים לדורותיו נהנו, התענגו, התפנקו ולא רצו לעזוב, ולו לרגע, את המקום. למעשה, היו צריכים באיזה שהוא שלב, פשוט לגרש אותנו משם בכוח. כל מה שאתם צריכים, זה ללחוש את שתי מילות הקסם ״שאטו גלילי״ והדלת תיפתח לחוויה בלתי נשכחת. מדובר במלון בוטיק מפנק, המשקיף לכנרת, שמעוצב בהרמוניה מושלמת. כל פינה בו מוקפדת ומרהיבה, ומשרה שלווה ורוגע. ארוחת הבוקר שלהם עשירה, נדיבה וכה טעימה. במלון הבוטיק חמש סוויטות יפיפיות ומאחר ומילאנו את כולן, המלון עמד כולו לרשותנו. השירות החם והמחבק הפך את החופשה שלנו לחוויה בלתי נשכחת, וכולנו כבר מצפים בכליון עיניים לפעם הבאה.

שאטו גלילי

נוף העמק 7, שכונת נוף כנרת

צפת

ואם תתנו לי עוד שנייה קצרה בישראל, אספר לכם על מסעדת ג׳ורג׳ וג׳ון. בלב השכונה האמריקאית שביפו המתחדשת שוכן מלון דה דריסקו. מדובר במלון יוקרתי שהוקם בשנת 1866 על ידי האחים האמריקאים ג׳ורג׳ וג׳ון לבית דריסקו. המלון נמכר לטמפלרים שהגיעו לארץ, ואז הוא עבר לשליטת הבריטים, ורק ב-2018, אחרי עשר שנות שיפוץ ושיקום הוא נפתח שוב מחדש. בבניין היפיפה הזה נפתחה מסעדת George & John עליה מנצח השף תומר טל, שעבד אצל חיים כהן ביפו-תל אביב. הזמנתי את אחותי היפה לארוחה ערב מפנקת, והתענגנו על החלל המעוצב, השירות האדיב והמנות הטעימות. התפריט מחולק ל״התחלות קלות״, ״מנות בין לבין״, ״כמעט עיקריות״ ו״גדולות במשקל״. מאחר והיתה זאת שעת לילה מאוחרת יחסית, הסתפקנו בהתחלות קלות ו״מנות בין לבין״, למרות שהתחשק לי לנסות כמעט את הכול. סלסלת הלחם עם לחם דגנים, פוקצ׳ה ובייגל ירושלמי לצד קרם חצילים וצלוחית פלפלים קלויים כבר על ההתחלה העיפה לנו את הראש. מנת הסשימי אינטיאס בחלופיניו וליים שהוגש עם סלט אבוקדו ומלפפונים, היה טעים כמו שזה נשמע, ואף יותר. המשכנו לסלט עלים עם אפרסק פרוס דק, שעועית מאש ואפונה שלג עם טוסט סנט מור והתענגנו על כל ביס וכל רגע. שווה ביותר!

מלון דה דריסקו

אורבך 6, תל אביב

ומה עושים אחרי ביקור מולדת מרגש שכזה ומסעדות כמו ג׳ורג׳ וג׳ון, שתמיד משאירות טעם של עוד? מנסים מיד מקום חדש שנפתח בסן פרנסיסקו. מדובר ביעד קולינארי רב מפלסי, הכולל פאטיסרי בוטיק שנראה כאילו יצא מג׳ורנל צרפתי כולל מקרונים מושלמים. בקומות מעל תמצאו מעבדת שוקולד, ביסטרו וגריל המגיש ארוחות בראנץ׳ נפלאות וברומה מעל ממוקם בר משקאות יפיפה. כל קומה בבניין וכל פינה משדרות הקפדה, טעם טוב וסטייל.  מאז שנפתח המקום במאי האחרון ביקרתי בו כבר כמה פעמים, ובכל פעם נהניתי מחדש. פשוט כמו לתת קפיצה קטנה לפריז!

165 O’Farrell Street

San Francisco

אחרי הכתבה הגדולה שלי על גלידריות שוות (כאן), קיבלתי המלצות נוספות שהמתיקו לי את הקיץ. הראשונה היתה על גלידריה חדשה שנפתחה בסן פרנסיסקו. מדובר באמרינו, רשת איטלקית עולמית שהביאה את הגלידה לדרגת אמנות, תרתי משמע. כל גביע שמוגש לך נראה כמו פרח מלבב. אני, בעוונותי, מכורה לטעמי השוקולד, ותמיד מודדת גלידריות לפי מדד השוקולד שלי, טעמתי ונפלתי. מזמן כבר לא טעמתי גלידת שוקולד שריגשה אותי כמו זו של אמרינו. אפילו חברתי היפה, שאצלה הכול קם ונופל על הפיסטוק, הודתה שמדובר בטובות שבהן. קניתי!

