שישי אישי: שש המלצות לשנה החדשה

מאת: דלית גבירצמן

גאון, פשוט גאון מי שהמציא את ראש השנה. כולנו זקוקים לכמה רגעי חסד, שבהם נעצור ממרוץ החיים ונביט אחורה על השנה החולפת. אפילו שיש לנו לפחות שלושה יישומונים שמזכירים לנו לחיות את הרגע, כולנו תכל׳ס חיים בעבר או בעתיד. מבלי שהרגשנו נעשה עלינו מחטף תודעתי, מחטף של ההווה. בעולם הזה שבו אנו חיים כיום, נעשה כל כך קשה להיות נוכחים בחיים שלנו-עצמנו, ולכן חשוב שבעתיים לתרגל את מה שפעם היה כה מובן מאליו. כל הזמן אנחנו עסוקים בלחיות דרך עדשת האייפון, בלתעד כל חוויה, להקליט, להסריט, להפיץ ולחכות לתגובות, עד שכבר שכחנו להנות מהחוויה של הרגע, של כאן ועכשיו.

ממש כמו אותה שאלה אפיסטמולוגית אודות העץ שנופל ביער ואף אחד לא שומע, כך גם אני מוצאת את עצמי תוהה בערב ראש השנה הזה, כיצד אבד לנו הרגע. האם לחוויה שנחוותה מבלי שתועדה ומבלי שאף אחד אחר הבחין בה או הגיב עליה יש נוכחות בתודעה שלנו? האם יש לה אישוש, אישור ואפילו קיימוּת, מבלי שנוכחת בה נקודת המבט של האחר? נדמה שכולנו נשאבנו, מבלי משים, לקיום הזה של עצמנו מחוץ לתודעה שלנו, ולכן חשוב, נחוץ ואף הכרחי, לקחת את הזמן הזה כדי לעצור לרגע ולחשוב; מה היה לנו כאן? מה עבר עלינו בשנה החולפת? מה יטביע את חותמו ומה ישכח לעד? אלו שיעורים חשובים למדנו השנה? אלו טעויות עשינו? אלו הצלחות חווינו? ומה מתוך סך כל הדברים הללו נרצה להשליך, להשאיר מאחורנו, ומה מתוכם אנו בוחרים לקחת איתנו אל תוך השנה החדשה. כמה חכמה היהדות הזאת שלנו, שמזכירה לנו, מידי שנה עם בוא הסתיו, לשבת עם עצמנו ולהתבונן. פשוט להתבונן.

והשבוע, לכבוד ראש השנה, הייתי רוצה לחלוק איתכם שישי-אישי-חגיגי שכזה. מי יתן והשנה החדשה, תהיה שנה פשוטה יותר, שנה של חזרה אל הדברים הבסיסיים; חיבור, חיוך, חיבוק וחברות אמיתית. שנה של שיתוף של הדברים החשובים באמת. שנה שבה נזכיר יותר לעצמנו, שבתוך כל הרעש החיצוני, חשוב להשיר מבט אל האנשים שנמצאים איתנו בחדר, בין אם הם חברים טובים או בני משפחה אהובים, לחוות איתם את החוויות בצורה אותנטית ולתת להם את הדבר הכי יקר שיש לנו לתת – הזמן שלנו.

אחרי הקיץ המנצנץ והמתנפץ כמו בועות סבון שקופות, מגיע הסתיו ומביא איתו הרבה הפתעות. פרט לשקיעות המרהיבות והרוחות הקרירות שמצננות את העור, מביא איתו הסתיו גם ניחוח הגותי ותוכן ערכי. העונה הכי יפה בשנה נושאת איתה גם מבחר גדול של סרטי איכות, סדרות טלוויזיה מרשימות, תערוכות יפיפיות ומסעדות חדשות ונהדרות. אז הנה כמה “טעימות סתוויות״ של המלצות שוות במיוחד:

סדרה חדשה – רק להיום

אני חייבת להודות, שכבר מזמן שלא התרגשתי ככה מסדרה ישראלית. מדובר בסדרה חדשה, איכותית ומקורית של ניר ברגמן ורם נהרי שנקראת ״רק להיום״. מעבדת הכישרון הישראלי לא מפסיקה לחדש ולספר סיפורים שעדיין לא סופרו, והפעם בנסיון לגעת בנושא רגיש שלא טופל כך בעבר, והוא הנושא של אסירים בשיקום. הסדרה נותנת קול לאותם אנשים שבורים שטעו וכשלו, נפגעו ופגעו, פשעו ומנסים כעת לחזור למוטב. המסע חזרה אל החברה הוא קשה, ולעיתים אף חסר סיכוי. יחד איתם ולצידם פוסעים מטפלים ומטפלות מסורות, עובדות סוציאליות שמלוות אותם לאורך כל הדרך, תוך הקרבה אישית גדולה. ההצצה לחייהם של דרי ההוסטל שנקרא ״רק היום״ – שהופך גם למנטרה של המטופלים – מטלטלת ויש בה את כל המרכיבים הנכונים להצלחה; סיפור אנושי, תסריט מעולה, ליהוק גאוני, דמויות מעניינות, משחק מצוין, צילום מדויק, ועריכה מופתית. מומלץ בחום!

תערוכה חדשה במוזאון היהודי

זה אולי לא נשמע כזה סקסי להיות מורה לעברית, אבל יש לזה בהחלט גם יתרונות. במוזאון היהודי שבסן פרנסיסקו יודעים היטב איך לפנק אנשי חינוך, ובשבוע שעבר יצא לי להשתתף בסדנה מיוחדת לרגל פתיחתה של תערוכה חדשה במוזיאון. עוד בטרם עלינו להנות מיפי התערוכה, נפתחה הסדנה בהרצאה מרגשת של הרב זק קמיניץ על Brokenness in Judaism דרך שירתו של ליאונרד כהן. בעקבות ההרצאה עלינו לסיור בגלריה שבה הוצגו עבודותיה של האמנית Annabeth  Rosen. מדובר בתערוכה יפיפיה ומעניינת ביותר של למעלה ממאה ועשרים פסלי קרמיקה שבהם המושגים היהודיים של שבירה, בריאה ותיקון משחקים תפקיד חשוב. לאחר הסיור הנחתה ווי תורן האחת והיחידה סדנה על רגעי משבר וחיבור בינאישי. איזו דרך משמעותית ומרגשת להתחיל איתה את השנה היהודית. אל תחמיצו!

Annabeth Rosen: Fired, Broken, Gathered, Heaped

Jul 25, 2019–Jan 19, 2020

סרט – Official secrets/The Biggest Little Farm

יותר ויותר אני מגלה שאת הסיפורים הטובים והמעניינים ביותר יוצרת עבורנו המציאות עצמה. שני הסרטים שאני רוצה להמליץ לכם עליהם השבוע מבוססים על אירועים שקרו במציאות. האחד הוא סיפורה המדהים של אזרחית בריטית אמיצה שהדליפה לעיתונות מידע סודי על סנקציות של מועצת הביטחון באו״ם שהובילו לפלישה של ארה״ב לעירק בשנת 2003. קירה נייטלי הנהדרת משחקת את דמותה של קתרין גן, סוכנת חשאית, שנפל לידיה חומר חסוי המעמיד במבחן את נאמנותה לממשלה תוך סיכון חייה ונישואיה. בהקרנה שהשתתפתי בה נכחה קתרין עצמה וזכתה למחיאות כפיים סוערות כשהקהל נעמד על רגליו במשך דקות ארוכות. סרט סוחף על אישה אחת ובחירה אחת בלתי אפשרית.

הסרט השני מספר את סיפורם של ג'ון ומולי. הוא יוצר קולנוע והיא שפית וגם בולגרית הכותבת על אוכל. חייהם השתנו כשיום אחד החליטו לאמץ את הכלב טוד. הכלב לא הפסיק לנבוח, ובלית ברירה, השלושה נאלצו לעזוב את לוס אנג'לס והחליטו להגשים חלום ישן של מולי – להקים ולחיות בחווה חקלאית. הם רכשו שטח אדמה צחיח ובעזרת הרבה תושיה, התמדה, חברות ואהבה עצומה לטבע הצליחו לעשות את הבלתי יאמן. צילומי הטבע המרהיבים הצליחו להמיס אפילו את לב הבטון והמלט של עירונית שכמוני. סרט יוצא דופן על אנשים יוצאי דופן שלמדו לחיות בהרמוניה נדירה ומלאת קסם עם בעלי החיים והטבע.

גלריה/מסעדה – Palette

בסן פרנסיסקו יש הכל מהכול; יופי וכיעור שוכנים זה לצד זה, והשאלה היא במה אנחנו בוחרים להתמקד. אפילו ברחובות פחות זוהרים ובשכונות פחות אטרקטיביות ניתן למצוא בעיר פינות חמד של ממש. על רחוב Folsom, הידוע בעיקר בשל המועדונים המאכלסים חברים שנהנים להכאיב לעצמם ולאחרים בעזרת שוטים ומגלבים למינהם, התגלתה לי לפתע הפתעה מענגת וכלל לא מכאיבה. Palette היא מסעדה מוקפדת, מקורית, יפה וטעימה מאין כמותה. היא ממוקמת לצד גלריה יפה וחנות מקסימה, וכל העיצוב שלה אומר שירה. עבור השף המוכשר Peter J. Hemsley כל צלחת היא מצע וקנבס חלק ליצירה. מערכת היחסים בין אמנות לאוכל באה לידי ביטוי בכל מנה ומנה שמוגשת לשולחן. השף המוכשר אחראי אפילו על האיורים המעטרים את הצלחות. במקום מתקיימים אירועים וסדנאות ושווה, ממש שווה, לבוא לבקר!

Palette, 816 Folsom Street, San Francisco

מאפייה חדשה – Backhaus

מה אתם יודעים על סן מתאו? אם אתם כמוני, אז כנראה שלא הרבה. עכשיו יש לכם סיבה מצוינת לבוא לבקר. מדובר בבית קפה ומאפיה מעולה, שהיא ממש סיפור סינדרלה. בשנת 2013 הגיעה לכאן מגרמניה בחורה בשם אנה, שחלמה להקים מאפיה קטנה – Backhaus – ממש כמו בבית, בגרמניה. ממטבח ביתי היא עברה למטבח תעשייתי, משם למכור בשוקי איכרים. השמועה עשתה לה כנפיים והלחמים של אנה נמכרו כמו… לחמניות, והשלב הבא היה לפתוח מאפייה שכונתית שבה ימכר כל הטוב הזה. בפאתי המאפיה יש פטיו קטן, מושלם למפגש עם חברות על כוס קפה. כיף גדול!

Backhaus, 32 E 3rd Avenue, San Mateo

מסעדה חדשה – Flour+Water pizzeria

על המסעדה האיטלקית המצוינת והותיקה שבשכונת המישן Flour+Water כבר כתבתי כאן בעבר. הפעם, מדובר במקום חדש שנפתח על רחוב ולנסיה היפיפה, השווה ביקור בפני עצמו וכתבה בפני עצמה. הפיצות שיצאו מתוך תנור הלבנים והוגשו במסעדה היו כל כך מבוקשות, שמישהו חכם עשה חשבון פשוט והחליט לפתוח פיצרייה, והיא אכן הומה מבני אדם המבקשים להתענג על פיצה נפלאה.

Flour+Water Pizzeria, 700 Valencia Street, San Francisco

חברים, מה אני אגיד לכם, שתהיה לנו באמת שנה טובה. לא משנה מה, תמיד אנחנו מייחלים לשנה טובה יותר. שנדע להיות יותר נוכחים בחיינו, יותר קשובים לעצמנו, שנשמע יותר ונשמיע פחות, וכמו שאומר שלמה ארצי ״שלא ייעלמו הדברים היפים מעינינו כל יום ויום״ – גם שלא דרך עדשת המצלמה – ״שנדע להפנים, ושנדע להבחין בין הרע והטוב״. ונאמר – אמן!

שלכם (גם בשנה הבאה),

דלית גבירצמן

שאלות? הערות? מחמאות? צרו קשר- dalit@gvirtsman.com