חופשת החורף 2019: המלצות למבקרים בישראל

מאת: דלית גבירצמן

חורף 2019. ישראל תופסת אותי בדיוק בזמן, אחרי שבועות ארוכים ולחוצים, והיא מערסלת אותי כמו שרק מולדת יודעת. הגעתי אל חופשת החורף הזאת, שלא כמנהגי, לא מתוכננת וללא כל ציפיות וחשקים בוערים. בתחילה, קיבלו את פני ימים גשומים, אפרוריות מדכדכת ואובך, וכל מה שרציתי היה להתכרבל תחת שמיכת הפוך, לנוח ולקרוא. ואז הגיעה צלחת מהבילה של צ׳ולנט נחמה אלוהי אצל אבא ואימא שריפדה לי את הבטן ואת הנשמה. מיד למחרת הפציעה השמש, ולאט לאט, הרגשתי שאני חוזרת אל עצמי ואל חושי במקום אותו אני כל כך אוהבת. חורף ישראלי הוא חורף חלומי. השמיים הכחולים, חוף הים וקרני השמש המלטפות הופכים את החופשה לאידאלית. הכול נראה פתאום קצת יותר נינוח, ואולי זאת רק אני.

חורף 2019. עשרים שנה חלפו מאז ישבנו חרדים וחוששים לקראת סוף המילניום, ולא ידענו לאיזה עולם נתעורר. תחזיות עגומות יותר ופחות על קיצו של העולם וקריסת מערכות הטלפונים, החשמל והבנקים הצליחו לחלחל ולערער גם את הרציונאלים שבינינו. אלו היו חודשים ספורים לאחר שעברנו לקליפורניה ותחושות הזרות והניכור בכריסמס הראשון במדינה זרה לא תרמו לחשש הכללי.

חורף 2019. אני מוצאת את עצמי בארץ הסופגניות הבלתי מוגבלות וליבי רן. ישראל עוטפת אותי כמו צעיף חם, ואני שוב שועטת ברחובותיה וסופגת אותה אל תוכי. בדרכי אני אוספת, כמו תמיד, חוויות מענגות אותן אני שוזרת למעני ולמען המבקרים כעת או בחודשים הקרובים. אז הפעם, קבלו את רשימת הדברים ה״חמים״ לחורף בישראל 2019.

מגרב

תחנה ראשונה, אני מתעלפת במקום חדש שנפתח זה לא מכבר, במתחם חדש הנקרא ״מגרב״. מדובר במסעדה-חנות-מעדנייה המתמחה במטעמים צפון אפריקאים הכוללים מאפים מהטאבון, אוכל ביתי, כלי בישול והגשה, עוגות וקינוחים. לו היתה לי החירות, הייתי קוראת למקום מענגייה, מלשון עונג ובמשקל מעדנייה. הסיבה לכך היא עוגת הבורקס במילוי גבינת העיזים שהממה אותי, וכל דבר שקניתי הביתה; מהאושפלאו, הטאבולה כרובית ועד הכבד קצוץ וחלת המטבוחה (חלה לשבת במילוי סלט מטבוחה מרוקאי), זכו כולם לתשואות רמות. חם אש!

מגרב. יגאל אלון 94, תל אביב

ביסטרו ארצי

תחנה שנייה. מבחינתי, רמת אביב תמיד תהיה הבית. בכל פעם שאני נוסעת ברחוב חיים לבנון וחולפת על פני אוניברסיטת תל אביב, אני נזכרת בשנים הקסומות כסטודנטית צעירה, כשהאיש היקר ואני רק עברנו לגור ביחד בדירה מול האוניברסיטה, שם נולדו ילדי ושם חיינו עד שעברנו לקליפורניה. בקצה הרחוב ישנו אחד מהמוזיאונים האהובים עלי, מוזיאון ארץ ישראל או כפי שהוא מכונה כיום, מוז״א. בכניסה למוזיאון נפתח מקום חדש הנקרא ארצי, ביסטרו של השף איל לביא. התפריט כולל מנות מאזטים נפלאות וטעימות כגון עלי גפן ממולאים, צזיקי ועדשים שחורות שהגיעו אל השולחן עם לחם כוסמין מושלם, והכול מדויק וטעים להפליא.