338 Grant Ave. San Francisco

כבר שנים שאני חולמת על סושיה קטנה, ליד הבית, שתהפוך להיות הסושיה שלנו. כזאת שנרד אליה בכל פעם שלא מתחשק לבשל, ובא לנו סושי טעים, טעים. לפני מספר חדשים גילינו אותה. היא כל כך טובה, שבהתחלה לקחנו אליה רק חברים טובים. היא כל כך טובה, שמפעם לפעם גילינו שהתורים נעשים ארוכים יותר ויותר. היא כל כך טובה שאני חייבת לספר לכם עליה, לפני כולם. הדגים בה טריים ומגיעים ישירות מיפן. הרולים יפיפיים והמנות מוקפדות, והכול באווירה נעימה ונטולת יומרות.

474 Third Street, San Francisco

עד היום, אחד התענוגות הכי גדולים עבורי, הוא להכנס לחנות ספרים בארץ, לגעת, למשש את הכריכות ולהסניף את הדפים. אמנם, אני כבר לא סוחבת עשרות ספרים כמו פעם, אבל מידי פעם עדיין חוטאת פה ושם. על המדפים הווירטואליים של האייפד שלי כבר עומדים ספרים שלעולם לא יעלו אבק, אבל אין כמו ספר שמחזיקים ביד, שמלווה אותך תקופה בחיים. אפשר לקפל בו את קצוות הדפים, לסמן, להדביק פתקיות ליד משפטים שרוצים לחזור אליהם שוב, ועליו נותרים הכתמים של ספלי הקפה ופירורי העוגיות. הקיץ, הספר הזה היה בשבילי ספרו האחרון של אלי עמיר. הספר האוטוביוגרפי מספר את סיפורו של נורי, נער השליחויות שעלה מבגדד וחווה את המציאות המורכבת של מדינת ישראל

בעשורים הראשונים להקמתה. קשה שלא להיזכר בסדרה התיעודית המצוינת ״מעברות״ שעסקה אף היא באתגרים שחוו העולים החדשים בשנים אלו. אלי עמיר טווה את המציאות של אותן שנים ביד אמן רגישה ודרך עיניים תמימות של נער מתחבט, מאוהב, סקרן, ביישן ומתוסכל, והכול דרך שפע של צלילים, ריחות, טעמים, דעות ורשמים. ספר שהוא בית במלוא מובן המילה.

שנה חדשה תמיד מביאה איתה את התקווה לשינוי ולהתחדשות. לכל אחד ואחת מאיתנו יש דרכים משלו לעשות את האתחול, שהוא כה הכרחי לנו, בעיקר בעידן המטורף שבו אנו חיים.

דרך אחת לעשות את זה היא דרך מה שנקרא אמבטיה של צלילים, Sound Bath. מוזיקה, כידוע, היא דרך מצוינת להשפיע על הגוף ועל הרגשות שלנו. אם בא לכם להתפנק ולהיטען באנרגיה, בין אם בישיבה כמו בקונצרט, ובין אם בשכיבה על מזרון יוגה או בהתרווחות על כריות, אתם מוזמנים לחוויה יוצאת דופן. באתרים מיוחדים כמו הגנים הבוטניים ובחללים אקוסטיים מרהיבים כמו ה-Grace Cathedral שבסן פרנסיסקו נפגשת חבורת נגנים המפיקים צלילים ותדרים מכלי נגינה ייחודיים, שפעולתם העיקרית היא לכוון לתדרים בגוף ולהשפיע על מערכות שונות. הקהל מוזמן פשוט לעצום את העיניים ולתת לצלילים לעשות את שלהם. בהתחלה, גם לי זה נשמע קצת זר ומוזר, אבל איך אומרים אצלנו? עם הצלחה לא מתווכחים. כל בני המשפחה שנאלצו להיגרר אחרי, יצאו רגועים ומחויכים. אז תגידו לי, מה רע?

שנה חדשה, ואיתה שוב מגיע שינוי גדול. משהו בחיי עומד להשתנות, וכנראה שאחרי פעם אחת, כבר אי אפשר להיגמל מזה. אני צובטת את עצמי בכל בוקר כשאני מגיעה לקמפוס היפה, ומתרגשת בכל פעם מחדש – וזה כל היופי.

שתהיה לכולם שנת לימודים מהנה, משמעותית ופוריה.

שלכם בהנאות הקטנות,

דלית גבירצמן

dalit@gvirtsman.com