ארצי, חיים לבנון 2, מוזיאון ארץ ישראל, רמת אביב

2019 – יצירה חדשה מאת אוהד נהרין

תחנה שלישית. כל מי שמכיר אותי, יודע שהתמכרתי לגאגא, אותה שפת תנועה ייחודית שהמציא אוהד נהרין. מידי ביקור שלי בארץ, אני פוקדת את נווה צדק ונהנית מהמופעים של להקת בת שבע הכה-מצוינת. באולם ורדה הקטן והאינטימי מזומנת לכם יצירת מחול חדשה של היוצר המוכשר בשם 2019, שהיא חוויה חושית יוצאת מן הכלל. מהרגע הראשון שבו עלו הרקדנים בזה אחר זה לבמה ועד לרגע שבו כבו האורות והם קדו לקהל שהריע להם, חשתי התעלות שכמותה לא חוויתי זמן רב. המוזיקה המצוינת, הקצב, הטקסטים והיופי שבתנועה יוצרים קפסולה בלתי נשכחת של זמן ומקום. יופי בהתגלמותו!

להקת מחול בת–שבע, מרכז סוזן דלל, תל–אביב יפו

מסעדת רביבה

תחנה רביעית. ברשימת המקומות החדשים והחמים לחורף 2019 נמצאת מסעדת רביבה הממוקמת בקומה השנייה במתחם ג׳י, ממש ליד מסעדת ״התרנגול הכחול״. רביבה הצטרפה אל אחיותיה ״רביבה וסיליה״ המסעדה ובית הקפה, המעדנייה ופיצרייה, והיא מהווה מענה מוקפד, מפנק ואינטימי לארוחות בוקר וצהריים. האסתטיקה וההקפדה על הפרטים הקטנים מתחילות מהכלים היפים ומעיצוב החלל של המסעדה, כל הדרך למנות ולשירות. התפעלנו מסלסלת הלחמים הטריים, המזנון המגיש כל טוב לצד המנות העיקריות, וכל הדרך עד לקינוחים. עונג צרוף!

רביבה second floor, ניסים אלוני 10, קומה 2, תל אביב

מסעדת ״שחקי שחקי״

תחנה חמישית. אהבתי לתל אביב היא משהו שאין בכוונתי להתנצל עליו או להצטדק בגינו. אז כן, פקדתי בביקור הזה גם את חיפה, עמק חפר, בני ציון, חדרה, הרצליה, ואפילו עד לשוק ברמלה הרחקתי לכת, ועדיין – אין שנייה לתל אביב. כן, היא צפופה, פקוקה ואין בה חנייה, אבל כל דקה בה טומנת בחובה הרפתקה חדשה. מיפו הנהדרת על סמטאותיה והחנויות הקטנות שבה דרך הטיילת הכי יפה בעולם, ועד לבתי הקפה הקטנים הפזורים בה בכל פינה, תל אביב היא אחת ויחידה. בלב תל אביב, ברחוב טשרניחובסקי, נמצאת מסעדת ״שחקי שחקי״ של יהלומה לוי, שהיתה בעבר מנכ״לית רדיו תל אביב, ואני עוקבת אחריה מאז שפתחה את ״הביסטרון״ שלה בשוק לוינסקי. כבר בקיץ שעבר פקדתי את המקום החדש שלה הקרוי בשם שהוא מחווה לשם הרחוב, ונשארתי עם טעם של עוד. המנות היו קטנות ולא זולות, אך טעימות-טעימות, וידעתי שעוד אשוב.

טשרניחובסקי 4, תל–אביב

מופע של קותימן

תחנה שישית ואחרונה להפעם. האם יש מישהו שלא שמע עדיין על קותימן? כן, אותו מפיק, מלחין ומוזיקאי ישראלי מוכשר ונחבא אל הכלים שהתוודעתי אליו כשצפיתי בסרט התיעודי המרגש Presenting Princess Shaw. אחר כך, בתערוכה offgrid offline שהיתה לו במוזאון היהודי שבסן פרנסיסקו. מאז, אני עוקבת אחרי האמן המוכשר הזה, ולא ידעתי את נפשי מרוב אושר כשגיליתי שהוא בדיוק מופיע בהוסטל אברהם, שהוא אחד המקומות המגניבים בתל אביב. המופע התקיים במסגרת פסטיבל ג׳אז תל אביב ובו התארח החצוצרן המצוין אבישי כהן. קותימן המזוקן, שנראה משהו בין ישו הנוצרי לפסל משה של מיכאלאנג׳לו, מנצח על האורקסטרה בכישרון גדול ובצניעות רבה. פנטסטי!

עד כאן, חברים. אלו הם הדברים שעשו לי את החורף, וחיממו את ליבי עד כה. שולחת לכם חיבוקים מהעיר הלבנה, שכה טובה אלי.

שלכם, באיחולים לחג חנוכה שמח ומאיר, וחופשה נעימה ומהנה באשר אתם,

דלית גבירצמן

dalit@gvirtsman.com

*מעונינים בעדכונים והמלצות נוספות מדלית ומה-ICC בכלל? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו